אתר קאסר אל יהוד (חורף 2022)10 בפברואר 2022

 

אתר קאסר אל יהוד הוא אחד האתרים הנוצרים המעניינים והתוססים בימי חג ההתגלות בחודש ינואר

חג ההתגלות (נקרא גם הלילה ה-12) הוא חג מסמל את ירידת רוח הקודש בצורת יונה ביום טבילת ישו בידי יוחנן המטביל בירדן והכרזת קול משמיים כי הוא בנו של אלוהים
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִטְבַּל יֵשׁוּעַ וַיְמַהֵר וַיַּעַל מִן־הַמָּיִם וְהִנֵּה הַשָׁמַיִם נִפְתְּחוּ־לוֹ וַיַּרְא אֶת־רוּחַ אֱלֹהִים יוֹרֶדֶת כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו׃ וְהִנֵּה קוֹל מִן־הַשָׁמַיִם אוֹמֵר זֶה בְּנִי יְדִידִי אֲשֶׁר־רָצִיתִי בּוֹ. מתי ג' 13–1

 

במסגרת אירועי החג מקיימות הכנסיות הנוצריות (בימים שונים) מיסה חגיגית באתר הטבילה קאסר אל יהוד והמאמינים נוהגים לטבול במי הירדן.:

 

בימי החג נוהרים מאמינים רבים מהארץ ומחו"ל.

 

בשנים 2018 – 2020 פקדתי את המקום בימי חג ההתגלות. אז הגיעו אלפי מאמינים, מרביתם צליינים להשתתף בחוויית החג

 

מאז התחלת השתוללות מגיפת הקורונה וסגירת הארץ לכנסיית תיירים וצליינים גם אתר זה הפך להיות שומם.

 

ב-7 בפברואר 2022, מספר שבועות, לאחר קיום טקסי חג האפיפנה הצנועים, ביקרנו חבריי (מוטי ארמלין, יצחק פיפ רותם, אמיר יגאל, ניר עמית, ורדה בן חורין, מיכה ון ראלטה, מאיר רזניק, גדעון ויל) ואני לתור בו במקום.

 

****

 

ההגעה אליו הייתה מסגרת סיור בארבעה מקומות באזור החוף הצפון מערבי של ים המלח, חיבורו אל מורדות מדבר יהודה ואל גאון הירדן ממזרח ליריחו כמוצג במפה.

****

מפת האזור בשנות ה-40' של המאה ה-20

 

המקום היה ריק, שומם לחלוטין. אף תייר או צליין לא היה כאן.

 

הסתובבנו במקום וזכינו לשמוע ממוטי ארמלין אודות המקום.

 

***

***

 

לאחר צילומים וסיבוב נוסף באתר עזבנו בצער את המקום והמשכנו לבית במנזר דיר חג'לה הסמוך.

 

להלן מידע אודות המקום ומעט צילומים ממראהו בזמן הביקור.

 

המעוניינים לראות את המקום בזמן חג האפיפנה שאלפי צליינים מגיעים אליו מוזמנים לראות בקישורים הבאים:

* עם אלפי הצליינים בחג ההתגלות (האפיפניה) בקאסר אל-יהוד (ינואר 2018)
* אתר הטבילה קאסר אל יהוד מקום אירועי חג ההתגלות (אפיפנה)
* צלייני הכנסיות האורתודוכסיות בחג ההתגלות (אפיפנה), ינואר 2020
* אנשי הקהילה האריתריאית בישראל בחג ההתגלות (אפיפנה), ינואר 2020
* מאמיני הכנסייה הסורית – אורתודוקסית בחג ההתגלות (אפיפנה) ינואר 2020
* קהילת הכנסייה האורתודוקסית האתיופית בחג ההתגלות (אפיפנה), ינואר 2020

 

המקום ריק

***

***

***

***

***

טבילה בצד הירדני

*****

אודות
אתר קאסר אל יהוד 

מיקום
בחלקו הדרומי של נהר הירדן,

10 ק"מ מזרחית ליריחו ודרומית לגשר אלנבי.
הגישה אליו היא מכביש 90 בקטע "עוקף יריחו".

מיקום האתר

זה המקום על פי המסורת היהודית בו חצו בני ישראל את הירדן בדרכם אל ארץישראל לאחר מסע הנדודים במדבר.

 

קאסר אל יהוד מונח שטבעו הערבים לאזור. קאסר אל יהוד הינו שטח עצום ורחב ידיים שלא יודעים מהו גבולותיו. אין שום הוכחה שזה המקום שבו חצו בני ישראל את הירדן להיפך הוא הנכון. במקרא מוזכרים מקומות שנקראים "מעברות הירדן" ששם אפשר היה לחצות את הירדן.

 

עוד מקובל לזהות באתר את המקום בו נפרד אליהו מאלישע ועלה במרכבות האש השמיימה.

 

יתכן נראה כי דמויותיהם של אליהו ואלישע עמדו לנגד עיניו של יוחנן המטביל ועל כן בחר לפעול כאן. למקום הטבילה אין כל קשר ליהדות. על פי המסורת הנוצרית זה המקום בו הטביל יוחנן את ישוע ולכן נקרא "יוחנן המטביל" ורוח אלוהים צנחה עליו.

מקום הטבלת ישוע על ידי יוחנן המטביל נחשב שלישי בקדושתו לנוצרים לאחר כנסיית המולד וכנסיית הקבר.

 

לכן, הצליינים המגיעים לארץ הקודש אינם פוסחים עליו. הם נוהגים לערוך במקום טקסי טבילה. הטקסים העיקריים נערכים בחג ההתגלות שניים עשר יום לאחר חג המולד, ב-6 בינואר על ידי הקתולים ב-18 וב-19 בינואר על ידי הכנסיות האורתודכסיות והמזרחיות.

*******

השם "קאסר אל-יהוד" הוא אחד השמות שניתנו לכנסיית יוחנן המטביל שבאתר, על שום צורתה המפוארת, אך הוא משמש את המתחם כולו.

 

המתחם משתרע על פני שטח של 329 דונם השייכים לכנסייה היוונית אורתודוקסית.

 

החל מהתקופה הביזנטית ולאורך השנים נבנו במקום מנזרים ובתי הארחה לשימוש הצליינים שהגיעו לטבול במקום. ריבוי המנזרים במקום הקנה לו את הכינוי "ארץ המנזרים".

 

בתקופה העות'מאנית, כאשר הצטמצם מנהג הטבילה בירדן לכנסיות המזרחיות והשלטונות העניקו את חסותם לטקסי טבילה על הגדה המזרחית של הנהר, ננטשו המנזרים בהדרגה.

מרחב קאסר אל יהוד ברבע האחרון של המאה ה-19

בתקופת המנדט הבריטי, התחדשה התיירות ליריחו ולאתר, ומנזרים חדשים הוקמו במקום. מצבם של המבנים התדרדר בעקבות רעידת אדמה בשנת 1956.

מרחב קאסר אל יהוד בשנות ה-30' של המאה הקודמת

מרחב קאסר אל יהוד בשנות ה-40' של המאה הקודמת

מבט ממוקד על מרחב קאסר אל יהוד בשנות ה-40' של המאה הקודמת

לאחר מלחמת ששת הימים, בעטייה של מלחמת ההתשה, השתלטה ישראל על אזור המנזרים, הם ננטשו מיושביהם.

 

מסביב למתחם ולאורך גדר המערכת הוטמנו שדות מוקשים.

 

האתר שהיה שוקק חיים התרוקן ממבקרים.

 

כחלופה למקום, הוקם ב-1981 אתר הטבילה ירדנית מדרום לכינרת.

****

בשנות השמונים של המאה ה-20 בעקבות פניית הפטריארכיה היוונית נאות המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, לפתוח את המקום ולאפשר את טקסי הטבילה העיקריים לעייל.

 

עם הזמן חידשו עדות נוצריות אחרות אף הן את את הנוהג.

 

לקראת ביקור האפיפיור בישראל בשנת 2000 ביצעה רשות הטבע והגנים עבודות באזור, שאפשרו את הגישה לנהר.

 

עבודות נמשכו מספר שנים ותוקצבו על ידי משרד התיירות באמצעות חברה ממשלתית לתיירות והמשרד לפיתוח אזורי.

 

מאז שנת 2011, האתר מופעל על ידי רשות הטבע והגנים. במקום הוכשר אתר טבילה הכולל גרם מדרגות יורד אל נהר הירדן, נבנתה מרפסת תצפית הצופה על מקום הטבילה ועל גדת הנהר המזרחית. כמו כן הוכשרו מתקנים לנוחות הצליינים – שירותים, מי שתייה וחנות לממכר מזכרות.

 

הרחבה על המקום ראו באתר רשות הטבע והגנים

מבט מעל על האתר

***

מבט ממעל על הדרך המובילה לאתר מכביש הבקעה .

משלהי המאה ה-20. האזור שמצדו המזרחי של הנהר, הנמצא בתחום ירדן פותח באופן משמעותי , נבנו מספר כנסיות והוקמה בו תשתית תיירותית נרחבת.

 

בשנת 2017 התבשרנו שהרשות לפינוי מוקשים במשרד הביטחון תחל בפינוי מוקשים באזור בשנים הקרובות.

 

בדצמבר 2018 דווח שהסתיים פינוי המוקשים בשלושה מתוך שבעת המנזרים שמוקשו לאחר סיום העבודות צפויים המנזרים לחזור לידי הכנסיות, ולחזור לפעול לאחר שיפוץ.

 

במאי 2019 נערך פינוי שדה מוקשים נוסף במקום. עד היום למרות ההכרזות עדין אין כניסה לאזור בו נמצאים המנזרים למעט, כנסיית יוחנן המטביל

התחלה טובה

מקור הסקירה הקצרה ושם גם הרחבות והפניות 

*****

המנזרים פזורים משני צדיה
של דרך סלולה,
לאורך 1.5 ק"מ.

****

המנזר הראשון, בצומת הדרך היורדת לאתר הטבילה, הוא המנזר היווני-אורתודוקסי על שם יוחנן המטביל. זהו המבנה המכונה בערבית קַסְר אל יהוד (ארמון היהודים). המנזר נבנה על יסודות המנזר הביזנטי הקדום ביותר באתר. זהו הגדול והחשוב במנזרי הירדן, והוא בנוי כמבצר. עדויות היסטוריות מהמאה ה-6 לספירה מספרות שהמנזר נבנה בימיו של הקיסר אנסטאסיוס הראשון (שלט בשנים 491­-518). המנזר חרב ברעש אדמה בשנת 1024. במאה ה-12 שיקם אותו הקיסר מנואל קוממנוס. אבירי המנזר הטמפלרי הם שהעניקו למקום את מבנהו המבוצר, כדי להגן על הנזירים ששירתו בו. השם הערבי משמר את המסורת הרואה באתר זה את המקום שבו חצו בני ישראל את הירדן.

 

המבנה המתומן הראשון (משמאל) הוא קפלה פרנציסקנית שנבנתה בשנת 1956.

 

דרומה משם, מימין לדרך, ניצב המנזר הסורי-אורתודוקסי על שם יוחנן המטביל, שחרב בחלקו ברעש אדמה בשנת 1956.

 

מדרום לו עומד המנזר הקופטי על שם יוחנן המטביל ובו שני מבנים: באחד יש כמה חדרים והאחר משמש מחסן. מעט מדרום לו נראים קברים של צליינים קופטים. המנזר נבנה בשנות ה-40 של המאה ה-20.

 

עוד דרומה משם משמאל לדרך נראה המבנה המשושה של הקפלה הרוסית על שם יוחנן המטביל. לידה נראית קפלה קטנה יותר, המכונה קפלת הפעמונים.

 

בהמשך הדרך, 200 מטרים דרומה משם ומשמאל לדרך בנוי המנזר האתיופי של השילוש הקדוש. במנזר האתיופי שנקרא דיר חבש יש כנסייה וחדרי אירוח לצליינים.

 

ליד המנזר החבשי נמצא המנזר הרומני על שם יוחנן המטביל. כנסיית המנזר, הניכרת בגג בעל כיפה ירוקה, הוקמה בשנת 1934.

 

*****

סוף דבר, עצוב
היה לראות את המקום
ריק לחלוטין,

****

נקווה שהמגיפה תיעלם
והצליינים הרבים ישובו
לפקוד את המקום

****

תודה מוטי שסיפרת לנו
בחן ובנועם אודות המקום!