עֶבְרֵי הַקַּו הַיָּרֹק וְגֶדֶר הַהַפְרָדָה בִּצְפוֹן מַעֲרַב הַשּׁוֹמְרוֹן24 בפברואר 2022

 

נושא "גבולות ישראל" וליתר דיוק נושא "קווי תיחום ישראל" הוא מרתק ונוגע לתחומי צבא וביטחון, יחסים בינלאומיים, התיישבות, מחקר אקדמי, ידיעת הארץ  ועוד.

 

כיום יש ספרות ענפה העוסקת בגבולות ישראל, בין היתר ובמיוחד בהיבט של ההסטוריוגרפיה של היווצרותם.

 

הציבור המתעניין והמסייר בשטח, שאני נמנה עליו, מבקש להכיר, ללמוד ולדעת מהי המציאות גיאוגרפית פיזית והגיאוגרפיה היישובית באזורי הגבול הן בעבר ובמיוחד בהווה

 

בסיור בשטח, יש ענין רב בהגעה לא רק ליישובים אלא גם לתצפיות, לאתרי הטבע, מורשת וארכיאולוגיה הנמצאים במרחבם.   .

 

המסיירים בשטח מבקשים גם ללמוד על האירועים, בעיקר הצבאיים, שהתרחשו לאורכם.  

 

שמדובר על, גבולות ישראל בעבר, הכוונה לקווי שביתת הנשק שהתקיימו מתום מלחמת העצמאות (1949) עד מלחמת ששת הימים (1967) – הקו הירוק, לקווי הפסקת הלחימה בתום מלחמת ששת הימים (1967)ובתום מלחמת יום הכיפורים (1973).

 

גבולות ישראל בהווה הם שונים, נבדלים זה מזה וההבחנה ביניהם גיאוגרפית והם כוללים את אלה הבאים:

* גבול הלבנון

* גבול רמת הגולן והחרמון

* גבול ירדן (עמקים בקעת הירדן) וערבה)

* מרחב התפר סביב שומרון

* עוטף ירושלים

* מרחב התפר סביב יהודה

* גבול ירדן (ערבה)

* גבול מצרים

* גבול רצועת עזה

 

גבולות אלה, שקיימים היום, חלקם הם גבולות בינלאומיים מוכרים וחלקם אינם כאלה

 

גבולות אלה נקבעו במהלך השנים כדלקמן

* תום מלחמת ששת הימים (1967)

* תום מלחמת יום כיפור (1973)

*במסגרת הסכם השלום עם מצרים (1982)

* במסגרת הסכם השלום עם ירדן (1994)

* במסגרת "הסכמי אוסלו" עם הרשות הפלסטינית (1995)

* בעקבות היציאה מלבנון (2000)

* בעקבות בניית גדר הביטחון ( 2003 – 2021)

* בעקבות התנתקות (2005).

 

מאז היותי נער וחייל באמצע שנות ה-70' ובעשורים בהמשך, סיירתי פעמים רבות לאורך הגבולות.

 

חלק מהסיורים היו במסגרת השירות הצבאי – פעילות ביטחון שוטף בשירות סדיר ומילואים ועבודת מטה מקצועית במסגרת שירות קבע.

 

חלק אחר מהסיורים היו במסגרת האזרחית, לימוד, מחקר ועוד.

 

מאז שנת 2015, בה התחלתי לתעד את טיוליי, הקדשתי לנושא גבולות ישראל סיורים רבים אותם בצעתי עם חבריי, בתחילה ברכיבה על אופניים ובהמשך בנסיעה ברכב ואלה מרוכזים גבולות ישראל – ריכוז הסיורים לאורכם ובאזורם

 

בבראשית חורף 2022 בשיחה עם רון יזרעאלי דברנו על אפשרות שנמשיך את סדרת הסיורים לאורך גבולות שיזמתי עם עמיתי אבי נבון. 

 

רון יזרעאלי נולד (1972), גדל בגבת, בו הקים את משפחתו, בנה וביסס את ביתו. רון הוא דור שלישי בגבת, סבאו יודק'ה הלמן היה בין מייסדי הקיבוץ, אמו צפרירה נולדה בו ואביו גדעון הגיע אליו בגיל הנעורים. רון נשוי לעינב ואבא לדניאל, איתמר ומעיין. בשנת 2019 רון סיים את לימודי הוראת דרך בחיפה, פיתח וקידם את פרויקט התיירות בקיבוץ. רון, כפי שהוא מעיד על עצמו, הוא אוהב מאוד את גבת וחש ראוי להמשיך דרכם של מקימי הקיבוץ. בחמש עשרה השנים האחרונות רון עובד ברשות המעברים היבשתיים של משרד הביטחון (רמי"מ). משרדו נמצא במעבר ריחן שבגזרת צפון השומרון, תחת אחריותו זו אירגן ותיאם את סיורנו במרחב.

 

ההיכרות ביני ובין רון נוצרה באמצעות עמיתי אבס איש גניגר. רון אירח אותנו בסיור/ביקור קיבוץ גבת שבקצה מדרון רכס נצרת מעל עמק יזרעאל (מאי 2021).

 

אז רון הציע שנמשיך לשתף פעולה. הוא הציע שנתור בצפון מערב השומרון, אזור בו הוא פועל, כאמור חמש עשרה שנים, במסגרת עבודתו ברשות המעברים היבשתיים של משרד הביטחון (רמי"מ) ומשרדו נמצא במעבר ריחן

 

הצעתו של רון הייתה שנבקר בין עֶבְרֵי הַקַּו הַיָּרֹק וְגֶדֶר הַהַפְרָדָה בִּצְפוֹן מַעֲרַב הַשּׁוֹמְרוֹן.

****

****

***

 

למה האזור מעניין?

 

אזור זה הוא פחות מוכר, שנים רבות היה מעבר "להרי החושך", ולא היה נגיש.

מרחב הטיול בחלק הקו הירוק

****

מאז שנות ה-80' של המאה הקודמת אזור זה עבר שינוי דרמטי נסללו בו דרכים, הוקמו בו יישובים חדשים ונבנתה גדר ההפרדה ונקבע בה מעבר.

 

באזור זה עבר תוואי הקו הירוק ובמרחק ממנו, פנימה בתוך הגדה המערבית נסללה מערכת גדר ההפרדה שהפכה להיות חומת ביטחון 

 

באזור זה יש נופים מרהיבים ועוברים נחל חדרה ויובליו משדרת ההר לעבר צפון השרון.

 

המציאות הגיאוגרפית – יישובית בו כוללת את המרכיבים הבאים
* עיר – חריש שנבנית מאז שנות ה-90'  
* יישובים קהילתיים
שהוקמו מאז שנות ה-80' בתחום הקו הירוק
* התנחלויות ואזור תעשייה שהוקמו בשנות ה-80' בתחום הגדה המערבית, חלקן ברכס הר אמיר מדרום לאום אל פחם וחלקן באזור עמק דותן מדרום לג'נין
* חוות בודדים אף היא בתחום הגדה המערבית שהוקמה לפני מספר שנים
* יישובים ערבים, חלקם נמצאים בתחום מדינת ישראל וחלקם כפרים פלסטינים משני עברי חומת ההפרדה – בשטחי C שבשליטה מוחלטת של ישראל ובשטחי B בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית.
* מעבר בגדר ההפרדה בין תחום ישראל ובין תחום הגדה המערבית.

 

מציאות גיאוגרפית – יישובית זאת נסמכת על מערכת דרכים חדשה שנסללה באזור והציר החשוב הוא כביש 611 המחבר בין חריש במערב וגוש היישובים (ריחן, שקד, חיננית וטל מנשה) ואזור התעשייה ש.ח.ק  במזרח

 

מאז סיום מלחמת ששת הימים בשנת 1967 עד האינתיפאדה השנייה במחצית הראשונה של  שנות ה-2000 עברו באזורי זה ערביי צפון מערב השומרון לעבר שטח מדינת ישראל למטרות עבודה, טרור, פשיעה חקלאית, שוד עתיקות ועוד.

 

בשנים 2003 – 2004 נבנתה באזור גדר ההפרדה מעבר לגדה המערבית ובהמשך הנבנה מעבר ריחן שמופעל כיום רשות המעברים היבשתיים של משרד הביטחון

 

היום ניתן להגדיר את אזור הטיול אזור תפר ובעיקר תפר גיאו-פוליטי-יישובי בין ישראל לגדה המערבית/איו"ש/פלשתין.

מרחב הטיול

הנקודות בהן בקרנו

***

הסיור, בין עֶבְרֵי הַקַּו הַיָּרֹק וְגֶדֶר הַהַפְרָדָה בִּצְפוֹן מַעֲרַב הַשּׁוֹמְרוֹן התקיים ביום שני 21  בפברואר 2022.

 

לצורך סיור זה והסיור הקודם לאורך הקו ירוק וגדר ההפרדה בין אמציה ללהב (ינואר 2022) ואלה העתידיים, הוקמה הקבוצה "נוער הגבולות" וכוללת את חבריי, ידידיי, ועמיתי.

 

הקבוצה בסיור זה הייתה גדולה. המשתתפים חלקם אנשי מדע (גיאוגרפיה, גיאולוגיה אקולוגיה ועוד) חלקם אנשי ידיעת הארץ ומורי דרך, חלקם אנשי מעשה.

 

המכנה המשותף לאנשי "נוער הגבולות" הוא שכולם סקרנים ושוחרי ידע, אוהבי הארץ, ומרבים לטייל בה לאורכה ולרוחבה.

 

אנשי "נוער הגבולות"  הגיעו מרחבי הארץ, מיישובים קרובים ורחוקים והם אבי ששון (קבוצת יבנה), אמיר יגאל (מעלה גמלא), מוטי ארמלין (גילון), יצחק פיפ רותם (סאסא), נועם בן צבי (אלון הגליל), ניר עמית (שער העמקים), ורדה בן חורין (נטף), מיכה ון ראלטה (בית לחם הגלילית), גילה וקובי אלון (מודיעין), ורדה וודה ודורון קדמיאל (כרכור), מיכאל סופר (תל אביב), שלמה אשכול (עין המפרץ/ירושלים), איל אופק (גבעתיים), יואל שדה (מצפה אביב), מימי אופנהיימר מלמן חיים מלמן (כפר סבא), מאיר רזניק (עין השופט), ואני (מבשרת ציון) .

 

יצאנו לדרך אחד עשר כלי רכב וזה מסלול הסיור ואלה נקודות בהם ביקרנו.

***

התכנסו בשעת בוקר מעבר ריחן.  עלינו לנקודת תצפית על המעבר

צילום חיים מלמן

 

ושם, לאחר דברי פתיחה קצרים,

צילום חיים מלמן

רון יזרעאלי סיפר לנו על המעבר המנוהל על ידי רשות מעברים יבשתיים הפועלת במסגרת משרד הביטחון.

***

אחר כך איל אופק סיפר לנו על פעילות עמותת "בדרך להחלמה" המסיעה חולים פלסטינים לבתי חולים בישראל.

 

עברנו את המעבר ונסענו דרומה מעבר לגדר ההפרדה בכביש 596.

 

סטינו ועלינו בדרך עפר טובה לחוות אל נוה הנמצאת על הגבעה בגובה כ-300 מ' מעל פני הים באחת שלוחות צפון מערב שומרון.

העלייה לחווה

בחות אל נוה קיבלה את פנינו בת אל שוורץ שיחד עם בעלה נדב הקימו את החווה ומתגוררים בה. היא סיפרה לנו על הקמתה ועל הקשיים בהם נתקלו ונתקלים ועל יחסים העויינים של שכיניהם הערבים.

****

צילום חיים מלמן

ירדנו מהחווה

צילום חיים מלמן

צילום חיים מלמן

***

***

 

וחזרנו לכביש 596 והמשכנו דרומה. עד "צומת האפס" בכביש 586 בין בקעה א-שרקיה ועראבה בעמק דותן.

 

פנינו מזרחה בכביש 586 וממול לעיירה יעבד

בשולי העיירה יעבד

 

עלינו בדרך עפר והגענו למאחז "מעוז צבי".

 

התכנסנו "בסככת "המרפסת" שבה תצפית לכיוון צפון לעבר העיירה יעבד ולכיוון מזרח לעבר עמק דותן.

***

שם קיבלנו מפי רון יזרעאלי סקירה גיאוגרפית – היסטורית קצרה אודות עמק דותן: מכירת יוסף, קרב עמק דותן במלחמת ששת הימים, וההתיישבות החדשה בצפון השומרון.

 

במרפסת פגשנו את משה שניידר, אחד מתושבי המאחז.

****

הוא סיפר לנו עצמו וכיצד הגיע מספסלי לימודי הרפואה בניו יורק לישראל בכלל ולמעוז צבי, על שירותו הצבאי ועל משפחה שהקים.

***

משה הדגיש לנו בלהט את חשיבות יישוב ארץ ישראל וסיפר לנו על המאחז.

***

מהמרפסת עברנו לבית המדרש

***

 

שם שמענו על ספרי התורה ובמיוחד זה העתיק מלפני 500 שנים מקהילת ארם צובא.

צילום חיים מלמן

****

****

צילום חיים מלמן

צילום חיים מלמן

בחצר בית המדרש פגשנו את עדי ברנס שהציעה את מרכולתה.

****

 

שסיימנו את הביקור גלשנו בדרך היורדת מגבעת מעוז צבי לעבר נחל חדרה.

הדרך היורדת ממעוז צבי

חצינו את נחל חדרה  וטיפסנו בדרך המתפתלת לעבר הכניסה ליישוב מבוא דותן.

***

***

גלשנו למטה לעבר עמק דותן

***

ונסענו שוב בכביש 586 לצומת האפס

***

 

ומשם פנינו לכביש 596 וחזרנו למעבר ריחן.

***

***

לאחר חציית המעבר וגדר ההפרדה הגענו  לכביש 611

****

פנינו מזרחה בכביש 611 המתפתל סמוך לגדר.

****

 

עברנו ליד היישוב ריחן והכפר הפלסטיני אום ריחן. המשכנו לעבר גוש היישובים שקד – חיננית- טל מנשה.

***

בנקודת תצפית בשקד למול אזור התעשייה ש.ח.ק. פגשנו את יהב עצמון, רכז הביטחון השוטף (רב"ש).

***

***

צילום חיים מלמן

****

***

לאחר תצפית והזדהות הוא סיפר לנו על דרכו לשקד מהעיר חולון לפני עשור.

***

 

כמו סיפר על היישוב שקד, מאפיינו הדמוגרפי ועל בעיות הביטחון בהם נתקל. כמו כן סיפר על אזור התעשייה ש.ח.ק.

 

לאחר הביקור בשקד נסענו לעבר היישוב קציר. התארחנו בביתם המיוחד של טל רז ונועם זמיר הנמצא בגבעה הדרומית.

***

נועם סיפר לנו באריכות עליו ועל עבודתו כנגר כמו כן סיפר על היישוב קציר.

***

****

צילום חיים מלמן

צילום חיים מלמן

נועם הרחיב וסיפר פעילותה של אשתו טל רז בהקמת עמותת "מרבד ירוק ואדי עארה" שהוקמה על ידי תושבי המקום, יהודים וערבים: מדריכי טיולים, אנשי תיירות, מדע, חינוך ואנשי עסקים. המקדמים את התיירות באזור וואדי עארה. בתחילת הדרך נרתמה עמותת "סיכוי" ליוזמה המקומית, ב2008 נרשמה העמותה אצל רשם העמותות ומאז פועלת עצמאית וחבריה פועלים בהתנדבות.

צילום חיים מלמן

 

המשכנו הלאה ובמורד הדרך עצרנו לתצפית על ברטעה במקום הנקרא מצפור הר אמיר.

***

צילום חיים מלמן

****

 

שם לאחר תצפית והזדהות,  רון יזרעאלי, נועם בן צבי ואני דברנו על הכפר ברטעה, על  תוואי הקו הירוק ומרחב התפר שנוצר בעקבות הקמת גדר ההפרדה.

 

המשכנו לנקודה האחרונה, ברטעה,

****

הגענו לבניין המועצה המקומית בסמ"ה הכוללת את שלושת היישובים ברטעה ועין אלסהלה ומועאויה.

****

 

בחדר ישיבות המועצה אירח אותנו בלבביות רבה ריאד כבהא, ראש המועצה ובושרה כבהא ראשת לשכתו.

***

***

קינוח לקראת סיום

***

בשיחה מלב אל לב הוא סיפר על יישובי המועצה בכלל ועל יישוב ברטעה בפרט.

 

הוא הדגיש את יעדי המועצה לספק לתושבים שירותים  בזמן מוגדר וידוע ובסטנדרטים מקצועיים העונים על דרישותיהם והגדרת סל שירותים רחב, שיענה על הצרכים ההכרחיים המתהווים במציאות הכלכלית והחברתית.

 

הוא סיפר גם על פעילות המועצה המכוונת בין היתר בטיפוח בני הנוער בתחומי ספורט, תרבות וכמובן חינוך.

***

 

ראש המועצה לא נרתע וענה לשאלות בעניין סוגיות פוליטיות רגישות כמו הקשר עם החצי השני של היישוב ברטעה הפלסטינית, הפשיעה הגואה והזרמים הפוליטיים בחברה הערבית.

****

מזכרת לסיום

צילום ניר עמית

 

לאחר הביקור בבניין המועצה התפזרנו, איש איש נסע לביתו.

 

שלמה אשכול, רון יזרעאלי ואני חזרנו למעבר ריחן דרך ברטעה הפלסטינית.

 

זהו בשעה 17:30, לאחר 9.5 שעות, הסתיים הסיור.

****

המקומות בהם היינו או עברנו

*****

מעבר ריחן

****

****

מיקום מעבר ריחן ביחס לקו הירוק

***

מעבר ריחן מופעל על ידי רשות המעברים היבשתיים  במשרד הביטחון.

 

במדינת ישראל פועלים מספר גופים האמונים על הפעילות הסדירה של מעבר הולכי רגל, מעבר הסחורות ומעבר כלי הרכב:
* ​רשות שדות התעופה אמונה על המעברים הבינלאומיים (נתב"ג, אלנבי, טאבה וכיוצ"ב)
* חברות הנמלים אמונות על נמלי ישראל
* משטרת ישראל אמונה על המעברים בעוטף ירושלים
* צה"ל אמון על חלק מהמעברים הפנימיים (צבאיים)​​ בתוך איו"ש

 

מינהלת המעברים הוקמה ביוני 2005 במטרה לאזרח את פעילות המעברים היבשתיים (בין ישראל לרש"פ).

 

המעברים הראשונים שעברו לידיים אזרחיות היו מעבר שער אפרים (בסמוך לטול-כרם) ומעבר ארז (בסמוך לרצועת עזה).

 

בתהליך אזרוח המעברים, התבצעה החלפה של החיילים שהפעילו את המעבר בתחומי האבטחה, הבידוק והזיהוי, בכוח אדם אזרחי שהוכשר באופן ייעודי ומקצועי בתחום הביטחון ותפעול המעברים. במקביל, נרכשו והוטמעו מערכות טכנולוגיות מהמתקדמות בעולם על מנת לייעל ולפשט את תהליך תנועת הסחורות והולכי הרגל במעברים.

 

בתום התהליך, שנקרא אזרוח, האחריות הכוללת להפעלת המעברים עברה  מידי צה"ל לידי רשות המעברים היבשתיים.

 

כוח האדם במעברים המאוזרחים מורכב ממנהלים, עובדי משרד הביטחון (מנהל מעבר, קב"ט ומנהל תפעול) ולצידם עובדי חברות שמירה ואבטחה אשר זכו במכרז משרד הביטחון.

 

הסמכות להפעלת המעבר על ידי כוח אדם אזרחי, מוענקת מתוקף החלטת ממשלה ב/43, המסדירה את תהליך הפעלת המעברים המאוזרחים ואת הגורמים המנחים את רשות המעברים היבשתיים (שב"כ ומשטרת ישראל).

 

ב- 2009 זכתה המנהלת למעמד של יחידת סמך במשרד הביטחון ושמה הוסב לרשות המעברים היבשתיים. ראש הרשות כפוף ישירות למנכ"ל משרד הביטחון.

 

רשות המעברים היבשתיים פועלת בהתאם למדיניות משרד הביטחון והנחיות המשטרה והשב"כ

 

***

***

מעבר ריחן אוזרח במאי 2007 ופועלים בו שלושה מתחמים: מעבר הולכי רגל (שבעה ימים בשבוע 05:00-21:00), מעבר הסחורות (א-ה' 06:00-13:30) מעבר כלי רכב (פתוח כל ימות השנה)

 

מעבר רכב המיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים. במעבר זה מתבצעת אכיפה של צווי אלוף והחוק הישראלי בנושא טובין והעברת סחורות (מקור/יעד סחורה ישראלי/פלסטיני, חומרים ואמצעים דו שימושיים וכיוצ"ב). הנהגים העוברים במעבר כלי רכב מחויבים להציג תיעוד כמוגדר בחוק (רישיון נהיגה, תעודת זהות ו/או דרכון).צוותי הביטחון במעבר, רשאים לבדוק כל רכב המגיע למעבר. תהליך הבידוק הוא מהיר. במידה שמתגלים ממצאים המעידים על עבירה פלילית, הטיפול עובר לגורמי אכיפת החוק.

 

ומעבר הולכי הרגל מיועד לפלסטינים בעלי היתר כניסה לישראל המונפק על ידי מנהלת התיאום והקישור (זרוע של מתאם פעולות הממשלה בשטחים). הולך רגל המגיע מצידו הפלסטיני של המעבר, מגיע אל אזור הבידוק הביטחוני, בהתאם לשילוט שבמתחם. בגמר ההליך הביטחוני הוא מציג את היתר הכניסה שלו לישראל ובכפוף לכך תאושר כניסתו. הולך רגל המגיע מצדו הישראלי של המעבר, יגיע אל אזור הבידוק הביטחוני, בהתאם לשילוט שבמתחם, וימשיך לעברו הפלסטיני של המעבר.

 

הגופים הפועלים במעבר הם מנהלת תיאום וקישור(מת"ק)- הסמוכה למעבר חברון, מכס, יחידת פיקוח חי וצומח (פיצו"ח) של משרד החקלאות ומשטרת עיירות

 

להרחבה ראו אתר רשות מעברים יבשתיים 

שרוול הולכי רגל

חניית כלי רכב פלסטינים מעבר לחומה

 

בדרך להחלמה – פעילות העמותה מתמקדת בהפעלת מערך מתנדבים להסעה של חולים פלסטינים (בעיקר ילדים) משטחי הרשות הפלסטינית בשטחים ובעזה, מהמחסומים אל בתי החולים בישראל והחזרתם. מטרות נוספות כוללות רכישת ציוד רפואי למשפחות הנזקקות וארגון ימי כיף למשפחות הילדים החולים.

 

הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא עמוק ובעל הסטוריה עקובה מדם. "בדרך להחלמה" מנסה לגשר על התהום הפעורה בין האנשים משני צדי הגבול עם חזון של תקווה, אחווה אנושית וחמלה.

 

העמותה פועלת ללא כוונות רווח, מתוך התנדבות מלאה של חבריה המאמינים שהדרך לשלום ולאמון בין ישראלים לפלסטינים חייבת לעבור דרך מפגש אישי בין בני אדם, אנשים השמים את אנושיותם לפני כל אמונה דתית או פוליטית.

 

כל ילד שאנשי העמותה מסייעים לו, כל משפחה שהם יוצרים איתה קשר אנושי וחם, הם זרעים לתקווה ולפיוס.

 

להרחבה אתר עמותה

 

נתוני 2022 המקור נועם בן צבי: 1,200,000 קמ נסיעות; 18,000 חולים הוסעו (כולל כאלו שמספר פעמים) ויחד עם מלווים ה 36,000 נוסעים; בוצעו 10,000 הסעות; פועלים 850 מתנדבים שמסיעים; גויסו 1,800,000 שח מהארץ ומחול החזר הוצאות דלק 1.4 מיליון

*********

חוות אל נוה

****

****

***

חוות אל נוה הוקמה בינואר 2019 על ידי בתאל ונדב שוורץ בתמיכת בחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית והמועצה אזורית שומרון.

 

למרות התמיכה המוסדית את עיקר ההתחייבות הכלכלית לקחו בני הזוג שוורץ על כתפיהם, בהשקעה של למעלה ממיליון שקלים.

 

החווה נקראת על נוה אחיין של בתאל תינוק שנפטר "מות עריסה"

 

החווה הוקמה במטרה לשמור על אדמות המדינה באיזור.

 

בתאל סיפרה לנו על דרכה לחווה והדגישה שאל עולם החוות, נחשפה אחרי השירות הלאומי שבחרה לעבוד בעבודה מועדפת מטעם ארגון 'השומר החדש' והוצבה לשמור על חווה חקלאית, שם התוודעה לראשונה לצורך בנוכחות חקלאית על אדמות מדינה, במטרה לשמור עליהן מפני גזלה. לדידה "בכל הארץ וגם בצפון השומרון יש שטחים גדולים של אדמות מדינה, אבל כשאין נוכחות יהודית בשטח – יש השתלטות על האדמות. אין ואקום – אם אנחנו לא נהיה כאן, מישהו אחר יהיה". היא הדגישה  "אנחנו יוצרים נוכחות יהודית בכל השטח, מראים שהאדמה הזאת לא הפקר ושהיא חשובה לנו."

***

השטח המוחזק על ידי החווה הוא 4,000 דונם מרביתו משמש לרעייה עדר הכבשים.

 

בניית החווה מסתייעת והפעילות השוטפת בה, גם בין היתר על ידי מתנדבים שמגיעים לעבוד בחווה בין היתר וביניהם גם אנשי השומר החדש.

 

החווה שאינה מגודרת כוללת משאית למגורים, מאהל לאורחים ולמתנדבים, מבנה שירותים, דיר לכבשים, דיר מיוחד לטלאים, עוקב מים וגנרטור

 

בין היתר בת אל סיפרה לנו על ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על 'חירבת פארסין', אתר ארכיאולוגי הסמוך לחווה לפני מספר חודשים. באתר שרידי יישוב גדול. בין השרידים מקווה טהרה, מערות קבורה, מערת בית בד, מערכות תת קרקעיות ומבנים מרשימים מהתקופה העותמאנית, בשנה הראשונה של הקמת החווה טיילו שם הרבה. למרות הדיווחים החוזרים למנהל האזרחי על בנייה ושוד עתיקות באתר, כיום נמצאת משפחה שהשתלטה לגמרי על המקום, ומסוכן להגיע לשם.

 

על קורות החווה מאז הקמתה בדף הפיסבוק של החווה

נדב מרגיע את אחד הכלבים השומרים על העדר

***

***

***

***

***

מבט צפונה

********

מעוז צבי

****

***

***

מעוז צבי הוא המאחז הוא הגדול ביותר בצפון השומרון.

 

ראשיתו של המאחז בחג הפורים תשס"א (2001), בעיצומה של האינתיפאדה השנייה.

 

יום אחד לפני שאריאל שרון הציג את ממשלתו הראשונה בפני הכנסת, עלו חמש משפחות ממבוא דותן לגבעה מיוערת בעצי אורן ממערב ליישובם.

 

החורשה בגבעה זו נטעה בראשית שנות ה-80 על מנת לשמור על אדמות המדינה.

 

המתיישבים והשתכנו במספר קראוונים שהוצבו בינות לעצים.

 

אחד מהמתיישבים היה צביקה שלף (63) ממייסדי היישוב מבוא דותן. ארבעה חודשים לאחר מכן, ב – 31 במאי 2001, הוא נרצח בירי מרכב חולף בכניסה לבאקה אל שרקיה, כשעשה דרכו מהמאחז לכיוון נתניה.

 

חברי מבוא דותן החליטו לקרוא למאחז "מעוז צבי" על שמם של שלושה מתושבי היישוב: צביקה שלף, ובנו היחיד עומר, שנהרג בטיול בהודו שלוש שנים לפני הרצח, ועל שמו של זמיר בן יעקב ממייסדי היישוב.

 

במשך מספר שנים המקום הוחזק על ידי יוסי אלון תושב מבוא דותן.

 

בשנת 2007 דוד ושיינה בוצר הקימו במקום חווה חקלאית בשם "חוות עמק דותן" חווה שמטרתה קליטת נוער נושר ושמירה על אדמות מדינה מפני השתלטות פלסטינים באמצעות מרעה.

 

במרוצת השנים, לצד החווה התפתח יישוב צעיר, אשר תושביו עוסקים ומתפרנסים מחקלאות אורגנית, תיירות, אומנות ומלאכת כפיים.

 

נכון ל-2022, מתגוררות ביישוב 22 משפחות  (100 תושבים)

 

מקור והפניות 

***

מיקום מעוז צבי ביחס לקו הירוק

***

***

***

****

***

***

***

****

***

******

עמק דותן 

***

מעוז צבי ממערב לעמק דותן

פאתי יעבד מעל עמק דותן

עמק דותן הוא העמק הגדול ביותר באזור הרי השומרון.

 

אורכו של העמק כ-10 קילומטרים ורוחבו כ-3 קילומטרים.

 

העמק מוקף כמעט כולו בהרים.

***

 

לעמק דותן חשיבות אסטרטגית עקב מיקומו הגבוה יחסית, הצופה על הגליל התחתון, עמק יזרעאל וחבל תענך.

 

רכסי הרים מפרידים בין עמק דותן לעמק יזרעאל, שבו נמצאת העיר ג'נין.

 

עמק דותן משמש בעיקר לחקלאות, ויש בו שדות טבק רבים.

 

העמק מיושב על ידי כפרים ערביים פלסטינים, ביניהם קבטיה, יעבד, בירקין ועראבה,

 

על רכס בצידו הדרום-מערבי נמצאות ההתנחלויות מבוא דותן וחרמש.

 

במרכזו נמצאות חורבות היישוב העתיק תל דותן. בעמק עובר התוואי של כביש ג'נין-שכם.

****

עמק דותן מוזכר במקרא בספר בראשית כמקום בו התרחש סיפור מכירת יוסף: ”וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו, וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן“ (ספר בראשית, פרק לז' פסוק יז).

 

דותן מוזכרת שנית בספר מלכים ב', פרק ו' כאשר מלך ארם שלח חיילים לחפש את אלישע בן שפט הנמצא בדותן: ” וַיֹּאמֶר (מלך ארם), לְכוּ וּרְאוּ אֵיכֹה הוּא (אלישע), וְאֶשְׁלַח, וְאֶקָּחֵהוּ; וַיֻּגַּד-לוֹ לֵאמֹר, הִנֵּה בְדֹתָן.“

 

במלחמת ששת הימים במהלך כיבוש צפון השומרון, לחמה חטיבה 45 בעמק דותן כנגד השריון הירדני והדפה אותו אל מעבר לגשר אדם. החטיבה כבשה את ג'נין.

 

לאחר מלחמת ששת הימים כתבה המשוררת דליה רביקוביץ את השיר "עמק דותן" שהושר על ידי להקת פיקוד הצפון ללחנו של שמעון ישראלי.

 

שָׁם מָכְרוּ הָאַחִים אֶת יוֹסֵף לְעַבְדוּת
שָׁם עָלוּ בְּמִישׁוֹר תְּמָרוֹת אֵשׁ וְעָשָׁן
וּבְתוֹךְ הַקָּמָה, הִתְפָּרֵשׂ לוֹ הַגְּדוּד
בְּעֵמֶק דּוֹתָן

 

עֵמֶק תְּבוּאוֹת וְכֶרֶם זֵיתִים
עֵמֶק חִטָּה לְבָנָה כְּפִשְׁתָּן
וּגְדִי וּצְבִי בַּהֲדַר גְּבוּרָתָם
הַלֹּא שׁוּב נִפָּגֵשׁ, בְּלִי קְרָב וּבְלִי אֵשׁ
עוֹד נָשׁוּבָה אֶל עֵמֶק דּוֹתָן

 

וְכָל פֶּרַח שָׂדֶה, אָז הָיָה מְלַבְלֵב
שָׁם חָלְפוּ הֶעָבִים הַצְּחֹרוֹת לְאִטָּן
וּבַכֶּרֶם מִמּוּל הִתְחַפֵּר הָאוֹיֵב
בְּעֵמֶק דּוֹתָן

……..

יעבד מעל עמק דותן

********

היישוב מבוא דותן

***

מבוא דותן הוקם באוקטובר 1977 באתר משטרת סאנור על ידי גרעין "דותן" (שעל שמו נקרא היישוב).

 

אולם השטח סביב משטרת סנור היה קטן מכדי להכיל יישוב קבע ונעשו מאמצים לאתר שטח חלופי עבור הגרעין.

 

באוגוסט 1979 אותר שטח של כ-100 דונם ליד עראבה.

 

וועדת השרים להתיישבות אישרה את הקמת היישוב בסוף אוגוסט 1979. ההחלטה אושררה בממשלה באמצע ספטמבר לאור טענות שלוועדת השרים להתיישבות לא הייתה סמכות לאשר יישובים הרחק מיישובים קיימים.

 

על ההחלטה להקים את היישוב ערער יגאל ידין, בגלל התנגדותו להקים יישובים באזורים של אוכלוסייה ערבית צפופה, אך ערעורו נדחה.

 

היישוב עבר למיקום הקבוע ביוני 1981 עם סיוע מאמנה.

מיקום מבוא דותן ביחס לקו הירוק

בתקופת האינתיפאדה השנייה סבלו תושבי מבוא דותן מפיגועי טרור פלסטיני שבוצעו נגדם בדרכם אל היישוב או ממנו. בפיגועים אלה נרצחו מספר תושבים. צבי שלף נרצח בפיגוע ירי במאי 2001, הדס אבוטבול נרצחה בפיגוע בנובמבר 2001, ציון בושריאן נרצח בפיגוע במרץ 2003 וביולי 2004 נרצח ויקטור קריידרמן.

 

בשנת 2005 הושלמה סלילתו של כביש עוקף אל היישוב.

 

כביש העוקף את העיירה הפלסטינית יעבד ומתחבר ישירות למעבר ריחן

 

אופי הקהילה מעורב. ביישוב שכונה דתית שמקורה בגרעין תורני מיסודה של ישיבת הגולן שהצטרף למבוא דותן בשנת 2003.

 

מקור והפניות 

*****

היישוב ריחן
למול גדר ההפרדה

****

היישוב רֵיחָן הוא התנחלות ומושב עובדים קהילתי, חילוני באופיו, הנמצא נמצא בצידה המערבי של גדר ההפרדה בתחום המועצה אזורית שומרון.

 

היישוב שוכן על רכס המשתפל למערב, בגובה 387 מטר מעל הים. מצפון למורדות היישוב מצוי נחל נרבתה ומדרום ואדי לחף אל-חספה.

 

ההתנחלות עלתה על הקרקע כהיאחזות נח"ל על ידי גרעיני הנח"ל סנונית ואלעד ב-11 בספטמבר 1977.

 

ריחן היישוב היה ראשון היישובים בגוש יישובי שקד, והוקם על מנת ליצור התיישבות ישראלית בין צפון-מערב השומרון לבין כביש ואדי עארה, אזור בו מושב מי עמי היה יישוב יהודי בודד.

 

בעת ההקמה עלו טענות של ערבים לבעלות על האדמות עליהן היא הוקמה וסגנית פרקליט המדינה, פליאה אלבק יצאה לשטח לוודא שמדובר באדמות מדינה.

 

ריחן אוזרח ביוני 1979, עת הפך למושב שיתופי. התנועה המיישבת בו הייתה תנועת העובד הציוני. משבצת ריחן כוללת  13,442 דונם

 

ביישוב שתי אגודות האחת חקלאית שיתופית (7 חברים) והשנייה קהילתית. ביישוב כ-55 משפחות בעלות אופי חילוני, חלקן מסורתיות.

 

מקור והפניות 

*********

היישוב הפלסטיני
אום אל ריחן

***

אום א-ריחאן הוא כפר פלסטיני השוכן כקילומטר ממזרח לקו הירוק, ממערב להתנחלויות ריחן, שקד, חיננית וטל מנשה, בצידה הישראלי של גדר ההפרדה מצפון ובצמוד לשמורת טבע יער ריחן.

 

הכפר שוכן על שרידי יישוב מהתקופה ההלניסטית והתקופה הרומית בארץ ישראל שהשתמרו במצב טוב עד המאה ה-20.

 

האתר נסקר לראשונה בידי הקרן לחקר ארץ ישראל בשנת 1882 ונמצאו בו שרידי מבנים בנויים אבני גזית מהוקצעות ומסותתות ומגדל שמירה.

 

בשנת 1968 נסקר שוב במסגרת סקר הר מנשה. בסקר זה מתוארת חירבת אום א-ריחן כאתר שגודלו שלושים דונם, אשר השתמרו בו שרידי מבנים, מודגשת הבניה המסיבית ומבני מאוזוליאום הרוסים בקרבת האתר שבאחד מהם נראים שני סרקופגים.

 

בשנת 1969 ערך הארכאולוג זאב ייבין חפירת הצלה בשני מבנים בשולי האתר. במסגרת זו נחפרו המאוזוליאום וכן מבנה קבורה גדול ומפואר. באתרים אלו נמצאה קרמיקה מהמאות השלישית הרביעית לספירה.

 

היישוב הנוכחי הוקם, בסוף המאה ה-19 על ידי תושבי יעבד כיישוב חקלאי עונתי והפך יישוב קבע ב-1922.

 

מאחר שהאזור היה מאוכלס בדלילות שרד בו שטח בן 20,000 דונם ובו יער טבעי, וממשלת המנדט הכריזה עליו בתור שמורת יער. השמירה על היער נאכפה בצורה קפדנית, הוקם בית שומר בלב היער ונאסרה רעיית צאן וכריתת עצים (איסור שנאכף גם בתקופת השלטון הירדני).

 

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949 נכלל בתחום הגדה המערבית בשליטת ממלכת ירדן.

 

במלחמת ששת הימים, גדוד 25 מחטיבת ברק נע בציר ערערה – עין אל סחלה – יעבד, כבש את הכפר והוא עבר משליטה ירדנית לישראלית

 

מאחר שהקרקעות באזור יער ריחן הוכרזו כשמורת טבע עוד בימי המנדט הבריטי הן הוכרזו בידי צה"ל כאדמות מדינה והוקצו להקמת התנחלויות.

 

מאז 1967 רשויות התכנון במנהל האזרחי סירבו לתת ליישוב היתרי בנייה, בטענה שבנייה במקום סותרת את ייעוד הקרקע כשמורת יער (אותה שמורת יער שבה נבנו ההתנחלויות הסמוכות), אך רק 1991 הוכרז שטח של 2,673 דונם כשמורה. מאז צווי הריסה הוצאו לכל הבתים שנבנו בכפר, אף על פי שנבנו על אדמה פרטית בבעלות התושבים

 

בסוף שנת 1995 בעקבות הסכמי אוסלו הוגדר הכפר כשטח C והוא שייך לנפת ג'נין ברשות הפלסטינית

 

מקור והפניות 

***

******

מובלעת ברטעה המזרחית

גדר ההפרדה עוברת ממזרח לברטעה (להלן), ומפרידה בין העיירה לשאר הגדה המערבית.

 

חלקה של העיירה השוכן מחוץ לקו הירוק (ברטעה המזרחית – ברטעה א-שרקייה) נמצא במה שמכונה אזור התפר, אזור בין הקו הירוק למחסום ריחן.

 

ערים וכפרים נוספים במובלעת זו כוללים את: אום א-ריחאן, ח'רבת עבדאללה אל-יונס, ח'רבת אש-שייח 'סעד, ח'רבת אל-מונאר אל-גרביה, ח'רבת אל-מונטאר א-שרקייה, ודהר אל-מליק.

 

אין מחסומים מערבה בתוך שטחי הקו הירוק, אך תושבי מובלעת ברטעה שאינם בעלי אזרחות ישראלית צפויים לקנסות אם הם יעזבו את המובלעת ויכנסו למדינת ישראל.

 

הגישה ממובלעת ברטעה לגדה המערבית היא דרך שני שערי כניסה / יציאה: ריחן ושקד. אנשים שרוצים להיכנס מהגדה למובלעת צריכים גם להגיש בקשה להיתר

******
גוש יישובי צפון השומרון
במורדות הר אמיר

***

***

מיקום היישובים ביחס לקו הירוק

למול היישוב חיננית

*** 

***

***

*****

היישוב שקד

****

****

****

היישוב שקד הוקם בשנת 1981 על ידי משקי חרות בית"ר. שמו נקבע בשל עצי השקד הנפוצים באזור.

 

היישוב מצוי על רמה מדרום להר אמיר בגובה 436 מ' מעל פני הים.

 

משקד ניתן לצפות אל השמורה הגדולה "יער ריחן" 2 ק"מ ממערב.

 

פחות מק"מ צפונה לו שוכן היישוב חיננית והתנחלויות נוספות בגושי יישובי שקד בהם טל מנשה וריחן. י

 

ישובים פלסטינים סמוכים הם טורה אל ע'רביה מדרום וערקה ונזלת זיד ממזרח.

 

פועלים ביישוב מעון, שני גני ילדים, בריכת שחייה, ספריה, מכולת, מקווה טהרה, שני בתי כנסת, מעו"ז של תנועת הנוער בית"ר ומספר עסקים זעירים.

 

בצמוד למזרח היישוב מצוי אזור התעשייה שח"ק, ובית הספר היסודי "עומר".

****

פארק תעשיות שח"ק, נקרא לעיתים גם "אזור התעשייה שח"ק" הוא פארק תעשייה אשר ממוקם באזור הצפוני של תחום השיפוט של המועצה האזורית שומרון בסמוך לגדר ההפרדה

 

פארק התעשייה צמוד להתנחלויות הישראליות "שקד", "חיננית" ולשאר יישובי גוש שקד,

 

בנוסף לכך אזור התעשייה די קרוב ליישוב קציר, ומכאן ראשי התיבות המרכיבים את ראשי התיבות בעברית של שם הפארק (שח"ק).

 

הפארק הוקם ב-1998 ומתמקד בטיפוח יוזמות ידידותיות לסביבה. שטח הפארק משתרע על כ-8,000 דונם

 

המפעלים בפארק נהנים מהטבות של מפעל שפועל באזור פיתוח א' (מפעלים באזור פיתוח א' זכאים לקבל פטור ממס חברות לשנתיים ומענק של כ-24% על רכוש קבע

 

באזור התעשייה עובדים ישראלים, פלסטינים ביחד ומשמש את תושבי צפון השומרון, יישובי הכוכבים ואת היישוב חריש.

***

*****

קציר

***

קָצִיר הוא יישוב הבנוי על שתי גבעות נפרדות ברכס אמיר

מיקום קציר ביחס לקו הירוק

היישוב קציר הוקם במאי 1982 על קרקע של הסוכנות היהודית, כיישוב קהילתי שתושביו מאוגדים באגודה שיתופית.

 

היישוב היה חלק מתוכנית עירון להקמת יישובים יהודיים משני עברי הקו הירוק בין עמק עירון לג'נין והיווה את היישוב הדרומי ביותר של תוכנית המצפים בגליל.

 

היישוב הוקם על ידי התאחדות האיכרים באזור הידוע כגבעה המערבית.

 

בעת תכנונו נקרא היישוב "מצפה ברקאי ב'", עד קביעת שמו "קציר", על ידי ועדת השמות הממשלתית, עוד טרם הקמת היישוב.

 

לפי תוכנית המתאר הראשונה שלו, שאושרה עוד בשנת 1981, היישוב יועד ל-30 משפחות.

 

בשנת 1987 אושרה תוכנית מקיפה יותר ליישוב שכללה מאות מגרשים לבנייה פרטית.

 

למרות ניסיונות שיווק, נותר היישוב קטן מאוד ועד שנת 1990 הכיל פחות מ-30 משפחות.

 

בשנת 1990 הוקמה מדרום-מזרח לגבעה המערבית הגבעה המרכזית. שכונה זו נבנתה על ידי משרד הבינוי והשיכון על מנת ליצור מקומות מגורים לעולים במסגרת העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים.

 

במשך שנים היו מרבית התושבים בגבעה זו עולים חדשים, אולם בשנים האחרונות פחת שיעורם.

 

בשנת 1994 אושרה תוכנית מתאר מקיפה ליישוב המרחיב את אזורי הבנייה בגבעה המערבית, מגדיר שטחי בנייה לגבעה המרכזית וכן מגדיר שכונה נוספת לבנייה עתידית – הגבעה המזרחית. באוקטובר 2015 החלו עבודות הפיתוח בגבעה זו.

 

במסגרת מדיניותן של הסוכנות היהודית ושל האגודה השיתופית קציר, נקבעו תנאי קבלה ליישוב שבגבעה המערבית אשר אפשרו בפועל מכירת קרקעות ליהודים בלבד.

 

בשנת 1995 עתרו עאדל ואימאן קעדאן לבג"ץ בטענה שיש בכך אפליה פסולה. המדינה השיבה בטענה שהעותרים יכולים לרכוש דירה בגבעה המרכזית או בחריש, ואילו הגבעה המערבית היא יישוב קהילתי הומוגני שזכאי לקבוע בעצמו את תנאי הקבלה אליו.

 

בשנת 2000 ניתן פסק הדין, הידוע כבג"ץ קעדאן, שקבע כי גם אזרחים לא-יהודיים יורשו לרכוש קרקע ויחידות דיור ביישוב. מספר תושבים מבאקה אל-גרבייה מימשו את זכותם והחלו בהליכים לקבלת היתרי בניה.

 

יום מתגוררות בישוב משפחות ערביות אחדות. כל אדם יכול להתיישב בקציר (בכל אחת מן הגבעות) ללא צורך בוועדת קבלה.

 

מקור והפניות 

 

****

***

בראשית דרכו השתייך היישוב למועצה אזורית מנשה.

 

בשנת 1992, במסגרת התוכנית לאיחוד רשויות מקומיות, הוכלל היישוב קציר ביחד עם היישוב חריש במועצה מקומית אחת בשם "טל-עירון", שהייתה ה"כוכב" הצפוני ביותר בתוכנית "יישובי הכוכבים".

 

בשנת 1995 הוסב שם המועצה המקומית לקציר-חריש.

 

בשנת 2012, חרף התנגדות המועצה האזורית. שטענה שהיישוב קציר הוא בעל אופי עירוני ואינו תואם את האופי הכפרי של המועצה, הופרד היישוב קציר מהיישוב חריש (במסגרת קידום הפיכת חריש לעיר), והוחזר לתחום שיפוטה של מועצה אזורית מנשה.

בבית אצל נועם זמיר

צילום חיים מלמן

****

***

צילום חיים מלמן

צילום חיים מלמן

***

צילום חיים מלמן

***

***

***

***

*****

מצפור הר אמיר

***

צילום הר אמיר

****

מבט על ברטעה

צילום ניר עמית

*****

ברטעה

***

בַּרְטַּעָה עד מלחמת ששת הימים היה אחד משלושת היישובים שלאחר הסכם שביתת הנשק עם ירדן היו מחולקים  לשניים (אחרים בקעה אל ע'רביה ובקעה אל שרקיה ובית צפפא).

 

חלקו המערבי נמצא בתחומי מדינת ישראל ותושביו הם אזרחי ישראל, בעוד חלקו המזרחי נמצא בתחומי הגדה הערבית  והיום ותושביו הם אזרחי הרשות הפלסטינית.

 

ברטעה הישראלית נכללת בתחומה של מועצה מקומית בסמ"ה.

 

מספר תושביה הוא כ-7,000  מרבית התושבים הם מוסלמים המשתייכים ברובם למשפחת כבהא.

****

צילום חיים מלמן

הכפר ברטעה הוקם באמצע המאה ה-19 על ידי בני שבט כבהא.

 

על פי מסורות בעל פה, בני השבט עברו באמצע המאה ה-18 מבית ג'יברין ליעבד.

 

באמצע המאה ה-19 חלק מבני כבהא עזבו את יעבד בחיפוש אחר אזור מחיה ורכשו את השטח של ברטעה, בו מצאו מעיין ומרעה למקניהם.

 

עם הזמן ברטעה התפתחה ונוסדו מסביבה כפרי לוויין, גם הם של בני כבהא: אום אל-קוטוףעין אל-סהלה, עארה וטורא אל ערבייה.

***

***

***

לאחר מלחמת ששת הימים עברה ברטעה המזרחית לשליטה ישראלית. תושביו החלו לעבוד בישראל והחקלאות הייתה למקור הכנסה משני.

 

הודות לקרבה לישראל רמת החיים בברטעה המזרחית עלתה מהר מאשר בשאר יהודה ושומרון. בשנת 1978 חוברה ברטעה המזרחית לחשמל מגנרטורים ובשנת 1984 היא חוברה לרשת החשמל הישראלית. תלמידי ברטעה לומדים בתיכונים ביעבד ובג'נין.

 

בעקבות האינתיפאדה השנייה הפך הכפר ברטעה למרכז מסחרי חשוב לתושבי נחל עירון וחלק ניכר מתושבי הגליל, לקניית מוצרים בזול במחירי הרשות הפלסטינית, לאחר שנמנעה כניסתם של ישראלים לגדה המערבית ובמיוחד לעיר ג'נין. אנשי עסקים רבים מהגדה המערבית העתיקו את בתי העסק שלהם לברטעה המזרחית בהיותה חלק מהרשות הפלסטינית אך בעלת נגישות וקרבה לקהל היעד לסחורות באזור נחל עירון.

 

עם הקמת גדר ההפרדה נכללה ברטעה המזרחית במובלעת הנמצאת בצד הישראלי של הגדר והמגמה של נהירת ישראלים לברטעה לעריכת קניות זולות התחזקה. רבים מבתי הכפר הפכו לחנויות ומחסנים לסחורה ורבים מבני הכפר התעשרו. עם זאת, הועלו גם טענות על פגיעה בתושבי הכפר הנאלצים לעבור לערי המחוז יעבד וג'נין דרך מחסום של צה"ל.

 

ההתפתחות של ברטעה למרכז מסחרי חשוב גרמה לכך שפועלים רבים מאזור יהודה ושומרון התיישבו בכפר באופן קבוע. דבר שיצר מתיחות חברתית בין התושבים המקומיים ובין הפועלים הזרים. התושבים ראו בפועלים גורם מאיים על פרנסתם. בנוסף לכך, שהותם המתמשכת של הפועלים, שרובם צעירים ללא משפחות, לאורך זמן רב, נראתה על ידי רבים כגורם מאיים על המנהגים השמרניים של התושבים.

 

הקרבה בין חלקי ברטעה נוצלה על ידי ארגוני הטרור כדי להבריח אנשים לתוך מדינת ישראל. כך למשל, המחבלת המתאבדת שביצעה את הפיגוע במסעדת מקסים עברה את הקו הירוק בברטעה.

ברחוב הראשי של ברטעה הפלסטינית

אהבתי את רשת החשמל הפלסטינית. יש סדר והצלבות !

*****

סיום היום

***

*****

סוף דבר,
היה לנו יום מעניין,
מרתק ומלמד
בחבל ארץ פחות מוכר וידוע
ובו פגשנו אנשים שונים החיים בו.

*****

תגובות המשתתפים

* תודה על הכל. על ההסברים, התאומים, והרוח הטובה .

 

* תודה רבה רבה לרון ועמירם על סיור מעניין ומרתק ולכל החבורה על החברותא. כל פגישה בסיורים עם מקומיים וראשי רשויות מוסיפה נופח מדהים לסיור. שוב תודה לכולם

 

* מצטרף לכל התשבוחות. סיור מעולה.

 

* רון ועמי, ארגנתם לנו טיול מרתק בחבל ארץ שלא היה ידוע לנו הכולל מפגש עם אנשים שלא פוגשים אותם בדרך למכולת השכונתית. תודה רבה,

 

* היה טיול מרתק וחשוב. מעבר להיכרות ולימוד אזורים חדשים הרי שהפגישות עם אנשים בשטח ובמקרה שלנו פגישה חשובה ואזרחית עם ראש המועצה שפותח לכולנו את הראש ומתאר חיים ממש ממש מתחת לאף שלנו. תודה לרון ועמירם.

 

* כל מפגש מעמיד רף גבוה יותר של ציפיות. היה טוב !!! תודה רבה !!!!

 

* גם אנחנו מודים…היה נפלא , מרתק , ומעניין, תודה לכם עמירם ורון

 

* יום מרתק, מרחיב דעת מחזק ומלמד. נופים נהדרים, הדרכה והובלה מצוינים. תודה לרון ולעמירם

 

* למדתי, צפיתי ונהנתי מהחברותא. יום מענג.

 

* רוב תודות רון ועמירם על סיור מרתק ומשכיל שאפשרי רק במסגרת של עמירם ומדריכים כמו רון. המפגש עם המקומיים הוסיף עומק רב לביקור באתרים.

 

* מכל מלמדי וחברי השכלתי ומעמירם ורון יותר מכולם. סיור עומק מהעשירים ביותר שחוויתי. תודה רבה לשניכם ובהצלחה בהמשך

 

רון יזרעאלי – חברות וחברים, מאוד נהנתי ולמדתי מהסיור שלנו. כמו תמיד אין תחליף לעדות מגוף ראשון מהאנשים החיים את המציאות בעצמם. אני חושב שקיבלנו תמונה יפה ומעניינת על המציאות המורכבת במרחב התפר של צפון השומרון, אך, יחד עם זאת, אני לפחות סיימתי את היום עם תחושה שחיים שלווים אפשריים גם במחוזותינו. שמחתי לארחכם, אשמח להוביל עוד קבוצות במרחב. תודה רבה לכולכן וכולכם,

*****

תודה וברכה,

תודה לרון יזרעאלי
על שהסכים לארח אותנו
במרחב פעילותו,
על התכנון הסיור,
על התיאום המדויק עם המארחים,
על ביצוע סיור ההכנה,
על ההובלה,
על ההדרכה
ועל עמידה בלוח הזמנים

****

תודה למארחים:
בת אל ונדב שוורץ בחוות אל נוה,
משה שניידר ועדי ברנס במעוז צבי,
עצמון יהב בשקד,
נועם זמיר בקציר
וראאיד כבהא ובושרה כבהא  בברטעה

****

תודה לכל החברים על
יצירת מסגרת סקרנית,
מתעניינת ומפרגנת תודה
לשלמה אשכול
שחסך ממני את הנהיגה