פלמ"ח צובה, קיבוץ שיתופי בהרי יהודה – אנשים ומקום23 בפברואר 2024

 

ביקור מפגש/סיור/צילום ביישובים הכפריים (קיבוצים ומושבים) הוא אחד מהמיזמים בהם אני עוסק לסירוגין מאז פברואר 2020.

 

מטרת המיזם לדעת אודות היישובים, להיחשף לדמותם ולרוחם, להיפגש עם אנשים מעניינים המתגוררים בהם ולהתרשם מפניהם הפיסיים.

 

ביום שני 19 בפברואר 2024 חברי ואני הגענו לביקור בקיבוץ פלמ"ח צובה (המוכר בשם צובה) שבהרי יהודה.

 

שמחתי על ההזדמנות שנוצרה לבקר ולהכיר את צובה, לידו אני עובר מספר פעמים בשבוע בדרך לירושלים ובתוכו וסביבו רכבתי בעבר במסלולים רבים.

 

מבט ממורדות הר איתן אל צובה

היינו קבוצה של שמונה אנשים: עדית חגי (עין השופט), יצחק פיפ רותם (סאסא), ניר עמית (שער העמקים), גדעון ביגר (ירושלים), יאיר פז (אפרת), איציק שוויקי, סמדר בן דור ואני (מבשרת ציון)

 

חברת הקיבוץ תלמה שני היא זאת שארגנה את הביקור, תיאמה את המפגשים, הובילה אותנו בדרכי הקיבוץ וגם דאגה שלא נהייה רעבים בבוקר ובצהרים.

 

הקשר עם תלמה שני נעשה באמצעות סמדר בן דור וזו הזדמנות להודות לשתיהן.

 

ביום שני 26 בפברואר 2024 הגעתי לצובה פעם נוספת והפעם לבד ושוטטתי עם תלמה שני וצלמתי עוד ממראות הקיבוץ.

 

ביום שישי 15 במרס 2024 הגעתי לצובה עוד פעם והגעתי עם תלמה שני לשלושה חברים מהקיבוץ, גמלאים שעוסקים באומנות.

 

להלן יובאו צילומי המפגשים עם האנשים ובהמשך
יוצג מה שלמדנו אודות הקיבוץ ויובאו מראות השיטוט בשביליו

תחילת הביקור
התכנסות בלובי מלון צובה
למפגש עם מספר חברים
שסיפרו לנו אודות הקיבוץ

צילום סמדר בן דור

תלמה שני ואמנון שיפמן, צילום סמדר בן דור

אמילי רוזן מנהלת משאבי אנוש של הקיבוץ, סיפרה לנו על צובה בקיבוץ שיתופי. בתחילה הקריאה לנו את דברי שמואל שני על העבר (ויוצגו בהמשך) והרחיבה על הווה צילום סמדר בן דור

צובה קיבוץ שיתופי וככזה יש בו בעלות משותפת ושווה על הרכוש, צריכה משותפת, וחיים בתוך מארג חברתי וחינוכי משותף.

 

חיי קהילה מבוססים על שוויון ושיתוף בהכנסות.

 

משכורות החברים כמו גם הכנסות אחרות נכנסות לקופת הקיבוץ והתקציב מחולק מחדש בצורת שירותים כלליים ותקציבים אישיים שוויוניים.

דוד מלול מנהל "תיירות צובה" צילום ניר עמית

ענף התיירות בצובה כולל את המרכיבים הבאים:

 

מלון צובה,

 

ענף מזון ומשקאות

 

פארק קיפצובה (פארק שעשועים וחוויות) – המתאים לבילוי משפחתי – והוא מיועד לגילאי שנה עד 14,

 

יקב צובה שהוקם בשנת 2005 כיקב ESTATE ומבוסס על ענבים מכרמי קיבוץ צובה

 

חוות השוקולד גליתא

 

סיורים וטיולים מודרכים באתרים בסביבת הקיבוץ

צילום ניר עמית

רותם ממושב מבקיעים שסיפרה על 55 משפחות המושב שהשתכנו במלון צובה והשתלבו בחיי התרבות של צובה במשך ימי מלחמת 7 באוקטובר, מלחמת עזה הארורה (נובמבר 2023 – פברואר 2023) צילום ניר עמית

צילום סמדר בן דור

ביקור בבית חנה,
מועדון הוותיקים
ומפגש עם מספר החברים.

*

*

שיחה עם רותי קרן (94) האחרונה מבין מקימי הקיבוץ, צילום ניר עמית

*

הילה דבש ומעשה ידיה

בנצי דבש

צפי אמסלם

שיטוט בשבילי הקיבוץ
בהובלת יעל כרם

צילום סמדר בן דור

*

ביקור בביתו של
האומן מוטי בלבין

מוטי בלבין: יוצר. מעיד על עצמו ששוחה בצובה כדג במים מאז הגיע לקיבוץ בגיל 13.

*

*

*

*

ארוחת צהרים
בחדר האוכל
של הקיבוץ

*

*

*

*

 ביקור
בביתו וחצרו
של אלוק הורנשטיין
אומן הפסיפס

אלוק הורנשטיין: יליד1938 דור שלישי במושבה בת שלמה. חבר צובה משנת 1959 במשך השנים עבד בפלחה, במסגרייה, ובנגריה. למד עיצוב תעשייתי. יצא לפנסיה בגיל 71 ומאז עוסק בפסיפס עם הרבה זמן וסבלנות. צילום ניר עמית

*

*

*

*

צילום ניר עמית

*

ביקור
בחצר ביתו
של בנצי דבש

*

בנצי דבש יליד 1942 חבר צובה משנת 1963 התחיל לעסק באומנות עם יציאתו לפנסיה: מצלם, יוצר פסיפס, עובד בחימר , ובחוטי ברזל ומגלף בעץ.

*

*

*

*

ביקור
בחצר ביתו של
רוברט (בוב) פינדס

רוברט (בוב) פינדס למד אומנות פלסטיק ותולדותיה בתיכון בארה"ב. מאז עוסק בנושא ועובד במיוחד בקרמיקה, מדי פעם אם לא ברצף במשך כל החיים.

*

*

*

ביקור
בחצר ביתה של
צפי אמסלם

*

צפי אמסלם: הבת הראשונה של צובה. מעידה על עצמה כמתייחסת לאמנות כדרך חיים, יוצרת במגוון חמרים מהטבע ומכל המזדמן. מפסלת בחימר, מציירת, רוקמת, סורגת ועוד.

*

*

 שוב בבית חנה
יעל כרם
מציגה את חדר הזיכרון ואת ארכיון הקיבוץ
ומראה סרטונים על ימי הקבוץ הראשונים
וצילומים על האתרים בסביבת הקיבוץ

חדר הזיכרון מקשיבים ליעל כרם, צילום ניר עמית

*

*

*

*

*

*

*

ביקור
במרכז המבקרים
ביקב צובה

*

*

*

*

*

*

המארח ליאור צאליק צילום ניר עמית

בשנת 1996 ניטעו ראשוני הגפנים על שטח של כ-100 דונם באדמת טרה רוסה המקיפה את קיבוץ צובה.

 

בשנת 2005 הוקם יקב צובה, שנתיים לאחר מכן מונה פול דאב ליינן כאשר הוא מביא איתו אל היקב את הקשר הקרוב והמיוחד שיש לו עם הכרמים ואת הניסיון המקצועי שצבר.

 

יקב צובה הינו יקב estate המבוסס בלעדית על ענבי הכרמים הסובבים את הקיבוץ שהיום משתרעים על כ-450 דונם, מה שמאפשר ליווי של היינן, תכנון נכון ומעקב צמוד אחר הענבים ובשלותם

 

יינות היקב המשובחים מיוצרים בשיטת Free Run כאשר התירוש זורם החוצה מהענב בעזרת גרביטציה, ורק בסוף סוחטים את הענבים, תהליך המנטרל את התנין הגס מהקליפות והגרעינים, ומאפשר ייצור יינות יותר אלגנטים.

 

כל סדרות היין הן single vineyard, המיוצרות מאותו הכרם כל שנה, מה שמביא לאחידות ועקביות בטעמים ובאיכות היין.

 

כל יין זני עשוי מ-100% ענבים מאותו הזן ולא משילוב של כמה זנים.

 

היין מיושן בחביות עץ אלון צרפתי בין 8 ל-18 חודשים. יינות הפרימיום מתיישנים בחביות עץ אלון חדשות במשך 18 חודשים.

 

היקב מייצר כ-60,000 בקבוקים בשנה שנמכרים בארץ ובחו"ל.

 

כל יינות היקב כשרים למהדרין בהשגחת רבנות מטה יהודה וכשרות בינלאומית OK

 

היקב שייך לאפילסיון יהודה שמורכב משני תתי אזורים: הרי יהודה ושפלת יהודה,  שזכה לאחרונה להכרה חוקית בינלאומית ולרישום וסימון רשמיים.

 

היינות המשובחים עטורי הפרסים, משקפים את ניסיונם של הכורמים ושל היינן פול דאב, חבר הקיבוץ.

*

*

*

*

צילום ניר עמית

*

עם הקמתו ב-1948
קיבוץ פלמ"ח צובה
השתייך לתנועת הקיבוץ המאוחד.
מ-1980 הוא
השתייך לתק"ם
(תנועה הקיבוצית המאוחדת)
ומאז 1999 ועד היום
משתייך לתנועה הקיבוצית

פלמ"ח צובה
נמצא
בפרוזדור ירושלים
ונמנה עם יישובי
המועצה האזורית מטה יהודה

קיבוץ פלמ"ח צובה
היה יישוב ספר
מאז הקמתו
ועד מלחמת ששת הימים

האזור הגיאוגרפי
מרכז הרי ירושלים

מיקום
בקצה רכס צובה
שהוא המשכו של רכס הראל
על כיפה
שגובהה 730 מ' מעל פני הים

מקור המפה עבודת הדוקטורט של פרופ' אלישע אפרת ז"ל על פרוזדור ירושלים משנת 1960

הקיבוץ נמצא
מדרום לתל צובה שגובהו 769 מטר.

שימו לב לעמוד עירוב שבת

מצפון לכביש 395,
בין צומת אשתאול לעין כרם 

ממערב לכביש 3965,
בין צומת סטף לבין מבשרת ציון

*

מטעי צובה

כרמי צובה המזינים את היקב מבט מצפון

הכרמים נטועים מצפון לדרום בגובה רב של כ-730 מטר ובצפיפות של מעל 650 גפנים לדונם, יחס הגורם לטעמים מרוכזים ועמוקים יותר בכל ענב.

 

אל התנאים הטופוגרפיים הייחודיים האלה מצטרף מזג אוויר אידיאלי- הפרשי טמפרטורות בין הלילה והיום, לחות גבוהה בלילות הקרים ולחות נמוכה בימים יבשים של קיץ.

 

הענבים נבצרים לאור ירח ובחסות הלילה מגיעים אל היקב כשהם עדיין צוננים.

 

בכרמים גדלים זנים אדומים: קברנה סוביניון, מרלו, מלבק, קברנה פרנק, שיראז וזנים לבנים: שרדונה, סוביניון בלאן וסמיון.

פלמ"ח צובה
קיבוץ שיתופי

דברי שמואל שני שנכתבו לקראת המפגש

קיבוץ שיתופי – הגדרה: מבוסס על עקרונות של שוויון ערך האדם, וערבות הדדית מלאה.

 

הקיבוצים השיתופיים מקיימים אורח חיים של שוויון מלא בזכויות ובחובות של כל החברים, קיימת שותפות מלאה בנכסי הקיבוץ ובשירותים הקהילתיים בתחומי בריאות, רווחה, חינוך, תרבות ועוד. כחלק מהחברות בקיבוץ כל חבר מעביר את הכנסותיו לקופה הקיבוצית ומקבל מהקיבוץ תקציב אישי ואת סל השירותים להם הוא זקוק.

 

קיבוץ צובה – קיבוץ צובה נוסד בסתיו 1948, ע"י יוצאי פלמ"ח, נוער שעלה לארץ לאחר השואה וילידי הארץ.

 

הבסיס האידאולוגי היה שערך כל בני האדם שווה, כך שאין לאף אחד זכות להיות בעל נכסים כלכליים יותר מאשר לאחר.

 

עיקרון נוסף – עבודה עצמית. כלומר, לא להעסיק שכירים שיקבלו משכורות שאינן זהות להכנסה של הקיבוץ, ומטבען נמוכות יותר.

 

מטרות המייסדים של מה שמכנים כיום קיבוץ שיתופי היו – ליישב את הארץ ע"י קומונות, לחיות מחקלאות ולבסס חיי חברה. בצובה נוספה מטרה נוספת להגן על הדרך לירושלים,

 

קיבוץ שיתופי משמע "כל אחד יתרום כיכולתו לפרנסתו ויקבל לפי צרכיו".

 

כלומר, הכרה בכך כי היכולות של כל אחד מהחברים והחברות במצב נתון לתרום לפרנסה, הינן שונות ומאידך היינו מודעים לכך שהצרכים עשויים להיות שונים מאחד לאחר.

 

המייסדים ואלה שבהמשך השלימו אותם – היו בגיל דומה על כל המשתמע מכך לגבי יכולותיהם וצרכיהם. זו הייתה קומונה של עניים. לאף אחד לא היה רכוש והצרכים היו דומים.

 

אני הגעתי לצובה בשנת 1953, קיבוץ של צריפים מכוסים בגג של פח – כל גשם מעיר, בוץ, אין שבילים, ובכל צעד שוקעים באדמת החימר. שלוש ארוחות צנועות, הרבה לחם מעט מוצרי חלב ובשר, אך לא רעבנו. קיבלנו שני סטים של בגדים לעבודה, לבנים ומגבת, שתי חולצות וזוג מכנסיים לשבת,  ופיג'מות ובזה הסתדרנו. בעוני כזה אין הרבה הבדל בין האנשים בצריכה.

 

היינו צעירים והילדים רק נולדו.

 

הצרכים השונים הופיעו עם הזמן.

 

במשך הזמן (75 שנים) הקמנו משק חקלאי, תעשייתי ותיירותי, מערכת חינוך שיתופית מהינקות  ועד הבגרות, פיתחנו חיי חברה, תרבות של חגים משותפים לפי המסורת היהודית התנכית והחקלאית – פסח, שבועות ועוד והמסורות המקומיות שהתפתחו עם השנים, כל זה בשותפות מלאה ובשוויון מלא בין החברים: פרנסה  – כל אחד לפי יכולתו, והספקת הצרכים השונים בהתאם ליכולת הכלכלית של צובה באותו הזמן.

הקמת
פלמ"ח צובה

המקימים

חיילים משוחררים לוחמי הפלמ"ח
קודם למלחמה נכללו בהכשרות מגויסות
בהמשך השנים קלט
גרעינים של תנועת מחנות העולים
וגם גרעינים פרטיים.

הזמן

שלהי מלחמת העצמאות
עוד בטרם הסתיימו
מבצעי ההכרעה ("יואב", "חירם" ו"חורב")

האזור

עד המלחמה נמצאו בו כפרים ערבים
שהתנכלו לתנועה בכביש ירושלים – מישור החוף
ולאחרי המלחמה, קצה פרוזדור ירושלים
בו נדרשה נוכחות טריטוריאלית אזרחית ישראלית 

הקיבוץ הוקם בשלהי מלחמת העצמאות על ידי חיילים משוחררים, בוגרי שתי הכשרות, יוצאי הפלמ”ח, האחת בני הארץ והשנייה נוער עולה פליטי השואה.

 

הכשרת עמלים שאורגנה בגבעת השלושה בשנת 1946 וכללה את איחוד שתי חברות נוער עולה, האחת קבוצת נוער יהודי מטורקיה שהגיעה לקיבוץ שדה נחום במסגרת עליית הנוער בשלהי מלחמת העולם השנייה והשנייה חבורת נערות ונערים פליטי השואה יוצאי רומניה, הונגריה ופולין שאיבדו את משפחותיהם והגיעו לקיבוץ בית-השיטה באותה עת. בשלהי 1947, עברה הכשרת עמלים לנגב ואנשיה השתלבו בגדוד השני של הפלמ"ח בחטיבת הנגב

 

הכשרת עין חרוד הורכבה מאיחוד שתי חברות נוער ארץ-ישראלי, האחת חברת נוער ממעוז-חיים שכללה בני נוער ממשפחות מצוקה מירושלים שאורגנו חברי קיבוצים במסגרת הכשרת ילדי א"י" ("מפעל רחה פרייר") וחניכי תנועת "הנוער העובד" מפתח-תקוה, שבעידוד מדריכיהם הגיעו לקיבוץ אלונים כהכשרה צעירה. שתי החבורות, ממעוז-חיים ומאלונים, עבדו ולמדו ולאחר שנתיים התאחדו ואף תוגברו עם קבוצה מ"הנוער העובד" בתל-אביב ("קב' חניתה"), ועברו לעין-חרוד  כהכשרה מגויסת במסגרת הפלמ"ח. בשלהי 1947 אנשי ההכשרת מעין-חרוד עברו למשמר-הים  (לימים קיבוץ אפק) ומשם יצאו חבריה לקרבות בעמקים ובצפון, בהיותם לוחמי הגדוד הראשון של הפלמ"ח בחטיבת יפתח.

 

שתי ההכשרות יועדו לעלות על הקרקע, אך אף לא הכשרה אחת יכלה לשאת את המשימה על כתפיה בגלל גודלה. ולכן, המוסדות המיישבים איחדו את שני הגופים, ושתי ההכשרות נפגשו לראשונה בספטמבר 1948.

 

כמקובל באותם ימים, הגיעו האנשים על גבי שתי משאיות.

כְּשֶׁבָּאנוּ אַל הָהָר הַזֶּה בִּשְׁתֵּי מַשָּׂאִיּוֹת
הֵדֵי הַתּוֹתָחִים עוֹד הִדְהֲדוּ בְּגֵאָיוֹת.
הַנּוֹף הָיָה אָפֹר, פֵּרוֹת הַסְּתָיו הָיוּ יָפִים,
יָרַדְנוּ וְהִתְחַלְנוּ לְהָקִים אֶת הַצְּרִיפִים.

 

הָעֶרֶב בָּא, הִתְחִילוּ לְהַגִּיעַ הָאוֹרְחִים,
נִשְּׂאוּ הַנְּאוּמִים לְקוֹל הֵדֵי הַתּוֹתָחִים,
הֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם לֹא רָאוּ עוֹד חַג כָּזֶה,
אֵיךְ הֶרְצְפֵלְד שַׂר "הִבִּיטוּ מָה גָּדוֹל הַיּוֹם הַזֶּה".

 

זוֹ הָיְתָה הַהַתְחָלָה וְזֶה נִמְשַׁךְ וְזֶה נִמְשַׁךְ
אִי אֶפְשָׁר, אִי אֶפְשָׁר לְפֶרֶק אֶת הַפַּלְמָ"ח.

 

כְּשֶׁבָּאנוּ אַל הָהָר הַזֶּה בִּשְׁתֵּי מַשָּׂאִיּוֹת,
לִבְנוֹת לָנוּ בֵּית וּלְחַפֵּשׂ קְצָת בְּעָיוֹת.
עָבַדְנוּ וְאָהַבְנוּ וְשָׁתִינוּ לְפִי תּוֹר
מִשְׁנִי פַּחֵי הַמַּיִם שֶׁהוּבְאוּ עַל הַחֲמוֹר.

 

מָסַקְנוּ כָּאן זֵיתִים וְגַם סִקַּלְנוּ אֲבָנִים,
שָׁתַלְנוּ צְנוֹנִיּוֹת וְגַם בָּצָל וַאֲפוּנִים.
הִשְׁקִינוּ בִּזְהִירוּת רַבָּה מִתּוֹךְ מִשְׁפָּךְ קָטָן,
יָרַדְנוּ בְּשׂוֹרָה לְהִתְרַחֵץ בְּמַעְיָן.

 

זוֹ הָיְתָה הַהַתְחָלָה…

 

אֵיךְ בָּאנוּ אַל הָהָר הַזֶּה אֲנַחְנוּ לֹא נִשְׁכַּח,
עָבְרוּ כַּמָּה יָמִים מֵאָז יְמֵי מִשְׂגָּב פַּלְמָ"ח,
אַךְ מַשֶּׁהוּ נִשְׁאַר בַּלֵּב, אַךְ מַשֶּׁהוּ נִשְׁאַר,
הָרוּחַ הַיְּשָׁנָה הַהִיא נוֹשֶׁבֶת עוֹד בָּהָר.

 

מַפָּה לֶשֶׁם עָבְרוּ לָהֶן חֲצִי יוּבָל שָׁנִים,
צָמְחוּ קְצָת הָעֵצִים וְהַבָּתִּים וְהַבָּנִים.
הָיִינוּ אֲחֵרִים, גַּם הַנּוֹף הָיָה אַחֵר.
וְהֶאֱמִינוּ לָנוּ – תַּעֲנוּג לְהִזָּכֵר.

 

הָיְתָה הַהַתְחָלָה…

 

מילים: לאה נאור לחן:    מנשה לב-רן

 

טקס העלייה על הקרקע התקיים בטרם הסתיימה מלחמת העצמאות, בחג הסוכות, ט"ז בתשרי תש"ט, 19 באוקטובר 1948

 

בטקס העלייה השתתפו אנשי הצבא שבסביבה, נציגי מועצת פועלי ירושלים, באי כוח משקי האזור, חברי מזכירות הקיבוץ המאוחד והורי חברים. לא ניפקד מקומו של אברהם הרצפלד מהמרכז החקלאי.

 

בתחילה היה צורך לנקות את המקום  כדי לאפשר הקמת אוהלים ויותר מאוחר לאפשר הקמת יסודות לצריפים. עבודות הניקוי והסיקול נעשו בידיים

 

המחלקה להתיישבות של הסוכנות סיפקה צריפים, ותוך זמן קצר אלה הוצבו על יסודות שנוצקו על ידי החברים עצמם ובעזרת מדריכים מבית-השיטה ושדה-נחום אשר באו לעזרת "ילדיהם" מהעבר הקרוב.

 

המקור ארכיון צובה

ענפים ראשוניים חדשים: הוקם גן ירק ובו גידלו כרוב, צנוניות, קולרבי, חסה ואפונה. חצי דונם לכל גידול.

 

הוקם לול קטן בו גודלו 300 פרגיות, אשר הוענקו לנו כמתנה משדה-נחום.

 

הבוסתנים סיפקו עבודה ופרנסה, אך לא היו נוחים לעיבוד מודרני. אז הוחלט לטעת מטע, ניטעו 10 דונם אפרסקים

 

הזיתים, רובם היו מזן סורי שיבולם קטן, מורכבים בזנים חדשים, בתקווה להגדיל את היבולים. הוקם בית-כיבוש לכבישת הזיתים.

 

הוקמה רפת, ובה  שתי פרות.

 

הקיבוץ קיבל 4000 דונם שטחי פלחה ליד מסמיה. אז, נרכשו טרקטורים קלים וכבדים.

 

באותם ימים הונח קו מים בקוטר "3 ובאורך קילומטר וחצי, מהמעיין לשטח המחנה. הוקם מגדל מים,  ומשאבת דיזל דוחפה את המים עד למיכל.

 

בשנת 1952 בזמן הפילוג בתנועה הקיבוצית הצטרפו לצובה עשרה חברים שעזבו את קיבוץ ארז.

 

משנות החמישים ואילך קלט הקיבוץ גרעין של חבורת נוער עולה שעברה הכשרה בגבעת ברנר ובהמשך גרעינים של תנועת "המחנות העולים" וגם גרעינים פרטיים.

מול הר איתן

שם הקיבוץ

בתחילה חשבו לקרוא לקיבוץ בשמות הקשורים לדוד מרכוס אבל הם ירדו מעל הפרק, משום שהוקם קיבוץ אחר שנשא את שמו, הלא הוא "משמר דוד".

 

החברים ביקשו לקרוא למקום "משגב פלמ"ח".

 

וועדת השמות התנגדה לכך בטענה ששמו ההיסטורי של המקום הינו "צובה" ועל כן יש לקרוא למקום בשם זה.

 

מקימי הקיבוץ לא ויתרו וקראו לאגודה חקלאית שיתופית "קיבוץ פלמ"ח צובה".

מבט מתל צובה

דמוגרפיה

החברה בפלמ"ח צובה היא רב דורית.

 

הוותיקים ביותר רות קרן (94) החברה הוותיקה בין מייסדי הקיבוץ וגם צבי הדני (90), שמואל שני (89) אורה אדלר (89) ועדנה הדני (89) שהצטרפו בשנת 1953.

 

בקיבוץ ישנם כ-700 תושבים מהם כמעט 300 חברים מתוכם שליש גמלאים, שליש עובדי פנים ושליש עובדי חוץ והשאר ילדים, נוער ותושבים (בני זוג של חברים), תלמידי אולפן ושנת שירות.

 

הנהלת הקיבוץ כוללת מזכיר, מנהל קהילה, מנהל עסקים ומנהלת משאבי אינוש, כולם חברי הקיבוץ.

 

מדיניות בקיבוץ לקלוט עד שש משפחות בשנה עד גיל 42 ועדיפות לבנים חוזרים.

חינוך

פעוטונים גני ילדים בתוך הקיבוץ.

 

בית הספר אזורי עין הרים (ליד עין כרם) שכולל בית הספר היסודי, חטיבת ביניים ובית ספר תיכון

ענפי המשק

מבשרת ציון מתקרבת לכרמי צובה

חקלאות  –  סביב הקיבוץ 1,800 דונם מטעי נשירים (תפוחי עץ ואגסים) ו-400 דונם כרם

 

גידולי שדה ומטעים בשותפות בצבר קמה – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ שקרקעותיה במישור חוף פלשת, אשר נוסדה בתחילת שנת 2000 ובבעלות חמישה קיבוצים: רבדים, כפר מנחם, צובה, קריית ענבים ומעלה החמישה כאשר יחסי הבעלות נקבעו על פי קריטריון אחד עיקרי: גודל משבצת הקרקע שהביא כל שותף כנדוניה. בשנים האחרונות הצטרפו לשותפות זו המושבים השיתופיים תימורים ושורש.

 

רפת של כ-900 חולבות בשיתוף עם קיבוץ צרעה וקיבוץ נתיב הל"ה שנמצאת בקיבוץ צרעה

 

עובדי חוץ במגוון עיסוקים,  שליש מהחברים.

 

תעשייה – מפעל OSG הוא יצרן זכוכית מוביל בעולם המתמחה בפיתוח ואספקת מערכות זכוכית לתחבורה, הגנה וביטחון, ולמגוון רחב של יישומים מיוחדים. המפעל מציע גם זכוכית מחוממת, זכוכית חכמה הניתנת להחלפה והטמעת זכוכית של טכנולוגיות מתקדמות כולל מסכים ושבבי NFC.

*

*

תיירות צובה – שכולל את הרכיבים הבאים: מלון צובה, ענף מזון ומשקאות, פארק קיפצובה (פארק שעשועים וחוויות), יקב צובה המבוסס על ענבים מכרמי קיבוץ צובה, חוות השוקולד גליתא וסיורים וטיולים מודרכים באתרים בסביבת הקיבוץ.

"ברנץ" לקהל הרחב בצוהרי יום שישי במלון צובה

*

*

*

*

תל צובה

בתל נמצאות שכבות מהתקופה הכנענית בארץ ישראל.

 

בשמו צובה, נזכר היישוב לראשונה בתנ"ך, כציון מקום ישובו של יגאל בן נתן מצובה, אחד מגיבוריו של דוד (שמואל ב', פרק כ"ג, ל"ו).

 

מתקופת בית ראשון מצויים בסמוך לצובה שרידים חקלאיים רבים, בעיקר טרסות, מערכות מים וגתות, וקברים.

 

חוקרים זיהו באתר את גיא צבועים – יישוב בתקופת המשנה.

 

הכפר יושב לראשונה בתקופה הפרסית וההלניסטית.

 

 

הצלבנים בנו בכפר מצודה, אשר נקראה בלמונט (ההר היפה). שהייתה חלק ממערך מצודות לאורך הדרך מירושלים למישור החוף בכלל וגם את מצודת הקסטל וחוות אקווה באלה (עין חמד)

 

המצודה נבנתה לפני שנת 1169. בתי הכפר הראשונים נמצאו בתוך חומות המבצר.

 

על שרידי המצודה נמצאים עיי הכפר הערבי סובא שתושביו התפרנסו בעיקר מגידול דגנים ופירות.

 

בשנת 1834 במהלך מרד הפלחים שימשו הכפר והמצודה כמעוז של תושבי אבו גוש נגד המצרים, כתוצאה מכך נהרסו הכפר והמצודה על ידי אבראהים פאשא

מיקום הכפר סובא ביחס לדרך העולה לירושלים ממערב במחצית שנות ה-40' טרם מלחמת העצמאות

הכפר סובא היה בסיס חשוב לכוחות הערביים שחסמו את הדרך לירושלים במלחמת העצמאות.

הכפר סובא וסביבתו במחצית שנות ה-40' טרם מלחמת העצמאות

משבצת הקרקע של הכפר סובא. מקור המפה עבודת הדוקטורט של פרופ' אלישע אפרת ז"ל על פרוזדור ירושלים משנת 1960

עיי הכפר סובא

כיבוש הכפר סובא
בליל 12-13 ביולי 1948

המקור עבודה של יעקב הצובאי

הכפר הערבי סובא נכבש במלחמת העצמאות על ידי לוחמים מהגדוד השישי של חטיבת הפלמח-הראל, במסגרת "מבצע דני" שהתנהל ב"קרבות עשרת הימים" בחודש יולי 1948,  בין ההפוגה הראשונה לשנייה.

 

מטרתו של המבצע הייתה להרחיב את איזור השליטה הישראלי במרחב שבין השפלה לירושלים, ועיקרו התנהל במרחב לוד – רמלה.

 

להבטחת הדרך לבירה ושיפור מערך ההגנה באיזור הקסטל, הוחלט  להשתלט על הרכס שמדרום לכביש לירושלים, רכס הנמשך מהקסטל מערבה, דרך סובא, דיר עמאר (איתנים) וכסלה (כסלון).

 

במאמץ לא קל  הצליחה החטיבה לשלוף מהמשלטים שבדרך לירושלים את פלוגה א' של הגדוד השישי, בפיקודו של אליעזר הן (לוסיק), ולהרכיב ממנה ומהפלוגה של זיווי צפרירי כוח דו-פלוגתי, שנועד לכבוש את סובא. מפקד הפעולה היה צביקה זמיר; הסיוע לכוח היה: שני תותחי 65 מ"מ, מרגמה 120 מ"מ וארבעה מקלעים בינוניים.

 

לפי הידיעות שהגיעו לחטיבה היו בסובא 40-50 לוחמים (מקומיים ובלתי סדירים) ולהם מרגמה 3", מקלע בינוני ומספר מקלעים קלים.

 

הפעולה נקבעה בתחילה לליל 12/11 ביולי ונדחתה ברגע האחרון בגלל איחור בהגעתה של מרגמה 120 מ"מ, שנועדה לסייע.  הדחייה נתנה ללוחמים שהות למנוחה, לסיורים ולתצפיות.

 

על היעד. בליל המחרת התרכז הכוח במוצא. הפלוגות יצאו בשעה 01.30, כאשר אחת נעה לעבר הכפר מכיוון צפון-מזרח ואילו השנייה אוגפת אותו מדרום ומתקרבת אליו מכיוון מערב. להסתערות קדמה הרעשה מכינה (15 פצצות מרגמה!…), עליה השיבו הערבים באש של מקלעים ומספר רובים. פצצות המרגמה צוידו במרעומי השהיה, והיתה להן השפעה קשה על הערבים. אלה ציפו לתקיפה מצד מזרח וריכזו שם את עיקרו של כוח האש שלהם. הפלוגה שהתקיפה ממערב הפתיעה אותם, פרצה אל הכפר באין מפריע וכבשה אותו ללא אבידות לעצמה. הכיבוש הושלם בשעה 03.35. הוא בוצע בקלות ועל פי התכנית.

 

בדיווחים ששרדו בארכיונים לא נאמר אם כוחות הפלמ"ח מצאו בסובא אוכלוסיה אזרחית כלשהי. כנראה, שסובא היה בין הכפרים שנעזבו על ידי רבים מתושביהם עוד לפני נכבשו.

 

העלייה לתל

מראות צובה

*

*

*

*

*

 

*

*

*

*

*

*

בית הנוער

*

*

צילום סמדר בן דור

*

*

*

מבט ממעל על מלון צובה

מבניי המלון

במלון 64 סוויטות מצוידות ומאובזרות לנוחות מושלמת, הוא כולל בית קפה עם ארוחות קלות,

 

במלון בית כנסת, מגרשי טניס וכדורסל, בריכת שחיה הפעילה בחודשי הקיץ,

 

חדר אוכל כשר,

 

גישה לנכים וחנייה בשפע.

 

המלון מארח בעיקר משפחות מישראל, כנסים וקבוצות תגלית של הסוכנות היהודית.

 

היתרונות של המלון סביבה כפרית, מקום עם נוף מרהיב מסביבו, מיקום נגיש בקרבה לירושלים ולמרכז הארץ, מזג אוויר נעים בקיץ (כשאין גלי חום מעיקים).

*

*

*

*

*

*

*

צינור המים המקיף את הקיבוץ שהתיז מים בזמן השריפה הגדולה בקיץ 2021 ומנע שריפת הקיבוץ

סוף דבר

היה לנו ביקור
מעניין מאוד
וגם מרגש.

שמחתי על ההזדמנות
להכיר את הקיבוץ
שאני גר בשכנות לו,
לידו אני עובר
מספר פעמים בשבוע
בדרכי לירושלים
ושסביבו ובתוכו
רכבתי על אופניים
פעמים רבות.

הביקור היה מרתק
והמפגשים תרמו להצלחתו.

התרשמנו מיופיו של הקיבוץ

התרשמנו מאוד
מהשילוב של
האיתנות החברתית
והאיתנות הכלכלית
שמאפשרות דבקות
ברעיון של הקיבוץ השיתופי
והתאמתו לרוח התקופה.
מחד, הקיבוץ השכיל לשמור
על השיתוף, אחווה וסולידריות,
ומאידך הקיבוץ מתנהל
כגוף כלכלי ועסקי.

בלטה מאוד גם המגמה
של "העברת המקל"
בניהול הקיבוץ
מדור הוותיקים לדור הביניים.  

בביקור הקצר בלטו מאוד
הפתיחות, הצניעות והגמישות
לרעיונות ויוזמות החברים
המאפשרות לקלוט צעירים
ולתת אופק תעסוקתי ועניין מקצועי. 

התרשמנו מאוד
מתשומת הלב והשקעת משאבים
לבני הדור השלישי והרביעי.

****

תודה מקרב לב
לתלמה שני
שארגנה את הביקור,
תאמה את המפגשים,
והובילה אותנו במשך כל היום
ואף הזמינה אותנו לסעוד
בלובי המלון ובחדר האוכל. 

תודה לחברי הקיבוץ
שטרחו והתפנו לפגוש אותנו
ולספר לנו על צובה
מנקודת מבטם ועיסוקם.

תודה ליעל כרם
שהעבירה מידע
ששימש בסיס
לכתיבת התיעוד.

תודה לחברי
שהגיעו מרחוק ומקרוב
ויצרו את הקבוצה הקטנה
הסקרנית והמתעניינת.

תודה לסמדר ולניר
שתרמו את צילומיהם לתיעוד.  

תגובות של חלק מהמשתתפים בביקור:

 

תודה על יום מעניין ופגישה עם אנשים מרתקים.

 

סיור מעניין ביותר, בקיבוץ קטן וצנוע, שיש בו כל כך הרבה אנשים בעלי יכולות ורצון טוב, המאמינים בדרך ומוכנים לתת ולהשקיע כדי שיהיה עוד יותר טוב. תודה מיוחדת לתלמה, שליוותה אותנו, בנדיבות, יום שלם, והכירה לנו את המקום היפה ואנשיו..

 

תודה לעמי ולמארחים החביבים והנדיבים. שמורת טבע של חיי שיתוף!

 

היה יום נפלא. תודה לעמירם על היוזמה ולתלמה על ההובלה. נהניתי  להכיר את שמורת הטבע של אנשי צובה

 

תגובות של חברי הקיבוץ ונוספים שהתקבלו לאחר פרסום התיעוד 

עמירם בוקר טוב, התחלתי לשלוח את הכתבה המצוינת שלך, לקבוצות של אנשים שיקרים לי והתגובות מדהימות. מה שמגיע (לך), מגיע.👏👏

 

עמירם – איזה סיכום טיול עשיר ומעשיר ! אתה כל כך יסודי, מעמיק ומרחיב ! תודה לך ! אני מעריכה את ההשקעה בסיכומים כל פעם מחדש.

 

עמירם אכן יום מענין היה לכם ,חומר מעולה.

 

שרלין מנהלת הקהילה (לא יכלה להשתתף מפני שהיתה בכנס של התנועה): ייאו תלמה, ממש יפה ומרגש מאוד! אני לא חדה מספיק בכל המספרים והתאריכים… אבל סומכת עלייך ועל שמואל 🥰. התיעוד כל כך ברור ומעביר את כל התמונה בצורה עניינית ויפה. הצילומים מאוד יפים. מרגישים שהם התרשמו מהביקור. מחמם את הלב לי לדעת שבביקור אחד אנשים חיצונים רואים את העשייה החשובה של הקיבוץ.

 

כל כך יפה ומרגש. הוא עשה עבודה יסודית ורצינית שווה להפיק חוברת, אם אין לכם כזאת.

 

קראתי והתפעלתי, גם מהארגון וההבאה של צובה לקדמת הבמה וגם נראה שהיה למשתתפים יום מגוון ומיוחד . הכתבה והתמונות מקסימים.

 

מהנאמר בכתבה מתחשק לגור בקיבוץ הזה. המקום פורח, מלא אטרקציות, הרבה חופש להביע כישרונות ואומנויות למיניהם. כיף גדול לגדול ולגור במקום המחבק כזה. ואת, תלמה, עשית עבודה יפה לקראת הביקור. בריאות שלימה.

 

תלמה היקרה הרגשתי שסיירתי יחד אתכם במרחבי הקיבוץ. נזכרתי שאף לנו במלון שלכם וחלק מהנוף הכרתי. גם אחי שמתנדב בגן הבוטני סיפר על חבריו המתנדבים שבקיבוץ שלכם.

 

היי תלמה כתבה מאוד מעניינת. עשית עבודה נהדרת על אף המוגבלות. הכתבה מזמינה מסקרנת על קיבוץ שיתוף שריון זה מראה שאפשר לחיות בצניעות חיים יפים ומעניינים במקום יפיפה הנופים מדהימים מקווה שהקיבוץ ימשיך כך וישמש דוגמה לחיים טובים. תודה שהכנסת אותי לעולמך הקט.

 

אהבתי לקרא הבוקר את הכתבה המרשימה והמעניינת אודות הקיבוץ ששומר על יחודו ומתאים את עצמו לזמן ולדורות הבאים על פי הזמן והצרכים המשתנים… אחי הצעיר(בן ה66) גם חלם בזמנו לחיות בקיבוץ ,הוא ממש התחנן לאבי ז"ל , ואבי לא שעה לבקשתו… לאחר שקראתי והבטתי בתמונות, אני היום עוד יותר סקרנית להכיר את הקיבוץ מקרוב… מצטרפת לחברותיי לבקשה לעשות יום של סיור וכיף עם החברות בקיבוץ בעיקר לבקר אצל האומנים , היצירות שלהם מעניינות אותי.

 

ראיתי, קראתי ונהניתי מאד. כתבה יפה, מעניינת וצבעונית. שמחתי לראות שאת רוב המקומות זיהיתי, כנראה יצא לי לבקר קצת בצובה:).

 

מאד מקיף, מרשים הרבה יותר ממה שחשבתי, הוא עושה עבודה מאד רצינית. מבינה שאין מטרה מוגדרת, כמו להוסיף חברים, מבקרים, או שיש? לא ידעתי שעוסקים גם בשוקולד, ובכלל היה מעניין לטייל בשבילי הקבוץ.

 

כתבה מקסימה. מציגה את צובא מכל הזוויות עם נגיעות אישיות וגם היסטוריה. מה שכתב שמוליק על הקיבוץ השיתופי וראשית השיתוף בצובה היה רהוט. והתמונות היפות של צובה, מזכירות נשכחות.🧡

 

בשמי ובשם כל הקיבוץ, תודה רבה על האתר יפה והמרגש שהקדשתם לצובה! שמחנו מאוד לארח אתכם 🩵 שרלין בלום מנהלת קהילה קיבוץ פלמ״ח צובה.