Archive for ינואר, 2026

אברהם סדרינס, אומן ומורה, קיבוץ גזית

 

אדם בסביבתו הוא אחד מיזמי הצילום שבהם אני עוסק והוא מלהיב אותי כל פעם מחדש.

 

לאחרונה, חזרתי לעסוק במיזם זה בחדווה ובאינטנסיביות.

 

מיזם זה כולל צילום של אנשים מכל תחומי החיים במקומותיהם.

 

מדובר על אנשים, אותם אני מכיר זמן רב או אלה שאני נחשף אליהם במקרה או שלא במקרה.

 

בתיעוד אודותיהם משולבים הצילומים ב"תמצית הסיפור" שלהם.

 

עניינו של תיעוד זה הוא אברהם (אלברטו) סדרינס  אומן ומורה חבר קיבוץ גזית.

*

אל הסטודיו של אברהם בקיבוץ הגעתי ביום שישי 30 בינואר 2026 עם חברי ניר עמית (שער עמקים), אבס מעוז (גניגר), פיפ רותם (סאסא), מוטי ארמלין (גילון) ודפנה זק"ש (חיפה).

 

אל אברהם הגענו במסגרת הביקור בקיבוץ גזית.

 

היוזמה לביקור זה הייתה של המארח בביקור יונתן זיגמנד שהמליץ שנבקר אותו.

 

כך היה!

 

בתוך הסטודיו אברהם סיפר לנו על עצמו והציג חלק מעבודותיו.

 

לפני נכנסנו לסטודיו, אברהם סיפר לנו על המבנה שהיה הפעוטון הראשון של הקיבוץ.

*

*

צילום ניר עמית

*

אברהם (אלברטו) סדרינס  נולד בארגנטינה בשנת 1948.

 

הוא עלה לישראל בשנת 1970 והצטרף לקיבוץ גזית, בו הוא חבר עד היום.

 

לפרנסתו עד שיצא לגמלאות עבד במפעל של הקבוץ "פלזית".

 

לדבריו: " בשביל הנשמה שלי, אני יורד כל יום לסטודיו שלי… לצייר, תמיד יש משהו לעשות."

*

*

*

*

את דרכו באומנות החל אברהם כנער.

 

אביו עסק במסחר בחפצי אמנות עתיקים, ללא מודעות אמנותית עמוקה, לדבריו : אבל משהו כנראה חלחל אלי וגם אל אחותי שעסקה ועוסקת בציור. ואולי זאת נטייה שישנה בגנים שלנו.

 

בגיל 13 זכה במקום שני בתחרות ציור בבית הספר, ואז התחיל להיות מודע לכשרון שלי.

 

לאחר סיום לימודי בית הספר היסודי בחר ללכת ללמוד בבי"ס לאמנות, למרות התנגדותו של אביו שטען "אמנות זה לא מקצוע" ולא הסכים לממן את הלימודים .

 

לכן הוא נאלץ לצאת לעבוד ולממן בעצמו  את רוב שכר הלימוד.

 

הוא עבד מ-6.00 עד 14.00 וסיים את לימודין בלילה, בשעה 22.00.

 

לדבריו: "לא היה לי לא קל להשתלב שם, כי הגיל הממוצע היה גבוה משלי, אבל בסוף מצאתי את מקומי והשתלבתי יפה.

 

כל מה שאני יודע היום בא משם. למדנו שם אנטומיה, צבע, דיו, קומיקס. כל פעם למדנו שלב נוסף, וכך במשך כמעט 4 שנים, מגיל 15 – 18."

דרום אמריקה, שמאל וצ'ה גווארה

*

בנערותו במקביל ללימודי האמנות, אברהם השתייך לתנועת נוער שנקראה "בדרך".

 

זו הייתה תנועה ציונית, שמטרתה הייתה לגרום לחניכיה להגיע לארץ ולקיבוץ.

 

לראשונה הגיע לארץ לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1968 ואז נשלח למכון למדריכים.

 

הוא חזר לדרום אמריקה, לתקופה קצרה להקים את התנועה באורגוואי.

 

בשנת 1970 עלה לארץ עם אורית, אשתו והגיעו לקיבוץ גזית.

 

בכל התקופה הזו המשיך לעסוק באמנות.

היופי של הנשים השמנות

אברהם לא חשב שיהיה אמן מקצועי.

 

שאיפתו הייתה להיות גרפיקאי.

 

בארגנטינה התחיל לעסוק בתחנת שידור בטלוויזיה ובמשרד פרסום שפתח יחד שני חבריו.

 

כשהגיע לקיבוץ העיסוק בגרפיקה ירד מן הפרק.

 

לדבריו" מכיוון שבראשית דרכי בקיבוץ, הייתה חשובה הקליטה דרך העבודה, לא להתאפשר לי לממש את החלום."

 

רק אחרי מספר שנים חזר לעסוק באמנות בקיבוץ.

*

*

בשנות ה-80' של המאה העשרים למד אומנות במכללת תל חי.

 

בגלל המצב הכלכלי הקשה של הקיבוץ אחרי שנתיים של לימודים הוא נאלץ להפסיק אותם ולחזור לעבוד.

 

אברהם שלא השלים את לימודיו לא קיבל תואר.

 

אחרי הלימודים האלה הוא זכה ע"י התנועה הקיבוצית בהכרה כאמן .

 

אז, עשה תערוכה וקיבל תואר "מועמד לאמן" ואחרי שנה קיבל את התואר "אמן".

*

*

אלה מבין התערוכות שהציג :

1990 תערוכת יחיד במועצה אזורית עמק יזרעאל.

1992 תערוכת יחיד במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן באשדות יעקב.

1993 תערוכת יחיד בבית ארגנטינה בירושלים.

1996 תערוכת יחיד בגלריה "צוותא" תל-אביב.

1997 תערוכת יחיד באולם האזורי במגידו.

1997 תערוכה ניידת באזור הצפון והמרכז.

1999 תערוכת יחיד במתנ"ס כפר תבור.

2000 תערוכה קבוצתית במועצת הפועלים בעפולה.

2005 תערוכה קבוצתית בגלריה לאמנות "מצודת חוקוק".

*

אברהם אינו משייך עצמו לשום זרם באמנות.

 

הוא מצייר בצורה ריאליסטית, זרם רחב מאד וכללי מאד באמנות.

 

בשנות ה-80' של המאה העשרים ניסה לבנות את עצמו כ"אמן פוליטי" ואף הצטרף לחבורה אומנים, אבל אחרי זמן הבין שאין זה מתאים לו וחדל.

*

לאברהם יש תחומים שיותר מרגשים ומעניינים אותו וזה מתבטא בכך שמדי פעם יוצא עם סידרת ציורים חדשה.

 

הוא אוהב מאד את הציירים אימפרסיוניסטים, את הזרם של ה"ארט-דקו" ואת הזרם שנקרא "ארט-נובו".

 

בנוסף הוא אוהב מאד קומיקס. הז'אנר הזה שהיה מאד מפותח בארגנטינה. את ארצות הברית. הוא גם מלמד וגם עושה קומיקס.

*

בשנת 2000 המחסן בו נמצאו ציוריו נשרף ויצירה של ארבעה עשורים נכחדה מהעולם

*

*

לאור העובדה שסטודיו שלו גדול, אברהם פתח בו סדנה.

 

בסדנה לומדים ילדים מהקיבוץ, ילדים מבחוץ, מבוגרים מהקיבוץ ומבחוץ ולכן הוא רואה עצמו גם מורה.

 

לדבריו: "אבל זה לא משהו חדש – כל השנים עשיתי חוגים ולימדתי גם בבית – ספר. אני חושב שיש לי מה לתרום כמורה.

 

אני מסוג המורים שלא מקפיד עם תלמידיו.

 

אני חושב שלכל אחד יש את "הייחוד הפנימי שלו", והכי חשוב זה לגלות אותו.

*

אברהם הוא בן למשפחת יהודי טורקיה (צאצאי מגורשי ספרד) שהיגרו בשנות ה-30' של המאה העשרים לעולם החדש לארגנטינה.

 

משפחתו מהווה השראה ליצירתו וכך כתב: "עולם המהגרים היהודים מטורקיה בארגנטינה היה עולם משפחתי הקרובה.

 

כילד ספגתי את הסיפורים על הקהילה שחיה והתקיימה עד מלחמת העולם השנייה. תקופה זו הייתה מיוחדת באווירה שלה – חיים חופשיים ופשוטים.

 

סיפורי העבר הגיעו אלי בילדותי, חשבתי ודמיינתי אותם בכמיהה וגעגועים למשהו טוב שנעלם ואיננו עוד.

 

סיפורים אלו אני מנסה לספר לילדיי שנולדו בארץ, באווירה ובהווי הקיבוציים, השונים כל כך משלי.

 

החיפושים אחרי המחשת התקופה הולידו סידרת תמונות על המשפחה.

 

לצילומים המנציחים רגעים מאושרים של משפחתי, הוספתי במשך השנים, צבעים שהם פרי דמיוני. כל זה על מנת לנסות להחיות ולחיות עבר רחוק ובלתי מושג."

*

כשנולד אימו הצטערה שלא נולד כבת ועד גיל שנתיים התייחסה אליו כבת.

 

בשנת 2002 ערכו תלמידי י"ב במגמת אמנות מקבוצת נעל"ה בבית הספר "בית ירח" שבעמק הירדן, פרוייקט שהוגש לבגרות.

 

הם עיצבו את התערוכה "מקום פנוי" בתמיכה וליווי של אברהם וכך כתבו:

 

"אנו רוצים להודות לאברהם סדרינס, אשר תמיכתו לאורך כל הדרך עזרה לנו להתמקד בפרוייקט ולהשקיע בו.

 

יצירותיו של סדרינס שינו אצלנו את הדרך להתבונן על עצמנו ועל עולם האמנות.

 

אישיותו המיוחדת והרגישה של אברהם סדרינס, אפשרה לנו לצעוד את הדרך הזאת בצורה חיובית, באופטימיות ובעיקר עם הרבה שמחה בלב."

*

סוף

שמחנו לבקר
את האומן
אברהם סרדינס,
לשמוע עליו
ולהתרשם
מקצת מגוון יצירותיו. 

תודה יונתן
שיזמת את הביקור!

 

 

רשמי ביקור בקיבוץ גזית שבגליל התחתון המזרחי

 

אחד המיזמים בהם אני עוסק מאז שנת 2020 הוא ביקור מפגש/סיור/צילום ביישובים הכפריים, בעיקר קיבוצים ומושבים.

 

העניין בקיבוצים ובמושבים נובע מכך שהם אחד מהמרכיבים החשובים של המערך היישובי המרחבי של מדינת ישראל שעצבו ומעצבים את דמותה האנושית.

 

מטרת המיזם לדעת אודות הישובים, להיחשף לדמותם ולרוחם, להיפגש עם אנשים מעניינים המתגוררים בהם ולהתרשם מפניהם הפיסיים.

 

במסגרת מיזם זה ביום שישי 30 בינואר 2026,  הגעתי עם כמה מחבריי לביקור בקיבוץ גזית.

*

חבריי הסקרנים והמתעניינים שהגיעו איתי הם ניר עמית (שער עמקים), אבס מעוז (גניגר), פיפ רותם (סאסא), מוטי ארמלין (גילון) ודפנה זק"ש (חיפה).

 

את הביקור יזמתי עם יונתן זיגמנד תושב הקיבוץ.

 

את יונתן עמית למחקר הגיאוגרפי היסטורי הכרתי לפני מספר שנים ובאחת הזדמנויות הצעתי לו שנבקר בקבוץ בו הוא מתגורר.

 

לטובת האירוח יונתן גייס את טלי גורן-ספיר מראשוני ילדי הקבוץ (קבוצה חמישית) שלדבריו  "היא אחראית על צוות השימור שלנו יודעת לספר ולתאר ולהדריך מעולה.

 

בשעת בוקר התכנסו באחד ממגרשי החנייה שקבוץ ומשם נסענו עם טלי ויונתן לגבעה הנמצאת כ-2 ק"מ מצפון לו.

 

על הגבעה לאחר התצפית מרהיבה על הסביבה טלי סיפרה לנו על הקמת הקיבוץ.

 

לאחר מכן חזרנו לתחום המשק וביקרנו בגן הראשונים.

 

לאחר שתיית תה חם ואכילת צנימים עברנו בין הביתנים והמוצגים בהם וראינו סרטון נאה על תולדות והתפתחות הקיבוץ.

 

אחר כך המשכנו שוטטנו מעט והגענו לביקור בסטודיו של האומן אברהם סדרינס וממנו שמענו עלי וראינו את יצירותיו וראו אדם בסביבתו, אברהם סדרינס, אומן ומורה, קיבוץ גזית

 

לאחר שחלק מהחברים עזב, המשכנו דפנה ואני עם יונתן לבקר בגן הזיכרון.

 

בסיום הביקור שוטטנו עוד מעט בתחום המשק והגענו למקבץ הבניינים הציבוריים: מזכירות, חדר אוכל, מועדון, ספרייה.

 

בתיעוד להלן המידע
שלמדתי לקראת הביקור
וכמובן בביקור עצמו.
התיעוד כולל גם
מספר מפות
וצילומים שנעשו
במהלך הביקור.

*

*

מיקום קיבוץ גזית
גליל התחתון המזרחי

*

גזית למול הר תבור

קיבוץ גזית נמצא סמוך למורד נחל תבור (ואדי בירה), הזורם מזרחה ושמונה ק"מ ממערב להר תבור.

*

גזית הוא קיבוץ המשתייך לתנועה הקיבוצית (תק"ץ) ועבר היה אחד מקיבוצי תנועת הקיבוץ הארצי מייסוד השומר הצעיר.

 

הקיבוץ נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל, והוא המזרחי ביותר מבין יישוביה – כ-15 ק"מ מזרחית לעפולה.

 

היישובים הסמוכים לגזית הם הכפר ערבי מיסר (מועצה אזורית אל מרג'), קיבוץ עין דור (מועצה אזורית יזרעאל) ומושב כפר קיש (מועצה אזורית גליל תחתון)

*

הקמת והתפתחות הקיבוץ 

הגבעה בה נמצא הכפר טירה

תחילתו של הקיבוץ ב-27 ביולי 1948, כאשר ראשוני המתיישבים הגיעו לכפר טירה שננטש/נעזב/הועזב בתום קרבות עשרת הימים.

 

הכפר טירה נמצא על גבעה כ-2 ק"מ מצפון למיקום היישוב הנוכחי.

טירה ומיקום גזית אמצע שנות ה-40'

*

על גבעה זו התארגנו מקימי גזית.

 

את מקימי קיבוץ גזית הקדימה בכפר טירה התיישבות קבוצה שנקראה "ארגון בורכוב" שהגיעה למקום בשנת 1943 ועזבה אותו בשנת 1947, בגלל תנאי המקום הקשים הוחלט לצרף אותם למושב רמת צבי.

*

כשהתפנתה הנקודה לקח על עצמו הקיבוץ הארצי ליישב אותה ובאותה השנה נאחזה במקום קבוצת המייסדים של קיבוץ עין-דור שקבע לבסוף את נקודת ההתיישבות 4 ק"מ מערב לקיבוץ גזית.

 

ראשוני גזית  היו גרעין של עולים מטורקיה, חברי "השומר הצעיר", וקבוצה של עולים רומניה שהגיעו ממקום הכשרתם בחדרה, לשם הגיעו מתקופת הכשרה במסגרת "עליית הנוער" שעברו בקיבוץ שער העמקים.

 

על רקע התנאים הקשים, חברים מעולי טורקיה עזבו את המקום.

*

בעקבות זאת צורפה למקום כבר בסוף שנת 1948 קבוצה של בוגרי חברת נוער "ניצן" שהתחנכו בקיבוץ בית זרע.

 

העזיבה שלא פסקה חייבה את מוסדות הקיבוץ הארצי  להמשיך ולחזק את הנאחזים במקום הקשה הזה.

 

בקיץ שנת 1949 הגיעה השלמה בדמות גרעין בשם "טוסיה אלטמן" (נוער ניצול שואה יוצאי פולין), שעבר שנת הכשרה בקיבוץ הזורע.

 

בשנת 1950 החלה בניית של הנקודה החדשה כ-קילומטר אחד דרומה לטירה.

מיקום הקבוץ ביחס לגבעה בה נמצא הכפר טירה

קיבוץ גזית וסביבתו עם הקמתו

עם התקדמות הבנייה החל מעבר איטי של החיים והפעילות של הקיבוץ מהכפר טירה אל נקודת הקבע

 

בשנת 1950–1951 הצטרפה לקיבוץ קבוצה ראשונה של בוגרי "השומר הצעיר" מארגנטינה, אשר הניחה את היסודות להמשך קליטתן של קבוצות שונות מהמדינה.

 

בהמשך הצטרפו לקיבוץ גרעינים של תנועת "השומר הצעיר", והן בוגרים של תנועות נוער אחרות, בעלות זיקה לשמאל הציוני, כולל צעירים מהקהילה היהודית-ספרדית בארגנטינה, שעלייתם לארץ והצטרפותם לקיבוץ היוותה פריצת דרך חשובה עבור קהילה זו.

חצר הראשונים, אתר מורשת המופעל על ידי הקיבוץ בחסות המועצה לשימור אתרים

*

*

*

מבנה המקלחת הציבורית

*

*

*

*

טלי גורן-ספיר, האמא והאבא של חצר ראשונים

בעקבות משפטי פראג חל פילוג במפלגת מפ"ם (בשנת 1952). משה סנה, יחד עם מספר חברי מפלגה, עבר אל פלג שהקים המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) וביניהם מספרי חברי גזית.

 

בשנת 1953 נקלע הקיבוץ למשבר אידאולוגי בעיצומו הוחלט בשיחת הקיבוץ להרחיק 20 החברים מהמרכזיים מבין יוצאי ארגנטינה שהצטרפו למק"י.

 

בעקבות המשבר הזה הוחלט בתנועת השומר הצעיר לצרף לקיבוץ גרעין ישראלי, שתרומתו למקום במשך השנים הייתה משמעותית ביותר בכל תחומי החיים.

 

בשנת 1959 הצטרפו לגזית חניכי תנועת השומר הצעיר בני הארץ: חברי גרעין "שגיב".

 

בהמשך נקלטו בגזית קבוצות מארגנטינה שהשתייכו לתנועות אחיות של השומר הצעיר והן: "תחזקנה", "בדרך", "אנילביץ" וגרעין "שינוי", שהצטרף לגזית בשנת 1980.

 

בשנת 1991 נקלטו בגזית  10 משפחות עולים שהגיעו בגל העלייה הגדול מברה"מ לשעבר במסגרת "בית ראשון במולדת".

 

לאורך השנים התחנכו בגזית מספר "חברות נוער" במסגרת "עליית הנוער" של הסוכנות היהודית, מהן נשארו מספר חברים עד היום.

 

כיום מונה אוכלוסיית הקיבוץ קצת יותר מ-800 מתוכם כ- 330 חברים, כשבני הקיבוץ מהווים כשליש  ממנה.

קיבוץ גזית וסביבתו במחצית שנות ה-50'

בשנותיו הראשונות לא היה כביש שחיבר את הקיבוץ לכביש 65 וגם אספקת המים הייתה מועטה, והיישוב התקיים ללא חיבור למערכת החשמל, כשאפשר היה להסתמך אך ורק על גנרטור אחד.

 

בשנת 1953 נסלל כביש הגישה לנקודה ושנה לאחר מכן, ביוזמת המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית נחפרה באר, שסיפקה מים לשתייה, להשקיה ולצרכים נוספים.

 

בשנים הראשונות, בגלל מחסור במים, הוקמו תחילה ענפי החי: רפת לחלב, בקר לבשר, דיר צאן ולול.

 

ענפי השדה, לעומת זאת, סבלו מאוד ממחסור במים ומשנות בצורת, שחזרו ובאו בזו אחר זו. אי לכך, באין מספיק מקורות פרנסה, נשלחו קבוצות של חברים לעבודה בקיבוצי הסביבה.

 

בשנת 1952 הוקם מפעל לייצור כלי קרמיקה, כשלוחה של מפעל "נעמן", והוא נקרא "נעמן-גזית". מאחר שהמפעל לא ענה לציפיות ולצרכים, הוא נסגר בשנת 1956, ארבע שנים לאחר פתיחתו.

 

בשנת 1975 הוקם על אדמת גזית מפעל לייצור מוצרים פלסטיים, שנרכש שנתיים קודם לכן בחיפה, וחברי הקיבוץ עבדו בו עד לסיום בנייתו של המבנה בקיבוץ.

 

מפעל "פלזית", שהתחיל כמפעל לאריזות מזון מפלסטיקה, צמח וגדל למפעל המייצר גם לוחות שקופים, המיועדים לייצוא.

 

המפעל גדל מאוד במשך השנים, ושלוחותיו מפוזרות בארץ ובעולם. כעת משמש המפעל מקור פרנסה עיקרי לאוכלוסיית הקיבוץ.

*

*

חזית המפעל

חזית הרפת

ענפי הפרנסה המסורתיים של הקיבוץ הם גידולי שדה, פרדס (בקרבת נחל תבור), מטעי שקדים וזיתים, דיר כבשים, בקר לבשר, ולול ורפת הפועלת בשיתוף פעולה עם קיבוץ משמר העמק. חלק מן החלקות משמשות לגידולים אורגניים.

 

בקיבוץ קיימת נגריה המייצרת משטחי עץ. בנוסף קיימת בקיבוץ יזמות פרטית.

 

כיום מבוססת כלכלת הקיבוץ בחלקה המכריע על "תעשיות גזית". במרוצת השנים המפעל התפתח, נרכשו שותפויות במפעלים של שני קיבוצים, הוקם מפעל בבולגריה."תעשיות גזית" הפכו לתאגיד גדול.

 

הגזית הקפידו גם לשמר על קיומם ופיתוחם של כל ענפי החקלאות המגוונים שמתפקדים כהלכה.

*

עד מאי 2008 נחשב גזית לקיבוץ שיתופי-מסורתי.

 

לאחר "תהליך הסכמות" שנמשך כשלוש שנים, גובש מודל חדש, הכולל מבנה ארגוני שונה ומודל התפרנסות בו יש ביטוי לגובה המשכורת של כל חבר וחברה.

 

כיום גזית נחשב קיבוץ מופרט על הרצף. תהליך ההפרטה היה שמרני ואיטי יותר מקיבוצים אחרים.

 

חלק ניכר מתושבי הקיבוץ עובדים כיום מחוצה לו בהתאם למקצועות שבידיהם.

 

לצד השינויים באורחות החיים, דואג הקיבוץ לשמר את הערבות ההדדית בתחומי הליבה, כגון – בריאות, סיעוד, חינוך ועוד.

עוד ממראות הקיבוץ

מבנה המזכירות

חזית חדר האוכל

מועדון

*

*

*

גן הזיכרון

*

*

*

*

*

הפריחה בעיצומה ולא ניתן להתעלם ממנה

*

*

לפני סיום
עוד מבט
על הר תבור 

*

*

 

עוד מידע
על גזית
באדיבות
יונתן זיגמנד

גזית סיפור מקומי על פי שנים

 

מפת אתרים בגזית שהוכנה על ידי יונתן זיגמנד

 

אודות חורשת הזיכרון 

 

מבחר תמונות של אתרי השימור השונים בגזית

 

על מפעל נעמן גזית

 

בריכת השחייה ההיסטורית

 

 מבנים אדריכלים בקיבוץ

 

המקלחת המשותפת בקיבוצים וגם בגזית

סוף,

היה זה

ביקור מעניין
בה למדנו
על עוד מרכיב
בפאזל היישובי
של מדינת ישראל בכלל
ובגליל התחתון המזרחי בפרט.

תודה לך יונתן
על הכנת הביקור
ועל  האירוח

תודה לך
טלי על ההסברים
ועל האירוח
בחצר ראשונים.

מי ייתן
ורבים יגיעו
לבקר בגזית
ובעיקר בחצר הראשונים.

תודה לחברי
ניר, אבס, פיפ,
מוטי ודפנה
שהצטרפו לביקור.

 להרחבה ואודות  המיזם ופירוט
ראו
יישובים כפריים – ריכוז ביקורי מפגש/תיור/צילום

יישובים כפריים – ריכוז ביקורי מפגש/תיור/צילום

 

עת שהתחלתי לתור את הארץ ברכיבה על אופניים קבעתי, עד כמה שניתן, שכל מסלול יעבור ביישובים הכפריים.

 

בין השנים 2012 – 2019 בטיוליי הרבים עברתי בעשרות יישובים.

 

בשלהי 2019 הבנתי שעל מנת להכיר את היישובים אין די ברכיבה בם ויש להקדיש יותר זמן לביקור בהם.

 

מראשית שנת 2020 במסגרת מסעותיי וטיוליי בארץ, הגעתי לביקורי/מפגש/סיור/צילום ביישובים הכפריים (קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים ועוד).

 

העניין בקיבוצים ובמושבים נובע מכך שהם אחד מהמרכיבים החשובים של המערך היישובי המרחבי של מדינת ישראל שעצבו ומעצבים את דמותה האנושית.

 

בתחילה הגעתי לבד ובהמשך הזמן הגעתי עם קבוצה קטנה של 2 – 4 אנשים ולעיתים יותר.

 

המניע לקיים ביקורים אלה נובע מהרצון להכיר ולדעת על היישובים שיש מה לשמוע, לראות ולצלם בהם

 

בביקורים אלה נחשפנו למידע אודות היישוב: הקמתו, אבני דרך ואירועים משמעותיים בהתפתחותו.

 

נחשפנו גם לדמות ולרוח המקום בנושאי חברה וקהילה, הווי ומסורת, חינוך, תרבות, משק וכלכלה.

 

את פניו הפיסיים של המקום ראינו וצילמנו בשיטוט בין מבניי ציבור, אזורי מגורים, מוסדות החינוך,  נקודות מורשת, בתי עלמין, תצפיות ועוד.

 

בחלק מהביקורים נפגשנו עם אנשים מעניינים מהמקום מתחומי האמנות, הרוח והאידאולוגיה, חקלאות ותעשייה, תרבות, חינוך, עשייה ציבורית או פוליטית ועוד.

 

בסוף ביקורים אלה יכולתי לומר בסיפוק שנפתח צוהר להכיר את המקום ולדעת מעט עליו כמרכיב בפסיפס היישובי של המדינה בכלל הפסיפס היישובי של האזור בו הוא נמצא.

 

אלה היישובים לפי סדר גיאוגרפי (מצפון לדרום) בהם ביקרתי.

*****

גליל עליון מרכזי
* קיבוץ סאסא בזמן שקיעה (יוני 2019)
* קיבוץ סאסא שבגליל העליון המרכזי (מאי 2020)

 

גליל עליון מזרחי
* קבוץ מלכיה בגליל העליון המזרחי למול גבול לבנון (ינואר 2023)

 

גליל עליון מערבי
* פלך הקיבוץ השיזורי שבגליל (דצמבר 2020)
* קיבוץ כברי שבגליל העליון המערבי – אנשים ומקום (פברואר 2022)

 

רמת הגולן
* מושב מעלה גמלא שבמורדות רמת הגולן (דצמבר 2021)

 

עמק ירדן
* קיבוץ אפיקים שבעמק הירדן (מרס 2021)
* קיבוץ אשדות יעקב מאוחד שבעמק הירדן (מאי 2021)

 

עמק בית שאן
* קיבוץ חמדיה שבמורדות שלוחת צבאים מעל עמק בית שאן (מרס 2021)
* טירת צבי, הקיבוץ הדתי הראשון שעלה על הקרקע (מרס 2023)

 

עמק חרוד
* בית השיטה, אודות הקיבוץ במפגש בביתם של רוני ויעקב יוניש (ספטמבר 2023)

 

גלבוע
* יזרעאל קבוצה שיתופית בשלוחה הצפונית מערבית של הגלבוע (מרס 2024)

 

עמק יזרעאל
* קיבוץ שער העמקים וסביבתו בזמן פריחה (פברואר 2020)
* גניגר (דגניה ג'), על מורדות הרי נצרת ואדמותיו בעמק יזרעאל (מרס 2021)
* קיבוץ גבת שבקצה מדרון רכס נצרת מעל עמק יזרעאל (מאי 2021)
* מושב תל עדשים שבעמק יזרעאל (יולי 2022)
* "כך היינו", קבוצת גניגר חוגגת 100 (אוקטובר 2022)
* שער העמקים, הגלריה לאומנות ושתי תערוכות בה (ינואר 2023)
* יפעת, שבע טעימות מביקור בקבוץ (פברואר 2023)
* רמת דוד, פגישה עם הצייר והפסל יונתן טל (פברואר 2023)
* מושב רם-און בחבל תענך שבעמק יזרעאל (אפריל 2024)
* קיבוץ הזורע שבעמק יזרעאל המערבי למרגלות רמת מנשה (מרס 2025)

 

גליל תחתון מזרחי
* מולדת – מושב שיתופי ברמות יששכר בגליל התחתון המזרחי (מאי 2020)
* מושב שרונה שבגליל התחתון המזרחי (דצמבר 2020)
* רשמי ביקור בקיבוץ גזית שבגליל התחתון המזרחי (ינואר 2026)

 

מישור חוף מפרץ חיפה
* קיבוץ יגור למרגלות "ההר הירוק תמיד", אנשים ומקום (מאי 2022)

 

רמות מנשה
* קיבוץ עין השופט ברמת מנשה – אנשים ומקום (אפריל 2022)

 

כרמל ומישור חוף הכרמל
* עין הוד, כפר האומנים שבמורדות הכרמל (יוני 2021)
* קיבוץ שדות ים שעל חולות חוף מדרום לקיסריה (יוני 2021)
* קיבוץ מעגן מיכאל בסימן מים (כלכלה, טבע וחינוך לספורט ימי) (ינואר 2023)
* כרם מהר"ל וסביבתו, מקום בראי העבר (ינואר 2024)

 

שרון
* מושב חירות בלב השרון – חלק ראשון (פברואר 2020)
* קיבוץ געש שבשרון ועוד סיפור (נובמבר 2020)
* קיבוץ תל יצחק שבשרון מייסוד תנועת הנוער הציוני (מאי 2021)
* קיבוץ עין שמר – אנשים ומקום (אוקטובר 2021)
* קיבוץ רמת הכובש, אנשים ומקום (דצמבר 2021)
* מושב חירות בלב השרון – חלק שני (אפריל 2023)
* מושב אביחיל שבשרון (דצמבר 2023)

 

הרי ירושלים
* קריית ענבים, היישוב ובית העלמין הצבאי (יולי 2020)
* מושב כסלון שבמערב הרי ירושלים (נובמבר 2020)
* היישוב נטף שבמורדות הרי ירושלים (דצמבר 2020)
* קיבוץ מעלה החמישה ברום רכסי פרוזדור ירושלים (אוגוסט 2023)
* פלמ"ח צובה, קיבוץ שיתופי בהרי יהודה – אנשים ומקום (פברואר 2024)
* ביקור בקיבוץ רמת רחל (נובמבר 2025)

 

הר חברון
* צוהר לבת עין (ספטמבר 2018)

 

שפלת יהודה
* נווה שלום/ואחת אלסלאם היישוב היהודי/ערבי הסמוך ללטרון (מרס 2021)
* בקור אצל משה כץ אָמָּן פִּסּוּל בִּפְלָדָה בגבעת ישעיהו (אפריל 2022)
* קבוץ צרעה שבשפלת יהודה – אנשים ומקום (ינואר 2023)

 

מישור החוף הדרומי
* קיבוץ נען – אנשים ומקום (נובמבר 2020)
* נתיב העשרה על הדיונות מול וצמוד לצפון רצועת עזה (יוני 2021)
* קבוצת יבנה, חלוצת ההתיישבות הדתית שיתופית (מאי 2022)
* השדות הסמוכים לרבדים בתחילת הקיץ תשפ"ב (מאי 2022)
* "חוות שנלר" בה הוקם מחדש קיבוץ רבדים (מאי 2022)
* כְּפַר מַרְמוֹרֶק, כפר חקלאי שהפך לשכונה ברחובות (אפריל 2024)
* כפר גבתון, "אי" בדרום רחובות העוטפת אותו מכל עבריו (מאי 2024)
* אורן, יקב משפחתי בנתיב העשרה (אפריל 2025)
* עם אנשי נחל עוז וכפר עזה במקומותיהם וסביבותיהם "חוטף עזה" (אוגוסט 2025)
* "עוטף עזה" – ביקור בנתיב העשרה, בכפר עזה ובנחל עוז (נובמבר 2025)

 

שפלה דרומית
* קיבוץ להב וסביבתו – עבר והווה (ינואר 2022)

 

צפון הנגב
* קיבוץ שובל שבצפון הנגב וגם שדות שובל בשעת בין ערביים (נובמבר 2020)
* מושב ניר עקיבא שבצפון מערב הנגב (פברואר 2021)

 

נגב מערבי
* קיבוץ נירים שבמישור חוף הנגב וגם שדות קיבוץ נירים בעוטף ישראל שבנגב המערבי (דצמבר 2020)
* עזוז, יישוב קהילתי קטן ומבודד בנגב המערבי (דצמבר 2020)
* קיבוץ גבולות בדיונות שבקצה הארץ הנושבת (אפריל 2021)
* בני נצרים, נווה ושלומית שבחולות חלוצה למול גבול מצרים (אפריל 2021)
* המושבים שדה נצן ומבטחים שבמישור חוף הנגב (מאי 2021)
* קיבוץ ניר עוז שבמישור חוף הנגב מול רצועת עזה וסביבתו הקרובה (אוקטובר 2022)
* גן הפסלים בחצר הבית הלבן במשבצת ניר עוז (אוקטובר 2022)
* יישובי המועצה האזורית אשכול מול גבול רצועת עזה (אוקטובר 2023)

 

בקעת הירדן וחוף ים המלח
* קיבוץ קליה בחוף צפון מערב ים המלח (פברואר 2022)

 

ערבה
* מושב פָּארָן מול גבול ירדן בערבה (מרס 2022)
* מושב עין יהב על גבול ירדן בערבה  (אפריל 2022)
* מושב עידן ליד גבול ירדן בערבה (מאי 2022)
* מושב נאות הכיכר בערבת סדום (נובמבר 2022)
* מושב באר צופר בערבה ליד גבול ירדן – אנשים ומקום (נובמבר 2022)
* היישוב צוקים בערבה למול גבול ירדן (נובמבר 2022)
* חוות "בין השיטין" בערבה (פברואר 2023)
* ראשית היישובים בערבה הצפונית צמוד לגבול עם ירדן (פברואר 2023)
* ביקור בשעת ערב במושב צופר שבערבה (נובמבר 2025)
* ביקור במושב עין יהב שבערבה תיכונה (נובמבר 2025)

*****

מיזם זה לא תם ואני מבקש להמשיך אוותו ולהגיע ליישובים נוספים.

 

אני פונה אליכם בבקשה לקבל הצעות לביקור מסוג זה שתואר ביישובים שטרם הגעתי אליהם.

 

אשמח לקבל פרטים של איש קשר שיסכים לארח אותנו ולתאם את הביקור.

עמק יזרעאל, טיילת נחל קישון באזור כפר ברוך (ינואר 2026)

 

רכיבת טיול היא אחד העיסוקים האהובים עלי, היא כוללת גם פעילות פיסית הכרחית וגם צילום.

 

מאז המעבר לחיפה גדל מספר הזדמנויות לצאת לרכיבה שכזו.

 

ביום שני 26 בינואר 2026, יצאתי עם חברי ניר עמית (שער עמקים) לרכיבה בעמק יזרעאל.

נפגשנו בשער העמקים ויצאנו לנקודת ההתחלה ברכבו של ניר

את הרכיבה התחלנו לצד בית העלמין של כפר ברוך וזה מראה העמק מנקודת התחלה. מסלול הטיול כלל שני חלקים.

חלק הראשון הקצר, רכבנו לצד מאגר מעיין כפר ברוך ושם התענגנו על מראות נחל הקישון

*

בחלק קצר זה "חגגנו" בשדה הכלניות

ניר חשב שצריך לתת כבוד גם לאופניים

חזרתי לאלמנט, ירדתי לגובה גחון כמו בימים הטובים, ניר צילם אותי מצלם מקרוב את הכלניות

*

*

*

*

החלק השני העיקרי והארוך היה לאורך טיילת נחל הקישון ממאגר כפר ברוך עד דרך המוביל הארצי

סוף

טיול זה,
למרות שהיה
קצר יחסית
(14 ק"מ)
היה נעים
והשיג את
מטרות הרכיבה:
פעילות פיסית וצילום.

למדתי על
המיזם החדש
"מירדן לים"
שקטע זה
הוא אחד ממרכיביו
ושמחתי לרכוב בו
ולצלם את
מראות הדרך 

 תודה ניר
על היוזמה
ועל השקעת זמן
לצאת איתי! 

להרחבה ראו גם
מאגר כפר ברוך שבעמק יזרעאל 

חיפה, ביקור בכנסיית יוחנן המטביל של העידה היוונית אורתודוכסית (ינואר 2026)

 

"המסע להכרת הנוצרים הערבים במדינת ישראל ומקומותיהם" הוא אחד המיזמים בהם אני עוסק מאז אביב 2019.

 

במסגרת מסע זה הגעתי לכל הקהילות הנוצרים הערבים ואת כל הביקורים וראו ריכוז תיעודי ביקורי המסע להכרת הערבים הנוצרים בישראל

 

בנובמבר 2024 השלמתי את טיוטת הספר המסכם את המסע וראו הקדמת הספר אודות המסע להערכת הנוצרים הערבים במדינת ישראל

 

לצערי, טרם נמצא מימון להוצאת הספר לאור.

 

***********

 

 חיפה היא המקום בו התחלתי את המסע בנובמבר 2019.

 

אז ביקרתי במרבית קהילות הערבים הנוצרים חיפה.

 

המשכתי וביקרתי גם בנובמבר 2022 וגם ביולי 2025.

 

ביום שבת 24 בינואר 2026 הגעתי לבקר בכנסיית יוחנן המטביל של העדה היוונית אורתודוכסית בחיפה

הכנסייה הנמצאת ברחוב הפרסים 3, בין שכונת ואדי אל-נסנאס ובין המושבה הגרמנית.

*

*

*

אל כנסייה זו בחיפה הגעתי לראשונה בנובמבר 2019 במסגרת ביקור מתחמי העידה האורתודוקסית שמונה כ-4,000 מאמינים.

 

בביקור זה אירח אותי מר שחאדה שחאדה שהיה אז סגן מנהל בית הספר הערבי האורתודוכסי בחיפה  והיום הוא המנהל.

 

אל כנסיית יוחנן המטביל הגעתי בעקבות הזמנתו של כהן הדת של הקהילה האב ארתימיוס דימיטריאדיס (Artemios Dimitiadis)

 

את  האב ארתימיוס פגשתי פעמיים, לפני מספר שבועות, בנובמבר 2025 בחג הקדוש גיאורגיוס בלוד  וגם בחג המלאכים הקדושים שנערך במנזר מאר מיכאל ביפו.

 

כשסיפרתי לו שאני עתיד לעבור לגור בחיפה, הוא הזמין אותי לבקר בכנסייה בהזדמנות קרובה.

 

אל הביקור הצטרפה אלי דפנה זק"ש מחיפה.

 

הגענו לכנסייה בזמן התפילה לפני הצהרים ונכחנו בה עד סיומה.

 

בזמן התפילה ואחריה, לפני הפגישה עם האב ארתימיוס צלמתי מעט את הכנסייה המיוחדת והיפה.

 

לאחר התפילה התארחנו בדירתו של האב ארתימיוס דימיטריאדיס במתחם הכנסייה.

 

בפגישה סיפרתי לו על המיזם וממנו למדתי גם עליו.

*

האב ארתימיוס דימיטריאדיס (1977) הוא יווני בן העיר סלוניקי ביוון בה התחנך וגדל.

 

בשנת 1990 הוא הגיע לישראל והחל לשרת במסגרת הפאטריארכיה היוונית אורתודוכסית שבירושלים באחוות הקבר הקדוש.

 

בשנת 1999 הוא הוסמך ככהן דת.

 

מנובמבר 2019 הוא משמש כהן הדת של הקהילה הערבית אורתודוכסית בחיפה.

 

האב ארתימיוס דימיטריאדיס דובר יוונית (שפת אם), ערבית על בוריה אותה למד במשך שנות שהותו בישראל, אנגלית ומעט עברית.

 

בנוסף הוא משמש גם דיין בבית הדין המחוזי של העדה האורתודוכסית בעכו.

 

צילום הכנסייה באדיבות האדריכלית מהא באלן שתכננה אותה

כנסיית יוחנן הקדוש מיוחדת ושונה מהכנסיות של העדות היווניות אורתודקסיות.

 

הכנסייה נבנתה ביוזמת הקהילה הנוצרית אורתודוקסית בחיפה ובמימונה ונועדה לענות על צרכיה העכשוויים.

 

הקרקע, כ-5000 מ"ר עליה נבנתה הכנסייה הוקצאה על ידי מנהל מקרקעי ישראל.

*

*

הכנת תוכניות הבנייה ותהליך רישוי הבניה נמשך כשנה וראשיתו בשנת 2000.

 

הבנייה בפועל החלה בשנת 2001 ונמשכה כעשור. חנוכתה הייתה בשנת 2010

 

המתחם כולל כנסייה, אולם רב תכליתי, ספרייה, דירות למגורי כמרים ושתי קומות חנייה תת קרקעית בנוסף לחצרות ושטחים פתוחים.

 

להרחבה אודות הכנסייה והרעיון התכנוני של ראו חיפה, מתחמי העידה האורתודוקסית

מראות הכנסייה בזמן התפילה 

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

מזכרת מהביקור 

*

*

סוף,

שמחתי לבקר שוב
בכנסייה מיוחדת זאת.

תודה לך
האב ארתימיוס דימיטריאדיס
על ההזמנה
ועל האירוח
לאחר התפילה.
עוד אבוא
לבקר אותך שוב.  

תודה דפנה
שהצטרפת לביקור.  

 

הרחבה על הפן הנוצרי של חיפה 

נוצרים בחיפה" – הרקע למיזם סיכום וריכוז (אוקטובר – דצמבר 2019)
חיפה, מתחם הקהילה המרונית ובמרכזו כנסיית סנט לואי
חיפה, ארבע מתחמי העידה המלכיתית היוונית-קתולית
חיפה, הכנסיות הלטיניות (רומיות-קתוליות)
חיפה, מנזרי הכרמליטים על הכרמל
חיפה, הכנסייה הארמנית
חיפה, מתחם הקתוליים דוברי עברית
חיפה, מתחמי העידה האורתודוקסית
חיפה, מוסדות קתוליים: חינוך, בריאות, רווחה ואירוח
חיפה, מתחמי העדה האנגליקנית
חיפה, קהילות משיחיות יהודיות
חיפה, קהילות אוונגליות
חיפה, הכנסייה האורתודוקסית (הפרובוסלבית) הרוסית אליהו הנביא
חיפה, כנסיית גיאורגיאוס הקדוש וכנסיית גבריאל, שתיהן של הקהילה היוונית קתולית (נובמבר 2022)
חיפה, כהן הדת והמנהיג הרוחני של הקהילה היוונית קתולית (יוני 2024)
אדם בסביבתו – אַלְבֵּרְט יַעְקוּבּ, איש הספר, חיפה (יולי 2024)
חיפה בית הספר האיטלקי של הכרמליטיות (ביה"ס טרה סנטה חיפה) (יולי 2024)

 

 

מישור מפרץ חיפה, מקריית ביאליק אל שביל נחל נעמן (ינואר 2026)

 

מישור מפרץ חיפה אזור מעניין בו טיילתי בין השנים 2016 – 2019.

 

מעבר המגורים לחיפה מאפשר לי לחזור לרכוב באזור זה.

 

ביום שישי, 23 בינואר 2026, אחרי יומיים של קור עז וסערת רוח מזרחית יצאתי לרכוב באזור.

 

לרכיבה יצאתי עם אבי רוזה תושב קריית ביאליק שהוא אחיו של יענקלה רווה, אביו של חתני יוני רווה הנשוי לביתי רוני.

*

יצאנו לדרך מקריית ביאליק ורכבנו לעבר נחל נעמן.

 

רכבנו צפונה לאורך שביל הנעמן והגענו עד שולי קיבוץ עין המפרץ.

 

חזרנו באותה דרך ועברנו לראות את נאות אפק השכונה החדשה של קריית ביאליק שנבנתה על השטח בו נמצאו בריכות הדגים והשדות של קיבוץ אפק.

 

בסיום הרכיבה עליתי לביתם של שרה ואבי ושם זכיתי לראות את האזור במעוף הציפור.

מסלול הרכיבה כולו מישורי ואורכו 17.66 ק"מ

מראות הדרך 

המעבר מתחת לכביש 22

בדרך אל נחל נעמן, תוצאות הסערה האחרונה

ערוץ נחל נעמן

*

נחל נעמן מתחיל את דרכו במעיינות עין אפק  (כורדני) שנמצאים בתחום שמורת טבע עין אפק. למרגלות העיר המקראית אפק. נ

 

חל נעמן  חוצה את חלקו הצפוני של מישור מפרץ חיפה מתחבר לנחל חילזון ונשפך לים מדרום לעכו.

 

מעיינות הנחל נובעים ברום של 5 מ' בלבד מעל פני הים ומרוחקים מהים רק 4 ק"מ בקו אווירי. כדי להתגבר על מחסום חולות החוף ובגלל השיפוע הנמוך נאלץ נחל נעמן להאריך את דרכו פי שלושה ולהצפין עד עכו. אין פלא שבתנאים אלה נוצרו מסביב למעיינות ביצות גדולות שנוצרו בין היתר מעודף המים המגיעים אליו בעת הגשמים מהיובלים העיקריים המצטרפים אליו והם אלה המנקזים את גבעות ורכסי הגליל התחתון הם נחל אבלייםנחל כבול ונחל חילזון.

*

*

*

*

נחל נעמן היווה במשך שנים ארוכות "החצר האחורית" של הקריות, בין אזורי תעשייה, בריכות דגים ואתר פסולת.

 

נחל נעמן היפה והטבעי נמחק מן התודעה הציבורית בעבר משום שסבל מזיהום והזנחה כוללת.

 

בשנים האחרונות, חל שיפור ניכר במצב הנחל ההופך בהדרגה לפארק ירוק ממקורותיו ועד לים.

 

שיקום נחל נעמן הפך להיות פרויקט הדגל של רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי שפועלת להפיכתו למרחב ירוק וייחודי, האהוב על תושבי האזור

*

בשנת 2007 חברה קק"ל לרשות ניקוז ונחלים גליל מערבי, למשרד להגנת הסביבה, למשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לרשות הטבע והגנים ולמועצה האזורית מטה אשר בשיתוף פעולה ביניהם שביל הליכה סלול לאורך הנעמן, בקטע קצר הסמוך לשמורת כרי נעמן.

 

במסגרת עבודות השיקום ערוץ הנחל הועמק והוצאו מתוכו 15,000 טונות סחף.

 

המזבלה ש"קישטה" את נקודת הכניסה הדרומית פונתה.

 

קק"ל טיפלה בחורשות האיקליפטוס שבצד הנחל, הציבה שולחנות פיקניק וספסלים וסללה את הדרכים בשתי גדות הנחל.

 

רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי הציבה את הגשרים ואת שילוט ההסבר.

 

כך התהווה מקום בילוי נחמד לתושבי הסביבה, שבו אפשר לרכוב על אופניים ולצעוד צעדת בריאות בצד נחל זורם וגם לדוג.

 

הכוונה היא להשלים את השביל הנעמן עד לשפך הנחל, מהלך כ-5 ק"מ נוספים.

 

החורשה שממערב לשביל הנחל מתוכננת להיות אזור תעשייה וספורט.

*

*

שרידי ביצת נעמן

בביצות הנעמן, שהשתרעו על פני כ-16,000 דונם, קיננה מחלת המלריה. קק"ל רכשה את הקרקע שמצפון לנחל בשנת 1925.

 

בשנת 1938 התיישבו על אדמת קק"ל הקיבוצים כפר מסריק ועין המפרץ (מאוחר יותר עלה גם קיבוץ אפק על קרקע קק"ל).

 

הקיבוצים נאבקו בביצות כדי למנוע הצפות של שטחי עיבוד. הם ניקזו את המעיינות לתעלות והפכו את נחל נעמן לתעלה המזרזת את זרימת המים בנחל. מראה זה של הנחל נשמר עד ימינו.

 

בשנת 1942 העבירו את מי המעיינות למפרץ חיפה כדי לקרר באמצעותם את בתי הזיקוק. הביצות הפכו לשדות חקלאיים ולבריכות דגים. שרידי הביצות הפכו לשמורות טבע, המשמרות את עולם החי והצומח של ביצות הנעמן. אלה הן שמורת עין אפקשמורת כרי נעמן ושמורת עין נימפית.

 

בשנים האחרונות יבשו עינות אפק לחלוטין בגלל קידוחים שתופסים את עינות נחל נעמן. חלק ממי הקידוחים מועבר לשמורת עין אפק ומשם המים זורמים בנחל נעמן. למי המעיינות מצטרפים גם מי בריכות הדגים ומי נקז מהשדות. נחל נעמן שב להיות נחל איתן.

 

להרחבה

ביצת כרי נעמן

קנה בשיא פריחתו, יונה ב' לא קנה סוף

מבט צפונה

מבט דרומה

*

מבט מזרחה לעבר הר גמל

השער צדיקים יעברו בו

*

*

*

*

*

*

כיף לפגוש אנשים בטיול

אבי מורה את הדרך

ערוץ נחל גדורה המקביל לכביש 22

נחל גדורה, המוכר לוותיקי הקריות בשם "הפוארה", הוא אחד מיובליו של הקישון.

 

הערוץ עבר תמורות ניכרות במהלך השנים ומהווה למעשה תעלת ניקוז.

 

למרות זאת, שמר הערוץ (שמקור מימיו בעיקר מי תהום גבוהים, אליהם נלווים לעיתים מי שפכים), על מגוון של מיני חי וצומח, והוא משמש כ"מסדרון אקולוגי" המקשר בין נחל נעמן ובין נחל קישון ומאפשר תנועת בעלי חיים והפצת צמחים בין הנחלים.

 

כיוון שמקור המים העיקרי בנחל הוא מי תהום, הרי שבחודשי הקיץ הנחל מתייבש.

החיבור בין נחל גדורה לנחל נעמן

מבט מצפון לעבר שכונת נאות אפק

שכונת נאות אפק

מבט על נחל גדורה ועל שכונת נאות אפק

מבט צפונה לעבר קריית ביאליק וקריית מוצקין

המבקש להרחיב דעת על איזור חוף מפרץ חיפה מוזמן לקרוא ולראות את תיעודים מפורטים של טיולים קודמים

סובב קיבוץ אפק ולאורך נחל הנעמן במרחב הפתוח שבמישור חוף מפרץ חיפה, (מאי 2016)
עליה מקיבוץ אפק לאעבלין ולשפרעם, הלאה לגוש זבולון וחזרה דרך קרית אתא, (יוני 2016)
מאפק לטמרה וכבול והלאה ליסעור, עין המפרץ וכפר מסריק, (יולי 2016)
מאפק אל עכו וסביבתה הקרובה, (דצמבר 2016)
שיטוט ברגל בשמורת אפק בשעת בין ערבים בשלהי החורף, (מרץ 2017)
לאורך נחל נעמן ובין בריכות הדגים, המטעים והשדות במישור עכו, (אפריל 2017)
נחל נעמן, העיר עכו וגני רדואן שבתחומה, (פברואר 2018)
אביב בעמק עכו, בין שדות, מטעים, כרמים ונחלים (מאי 2019)
במישור החוף הצפוני בקרבת וסביב העיר עכו ובתוכה (יוני 2019)
בשדות עמק זבולון וגבעות רמת יוחנן ושפרעם (נובמבר 2019)

סוף,

שמחתי לחזור
לרכוב באזור היפה
שרכבתי בו בעבר
והמסלולים בו
מתאימים לי.

מן הסתם
עוד ארכב
באזור זה.

אבי תודה
שיצאת לרכוב איתי,
נעם לי הטיול איתך.

שרה ואבי
תודה על האירוח
לאחר הטיול.  

 

ריכוז תיעודי ביקורי המסע להכרת הערבים הנוצרים בישראל

 

ריכוז תיעודי
ביקורי המסע
להכרת הערבים הנוצרים בישראל
מאז אביב 2019

כללי
* בתי הספר הכנסייתיים בישראל (דצמבר 2023)

 

גליל העליון ההררי
* ג'יש – מרבית תושביו נוצרים מרוניים(יוני 2019)
* הכפר בירעם בגליל העליון – תמונת מצב ועברו שנשכח (חלק ראשון) (מאי 2020)
* הכפר בירעם – צוהר לעדה מארונית, לאומיותה הארמית ויחסיה עם מדינת ישראל (חלק שני) (מאי 2020)
* הכפר בירעם – בית הקברות של היישוב (חלק שלישי) (מאי 2020)
* ג'יש שבגליל העליון, כמחצית אוכלוסייתו נוצרית וכמחציתה מוסלמית (מאי 2020)
* הכפר איקרית שבגליל העליון ההררי המערבי (מאי 2020)
* כנסיות היישוב ביענה שבבקעת בית כרם (דצמבר 2020)
* שרידי המתחם הצלבני ביישוב דיר אל-אסד שבגליל (דצמבר 2020)
* תרשיחא שבגליל ההררי, הכפר שהפך להיות חלק מעיר (מרס 2021)
* הקהילה הנוצרית היוונית -קתולית שבחורפיש וכנסיותיה (מאי 2021)
* הכנסיות נוצריות באלְ-בֻקַיְעַה (פקיעין) ובאל מארג' (מח'ול) (אוגוסט 2021)
* ראמה שבלב הגליל (יולי 2022)
* כנסיות הקהילה הנוצרית בכפר הדרוזי סמיע שבגליל העליון ההררי (אוגוסט 2022)
* היישוב מעיליא שבגליל עליון מערבי (דצמבר 2022)
* תרשיחא, כנסיות הקהילות היוונית – קתולית והיוונית – אורתודוכסית (ספטמבר 2023)
* אל מנסורה ואיקרית, כפרי ערבים נוצרים שהיו בגבול לבנון עד 1948 (יולי 2025)

 

עכו והגליל מערבי 
* עכו, כנסיות נוצריות (פברואר 2020)
* כפר יאסיף ואבו סנאן, קהילות נוצריות, כנסיות ועוד (פברואר 2020)
* שרידי אל באסה, הכפר שהיה בגליל העליון המערבי (פברואר 2021)
* הפן הנוצרי של שפרעם (נובמבר 2021)
* אעבלין שבגליל התחתון המערבי, היישוב והפן הנוצרי שלו (מאי 2022)
* כנסיות הקהילות הנוצריות ביישוב ג'דידה – מכר שבגליל המערבי (יוני 2022)
* אעבלין, חגיגות חג המולד, דצמבר 2022 (דצמבר 2022)
* אדם בסביבתו, כהן הדת האב סאבא חאג', אעבלין (ינואר 2024)

 

גליל תחתון מרכזי
* טורען שבגליל התחתון המרכזי, היישוב והפן הנוצרי שבו (מרס 2020)
* מעלול, הכפר שהיה בגליל התחתון, שרידיו וכנסיותיו (יוני 2020)
* כפר כנא בגליל התחתון המרכזי, בקרוב ייהפך לעיר (אוקטובר 2021)
* הפן הנוצרי של יאפא של נצרת (יפיע), היישוב שבהרי נצרת (נובמבר 2021)
* העיר סכנין בלב בגליל התחתון המרכזי וגם המיעוט הנוצרי בסכנין וכנסיותיו (נובמבר 2021)
* גרעין העיר עראבה בלב הגליל התחתון המרכזי והכנסייה הנוצרית הנמצאת בו.(מרס 2202)
* הכנסייה הנוצרית בדיר חנא שבגליל התחתון המרכזי (מרס 2022)
* הכנסייה בשעב, יישוב שלא מגוררים בו נוצרים (יוני 2022)
* הקהילות הנוצריות בעלבון שבגליל התחתון (יוני 2022)
* הקהילה הנוצרית במע'ר שבגליל התחתון (יוני 2022)
* הקהילות הנוצריות ביישוב ריינה בגליל התחתון שליד נצרת (אוגוסט 2022)
* כפר כנא, המנזר היווני – אורתודוכסי (ספטמבר 2023)
* טורען, כנסיית הקהילה היוונית -אורתודוכסית (ספטמבר 2023)
* כפר כנא, מיזם קפילת החתונה (ספטמבר 2023)
* כפר כנא, הקהילה הבפטיסטית (ספטמבר 2023)
* טורען, הקהילה הבפטיסטית (ספטמבר 2023)
* מעלול, מיסת פסחא בכנסייה היוונית קתולית (אפריל 2024)
* ראס אל עין – כפר מעורב מחצית תושביו נוצרים בני משפחה אחת ומחציתו תושביו בידואים (ספטמבר 2024)
* מעלול, מיסת פסחא בכנסייה היוונית קתולית (אפריל 2025)

 

נצרת

* הפן הנוצרי של העיר נצרת – כללי, ריכוז, סיכום ביניים וכוונות להמשך (אוקטובר 2022)
* נצרת, כנסייה הבשורה של הקהילה המרונית (אוגוסט 2022)
* נצרת, כנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית, הבישופות ועוד (אוגוסט 2022)
* נצרת, המוסקוביה – "חצר נצרת הראשונה" של הכנסייה הרוסית (אוגוסט 2022)
* נצרת – בית הארחת צליינים אבונה פרג' במתחם סמינר סנט ג'וזף אקליריקי (אוגוסט 2022)
* נצרת, הפן הלטיני (קתולי) של העיר, ראשית המסע להכרתו ולהבנתו (ספטמבר 2022)
* נצרת, מנזר בית אראם (ספטמבר 2022)
* נצרת, בית האבות סנט פרנסיס (ספטמבר 2022)
* נצרת, הקהילה האנגליקנית וכנסיית המשיח (אוקטובר 2022)
* נצרת, סמינר סנט ג'וזף – אקלריקי שברובע אלמוטראן ברוח ארכימנדריט אמיל שופאני ועוד (אוקטובר 2022)
* נצרת, שיטוט קצר ברובע הלטיני של עיר העתיקה (יוני 2023)
* נצרת, הקהילה הקופטית וכנסייתה (יולי 2023)
* נצרת, בית החולים המשפחה הקדושה (ביה"ח האיטלקי) (יולי 2023)
* נצרת, בית הקברות הגרמני (יולי 2023)
* נצרת, כנסיית ישוע הנער (הכנסייה הסלזיאנית) ובית הספר דון בוסקו (יולי 2023)
* נצרת, הקהילה הבפטיסטית המקומית נצרת (אוגוסט 2023)
* נצרת, בית הספר הבפטיסטי (ספטמבר 2023)
* אדם בסביבתו – עטאללה מנצור סופר ועיתונאי, נצרת (ספטמבר 2023)
* נצרת, בית ספר נזירות המושיע (דצמבר 2023)
* נצרת, בית הספר נזירות סנט ג'וזף (דצמבר 2023)
* נצרת, הקהילה האוונגלית נאזרין, כנסייתה ועוד (דצמבר 2023)
* נצרת, מתחם בזיליקת הבשורה (הלטינית) (ינואר 2024)
* אדם בסביבתו, ארכימנדריט אבונה אמיל שופאני, נצרת (ינואר 2024)
* נצרת, בי"ח נצרת E.M.M.S ("בית חולים האנגלי") (ינואר 2024)
* נצרת – הכנסייה המרונית אנטוניוס הקדוש (מרס 2024)
* נצרת – כנסיית ההשלכה / כנסיית ארמון ההגמון (קאסר אל מוטרן) (מרס 2024)
* נצרת – בית ספר המשפחה הקדושה לחינוך המיוחד Opera Don Guanella (מרס 2024)
* נצרת – כנסיית מנזה כריסטי שבמעלה הרובע הלטיני (מרס 2024)
* נצרת – מנזר שארל דה פוקו (מרס 2024)
* נצרת, בית ספר טרה סנטה (יוני 2024)
* נצרת, בית החולים סנט וינסנט די פול (ביה"ח הצרפתי) (יוני 2024)
* נצרת, כנסיית המשיח נצרת (Nazareth Church of Christ) (יוני 2024)
* נצרת, מנזר קלרה הקדושה (יולי 2024)
* נצרת, המכללה האוונגליסטית נצרת (יולי 2024)
* נצרת, הכנסייה הבפטיסטית האוונגלית נצרת (יולי 2024)
* נצרת, מנזר מסדר נזירות נצרת (אוגוסט 2024)
* נצרת, מנזר האחיות רוזרי (אוגוסט 2024)
* נצרת, פגישה עם הבישוף האב ד"ר רפיק נהרה, סגן הפטריארך הלטיני של ירושלים לקהילות דוברות הערבית בישראל (אוגוסט 2024)

 

הר תבור
* המנזר היווני – אורתודוכסי בהר תבור (יולי 2024)

 

עמק יזרעאל
* הקהילה הלטינית וכנסייתה בכפר מוקיבלה שבעמק יזרעאל (מרס 2022)

 

חיפה
* נוצרים בחיפה" – הרקע למיזם סיכום וריכוז (אוקטובר – דצמבר 2019)
חיפה, מתחם הקהילה המרונית ובמרכזו כנסיית סנט לואי
חיפה, ארבע מתחמי העידה המלכיתית היוונית-קתולית
חיפה, הכנסיות הלטיניות (רומיות-קתוליות)
חיפה, מנזרי הכרמליטים על הכרמל
חיפה, הכנסייה הארמנית
חיפה, מתחם הקתוליים דוברי עברית
חיפה, מתחמי העידה האורתודוקסית
חיפה, מוסדות קתוליים: חינוך, בריאות, רווחה ואירוח
חיפה, מתחמי העדה האנגליקנית
חיפה, קהילות משיחיות יהודיות
חיפה, קהילות אוונגליות
חיפה, הכנסייה האורתודוקסית (הפרובוסלבית) הרוסית אליהו הנביא
* חיפה, כנסיית גיאורגיאוס הקדוש וכנסיית גבריאל, שתיהן של הקהילה היוונית קתולית (נובמבר 2022)
* חיפה, כהן הדת והמנהיג הרוחני של הקהילה היוונית קתולית (יוני 2024)
* אדם בסביבתו – אַלְבֵּרְט יַעְקוּבּ, איש הספר, חיפה (יולי 2024)
* חיפה בית הספר האיטלקי של הכרמליטיות (ביה"ס טרה סנטה חיפה) (יולי 2024)
* חיפה, ביקור בכנסיית יוחנן המטביל של העידה היוונית אורתודוכסית  (ינואר 2026)

 

כרמל
* עוספייה, כנסיית הקהילה המרונית (אוגוסט 2022)
* עוספיה – הקהילה היוונית קתולית וכנסייתה (נובמבר 2022)
* עוספיה, מנזר הנזירות הכרמליטיות סנט ג'וזף (דצמבר 2022)

 

יפו
* "נוצרים ביפו" – רקע למיזם, ריכוז, תובנות וסיכום (כמעט סופי) (מאי – יולי 2020)
* נוצרים ביפו – מראות ראשונים של המיזם
* יפו, מתחם הכנסייה האורתודוכסית ג'ורג' הקדוש
* יפו, תפילת פנטקוסט של הקהילה האורתודוכסית הערבית בכנסיית ג'ורג' הקדוש
* יפו, האגודה האורתודוכסית לצדקה ומתחמיה
* יפו, המנזר היווני אורתודוכסי מאר מיכאל וכנסיותיו
* יפו, מתחמי הכנסייה הארמנית: מנזר ניקולא הקדוש ובית העלמין
* יפו, כנסיית המנזר המרוני אנטוניוס הקדוש שבשכונת עג'מי
* יפו, מנזר הקופטי אנטוניוס הקדוש ממצרים
* יפו, המתחם הלטיני פטרוס הקדוש (המנזר והכנסייה)
* יפו, קהילת הקתוליים דוברי עברית
* יפו, מתחם הכנסייה הלטינית אנטוניוס הקדוש
* יפו, מתחם הכנסייה האנגליקנית פטרוס הקדוש
* יפו, מתחם כנסיית גברתנו של הבשורה המלכיתית (יוונית – קתולית)
* יפו, בתי העלמין הלטיני והיווני – קתולי בדרום העיר
* ביקור בכנסייה האורתודוכסית הערבית ביפו, ערב קיץ תשפ"ב (אוגוסט 2022)
* יפו, מצעד מועדון הצופים האורתודוכסים, קיץ 2022 (ספטמבר 2022)
* יפו, בית הקברות הפרוטסטנטי (אוקטובר 2022)
* יפו, בית ספר טרה סנטה (יולי 2024)
* יפו, קולג' דה פרר (יולי 2024)
* יפו, קרנבל העדה האורתודוכסית לרגל חג המולד ( 6 בינואר 2025)
* יפו, האנשים בחג המלאכים הקדושים שנערך במנזר מאר מיכאל (נובמבר 2025)

 

לוד
* לוד, סיור ברגל במרכז העיר העתיקה (מרץ 2019)
* לוד, סיור ברגל וברכב בעיר הישנה (אפריל 2019)
* לוד, חגיגות גאורגיוס הקדוש בכנסיית סנט ג'ורג' (נובמבר 2019)
* לוד, חגיגת גאורגיוס הקדוש (נובמבר 2021)
* לוד, קהילת הערבים הנוצרים (יוונים – אורתודוכסים) בעיר (יוני 2024)
* לוד, חג הקדוש גיאורגיוס (נובמבר 2025)

 

רמלה
* רמלה, החותם הנוצרי בעיר העתיקה (אוקטובר 2021)
* רמלה, בית הספר טרה סנטה רמלה (יוני 2024)
* רמלה, עמותת העדה האורתודוכסית ובית הספר האורתודוכסי שבבעלותה (יוני 2024)
* רמלה, בית הספר סנט ג'וזף (יולי 2024)
* רמלה, הכנסייה הבפטיסטית המקומית רמלה (יולי 2024)

 

שפילה
*
הפן נוצרי של נווה שלום/ואחת אלסלאם

 

הרי ירושלים
* מנזרים וכנסיות בכפר המוסלמי אבו גוש (יוני 2020)
* פגישה עם האב אולבייה במנזר הבנדיקטי באבו גוש (יוני 2020)

 

ירושלים
* שבת אור בירושלים (אפריל 2017)
* מצעד יום הזיכרון הארמני בירושלים (אפריל 2017)
* ירושלים, צלייני הפסחא 2019 במתחם כנסיית הקבר (אפריל 2019)
* ליטורגיקה ליל חג המולד בכנסייה הפרובסלבית במגרש הרוסים בירושלים (ינואר 2020)
* חג פנטקוס בכנסיית "השילוש הקדוש", הכנסייה הפרובוסלבית הרוסית שבירושלים (יוני 2022)

 

בקעת הירדן

קאסר אל יהוד
* עם אלפי הצליינים בחג ההתגלות (האפיפניה) בקאסר אל-יהוד (ינואר 2018)
* אתר הטבילה קאסר אל יהוד מקום אירועי חג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* צלייני הכנסיות האורתודוכסיות והפרובוסליות בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* אנשי הקהילה האריתריאית בישראל בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* מאמיני הכנסייה הסורית – אורתודוקסית (הכנסייה הסיראנית ) בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* קהילת הכנסייה האורתודוקסית האתיופית בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* אתר קאסר אל יהוד (חורף 2022) (פברואר 2022)

מנזר דיר חג'לה
מנזר דיר חג'לה מדרום מזרח ליריחו, (פברואר 2022)

 

סיכום המסע בספר  וראו הקדמת הספר
וגם
עדכון התקדמות הכנת הספר
אודות המסע אל
קהילות ויישובי הנוצרים הערבים במדינת ישראל
(נובמבר 2025)

מראות הדרך לצד קטע נחל הקישון (ינואר 2026)

 

התיעוד להלן הוא של מראות הדרך הצמודה לקטע נחל קישון.

 

נחל הקישון הוא נחל איתן לרוב אורכו​ והוא הנחל השני בגודלו בנחלים הזורמים אל חוף הים התיכון.

 

אורך הנחל הוא כ-70 ק"מ.

 

אגן הניקוז של הקישון נרחב וכולל את המרחבים הבאים המוצגים במפה: צפון הרי השומרון, המורדות המערביים של הגלבוע, המורדות המזרחיים של הר אמיר, המורדות המזרחיים של רמות מנשה והכרמל, המורדות הדרומיים והדרומים מערביים של הרי נצרת וגבעות אלונים-טבעון ושפרעם.

 

היובל החשוב של הקישון הוא נחל ציפורי הכולל את נחל יפתחאל. יובלים נוספים הם המגיעים מצפון: נחל עדשים, נחל מזרע, נחל צבי, נחל נהלל, נחל בית לחם, נחל גדורה; הנחלים היורדים אליו מרמות מנשה: נחל תענך, נחל קיני, נחל מדרך, נחל משמר העמק, נחל השופט, נחל קרת ונחל יקנעם  והנחלים הגדולים היורדים אליו מהכרמל והם נחל יגור, נחל נשר, נחל גיבורים ונחל סעדיה

 

ביום שני 19 בינואר 2026, ניר עמית (שער העמקים) במסגרת הצגת מסלולים המתאימים לי לרכיבה בצפון, יזם טיול רכיבה לאורך הדרך הצמודה לקטע נחל הקישון.

 

לרכיבה הצטרף רני לוי (מנופית) אותו הכרתי בטיול שהובלתי אותו וחבריו מטבעון בירושלים בין כסה לעשור תשפ"ו

*

הקטע שרכבנו (15.15 ק"מ) הוא זה שבין קריית חרושת (היום שכונה בטבעון)  בדרום ובין מול קיבוץ יגור בצפון.

*

לאור העובדה שהטיול התקיים יום לאחר מספר אירועי הגשם,

הפעם התמקדתי בצילום מראות הדרך וצדדיה הרווים מים וכמובן בערוץ הנחל.

צילם ניר עמית

גשר ג'למה

*

*

*

*

*

*

*

*

מעבר זה נראה לנו חשוד כעמוק שהמעבר בו לא יהיה קל. אם בכלל.

רני חזר מהבדיקה ועדכן שגובה המים כזה שעדיף שנוותר על צליחת קטע זה.

ניר חזר מבדיקת קטע דרך אחר שהסתבר שהוא בוצי מאוד וגם עליו ויתרנו.

*

*

החוביזה (לחם ערבי) בשיא תפרחתה

*

*

על משבצת זו שהייתה שייכת לקבוץ שער העמקים ונמסרה חזרה לממ"י במסגרת הסדר חובות הקיבוצים, יוקם בזמן הקרוב מתחם Nvidia, החברה מארה"ב ספקית גדולה של מיקרו-שבבים.

החקלאות בנשמתינו!

סוף,

היה זה טיול חביב
ומענג
במזג אוויר נפלא.

התלהבתי משפע המים,
הרגשתי חו"ל.

נהניתי לצלם.

תודה ניר על היוזמה
לרכיבה בקטע זה.

ניר אני מחכה כבר
לרכיבה במסלולים נוספים
שציינת שמתאימים לי.

רני שמחת שהצטרפת אלינו,
מן הסתם עוד
נרכוב יחד בזמן הקרוב.

תודה ניר על האירוח
בשער העמקים
לאחר הרכיבה.

ניר, עשית לי את היום!  

 

חיפה, שבת בשוק הפשפשים (חורף 2026)

 

אחד הדברים האהובים עלי הוא לגלות מקום ולהכיר אותו אט אט.

 

מעבר המגורים לחיפה מאפשר לי (בגדול) לממש אהבה זאת.

 

ביום שבת 17 בינואר 2026 יצאתי עם חברי יותם נבין לשוטט  בשוק הפשפשים ששמעו יצא מרחוק.

 

יותם, כמוני, איש ירושלים שהיגר לחיפה שנה וחצי לפני (באוגוסט 2024), הסכים להיות מורה הדרך שלי בצעדיי הראשונים בלימוד וגילוי מכמני העיר.

 

שוק הפשפשים בחיפה מדהים, דומני שאין כמוהו בארץ (גם לא ביפו).

 

שוק זה דומה, מזכיר, שווקים שכאלה שראיתי בחו"ל.

 

שוק הפשפשים הוא גן עדן לצלמים.

 

כשעתיים הסתובבנו בשוק, שיחסית לשווקים אחרים הוא קטן בשטחו, אבל הוא מלא אוצרות והאנשים בו (המוכרים והקונים) מעניינים.

 

להלן מובא מקצת משפע הצילומים נעשו במהלך השיטוט.

 

ביחס לתיעודים אחרים, קצת שפע זה שבתיעוד, הוא הרבה שהצבע שולט בו.

חנייה היא בעיה, אבל היא נפתרה באדיבות פקחי העירייה שאמרו שהתו מקנה לי אישורי לחנות על המדרכה

הכניסה הדרומית לשוק

*

*

*

*

*

*

מפלגת כחול לבן (גנץ) רלוונטית?

*

*

*

מה?

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

קנייה של יותם, מספר הבית שלו

*

*

*

*

האיש רציני, סיפר לנו שלמד את המקצוע ויש לו תעודות. הוא מתפרנס מהעניין.

*

*

נפגשנו שוב

*

הייתי רעב, נכנסנו לאכול משהו לשתות קפה

כניסה צפונית

*

*

*

צילום זה נעשה שנייה לאחר שאיש הביט בטלסקופ ולא הספקתי לצלמו. רציתי לתת כותרת "מגלה את אמריקה" או כמו שאמרו הספנים העות'מניים שנשלחו במאה ה-16 לכבוש את מלטה ולא מצאוה "מאלטה יוק"

*

*

סוף,

בשוק הפשפשים בחיפה
יש הכל,
שווה להתאמץ
ולחפש
ואפשר להתמקח
על המחיר. 

היה זה תענוג
גם להסתובב בשוק,
גם לשוחח עם האנשים
וכמובן גם לצלם.

תודה יותם על
שהובלת אותי
בשוק.

אגב, מומלץ
לחובבים ולמחפשי מציאות,
ולצלמים אוהבי אדם
גם מהמרכז וגם מהדרום
להגיע לשוק בחיפה בשבת,
אפשר גם באמצע השבוע. 

חיפה, יום שישי טיילת החוף (חורף 2026)

 

ביום שישי, 16 בינואר 2026,  סוף השבוע השלישי בחיפה, במקום המגורים החדש, יצאתי לרכיבת טיול/צילום הראשונה בעיר.

 

המסלול, אורכו 18.54 ק"מ, בו רכבתי עבר בשכונת בת גלים ולאורך הטיילת לכל אורך החוף.

*

להלן מובאים מקצת מהמראות שצדו את עיניי ברכיבה לאורך הטיילת.

קטע הטיילת החדשה שעוקף את בסיס חיל הים ובית חולים רמב"ם

*

*

*

*

*

אנדרטה לזכר הגולשים בים שקפחו את חייהם

*

שלט שלילי, הכל איסורים!

מי שאינו מכיר, זה בניין המכון לחקר ימים ואגמים

טיילת שכונת בת גלים בה אסורה הרכיבה על אופניים

*

*

*

*

*

*

*

*

האיש מחפש מטבעות כסף וגם מוצא, אחרת לא היה מתאמץ

*

*

*

*

*

מי יכול להסביר מדוע בקטעים מטיילת החוף אסורה הרכיבה על אופניים?

*

הצילומים בשכונת בת גלים יוצגו בהמשך.

המעוניין לדעת אודות השכונה

מוזמן לקרוא  תיעוד מספטמבר 2018

שכונת בת גלים בחיפה: "היפה שנעזבה ונזנחה"

סוף,

טיול הרכיבה הראשון
היה במזג אוויר נפלא,
אחרי שבוע של סערה.

******

כמו בכל רכיבה,
גם הפעם נהניתי
לצלם
וכבר חשבתי
על הטיולים הבאים
בעיר.

ירוק ברכס חוקוק – ליבנים שבצפון הגליל התחתון המזרחי (חורף 2026)

 

"קבוצת מטיילי משמר העמק" שמורכבת מחברי ובוגרי קיבוץ נחל עוז ואיש כפר עזה יצאה ביום רביעי 1 בינואר 2026  לטיול השבועי.

 

לטיול זה הוזמנתי על ידי ראשי הקבוצה דורון סלומון (כפר עזה) ויוסי וגנר (נחל עוז).

 

היה לי הכבוד לנסוע ברכב הראשון יחד עם ניר עמית (שער העמקים) מתכנן המסלול, המוביל והמחלץ מהבוץ בו נהג במיומנות רבות ידידי מאיר רזניק (עין השופט).

 

הטיול נערך בעיקר לרוחבו של רכס חוקוק – לבנים ובקעת גינוסר שקצה הצפוני של הגליל התחתון המזרחי.

מרחב הטיול

נסענו מעט בנחל צלמון וגם במצוק מעל קטעו האחרון של נחל עמוד לפני מוצאו לכנרת וזה מסלול הטיול.

*

בטיול צלמתי את האנשים, את פלוראה, האתרים והנופים.

 

כפי שתוכלו להיווכח בצילומים להלן הירוק היה הצבע השולט בטיול.

ירוק על ההתחלה

*

*

*

*

שלוליות מצטלמות טוב

*

*

הזרמת מים לנחל צלמון 

*

נחל צלמון שבצפון ישראל הוחזר לחיים לאחרונה (סתיו 2025) באמצעות פרויקט "המוביל ההפוך".

 

בפרויקט גדול ומורכב זה מעורבים גופים רבים. לצורך קידום המיזם הוקמה מִנְהלת למורד נחל צלמון שבה שותפים רשות ניקוז ונחלים כנרת, רשות המים, מקורות, המשרד להגנת הסביבה, הקרן הקיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, מועצות אזוריות עמק הירדן ומרום הגליל ומועצה מקומית מגדל. בנוסף מעורבות גם אגודות המים, נתיבי ישראל, נציגי החקלאים ורשות המרעה.

 

במיזם מיזם  מזרימים אל נחל צלמון מים מותפלים. בשלב זה  מוזרמים דרך קבע 1,000 מטרים מעוקבים בשעה של מים ממאגר אשכול לעין רביד. בעתיד, כאשר אפשר יהיה להזרים כמויות גדולות יותר, יוזרמו המים לנקודה נוספת, מעט מזרחה משם.

*

ההזרמה נעשית בעיקר דרך "עין רביד" והיא חלק מתוכנית לאומית לחיזוק מאגרי המים בצפון וחיבור הגליל המזרחי למערכת המים הארצית, לצד שיקום אקולוגי ומתן פתרונות למים.

 

כדי לאפשר את הזרמת המים המותפלים לכנרת הונח צינור בקוטר 64 צול (168 ס"מ)

 

תוכנית "המוביל ההפוך", הופכת את נחל צלמון מחדש והופכת אותו מנחל אכזב לנחל איתן.

 

להרחבה ראו גם "המוביל ההפוך" יצא לדרך, ואין כמותו בעולם. האם זו גאונות או בזבזנות?

*

האנשים

ניר עמית המתכנן והמוביל

רזניק הנהג

רני פקח רשות הטבע והגנים

יוסי וגנר ובנו

*

מועצת גדולי התורה

צילם ניר עמית כשהוזמנתי למועצה

"הקבוצה" עשו טובה והסכימו להצטלם

גמאני זכיתי לצילום, תודה ניר

אראל השביליסט בודד והנחמד שפגשתי והסכים להצטלם

*

*

עוד מהירוק

*

*

*

*

מתחת לסלע
צומחת רקפת

*

*

*

*

עין חוקוק

*

*

צילום ניר עמית

מצד חוקוק 

*

*

מצודת חוקוק היא מבנה מבוצר שנבנה ב-1945 על ידי סולל בונה ושימשה בתחילה למגורי גרעיני הכשרה של הפלמ"ח ובהמשך כנקודת הקמת קיבוץ חוקוק.

 

המצודה נבנתה בסביבה מאוכלסת על ידי ערבים על מנת להביא להתיישבות יהודית באזור ועל מנת לשמור על הכביש העולה מטבריה לגליל העליון (כיום כביש 90). גישה זו נגזרה מתפיסה ביטחונית של מיקום מצודות באזורים עם אוכלוסייה ערבית צפופה והיא מומשה גם בבית קשת, עמיעד, ביריה, משגב עם, רמות נפתלי ועין זיתים

 

המבנה, שהוקם ב-1945, תוכנן על ידי יעקב מטריקין בתקופה שכיהן כראש המחלקה הטכנית של מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית. שטח המצודה הוא כ-1,200 מ"ר (30×40) והיא כוללת חומת מגן, מגדל מים, עמדות תצפית והגנה וחדרים.

 

ב 5 באוקטובר 1945, לאחר הקמת המצודה, היא אוכלסה על ידי ההכשרה המגויסת של הפלמ"ח מחפצי-בה וקבוצת משוחררי הצבא הבריטי. המתיישבים והקימו במקום חדרי מגורים וכן יחידות עזר. בנוסף הוצבו בחצר המבנה אוהלים עבור משפחות. אנשי המקום עסקו בעיקר בעבודה ובאימונים.

 

בשנת 1946 הצטרפו למקום גרעינים נוספים והוקם קיבוץ חוקוק. אנשי הקיבוץ המשיכו להתגורר במצודה.

 

ב-1948 סייעו אנשי היישוב, שיצאו מהמצודה, לבלום את כוחות צבא ההצלה בהנהגת קאוקג'י.

 

ב-1950 החל הקיבוץ לבנות את המשק מחוץ למצודה אבל זו המשיכה לשמש אותו למטרות שונות.

 

ב-1983 נטש הקיבוץ את המקום ובהמשך הוכרז כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תכנית ציוני דרך. המועצה הפכה את המצודה לאתר תיירות, שיפצה אותו, הקימה בו בו מוזיאון בו מתבצעת פעילות חינוכית, סיורים באזור, סדנאות, סמינרים וימי עיון.

 

המקור 

*

צילום מטיול קודם חורף 2022

*

קיבוץ חוקוק וסביבתו בעשור הראשון

קיבוץ חוקוק

קיבוץ חוקוק הוקם ביולי 1945, א' באב ה'תש"ה במצודת חוקוק כיישוב לחיילים יהודים שהשתחררו מהצבא הבריטי לאחר מלחמת העולם השנייה

 

שמו נגזר מחוּקוֹק המקראית; השם המקראי השתמר בשם הכפר הערבי יאקוק ששכן בקרבת מקום. על פי המסורת, קבר קדום בפאתי היישוב יאקוק הוא קברו של חבקוק הנביא.

 

בימי הביניים עלו עולי-רגל לקברו של חבקוק. השם חוקוק – יקוק נזכר בתיאוריהם של ר' שמואל בן שמשון (שהיה בין מחברי אגרות ארץ ישראל), ואשתורי הפרחי שזיהו בכפר חורבות בית כנסת עתיק.

 

במקום נמצאו בורות חצובים, קברים עשויים סלע ושברי עמודים. בעשור השני של המאה ה-21 נחשף בבית הכנסת העתיק פסיפס מרהיב

 

גרעין הקיבוץ מורכב מיוצאי הפלמ"ח. לאחר הקמת הקיבוץ הצטרפו אליו כ-50 חברי הכשרה של הנוער העובד בנען, ברובם בוגרי בית הספר מקוה ישראל. בינואר 1954 נחנך הכביש המחבר את חוקוק עם כביש 90]. בשנת 1957 הצטרפו לקיבוץ גרעין של תנועת דרור מארגנטינה ובשנת 1963 הצטרף גרעין של בוגרי תנועת דרור ממרוקו

 

כמו בקיבוצים רבים, גם בחוקוק החלו בקליטת תושבים שאינם חברי קיבוץ. בשנת 2006 נענה הקיבוץ לבקשת קבוצה של מעל 20 משפחות שחיפשו מקום לקיים בו שכונה אקולוגית, ללא קבלה לחברות בקיבוץ. לאחר אכלוס שתי הרחבות של תושבים שאינם חברי קיבוץ, החליט הקיבוץ שההרחבות הבאות תיועדנה רק למתקבלים לחברות בקיבוץ, והוא קולט חברים חדשים במסלול חברות מלאה.

 

נופים

המצפור תמיד סגור, מה עושים עוקפים אותו

הסיפון של המוביל הארצי שחוצה את נחל עמוד שנבנה בתחילת שנות ה-60' של המאה הקודמת. וואו פרויקט ענק של המדינה הצעירה. אחד הגדולים שנבנה עד כה

מבט מדרום אל נחל עמוד

הדרך החוצה את נחל עמוד בקטע שבבקעת גינוסר טרם היציאה לכנרת

הגשר העות'מני מעל ערוץ נחל עמוד

מצוק נחל העמוד

מבט על בקעת גינוסר, צפון מערב הכינרת

העמוד בנחל עמוד בשיא תפארתו

סוף,

נהניתי לטייל
בחבל ארץ זה
שבו הטופוגרפיה
מרתקת ומטריפה
(ממש כך!)

*****

התענגתי
על המראות
ועל הצבע הירוק
שכיסה את הארץ
בעקבות הגשמים
שירדו ימים ושבועות
לפני כן.

****

תודה
לדורון סלומון
וליוסי וגנר
על ההזמנה.

*****
תודה לניר עמית
על תכנון המסלול
ועל התושייה
במציאת הדרך המתאימה 
כשנתקלנו בחסימה.

****

תודה למאיר רזניק הנהג
שסייע גם
בכניסה אל הרכב
והיציאה ממנו.