רשמי ביקור בקיבוץ גזית שבגליל התחתון המזרחי31 בינואר 2026
הדפסה
אחד המיזמים בהם אני עוסק מאז שנת 2020 הוא ביקור מפגש/סיור/צילום ביישובים הכפריים, בעיקר קיבוצים ומושבים.
העניין בקיבוצים ובמושבים נובע מכך שהם אחד מהמרכיבים החשובים של המערך היישובי המרחבי של מדינת ישראל שעצבו ומעצבים את דמותה האנושית.
מטרת המיזם לדעת אודות הישובים, להיחשף לדמותם ולרוחם, להיפגש עם אנשים מעניינים המתגוררים בהם ולהתרשם מפניהם הפיסיים.
במסגרת מיזם זה ביום שישי 30 בינואר 2026, הגעתי עם כמה מחבריי לביקור בקיבוץ גזית.
*
חבריי הסקרנים והמתעניינים שהגיעו איתי הם ניר עמית (שער עמקים), אבס מעוז (גניגר), פיפ רותם (סאסא), מוטי ארמלין (גילון) ודפנה זק"ש (חיפה).
את הביקור יזמתי עם יונתן זיגמנד תושב הקיבוץ.
את יונתן עמית למחקר הגיאוגרפי היסטורי הכרתי לפני מספר שנים ובאחת הזדמנויות הצעתי לו שנבקר בקבוץ בו הוא מתגורר.
לטובת האירוח יונתן גייס את טלי גורן-ספיר מראשוני ילדי הקבוץ (קבוצה חמישית) שלדבריו "היא אחראית על צוות השימור שלנו יודעת לספר ולתאר ולהדריך מעולה.
בשעת בוקר התכנסו באחד ממגרשי החנייה שקבוץ ומשם נסענו עם טלי ויונתן לגבעה הנמצאת כ-2 ק"מ מצפון לו.
על הגבעה לאחר התצפית מרהיבה על הסביבה טלי סיפרה לנו על הקמת הקיבוץ.
לאחר מכן חזרנו לתחום המשק וביקרנו בגן הראשונים.
לאחר שתיית תה חם ואכילת צנימים עברנו בין הביתנים והמוצגים בהם וראינו סרטון נאה על תולדות והתפתחות הקיבוץ.
אחר כך המשכנו שוטטנו מעט והגענו לביקור בסטודיו של האומן אברהם סדרינס וממנו שמענו עלי וראינו את יצירותיו וראו אדם בסביבתו, אברהם סדרינס, אומן ומורה, קיבוץ גזית
לאחר שחלק מהחברים עזב, המשכנו דפנה ואני עם יונתן לבקר בגן הזיכרון.
בסיום הביקור שוטטנו עוד מעט בתחום המשק והגענו למקבץ הבניינים הציבוריים: מזכירות, חדר אוכל, מועדון, ספרייה.
בתיעוד להלן המידע
שלמדתי לקראת הביקור
וכמובן בביקור עצמו.
התיעוד כולל גם
מספר מפות
וצילומים שנעשו
במהלך הביקור.
*
*
מיקום קיבוץ גזית
גליל התחתון המזרחי
*
גזית למול הר תבור
קיבוץ גזית נמצא סמוך למורד נחל תבור (ואדי בירה), הזורם מזרחה ושמונה ק"מ ממערב להר תבור.
*
גזית הוא קיבוץ המשתייך לתנועה הקיבוצית (תק"ץ) ועבר היה אחד מקיבוצי תנועת הקיבוץ הארצי מייסוד השומר הצעיר.
הקיבוץ נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל, והוא המזרחי ביותר מבין יישוביה – כ-15 ק"מ מזרחית לעפולה.
היישובים הסמוכים לגזית הם הכפר ערבי מיסר (מועצה אזורית אל מרג'), קיבוץ עין דור (מועצה אזורית יזרעאל) ומושב כפר קיש (מועצה אזורית גליל תחתון)
*
הקמת והתפתחות הקיבוץ
הגבעה בה נמצא הכפר טירה
תחילתו של הקיבוץ ב-27 ביולי 1948, כאשר ראשוני המתיישבים הגיעו לכפר טירה שננטש/נעזב/הועזב בתום קרבות עשרת הימים.
הכפר טירה נמצא על גבעה כ-2 ק"מ מצפון למיקום היישוב הנוכחי.
טירה ומיקום גזית אמצע שנות ה-40'
*
על גבעה זו התארגנו מקימי גזית.
את מקימי קיבוץ גזית הקדימה בכפר טירה התיישבות קבוצה שנקראה "ארגון בורכוב" שהגיעה למקום בשנת 1943 ועזבה אותו בשנת 1947, בגלל תנאי המקום הקשים הוחלט לצרף אותם למושב רמת צבי.
*
כשהתפנתה הנקודה לקח על עצמו הקיבוץ הארצי ליישב אותה ובאותה השנה נאחזה במקום קבוצת המייסדים של קיבוץ עין-דור שקבע לבסוף את נקודת ההתיישבות 4 ק"מ מערב לקיבוץ גזית.
ראשוני גזית היו גרעין של עולים מטורקיה, חברי "השומר הצעיר", וקבוצה של עולים רומניה שהגיעו ממקום הכשרתם בחדרה, לשם הגיעו מתקופת הכשרה במסגרת "עליית הנוער" שעברו בקיבוץ שער העמקים.
על רקע התנאים הקשים, חברים מעולי טורקיה עזבו את המקום.
*
בעקבות זאת צורפה למקום כבר בסוף שנת 1948 קבוצה של בוגרי חברת נוער "ניצן" שהתחנכו בקיבוץ בית זרע.
העזיבה שלא פסקה חייבה את מוסדות הקיבוץ הארצי להמשיך ולחזק את הנאחזים במקום הקשה הזה.
בקיץ שנת 1949 הגיעה השלמה בדמות גרעין בשם "טוסיה אלטמן" (נוער ניצול שואה יוצאי פולין), שעבר שנת הכשרה בקיבוץ הזורע.
בשנת 1950 החלה בניית של הנקודה החדשה כ-קילומטר אחד דרומה לטירה.
מיקום הקבוץ ביחס לגבעה בה נמצא הכפר טירה
קיבוץ גזית וסביבתו עם הקמתו
עם התקדמות הבנייה החל מעבר איטי של החיים והפעילות של הקיבוץ מהכפר טירה אל נקודת הקבע
בשנת 1950–1951 הצטרפה לקיבוץ קבוצה ראשונה של בוגרי "השומר הצעיר" מארגנטינה, אשר הניחה את היסודות להמשך קליטתן של קבוצות שונות מהמדינה.
בהמשך הצטרפו לקיבוץ גרעינים של תנועת "השומר הצעיר", והן בוגרים של תנועות נוער אחרות, בעלות זיקה לשמאל הציוני, כולל צעירים מהקהילה היהודית-ספרדית בארגנטינה, שעלייתם לארץ והצטרפותם לקיבוץ היוותה פריצת דרך חשובה עבור קהילה זו.
חצר הראשונים, אתר מורשת המופעל על ידי הקיבוץ בחסות המועצה לשימור אתרים
*
*
*
מבנה המקלחת הציבורית
*
*
*
*
טלי גורן-ספיר, האמא והאבא של חצר ראשונים
בעקבות משפטי פראג חל פילוג במפלגת מפ"ם (בשנת 1952). משה סנה, יחד עם מספר חברי מפלגה, עבר אל פלג שהקים המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) וביניהם מספרי חברי גזית.
בשנת 1953 נקלע הקיבוץ למשבר אידאולוגי בעיצומו הוחלט בשיחת הקיבוץ להרחיק 20 החברים מהמרכזיים מבין יוצאי ארגנטינה שהצטרפו למק"י.
בעקבות המשבר הזה הוחלט בתנועת השומר הצעיר לצרף לקיבוץ גרעין ישראלי, שתרומתו למקום במשך השנים הייתה משמעותית ביותר בכל תחומי החיים.
בשנת 1959 הצטרפו לגזית חניכי תנועת השומר הצעיר בני הארץ: חברי גרעין "שגיב".
בהמשך נקלטו בגזית קבוצות מארגנטינה שהשתייכו לתנועות אחיות של השומר הצעיר והן: "תחזקנה", "בדרך", "אנילביץ" וגרעין "שינוי", שהצטרף לגזית בשנת 1980.
בשנת 1991 נקלטו בגזית 10 משפחות עולים שהגיעו בגל העלייה הגדול מברה"מ לשעבר במסגרת "בית ראשון במולדת".
לאורך השנים התחנכו בגזית מספר "חברות נוער" במסגרת "עליית הנוער" של הסוכנות היהודית, מהן נשארו מספר חברים עד היום.
כיום מונה אוכלוסיית הקיבוץ קצת יותר מ-800 מתוכם כ- 330 חברים, כשבני הקיבוץ מהווים כשליש ממנה.
קיבוץ גזית וסביבתו במחצית שנות ה-50'
בשנותיו הראשונות לא היה כביש שחיבר את הקיבוץ לכביש 65 וגם אספקת המים הייתה מועטה, והיישוב התקיים ללא חיבור למערכת החשמל, כשאפשר היה להסתמך אך ורק על גנרטור אחד.
בשנת 1953 נסלל כביש הגישה לנקודה ושנה לאחר מכן, ביוזמת המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית נחפרה באר, שסיפקה מים לשתייה, להשקיה ולצרכים נוספים.
בשנים הראשונות, בגלל מחסור במים, הוקמו תחילה ענפי החי: רפת לחלב, בקר לבשר, דיר צאן ולול.
ענפי השדה, לעומת זאת, סבלו מאוד ממחסור במים ומשנות בצורת, שחזרו ובאו בזו אחר זו. אי לכך, באין מספיק מקורות פרנסה, נשלחו קבוצות של חברים לעבודה בקיבוצי הסביבה.
בשנת 1952 הוקם מפעל לייצור כלי קרמיקה, כשלוחה של מפעל "נעמן", והוא נקרא "נעמן-גזית". מאחר שהמפעל לא ענה לציפיות ולצרכים, הוא נסגר בשנת 1956, ארבע שנים לאחר פתיחתו.
בשנת 1975 הוקם על אדמת גזית מפעל לייצור מוצרים פלסטיים, שנרכש שנתיים קודם לכן בחיפה, וחברי הקיבוץ עבדו בו עד לסיום בנייתו של המבנה בקיבוץ.
מפעל "פלזית", שהתחיל כמפעל לאריזות מזון מפלסטיקה, צמח וגדל למפעל המייצר גם לוחות שקופים, המיועדים לייצוא.
המפעל גדל מאוד במשך השנים, ושלוחותיו מפוזרות בארץ ובעולם. כעת משמש המפעל מקור פרנסה עיקרי לאוכלוסיית הקיבוץ.
*
*
חזית המפעל
חזית הרפת
ענפי הפרנסה המסורתיים של הקיבוץ הם גידולי שדה, פרדס (בקרבת נחל תבור), מטעי שקדים וזיתים, דיר כבשים, בקר לבשר, ולול ורפת הפועלת בשיתוף פעולה עם קיבוץ משמר העמק. חלק מן החלקות משמשות לגידולים אורגניים.
בקיבוץ קיימת נגריה המייצרת משטחי עץ. בנוסף קיימת בקיבוץ יזמות פרטית.
כיום מבוססת כלכלת הקיבוץ בחלקה המכריע על "תעשיות גזית". במרוצת השנים המפעל התפתח, נרכשו שותפויות במפעלים של שני קיבוצים, הוקם מפעל בבולגריה."תעשיות גזית" הפכו לתאגיד גדול.
הגזית הקפידו גם לשמר על קיומם ופיתוחם של כל ענפי החקלאות המגוונים שמתפקדים כהלכה.
*
עד מאי 2008 נחשב גזית לקיבוץ שיתופי-מסורתי.
לאחר "תהליך הסכמות" שנמשך כשלוש שנים, גובש מודל חדש, הכולל מבנה ארגוני שונה ומודל התפרנסות בו יש ביטוי לגובה המשכורת של כל חבר וחברה.
כיום גזית נחשב קיבוץ מופרט על הרצף. תהליך ההפרטה היה שמרני ואיטי יותר מקיבוצים אחרים.
חלק ניכר מתושבי הקיבוץ עובדים כיום מחוצה לו בהתאם למקצועות שבידיהם.
לצד השינויים באורחות החיים, דואג הקיבוץ לשמר את הערבות ההדדית בתחומי הליבה, כגון – בריאות, סיעוד, חינוך ועוד.
עוד ממראות הקיבוץ
מבנה המזכירות
חזית חדר האוכל
מועדון
*
*
*
גן הזיכרון
*
*
*
*
*
הפריחה בעיצומה ולא ניתן להתעלם ממנה
*
*
לפני סיום
עוד מבט
על הר תבור
*
*
עוד מידע
על גזית
באדיבות
יונתן זיגמנד
מפת אתרים בגזית שהוכנה על ידי יונתן זיגמנד
מבחר תמונות של אתרי השימור השונים בגזית
סוף,
היה זה
ביקור מעניין
בה למדנו
על עוד מרכיב
בפאזל היישובי
של מדינת ישראל בכלל
ובגליל התחתון המזרחי בפרט.
תודה לך יונתן
על הכנת הביקור
ועל האירוח
תודה לך
טלי על ההסברים
ועל האירוח
בחצר ראשונים.
מי ייתן
ורבים יגיעו
לבקר בגזית
ובעיקר בחצר הראשונים.
תודה לחברי
ניר, אבס, פיפ,
מוטי ודפנה
שהצטרפו לביקור.
להרחבה ואודות המיזם ופירוט
ראו
יישובים כפריים – ריכוז ביקורי מפגש/תיור/צילום