שיטוט ברגל בשמורת אפק בשעת בין ערבים בשלהי החורף27 במרץ 2017

 

ביום שלישי (28/2/2017), בזמן פגרת הרכיבה, טיילתי בשמורת עין אפק עם ידידי משה כ"ץ מקיבוץ אפק.

 

עם משה ועם חברים נוספים, כבר שנה, אנחנו מטיילים במישור החוף הצפוני ובמורדות המערביים של גבעות אלונים – שפרעם ובמורדות המערביים של הרי הגליל העליון. אלה היו תשעת הטיולים עד כה:

סובב קיבוץ אפק ולאורך נחל הנעמן במרחב הפתוח שבמישור חוף מפרץ חיפה
עליה מקיבוץ אפק לאעבלין ולשפרעם, הלאה לגוש זבולון וחזרה דרך קרית אתא
במישור מפרץ עכו ובמורדות הגליל התחתון המערבי, מאפק לטמרה וכבול והלאה ליסעור, עין המפרץ וכפר מסריק
מגוש זבולון, דרך פיתול נחל ציפורי אל הרדוף וחזרה דרך גבעות חורש קריית אתא
בתוך וסביב קריות המפרץ ובשפך הקישון
לאורך שלוחת אחיהוד וסביב הר גמל, הלאה לג'וליס, לכפר יאסיף ולכפר מכר
מרכז נחלת אשר במישור חוף הגליל המערבי
מאפק אל עכו וסביבתה הקרובה
מנהריה לראש הנקרה, הלאה לשלומי וחזרה דרך גשר הזיו

 

למרות שעברנו פעמים רבות ליד השמורה,  לא נכנסנו אליה. בגלל שטיול בה מחייב הקדשת זמן ובעיקר בגלל שלא לא ניתן לטייל בה עם אופניים.

 

זמן הפגרה מרכיבה יצר לנו הזדמנות מתאימה לטייל בשמורה. נכנסנו אליה בשעות אחר הצהרים המאוחרת, שהיא כמעט ריקה ממטיילים. במשך למעלה משעה וחצי הסתובבנו בנחת בין שבילה ובתצפיות שבה. כמובן שגם צלמנו. אפשר שלא?

 

********

שמורת עין אפק
כוללת

את המעיינות והביצות המהווים את מקורו של נחל נעמן

ואת האתר הארכאולוגי תל אפק.

******

מיקום: בחוף מפרץ חיפה
איתור: מעיינות מקורו של נחל נעמן 

מיקום שמורת עין אפק, בין שטחי העיבוד החקלאים במזרח ובין השטח הבנוי של קריות המפרץ במערב

 

שמורת עין אפק כוללת הן את המעיינות והביצות המהווים את מקורו של נחל נעמן והן את האתר הארכאולוגי תל אפק. השמורה המוחזקת ומתופעלת על ידי רשות הטבע והגנים הוכרזה ב-1979 והיא משתרעת על פני 660 דונם. ב-1996 הוכרה השמורה כ"אתר רמסר" בהתאם לאמנת רמסר לשימור ולפיתוח בר-קיימא של בתי גידול לחים.

 

 

מיקום כללי של השמורה בחוף מפרץ חיפה

 

*****

אודות המקום

מקור שם השמורה בתל בו נמצאו שרידים של עיר קדומה בשם אפק, שנזכרת במקרא כחלק מנחלת שבט אשר: "לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם… וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב" (יהושע י"ט). מקור השם באפיקי המים הרבים באזור (נחל נעמן).

 

הביצות שבשטחה של השמורה הן השריד האחרון לביצות שכיסו כ-20,000 דונם באגן הניקוז של נחל הנעמן. במפות מ-1799, ששרטט פייר ז'אקוטן, נקרא המקום "ביצת כורדני" (Marais de cherdani).

ביצת אפק במפת זקוטן

 

שטחי הביצות מופיעים בבירור גם במפות הקרן לחקירת ארץ ישראל מהרבע האחרון של המאה ה-19 להלן.

דמות מיקום השמורה בשלהי המאה ה-19

 

בסקר שערכו הבריטים בשנת 1920 נמצאו 35 נביעות של מעיינות. מעיינות אלה נוקזו לתעלות במהלך ייבוש הביצות, והתעלות הן שמוליכות את המים לנחל הנעמן, שממשיך לזרום צפונה לאורך 9 ק"מ, עד שנשפך לים, דרומית לעכו.

*****

בתקופת היישוב, בסוף שנות ה-30' של המאה הקודמת, לאחר הקמתם של הקיבוצים עין המפרץ, כפר מסריק ואפק בסמוך לביצות, הוחל בייבושן, במטרה להדביר את יתושי האנופלס נושאי המלריה. הייבוש נמשך בין 1937 ל-1939.

 

דמות האזור בשלהי תקופת המנדט

 

דמות האזור בשנים הראשונות של המדינה

דמות אזור השמורה בשנים הראשונות של המדינה

החל מ-1960 הוחל בשאיבת מים באזור. כתוצאה משאיבת יתר, יבשו חלק מהמעיינות. ואיכות מימיהם של המעיינות שנותרו נפגעה. בשנים שחונות, נערכות בשמורה חפירות שנועדו להעמיק את גופי המים בה עד מי התהום, וכן מוזרמים אליה מים מהקידוחים הסמוכים, שכן רבים מבעלי החיים והצמחים בה אינם יכולים לשרוד ללא המים.

******

מסלול הטיול: מסלול הביצות

מסלול הטיול בשמורה, המקור: אתר רשות הטבע והגנים

 

בתוך שמורת עין אפק מצויים מספר אתרים הם שעדות מוחשית לתרבויות שהתקיימו בסביבת נחל הנעמן:

טחנת כורדנא. את הטחנה הקים אותה המסדר ההוספיטלרי באמצע המאה ה-12 לערך, והופעלה מכוח מי המעיינות של עין אפק. שרידי הטחנה – יסוד שצורתו מחומש ומגלש אבן – נחשפו בשנת 1999 במהלך עבודות פיתוח באזור. כיום הטחנה מוצפת ומכוסה בסבך צמחייה.

בית חווה כורדנא. שרידי המסד של בית חווה מהתקופה הצלבנית מצויים במעלה תל אפק. במהלך השנים פורק המבנה ואבניו היו לחומר בנייה באתרים שונים באזור.

טחנת דוק (טחנת כורדני). זוהי טחנת מגלש מבוצרת, מסוף המאה ה-12. המבנה המקורי עבר שינויים והוספו לו זוגות רחיים. כיום יש בטחנה חמישה זוגות רחיים. בין מרכיבי הטחנה היה סכר באורך 625 מ' שהוליך את המים אל מגלשי הטחנה. הסכר יצר אגם לפני הטחנה, בגובה של כ-2.7 מטר. במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 היו הטחנה והשטחים סביבה בבעלות משפחת סורסוק הלבנונית. הפעילו אותה שלושה פועלים והיא שירתה את יישובי עמק זבולון, תושבי הגליל המערבי ושפרעם. בשנת 1925 רכשה קק"ל את הטחנה.

 

 

****

המראות

 

 

 

תצפית צפונה מבית החווה

שכרון זהוב, צילום משה כץ

 

שכרון זהוב הוא צמח רב-שנתי משתלשל מקירות-סלעים, במיוחד מפתחי מערות, וכן מקירות בתים וחורבות, תכופות בחברת מציץ סורי. ארסי ביותר!  הפרח יפה: גודלו 2–33 ס"מ, צורתו כפעמון קצת א-סימטרי או ככובע-כוהנים, עם שילוב-צבעים נהדר: הכותרת זהובה בעיקרה, זהוב עמוק ועשיר (יש אוכלוסיות שגונה בהן צהוב חיוור); בלועה כתם ארגמני כהה; ומתוכו עולים אבקנים בצבע סגול–ורוד שמאבקיהם תכולים. פורח כמעט כל השנה, בעיקר באביב.  הפרח מפריש צוף ומואבק על-ידי חרקים. כל הצמח שעיר ודביק מאוד, ומדיף ריח חריף. העלים גדולים, אונותיהם חדות. הגביע גדל עם הבשלת הפרי, עוטף אותו ומתקשה, ולאורכו עורקים בולטים כחוטים האורזים את הפרי. שכיח בבית-גידולו, נפוץ כמעט בכל אזורי הארץ. תפוצתו העולמית משתרעת במזרח התיכון ובארצות הים התיכון.  שימושיו ברפואה העממית חיצוניים בלבד, כמובן, לפגעי עור ולכאבי פרקים וגב. המקור 

 

צילום משה כץ

היונק הגדול ביותר בשמורה הוא התאו (ג'מוס). עדרים של תאו שהובאו ממצרים בידי בדואים בני שבט ע'ורנה בתקופת השלטון העות'מאני חיו בעבר בשולי הביצות, אך נכחדו. ב-1991 הובאו משמורת החולה שבעה פרטים של תאו, במטרה לשמור על אופי האחו בחלקה הצפוני של השמורה. רעיית התאואים מונעת התפתחות של עצים באזור, ובכך נשמר האופי הפתוח, המתאים לצמחיית האחו הלח.

 

תאו ליד הביצה

 

עריוני צהוב – גיאופיט יפה-פריחה זקוף וגבוה, בולט למרחוק, גדל לפעמים בכתמים רבי-פרטים. הוא מוכרז כצמח מוגן. מתחת לפני הקרקע מפתח הצמח ציצת שורשים מעובים, דקים משל עירית גדולה. מהם עולה גבעול תפרחת יחיד, זקוף, גבוה ובולט, גובהו 90 ס"מ ויותר, כמעט לא מסתעף. עיריוני צהוב פורח באביב, בחודשים אפריל–מאי.  תפוצתו מגוונת: שכיח בכתמים ובבודדים, בקרקע מוצפת-חורף ובבתה יבשה וגם בשולי חורש. חודר אפילו למדבר מתון בנוף סלעי. גדל ברוב אזורי הארץ, מהר הנגב ועד לגולן, ובתחומים אלה שכיח יותר בקצוות מאשר במרכז. מקור

 

עריוני, צילום משה כץ

יונקים נוספים המצויים בתחום השמורה הם: נמייה מצויה, נוטריות, דרבן מצוי, חתולי ביצות, חזירי בר ותן זהוב.

 

למול בית החווה

 

 

משה מאזין לציפורים

 

בשמורה עופות מים רבים, ובהם אגמית מצויה, אנפת הלילה, ברכיה, לבנית קטנה, מגלן חום, סיקסק והשרשיר. לצדם חיים בשמורה גם ציפורי שיר כגון צופיות ובולבול צהוב.

 

 

אוכלוסיית הזוחלים בפארק כוללת, לצד נחשים ולטאות גם צבי ביצה מצויים וצבים רכים.

 

 

עם הדגים בשמורה נמנים מיני אמנונים שונים, גמבוזיה מצויה, קרפיון מצוי ושפמנון מצוי. כן חיים בה סרטנים ובהם קפיצונים, שטצדאים שונים וסרטן הנחלים.

 

השפמנונים שמעו שהגענו והתקבצו אלינו

 

צהרון מצוי (הידוע בשמו אירוס אחר הצהריים ) ממשפחת האריסיים, הקטן במשפחה. פורח רק אחר צהריים אחד.

 

צילום משה כץ

****

סוף דבר

היה זה טיול נינוח ונעים שנמשך כשעה וחצי.

מומלץ מאוד להגיע ורצוי ומומלץ ביום חול בשעות שלפני הסגירה.

מיותר לציין שבטיול שכזה כדאי שהעיניים תהיינה סקרניות ואוזניים קשובות.

 

השאר תגובה