מצוק געש בחוף השרון הוא אחד המקומות היפים הרבים בארץ.

מעת לעת שאני מגיע לקיבוץ געש, אני עולה למצוק הצופה אל הים ומצלם את שרואות עיניי.

מקום התצפית

להלן סדרת צילומים שנעשו תוך כדי שיטוט עם דורון רובין במצוק לעת ערב של ראשית סתו תשפ"ב, ביום שלישי  28 בספטמבר 2021.

*******

דמות ופני המצוק

****

****

****

****

****

****

******

 אנשים מרחוק 

***

****

****

***

*****

אנשים מקרוב

****

****

****

הקדמה לקראת השקיעה הצפויה

****

****

****

******

אנשים בים

****

***

*****

*****

זמן שקיעת השמש

****

***

****

****

******

סוף

*****

המצוק הוא מקום יפה ומעניין

יש בו התצפיות מרהיבות

בכל שעות היום

במיוחד שהשמים מעוננים

*****

מומלץ להגיע למקום!!

להלן סדרת צילומים ממצפה יאיר שברמת רחל שנעשו לעת ערב של ראשית סתו תשפ"ב, ביום ראשון 26 בספטמבר 2021.

אל המקום הגענו סמדר בן דור ואני ביוזמת עמיתי גדעון ביגר, שהוביל אותנו למקום.

גדעון בִּיגֶר, גאוגרף והיסטוריון, פרופסור אמריטוס לגאוגרפיה היסטורית ומדינית בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, ואחד מתחומי מומחיותו הם גבולות בינלאומיים בכלל וגבולות ארץ ישראל ומדינת ישראל בפרט.

דרכנו השתלבו פעמים רבות מאז סוף שנות ה-70'. הוא היה אחד ממוריי בשנה ב' ללימודי בוגר במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית; בהמשך שימשתי עוזר הוראה שלו בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב; הוא היה אחד משופטי עבודת הדוקטורט שלי; בשנים האחרונות הוא עוקב באדיקות אחרי פרסומיי באתר עמירם משעולי ישראל ומעת לעת מעיר להם או מוסיף מידע.

******
מצפה יאיר,
הנמצא בסמוך לגן הארכיאולוגי
בתחום קיבוץ רמת רחל,

מקום התצפית

המקום הוא אתר
להנצחת של יאיר אנגל ז"ל
בן רמת רחל,

***

יאיר אנגל , בן יונית ויוסף (ג'וחא). נולד ביום כ"ד בטבת תשל"ז (14.1.1977), בקיבוץ רמת רחל. כשנולד היה האח הצעיר של יעל ויואב, ובהיותו בן שבע נולדו התאומות יפעת ויערה, ויאיר הפך ל"ילד סנדוויץ'", אבל רק בתיאוריה, כי למעשה הוא היה תמיד בן יחיד ומיוחד.

 

יאיר החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "אלון" שבקיבוץ מעלה החמישה, וכשהיה עליו לעבור לבית-ספר תיכון, העדיף ללמוד בגימנסיה העברית ברחביה, ירושלים, כדי שיוכל להמשיך לשחק כדורסל בנבחרת הנערים של "הפועל" ירושלים, אליה הצטרף כבר בהיותו בן אחת עשרה. מייקל ג'ורדן היה הספורטאי הנערץ עליו, וקבוצת הכדורסל "שיקגו בולס" היתה הקבוצה האהובה עליו. הוא נהג ללבוש את התלבושת שלה בכל הזדמנות מתאימה וידע עליה הכול. כשהתחיל ללמוד בגימנסיה רחביה, הצטרף יאיר לנבחרת הכדורסל של בית-הספר. המאמן שלו באותה נבחרת מציין, שהוא היה "אחד מעמודי התווך של נבחרות בית-הספר, הן באתלטיקה קלה והן בכדורסל. בכישרונו ובהתלהבותו הצליח יאיר למשוך אחריו את שאר חבריו לנבחרות. הישגיהם, כמו גם הישגיו, זכורים לטוב עד היום."

 

את הלימודים השגרתיים אהב יאיר פחות, והיתה לו דרך משלו ללמוד. כך, למשל, החליט בגיל צעיר שמיותר לו להתאמץ ללמוד אנגלית: "אחרי הצבא אסע לארצות הברית לכמה חודשים, שם אלמד את השפה מהר וטוב. עכשיו חבל על הזמן." אבל כשהבין שצריך לעמוד בבחינות הבגרות, עשה מאמצים ועבר אותן בציונים טובים.

 

יאיר אהב את השילוב בין חיי הקיבוץ לחיי העיר וידע למצוא את המועיל ואת החיובי בשתי צורות החיים. היו לו קשרים טובים עם חבריו וחברותיו מן הקיבוץ ומן העיר כאחד.

 

כשהגיע יאיר לכיתה י"ב, בחר לעשות את השירות הצבאי ביחידה שרמת הקושי שלה היא הגבוהה ביותר. מכאן ועד ההחלטה להתגייס לשייטת היתה הדרך קצרה. יאיר התגייס באוגוסט 1995 והשירות בשייטת התאים לאופיו הטוב והחברותי, ולמוטיבציה הגבוהה שלו. במהלך האימונים הקשים לא נשמעה מפיו תלונה כלשהי, ובבית הוא קיבל את מלוא התמיכה והעידוד. כולם היו גאים בו.

 

ביום כ"ד בכסלו תשנ"ז (4.12.1996) מצא יאיר את מותו בעת אימון צלילה, כשהוא קשור בחבל חיים לחברו, סמל ראשון מתן פוליבודה. לעולם לא נדע את הסיבות האמיתיות שגרמו למותו. יאיר הובא למנוחת עולמים בקיבוץ רמת רחל. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח. יאיר נפל בעת מילוי תפקידו והוא עוד לא בן עשרים. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל ראשון.

 

מקור והרחבה אודות יאיר אנגל ז"ל, אתר יזכור של משרד הביטחון

 

המצפה עוצב על ידי האמן רן מורין
ובנוי בצורה מעגלית מאבנים מסותתות
שבמרכזן ניצב לו עץ אלון. 

***

*****

מראות ראשונים 

****

***

****

מבט על ירושלים

צילום סמדר בן דור

מבט לכיוון צפון

*****

תחילת שקיעת השמש

צילום סמדר בן דור

***

צילום סמדר בן דור

מבט יוקד אל השקיעה

***

*****

השקיעה בעיצומה

צילום סמדר בן דור

****

***

מנציחים את השקיעה

צילום סמדר בן דור

***

**

***

***

אנשים נחמדים שהסכימו להצטלם

*****

ערב בא

***

***

***

*****
סוף דבר,
אתר מרהיב ומכובד
ותצפית נהדרת

*****

מקום ראוי לביקור
כולל את הגן הארכיאולוגי

ואת חוות אייל
שהיא חווה אקולוגית טיפולית,
המנציחה וממשיכה את דרכו של אייל יואל ז"ל,
בן קיבוץ רמת רחל שנולד וגדל בו
ונהרג בשנת 2002 במהלך מבצע חומת מגן.

*****

תודה לגדעון על היוזמה,

תודה לסמדר שהסכימה להצטרף
ותרמה את צילומיה.

סדרת הצילומים בתיעוד זה הוא של דיווש/טיול/צילום עם מיכאל עוזרמן בצפון נתניה לאורך המצוק וחוף הים בשלהי קיץ 2021, ביום שבת 25 בספטמבר 2021).

מסלול הדיווד נגד כיוון הצפון, לכיוון צפון על המצוק ולכיוון דרום על החוף

טיול/דיווש/צילום זה הוא הוא לקודם שעשינו דרום ומרכז נתניה – שמורות טבע, טיילת המצוק, בנייני מגורים ועוד (אפריל 2021). כמו כן הוא בהמשך לטיולי/דיווש עם רוני ביתי בתוך העיר ובסביבה: מקריית השרון לשפך נחל פולג ומצוק נתניה (דצמבר 2014); מקריית השרון לאורך מצוק חוף נתניה וחזרה (ינואר 2015); במרחב החקלאי סביב נתניה ולאורך חוף העיר (יולי 2015); נתניה, מקריית השרון למרכז העיר ולמצוק החוף (אוקטובר 2015); בגבעות החול במרכז השרון, בין קריית השרון ובין חרוצים (אפריל 2016); הטיול נופי קיץ במרכז השרון שהוביל אלי שחר (תל יצחק) בו עברנו בחלקים של העיר (אוגוסט 2018); וטיול חקר מקיף נתניה, לאורכה ולרוחבה של העיר ובסביבה שמצפון לה עם רז גורן עמית פינקלשטיין (אוקטובר 2018) ובו מידע גיאוגרפי והיסטורי על העיר.

******

מראות הדרך

*****

תצפית ראשונה

****

*****

******

הזנחה עלובה

מגדל מצפה ים, שיכול להיות אתר ראוי יותר

****

מלון נטוש, מבנה מסוכן ולכלוך וזוהמה מסביב

מדרון מדהים אבל מזוהם, לא חבל?

******

מבט על הים

***

***

***

****

****

***

*****

אנשים על המצוק

***

***

***

***

****

*****

צמחייה על המצוק

קריטמון ימי

 

קריתמון ימי הוא צמח רב שנתי מסועף. יש לו קנה שורש בקרקע, המאפשר לו לגדול ולהתרבות גם בדרך אל מינית תוך התרחבות הצמח והסתעפותו בקרקע. הגבעולים שרועים, מעוצים בבסיסם וקרחים. העלים גזורים–מנוצים, אונותיהם מסודרות לעיתים בקבוצות של שלוש. העלעלים אזמליים ארוכים, קרחים, בשרניים, נוקשים, צבעם ירוק–אפור. כיסוי עבה של קוטיקולה מאפשר להם לעמוד ברסס-מלח ובחול המוסעים ברוח מן הים.
קריתמון ימי פורח בקיץ, ממאי עד ספטמבר. התפרחת סוכך המורכב מסוככים קטנים היוצאים מאותו מפרק. עמוד הפריחה מתנשא לגובה של כ-30 ס"מ. הפריחה שופעת, כל הצמח מכוסה בצפיפות בפרחים, עד שכמעט אין רואים כלל עלים וגבעולים. הפרחים קטנים, דו מיניים, צבעם ירוק–צהבהב, עם 5 עלי כותרת קטנים, עלי הגביע חסרים או קטנים ביותר. מספר האבקנים 5. השחלה תחתית. הצוף אינו מוגן, ונהנים ממנו גם חרקים בלתי-מתוחכמים, כגון צרעות ונמלים. הפרי הוא דו-זרעון ירקרק מגוון בארגמן, דמוי ביצה, ולו 5 צלעות בולטות. הוא מכוסה בשכבת שעם – אולי זה מאפשר לו להפיץ את זרעיו כשהם צפים בים הסמוך..
קריתמון ימי גדל בסלעי כורכר בחוף הים, וכן בין חורבות של מבנים עתיקים. נפוץ בארץ לאורך חופי הים התיכון מחוף הגליל ועד לפלשת. המין יחיד בסוגו.
העלים אכילים, מכילים הרבה ויטמין C, ויש הממליצים לקצץ אותם ולהוסיף לסלט. טעמם טוב עוד יותר כשהם מבושלים, מזכיר פטרוזיליה. אפשר גם לכבוש את העלים בחומץ או במלח, כך הם נשמרים טובים למאכל למשך זמן ארוך. באירופה של ימי הביניים יוחסו לו תכונות רפואיות נגד אבנים בכליות ובמרה. כן האמינו שהוא עוזר נגד בעיות עיכול ומחלות פנימיות.
המקור ערגה אלוני ומייק לבנה אתר צמח השדה 

 

מבט לכיוון דרום

אטד החוף

 

אטד החוף הוא שיח סבוך מאוד וקוצני מעט. גובהו 1.5 מ' (בין 1 ל-5 מ'). ענפיו כפופים כקשת. העלים מסורגים, תמימים. העלה אינו סימטרי, והוא בשרני מעט, מוארך, ראשו מעוגל או קטום. הן בקיץ והן בחורף נושרים חלק מהעלים. הלבלוב מתרחש באביב. אטד החוף פורח כמעט כל השנה. הפרחים דו מיניים, מסודרים בקבוצות של 3–4 פרחים. לכותרת צינור ארוך (עד 20 מ"מ) שאונותיו מאוחות, ואוגן עם 5 עלי כותרת. אורך הכותרת 15–20 מ"מ, צבעה לבן–תכלת עד ורוד. הגביע קצר, רחב בדמות ספל, אורכו 2 מ"מ. 5 האבקנים קבועים על צינור הכותרת ואינם בולטים מהכותרת. הפרח מדיף ריח עדין ומושך דבורים. הפרי כדורי קטן, עסיסי, שחור.
אטד החוף גדל בקרקעות חוליות במישור החוף ובמישור ימין בצפון הנגב. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שלדרומו של הים התיכון.
בסוג 90 מינים, רובם בדרום-אמריקה. בארץ 4, רובם דומים מאוד זה לזה ואולי כולם בעצם רק מין אחד. זיהויו עם האטד המקראי מפוקפק.
המקור ערגה אלוני אתר צמח השדה 

 

הפרח של אטד החוף

משטחי הקורנית

***

 

קורנית מקורקפת היא בן-שיח נמוך, צפוף, נוקשה, המדיף ריח עז של זעתר, בדומה לאזוב אך קצת שונה. כתבלין הוא מחליף את האזוב, אך נחשב קצת פחות משובח. הצמח מסתעף מבסיסו, צמיחתו כדורית, קוטרו 20–50 ס"מ. הענפים קשים, דוקרניים (אך לא קוצניים), לעתים קליפתם מלבינה. העלים נגדיים, תמימים, קטנים (אורכם 2–8 מ"מ ורוחבם 1–2 מ"מ), מוארכים, קשים, מכוסים שערות בלוטיות, המפרישות את ריחו המיוחד. בקיץ מוחלפים העלים בעלים קטנים יותר.
קורנית מקורקפת פורחת בסוף האביב ובקיץ, ממאי עד אוקטובר. הפריחה עשירה והומה ממאביקים. הפרח קטן, שפתני, ורוד–סגול, אופייני למשפחתו: גביע ירוק דו-שפתני ועליו 13 עורקי-אורך. כותרת שחלקה התחתון צינורי וחלקה העליון בנוי שתי שפתיים: שפה תחתונה רחבה, כמשטח-נחיתה לחרקים, מפוצלת בקצה ל-3 אונות – האמצעית מקושטת לעתים בכתמים כהים; ושפה עליונה מפורצת מעט בקצה. 4 אבקנים בולטים מהפרח. הפרחים ערוכים בקבוצות כדוריות צפופות כקרקפות, מכאן שם המין, אך השם אינו מוצלח, שהרי לא קרקפו אותה. אולי מוטב היה לקרוא לה קורנית קרקפית? שם הסוג קדום, ידוע מכתבי חז"ל.
קורנית מקורקפת שכיחה, תכופות בריכוזים צפופים, ברוב חלקי צפון הארץ ומרכזה. היא מעדיפה קרקעות דלים, עולה בהמוניה בסלעים, בעיקר של כורכר, חוואר וקירטון. גדלה באזור הימתיכוני ובשוליו בארץ, ותפוצתה העולמית משתרעת בארצות הים התיכון.
ידועה ברפואה העממית בשלל תפקידים, ובמטבח – כתחליף לאזוב בתור זעתר.
ישנם שני חומרים פעילים מרכזיים בצמח: החומר ה"מתוק" יותר והמשמש הרבה לחיטוי ובעיקר לסירופים נגד שיעול הוא תימין. החומר בעל החריף יותר הוא "קרבקרול" הנותן לאזוב את עזותו  גם הוא פעיל נגד חיידקים ופטריות. שני החומרים מצויים הן בקורנית והן באזוב אבל בפרופורציות שונות.
פריחתה המאוחרת עושה אותה לצמח-דבש חשוב
המין יחיד בסוגו.
המקור  מייק לבנה אתר צמח השדה

 

***

חבצלת החוף

 

חבצלת החוף מציגה פריחה מפוארת בסתיו. זהו צמח עם בצל רב-שנתי גדול בקרקע (גיאופיט). העלים סרגליים, בשרניים מעט, מסתלסלים, ערוכים כולם בבסיס הצמח בלבד. לעלים גוון מכחיל, בגלל ציפוי שעוותי, המגן עליהם בפני המלח הנישא אליהם כרסיסים ברוח הבאה מן הים. הגבעול מוצק, ירוק, חסר עלים לחלוטין, גובהו עד 60 ס"מ. השם חבצלת נגזר כנראה מלשון בצל, אולי יש בו גם רמז ל"לבן כחלב". הוא נזכר בשיר השירים ("אני חבצלת השרון, שושנת העמקים") ובישעיהו ("תגל ערבה ותפרח כחבצלת"), אך לא בטוח שהכוונה היא לסוג זה. משמעות השם המדעי היא "כל-יכול", בגלל אמונת הקדמונים בכוח המרפא שלה.
חבצלת החוף פורחת מסוף יולי עד אוקטובר (כמו החצב), בעונה שמעטים בה הפרחים האחרים. הפרח לבן צחור, גדול (אורכו עד 13 ס"מ) ובולט לעין, והוא גם שופע צוף ומדיף ריח נעים וחזק. יש לו כותרת משפכית בת 6 עלים, שהם מאוחים לצינור ארוך בחלקם התחתון, מפורדים לאונות צרות בחלקם העליון. במרכז צידם החיצוני יש רצועה ירוקה לאורך. מפנים לעלי העטיף עולים 6 אבקנים, וזיריהם מאוחים ומורחבים, ויוצרים תוספת פעמונית גדולה, לבנה גם היא, של כתר פנימי או עטרה, המוסיפה חן רב לפרח. עמוד-העלי ארוך ודק עם צלקת בת 3 אונות. השחלה נראית מבחוץ כמו תפיחה ירוקה בגבעול (עוקץ הפרח) מעט מתחת לבסיס הכותרת. משמעות הדבר היא שהשחלה תחתית, מה שקובע שהחבצלת תשוייך למשפחת הנרקיסיים, ולא למשפחת השושניים. ואכן גם עטרה היא תופעה נפוצה במשפחת הנרקיסיים, למשל בנרקיס. הפרח נפתח לעת ערב ונובל למחרת בשעות הבוקר המאוחרות. פרח לבן גדול הפתוח בעיקר בלילה –מתאים להאבקה על-ידי חרקי-לילה, ואכן הוא מואבק בעיקר על-ידי רפרפים, הפעילים בשעות-בין-הערביים. אולם אין מניעה גם להאבקה בידי חרקים אחרים, וגם ביום. בבית-גידולו, סמוך מאוד לים, נושבות רוחות עזות במשך היום, דבר שמקשה על חרקים להאביק את הפרח בשלוה. בלילה שוקטות הרוחות, והפרח זוכה להאבקה. האבקנים מבשילים כמה שעות לפני הצלקות. כל צמח מצמיח רק גבעול אחד, שאינו מסתעף. בראש הגבעול נישאת התפרחת, ובה עד תריסר פרחים הערוכים בסוכך. בטרם היפתחו עטוף הסוכך בשני עלים קרומיים. כל פרח נישא על עוקץ נפרד. הפרי ביצי עם 3 מקצועות, ובו כעשרים זרעים שחורים, כל זרע עטוף בקליפת שעם עבה, המסגלת אותו לצוף ולפוץ במי הים בלי להיפגע.
חבצלת החוף גדלה בבית-גידול אופייני: בחופי צפון הארץ, ברצועה הקרובה ביותר לים, לרוב לא יותר מ-100 מ' מהים. רצועה זו חשופה לרוחות הבאות מהים ומביאות בכנפיהן רסיסי מים מלוחים. רק מינים מעטים של צמחים מסוגלים לצמוח בתנאים אלה, וכל מין כזה פיתח הסתגלויות מיוחדות כדי לשרוד ברסס מי הים. רצועת הקרקע הסמוכה לים נקראת על כן בשם "חגורת הרסס". בחגורה זו הצמחים דלילים, וחבצלת החוף בולטת ביניהם למרחוק, במיוחד בזמן פריחתה. היא גדלה בעיקר בחול מיוצב, אך גם בכורכר ובאדמת חמרה.
לצמח נשקפה סכנת הכחדה, כי ממש "מתבקש" לעקור אותו ולהעבירו לגינה הפרטית. הכרזתה כצמח מוגן, ובעיקר החינוך לשמירה על צמחי הבר, הצילו את אוכלוסייתה בארץ.
תפוצתה העולמית משתרעת לאורך חופי הים התיכון לכל אורכו, מספרד עד ארץ-ישראל.
ברפואה העממית השתמשו בבצל של חבצלת נגד נזלת וכן להמרצת פעילות הלב.
בסוג 15 מינים, מהם צמחי-נוי מבוקשים. בארץ גדלים בר 3 מינים.
המקור מייק לבנה אתר צמח השדה

 

מבט לכיוון צפון ברקע השכונה המערבית של חבצלת השרון

*****

בדרך אל החוף

****

***

***

*****

מראות על החוף

***

בקטע חוף זה עובר "שביל ישראל"

***

***

***

***

שכבות הכורכר על המצוק וביניהם משולב החול האדום (חמרה)

***

***

***

שובר הגלים החדש, אחד מכמה שנבנה בעיר

*****

מראות אחרונים לפני סיום

***

***

****

סוף דבר,

היה זה דיווש/טיול/צילום מעניין ומענג,

המראות על המצוק ועל החוף מרהיבים.

חבל!! שיש הזנחה ואפילו זוהמה
בחלקים במצוק בהם יש
ערכי טבע, נוף ומורשת

*****

תודה מיכאל על ההובלה, העזרה והאירוח  

עניינו של תיעוד זה הוא טיול/צילום בצפון מדבר יהודה.

****

****

בטיול זה שוטטנו בשמורת עין פרת וצפינו על אזורה משלושה מקומות ביישוב ענתות .

 

שמורת נחל פרת נמצאת בנַחַל פְּרָת (ששמו הערבי הוא ואדי קֶלְט).
רוב הנחל נמצא בתוך שטח המוכרז כשמורת טבע
אורכו של הנחל כ-30 ק"מ, שטח אגן ההיקוות שלו כ-130 קמ"ר
בעבר היה נהוג לראות את הנחל כגבול בין מדבר יהודה למדבר בנימין והיום ההתייחסות אליהם כיחידה אחת "צפון מדבר יהודה" כמוצג במפה למעלה. 
יובליו העליונים של נחל פרת נמצאים במורדות ההר באזור נווה יעקב ופסגת זאב בצפון מזרח ירושלים.
הנחל נשפך לבקעת הירדן ממזרח ליריחו.
הנחל עובר בקניונים עמוקים, כשהוא חוצה את מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה, ואת חלקו הצפוני של מצוק ההעתקים.
תופעה ייחודית לנחל, שאינה מצויה בנחלי מדבר יהודה, היא הקטע התחתון של הנחל, העובר בכיוון של ציר הקער (סִינְקְלִינָה) הגאולוגי.
בנחל פרת נובעים שלושה מעיינות גדולים (ממערב למזרח): עין פרת (עין פארה), עין מבוע (עין פואר) ועין קלט. ספיקתם המשותפת היא מאות מ"ק בשעה של מים מתוקים.
מי המעיינות זורמים באפיק הנחל, ולכן הוא עשיר מאוד בצמחייה ובבעלי חיים כמו צבאים, ושפני סלעים. במצוק הנחל מצוי קן של עיט ניצי ובמי הנחל דגי חפף ישראלי וצפרדעים.
לאורך הנחל נמצאים שני מנזרים פעילים של הכנסיה היוונית אורתודוכסית מנזר חריתון (המערבי ביניהם) ומנזר סנט ג'ורג' (המזרחי מביניהם)
לאורך הנחל נמצאים שרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות.

*****

היוזם הוא איתי נדב מאמן הצילום שלי.

 

איתי נדב מתגורר ביישוב ענתות. הוא מסתובב עם מצלמה מגיל 5. היום צלם עצמאי ומרצה לצילום ועיבוד תמונה. אוהב עמוקות את הצילום בשלל הפורמטים שלו.

 

איתי הציע שנצא לשוטט וצלם בשמורת עין פרת בשעת בוקר מוקדמת.

הסכמתי להצעתו והזמנתי מספר חברים להצטרף.

ביום שני 13 בספטמבר 2021 הגענו ניר עמית, מיכה ון ראלטה (ההולנדי) ואני לשער הכניסה לשמורה ושם פגשנו את איתי. יחד נסענו במורד הדרך אל מתחם השמורה

****

****

טרם היציאה לדרך, פגשנו את אסף, איש רשות הטבע והגנים, שהסביר לנו אודות השמורה והאזור.

יצאנו לדרך מערבה במעלה נחל פרת עד הבריכה הגדולה למרגלות המנזר.

לאחר שחזרנו לנקודת ההתחלה ישבנו לפיקניק קצר בחניון מעל הנחל.

לאחר הביקור בשמורה עלינו בחזרה ליישוב ענתות ושם איתי הוביל אותנו לשלוש נקודות תצפית מרהיבות.

****

******

מראות הדרך

מבט מהכביש היורד לשמורה

מבט מהכביש היורד לשמורה

נקודת ההתחלה

צילום איתי נדב

צילום איתי נדב

צילום איתי נדב

לפני היציאה לדרך, איתי נדב צילם את אסף ואותי

***

***

****

****

***

***

***

צילום ניר עמית

***

צילום ניר עמית

צילום איתי נדב

צילום איתי נדב

צילום מיכה ון ראלטה

***

צילום איתי נדב

****

****

צילום ניר עמית

צילום ניר עמית

***

****

***

***

צילום ניר עמית

***

******

זמן פורטרטים

צילום ניר עמית

אלעד פקחית רט"ג

איתי נדב

מיכה ההולנדי

ניר עמית

***

*****

היישוב ענתות

****

 

עַלְמוֹן או עֲנָתוֹת היא התנחלות ויישוב קהילתי ושייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב מונה כיום כ-300 משפחות.
היישוב שוכן מעל מצוקי נחל פרת, משקיף על צפון מדבר יהודה, ודרכו הכניסה לשמורת הטבע עין פרת.

 

תושבי היישוב ביקשו לקרוא לו עֲנָתוֹת על שם עיר הכוהנים המקראית הנודעת ענתות, ששמה השתמר בכפר ענאתא הסמוך, ושיש המזהים את מיקומה המדויק ב"ראס אלח'רבה" שבשטח הכפר. בעיר זו התגוררו בין היתר אביעזר הענתותי מגיבורי דוד המלך, אביתר הכהן, וכן ירמיהו הנביא: "דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן". שמו הרשמי של היישוב, עַלְמוֹן, ניתן לו בידי ועדת השמות הממשלתית לאור הקמתו בצמוד לאתר הארכאולוגי חורבת עלמית, המשמר את שמה של העיר המקראית עלמון, שנקראה בתנ"ך גם עָלֶמֶת, ואשר שכנה בסמוך לענתות: "אֶת עֲנָתוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת עַלְמוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ", וכן: "וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן אֶת גֶּבַע וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עָלֶמֶת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עֲנָתוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ"

 

היישוב "ענתות" נוסד בשנת 1982 על ידי קבוצת אנשים אידאולוגים (60 משפחות מירושלים) שבקשה להקים יישוב חילוני ובחרה להתיישב בתוך נוף מדברי מעל מעיין נובע, עין פרת, שבואדי קלט. בשלב הראשון הניחה החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית חמישה עשר מבנים זמניים מתוך מטרה כי התושבים יבנו עם הזמן את בתיהם בסגנון בנה ביתך, מה שאכן קרה.
החטיבה להתיישבות טענה בתגובה להתנגדות עיריית ירושלים להקמה (העירייה התנגדה משום שלטענתה לא היה נחוץ להקים יישוב כה סמוך לעיר, כשבאותו זמן החלו ההכנות להקמת שכונת פסגת זאב הסמוכה מאוד ליישוב). בתשובה לטענות העירייה אמרו בחטיבה להתיישבות כי גורמי הביטחון ביהודה ושומרון הם שלחצו להקים את היישוב בהקדם על מנת לשמור על קרקעות המדינה

 

עשור לאחר הקמת היישוב, גרו בו 60 משפחות. בשנת 2002 הוחל בהקמת שכונה חדשה ממערב ליישוב. ב-2004 הועברה הכניסה ושער היישוב מערבה, על מנת לכלול את השכונה החדשה.

 

אוכלוסיית היישוב הכוללת כ-300 משפחות מגוונת וכוללת זוגות צעירים, משפחות עם ילדים בכל הגילאים, מבוגרים, עולים חדשים וותיקים. מבין תושבי היישוב יש בעלי השכלה, אומנים, קציני צבא ומשטרה, שכירים ובעלי מקצועות חופשיים. מרבית התושבים עובדים בירושלים ולאחרונה החלו לפעול עסקים קטנים גם ביישוב עצמו.

המקור 

 

****

******

תצפית במזרח היישוב

****

מבט מזרחה מנקודת התצפית

מבט על המצוק

*****

תצפית במערב היישוב

****

****

מבט צפונה לעבר גבע בנימין

אתנחתא להתבונן בחצב

***

בונוס

צילום איתי ננדב

******

תצפית בדרום היישוב

****

****

****

***

***

*****

סוף דבר,

היה זה טיול/צילום
מעניין ומענג רווי מראות,

כיף גדול!

*****

תודה לאיתי על היוזמה,
על ההובלה, על ההסברים
ועל הטיפים הקטנים בצילום,

תודה לניר ולמיכה שהצטרפו אלי

***** 

לאחר פרסום התיעוד כתב לי חברי מיכאל עוזרמן את הדברים הבאים "אני מתגעגע לענתות, חלום שהתפספס. היינו 6 משפחות בגרעין המייסד אני הייתי ועדת בינוי, המשפחות רצו להקים את הישוב בגבעה סמוכה וצמודה לבסיס השריון. כעובד מנהל התכנון ולקחש"פ (ועדה לשמירת קרקע חקלאית), היתה לי גישה למפות במנהל התכנון באיו"ש, דיברתי עם פליאה אלבק (מנהלת המחלקה האזרחית במשרד המשפטים), אנשי חטיבה להתיישבות וקולר אדריכלים ושכנעתי את כולם לבחור באתר שאיתרתי. הם קיבלו את הצעתי. הצבנו שלושה קרוונים והייתי אמור לעבור. אז, פרצה מלחמת לבנון הראשונה, לאחר מכן נולדה ביתי הראשונה ונסענו ללימודים בארה"ב. לא נפגשתי יותר עם הקבוצה המייסדת חבל.

סדרת התמונות הבאות צולמו  בחלקו האחרון של טיול בצפון מדבר יהודה ביום שני 13 בספטמבר 2021.

לאחר השיטוט בשמורת עין פרת ותצפיות על האזור מהיישוב ענתות, החלטנו ניר עמית, מיכה ההולנדי ואני לרדת לתצפית על מנזר סנט ג'ורג' בוואדי קלט.

ההחלטה נבעה מהעובדה שזו הייתה הזדמנות להגיע למקום שמזמן לא היינו בו – אני, לפי מיטב זכרוני כמעט 50 שנים.

לתצפיות על המנזר הגענו בנסיעה בכביש היוצא מהכניסה ליישוב מצפה יריחו ומתפתל בין מדרונות ההר כפי שמסומן במפה.

****

******

המראות שנקלטו בעדשת המצלמה

******

כמעט הגענו ליריחו 

****

****

שער הכניסה בירידה למנזר

****

הדרך היורדת למנזר

****

***

***

צילום ניר עמית

מוחמד נענה לאתגר הצילום

כולם מבסוטים

****

***

*****

נקודת התצפית הנוספת

***

הירידה לתצפית. צילם מיכה ההולנדי

המשך הירידה, צילום ניר עמית

למול המנזר, צילום ניר עמית

***

****

***

לקראת סיום, צילום מיכה ההולנדי

חזרנו לכביש

משמר כבוד לפני החזרה למצפה יריחו

*****

אין ספק שהגיחה לתצפיות הייתה כדאית,

המראות מרהיבים

והפגישה עם מוחמד מיריחו
הייתה מלבבת.

*****

במבשרת ציון הוקמה תצפית חדשה.

מיקום התצפית כיכר צומת רחוב סוויסה עם רחוב החצב

****

****

הצופה 

צילום סמדר בן דור

צילום סמדר בן דור

הנוף הנשקף מהתצפית

מעלה כביש מס, 1

****

יובל היורד מעין המבשר אל ערוץ נחל ארזה

למול עמק מוצא ופתחי המנהרות של כביש הגישה החדש לירושלים (כביש 16)

המראה לכיוון דרום: מושב בית זית, עין כרם, המרכז הרפואי עין כרם וגבעת מושב אורה

מבט על מוצא עילית

******
התצפית מרהיבה!

מומלץ להגיע אליה!

מספר פעמים בשבוע שאני נוסע מביתי במבשרת ציון בדרכי לבית הלוחם בירושלים, אני עובר ליד המרכז הרפואי עין כרם (ביה"ח הדסה ופקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית).

משם בעליה לכיוון צומת אורה, מלווה אותי המבט על תוואי מסילת הרכבת הקלה ובמיוחד על דרך הנוף (הליכה ברגל ורכיבה באופניים) הצמודה אליו.

בעוברי שם אני חושב שכדאי שגם אני אשוטט בדרך הנוף.

ביום שבת 4 בספטמבר 2021 נוצרה ההזדמנות המתאימה.

יצאתי בשעת בוקר מוקדמת, זמן קצר אחרי הזריחה.

נסעתי לעבר המרכז הרפואי עין כרם וחניתי במגרש החנייה ליד תחנת הדלק בצומת אורה.

משם ירדתי ברכיבה על האופניים בדרך נוף זאת.

אלה המראות שקלטה המצלמה.

*****

שעת זריחה

****

*******

בעליה לכיוון המרכז הרפואי עין כרם

****

*******

מבט כללי על עין כרם

****

****

*****

*****

דרך הנוף הצמודה לתוואי המסילה

****

****

****

*****

******

מתחם מנזר גורני של הכנסייה הרוסית הפרובסלבית

****

****

*****

סוף דבר,

המראה מדרך זו מרהיב ביותר,

כדאי וראוי לעבור לאורכה!!