במרחב החקלאי סביב נתניה ולאורך חוף העיר24 ביולי 2015

קובץ GPX להורדה GPSies מרחק: 29.5 ק"מ טיפוס-מצטבר: 188 מטר גלריית תמונות

היום יצאתי לטיול עם הבת שלי רוני רווה שהצטרפה לקהילת הרוכבים לפני שנה. במהלך החודשים האחרונים, היא  נאלצה לצאת לפגרות (לימודים, מבחנים ועוד). היום רוני חזרה לרכוב! שמחה וכפיים! כדי להחזיר את רוני לכושר בחרתי מסלול שדרגת הקושי תהיה מתאימה, יותר נכון לומר שיהיה מסלול קל שיחזיר לה (בגדול) את התיאבון לטיולים נוספים. מאחר ובימים אלה מזג האוויר חם מאוד מאוד וגם הלחות מעיקה, העדפתי שהטיול יתחיל מוקדם וממקום מגוריה. כך לא נצטרך לבזבז על נסיעה מיותרת.

 

הטיול התחיל במרחב החקלאי הסמוך לצפון מזרח העיר והמשכו היה לאורך חופה מצפון לעבר מרכזה והלאה לדרומה.

מסלול הטיול

מסלול הטיול

 

התחלנו את הטיול במקום מגוריה של רוני, קריית השרון שהיא אחת השכונות החדשות של נתניה שנבנתה לפני שני עשורים ויותר נכון לקרוא לה כמו שמקובל בחו"ל Natanya East.

 

כבר בשעה 05:30 עוד לפני הזריחה התארגנו בזריזות לרכיבה. לא יצאנו לדרך לפני צילום עצמי משותף (Selfi) שרוני יזמה והעלתה לרשת והודיעה: "התגעגעתי, אז באתי, שבת שלום" והוסיפה "‫‏שישי שני רצוף שאני מעלה פוסט בחמש וחצי בבוקר מה נסגר?"

 

תוצאת הצילום העצמי

תוצאת הצילום העצמי

העלאת הפוסט לפני הרכיבה

העלאת הפוסט לפני הרכיבה

בתחילה שיצאנו לדרך עברנו בדרך דגניה ליד חורשת הסרג'נטים. בחורשה זו נתלו ביולי 1947 שני סמלים מהצבא הבריטי שנחטפו והוצאו להורג על ידי לוחמי האצ"ל כתגובה לתליית שלושה מלוחמיו – אבשלום חביב, יעקב ויס ומאיר נקר.

 

המשכנו צפונה ודרך רחובות שכונת ותיקים הגענו לכביש 57 ובמעבר מתחתיו נכנסנו לשער חפר ולבית יצחק ולנירה.

אלה יישובים שהוקמו על ידי חברת רסק"ו בסוף שנות ה-30' של המאה שעברה על קרקע קרן קיימת עבור עולים מגרמניה, אוסטריה וצ'כיה. הם הוקמו ככפרים שיתופיים והיום הם משתייכים לתנועת האיחוד החקלאי.

 

מיד בכניסה פנינו מזרחה ורכבנו לעבר ובתוך השטחים החקלאים בשולי היישובים.

בשטחים החקלאים בשולי בית יצחק ושער חפר

בשטחים החקלאים בשולי בית יצחק ושער חפר

בשטחים החקלאים בשולי בית יצחק ושער חפר

בשטחים החקלאים בשולי בית יצחק ושער חפר

בעצם רכבנו בקצה המערבי של גבעות החול של השרון. הרגשנו זאת היטב. קטעים מסוימים בין המטעים אינם רכיבים וכדי לעבור אותם נאלצנו לרדת וללכת ברגל.

 

חזרנו לרחובות היישובים ותוך כדי מעבר בהם התרשמנו מכך שתושביהם אמידים ובתיהם מוקפים בגדרות ובשערים. בשנים האחרונות יישובים אלה היו יעדים וטרף קל של עברייני רכוש ובעברית פשוטה הם סבלו מגנבים ובעיקר שודדי רכב.

התחברנו לכביש הראשי העובר בין היישובים, כביש 5760.

נכנסו לכפר ידידיה – מושב עובדים שהוקם בשנת 1935 על ידי המחלקה להתיישבות של הסוכנות עבור עולי גרמניה. בניגוד לאחרים הוא משתייך לתנועת המושבים.

לאחר סיבוב קצר במושב פנינו מערבה במורד בדרך המובילה לעבר מושב אביחיל ונקראת "דרך אביחיל".

בעצם גלשנו ברכיבה מאזור גבעות החול אל עבר אבוס השרון שהוא עמק צר, ארוך שכיוונו צפון דרום ומפריד בין גבעות החול במזרח ובין רכסי הכורכר במערב ולכן הוא נמוך מהם. אבוס השרון מלא באדמת סחף ובו נמצאים שדות גידולי השדה וגם הפרדסים ובתוכו ולאורכו עוברת מסילת הברזל בקו תל אביב – חיפה. כדאי לשים לב לכך בנסיעה הבאה ברכבת.

 

תוך כדי מעבר בדרך אביחיל חצינו גשר מעל נחל הזורם בתוך תעלה שחפרה רשות הניקוז.

זה  נחל אביחיל שיובליו העליונים מתחילים את מהלכם בכניסה לעיר נתניה ובעצם מנקזים את מי הגשמים מרכס הכורכר השלישי, המזרחי לעבר אבוס השרון. כיוון זרימתו של הנחל מדרום לצפון ובנקודה מסוימת מתלכד עם נחל אלכסנדר.

 

בהמשך הדרך חצינו את רמזור הדרך בצומת מסילת הברזל. מעבר זה הוא רחב בגלל שני קווי המסילה. קצת מפחיד לעבור אותו! מתגנב החשד שפתאום תגיע בדהרה למקום הרכבת. חצינו מהר את המסילה ככל שניתן. לאחר מעבר זה התקדמנו לעבר כביש החוף (כביש 2) ואותו חצינו במעבר תת קרקעי.

 

המשך הכביש הוא עליה קצרה ששיפועה מעט חד ושאינו אופייני לדרכי השרון. שיפוע זה נובע בגלל שזו העלייה מאבוס השרון לרכס הכורכר. אכן, נקודה הגבוהה בראש הדרך, בשולי מושב אביחיל, היא תצפית יפה מזרחה ויפה הוא המראה למטה הוא אבוס השרון.

מבט על אבוס השרון

מבט על אבוס השרון

מבט על אבוס השרון

מבט על אבוס השרון

 

עם סיום ההפסקה הקצרה להסדרת הנשימה לאחר העלייה ותצפית וצילום המשכנו מערבה בתוך המושב וחלפנו ליד בית הגדודים העבריים

בית הגדודים העבריים הוא חלק מיחידת המוזיאונים של משרד הביטחון. הוא הוקם בשנת 1961 על ידי יוצאי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה ומטרתו להציג את רוח הגבורה וההתנדבות היהודית. יש בו שתי תצוגות: האחת, תצוגת הגדודים העבריים חלוצי הגיוס ליחידות העבריות שלחמו במלחמת העולם הראשונה לצד לוחמי הממלכה המאוחדת (גדוד נהגי הפרדות וגדודי הלגיון העברי) והשנייה תצוגת הבריגדה היהודית – חטיבה יהודית לוחמת, חַיִ"ל שהוקמה על ידי מתנדבי היישוב היהודי בארץ ישראל לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. הם נלחמו בנאצים, בסיומה נפגשו עם ניצולי השואה ובהמשך היו בין מקימי צה"ל וגם תרמו בתחילת דרכו לעיצוב דמותו.

התקדמנו ברכיבה. הכוונה המקורית הייתה לאחר בית הגדודים להמשיך ולעקוף מצפון את אזור שמורת חולות אביחיל. פספסתי את הפנייה והמשכנו בדרך מערבה עד הגענו לבית העלמין שנמצא מדרום לשמורה. חצינו אותו. ובהמשך, בלית ברירה נכנסנו לשטח השכונה הצפון מערבית של נתניה.

 

המשכנו הלאה מערבה לכיוון הים והגענו אל שושנת העמקים.

לכאורה, המקום נראה כשכונה נוספת של העיר נתניה. לא. שושנת העמקים הוא יישוב קהילתי ששמו לקוח מפסוק בספר שיר השירים: "אני חבצלת השרון שושנת העמקים" (פרק ב', פסוק א). היישוב משתייך למועצה האזורית עמק חפר ונמצא בקצה הדרום – מערבי של תחומה. היישוב, בו חמישה רחובות בלבד, הוקם בשנת 1951 עבור עולים ממזרח אירופה על ידי חברת הבנייה "דירות עם מייסודה של רסק"ו בע"מ".

 

עברנו מתחום שושנת העמקים חצינו את הכביש ועלינו על ראש מצוק רכס הכורכר המערבי שמעל שפת הים. במקום תצפית מרהיב זה עצרנו להפסקה לשתייה לצילום של הנוף וגם לחבישת פצע ברגל שנגרם לי ממכה שקיבלתי ממסמרי הפדלים באחת העצירות הקודמות.

תצפית מצוק שושנת העמקים

תצפית מצוק שושנת העמקים

תצפית מצוק שושנת העמקים

תצפית מצוק שושנת העמקים

 

במקום הייתה פריחה מרשימה של צמחי נר הלילה החופי. זה  צמח רב-שנתי ממשפחת נר-הלילה, הגדל בחולות במישור החוף ובעיקר ברכס הכורכר הצמוד לים. שם צמח זה ניתן לו בגלל שפרחיו צהובים וגדולים, בעלי ארבעה עלי כותרת, נפתחים לעת לילה. לא היה ניתן להמשיך מבלי להנציח בצילום את הפריחה המרהיבה.

 

לאחר ההפסקה חשבתי שנוכל להתקדם ברכיבה לכיוון דרום על שביל הצר לאורך המצוק. אז חשבתי! אחרי עשרות מטרים התברר שהדרך חסומה על ידי גדרות. חזרנו לרכוב לאורך הכביש. מצב קטע כביש זה שאינו נמצא בתחום המוניציפאלי של נתניה הוא כמו שאומרים "על הפנים". אין ניקיון, אין שוליים, אין מדרכות. מרגיז ביותר שכך נראה כביש שצריך להיות דרך נוף מרשימה. פנינה זו מוחמצת וחבל. גם כך הוא המצב של חוף שנקרא "חוף חבצלת השרון", חוף הים אליו יורדים מכביש זה. החוף עלוב ואינו מזמין וחבל!

 

התקדמנו הלאה. נכנסנו לתחומי העיר. בתחילה חלפנו בפאתי השכונה החרדית קריית צאנז ולמול בית החולים לניאדו.

פאתי השכונה החרדית קריית צאנז

פאתי השכונה החרדית קריית צאנז

גם לחרדים מגיע שיהיה להם חוף ים שיתאים לצורכיהם

גם לחרדים מגיע שיהיה להם חוף ים שיתאים לצורכיהם

המשכנו ומצאנו עצמנו על שביל האופניים בחלקה הצפוני של הטיילת המרשימה והמטופחת של העיר. מיד מבחינים במקום שיש לו אבא שדואג למקום. יותר נכון לו יש לו אמא וקוראים לה "מרים": מרים פיירברג –איכר ראשת העיר הנמרצת של נתניה.

הטיילת הצפונית

הטיילת הצפונית

הטיילת הצפונית

הטיילת הצפונית

פועל סיני המשוטט בעיר בחופשת סופשבוע צילם אותנו

פועל סיני המשוטט בעיר בחופשת סופשבוע צילם אותנו

התקדמנו לאורך הטיילת, חלפנו מעל חוף העונות והגענו מעל החוף המרכזי של העיר, חוף הרצל. לא מהרנו לשום מקום, יום שישי עכשיו ואנחנו באתנחתא של סוף השבוע. הסתובבנו בכיכר הראשית של העיר.

הפרח שלי בין פרחי הכיכר

הפרח שלי בין פרחי הכיכר

DSCN9883

 

גם התיישבנו לשתות קפה במדרחוב הרצל וצפינו להנאתנו בעוברים והשבים. למי ששכח זה טיול התנהל בנחת.

 

לאחר הפסקה המשכנו בטיול והבנו שאנו צריכים להתחיל לחזור לנקודת ההתחלה. חשבנו שנתקדם לקריית השרון תוך חציית כביש החוף על גשר האר"י. רוני הציעה לשנות כיוון ולהמשיך לרכב לכיוון דרום העיר. רכבנו על מדרכות הרחוב שנקרא בתחילתו אושסקין ואחר ז'בוטניסקי. הרכיבה בין הבתים המשותפים הייתה משעממת. זאת ועוד, ההרגשה הייתה שאנו בתוך מסדרון חם ולח. החלטנו לצאת לאוויר הפתוח וחזרנו לרכב על דרך הטיילת מעל מצוק העיר. לא הצטערנו. מראה הים מעל המצוק מרהיב. מצד השני של הדרך בתי מידות ומספר בתי מלון. לרגע חשבתי שאנו עוברים באחת מדרכי הריוויירה הצרפתית.

בחזרה בדרך הטיילת

בחזרה בדרך הטיילת

מצוק העיר

מצוק העיר

הטיילת היא חלק משביל ישראל

הטיילת היא חלק משביל ישראל

 

התקדמנו. עברנו מעל חוף ארגמן וממול לבית גולדמניץ. לצערנו הדרך היפה הסתיימה. הגענו לשטח פתוח בהמשכו נמצאת גבעה שנקראת "המזבלה". כעת המקום אינו משמש לאיסוף אשפה ואומרים שישנן תכניות לפיתוח ולבניה בעתיד. בלית ברירה חתכנו דרך החולות לרחוב בן גוריון שהוא אחד הצירים המרכזיים של העיר וראשיתו בצומת ומחלף פולג. המשכנו לרכוב לאורכו של ציר זה עד למקום בו ניתן לחצות ציר סואן זה.

 

 

לאחר חצייתו, רכבנו מזרחה ברחוב שלום עליכם בתחילה לצד פאתי הגן הגדול במרכזו נמצאת בריכת החורף המרשימה בריכת דורה שכעת היא יבשה.

 

המשכנו וחצינו את גשר השלום מעל כביש החוף.

 

משם עברנו דרך אזור התעשייה הצפוני והחדש של העיר.

 

מול אצטדיון נתניה עלינו על גשר הברזל מעל מסילת הרכבת החדש שנפתח לתנועה לפני מספר חודשים ונקרא גשר שרון.

בעליה לגשר השלום

בעליה לגשר השלום

 

חלקו האחרון של המסלול היה ברחובות קריית השרון עד לביתה של רוני ושם הסתיים הטיול.

 

 

הטיול נמשך כמעט חמש שעות. הטיול התנהל בנחת. קצב הרכיבה היה איטי, שעה וחצי גם לא רכבנו. היו לנו שתי הפסקות ארוכות לצילומים ועצרנו קצרות לצילומים ולמעברי רמזורים. התחלנו בשעת זריחה שמזג האוויר היה נעים וסיימנו לקראת צהרים שהיה כבר חם ומעיק. במהלך הטיול לא סבלנו כל כך מהחום, מאחר ומסלול הרכיבה היה צמוד לים המצנן מעט את החום. המסלול היה באורך 29.5 ק"מ והוא היה מגוון, בתחילת במרחב החקלאי ובהמשך לאורך מצוק החוף ובתוך העיר.

 

חזרנו שמחים. היה לנו גם טיול ולרוני גם אימון חזרה לכושר לרכיבה על האופניים. אבל יותר, מכל היו אלה חמש שעות של זמן איכות ביחד. טיול רכיבה עם ביתי הוא דבר מענג ביותר ובמיוחד שבזמן האחרון התראינו מעט. אין זה משנה מתי והיכן מתקיים הטיול. הפעם בשיא הקיץ היה לנו בנתניה ובסביבתה טיול מהנה.