עניינו של תיעוד זה הוא טיול/צילום בצפון מדבר יהודה.

 

 

בטיול זה שוטטנו בשמורת עין פרת וצפינו על אזורה משלושה מקומות ביישוב ענתות .

 

שמורת נחל פרת נמצאת בנַחַל פְּרָת (ששמו הערבי הוא ואדי קֶלְט).
רוב הנחל נמצא בתוך שטח המוכרז כשמורת טבע
אורכו של הנחל כ-30 ק"מ, שטח אגן ההיקוות שלו כ-130 קמ"ר
בעבר היה נהוג לראות את הנחל כגבול בין מדבר יהודה למדבר בנימין והיום ההתייחסות אליהם כיחידה אחת "צפון מדבר יהודה" כמוצג במפה למעלה. 
יובליו העליונים של נחל פרת נמצאים במורדות ההר באזור נווה יעקב ופסגת זאב בצפון מזרח ירושלים.
הנחל נשפך לבקעת הירדן ממזרח ליריחו.
הנחל עובר בקניונים עמוקים, כשהוא חוצה את מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה, ואת חלקו הצפוני של מצוק ההעתקים.
תופעה ייחודית לנחל, שאינה מצויה בנחלי מדבר יהודה, היא הקטע התחתון של הנחל, העובר בכיוון של ציר הקער (סִינְקְלִינָה) הגאולוגי.
בנחל פרת נובעים שלושה מעיינות גדולים (ממערב למזרח): עין פרת (עין פארה), עין מבוע (עין פואר) ועין קלט. ספיקתם המשותפת היא מאות מ"ק בשעה של מים מתוקים.
מי המעיינות זורמים באפיק הנחל, ולכן הוא עשיר מאוד בצמחייה ובבעלי חיים כמו צבאים, ושפני סלעים. במצוק הנחל מצוי קן של עיט ניצי ובמי הנחל דגי חפף ישראלי וצפרדעים.
לאורך הנחל נמצאים שני מנזרים פעילים של הכנסיה היוונית אורתודוכסית מנזר חריתון (המערבי ביניהם) ומנזר סנט ג'ורג' (המזרחי מביניהם)
לאורך הנחל נמצאים שרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות.

 

 

היוזם הוא איתי נדב מאמן הצילום שלי.

 

איתי נדב מתגורר ביישוב ענתות. הוא מסתובב עם מצלמה מגיל 5. היום צלם עצמאי ומרצה לצילום ועיבוד תמונה. אוהב עמוקות את הצילום בשלל הפורמטים שלו.

 

איתי הציע שנצא לשוטט וצלם בשמורת עין פרת בשעת בוקר מוקדמת.

 

הסכמתי להצעתו והזמנתי מספר חברים להצטרף.

 

ביום שני 13 בספטמבר 2021 הגענו ניר עמית, מיכה ון ראלטה (ההולנדי) ואני לשער הכניסה לשמורה ושם פגשנו את איתי. יחד נסענו במורד הדרך אל מתחם השמורה

 

טרם היציאה לדרך, פגשנו את אסף, איש רשות הטבע והגנים, שהסביר לנו אודות השמורה והאזור.

 

יצאנו לדרך מערבה במעלה נחל פרת עד הבריכה הגדולה למרגלות המנזר.

 

לאחר שחזרנו לנקודת ההתחלה ישבנו לפיקניק קצר בחניון מעל הנחל.

 

לאחר הביקור בשמורה עלינו בחזרה ליישוב ענתות ושם איתי הוביל אותנו לשלוש נקודות תצפית מרהיבות.

******

מראות הדרך

******

זמן פורטרטים

*****

היישוב ענתות

 

עַלְמוֹן או עֲנָתוֹת היא התנחלות ויישוב קהילתי ושייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב מונה כיום כ-300 משפחות.
היישוב שוכן מעל מצוקי נחל פרת, משקיף על צפון מדבר יהודה, ודרכו הכניסה לשמורת הטבע עין פרת.

 

תושבי היישוב ביקשו לקרוא לו עֲנָתוֹת על שם עיר הכוהנים המקראית הנודעת ענתות, ששמה השתמר בכפר ענאתא הסמוך, ושיש המזהים את מיקומה המדויק ב"ראס אלח'רבה" שבשטח הכפר. בעיר זו התגוררו בין היתר אביעזר הענתותי מגיבורי דוד המלך, אביתר הכהן, וכן ירמיהו הנביא: "דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן". שמו הרשמי של היישוב, עַלְמוֹן, ניתן לו בידי ועדת השמות הממשלתית לאור הקמתו בצמוד לאתר הארכאולוגי חורבת עלמית, המשמר את שמה של העיר המקראית עלמון, שנקראה בתנ"ך גם עָלֶמֶת, ואשר שכנה בסמוך לענתות: "אֶת עֲנָתוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת עַלְמוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ", וכן: "וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן אֶת גֶּבַע וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עָלֶמֶת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עֲנָתוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ"

 

היישוב "ענתות" נוסד בשנת 1982 על ידי קבוצת אנשים אידאולוגים (60 משפחות מירושלים) שבקשה להקים יישוב חילוני ובחרה להתיישב בתוך נוף מדברי מעל מעיין נובע, עין פרת, שבואדי קלט. בשלב הראשון הניחה החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית חמישה עשר מבנים זמניים מתוך מטרה כי התושבים יבנו עם הזמן את בתיהם בסגנון בנה ביתך, מה שאכן קרה.
החטיבה להתיישבות טענה בתגובה להתנגדות עיריית ירושלים להקמה (העירייה התנגדה משום שלטענתה לא היה נחוץ להקים יישוב כה סמוך לעיר, כשבאותו זמן החלו ההכנות להקמת שכונת פסגת זאב הסמוכה מאוד ליישוב). בתשובה לטענות העירייה אמרו בחטיבה להתיישבות כי גורמי הביטחון ביהודה ושומרון הם שלחצו להקים את היישוב בהקדם על מנת לשמור על קרקעות המדינה

 

עשור לאחר הקמת היישוב, גרו בו 60 משפחות. בשנת 2002 הוחל בהקמת שכונה חדשה ממערב ליישוב. ב-2004 הועברה הכניסה ושער היישוב מערבה, על מנת לכלול את השכונה החדשה.

 

אוכלוסיית היישוב הכוללת כ-300 משפחות מגוונת וכוללת זוגות צעירים, משפחות עם ילדים בכל הגילאים, מבוגרים, עולים חדשים וותיקים. מבין תושבי היישוב יש בעלי השכלה, אומנים, קציני צבא ומשטרה, שכירים ובעלי מקצועות חופשיים. מרבית התושבים עובדים בירושלים ולאחרונה החלו לפעול עסקים קטנים גם ביישוב עצמו.

המקור 

 

 

******

תצפית במזרח היישוב

*****

תצפית במערב היישוב

******

תצפית בדרום היישוב

*****

סוף דבר,

היה זה טיול/צילום
מעניין ומענג רווי מראות,

כיף גדול!

*****

תודה לאיתי על היוזמה,
על ההובלה, על ההסברים
ועל הטיפים הקטנים בצילום,

תודה לניר ולמיכה שהצטרפו אלי

***** 

לאחר פרסום התיעוד כתב לי חברי מיכאל עוזרמן את הדברים הבאים "אני מתגעגע לענתות, חלום שהתפספס. היינו 6 משפחות בגרעין המייסד אני הייתי ועדת בינוי, המשפחות רצו להקים את הישוב בגבעה סמוכה וצמודה לבסיס השריון. כעובד מנהל התכנון ולקחש"פ (ועדה לשמירת קרקע חקלאית), היתה לי גישה למפות במנהל התכנון באיו"ש, דיברתי עם פליאה אלבק (מנהלת המחלקה האזרחית במשרד המשפטים), אנשי חטיבה להתיישבות וקולר אדריכלים ושכנעתי את כולם לבחור באתר שאיתרתי. הם קיבלו את הצעתי. הצבנו שלושה קרוונים והייתי אמור לעבור. אז, פרצה מלחמת לבנון הראשונה, לאחר מכן נולדה ביתי הראשונה ונסענו ללימודים בארה"ב. לא נפגשתי יותר עם הקבוצה המייסדת חבל.