הדפסה

"יד אסא" הוא אתר זיכרון של אחד מקרבות חטיבת הראל במלחמת ששת הימים והוא נמצא ליד בריכת המים של מבשרת ציון על פסגת הר אחירם המתנשא לגובה של 820 מ'.

***

***

***

האתר נמצא על אחד מהמקומות המרהיבים בהרי ירושלים  אליו אני עולה מעת לעת וברכיבת אופניים או שמגיעים אלי חברים לביקור במבשרת ציון.

***

למקום הגעתי פעם נוספת ביום רביעי 11 במאי 2022 .

הביקור היווה סגירת מעגל לביקור מספר ימים קודם לכן קיבוץ יגור למרגלות "ההר הירוק תמיד", אנשים ומקום

בביקור זה, בין היתר, פגשנו את שרה'לה חי שסיפרה לנו על אחיה אסא יגורי שהיה מפקד הפלוגה שנפל עם 14 חייליו בקרב במקום במלחמת ששת הימים. על שמו ולזכר הקרב בו נפל עם חייליו נקרא האתר יד אסא

***

אסא יגורי. בן יצחק ורחל. נצר ממשפחת הבילויים. חונך במשפחה שאומנה על ברכי הציונות המגשימה ולערכים לאומיים. סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר ביגור. היה חבר הקיבוץ. אהב עבודה והיה מעורה כחקלאי בכל ענפי המשק ללא הבלטה עצמית, כי נחבא אל הכלים היה. עבד ברפת ובפלחה ובגידולי שלחין. השתייך לתנועת “הנוער העובד והלומד” וגויס כמרכז התנועה וגם שימש כגזבר בה אף כי רצונו היה עז לעבוד במשק ובשדה. עם התייצבותו לעבודה בקרב הנוער קנה את לב כולם. קשה היה לו להסתגל לכל מעשה לא ישר הקשור בענייני הכספים שלהם היה אחראי. נעים הליכות היה ותמיד היה עומד ושומע למצוקות כל אדם שהפכו עד מהרה למצוקותיו הוא. בהיותו מגויס בתפקיד מחוץ לבית היה נוהג לטעון: “אני מסתובב בעיר ושם הטרקטור עומד”, כי הוא נלקח מתוך העבודה כשהקרקע עוד לא פולחה והיה חוסר בידיים עובדות. היה חבר ב”הפועל”.

 

אסא גויס לצה”ל באוגוסט 1955 ושירת בנח”ל מוצנח וגם עבר קורסים שונים. השתתף בפעולות תגמול לפני מערכת סיני ובמערכה עצמה. ללא יומרות צעד בבטחה במערכות הצבא, הגיע לדרגת סרן ותמיד גילה תושייה ודבקות במשימה. בהתקרב ימי מלחמת ששת הימים והוא עדיין לא קיבל את צו הגיוס היה חסר מנוחה וכולו דרוך. בהיקראו לדגל שימש כמפקד פלוגה, נלחם ונפל בקרב בשיך עבדול-עזיז תוך לחימה פנים אל פנים עם האויב שהגיח מתוך התעלה. הוא הלך בראש פלוגתו בשדה מוקשים תחת הפגזה קשה ואש שטוחת מסלול – ובפריצה אל היעד היה הוא הראשון, בתוך היעד שמצא את מותו. זה היה ביום הראשון לקרבות, הוא כ”ו באייר תשכ”ז 5.6.1967.

 

אסא הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות ביגור. על גילוי אומץ לב צוין לשבח על ידי אלוף פיקוד המרכז.

 

שני חיילים שלחמו לצדו והיו במחיצתו עד לרגעיו האחרונים קראו לבניהם שנולדו סמוך לאותו תאריך על שמו. כן קראו לבניהם עוד שניים שפעלו אתו בתנועות הנוער ומתוך היכרות אתו.

 

המועצה המקומית מבשרת ציון הסבה את השם הפסגה שנקרא שיך עבד אל-עזיז (שבין משחרריו היה אסא) לשם “יד אסא” ושם הוקם אתר הנצחה לקרב .

 

בחדר הזיכרון שבין יוזמי הקמתו היה אסא, נקבע לוח (ותמונתו עליו) המנציח את שמו. ביומן יגור, שהוצא ב”שלושים”, הועלה זכרו עם עוד כמה בנים שנהרגו במלחמה.

 

המקור פני יגור 

***

******

האתר נבנה על שרידי מוצב ירדני שנמצא על פסגת הר שהיא חלק מאחד מרכסי ירושלים המשתרע מהר הטייסים והר איתן בדרום/דרום/מערב עבור דרך רכס צובה והר חרת  – צפון/צפון/מזרח

 

את מפה זו קבלתי מפרופ' אלישע אפרת ז"ל והייתה חלק מעבודת הדוקטורט על פרוזדור ירושלים שכתב במסגרת לימודיו בשנות ה-60'.

****

האתר נמצא סמוך מאוד למבשרת ציון אולם אינו נכלל בתחום השיפוט של המועצה המקומית מאחר ונמצא מעבר לקו הירוק

 

**

***

***

 

פסגת ההר הידועה, מאז מלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים,
בשם משלטי שיח' עבד אל עזיז
על שם מבנה קבר שיח' הסמוך, שזהותו אינה ידועה .

 

משלטי שיח עבד אל עזיז ומקום קבר השיח'

בימי מלחמת העצמאות משלטי שיח' עבד אל עזיז  היוו חלק מהמערך של הלגיון הירדני שישב על הרכסים מצפון-מערב ירושלים מגבעת הרדאר (היום הר אדר) עבור דרך בידו ועד לנבי סמואל. מערך זה חלש על הדרך לירושלים ועל הכניסה אליה מכיוון השפלה במישור החוף. הניסיונות לכיבוש רכס זה הסתיימו בכישלון צורב ונפילת חיילים רבים.

 

עד מלחמת ששת הימים משלטי שיח עבד אל עזיז היו בשליטת הלגיון הירדני ובאחזקתו וחלשו על הקצה הדרך בפרוזדור ירושלים בואך העיר.

 

בסמוך למוצב הוקם מחנה צבאי ירדני שהיה ידוע בשם "שיכון קציני הלגיון" ועל פי חלק מהגרסאות. היה יישוב שהוקם בשנת 1961 ובו התיישבו גמלאים של הצבא הירדני.

 

במחנה היו 15 מבנים שבלטו על קו הרקיע והיו סימן היכר של המוצב שנבנה על ידי הצבא הירדני כחלק מגוש המוצבים שכלל את גבעת הרדאר, חירבת א-לוזה ושלט על הדרך לירושלים.

 

***

בראשית מלחמת ששת הימים, ביום, 5 ביוני 1967, הטיל פיקוד מרכז על חטיבה 10 ("הראל"), בפיקודו של אל"ם אורי בן ארי, להבקיע את המוצבים הירדניים אשר איימו על הדרך העולה לירושלים, ולנתק את כביש גב ההר מצפון לירושלים.

****

מוצב שייח' עבד אל עזיז היה מבוצר היטב, ובו בונקרים החולשים על אזור הקרב, תעלות קשר ושדה מוקשים צפוף בין המוצב לקו הגבול.

 

גדוד החרמ"ש 106, שכלל 3 פלוגות חיל רגלים, פלוגת טנקים, כח הנדסה ופלוגה מסייעת, יצא משטח הכינוס ביער חולדה, ונע לכוון הקסטל דרך צומת נחשון ורמת רזיאל.

 

הגדוד המשיך בתנועה לכוון מוצבי שייח' עבד אל עזיז, ובשעה 17:00 עלו טנקים של הגדוד לעמדות שולטות והחלו לירות על ביצורי המוצב.

 

כוח שני ובו חיילי החרמ"ש בחיפוי טנקים התחיל בתנועה ליעד דרך מעבר צר שנפרץ בשדה המוקשים, תחת הרעשה ארטילרית של הצבא הירדני מעמדות בכפר אל ג'יב שגבתה קורבנות נוספים.

 

עם רדת החשיכה עלה אחד הטנקים על מוקש וחסם את הדרך שנפרצה בשדה המוקשים. מספר הנפגעים בכוח התוקף עלה, ומפקד פלוגה ט' סרן אסא יגורי שהובילה את הכח, הורה ללוחמיו לרדת מהזחל"מים ולהתקדם ברגל תחת אש כבדה, אל היעד.

 

עם הפריצה אל היעד נלחמו חיילי הפלוגה בקרב פנים אל פנים עם לוחמי הלגיון עד לכיבוש המוצב בשעה 19:30.

 

במהלך הקרבות נהרגו סרן אסא יגורי (קיבל את עיטור המופת על תפקודו בקרב) ו-14 חיילים נוספים, ו-42 נפצעו.

***

***

לאחר מלחמת ששת הימים ניתן להר השם הר אחירם ובו הוקמה מצבת זיכרון ללוחמי חטיבת השריון הראל. כאמור, המקום כונה יד אסא, על שם 15 הלוחמים ומפקדם, שנפלו בקרב.

 

לאנדרטה נגרמו נזקים בזדון, ככל הנראה על ידי תושבים ערבים מכפרים שבסביבה (בידו, בית סוריק, בית איכסא ועוד) .

 

משהתברר כי לא ניתן להגן על האנדרטה היא הועברה לתוך מבשרת ציון והוצבה זמנית באזור כיכר חלילים.

 

בשנות ה-90' בנתה חברת ערים שכונה חדשה בקצה הצפון מערבי של מבשרת ציון סמוך למקום בו נמצא המוצב הירדני.

 

מספר שנים לאחר מכן חברת ערים ועמותת ותיקי חטיבת הראל בנו אנדרטה חדשה בפסגת הר אחירם, למרגלות מגדל המים.

***

***

***

***

***

***

***

מבט מזרחה לעבר ירושלים

***

שרידי קבר שיח עבד אל עזיז

 

שטחו של המבנה 8 על 8 מטר והוא בנוי על יסודות של מבנה עתיק.

 

גגו של המבנה קרס עם השנים אך הקירות נותרו עומדים על תילם.

 

בסמוך למבנה המוסלמי נמצא עץ תות בודד ועתיק. מ

 

מערב למבנה נחצבו בעת העתיקה שלושה בורות מים מטוייחים (למניעת חלחול).

 

קונרד שיק מזכיר במחקריו את פסגת שייח עבד אל עזיז כמקום קבורה אפשרי של רחל וזאת מאחר שעל פי דבריו התושבים הערבים קוראים למקום "קובת רחיל" (קבר רחל)

 

במחקרו "קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל" מציין ד"ר יואל אליצור כי ייתכן וקביעה זו נסמכת על שמועות וכי אין לה בסיס.

 

דרך המערכת של גדר ההפרדה הנמצאת בסמוך לאתר

*****

אתר "יד אסא"
הוא אחד מציוני הזיכרון
לקרבות לשחרור ירושלים
במלחמת ששת הימים
ויעד שלא נכבש במלחמת העצמאות.

**** 

ראוי ומומלץ להגיע אליו וללמוד
על הקרב קשה בו נפלו
במלחמת ששת הימים 15 לוחמים.

****

זה מקום שיש בו גם תצפית,
כמעט מכל הכיוונים,
על  הרי ירושלים.

*****

זה מקום בו אפשר גם ללמוד ולהתרשם
על בניית גדר ההפרדה
בצפון פרוזדור ירושלים.