ביום שבת שקר מאוד ויורד גשם, ההיגיון הוא להישאר בבית המחומם.

 

אבל, מוטי ארמלין, ניר עמית ואני לא פעלנו בהיגיון זה. יצאנו לשוטט בעיר העתיקה של ירושלים.

 

השאלה היא למה חבריי הטריחו עצמם ויצאו בשעת בוקר של חורף מהצפון והגיעו אלי ויחד נסענו לעיר העתיקה.

 

התשובה היא כי מאוד רצינו.

 

ניר ואני רצינו להיות הקהל של מוטי.

 

קהל? מדוע?

 

מוטי שעומד לסיים את קורס מורי הדרך ואחת מבחינות הסיום שלו היא הדרכת קטע בעיר העתיקה של ירושלים.

 

מזג אוויר האיר לנו פנים. הגשם פסק שהתחלנו בסיור.

 

נכנסנו לעיר העתיקה דרך שער ציון וצעדנו לעבר הרובע היהודי וליתר דיוק לבית הכנסת החורבה.

 

כך מצאנו עצמנו הולכים אחרי מוטי שהסביר לנו בארבע נקודות.

 

שמענו בקשב רב לדבריו של מוטי שהצליח גם לחדש לנו.

 

אחר כך הגבנו ונתנו לו משוב ואף הצענו לו איך לשפר את ההדרכה.

 

תוך כדי השיטוט גם צלמנו. האם אפשר להסתובב בלי לצלם? התשובה מוטמעת בשאלה.

 

אחרי ההדרכה של מוטי וסיכום קצר המשכנו לשוטט בעיר העתיקה והגענו לכנסיית הקבר.

 

אחרי מספר שעות החל לרדת גשם ואז סיימנו את הביקור בשער יפו.

 

********

שער ציון

******

*******

רחובות וסמטאות

*****

חיים בצוותא

****

אם שואלים אותי,
מוטי כבר ראוי
לתואר ולרישיון מורי דרך

****

גם הדלתות מדברות

******

אנחנו בעיר העתיקה, זוכרים?

******

הגענו לכנסיית הקבר
לפגוש את פטריארך היווני אורתודוכסי
תאופוליוס השלישי

*****

לקראת סיום

****

סוף, היה זה טיול שבת
לא שגרתי בכל מובן

*****

היה נעים לחזור
להסתובב בעיר העתיקה

מסתבר שבגלל האירועים השונים
לא הייתי בה
כמעט שנתיים וחצי.
זה המון זמן!

****

עצוב היה לראות אותה
כל כך ריקה ועזובה מי ייתן
והעיר תחזור להיות שוקקת שוב
והשמחה תחזור אליה
****
נהניתי מאוד בחברתם
של מוטי וניר
ואפילו למדתי
כמה דברים חדשים.

****