אחרי הצהרים בא' חול המועד פסח תשע"ו (24/4/2016) רוני רווה (ביתי) ואני חידשנו את מסורת הטיולים ביחד. מאחר יצאנו מביתה של רוני בנתניה טיילנו בלב השרון.

 

מסלול הטיול היה באזור המשתרע ממזרח ודרום מזרח לעיר נתניה.

 

מסלול הטיול היה באזור שבין קריית השרון בצפון ובין חרוצים בדרום.

 

מרבית הטיול היה ברצועת גבעות החול של השרון הדרומי.

באפיון המבנה הפיסיוגרפי של השרון ניתן לציין שלאורך מרכזו משתרעת רצועה של חולות פליסטוקנים שהתפתחו לקרקע חולית אדומה אך המבנה הטופוגרפי עדין מזכיר גבעות חול. רצועה זו רצופה במחצית הדרומית של השרון (בין נחל הירקון ובין נחל אלכסנדר). רוחבה 5 ק"מ ואורכה 25 ק"מ וגבעותיה מגיעות לגובה של 50 – 90 מ'. המבנה הגבנוני של רצועה זו זו והיער שהיה בה מנעו בעבר ההיסטורי את השימוש בה לדרכים. גם כיום אין רשת הדרכים מפותחת בחלק זה של השרון. גבעות החול חסמו את ניקוז הנחלים היורדים מהר לעבר הים והיטו אותם דרומה (נחל קנה) וצפונה (נחל אלכסנדר). בתוך תחום הגבעות החול התפתח ניקוז מקוטע שהתאחד בצורה מעגלית בנחל פולג. בעבר הרחוק נסתם נחל זה על ידי חולות וסביבו נוצרו ביצות נרחבות. עוד בתקופה קדומה היה צורך לנקז בצורה מלאכותית את הביצות על ידי פריצת רכסי הכורכר.
המקור: יהודה קרמון (1973),ארץ ישראל – גיאוגרפיה של הארץ ואזוריה, ת"א: הוצאת יבנה, עמ' 235 – 236

 

יצאנו לדרך מקריית השרון.

קריית השרון  זו שכונה חדשה שנמצאת במזרח נתניה, בצמוד למכללה האקדמית נתניה. התכניות להקמת השכונה הוכנו בתחילת שנות ה90' מתוך כוונה להגדיל את שטחי הבניה בעיר ולמשוך אליה אוכלוסייה צעירה ומבוססת. הבניה במקום החלה בשנת 1997 והאכלוס הראשון בה החל בספטמבר 1999. הגם שחלקים גדולים משטח השכונה בנוי הבניה בה טרם הסתיימה. בחורשה הסמוכה לשכונה, ששמה הרשמי הוא "פארק האלונים", אך מכונה "חורשת הסרג'נטים", נתלו סמלים בריטיים  בימי המנדט הבריטי.

 

 

 

למסלול הטיול שלנו היו שני קטעים שביניהם מפריד כביש 551 בין צומת דרור בכביש 4 ובין צומת פולג בכביש החוף.

 

זה הקטע הצפוני בו החל והסתיים הטיול

 

 

יצאנו מתחום מקריית השרון ורכבנו בשדות מדרום.

 

התקדמנו לעבר כפר נוער הדסים ורכבנו בדרך הצמודה לגדר המערבית שלו. חצינו את שמורת הטבע הקטנה הסמוכה, "שמורת הדסים".

שמורת הדסים היא שמורת טבע מוכרזת שכיום היא סגורה לקהל למטרות שיקום, לאחר שהתחוללה בה שריפה. שמורה זו הוקמה ביוזמתו של אבינועם קפלן, מורה בכפר הנוער "הדסים", שדאג עוד ב- 1947, עם הקמת המוסד החינוכי, לשמור על חלקה בפאתי אדמות הכפר המייצגת את צמחיית האזור. לאחר חקיקת חוק שמורות הטבע והגנים הלאומיים, היתה שמורה זו בין הראשונות שהוכרזו בישראל. בשמורה נמצאות שתי חברות צומח. בדרום-מערב השמורה נמצא מחשוף קרקע חוסמס (חמרה מלווה בגיר, ועליה יש כדורי כורכר), בו גדלה בתה של קורנית מקורקפת והמין הנדיר גולנית ערבית (האוכלוסייה הטבעית האחרונה שנותרה במישור החוף), ואילו בצפון ובמזרח השמורה גדלה גריגה של קידה שעירה ולוטם מרווני. מהגיאופיטים גדלים בשמורה סייפן התבואה, אירוס ארץ-ישראלי, בן-חצב יקינטוני, שפתן מצוי, רקפת מצויה ואחרים בתחומי הגריגה גדלים כעשרה שיחים ועצים קטנים של אלון התבור, ושיחים מעטים של אלת המסטיק ואשחר ארץ-ישראלי.

 

התקדמנו לעבר הפינה הצפון מערבית של אבן יהודה. לא נכנסנו לתחום היישוב אלא רכבנו בדרך שבשוליו. יכולנו להתרשם מנוף הגבעות.

 

 

הכוונה הייתה להמשיך ישר לעבר כפר נטר. אבל, מספר גדרות ושערים נעולים חייבנו אותנו לסיבוב בשדה ופרדס. הגענו לחצר אחת הנחלות בכפר נטר ועברנו דרכה. תושביה השתוממו ואפילו כעסו וטענו שזה שטח פרטי. התקדמנו ורכבנו לאורך הרחוב הראשי של כפר נטר.

 כפר נטר הנו מושב עובדים השייך למועצה אזורית חוף השרון. היישוב מונה כ-1,200 תושבים. המושב הוקם בשנת 1939, בשלהי תקופת המרד הערבי הגדול באזור ריק מהתיישבות כישוב חומה ומגדל. מייסדיו היו בוגרי בית הספר מקווה ישראל ושמו נקרא על שמו של קרל נטר שיזם והקים את מקווה ישראל והיה גם מנהלו הראשון. חלקו של המושב הוותיק כולל 70 משקים חקלאיים ששטחם כ-30 דונם האחד. ענפי החקלאות העיקריים: פרדסים, מטעי אבוקדו ולול. גידולים חקלאיים נוספים: כרם יין, ירקות, אנונה, אננס. כמו כן פועלות במושב חוות סוסים, דיר ומשתלות. בשנת 2001 נבנתה שכונת ההרחבה כוללת 82 מגרשים בגודל חצי דונם ועליהם בתים פרטיים. ההרחבה מחוברת למושב בכביש רגיל ובנוסף בשביל הליכה מרוצף ומואר בלילה שאורכו כקילומטר אחד העובר דרך השדות. להרחבה על המושב ותולדותיו.

 

הכוונה הייתה לרכב לא רק על המדרכה ברחוב הראשי של המושב אלא גם בדרך שחשבתי שקיימת בשולי הנחלות. חיפשתי מעבר מערבה שלא דרך חצר הנחלות. חצינו כרם צעיר, גידול שאינו שכיח בחלק זה של השרון. לצערי לא יכולנו להתקדם דרומה לעבר בית יהושע  וחזרנו לדרך הראשית.

 

נכנסנו לתחומי היישוב הסמוך בית יהושע ורכבנו דרומה לאורכה של הדרך הראשית של המושב.

בית יהושע הוא מושב  שנמצא ממערב לאבן יהודה ומדרום לכפר נטר, ממזרח לקו מסילת הברזל ומצפון לכביש 553.  המושב משתייך למועצה אזורית חוף השרון. כמו כפר נטר הוא הוא הוקם כקיבוץ במסגרת יישובי חומה ומגדל  באוגוסט 1938 על ידי חברי גרעין 'עקיבא ב' ' של תנועת "עקיבא" מפולין, אשר עלו ארצה בשנות ה-30 ועברו הכשרה בפתח תקווה. בשנת 1950 הפך למושב עובדים.  כיום מונה בית יהושע כ – 1000 תושבים, חלקם בעלי נחלות, חלקם בעלי בתים בהרחבה. עם התפתחות הרכבת, ואיכות החיים בכפר, רבים עברו להתגורר בו בשכירות. להרחבה על היישוב

 

עברנו דרך אחת הנחלות בקצה הדרומי של בית יהושע והגענו לכביש 553. רכבנו מערבה בדרך המקבילה לכביש מצפון ולפני הגשר מעל מסילת הברזל חצינו את הכביש לכיוון דרום ומכאן החל הקטע הדרומי בו היה החלק האמצעי של הטיול.

 

וזה היה המסלול בקטע הדרומי של הטיול.

 

קטע זה של הטיול החל שהחל בצילום מעל מסילת הברזל.

 

המשכנו דרומה בדרך הצמודה ממזרח למסילת הברזל וחצינו בגשר מעל נחל פולג.  למעשה רכבנו כעת בתוך אבוס החוף בין רכסי הכורכר בו עובר תוואי מסילת הברזל בין תל אביב וחיפה.

 

נחל פולג חוצה את השרון למלוא רוחבו. בניגוד למרבית נחלי החוף, לנחל זה אין כלל יובלים המגיעים מאזורי ההר, ולכן הנחל הוא נחל אכזב. רק בחלקו התחתון יש בנחל מים כל השנה, שמקורם בעיקר במי שפכים. הנחל, שאורכו כ- 17 קילומטרים, מתחיל את דרכו בסביבות קיבוץ רמת הכובש ובפאתי העיר טירה. והוא מתפתל בין פרדסי השרון. ליד מושב בצרה, הנחל פונה צפונה כדי לעקוף רכס הכורכר המזרחי של השרון לעבר העמק שמדרום לתל יצחק ואחר כך ממשיך מערבה בין אודים ויקום. סמוך למושב אודים חוצה הנחל את רכס כורכר נוסף (הרכס התיכון) כשהוא נעזר בפרצה מלאכותית. לקראת השפך, הנחל עובר בדיונות חול מצפון לרכס הכורכר המערבי, והוא נשפך לים מצפון למכון וינגייט.
לנחל פולג ישנם מספר יובלים: נחל דרור, המנקז את צפון גבעות תל מונד ואליו ליד מאגר תל יצחק הסמוך לכלא הדרים הקולט את מי שיטפונות החורף ואת הקולחים הזורמים בנחל מצטרף  נחל חירות שראשיתו בגבעות שמדרום לתל מונד. נחל דרור נשפך לנחל פולג מדרום לתל יצחק. שני יובליו של נחל פולג המגיעים אליו מדרום הם נחל רעננה המנקז את הגבעות שמצפון לעיר והוא מתנקז לנחל רשפון הזורם צפונה באבוס הצפוני ומצטרף לנחל פולג באזור שבין יקום ותל יצחק. יובל צפוני של נחל פולג הוא נחל אודים המנקז את הגבעות אבן יהודה וכפר נטר. מקור שמו של הנחל הוא בפרצה עתיקה שנחצבה ברכס הכורכר בין יקום ואודים – שער פולג המכונה לעיתים בטעות "השער הרומאי" (אף שראשיתה של הפרצה עוד בתקופה הכנענית). פרצה זו נועדה במקורה לשמש להגנת עיר עתיקה בתל פולג, ומאוחר יותר שימשה לניקוז הביצות ממזרח לרכס. הנחל מפלג את הרכס, ומכאן שמו הערבי של הנחל "ואדי פאליק" והשם העברי "נחל פולג". גם הצלבנים קראו לאפיק "נחל הסלע המבותר".
לצד הנחל נמצאות מספר שמורות טבע קיימות ומוצעות, הנמצאות רובן ככולן בארבעת הקילומטרים האחרונים של האפיק.

 

 

 

לאחר שחצינו את נחל פולג המשכנו הלאה דרומה ורכבנו בשולי שמורת ביצת פולג. 

שמורת ביצת פולג שמדרום לנחל פולג המשתרעת באבוס החוף משני צידי מסילת הרכבת תל אביב – חיפה, בין הקיבוצים יקום ותל יצחק. השמורה היא ביצה עונתית, שריד לביצה רחבת ידיים שהתקיימה עד לשנות ה- 1950 בשם "בירכת רמדאן". ביצה זו נוקזה, תחילה בתקופת המנדט הבריטי, ולאחר מכן בשנות ה- 1950, אולם שבה והתחדשה בחלקים מהשטח, לאור קשיי ניקוז. שטח הביצה סבוך, ונשלט בעיקר ע"י קנה מצוי. באזור גדלים גם מיני צומח נדירים ובהם סוף רחב-עלים וגומא הפפירוס. מיקומו וגודלו של האתר הופך אותו למקום מקלט חשוב לבעלי חיים. באזור חורפים עופות מים רבים, וכן נצפו בשטח חתול ביצות ושועל מצוי. חלק מהשטח פתוח, ובחורפים גשומים יש בו אגם מרהיב-עין (בפרט ממערב למסילת הרכבת).

 

המשכנו דרומה וסטינו מהדרך הצמודה למסילת הברזל ונכנסנו לתוך השדות ממזרח. בתחילה נהינו  מרכיבה בשדה גידול דשא.

 

המשכנו מזרחה והתחלנו לעלות לעבר גבעות החול. שם נהינו לרכב בין שדות הקמה המחכה לקציר.

 

הגענו למתחם מנחת הטרקטורונים המעופפים

 

ושם עצרנו להפסקה קלה תוך צפייה על המתרחש במנחת.

 

לאחר ההפסקה המשכנו מעט דרומה ודרך השדות פנינו לעבר שמורת בני ציון. רכבנו בדרך ממערב לה.

שמורת בני ציון משתרעת על קרקעות חמרה וחוסמס, בהן גדלה גריגה של קידה שעירה, מתנן שעיר, צחנן מבאיש ולוטם מרווני (חמרה), ובתה של קורנית מקורקפת וסירה קוצנית (חוסמס), ומינים נוספים, ביניהם נדירים – געדה קיפחת, אזוביון דגול, נעצוצית סבוכה, לשון-אפעה קטנה, ושרידי היער הטבעי – שלושה אלוני תבור ומספר שיחי עוזרר קוצני. בנוסף, השמורה עשירה בגיאופיטים וביניהם חצבים, חבצלת קטנת-פרחים, סתוונית היורה, צבעוני ההרים ועוד.  בקיץ 2002 נשרף רוב שטח השמורה. בתחומי השמורה נמצא אתר העתיקות ח'רבת ג'יוס ובו שרידי גת ורצפת פסיפס פשוטה ללא עיטורים. בשנת 2015 נסגרו שבילי הטיול העיקריים בשמורה, לצורך שיקום הקרקע כתוצאה מסחיפת קרקע מואצת.

 

המשכנו צפונה ועברנו בפאתי שמורה נוספת, שמורת חרוצים צפון.

שמורת חרוצים צפון –  השמורה משתרעת בשדות ממערב למושב חרוצים, בקרקעות חמרה וחוסמס. שטח זה נחשב לשמורת קרקעות החמרה הגדולה ביותר בישראל, והוצע כשמורה באמצע שנות ה- 80' אך טרם הוכרז רשמית בשל קרקעות פרטיות. נוף השטח הוא בתה ושיחייה של קידה שעירה, קורנית מקורקפת וסירה קוצנית, בה אותרו כ-150 מיני צומח. בשטח אותרו מינים נדירים רבים, ובכללם געדה קיפחת, בוצין ביירותי, אזוביון דגול, שמשונית הטיפין ותורמוס שעיר. כמו כן יש בשטח מגוון גיאופיטים אירוס ארץ-ישראל. בשמורה בולטים שיחים רבים של המטפס שרביטן, וכמו כן פזורה בשמורה פסולת ישנה, הפזורה באזור שנים רבות.

 

התקדמנו צפונה. הייתה זו השעה האחרונה של האור ונהינו מתאורה יפה של קרני השמש ממערב על החול האדום.

 

במתחם צעדים, ביה"ח קריית שלמה, מופעלות תכניות טיפול ארציות  עבור אוכלוסיות בעלי צרכים מגוונים, חלקם בקצה הרצף, בפיקוח משותף של משרד הרווחה ומשרד הבריאות. במהלך השנים נצבר נסיון וידע רב  בהתמודדות עם אוכלוסיות קצה. המסגרות השונות מציעות קשת שירותים רחבה לאוכלוסיות מיוחדות, הסובלות מכפל וריבוי אבחנות, ובכך מונע טלטול מיותר של המטופלים בין מערכות הבריאות והרווחה.

 

 

המשכנו חלפנו ליד בית חולים קרית שלמה והמשכנו בשולי הפרדס וחצינו את כביש 551 והמשכנו לדשדש בין החולות.

 

בשעת האור האחרונה הגענו שוב למעבר מעל נחל פולג.

 

משלב זה שלא הטיול המשכנו ברכיבה רצופה ללא עצירות מיותרות. הכוונה הייתה להספיק לרכב כמה שיותר בדקות האור האחרונות. טיפסנו במעלה הדרך החולית בין מוסד נווה הדסה ותל יצחק. הגענו לכביש 553. התלבטנו אם למשוך מזרחה לרכב במדרכות אבן יהודה. החלטנו לא. מצומת הכניסה לתל יצחק המשכנו צפונה בדרך החולית, שחלקה לא היה רכיב. הגענו בדקות האור אחרונות לבית העלמין של בית יהושע.

 

זהו החלטנו שבשלב זה לא נרכב בשטח כי התחיל להיות חשוך. נכנסנו לצדו המזרחי של מושב בית יהושע. הגענו לרחוב הראשי ועלינו צפונה לעבר כפר נטר. רכבנו על מדרכה עד הכניסה הצפונית של המושב. פנינו לעבר שכונת ההרחבה ומשם רכבנו לצידי 5611 המוביל לעבר קריית השרון.

 

למרות שכבר היה חושך החלטתי לא להסתכן ברכיבה בשולי הכביש ולהיכנס לשטח. החושך היה כמעט מוחלט. כך רכבנו בשדות מכפר נטר בדרך המוכרת בתחילה מזרחה ואחר כך צפונה מערב לעבר קריית השרון. נודה הרכיבה בחושך לא הייתה קלה ללא פנס. אבל הגענו בשלום.

 

אחרי כמעט ארבע שעות הסתיים הטיול המופלא שלנו בגבעות החול.  היה לנו כיף גדול לטייל בערב אביבי חם זה. נהינו מאוד והחלטנו, שככל שיתאפשר, נמשיך לטייל ביחד בשרון באזורים אחרים. נחמד לנו ביחד!