בחלקו השני של הטיול בגליל התחתון המרכזי ביום שני 19 באוגוסט 2024ה עלינו, בין היתר, גם  לפסגות הר כמון והר חזון.

המראות מהפסגות ההרים
ומהדרך ביניהן היו ראויים לצילום.

ח' כאמנה
פסגת הר כמון 

*

מבט לעבר כרמיאל והיישובים בעינה ודיר אל אסד למרגלות מתלול צורים

מבט אל היישוב נח'ף מצפון לכרמיאל

מבט מערבה לעבר כרמיאל מג'ד א-כרם ובאמצע קו האופק הר גמל

מבט דרומה לעבר דיר חנא ומעלה צביה

מבט דרומה לאזור שהיה פעם שטח 9 ומעבר לו עראבה למרגלות הרי יודפת

קטע נחל צלמון
מזרחה מראס אל עיין
מדרום למורן
ומצפון להר חזון 

*

הגענו לחנייה

פותחים שולחן

תודה סמדי

יפה צלמת ניר

היינו רעבים בשעת אחרי הצהרים

מבט צפונה לעבר הר מירון

*

מבט דרומה לעבר הר חזון

רום פסגת הר חזון 

חסימת החורש לנסיעה ברכב, כך בכל האזור, למה?

*

*

מבט לקרני חיטין

מבט עלבון מאגר צלמון

עוד מבט על עלבון

מצוק הארבל במלוא הדרו

סוף,
כל מילה
נוספת מיותרת.

תודה ניר
על יום מעניין,
גדוש ורווי
מראות וחוויות.

תודה סמדר,
היה לנו טעים ונעים.

אחד מקטעי הטיול של ניר עמית ושלי בגליל התחתון המרכזי ביום שני 19 באוגוסט 2024 היה בקטע נחל חילזון המרהיב המתפתל מדרום לכרמיאל.

התחלנו המערב בירידה מכביש 784 למול שורשים וסיימנו בכביש העלייה לכרמיאל.

*

*

נחל חילזון הוא אחד מהנחלים הצפוניים ביותר בגליל התחתון ומהגדולים בגליל המערבי. אורכו של הנחל הוא 34 ק"מ.

 

נחל חילזון מנקז את בקעת סכנין, את מדרונות הצפוניים של רכס הרי יודפת ואת המדרונות הדרומיים של רכס הר גילון-כמון-חזון.

 

היובלים העיקריים המתנקזים אליו הם נחל שזור נחל צוף, נחל סחנין, נחל שגור, נחל שגב, נחל כבול ונחל אבליים.

*

תחילתו של הנחל הוא בקטע המזרחי של בקעת סכנין למרגלות היישוב דיר חנא ולמרגלות מדרונות הר חילזון עליו נמצא  היישוב לוטם.

 

מקור שמו של ההר נובע מצורתו המזכירה חילזון כשצופים בו מכיוון צפון וכך גם שם הנחל המתחיל למרגלותיו.

 

המשכו של נחל צלמון בערוץ מתחת לכרמיאל בו עברנו והלאה בצפון מפרץ חיפה הלאה לעבר עכו וליד עין המפרץ הנחל מתנקז לנחל  לנחל נעמן, הנשפך אל הים בקרבת עכו.

 

אנחנו עברנו בקטע הנחל בין שורשים ובין מרגלות כרמיאל בתחום השמורה.

*

בקטע זה הנחל מתחתר ויוצר גיא עמוק, הנמוך ב- 150 מ' ממדרונות שבין שני צדדיו.

*

מבט מהיישוב יעד לעבר היישוב שורשים וערוץ הנחל בו עברנו

נסענו לאורך הדרך חתחתים שמתחתה נמצא קו ניקוז הביוב של יישובי הסביבה.

בתחילת המסלול עברנו בתוך כרם זיתים מרהיב.

*

*

*

*

*

*

צלם מוכשר ויצירתי ניר עמית

*

*

*

*

*

*

*

סוף,

שמחתי להכיר את
קטע נחל
מופלא זה
שכף דרכי טרם
עברה בו.

מראות הדרך
היו ראויים
ופיצוי הולם
לנסיעה המייגעת
על חלוקי הנחל.

****

תודה ניר על היוזמה
לעבור בקטע נחל זה.

אזהרה:

המבקשים לעבור
בחורף גשום
בקטע זה נדרשים
לברר מראש
אם הוא עביר
לנוכח כמות
המים האדירה
הזורמת בו.

ראוי לציין בינואר 2019 גדוד סיור של חטיבת הצנחנים
התאמן בקרבת הנחל
ולא ידוע לי היכן.
החייל אביתר יוספי ז"ל
נסחף בנחל במהלך הניווט ונספה.

במסגרת הטיול ביום שני 19 באוגוסט 2024, ניר הוביל אותי ליישוב מנוף שהוא , אחד מיישובי המועצה האזורית משגב.

*

במנוף נכנסנו לגן הפסלים של רמי פלדשטיין.

*

הגן כולל פסלים בגדלים שונים שנחצבו בסלע המקומי ומרביתם בנושא אירוטיקה ומיניות.

לצערינו לא הזדמן לנו לפגוש את הפסל.

הסתובבנו, בגן התרשמנו וצילמנו.

*

צילום ניר עמית

*

*

*

צילום ניר עמית

*

*

*

*

*

*

*

*

סוף,

הגן מרשים מאוד.

אני,  שהבנתי באומנות מועטה,
הצטערתי שלא
הזדמן לנו
לפגוש את
הפסל ולשמוע עליו
ועל עבודותיו.

תודה ניר שהצעת להציץ בגן.

אודה ולא אבוש, למרות ההיכרות הטובה שלי עם הארץ, חלק מהשטחים הפתוחים בגליל התחתון המרכזי מבחינתי הם  Terra Incognita כלומר "ארץ לא נודעת".

מסיבה שאינה ברורה לא טיילתי בהם ברגל וגם לא רכבתי בטיולי אופניים.

בשנים האחרונות, חברי ניר עמית (שער העמקים) קיבל על עצמו את "המשימה" למלא את החלל ולהוביל אותי ברחבי הגליל התחתון המרכזי ברכב שטח (רכב רב מינוע).

החלק הראשון של המסלול בגליל התחתון המרכזי בו נסענו ביום שני 19 באוגוסט 2024 עבר בהר כבול.

עכב שיבושי מערכת הניווט GPS שיזם צה"ל בגלל הלחימה בלבנון לא ניתן היה להקליט את המסלול.

עובדה זאת לא הפריעה לנו לנוע בדרך בהר כבול וליהנות מיופיו ומהתצפיות שזימן לנו המסלול

הר כָּבוּל הוא
הקצה במערבי
של רכס הר יודפת,
אחד מארבעת
רכסי
הגליל התחתון המרכזי

שלושה הרכסים האחרים
של הגליל התחתון המרכזי הם:
רכס הרי נצרת,
רכס הר תורען
ורכס גילון -כמון -חזון.

*

פסגת הר כבול  מגיע לגובה 372 מ' מעל פני הים.

 

בחלקו הדרומי של ההר נמצא צומת מורשת בין כביש מזרחי 871 שקצהו המערבי הוא צומת אבליים ובין כביש 784 שהמשכו צפונה עד צומת משגב והמשכו דרומה עד צומת יפתחאל.

 

היישובים סביב ההר הם" טמרה ומצפה אבי"ב ממערב, כבול מצפון מערב מנוף, שכניה וקורנית ממזרח, וכואכב אל היג'ה ומורשת מדרום

 

ההר קרוי על שם העיר מתקופת המקרא, בית שני והתלמוד כָּבוּל, שיש המזהים אותה עם המזוהה עם הכפר הסמוך מצפון־מערב כאבול.

מסלול הנסיעה בהר כבול תחילה ליד מצפה אבי"ב סיום ליד מנוף

 לכיוון צפון מערב במעלה הדרך מכיוון דרום יש תצפית לכיוון אעבלין ובהמשך לכוון מערב על טמרה .

 

בפסגת בהר כבול ישנה תצפית מרהיבה מערבה לעבר מישור מפרץ חיפה, צפונה לעבר היישובים מנוף, שכנייה וקורנית ודרומה לעבר כאוכב אל היג'א.

ראשית הדרך העולה להר ליד הכניסה למצפה אבי"ב

*

*

*

*

*

*

*

*

מבט לכיוון צפון

*

*

מבט לעבר תמרה וקריות המפרץ

מבט דרומה לכיוון אבלין

מבט לכיוון דרום לעבר הכפר כוכאב אל היג'א

מבט לכיוון צפון לעבר היישוב מנוף

סוף,

שמחתי להגיע ולהכיר
את הר כבול.

מקום זה
הוא אחד
מהתצפיות המרהיבות
בארץ לכל הכיוונים. 

מוצע להגיע
להר ביום בהיר
שהריאות בו
אפשרית
למרחקים ארוכים.

מראה הטרשים
בהר מאפיין את
מראה הארץ
בטרם נטעה בהם
קרן קיימת לישראל
בה עצי האורן.

חבל חבל
שבאזור ההר
הסמוך לטמרה
הזוהמה של האשפה
שלטת בנוף.

****

תודה ניר
שהובלת אותי למקום.  

מספר פעמים בשבוע בדרכי מביתי במבשרת ציון לבית הלוחם בירושלים אני עובר ליד מנזר גורני.

מנזר גורני משתרע על פני עשרות דונמים במדרון מעל עין כרם.

 

המנזר שייך לכנסייה האורתודוקסית הרוסית פרבוסלבית בארץ ישראל,

 

המנזר הוא אחד מחמישה מתחמים של כנסייה האורתודוקסית הרוסית פרבוסלבית בירושלים.

 

הוא הוקם בשנת 1871 על ידי הארכימנדריט הרוסי אָנְטוֹנין קפּוּסְטִין, ראש המשלחת הכנסייתית הרוסית לארץ ישראל במסגרת ההיאחזותה בארץ הקודש.

 

מנזר גורני הוא מעיין כפר רוסי מוקף חומה שנמצאות בו 60 נזירות ושני כהני דת המנהלים את טקסי התפילה.

 

המזר כולל שתי כנסיות קטנות; כנסייה אחת גדולה; מבני מגורים לנזירות; בתי הארחה לצליינים; ושלושה בתי קברות.

לפני למעלה מארבעים שנים ביקרתי במנזר שדרך הגישה אליו הייתה מתוך עין כרם.

מאז לא הגעתי אליו ורק צלמתי אותו מרחוק.

מבט מצפון עין כרם

מבט מכיוון צפון

מבט ממזרח

מבט מדרום משביל הנמצא מתחת לרמפה של קו הרכבת הקלה.

ביום שישי 9 באוגוסט 2024 סמדר ואני אירחנו את חברי פואד בשאראת, רעייתו ע'אדה בנם ג'ילאל ואשתו ריטה.

אחר כך נסענו לתור את הרי ירושלים.

לבקשתם נסענו לראות את מנזר גורני.

אל מתחם המנזר נכנסנו  דרך העוברת בתוך המרכז הרפואי עין כרם והכניסה אליו היא דרך אחד משני שעריו.

נסענו עד למגרש החנייה של הכנסייה הגדולה ובקרנו בה בזמן התפילה.

מבט מתוך שטח המנזר

מבט לעבר עין כרם

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

צילומי מזכרת

עם אירינה 

*

*

סוף

בתום יום שוטטות בדרום רמת הגולן ביום שני 12 באוגוסט 2024, גיל מועלם הוביל אותי לאתר עין תאנה.

מיקומו של עין תאנה סמוך למושב גבעת יואב והגישה אליו היא בדרך המסומנת במפה.

האיתור על המורד הגולש לעבר נחל סמך, ליד לאחד העיקולים של כביש 789, בין צומת כורסי לבין צומת אפיק.

האתר נבנה מעל האתר הארכיאולוגי ח' תיעיינה והמעיין נבע-א–תיעיינה.

המקום והדרך אליו

את האתר הקימו הזוג נועה ויותם בן צבי, דור שני של מתיישבים ברמת הגולן והם מפעילים אותו עם ילדיהם טליה, אביגיל ואמיתי.

לדבריהם "הרעיון להקים אתר מיוחד נרקם עוד כילדים, תוך שיטוט בסבך הפטל או איסוף הכבשים בשעת שקיעה. ההשראה  לאתר הגיעה ממסעות ברחבי העולם".

תהליכי התכנון והאישור של המקום ארכו קרוב לשני עשורים.

לדברי היזמים "המקום מזמן מפגש עוצמתי עם העושר הייחודי שבו: מעיין, עצי פרי, בוסתני זיתים עתיקים, חיות בר, תל ביזנטי ועדר הצאן שרועה בו."

האתר כולל בקתת השומר וארבעה אוהלי ספארי אפריקאים, כולם מאובזרים לעילא ועילא כמו שמקום אירוח ראוי שיהיה.

אל האתר הגענו גיל ואני בשעות אחר הצהרים המאוחרת.

המצביא והמדינאי יוליוס קיסר במכתב ששלח לסנאט ברומא לאחר הניצחון בקרב זלה על פארנאקס השני מלך פונטוס, שנערך ב-2 באוגוסט בשנת 47 לפנה"ס, טבע  את הביטוי האלמותי "Veni, Vidi, Vici"  כלומר "באתי, ראיתי, ניצחתי".

בהשאלה של ביטוי זה אוכל לומר לומר על אתר עין תאנה "באתי, ראיתי, נהניתי" !

*

*

*

*

*

*

*

*

*

צילום גיל מועלם

*

מבט אל הסבך שממול

סוף

אודות המקום ותכולתו

במסגרת סיבוב צילום החקלאות בדרום רמת הגולן ובבקעת הבטיחה עם גיל מועלם ביום שני, 12 באוגוסט 2024, למדתי על עץ המנגו.

*

*

המנגו הוא עץ טרופי תדיר-ירק, רגיש מאוד לקרה ומותאם לתנאי קיץ חם. מוצאו בצפון הודו, שם גידלוהו התושבים לפני יותר מ4,000- שנה. עד היום הודו היא הארץ החשובה ביותר לגידולו בשטח, והיבול מגיע ל10- מיליוני טונות בשנה. מהודו עבר המנגו כבר בימי קדם לכל ארצות דרום מזרח אסיה ומאוחר יותר לאפריקה הטרופית, ליבשת אמריקה, ובייחוד לברזיל. כיום המנגו נפוץ בכל הארצות הטרופיות והסובטרופיות בעולם.

 

החורף הקריר יחסית ברוב אזורי הארץ מעמיד את ישראל בגבול הצפוני בעולם לגידול עצי מנגו. העצים הראשונים הובאו לארץ ממצרים לפני 100 שנה, אבל רק בשנות השלושים החלו לייבא זני מנגו מובחרים. עם הזמן נמצאו זנים וכנות מתאימים, השטח והיבול גדלים בהתמדה, וחלק מהפרי מיוצא בהצלחה.

 

מטעי המנגו מצויים בעיקר בבקעת כנרות, בשפלת החוף ובצפון-מערב הנגב. העץ פורח בארץ באביב ומבשיל מאמצע הקיץ עד תחילת החורף, לפי הזן והאזור.

 

הזנים העיקריים הם: מאיה, זן שטופח בארץ, פריו קטן ואיכותי והוא הראשון להבשלה; היידן, זן מפלורידה, מצטיין ביופיו ובטיבו; טומי אטקינס, זן פורה, אך ניחוחו אינו חזק; קנט, שפריו איכותי; וקיט, הזן הירוק, המצטיין באיכות ובניחוח.

 

קיים יצוא ניכר של מנגו טרי מישראל, בעיקר לארצות אירופה, וגם השוק המקומי גדל בהתמדה. בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת הפכו פירות המנגו להיות מצרך עממי בארץ.

 

הפירות נקטפים בעודם קשים ומבשילים כעבור ימים אחדים, בעזרת הבחלה או בלעדה.

 

פרי המנגו ראוי למאכל לאחר שאיבד את קשיותו.

 

הסחר הבינלאומי בפירות מנגו טריים מתרחב עם השנים והוא כולל, מלבד פירות טריים, פירות מוחמצים, לפתנים, פירות מיובשים, מיצים וריבות.

 

לפרי המנגו השפעה טובה על דרכי העיכול. הוא עשיר מאוד בקרוטין, ההופך בגוף לוויטמין A, ועשיר למדי בוויטמין C.

 

המנגו ידוע בטעמו המעולה, והוא נאכל בעיקר טרי. נוהגים לחתוך את הפרי לאורכו משני צדי הגלעין הגדול והשטוח שבמרכזו, ולהגיש את שני החצאים למאכל בכפית או בפלחים ובקוביות.

 

מתאים להוסיף את המנגו לסלטים, למאכלי עוף ופסטה, מכינים ממנו ריבות, פאי, גלידות ולפתנים. מפלחי פירות בוסר מכינים עמבה, תוספת חריפה-חמצמצה שהגיעה לעולם מהודו.

 

המקור אתר מועצת הצמחים

*

*

מיון ואריזת מנגו במשק
של גיל סופר בגבעת יואב

נעמי אשתו של גיל מורה בחופש

*

גיל סופר, דור שני של חקלאים בגבעת יואב, עסק בעבר במגוון תפקידים ניהוליים, וחזר לכור מחצבתו החקלאות.

 

חקלאי במשרה מלאה, מגדל 80 דונם מנגו במספר משבצות והיד עוד נטויה.

 

בעונת הקטיף מתגייסת המשפחה ומצטרפים עובדים  מקומיים.

*

ערב קודם מעמיסים את העגלה בציוד הקטיף ובארגזים לאיסוף הפרי.

 

למחרת השכם בבוקר קוטפים את המנגו ומביאים אותו לבית האריזה בחצר.

 

גם האריזה וגם הקטיף כמובן נעשים עצמאית ללא העזרות בקבלנים לסוגיהם.

 

בחצר, שוטפים, משליכים את הפגומים, ממיינים לפי גדלים, ומסדרים בארגזים, ושולחים לצרכנים

 

מנגו בצורה הכי פשוטה וישירה, מהגולן לשולחן.

*

*

מגייסים את מושה אימו של גיל וחברתה שהגיעה מעין כרם

צילום למזכרת גיל, אימו ורעייתו

סוף דבר,

שמחתי ללמוד
על פרי עץ המנגו.

תודה לך
גיל סופר
על האירוח

תודה לך
גיל מועלם
על היוזמה לביקור. 

במסגרת הסיבוב בדרום רמת הגולן ביום שני 12 באוגוסט  2024, חברי גיל מועלם הפגיש אותי עם  בנצי צפריר וביתו אייר בעלי רפת משפחתית במושב גבעת יואב.

בתחילה שוחחנו עם אייר שסיפרה על כניסתה לעבודה ברפת.

שאביה בנצי הגיע, המשכנו לשוחח.

אחר כך הסתובבנו ברפת וקיבלנו עוד הסברים.

*

בנצי צפריר בין מקימי מושב גבעת יואב בשנת 1968.

 

אייר צפריר, מהנדסת תוכנה במקצועה, עבדה כמעט שני עשורים בתעשיית ההייטק, עד שהחליטה לחזור לגבעת יואב ומכאן קצרה הדרך אל הרפת.

*

*

*

"להיות בן ממשיך עם כל האחריות על ניהול משק חי מורכב ורגיש, נשמע לי משהו מסובך וגדול" אומרת אייר.

 

אייר לקחה על עצמה את ניהול הרפת המשפחתית כמנהלת שכירה, ומתמודדת עם רפת בסיוע של כ-80 חולבות, כמה עשרות עגלות ומבכירות בעתודה, וכמובן יונקיה שבה מגדלים את העגלים הצעירים עד לגמילה.

 

העבודה ברפת נעשית על ידי רפתן תאלנדי מסור.

*

*

*

*

עגלות יישארו לטובת דור ההמשך ברפת, עגלים יגמלו וימכרו למשקים אחרים.

 

הרפת כמו כל משק חי, נושמת ובועטת 24/7 במשך 365 יום בשנה.

 

מעבר לעבודות השוטפות של האבסה וחליבה יש צורך לעקוב באדיקות אחרי מצבן הבריאותי של הפרות ושל העגלות, לוודא שאין מזיקים, זבובים ושאר מרעין בישין, לדאוג לצנן את הפרות בימי הקיץ החמים.

 

צריך לדאוג לצד הכלכלי, מחירי המזון וההוצאות השוטפות לעומת תנובת חלב יציבה ורצופה, כי כמעט ואין מקום לטעויות.

 

ולבסוף יש לוודא שגם הצד הטכני מתפקד כראוי, מכון החליבה, המאווררים, הניקוזים, הטרקטור ושאר הכלים.

*

*

*

סוף דבר,

לרוב צילומי המיזם
"אדם וסביבתו"
נקבעים ומתוכננים
מראש.

הפעם הצילום
היה ספונטני ומהיר.

שמחתי להכיר
את בנצי ביתו אייר
ולהנציח את
המפגש בצילום. 

****

תודה לך גיל
על היוזמה.

תודה בנצי ואייר
על האירוח הלבבי.

בקעת הבטיחה שנקראת גם בקעת בית ציידה היא בקעה המשתרעת בין שיפולי דרום רמת הגולן וחופה הצפון מזרחי של הכנרת.

אל הבקעה זורמים הירדן המגיע מצפון ומספר נחלים היורדים רמת הגולן.

חלק מבקעה זו היא שמורת טבע וחלק ממנה הוא שטחי עיבוד של מתיישבי המגדלים בהם למטעים סובטרופיים הזקוקים לשפע מים וחום רב, תמר, מנגו, ליצ'י, אבוקדו, בננות ועוד.

ביום שני 12 באוגוסט 2024 בשיא החום של שעת צהרים (לפחות 36 מעלות) יצאתי עם גיל מועלם לסיבוב קצר בבטיחה להתרשם מהמראות בה.

*

*

זמן המנגו

*

*

* 

*

*

*

*

גם בקיץ יש מים בנחלי הבטיחה

*

*

*

*****

עץ הפרי הסוקולנטי שנקרא קובו "שעשה עלייה" וגדל במורד נחל סמך אל הבטיחה

*

*

סוף 

חקלאות היא אחד ממושאי הצילום האהובים עלי במיוחד.

ביום שני 12 באוגוסט 2024, לאחר זמן רב שלא עסקתי בצילום חקלאות, יצאתי עם חברי גיל מועלם למרחבי דרום רמת הגולן לראות, להתרשם ולהתענג מגידולי השדה ופירות העצים.

*

נפלאות כרם הזיתים לקראת המסיק

*

*

*

*

*

****

*

הקיץ בעיצומו

*

*

תנובת הפרדס לקראת הזהבת הפירות

*

*

*

*

*

הגשם אינו מספיק להשקייה

*

שדות התירס

*

*

*

*

היה תירס

כרם ענבים לאחר הבציר

*

*

***

*

*

מנוחת הכלים

*

*

האדמה צמאה למים
וממתינה לזריעה

*

*

*

*

תופסות צל

*

*

כרם שקדים לפני הקטיף

*

*

*

הנקטרינה ממתינה לקטיף

*

*

*

*

****

*

סוף

באביב 2019 התחלתי במסע אישי להכרת מקומות היישוב של הנוצרים אזרחי מדינת ישראל שמרביתם ערבים.

בקיץ 2022 התחלתי בישורת האחרונה של המסע בהכרת הפן הנוצרי של העיר נצרת.

בימים אלה (קיץ 2024) אני ממשיך בכתיבת סיכום מסע בספר המציג את מה שלמדתי וראיתי במהלכו וראו הנוצרים הערבים במדינת ישראל – הקדמת הספר וריכוז הביקורים במקומותיהם.

עדין נותרו מספר מקומות שטרם הגעתי אליהם ומספר אנשים שטרם נפגשתי איתם.

ביום רביעי 7 באוגוסט 2024 בשעת בוקר הגעתי לנצרת לפגישה עם הבישוף הלטיני האב ד"ר רפיק נהרה  עם חבריי ע'אדה ופואד בשאראת (יפיע), שולי לינדר -ירקוני (עין הוד), איציק איתן (כרם מהר"ל) ורבקה ורז גורן (כפר יונה).

מטרת הפגישה הייתה לשוחח על מספר נושאים כללים שעומדים ברקע המיזם להכרת המיעוט הערבי הנוצרי בישראל ולעדכן על התקדמות המיזם.

ההיכרות עם הבישוף החלה בקיץ 2022 עת התחלתי במסע להכרת הפן הנוצרי של נצרת. אז, פניתי לגב' ג'יהן נופי, שסייעה לי בהכרת ולימוד מקומות הקתוליים בחיפה, וביקשתי ממנה שתעזור במציאת איש קשר שיסייע בפתיחת דלתות למוסדות הלטינים בנצרת. להפתעתי, תוך מספר דקות היא חזרה והציעה לי שאפנה לבישוף הלטיני של נצרת האב ד"ר רפיק נהרה ועל כך נתונה לה תודתי.

מיד, יצרתי איתו קשר, סיפרתי לו בקצרה על המיזם וביקשתי ממנו שיפנה אותי לאיש קשר שיסייע לי במסע להכרת הפן הלטיני של נצרת. הוא נענה בשמחה לבקשתי ועל כך אני מוקיר לו תודה.

הבישוף הפנה אותי לאיש מטעמו, האב אלי קורזום כהן הדת של הקהילה הלטינית בשפרעם. שהתקשרתי אליו הוא כבר ידע על מה מדובר. ב-12 בספטמבר 2022 יצאנו לדרך וראו  הפן הלטיני (קתולי) של נצרת, ראשית המסע להכרתו ולהבנתו.

ב- 3 באוקטובר 2022 חברי עקי בלייר (אבן יהודה)  ואני נפגשנו עם הבישוף ד"ר רפיק נהרה במעונו בנצרת. 

הפגישה נועדה להיכרות הדדית ובסיומה קיבלתי ממנו את ברכת הדרך להמשך המסע להכרת הפן הלטיני של נצרת.

צילום איציק איתן

האב ד"ר רפיק נהרה חי בישראל משנת 2004, במוצאו משתייך לכנסייה המרונית. הוא דובר ערבית, עברית, צרפתית, איטלקית ואנגלית.

 

האב ד"ר רפיק נהרה נולד באיסמעיליה מצרים (1959) לאב אשר מוצאו מלבנון (משפחתו הגיעה למצרים בזמן מלחמת העולם הראשונה (בשנת 1915)), ולאם מצרייה.

 

הוא גדל והתחנך על ברכי האמונה הקתולית.

 

את דרכו בכהונה החל בגיל 28 בלימוד בסמינר להכשרת כהני דת. בשנת 1987 הוא הפך להיות פרח כהונה בהגמוניית פריז והוסמך בשנת 1992 ככהן דת על ידי הארכיבישוף דאז של פריז, ז'אן מרי לוסטיג'ר. הוא המשיך את לימודיו במכון האפיפיורי למקרא ברומא (06/1994 – 06/1992).

 

אחר כך המשיך לפעול בפריז כרועה רוחני ופרופסור ב- Ecole Cathédrale במשך שבע שנים (9/1994 – 9/2001) ואחר כך סגן של כהן דת של הקהילה Saint François de Molitor  במשך שלוש שנים  (9/2001 – 9/2004).

 

בשנת 2004 הוא הגיע לירושלים ולמד לתואר שני במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, ירושלים ובמקביל שירת ככהן דת בקהילה הקתולית דוברת עברית בירושלים ובכנסייה המרונית בירושלים  (9/2004 – 9/2007).

 

עם סיום לימודיו לתואר שני, ולמשך 4 שנים (9/2007 – 9/2011), חילק את זמנו בין ירושלים לפריז – שם כיהן כפרופסור ב- Bernardin College.

 

לאחר מכן חזר לירושלים וכתב עבודת  דוקטור במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, ירושלים ובמקביל שימש כהן דת של הקהילה הקתולית דוברת העברית בירושלים (9/2011 – 9/2014).

 

בישוף נהרה שימש, בתור סגן הפטריארך הלטיני, כאחראי על הקתולים דוברי העברית בישראל (10/2017 – 8/2021) ובמקביל גם כסגן הפטריארך האחראי על מהגרים ומבקשי מקלט בישראל ( 2018 – 8/2021).

 

באוגוסט 2021 נקבע שיהיה סגן פטריארכלי לישראל, קרי לקהילות דוברות הערבית. ב-30 באפריל 2022 הוסמך לבישוף בכנסיית הבשורה בנצרת על ידי הפטריארך הלטיני פיירבטיסטה פיצבלה, והוא ממשיך להיות סגן הפטריארך הממונה על הקהילות הלטיניות דוברות הערבית בישראל.

הקהילות עליהן ממונה הבישוף האב ד"ר רפיק נהרה

יפא א-נצרה (יפיע) מנצרת (כנסיית יוחנן השליח הקדוש),

מוקבילה (כנסיית טרנספגורציה),

ראמה (כנסיית אנתוני הקדוש),

ריינה (כנסיית סנט יוסף העובד),

טבריה (כנסיית פטרוס הקדוש),

רמלה (כנסיית נקדימון הקדוש),

נצרת (כנסיית הבשורה),

יפו (כנסיית אנטוניוס הקדוש מפדובה),

חיפה (כנסיית סנט יוסף),

כפר כנה (כנסיית הנס הראשון),

עכו (כנסיית יוחנן המטביל)

שפעאמר (כנסיית יוסף הקדוש),

באר שבע (כנסיית אברהם הקדוש),

אילת  (כנסיית משה ואליהו הקדושים)

במשך השנתיים האחרונות, מאז פגישת ההיכרות בינינו, הקפדתי לשלוח לבישוף את הרשומות (פוסטים) שכתבתי על הביקורים בכנסיות, בבתי הספר ובמנזרים בנצרת.

כאמור, ביום רביעי 7 באוגוסט 2024 נפגשתי שוב עם הבישוף הלטיני האב ד"ר רפיק נהרה.

לאחר הצגת חבריי שהצטרפו לפגישה, הצגתי לו בקצרה על מצב המיזם להכרת המיעוט הערבי הנוצרי: סיום הביקורים בקהילות, בבתי הספר והמנזרים וההתקדמות בכתיבת הספר המסכם את המסע.

אחר כך שוחחנו על מספר נושאים.

הבישוף הסביר לנו את ההבדל בין מעמדו בהיררכיה הכנסייתית כבישוף, מעמד שנקבע לצמיתות, ובין תפקידו שנקבע לפרק זמן מוגדר, אחד מששת הסגנים (ויקארים) של הפטריארך הלטיני הממונה על הקהילות דוברות הערבית ישראל. התואר בישוף נשאר גם לאחר סיום תפקידו.

חמש הסגנים האחרים של הפטריארך הלטיני של ירושלים הם:

 

הוויקריאט הפטריארכלי הלטיני של ירושלים, והשטחים הפלסטינים בגדה המערבית ורצועת עזה (מושבו בירשלים),

 

הוויקריאט הפטריארכלי הלטיני של ירדן (מושבו בעמן),

 

הוויקריאט הפטריארכלי הלטיני של קפריסין (מושבו בניקוסיה),

 

הוויקריאט הפטריארכלי הלטיני הממונה על הקהילות הקתוליות הדוברות עברית

 

הוויקריאט הפטריארכלי הלטיני הממונה על מהגרים ומבקשי מקלט במדינת ישראל.

הבישוף סיפר לנו על עבודתו הפסטורלית. המונח פסטור הוא שם נרדף למונח כומר בעברית כלומר כהן הדת המופקד על הטקסים, על ההנהגה הרוחנית של הקהילה אליה הוא משתייך.

לבקשתנו דיברנו גם על היחס בינו לבין הכוהנים הפרנציסקנים והכרמליטים שאחראים על קהילות וכנסיות שונות שפועלות במרחב הגיאוגרפי עליו הוא אמון.

הבישוף נהרה הדגיש כי בכנסיות אלה הנדל"ן שייך למסדרי הנזירים. אבל קביעת הכוהנים האחראים על אותן כנסיות נעשית בתיאום בין ראשי המסדרים והפטריארך הלטיני.

אחד הנושאים החשובים שעלו בפגישה דנו בשאלה מי הם הנוצרים הערבים מה מוצאם ומהי זהותם.

ניצלתי את  הפגישה עם הבישוף ואת שליטתו המוחלטת בשפה העברית על מנת שיסביר ויפרש לנו את המושג "הכריזמה של מסדר נזירי מסוים". לדבריו, הכריזמה במובנה הנוצרי תרבותי היא: "הקריאה של המסדר לאורח חיים נוצרי מסוים."

לקראת סיום הפגישה, חזרתי לעניין פרסום הספר שאסיים לכתוב ובמיוחד לבעיה הגדולה של מציאת מקורות מימון להוצאתו לאור. בקשתי הייתה לבדוק אפשרות של סיוע בעניין.

לפני שנפרדנו הצטלמנו כמזכרת לביקור.

צילום איציק איתן

תיעוד זה הוא הקדמה של הספר שהתחלתי לכתוב ומסכם מסע אישי להכרת מקומות היישוב של הנוצרים אזרחי מדינת ישראל שמרביתם ערבים.

זה מסע שלי, גיאוגרף ישראלי יהודי יליד הארץ ואיש ידיעת הארץ התר ברחבי הארץ, סקרן שלומד, חוקר ומבין את דמותה הגאוגרפית האנושית המגוונת והמרתקת של ישראל.

הספר הכולל מלל, מפות רבות ושפע צילומים מציג את מה שלמדתי וצברתי בביקורים בישובים בהם מתגוררים הנוצרים הערבים ובמפגשים עם אנשים בקהילותיהם: רשמים, צילומים, ידע ותובנות. הספר אינו סיכום מחקר אקדמי ואינו מתיימר להיות כזה.

מסע זה אינו כולל את ירושלים שמורכבות חשיבותה וקדושתה בנצרות ותולדות הנוכחות הנוצרית בה מחייבים תשומת לב מיוחדת ומסע נפרד.

מסע זה גם אינו כולל את שטחי הרשות הפלסטינית בגדה מערבית וברצועת עזה. אולי פעם מסע זה יתאפשר.

מאז ילדותי ונעוריי במשך למעלה מחמישה עשורים ובהמשך חיי כבוגר עד ימינו, למדתי את הארץ. עברתי את הארץ לאורכה ולרוחבה, בטיולים וסיורים בהליכה ברגל בנסיעות ברכב וגם ברכיבה על אופניים. אני יודע ומכיר את הגיאוגרפיה והדמוגרפיה של הארץ, למדתי את תולדותיה, אני יודע אודות אזוריה וחבליה, אני מתמצא ומבחין בין נופיה, אני מכיר את דרכיה, את יישוביה ואת אתריה (טבע, ארכיאולוגיה ומורשת).

אך משהו היה חסר לי. אחרי עשרות שנים של סיור, לימוד ומחקר הבנתי שאני יודע מעט על היישובים בהם מתגורר המיעוט הנוצרי הערבי.

חסרון ידע זה גרם להחלטתי לצאת למסע חדש, המסע להכרת היישובים והמקומות, החיים והתרבות בהם נמצאות הקהילות של הערבים הנוצרים.

דמוגרפיה

מאז הקמת המדינה המיעוט הערבי נוצרי הולך ומצטמצם.

 

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדצמבר 2023 ערב חג המולד, הערבים הנוצרים במדינת ישראל מונים כ-141,500 נפש שהם 1.42% מאוכלוסיית המדינה ו-6.9% מאוכלוסיית המיעוטים (מוסלמים, דרוזים וצ'רקסים).

 

ההערכה שבשטחי הרשות הפלסטינית בגדה מערבית וברצועת עזה מספר הערבים הנוצרים הוא כ-45,000 נפש כלומר  1% – 1.2% מסך האוכלוסייה.

 

הערבים הנוצרים בישראל הם שלושה רבעים מסך הנוצרים במדינה, 1.9% מהאוכלוסייה.

 

מרבית הנוצרים שאינם ערבים הם אלה שעלו לישראל עם בני משפחה יהודים מארצות בריה"מ שלשעבר במסגרת חוק השבות (כולל ילדיהם שנולדו בארץ) מאז שנות ה-90'.

 

כאמור התייחסות היא לנוצרים הרשומים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המוכרים רשמית בישראל נוצרים. אולם,

 

המציאות מורכבת כשמתייחסים למאמינים נוצרים שאינם רשומים כנוצרים או שאינם אזרחים. נוצרים אלה משולבים בחברה היהודית ישראלית, ילדיהם הולכים לבתי ספר ממלכתיים דוברי עברית, לתנועות נוער, מתגייסים לצבא.

 

ביניהם נמצאים עולים מחבר המדינות, יהודים משיחיים המדגישים את היותם חלק מהעם היהודי, מהגרי העבודה המטפלים באנשים מבוגרים, ומבקשי המקלט מאפריקה.

גיאוגרפיה

הערבים נוצרים הם מתרכזים ב-35 יישובים בעיקר בצפון הארץ.

 

מרבית הערבים הנוצרים מתגוררים בערים. בחלק מהערים רוב האוכלוסייה יהודית: חיפה, ירושלים, נוף הגליל, עכו, יפו, רמלה ולוד. חלק מהערים הן ערביות שכוללות גם אוכלוסייה מוסלמית ואוכלוסייה דרוזית או גם וגם: נצרת, שפרעם, סכנין ומע'ר.

 

אחרים מתגוררים ביישובים בגליל התחתון, בגליל המערבי, בגליל העליון, בעמק יזרעאל ובכרמל שאוכלוסייתם מעורבת, מוסלמית או דרוזית או גם וגם. רק בשני יישובים, מעיליא ופסוטה, כמעט כל האוכלוסייה היא נוצרית. בעבר יישובים אלה נחשבו כפרים והיום במהותם הם עירוניים ומאורגנים כמועצות מקומיות למעט, שנים שנכללים בתחומי מועצות אזוריות.

 

בגליל ישנם מספר מקומות בהם התקיימו עד שנת 1948 כפרים בהם התגוררו ערבים נוצרים. במהלך המלחמה ואחריה אוכלוסייתם גורשה/עזבה. בחמישה מקומות כנסיות הכפרים נותרו על תילן, בתחילה היו הרוסות, עזובות ונטושות ומאוחר יותר שלוש מהן שופצו. לכנסיות אלה מגיעים לעיתים בודדות צאצאי יושבי הכפרים, לרוב, בחגים או בחתונות וגם למצער לקבורה בבתי העלמין באתרי הכפרים.

מקומות הנוצרים בצפון המדינה

זרמי כנסיות.

רוב הנוצרים הערבים בישראל הם יוונים – קתוליים (מלכיטיים)

 

הקבוצה השנייה בגודלה היא של יוונים – אורתודוכסים. 

 

אחרים נוספים משתייכים לכנסייה הלטינית. 

 

מיעוט הנוצרים הם מרונים ורבים מהם מגדירים עצמם ארמים.

 

אחרים נוספים משתייכים לכנסייה האנגליקנית.

 

מיעוט מקרב הערבים נוצרים הם פרוטסטנטים בעיקר אוונגליים שכמחציתם הם  בפטיסטים ואחרים נכללות בקהילות קטנות: עדת השם, האחים הסגורים, האחים הפתוחים, הנזריטים והברית מסיונרית.

 

בנצרת ישנה קהילה אחת של קופטים.

 

נוצרים שאינם ערבים הם הארמנים, מספר קהילותיהם קטן.

 

גם הנוצרים האתיופים האריתראים שנמצאים בארץ אינם ערבים.    

למרות שמאז הקמת המדינה המיעוט הערבי נוצרי הולך ומצטמצם, רישומו במרחב הגיאוגרפי ניכר מאוד לאור העובדה ששורשי הנוכחות של הנוצרים בישראל נטועים בעבר הרחוק והקרוב.

מקומות הקהילות ערביות נוצריות מהוות מרכיב חשוב ובולט במרחב הבנוי. להיבט הפיסי של מקומות היישוב של האוכלוסייה הנוצרית נוכחות מרשימה. מדובר בכנסיות, מנזרים, בתי ספר כנסייתיים, מועדוני שבטי הצופים, מוסדות בריאות ורווחה ובתי עלמין. קשה לטעות בזיהוי בתים בהם מתגוררים נוצרים, ברבים מהם יש עיטורים נוצריים, צלבים ואיקונות. בזמן חגי הנוצרים בעיקר חג המולד ופסחא, ביישובים בהם מתגוררים נוצרים, ניתן להבחין באווירת החגים לקראתם ובמהלכם. ביטוי לכך הם שווקי חג המולד, עצי האשוח המוצבים בסמוך לכנסיות, הקישוטים שמעטרים את המרחב הציבורי וחזיתות הבתים הפרטיים, שלל האורות וגם הטקסים ומצעדי תזמורות שבטי הצופים.

ההתעניינות והסקרנות אודות רישומו הגיאוגרפי הניכר של מיעוט זה הן המניע שלי למסע להכרת מקומות היישוב של קהילות הערבים הנוצרים בישראל. ספרות המחקר אינו עוסקת בהיבט הגיאוגרפי של המיעוט הערבי הנוצרי במדינת ישראל. הספרות עוסקת בעיקר בנושאים האלה: תולדות הנצרות, תיאולוגיה הנוצרית, מקומות הקדושים, ארכיאולוגיה ואדריכלות של הכנסיות וגם מדיניות מדינת ישראל כלפי הכנסיות והקהילות הנוצריות.

המניע שלי נבע גם מהרצון להכיר את האנשים מהקהילה המיוחדת בקרב מיעוט אזרחי ישראל שלמרות שהיא קטנה עם השנים, היא מהווה גורם מיוחד ושונה בחברה הישראלית.

באביב 2019 התחלתי את מסעי. ביום אחד הגעתי אל חמישה יישובים בגליל בהם מתגוררים נוצרים. זו הייתה התחלה נאה אבל, שטחית  ולא מספקת. הבנתי ש"תפסת מרובה לא תפסת". תהיה זו טעות להגיע למספר מקומות בזמן קצר. הבנתי שכדי ללמוד לעומק, נדרש להקדיש יותר זמן לכל מקום ולכל ביקור.  החלטתי שבמסעותיי אגיע בכל פעם ליישוב אחד בלבד ואם יהיה צורך אגיע עוד פעם.

במשך הזמן, באמצעות השיטה הישראלית הידועה "חבר מביא חבר", נוצרה אצלי רשימת אנשי קשר של כוהני הדת הנוצרים בקהילות ושל אנשים אחרים הנושאים תפקידים שונים בקהילות.

החל מסתו 2019 ועד קיץ 2022, למעט זמני החגים והסגרים בעקבות מגפת הקורונה, ביקרתי בכל היישובים בהם נמצאות הקהילות הערביות הנוצריות והקהילות הנוצריות האחרות שאינן ערביות. ביקרתי גם בחלק מהאתרים בהם נמצאו כפרים עד 1948 ובהם נמצאות כנסיות עד היום. אחרי הפסקה של מספר חודשים, בתחילת שנת 2023 המשכתי במסע, למעט בחודשיים הראשונים של מלחמת השביעי  באוקטובר ומסע זה נמשך גם בשנת 2024.

ההגעה לכל מקום, לרוב לכנסייה  הייתה בתיאום מוקדם. פגשתי את כהני הדת של הקהילות,  אנשים אחרים מתוכן וגם מנהלי בתי הספר. בתחילת כל מפגש, לאחר הצגת מטרת המיזם, ביקשתי מכל אחד ממארחיי שבתחילה יספר על עצמו, אחר כך יספר על הקהילה ויסיים בהצגת הכנסייה או בית הספר. בהתאם לעניין בכל מפגש עלו שאלות נוספות שעליהן קבלנו מענה.

בהמשך מובא של פירוט המקומות אליהם הגענו, הקהילות בהן ביקרנו ואנשים שאירחו אותנו.

בביקורים אלה נחשפתי להיסטוריה, לגיאוגרפיה ולדמוגרפיה ובנוסף גם להיבטים סוציולוגים ואנתרופולוגים של אוכלוסייה זו. למדתי על תולדות הנצרות, התיאולוגיה הנוצרית, הזרמים בנצרות, האמנות של ציורי הקיר והאיקונות, השרידים הארכיאולוגיים של כנסיות עתיקות וקפלות, האדריכלות של מבני הכנסיות, ועל כוונות לשימור ועוד. בביקורים אלה נחשפתי גם להיבטים הפוליטיים. הקשרים של הערבים הנוצרים עם האוכלוסייה המוסלמית והדרוזית, היחסים שלהם עם היהודים. נחשפתי גם ליחסי המיעוט הערבי בכלל והנוצרי בפרט עם מוסדות ורשויות המדינה.

ראוי לציין שברבים מהמפגשים השתתפו חברים ועמיתים שהיו חלק מהלמידה ועל כך הם ראויים לתודה להערכה.

הספר שנכתב אודות מיזם זה נשען על "שלוש רגלים" והן מייחדות אותו מחיבורים אחרים בנושא הנצרות:

"הרגל הראשונה", נקודת מבט של גיאוגרף ואיש ידיעת הארץ, ישראלי, יהודי שאינו דובר את השפה הערבית, הבוחן בשטח את תמונת המצב בהווה ואת המסד ההיסטורי שלה.

"הרגל השנייה", הקשרים האישיים הבלתי אמצעים שנוצרו עם כהני הדת והאנשים מקרב הקהילות. הם פתחו יותר מצוהר דרכו ניתן להביט על עולמם האישי הפרטי ועל קהילותיהם.

"הרגל השלישית", שפע צילומים של המקומות והאנשים שנעשו במהלך הביקורים.

החלק הראשון של הספר כולל ארבע פרקים המהווים את הרקע והתשתית והם:

1. מי הם הערבים הנוצרים בישראל ומה מוצאם.

2. זרמי הכנסיות אליהן משתייכים הערבים הנוצרים בישראל ומקומות יישובם.

3. דמוגרפיה וגיאוגרפיה בתקופת שלטון המנדט הבריטי

4. דמוגרפיה, גיאוגרפיה ודת במדינת ישראל

עניינו של החלק השני של הספר הוא המקומות בהם נמצאות הקהילות של הערבים הנוצרים היום וגם מקומות שהתקיימו עד שנת 1948. החלק השני שהוא העיקרי עוסק במקומות בהם נמצאות קהילות הערבים הנוצרים. תחלק זה מתחלק לשניים, אחד מוקדש לערים והשני ליישובים האחרים. לכל מקום מוקדש פרק שבתחילתו מובאים ציוני הדרך של הנוכחות הנוצרית במקום מראשיתה ועד ימינו ובהמשך מוצגת תמונת המצב של הקהילות כפי שנלמדה במפגשים עם כהני הדת או אנשים מהקהילות. תמונת מצב זו מוצגת במלל ובצילומים.

החלק השלישי מוקדש למספר נושאי רוחב

1. מוסדות החינוך בתי ספר כנסייתיים

2. שבטי הצופים הנוצרים.

3. מוסדות הבריאות והרווחה

החלק הרביעי מוקדש לסיכום, מסקנות ותובנות שנלמדו מהמסע בין הקהילות.

להלן ריכוז תיעודי
ביקורי מפגש/סיור/צילום
שנעשו עד כה

כללי
* בתי הספר הכנסייתיים בישראל (דצמבר 2023)

גליל העליון ההררי
* ג'יש – מרבית תושביו נוצרים מרוניים(יוני 2019)
* הכפר בירעם בגליל העליון – תמונת מצב ועברו שנשכח (חלק ראשון) (מאי 2020)
* הכפר בירעם – צוהר לעדה מארונית, לאומיותה הארמית ויחסיה עם מדינת ישראל (חלק שני) (מאי 2020)
* הכפר בירעם – בית הקברות של היישוב (חלק שלישי) (מאי 2020)
* ג'יש שבגליל העליון, כמחצית אוכלוסייתו נוצרית וכמחציתה מוסלמית (מאי 2020)
* הכפר איקרית שבגליל העליון ההררי המערבי (מאי 2020)
* כנסיות היישוב ביענה שבבקעת בית כרם (דצמבר 2020)
* שרידי המתחם הצלבני ביישוב דיר אל-אסד שבגליל (דצמבר 2020)
* תרשיחא שבגליל ההררי, הכפר שהפך להיות חלק מעיר (מרס 2021)
* הקהילה הנוצרית היוונית -קתולית שבחורפיש וכנסיותיה (מאי 2021)
* הכנסיות נוצריות באלְ-בֻקַיְעַה (פקיעין) ובאל מארג' (מח'ול) (אוגוסט 2021)
* ראמה שבלב הגליל (יולי 2022)
* כנסיות הקהילה הנוצרית בכפר הדרוזי סמיע שבגליל העליון ההררי (אוגוסט 2022)
* היישוב מעיליא שבגליל עליון מערבי (דצמבר 2022)
* תרשיחא, כנסיות הקהילות היוונית – קתולית והיוונית – אורתודוכסית (ספטמבר 2023)

עכו גליל מערבי 
* עכו, כנסיות נוצריות (פברואר 2020)
* כפר יאסיף ואבו סנאן, קהילות נוצריות, כנסיות ועוד (פברואר 2020)
* שרידי אל באסה, הכפר שהיה בגליל העליון המערבי (פברואר 2021)
* הפן הנוצרי של שפרעם (נובמבר 2021)
* אעבלין שבגליל התחתון המערבי, היישוב והפן הנוצרי שלו (מאי 2022)
* כנסיות הקהילות הנוצריות ביישוב ג'דידה – מכר שבגליל המערבי (יוני 2022)
* אעבלין, חגיגות חג המולד, דצמבר 2022 (דצמבר 2022)
* אדם בסביבתו, כהן הדת האב סאבא חאג', אעבלין (ינואר 2024)

גליל תחתון מרכזי
* טורען שבגליל התחתון המרכזי, היישוב והפן הנוצרי שבו (מרס 2020)
* מעלול, הכפר שהיה בגליל התחתון, שרידיו וכנסיותיו (יוני 2020)
* כפר כנא בגליל התחתון המרכזי, בקרוב ייהפך לעיר (אוקטובר 2021)
* הפן הנוצרי של יאפא של נצרת (יפיע), היישוב שבהרי נצרת (נובמבר 2021)
* העיר סכנין בלב בגליל התחתון המרכזי וגם המיעוט הנוצרי בסכנין וכנסיותיו (נובמבר 2021)
* גרעין העיר עראבה בלב הגליל התחתון המרכזי והכנסייה הנוצרית הנמצאת בו.(מרס 2202)
* הכנסייה הנוצרית בדיר חנא שבגליל התחתון המרכזי (מרס 2022)
* הכנסייה בשעב, יישוב שלא מגוררים בו נוצרים (יוני 2022)
* הקהילות הנוצריות בעלבון שבגליל התחתון (יוני 2022)
* הקהילה הנוצרית במע'ר שבגליל התחתון (יוני 2022)
* הקהילות הנוצריות ביישוב ריינה בגליל התחתון שליד נצרת (אוגוסט 2022)
* כפר כנא, המנזר היווני – אורתודוכסי (ספטמבר 2023)
* טורען, כנסיית הקהילה היוונית -אורתודוכסית (ספטמבר 2023)
* כפר כנא, מיזם קפילת החתונה (ספטמבר 2023)
* כפר כנא, הקהילה הבפטיסטית (ספטמבר 2023)
* טורען, הקהילה הבפטיסטית (ספטמבר 2023)
* מיסת פסחא בכנסייה היוונית קתולית במעלול (אפריל 2024)
* ראס אל עין – כפר מעורב מחצית תושביו נוצרים בני משפחה אחת ומחציתו תושביו בידואים (ספטמבר 2024)

נצרת

* הפן הנוצרי של העיר נצרת – כללי, ריכוז, סיכום ביניים וכוונות להמשך (אוקטובר 2022)
* נצרת, כנסייה הבשורה של הקהילה המרונית (אוגוסט 2022)
* נצרת, כנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית, הבישופות ועוד (אוגוסט 2022)
* נצרת, המוסקוביה – "חצר נצרת הראשונה" של הכנסייה הרוסית (אוגוסט 2022)
* נצרת – בית הארחת צליינים אבונה פרג' במתחם סמינר סנט ג'וזף אקליריקי (אוגוסט 2022)
* נצרת, הפן הלטיני (קתולי) של העיר, ראשית המסע להכרתו ולהבנתו (ספטמבר 2022)
* נצרת, מנזר בית אראם (ספטמבר 2022)
* נצרת, בית האבות סנט פרנסיס (ספטמבר 2022)
* נצרת, הקהילה האנגליקנית וכנסיית המשיח (אוקטובר 2022)
* נצרת, סמינר סנט ג'וזף – אקלריקי שברובע אלמוטראן ברוח ארכימנדריט אמיל שופאני ועוד (אוקטובר 2022)
* נצרת, שיטוט קצר ברובע הלטיני של עיר העתיקה (יוני 2023)
* נצרת, הקהילה הקופטית וכנסייתה (יולי 2023)
* נצרת, בית החולים המשפחה הקדושה (ביה"ח האיטלקי) (יולי 2023)
* נצרת, בית הקברות הגרמני (יולי 2023)
* נצרת, כנסיית ישוע הנער (הכנסייה הסלזיאנית) ובית הספר דון בוסקו (יולי 2023)
* נצרת, הקהילה הבפטיסטית המקומית נצרת (אוגוסט 2023)
* נצרת, בית הספר הבפטיסטי (ספטמבר 2023)
* אדם בסביבתו – עטאללה מנצור סופר ועיתונאי, נצרת (ספטמבר 2023)
* נצרת, בית ספר נזירות המושיע (דצמבר 2023)
* נצרת, בית הספר נזירות סנט ג'וזף (דצמבר 2023)
* נצרת, הקהילה האוונגלית נאזרין, כנסייתה ועוד (דצמבר 2023)
* נצרת, מתחם בזיליקת הבשורה (הלטינית) (ינואר 2024)
* אדם בסביבתו, ארכימנדריט אבונה אמיל שופאני, נצרת (ינואר 2024)
* נצרת, בי"ח נצרת E.M.M.S ("בית חולים האנגלי") (ינואר 2024)
* נצרת – הכנסייה המרונית אנטוניוס הקדוש (מרס 2024)
* נצרת – כנסיית ההשלכה / כנסיית ארמון ההגמון (קאסר אל מוטרן) (מרס 2024)
* נצרת – בית ספר המשפחה הקדושה לחינוך המיוחד Opera Don Guanella (מרס 2024)
* נצרת – כנסיית מנזה כריסטי שבמעלה הרובע הלטיני (מרס 2024)
* נצרת – מנזר שארל דה פוקו (מרס 2024)
* נצרת, בית ספר טרה סנטה (יוני 2024)
* נצרת, בית החולים סנט וינסנט די פול (ביה"ח הצרפתי) (יוני 2024)
* נצרת, כנסיית המשיח נצרת (Nazareth Church of Christ) (יוני 2024)
* נצרת, מנזר קלרה הקדושה (יולי 2024)
* נצרת, המכללה האוונגליסטית נצרת (יולי 2024)
* נצרת, הכנסייה הבפטיסטית האוונגלית נצרת (יולי 2024)
* נצרת, מנזר מסדר נזירות נצרת (אוגוסט 2024)
* נצרת, מנזר האחיות רוזרי (אוגוסט 2024)
* נצרת, פגישה עם הבישוף האב ד"ר רפיק נהרה, סגן הפטריארך הלטיני של ירושלים לקהילות דוברות הערבית בישראל (אוגוסט 2024)

הר תבור
* המנזר היווני – אורתודוכסי בהר תבור (יולי 2024)

עמק יזרעאל
* הקהילה הלטינית וכנסייתה בכפר מוקיבלה שבעמק יזרעאל (מרס 2022)

חיפה
* נוצרים בחיפה" – הרקע למיזם סיכום וריכוז (אוקטובר – דצמבר 2019)
* חיפה, מתחם הקהילה המרונית ובמרכזו כנסיית סנט לואי
* חיפה, ארבע מתחמי העידה המלכיתית היוונית-קתולית
* חיפה, הכנסיות הלטיניות (רומיות-קתוליות)
* חיפה, מנזרי הכרמליטים על הכרמל
* חיפה, הכנסייה הארמנית
* חיפה, מתחם הקתוליים דוברי עברית
* חיפה, מתחמי העידה האורתודוקסית
* חיפה, מוסדות קתוליים: חינוך, בריאות, רווחה ואירוח
* חיפה, מתחמי העדה האנגליקנית
* חיפה, קהילות משיחיות יהודיות
* חיפה, קהילות אוונגליות
* חיפה, הכנסייה האורתודוקסית (הפרובוסלבית) הרוסית אליהו הנביא
* חיפה, כנסיית גיאורגיאוס הקדוש וכנסיית גבריאל, שתיהן של הקהילה היוונית קתולית (נובמבר 2022)
* חיפה, כהן הדת והמנהיג הרוחני של הקהילה היוונית קתולית (יוני 2024)
* אדם בסביבתו – אַלְבֵּרְט יַעְקוּבּ, איש הספר, חיפה (יולי 2024)
* חיפה בית הספר האיטלקי של הכרמליטיות (ביה"ס טרה סנטה חיפה) (יולי 2024)

כרמל
* עוספייה, כנסיית הקהילה המרונית (אוגוסט 2022)
* עוספיה – הקהילה היוונית קתולית וכנסייתה (נובמבר 2022)
* עוספיה, מנזר הנזירות הכרמליטיות סנט ג'וזף (דצמבר 2022)

יפו
* "נוצרים ביפו" – רקע למיזם, ריכוז, תובנות וסיכום (כמעט סופי) (מאי – יולי 2020)
* נוצרים ביפו – מראות ראשונים של המיזם
* יפו, מתחם הכנסייה האורתודוכסית ג'ורג' הקדוש
* יפו, תפילת פנטקוסט של הקהילה האורתודוכסית הערבית בכנסיית ג'ורג' הקדוש
* יפו, האגודה האורתודוכסית לצדקה ומתחמיה
* יפו, המנזר היווני אורתודוכסי מאר מיכאל וכנסיותיו
* יפו, מתחמי הכנסייה הארמנית: מנזר ניקולא הקדוש ובית העלמין
* יפו, כנסיית המנזר המרוני אנטוניוס הקדוש שבשכונת עג'מי
* יפו, מנזר הקופטי אנטוניוס הקדוש ממצרים
* יפו, המתחם הלטיני פטרוס הקדוש (המנזר והכנסייה)
* יפו, קהילת הקתוליים דוברי עברית
* יפו, מתחם הכנסייה הלטינית אנטוניוס הקדוש
* יפו, מתחם הכנסייה האנגליקנית פטרוס הקדוש
* יפו, מתחם כנסיית גברתנו של הבשורה המלכיתית (יוונית – קתולית)
* יפו, בתי העלמין הלטיני והיווני – קתולי בדרום העיר
* ביקור בכנסייה האורתודוכסית הערבית ביפו, ערב קיץ תשפ"ב (אוגוסט 2022)
* יפו, מצעד מועדון הצופים האורתודוכסים, קיץ 2022 (ספטמבר 2022)
* יפו, בית הקברות הפרוטסטנטי (אוקטובר 2022)
* יפו, בית ספר טרה סנטה (יולי 2024)
* יפו, קולג' דה פרר (יולי 2024)

לוד
* לוד, סיור ברגל במרכז העיר העתיקה (מרץ 2019)
* לוד, סיור ברגל וברכב בעיר הישנה (אפריל 2019)
* לוד, חגיגות גאורגיוס הקדוש בכנסיית סנט ג'ורג' (נובמבר 2019)
* לוד, חגיגת גאורגיוס הקדוש (נובמבר 2021)
* לוד, קהילת הערבים הנוצרים (יוונים – אורתודוכסים) בעיר (יוני 2024)

רמלה
* רמלה, החותם הנוצרי בעיר העתיקה (אוקטובר 2021)
* רמלה, בית הספר טרה סנטה רמלה (יוני 2024)
* רמלה, עמותת העדה האורתודוכסית ובית הספר האורתודוכסי שבבעלותה (יוני 2024)
* רמלה, בית הספר סנט ג'וזף (יולי 2024)
* רמלה, הכנסייה הבפטיסטית המקומית רמלה (יולי 2024)

שפילה
* הפן נוצרי של נווה שלום/ואחת אלסלאם

הרי ירושלים
* מנזרים וכנסיות בכפר המוסלמי אבו גוש (יוני 2020)
* פגישה עם האב אולבייה במנזר הבנדיקטי באבו גוש (יוני 2020)

ירושלים
* שבת אור בירושלים (אפריל 2017)
* מצעד יום הזיכרון הארמני בירושלים (אפריל 2017)
* ירושלים, צלייני הפסחא 2019 במתחם כנסיית הקבר (אפריל 2019)
* ליטורגיקה ליל חג המולד בכנסייה הפרובסלבית במגרש הרוסים בירושלים (ינואר 2020)
* חג פנטקוס בכנסיית "השילוש הקדוש", הכנסייה הפרובוסלבית הרוסית שבירושלים (יוני 2022)

בקעת הירדן

קאסר אל יהוד
* עם אלפי הצליינים בחג ההתגלות (האפיפניה) בקאסר אל-יהוד (ינואר 2018)
* אתר הטבילה קאסר אל יהוד מקום אירועי חג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* צלייני הכנסיות האורתודוכסיות והפרובוסליות בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* אנשי הקהילה האריתריאית בישראל בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* מאמיני הכנסייה הסורית – אורתודוקסית (הכנסייה הסיראנית ) בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* קהילת הכנסייה האורתודוקסית האתיופית בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* אתר קאסר אל יהוד (חורף 2022) (פברואר 2022)

מנזר דיר חג'לה
מנזר דיר חג'לה מדרום מזרח ליריחו, (פברואר 2022)

סוף

כוונתי בזמן הקרוב
להמשיך ולסיים
את הביקורים
ובמקביל
להתקדם בכתיבת הספר.
עם סיום כתיבתו,
יגיע זמן הוצאתו לאור. 

באביב 2019 התחלתי במיזם "המיעוט הנוצרי בישראל"  שמטרתו ללמוד ולהכיר את המקומות היישוב בהם מתגוררות הקהילות הנוצריות בישראל: בצפון הארץ (בגליל ובחיפה) ובמרכזה (ביפו, ברמלה ובלוד)  שרובן וכולן הן הערביות, ובודדות הן קהילות המגדירות עצמן הארמיות ונוספות הן הקהילות הארמניות. 

בסוף יולי 2022 הגיע המיזם ל"ישורת האחרונה" ואז התחלתי במסע להכרת הקהילות הנוצריות בנצרת.

אז, יצרתי קשר עם כהני הדת של הקהילות ותאמתי איתם את המפגשים והביקורים.

השלב הראשון של מסע להכרת הפן הנוצרי של נצרת התנהל במשך מספר שבועות ונמשך עד מחצית אוקטובר 2022.

בקיץ 2023 המשכתי במסע להכרת הפן הנוצרי של העיר והמשכתי בו בחורף 2004.

******

נָצְרַת היא העיר הערבית הגדולה בישראל, ונכון לסוף מאי 2022 מתגוררים בה (לפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) 77,800 תושבים, מהם כ-72% מוסלמים וכ-28% נוצרים.

 

אחוז הנוצרים בקרב האוכלוסייה הערבית בנצרת כבכל ישראל יורד בהתמדה: בשנת 1949 היוו הנוצרים 60% מכלל אוכלוסיית העיר, בשנת 1972 מנו 53% ובשנת 1983 הפכו למיעוט בעיר, עת מנו 40% בלבד מכלל האוכלוסייה וכיום מהווים 28% בלבד.

 

לנצרת  יש חשיבות באמונה הנוצרית (יחד עם הקבר הקדוש בירושלים ומקום הולדת ישוע בבית לחם).

 

בנצרת בישר המלאך גבריאל למרים כי היא נושאת ברחמה את ישוע בן האלוהים; בה עבד יוסף הנגר ובה בילה ישוע הצעיר את ימי נעוריו; נצרת הוא המקום שבו גדל ישוע מינקות ועד לתחילת משרתו; בעיר זו דרש את דרשתו בבית הכנסת ביום שבת, דרשה אשר בעטיה רצו תושבי העיר לסקל אותו אך, נעשה לו נס והוא קפץ וניצל.

 

בעיר מספר נמצאים אתרים קדושים, שבראשם אתרים המזוהים עם הבשורה והיא יעד מועדף לביקור צליינים. מאז קום המדינה שלושה אפיפיורים פקדו אותה.

*****

כיום העיר נצרת נכללת
ברצף בנוי
את העיר נוף הגליל
והיישובים סביבה: יפיע, עילוט, ריינה

תחום השיפוט של העיר נצרת

***

****

מיקום בגליל התחתון המרכזי

***

****

מיקום העיר

הגרעין הקדום, העתיק והישן של נצרת נמצא בתוך גבעה קטנה בתוך הבקעה המוקפת בין החלק הדרומי של רכסי הרי הגליל התחתון המרכזי.

 

הבקעה משתרעת בין הר הקפיצה והר כסולות בדרום, בין הר נדב והר אביהוא בצפון והר צמרת במערב והר הפיצץ במזרח.

 

הבקעה שאורכה כ-3 ורוחבה כ-2 ק"מ נמצאת בגובה של 320 מ' עד 350 מ

***'

קיצור תולדות העיר

בתקופה הפרהיסטורית היה אזור נצרת מיושב, מה שניכר במערות הרבות בסביבת העיר ומספר מעיינות שהידוע בהם הוא מעיין מרים. המערה הידועה ביותר היא מערת קדומים (מערת הקפיצה) השוכנת למרגלות הר הקפיצה שמדרום למרכז העיר.

 

נצרת אינה מוזכרת במקרא או בכתביו של ההיסטוריון יוספוס פלאביוס ואף לא בתלמוד. אין ראיה לכך שהעיר הייתה מיושבת בתקופה שקדמה לימי בית שני, ובתקופה זו היו יפיע מדרום-מערב לעיר וכפר כנא מצפון-מזרח לה היישובים החשובים באזור.

 

סוף תקופת בית שני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס) שכן במקום כפר חקלאי קטן שסיפק, כנראה,  את תוצרתו לערים הסמוכות-יפיע וציפורי.

 

על פי הברית החדשה בימי בית שני, הייתה נצרת ביתם של מרים, אם ישוע ושל בעלה יוסף הקדוש. בה התרחשה הבשורה למרים עת בישר לה המלאך גבריאל כי היא נושאת ברחמה את בן האלוהים, והיא המקום שבו גדל ישוע מינקות ועד לתחילת משרתו.

 

ישנם היסטוריונים מפקפקים בכך, וטוענים כי נצרת לא הייתה מיושבת בתקופת ישוע. לשיטתם מדובר בשיבושים בתרגומים ליוונית, וכי "ישו מנצרת" אינו מן העיר נצרת, כי אם נצר לבית דוד. בכל אופן, גם לפי הברית החדשה הייתה נצרת מקום נידח.

 

לאחר מרד בר כוכבא בין הנמלטים היהודים מירושלים הגיעה לנצרת משמרת הכהונה הַפִּצֵּץ. אז, נצרת הייתה ככל הנראה כפר לוויין של ציפורי.

 

עד המאה ה-4 הייתה נצרת מיושבת ביהודים ויהודים שקיבלו את ישוע והתנצרו.

 

רק במאה ה-5 החלה העיר למשוך צליינים נוצרים ומאז קמו בה הכנסיות הביזנטיות הראשונות – בזיליקת הבשורה וכנסיית גבריאל הקדוש הראשונה ליד מעיין מרים.

 

בשנת 614 כבשו הסאסאנים את ארץ ישראל, ויהודי נצרת סייעו להם במעשי הטבח באוכלוסייה הנוצרית המקומית. כאשר שבו הביזנטים וכבשו את ארץ ישראל בשנת 630, הורה הקיסר הרקליוס על גירוש יהודי העיר, והיישוב היהודי במקום פסק.

 

עם הכיבוש הצלבני בשנת 1100 לערך, עלתה קרנה של נצרת, ובשנת 1108  בלדווין הראשון הקים בה דיוקסיה קתולית עצמאית והפך אותה לעיר-מחוז. הארכיבישוף של נצרת חלש על העיר ועל עשרה מכפרי הסביבה, בין ציפורי לכפר כנא. באתר בזיליקת הבשורה הוקם מבנה חדש ומפואר מקודמו, והנוצרים האורתודוקסים נושלו ממעמדם והתיישבו באזור כנסיית בית הכנסת. נצרת התפשטה לכיוון צפון וכנסיית גבריאל הקדוש בסמוך למעיין מרים נבנתה גם היא מחדש. למרות חשיבות העיר, נותרה נצרת קטנה והיא לא בוצרה.

 

בעקבות קרב קרני חיטין ב-1187 כבש צלאח א-דין את נצרת ללא התנגדות, והורה על גירוש הכמורה הקתולית מהעיר, שהורשתה לשוב אליה בעקבות הסכם יפו בשנת 1192. לאחר מכן התחדשה גם תנועת הצליינים אל העיר.

 

בשנת 1229 הושבה נצרת לשלטון הצלבנים מכוח הסכם יפו בין פרידריך השני לסולטאן המצרי אל כאמל. עם זאת העיר הוגדרה כאזור מפורז מנוכחות צבאית ורוב תושביה היו נוצרים בני העדות המזרחיות. העלייה לרגל אל העיר החלה נושאת אופי טקסי והכנסייה הקתולית העניקה מחילת עוונות למשתתפים בה.

 

ב-1263 נכבשה נצרת על ידי הסולטאן הממלוכי ביברס, אשר הורה להרוס את כנסיית הבשורה ואת כנסיית גבריאל הקדוש. תנועת עולי הרגל אל נצרת התמעטה, והעיר ירדה מגדולתה והייתה לכפר עני.

 

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל החלה בבראשית המאה ה-16 וסימנה שינוי לטובה בארץ ישראל כולה וגם בנצרת.

 

כאשר כבש הנסיך הדרוזי פחר א-דין השני את הגליל בראשית המאה ה-17 (בשנת 1610), החלה תקופת שגשוג בנצרת. פחר א-דין נודע באהדתו לאוכלוסייה הנוצרית, ואפשר לה חופש פולחן מלא. בשנת 1620 הוא מסר את מערת הבשורה לחזקת המסדר הפרנציסקני , והתיר לנזירים להקים במקום כנסייה ומנזר. אולם, הדבר לא גרם לגידול משמעותי באוכלוסיית העיר שהייתה פחות מ-1,000 איש ומרביתה הייתה מוסלמית.

 

במאה ה-17 התיישבו בעיר גם מרונים משהגיעו מלבנון ובעיר נוסדה קהילה מארונית. בעקבותיהם הגיעה לנצרת משפחה נוצרית יוונית אורתודוקסית מירדן.

 

לאחר מותו של פחר א-דין ב-1635 שוב התדרדר מצבה של העיר.

 

עד תחילת המאה ה- ,18 נצרת ועמק יזרעאל היו תחת שליטתם של מנהיגי הרי שכם, שהשתייכו לפרובינציית דמשק . אנשי שכם קנו בנצרת את כל צורכיהם, ועשו בה ובסביבותיה כבתוך שלהם .

 

שינוי במצב העיר חל בימי דאהר על עומר שליט הגליל בשנים 1730 – 1775. בשנת 1735 הוא כבש את העיר אז, הפכה נצרת למרכז המסחר בין עכו לדמשק. הוא התעניין בגידול הכותנה באדמות עמק יזרעאל, שעליהן משקיפה נצרת . סחורה זו הייתה מבוקשת מאוד בשווקי אירופה, מחירה עלה בהתמדה, והיא הייתה כדאית לייצוא באמצעות הסוחרים הצרפתיים.

 

הנזירים הפרנציסקנים ותושביה הנוצרים של נצרת חיו תחת חסותם של הסוחרים הצרפתים שקנו כותנה מדאהר וסיפקו לו נשק ואבק שריפה . לצד חסות זו, לפקידיו הנוצרים של דאהר היה תפקיד חשוב ביחסיו הטובים עם הנוצרים ובפיתוח מעמדם . השגשוג הכלכלי והשלטת הביטחון הביאו לחיזוק מעמדה של נצרת, שמשכה אליה מהגרים רבים — בתוכם נוצרים מסוריה, לבנון ועבר הירדן . הסובלנות הדתית שגילה דאהר כלפי נוצרים הייתה יוצאת דופן באותה תקופה באמפריה העות'מאנית, ואִפשרה בניית מוסדות דת והקמת כנסיות לעדות שונות .

 

ב- 1730 השיג דאהר לנזירים הפרנציסקנים היתר לבנות מחדש את כנסיית הבשורה מעל בית מרים, ומצבם בנצרת השתפר .

 

העדה היוונית-קתולית, אשר התפלגה מן העדה האורתודוקסית, זכתה אף היא בתמיכתו והצליחה ב- 1769 להשיג ממנו צו שקבע שכנסיית בית הכנסת ישמש אותם כמקום תפילה, ולא את הנזירים הפרנציסקנים שהשתלטו עליו קודם לכן .

 

העדה המרונית, שהתיישבה בנצרת ב- 1630 , הייתה תחת חסותם של הנזירים הפרנציסקנים, ורק בתקופת דאהר אל-עומר, ב- 1770 , הצליחה להשיג צו המאפשר להם לבנות כנסייה משלהם, שאותה החלו לבנות בשנת 1774 .

 

גם האורתודוקסים זכו ליחס אוהד מצד דאהר אל-עומר, שאישר להם ב- 1741 להקים כנסייה על הריסות כנסייה קודמת מעל למעיין, אשר חורבותיה היו קודם בידי הנזירים הפרנציסקנים .

 

בפעולותיו, דאהר אל עומר סיים את המחלוקת בין העדות הנוצריות בעיר וחילק ביניהן את כנסיותיה, מצב שהשתמר עד היום: הקתולים שמרו על חזקתם בכנסיית הבשורה; האורתודוקסים זכו בכנסיית גבריאל הקדוש; ליוונים-הקתולים נמסרה כנסיית בית הכנסת; * למרונים ניתנה הרשאה להקים כנסייה משל עצמם.

 

ברבע האחרון של המאה ה-18 (בשנת 1775) תפס אחמד אל-ג'זאר את מקומו של אל-עומר והשתלט על העיר. תחילה נותר מצבה של נצרת ללא שינוי. , אל-ג'זאר אף התיר לפרנציסקנים להקים קפלה באתר שבו הוקמה לימים כנסיית מנזה כריסטי, אולם בעקבות סכסוכו עם הסוחרים הצרפתים בעכו ב-1791, הכביד את זרועו על נתיניו האירופים ועל הנוצרים בכלל.

 

תושבי העיר צידדו בנפוליאון כאשר ניסה לכבוש את עכו מידיו של אל-ג'זאר ב-1799, והראשון אף שהה בעיר לאחר קרב תבור. כשנפוליאון נסוג ביקש אל-ג'זאר לטבוח בתושבי העיר, ורק התערבות בריטית מנעה זאת. תחת זאת העלה אל-ג'זאר את המיסים ודלדל את כלכלת העיר.

 

בסוף המאה ה-18 לנצרת היה אופי כפרי ועדין חלקה הבנוי היה בתוך הבקעה. מרבית תושביה, פחות מ- 1,000 תושבים, היו פלחים אשר עיבדו את השדות בסביבה הקרובה.

 

תקופת שלטונו של סולימאן פאשה בראשית המאה ה-19 (בשנים 1805 – 1819) שוב עמדה בסימן של שגשוג לעיר. אולם בימיו של השליט הבא עבדאללה פאשא (מושל סנג'ק עכו כוואלי של צידון בשנים 1819 – 1831).שוב סבלה העיר הנוצרית.

 

בהמשך המאה ה-19 השתפר המצב בעיר לאין ערוך, היא גדלה והתרחבה פיסית וכלכלית לקראתה סופה מנתה כבר 8,000 נפש.

 

גידול העיר לווה בתהליך של בינוי והתרחבות, הן של רבעי מגורים והן של מוסדות דת ורווחה.

 

בעיר התגבשו שלושה רבעים – הרובע היווני (חרת א-רום) בצפונה, הרובע הלטיני (חרת אל-לטין) בצידה הדרום-מערבי והרובע המוסלמי (חרת אל-אסלאם) במזרחה (כיום מכונה "השכונה המזרחית").

חלקי העיר בסוף המאה ה-18, מקור המפות אפרים שטרן (1966) "צמיחתה של נצרת מכפר לעיר חדשה בעת החדשה" עבודת דוקטוראט, המחלקה לגיאוגרפיה אוניברסיטה העברית

 

מבין הגורמים הרבים שהשפיעו על תהליך זה בלטה הפעילות הדתית-נוצרית, שהונעה על-ידי התחרות בין העדות השונות בעידוד המעצמות האירופיות שחדרו לארץ ישראל וחיזוקו את מעמד נתיניהן .

 

השליטה המסורתית בעיר זו היתה בידי שתי העדות הוותיקות במזרח, היוונים-אורתודוכסים והלאטינים, ולצדן המיעוט היווני-קאתולי. ואולם קדושתה של נצרת ומעמדה בעולם הנוצרי הניעו את יתר העדות לפעול למען תפיסת אחיזה כלשהי בעיר.

 

אך מעט עדות פנו לתחרות של ממש על השפעה בקרב האוכלוסייה, ומן הבולטות ביותר היתה הכנסייה האנגליקנית, שעשתה זאת באמצעות חברת המיסיון ושליחיה בארץ-ישראל. כנסייה זו פעלה למן 1833 בירושלים באמצעות 'החברה הלונדונית ליהודים' , והיא נשאה עיניה גם לערים אחרות בארץ -הקודש.

 

בראשית המאה הי "ט היו בנצרת רק שתי כנסיות 'הבשורה' ו'גבריאל הקדוש' , ובסופה כבר היו ארבע עשרה כנסיות ובצדן מנזרים , בתי-הארחה ושירותי-דת אחרים. חלק מהכנסיות הוקמו באתרים קדושים לנצרות ועל חורבות כנסיות עתיקות (כנסיית בית הכנסת, כנסיית מנזה כריסטי וכנסיית בית המלאכה) ואחרות הוקמו כתוצאה מפעילות מסיונרית.

 

התקופה העיקרית של בניית הכנסיות היא המחצית השנייה של המאה ה-19 והיא קשורה בתנועת הצליינות המוגברת.

 

תוצר-לוואי של התחרות על ההשפעה בקרב האוכלוסייה המקומית היו מוסדות הרווחה המרובים שהוקמו בעיירה קטנה זו: בתי-חולים (ביה"ח הצרפתי סן ונסן דה פול, וביה"ח האיטלקי המשפחה הקדושה),  בתי-יתומים ובתי-ספר שהיוו את המכשיר העיקרי ל'ציד הנפשות' שניהלו מוסדות המיסיון בנצרת.

 

אלה יש להוסיף את בתי-המלון (ה"קאזה נובה" שליד המנזר הפרנציסקני וה"מוסקוביה" הרוסית), מבני הממשל ועבודות שיפור הדרכים אל העיר.

 

כתוצאה מעליית חשיבותה של נצרת, היא הפכה לצומת דרכים במאה ה-19. בין 1873–1875 נסלל כביש חיפה-נצרת, והעיר הפכה למוקד מסחרי וכלכלי ליישובי האזור.

נצרת וסביבתה ברבע האחרון של המאה ה-19, לפי מפת ה- P.E.F

 

במלחמת העולם הראשונה שכנה בנצרת המפקדה המשולבת של צבא גרמניה והצבא העות'מאני. העיר נכבשה בידי הצבא הבריטי ב-20 בספטמבר 1918.

 

בתקופת המנדט קמו בעיר מספר מבנים חדשים ובהם בית החולים האנגלי שנחנך ב-1924 והכנסייה הסלזיאנית שבנייתה הסתיימה ב-1923.

 

בתקופת המנדט העיר חוברה בכביש לעפולה והלאה לכיוון ג'נין והשומרון.

 

בשנות ה-30 התחדשה צמיחתה של נצרת והשלטון הבריטי הפך אותה לבירת נפה ובשנת 1944 לבירת מחוז הגליל. בשנת 1947, ערב מלחמת העצמאות, התגוררו בעיר כ-17,000 תושבים.

נצרת בראשית שנות ה-40' של המאה העשרים

נצרת בראשית שנות ה-40' של המאה העשרים

בתחילת מלחמת העצמאות שכנה מפקדתו של פאוזי קאוקג'י במתחם תחנה המשטרה (מצודת הטיגרט) מדרום לעיר. בקרבות עשרת הימים, במסגרת מבצע דקל ב-16 ביולי 1948 כבש כוח צה"ל של חטיבה 7 בסיוע חטיבת כרמלי וחטיבת גולני את העיר. בעקבות כיבוש העיר התמוטט מערך ההגנה הערבי בגליל התחתון וכפרים ערבים רבים נכנעו ללא קרב.

 

בזמן מלחמת העצמאות נצרת קלטה רבים מתושבי הכפרים הערביים סביבה ואוכלוסייתה הגיעה ל-21,000 נפש. לאחריה היא הפכה להיות המרכז הכלכלי של כפרי הגליל התחתון והמרכז המנהלי, התרבותי והפוליטי של ערביי ישראל.

 

בימי תחילת מדינת ישראל העיר התפשטה לעבר אזורים שטרם נוצלו עד אז, בשכונה המזרחית בעמק נבנו בתי ערבים שהגיעו מהכפרים במדרונות התלולים מעל העיר העתיקה התיישבו בני המעמד הבינוני והגבוה. כמו נמשכה בנייה לצד הכביש לחיפה ונוצר רצף בנוי עם הכפר יפיע.

 

נצרת וסביבתה בתום העשור הראשון של מדינת ישראל

מקצת מהמראות

כנסיית הבשור המרונית

שער כנסיית אנטוניוס הקדוש המרונית בעיר העתיקה

כנסיית הבשורה היוונית – אורתודוכסית

כנסיית הבשורה היוונית – אורתודוכסית

מתחם הבישופות היוונית – אורתודוכסית

כנסיית ההשלכה / כנסיית ארמון ההגמון (קאסר אל מוטרן)

החזית המערבית של מתחם בזיליקת הבשורה הלטינית

מבט צד על כנסיית הבשורה בצד הכנסייה למתחם מנזר האחיות מנצרת

למול כנסיית הבשורה ולמטה מתחם בית הספר המשפחה הקדושה שבו נמצא עד 1968 מנזר קליר הקדושה

הכנסייה העליונה בבזיליקת הבשורה

כנסיית המשיח האנגליקנית

***

כנסיית סנט ג'וזף במתחם בית הספר סנט ג'וזף אקלריקי

כנסיית מנזר נזירות של הבשורה

הכנסייה הקופטית

בית החולים האיטלקי

בית הקברות הגרמני

כנסיית ישוע הנער

הכנסיה לבית הספר הבפטיסטי

בית הספר נזירות המושיע נצרת

בית הספר נזירות סנט ג'וזף נצרת

בית ספר טרה סנטה

כנסיית קהילת נאזרין

כנסיית סנט ג'וזף במתחם בזיליקת הבשורה

בי"ח נצרת E.M.M.S ("בית חולים האנגלי") מקור הצילום אתר בית החולים

בית החולים הצרפתי

בית המשפחה הקדושה לחינוך מיוחד

כנסיית מנזה כריסטי

חצר מנזר שארל פוקו

כנסיית המשיח נצרת (Nazareth Church of Christ), אוונגלית

קפלת מנזר קלרה הקדושה

המכללה האוונגלית נצרת

הכנסייה הבפטיסטית האוונגלית

מתחם מנזר נזירות נצרת

הכניסה למתחם נזירות אחיות רוזרי

הביקורים והמפגשים
לפי סדר פרסומם

* נצרת, כנסייה הבשורה של הקהילה המרונית
* נצרת, כנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית, הבישופות ועוד
* נצרת, המוסקוביה – "חצר נצרת הראשונה" של הכנסייה הרוסית
* נצרת, הפן הלטיני (קתולי) של העיר, ראשית המסע להכרתו ולהבנתו
* נצרת – בית הארחת צליינים אבונה פרג' במתחם סמינר סנט ג'וזף אקליריקי
* נצרת, מנזר בית אראם
* נצרת, בית האבות סנט פרנסיס
* נצרת, הקהילה האנגליקנית וכנסיית המשיח
* נצרת, סמינר סנט ג'וזף – אקלריקי שברובע אלמוטראן ברוח ארכימנדריט אמיל שופאני ועוד
* נצרת, שיטוט קצר ברובע הלטיני של עיר העתיקה
* נצרת, הקהילה הקופטית וכנסייתה
* נצרת, בית החולים המשפחה הקדושה (ביה"ח האיטלקי)
* נצרת, כנסיית ישוע הנער (הכנסייה הסלזיאנית) ובית הספר דון בוסקו
* נצרת, בית הקברות הגרמני
* נצרת, הקהילה הבפטיסטית המקומית נצרת
* נצרת, בית הספר הבפטיסטי
* אדם בסביבתו – עטאללה מנצור סופר ועיתונאי, נצרת
* נצרת, בית ספר נזירות המושיע
* נצרת, בית הספר נזירות סנט ג'וזף
* נצרת, הקהילה האוונגלית נאזרין, כנסייתה ועוד
* נצרת, מתחם בזיליקת הבשורה (הלטינית)
* אדם בסביבתו, ארכימנדריט אבונה אמיל שופאני, נצר
* נצרת, בי"ח נצרת E.M.M.S ("בית חולים האנגלי")
* נצרת – הכנסייה המרונית אנטוניוס הקדוש
* נצרת – כנסיית ההשלכה / כנסיית ארמון ההגמון (קאסר אל מוטרן)
* נצרת – בית ספר המשפחה הקדושה לחינוך המיוחד Opera Don Guanella
* נצרת – כנסיית מנזה כריסטי שבמעלה הרובע הלטיני
* נצרת – מנזר שארל דה פוקו
* נצרת, בית ספר טרה סנטה
* נצרת, בית החולים סנט וינסנט די פול (ביה"ח הצרפתי)
* נצרת, כנסיית המשיח נצרת (Nazareth Church of Christ)
* נצרת, מנזר קלרה הקדושה
* נצרת, המכללה האוונגליסטית נצרת
* נצרת, הכנסייה הבפטיסטית האוונגלית נצרת
* נצרת, מנזר מסדר נזירות נצרת
* נצרת, מנזר האחיות רוזרי
* נצרת, פגישה עם הבישוף האב ד"ר רפיק נהרה, סגן הפטריארך הלטיני של ירושלים לקהילות דוברות הערבית בישראל

תודה לאנשים
(לפי סדר הקשר או הפגישה איתם)
שאירחו וסייעו
במימוש המסע בנצרת 

אבונה סמען איהב באג'לי, כהן של כנסיית הבשורה האורתודוכסית בנצרת, כהן דת של הקהילה היוונית האורתודוכסית בריינה וגם חבר בית הדין של הכנסייה שאירח אותנו שסיפר לנו על עצמו ודרכו, על הקהילה היוונית – אורתודוכסית בנצרת ועל כנסיית הבשורה היוונית – אורתודוכסית וסייר אתנו באזור היווני- אורתודוכסי של העיר.

מטרופוליט קיריוס קיריקוס, שהוא מטרופוליט נצרת והגליל שקיבל אותנו ואירח בלבביות בבישופות.

אבונה יוסף עיסא כהן הדת של הקהילה המרונית בנצרת שאירח אותנו בכנסיית הבשורה המרונית וגם בכנסיית אנטוניוס פתח לנו צוהר לקהילה המרונית בנצרת וגם הוביל אותנו לראות מבחוץ את כנסיית מנזה כריסטי..

אבונה יעקוב יוסף  כהו הדת של הקהילה המרונית בחיפה שסייע ביצרית הקשר עם אבונה יוסף עיסא

אבונה נאיל אבו רחמון  כהן הדת של הקהילה האנגליקנית שאירח אותי פעמים, סיפר לנו על עצמו ודרכו, על הקהילה האנגליקנית בנצרת ועל כנסיית המשיח והסביר לנו עליה

אבונה חאתם שחאדה כהן הדת של הקהילה האנגליקנית בחיפה שסייע ביצירת הקשר עם  אבונה נאיל אבו רחמון

אבונה עאוני חאמיס כהן הדת של הקהילה היוונית – קתולית בריינה שסייע ביצירת קשר עם אנשי הקהילה בנצרת ופעל מאחורי הקלעים בהכוונה ומתן עיצה ומידע וכמו כן תיאם את הביקור במנזר אחיות של הבשורה והצטרף לביקור והסביר לנו בו.

גב' לילך סעד מנהלת פרויקטים ומנהלת אדמיניסטרטיבית של  מרכזת של חברת פוליפוני לחינוך ותאמה לנו ביקור בבית הארחת לצליינים אבונה פרג'.

האחות ביאטריס בוראט, מקהילת Chemin Neuf אחת מארבעה האנשים המפעילים את בית הארחה לצליינים אבונה פרג'.

גב' ג'יהן נופי, המשתייכת לקהילה הלטינית בחיפה שסייעה במציאת איש קשר שיסייע בפתיחת דלתות למוסדות הלטינים בנצרת.

הבישוף הלטיני ד"ר האב אבונה ראפיק נאהרה שנענה לבקשתי ולחבר אותי לאיש קשר שיסייע לי במסע להכרת הפן הלטיני של נצרת וגם הזמין אותי לשיחת היכרות במעונו ונתן את ברכת הדרך להמשך הביקורים במוסדות הלטינים בעיר. לאחר שנתיים נפגשנו שוב לשיחה.

אבונה אלי קורזום כהן הדת של הקהילה הלטינית בשפרעם ומנהל בתי הספר בגליל ובחיפה שיצא איתי לתחילת "המסע" להכרת הפן הלטיני של נצרת ופתח את דלתות מנזר בית אראם ובית אבות סנט פרנציס

מר סימון ארחייל מנהל בית אבות סנט פרנציס שאירח אותנו בלבביות וסיפר לנו על המקום ועל התוכניות להרחבתו.

הנזירה האחות (תרתי משמע) ממסדר אחיות סנטה אנה, אחת מתוך ארבע המשרתות בבית אבות סנט פרנציס שלצערי שכחתי את שמה.

ארכימנדריט אבונה אמיל שואפני, מנהיג וראש הקהילה היוונית -קתולית שאירח אותנו במעונו, פעמיים, ושוחח איתנו בפתיחות ובלבביות.

אבונה בזיליוס בוארדי, כהן הדת של הקהילה היוונית – קתולית בנצרת, שאירח אותנו בכנסיית סנט ג'וזף וסיפר לנו על אומנת ציורי פרסקות הביזנטיות

ויסאם באג'אלי, שאירח אותנו בלבביות בחנות הפאלפל שלו.

מר סמען אבו סינה, מנהל ביה"ס תיכון סנט ג'וזף שאירח אותנו והציג לנו בלבביות, ברהיטות ותמציתיות את בית הספר

הנזירה האחות בושרה, שאירחה אותנו בלבביות במנזר הנזירות הבשורה.

חברי, הישאם באשרת איש הקהילה היוונית קתולית מיפיע שהצטרף לשני המפגשים עם ארכימנדריט אבונה אמיל שואפני ולביקור בכנסייה האנגליקנית

פואד באשרת (מיפיע) דודו של הישאם שהיה מורה לאלקטרוניקה בבית הספר סנט ג'וזף וממשיך ללמד בהתנדבות שהשתתף גם הוא במפגש עם ארכימנדריט אבונה אמיל שואפני ובהמשך הזמן תיאם מספר ביקורים בנצרת ויחד איתי השתתף בהם (21 ביוני 2023, 19 ביולי 2023, 4 בדצמבר 2023 15 בינואר 2024, 11 במרס 2024, 3 ביוני 2024, 1 ביולי 2024, 22 ביולי 2024) ורעייתו ע'אדה באשראת שאף היא השתתפה במספר ביקורים  בעיר,

גב' אודיט עזר שומר מנהלת מח' יחסי ציבור ודוברות של בית החולים המשפחה הקדושה (ביה"ח האיטלקי) וגב' סנא בשאראת אחות אחראית יח' אבטחת איכות בית החולים המשפחה הקדושה (ביה"ח האיטלקי)

עדנאן קובטי איש הקהילה הקופטית שאירח אותנו בכנסייה הקהילה בעיר.

בדר מנסור מנהל הפיתוח של איגוד הכנסיות הבפטיסטיות בישראל.

פסטור עאזר כהן הדת של הקהילה הבאפטיסטית המקומית נצרת.

פסטור ד"ר חנא קטנאשו דיקן אקדמי המכללה האוונגלית נצרת.

עו"ד בוטרוס מנסור המנהל התפעולי של בית הספר הבאפטיסטי בנצרת.

מר עאוני בטחיש מנהל בית הספר נזירות המושיע נצרת.

מר נאדר חאג' מנהל הכספים של בית הספר נזירות סנט ג'וזף נצרת, ד"ר  אליף פראנש  סגן מנהל בית הספר נזירות סנט ג'וזף נצרת ומורה לשפה וספרות ערבית, האחות הנזירה מאנר סופי, הממונה האחראית על בית הספר מטעם מסדר הנזירות סנט ג'וזף.

האב ניזאר טומא כהן הדת של הקהילה האוונגלית נאזרין.

פרופ' פהד חכים מנהל בית החולים בי"ח נצרת E.M.M.S ("בית חולים האנגלי") וגב' כרסטין פארה האחראית על הליווי הרוחני של בית החולים.

מר נאדר נאסר אחראי התחזוקה של המנזר היווני אורתודוכסי בהר תבור שפתח לנו את דלתות כנסיית ההשלכה / כנסיית ארמון ההגמון (קאסר אל מוטרן)

מר ויסאם ג'בלי שאירח אותנו מספר פעמים בחנות הפלפל שלו, פלפל ג'בלי היה לנו טעים במיוחד!

סגן המנהל הכללי האב ג'ון קנדי של בית הספר המשפחה הקדושה לחינוך מיוחד סגנית מנהל בית הספר גב' סאוסן קודחה סעד ומנהלת מרכז היום גב' מריה שקור דוחא שאירחו אותם בבית הספר.

הנזיר האיטלקי האח ג'ובני דומניקו הנמנה על מסדר "האחים הקטנים של ישוע״ (Piccoli fratelli Jesus Caritas) שאירח אותנו במנזר שארל דה פוקו.

האב ד"ר אליאס דאו מנהל בית ספר תיכון טרה סנטה נצרת.

פסטור מוריס גדעון ראש קהילת כנסיית המשיח נצרת (Nazareth Church of Christ) ורעייתו נעמה.

פרופ' נאיל אליאס מנהל בית החולים הצרפתי והנזירה מהא צנצור אחראית על בית החולים מטעם מסדר "האחיות הרחמניות של סן ונסן דה פול".

אם מנזר קלרה הקדושה האם מוניקה ושאר נזירות המנזר.

האב אליאס מריו בדיע הממונה מטעם מסדר הפרנציסקנים על בית הספר טרה סנטה נצרת.

פסטור עזר עג'אג' נשיא המכללה האוונגלית נצרת.

מר פאדי ראמדן חבר הוועד של הכנסייה הבפטיסטית האוונגלית נצרת.

האם הנזירה ס. ראשת מנזר אחיות נצרת.

האם הנזירה ראשת מנזר אחיות רוזרי  האחות אורטאנס נח'לה. 

אחרונים חביבים חבריי ועמיתיי שיצאו איתי לביקור/מפגש אחד או יותר :
אלז'ביטה אורלובסקה ביגר וגדעון ביגר (ירושלים),
אבי אבס מעוז (גניגר),
יצחק פיפ רותם (סאסא),
שולי לינדר – ירקוני (עין הוד),
חיים מלמן (כפר סבא),
ענת ואמיר יגאל (מעלה גמלא),
עקי בלייר (אבן יהודה)
הישאם באשרת (יפיע)
פואד באשרת (יפיע)
ע'אדה בשאראת (יפיע)
עדה ויונה בקלצ'וק (גני תקווה),
אילנה שבתאי (פרוד),
ניר עמית (שער העמקים)
עירית גזית (רם און) ורווית אלקיס-יגרמן (הרצליה), שתי חברות קבוצת "לשתף עצמנו'
יצחק איתן (כרם מהר"ל)
יואל שדה (מצפה אביב)
רבקה ורז גורן (כפר יונה)

הכוונות לסיים בקרוב את המסע
להכרת הפניה הנוצרים של נצרת

הכנסייה חדשה של הקהילה היוונית – קתולית הצמודה לכנסיית בית הכנסת  "מדרסת אלמסיח" (מדרשת המשיח)

 

בי"ס נזירות הסיליזיאן (גן ילדים, יסודי ותיכון).

 

בי"ס המשיח האנגלקאני בנצרת (יסודי ותיכון).

 

מנזר נזירות "האחיות הכרמליתיות".

 

קזה נובה (פרנציסקנים)

 

בית שבט הצופים קתולים

 

מרכז בנדיקטוס – מועדון ומרכז קהילתי של העדה הלטינית

 

אחרים שאינם ידועים עדין 

 אני מקווה שאצליח לממש
את הכוונות ולבקר במקומות אלה