פרי עץ המנגו14 באוגוסט 2024
במסגרת סיבוב צילום החקלאות בדרום רמת הגולן ובבקעת הבטיחה עם גיל מועלם ביום שני, 12 באוגוסט 2024, למדתי על עץ המנגו.
המנגו הוא עץ טרופי תדיר-ירק, רגיש מאוד לקרה ומותאם לתנאי קיץ חם. מוצאו בצפון הודו, שם גידלוהו התושבים לפני יותר מ4,000- שנה. עד היום הודו היא הארץ החשובה ביותר לגידולו בשטח, והיבול מגיע ל10- מיליוני טונות בשנה. מהודו עבר המנגו כבר בימי קדם לכל ארצות דרום מזרח אסיה ומאוחר יותר לאפריקה הטרופית, ליבשת אמריקה, ובייחוד לברזיל. כיום המנגו נפוץ בכל הארצות הטרופיות והסובטרופיות בעולם.
החורף הקריר יחסית ברוב אזורי הארץ מעמיד את ישראל בגבול הצפוני בעולם לגידול עצי מנגו. העצים הראשונים הובאו לארץ ממצרים לפני 100 שנה, אבל רק בשנות השלושים החלו לייבא זני מנגו מובחרים. עם הזמן נמצאו זנים וכנות מתאימים, השטח והיבול גדלים בהתמדה, וחלק מהפרי מיוצא בהצלחה.
מטעי המנגו מצויים בעיקר בבקעת כנרות, בשפלת החוף ובצפון-מערב הנגב. העץ פורח בארץ באביב ומבשיל מאמצע הקיץ עד תחילת החורף, לפי הזן והאזור.
הזנים העיקריים הם: מאיה, זן שטופח בארץ, פריו קטן ואיכותי והוא הראשון להבשלה; היידן, זן מפלורידה, מצטיין ביופיו ובטיבו; טומי אטקינס, זן פורה, אך ניחוחו אינו חזק; קנט, שפריו איכותי; וקיט, הזן הירוק, המצטיין באיכות ובניחוח.
קיים יצוא ניכר של מנגו טרי מישראל, בעיקר לארצות אירופה, וגם השוק המקומי גדל בהתמדה. בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת הפכו פירות המנגו להיות מצרך עממי בארץ.
הפירות נקטפים בעודם קשים ומבשילים כעבור ימים אחדים, בעזרת הבחלה או בלעדה.
פרי המנגו ראוי למאכל לאחר שאיבד את קשיותו.
הסחר הבינלאומי בפירות מנגו טריים מתרחב עם השנים והוא כולל, מלבד פירות טריים, פירות מוחמצים, לפתנים, פירות מיובשים, מיצים וריבות.
לפרי המנגו השפעה טובה על דרכי העיכול. הוא עשיר מאוד בקרוטין, ההופך בגוף לוויטמין A, ועשיר למדי בוויטמין C.
המנגו ידוע בטעמו המעולה, והוא נאכל בעיקר טרי. נוהגים לחתוך את הפרי לאורכו משני צדי הגלעין הגדול והשטוח שבמרכזו, ולהגיש את שני החצאים למאכל בכפית או בפלחים ובקוביות.
מתאים להוסיף את המנגו לסלטים, למאכלי עוף ופסטה, מכינים ממנו ריבות, פאי, גלידות ולפתנים. מפלחי פירות בוסר מכינים עמבה, תוספת חריפה-חמצמצה שהגיעה לעולם מהודו.
מיון ואריזת מנגו במשק
של גיל סופר בגבעת יואב
נעמי אשתו של גיל מורה בחופש
גיל סופר, דור שני של חקלאים בגבעת יואב, עסק בעבר במגוון תפקידים ניהוליים, וחזר לכור מחצבתו החקלאות.
חקלאי במשרה מלאה, מגדל 80 דונם מנגו במספר משבצות והיד עוד נטויה.
בעונת הקטיף מתגייסת המשפחה ומצטרפים עובדים מקומיים.
ערב קודם מעמיסים את העגלה בציוד הקטיף ובארגזים לאיסוף הפרי.
למחרת השכם בבוקר קוטפים את המנגו ומביאים אותו לבית האריזה בחצר.
גם האריזה וגם הקטיף כמובן נעשים עצמאית ללא העזרות בקבלנים לסוגיהם.
בחצר, שוטפים, משליכים את הפגומים, ממיינים לפי גדלים, ומסדרים בארגזים, ושולחים לצרכנים
מנגו בצורה הכי פשוטה וישירה, מהגולן לשולחן.