"נוצרים בחיפה" – הרקע למיזם סיכום וריכוז1 בדצמבר 2019

 

עניינו של תיעוד זה הוא סיכום וריכוז מיזם "נוצרים בחיפה" שמטרתו לימוד אודות הקהילות הנוצריות בעיר ואודות הכנסיות והמנזרים ומוסדותיהם השונים.

 

במסגרת מיזם זה נכתבו שניים עשר תיעודים וכולם מרוכזים למטה.

 

התיעודים הם של הביקורים בקהילות הנוצריות, בחלקם נפגשתי עם ראשיהם, וכוללים צילומים רבים של הכנסיות,המנזרים והמוסדות לרבות בתי הספר.

 

ביקורים אלה בחיפה היו בארבע פעמים, מתוכם שלוש שבוע אחר שבוע וזאת במשך חודש, בין 29/10/2019 ל-30/11/2019

 

בחלק מהביקורים הצטרפה אלי ד"ר שולי לינדר אחראית קשרי קהילה בארכיון ההיסטורי של עיריית חיפה..

 

*******

הרעיון לפרויקט זה נבע מסקרנות רבה והרצון להעמיק ללמוד ולהכיר את חיפה שמאז ומתמיד נתפשה בעייני מקום בחוץ לארץ, פחות ידוע ומוכר

 

אני לא יודע מדוע חיפה נתפשה כך. מקור תחושה זו אינו ברור לי בכלל. 

 

במשך עשרות השנים, מאז היותי נער ובמשך שנות בגרותי, הגעתי לחיפה והסתובבתי בעיר פעמים רבות מאוד. אף לימודי תואר השלישי (דוקטורט) היו במסגרת אוניברסיטת חיפה.

 

בשנים האחרונות החלטתי והבנתי שעלי לשרש את התחושה שחיפה זה חוץ לארץ.

 

הגעתי למסקנה שאני (גאוגרף, טייל ומדריך) נדרש להעמיק וללמוד את העיר.  .

 

ביני ובין עצמי הסכמתי שאין שום סיבה שלא אדע בפרוט את תולדות התפתחותה, ואכיר את חלקיה, מקומותיה והאתרים שבה.

 

הבנתי שהגיעה העת שידיעתי והיכרותי את חיפה, העיר השלישית בגודלה בישראל, יהיו ברמה דומה לזו של היכרותי את ירושלים, תל אביב והאזורים והמקומות אחרים בארץ.

 

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018,  התגוררו בחיפה 283,640 תושבים. זו עיר מעורבת שאוכלוסייתה כוללת, לצד הרוב היהודי, נוצרים מגדירים עצמם ערבים, וגם  דוברי רוסית ועוד שפות, ערבים-מוסלמים, אחמדים, בהאים, דרוזים ויהודים משיחיים.

 

התחלת הלימוד הייתה בשיטוט ברחבי העיר: שלושה טיולי אופניים, פעם סיבוב ברכב ופעם שיטוט ברגל
* בתוך וסביב קריות המפרץ ובשפך הקישון באוגוסט 2016,
* סיבוב ארוך ומפותל בחיפה ביום חורף קר בדצמבר 2016,
* סיבוב בחיפה, מחוף הים לעיר התחתית, טיפוס להדר ומרכז הכרמל בינואר 2017;
* מראות חיפה בסיבוב ערב במרץ 2017
* שכונת בת גלים בחיפה: "היפה שנעזבה ונזנחה" ספטמבר 2018

 

בשני טיולי האופניים בהם עברנו בעיר התחתית ובכרמל, חשבתי שעל מנת ללמוד את העיר אדרש, בין היתר, להכיר גם בפירוט את הנוצרים בחיפה שבחלק גדול ממקומותיהם לא ביקרתי מעולם.

 

הסקרנות אודות הנוצרים בחיפה נבעה מהעובדה שהם העדה הלא יהודית הגדולה בעיר.

 

עניין אותי להכיר את האוכלוסייה נוצרית בחיפה שחלקה מסך אוכלוסיית העיר גדול, כמעט מפי 2 מסך חלקה של האוכלוסייה הנוצרית בישראל.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטיסטיקה (למ"ס), ערב חג המולד בשנת 2018 בישראל כ-175 אלף נוצרים שהם כ-2% מאוכלוסיית המדינה (לא כולל את הנוצרים שאינם כלולים במרשם האוכלוסין כלומר הזרים). בחיפה מתגוררים כמעט 16,000 נוצרים שהם כ-5.5% מסך תושבי העיר.

******

בשנת 1948, ערב מלחמת העצמאות אוכלוסיית חיפה הערבית מנתה יותר מ 70,000 תושבים ובערך מחצית מתוכם נוצרים.

 

כיבוש חיפה על ידי כוחות ההגנה באפריל שנה זו גרמה לקריסת מרכז עירוני הערבי בעקבות נטישת הערבים אותה.

 

שנה לאחר המלחמה האוכלוסייה הערבית מנתה פחות מ-4,000 תושבים.

 

מאז שנות החמישים עם ביטול הממשל הצבאי בעיר, התחדשה ההגירה של האוכלוסייה הערבית לחיפה.

 

חיפה שבה והפכה להיות מרכז אורבני לאוכלוסיה הערבית שהיום מהווה כ-10% מסך האוכלוסייה בעיר וכאמור, קצת יותר ממחציתה 5.5% הם נוצרים.

 

מאז שנות ה-50' ובמשך עשרות שנים האחרונות, חיפה מהווה, במיוחד לצעירים, יעד הגירה לאוכלוסייה הערבית הנוצרית, בעיקר מכפרי הגליל.

בחינת פריסת האוכלוסייה הערבית בחיפה מראה כי קיים ריכוז של תושבים באזור רחוב עבאס, ואדי נסנאס והעיר התחתית בשולי המושבה הגרמנית, במערב הדר הכרמל ובעין הים. חלקם מתגוררים גם בשכונות אחרות בעיר.

 

העניין בנוצרים בחיפה נבע גם חשיבות המסורת הנוצרית אודות אליהו הנביא שפעל בכרמל ובעיקר באמונה שיוחנן המטביל מזוהה אתו. זאת הסיבה שמרבית הכנסיות בעיר נקראות על שם אליהו הנביא ושתיים נקראת על שם יוחנן במטביל.

 

כידוע, אליהו הנביא פעל בזמן אחאב מלך ישראל. הוא נודע במאבקיו באחאב ובאשתו הצידונית איזֶבֶל. בספר מלכים מצטייר אליהו כנביא נחוש שלא חשש מהמלך. הוא נודע בגרימת בצורת על עם ישראל בשל עבודת האלילים, הרג המוני (יש אומרים טבח) של נביאי הבעל בכרמל, התוכחה שהטיח באחאב על שחמד את כרמו של נבות היזרעאלי ועלייתו בסערה השמימה.

 

על פי הברית החדשה, בבשורות (מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן) מתארות את קורות חייו, מותו ותחייתו של ישוע הנוצרי דמותו, יוחנן המטביל המבשר על בוא המשיח מזוהה עם אליהו הנביא.

 

ההסתמכות המקראית היא על נבואת הנביא מלאכי על אליהו הנביא שיגיע לפני בוא יום ה' הגדול והנורא ויטיף לתשובה. "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא–לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם–פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם" (ספר מלאכי, פרק ג, 23 -24) . לפי הנצרות נבואה זו מזוהה עם יוחנן המטביל שבואו קדם להגעתו של ישוע המשיח.

 

בפסוקים נוספים בברית החדשה מצוין כי ישוע אמר כי אליהו הנביא ויוחנן המטביל הם אותה דמות. כך "וְאִם תִּרְצוּ לְקַבֵּל הֲרֵי הוּא אֵלִיָּהוּ הֶעָתִיד לָבוֹא" (ספר הבשורה על פי מתי י"א 14) "שְׁאָלוּהוּ הַתַּלְמִידִים: "מַדּוּעַ זֶה אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים כִּי אֵלִיָּהוּ צָרִיךְ לָבוֹא תְּחִלָּה?" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אֵלִיָּהוּ אָמְנָם יָבוֹא וְיָשִׁיב אֶת הַכֹּל,(מלאכי ג' כג') אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁאֵלִיָּהוּ כְּבָר בָּא וְלֹא הִכִּירוּהוּ אֶלָּא עָשׂוּ בּוֹ כִּרְצוֹנָם; כָּךְ גַּם בֶּן-הָאָדָם עָתִיד לִסְבֹּל מִיָּדָם." אָז הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים כִּי עַל יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל דִּבֵּר אֲלֵיהֶם" (ספר הבשורה על פי מתי  י"ז 10–13) וגם "רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָשִׁיב אֶל יהוה אֱלֹהֵיהֶם, וְיֵלֵךְ לְפָנָיו בְּרוּחַ אֵלִיָּהוּ וּגְבוּרָתוֹ, (מלאכי ג' א') לְהָשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים,(מלאכי ג' כד') וְסוֹרְרִים אֶל תְּבוּנַת הַצַּדִּיקִים, לְהַכְשִׁיר עַם מוּכָן לַיהוה (הבשורה על פי לוקס א' 16-17).

 

על פי המסורת הנוצרית, בתיאור אירוע ההשתנות (טרנספיגורציה), שהיה אירוע מכונן בחייו של ישוע, שבמהלכו השתנה על פסגת הר (לפי האמונה הר תבור) והציב אותו במעמד שווה למשה ולאליהו שעמם הוא נראה מדבר. ההשתנות אישרה שוב את מעמד ישוע כבן האלוהים, כפי שאושר בבת קול שנשמעה במהלך האירוע.

 

*********

בתחילה, בעקבות ארבעת טיולי האופניים לעיל, השתעשעתי במחשבה שדיווש יהיה אמצעי ללמוד על הנוצרים בחיפה.

 

לקח לי מעט זמן ובהמשך "ירדתי" מהרעיון.

 

החלטתי שעדיף שאגיע לכל המקומות ואוכל להיפגש עם האנשים ולבקר במקומות.

 

במסגרת ההיערכות המקדימה של הפרויקט למדתי מהן העדות הנוצריות בחיפה, ומהם המתחמים שלהם בדגש על כנסיות, מנזרים, בתי ספר, בית חולים ועוד. בעקבות הלימוד קבעתי את הביקורים.

 

להלן פירוט העדות הנוצריות בחיפה וגם טבלה המרכזת של מתחמי העדות (כנסיות, מנזרים, בתי ספר ועוד).

 

הנוצרים בחיפה 

 

העדה היוונית-קתולית – העדה הנוצרית הגדולה ביותר בחיפה שהיא גם המרכז הרוחני והמנהלי של העדה בארץ בה נמצא ומתגורר מנהיגה הארכיבישוף של עכו, חיפה, נצרת והגליל.

 

העדה האורתודוכסית – למרות שהיא עדה הנוצרית הגדולה בישראל, בחיפה היא השנייה בגודלה. היא מנוהלת על ידי מועצת הקהילה שחברים בה תושבי העיר.

 

העדה המרונית – כנסיה שמרכזה בלבנון ומאמיניה רואים עצמם צאצאי הארמים ויש להם בעלי זיקה חזקה לאפיפיור (הקתולי). המרונים החיים בחיפה היגרו אליה מלבנון מאז ראשית המאה ה-19 וחלקם הגיע גם בזמן פינוי צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000 .

 

עדה הלטינית – קהילה קטנה של נוצרים קתולים, רובים ערבים ומיעוטם אירופים וכולל גם את מסדרי הנזירים הכרמליתים (גברים ונשים) וגם את מוסדות חינוך, רווחה, בריאות ואירוח שמפעילים מסדרי נזרים אחרים. העדה הלטינית כוללת גם קהילה זעירה של קתולים דוברי עברית

 

העדה האפיסקופלית (אנגליקנית) – קהילה הגיעה לשיא גודלה בסוף תקופת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל וכיום מונה מאות בודדות.

 

העדה ארמנית – קהילה זעירה שכוללת בעיקר צאצאי הארמנים שהגיעו לעיר בשנות ה-20' של המאה הקודמת מאדנה שבמזרח תורכיה בעקבות הטבח.

 

אוונגלים – מספר קהילות קטנות מאוד של נוצרים דוברי ערבית המשתייכים לפרוטסטנטים.

 

העדה הפרובוסלבית הרוסית – ראשיתה בעדה שמרכזה מנזר שנבנה על הכרמל בעשור השני של המאה הקודמת, כמעט ולא הייתה קיימת בזמן השלטון הסובייטי הקומוניסטי והחלה לפרוח לפני כשלושה עשורים עם הגעת העולים מחבר המדינות.

 

יהודים משיחיים – זו תנועה השואפת לשלב בין אמונה בישו לזהות יהודית שיש רואים בה ענף של הנצרות האוונגליסטית. היהודים המשיחיים תופשים את עצמם כחלק מן היהדות.

 

********

מתחמי הנוצרים בחיפה

******

שלב חשוב במיזם, טרם היציאה לשטח, היה איתור אנשי הקשר שיוכלו לפתוח לי את הדלתות.

 

בהדרגה נוצרה רשימת אנשי הקשר, כך התאפשר תיאום בכל המקומות.

 

להלן קישורים לשניים עשר תיעודי הביקורים לפי סדר פרסומם:

* חיפה, מתחם הקהילה המרונית ובמרכזו כנסיית סנט לואי

* חיפה, ארבע מתחמי העידה המלכיתית היוונית-קתולית

חיפה, הכנסיות הלטיניות (רומיות-קתוליות)

* חיפה, מנזרי הכרמליטים על הכרמל

* חיפה, הכנסייה הארמנית

* חיפה, מתחם הקתוליים דוברי עברית

* חיפה, מתחמי העידה האורתודוקסית

* חיפה, מוסדות קתוליים: חינוך, בריאות, רווחה ואירוח

* חיפה, מתחמי העדה האנגליקנית

* חיפה, קהילות משיחיות יהודיות

* חיפה, קהילות אוונגליות

* חיפה, הכנסייה האורתודוקסית (הפרובוסלבית) הרוסית אליהו הנביא

* חיפה, כנסיית גיאורגיאוס הקדוש וכנסיית גבריאל, שתיהן של הקהילה היוונית קתולית (נובמבר 2022)

 

אלה האנשים שסייעו ולהם אני חב תודה וזה הסדר

רוני רווה, הבת שלי שהכירה לי את אמירה שהלא, (פסיכולוגית) והיא הפנתה אותי לארבעה אנשי קשר הראשונים לקהילות המרכזיות.

 

* כהן הדת אבונה יוסוף יעקוב ראש הקהילה המרונית  שאירח אותי.

 

* ג׳יהאן א-נופי (פסיכולוגית) פעילה בקהילה הלטינית שפתחה לי "דלתות", תאמה ביקורים וגם הסתובבה איתי

 

* הנזיר הכרמליטי האב פרנצסקו ניגרל ראמוס, המכונה בפי אנשי הקהילה הלטינית אבונה פקו, שהסתובב איתי בכנסייה הלטינים, מנזרי הכרמליתים ותיאם ביקורים במוסדות השונים .

 

* נזירות המסדרים הקתוליים:
הנזירה מארי מח'אלפה מפוקולרה שפתחה את דלתות המנזר וכנסיית אליהו הנביא הלטינית;
  – הנזירה ממסדר סנטה (איני זוכר את שמה)  שאירחה אותנו ובמנזר גן ילדים,  סנטה אנה.
הנזירה ממסדר הכרמליתיות (איני יודע את שמה) שפתחה את דלתות מנזר הנשים הכרמליתי
–   האחות בושרה יוחנא איוב עיסו הנזירה ממסדר הנזירות הפרנצסקנים,  הובילה אותנו ברחבי בית החולים האיטלקי.
האחות מרסל ממסדר בנות החסד הקדוש ונסט דה-פול, מנהלת מוסד הלב הקדוש שאפשרה ביקור בחצר המוסד.
– הנזירה אינרילה ממסדר אחות מנצרת שליוותה אותנו בביקור בית הספר האחיות מנצרת.

 

* שחאדה שחאדה, סגן מנהל בית הספר האורתודוקסי הערבי ומלמד בו וגם פעיל במועצת העידה האותדוכסית. הוא הכיר לנו את מנהל בית הספר אדואר שיבן, תיאם את הביקור בכנסיית העידה ויצר את הקשר עם  דורגן בלאן ואשתו האדריכלית  מהא פרח באלן שתכננה את הכנסייה החדשה של העידה האורתודוכסית.

 

*  אגנס שחאדה מנהלת בית החסד שאפשרה ביקור במקום מר גרייס דיב מתנדב במעון שאירח אותנו.

 

* אינס (שם משפחתה אינו זכור) מזכירת העידה היוונית- קתולית שתיאמה את הביקור בכנסייה המרכזית של העידה והאב רמי שאירח אותנו בכנסיית מר איליא

 

* האב דיראיר האבקימיאן כהן הדת, האב הרוחני וראש הקהילה הארמנית בעיר שאירח אותנו.

 

* האב חאתם שחאדה כהן הדת, האב הרוחני וראש הקהילה האנגליקנית בעיר שאירח אותנו ונרדין (מזכירת בית הספר יוחנן הקדוש) שביקרה איתנו באחד ממתחמי העידה .

 

* האב וויטק רדומסקי כהן הדת האב הרוחני וראש קהילת הקתולים דוברי עברית בעיר

 

* ד"ר שולי לינדר אחראית קשרי קהילה בארכיון ההיסטורי של עיריית חיפה ובעיקר עמיתה למקצוע ולסקרנות שהייתה שותפה נאמנה לשני  סיורים.

 

* נג'יב עטייה, ראש הקהילה האוונגלית כנסיית עמנואל ואשתו אליזבת שאירחו אותנו בביתם ובהיכל  העידה וסיפרו לנו מעט גם על הקהילות האחרות.

 

* מר שמואל עווידה ראש קהילת היהודים המשיחיים בית אליהו ושי פנחסי  המנהל האדמינסטרטיבי של הקהילה שאירח אותנו במעונה

 

*  מורה הדרך והגיאוגרף זהר לביא שסלל את הדרך יחד עם עמיתו איגור פרידמן לביקור בכנסייה הרוסית. איגור קישר אותי עם הלנה ויטיב, הבת של האב מירוסלב ויטיב נאמן המשלחת הרוסית הדתית בכנסיית אליהו בנביא וכהן הדת של הקהילה. הלנה והאב מירוסלב וגם אשתו אירנה ויטיב אירחו אותי אצלם.

 

* כאמיל סארי, מחיפה הנמנה על הקהילה היוונית קתולית (מנהל מחוז צפון ברשות העתיקות) שפתח את דלתות כנסיית גיאורגיאוס הקדוש בשכונת עין ג'ימאל ופעל ללא לאות להשגת מפתיחות כנסיית גבריאל בחיפה אל עתיקה, ואת הקשר איתו יצר גלעד צינון (מנהל אזור גליל מערבי ברשות העתיקות).

 

 

 

 

סוף דבר,

מיזם "נוצרים בחיפה"
היה מסע מרתק,
למדתי והשכלתי,
ביקרתי במקומות חדשים
ובעיקר היכרתי אנשים
רבים שפתחו
את הדלת ואת הלב.

 

 

 

 

 

 

 

 

השאר תגובה