Archive for מאי, 2026

חיפה, רכיבת צילום בבוקר שבת בשוק הפשפשים (סוף מאי 2026)

 

 

תיעוד זה הוא של חלקה השלישי של רכיבת צילום בבוקר שבת בשוק הפשפשים שבחיפה.

 

כשהגענו למקום היה ברור לנו שלא נוכל לרכוב ולהסתובב עם האופנים בתוך השוק.

 

הפעם הסתפקנו ברכיבה סביבו.

 

אי אפשר היה שלא לעצור כמה פעמים לצלם את מראות השוק.

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

 

*

*

*

סוף,
אני שמח
שהתעכבנו מעט
סביב שוק  הפשפשים
לצלם אותו.

כבר כתבתי
בעבר
ששוק הפשפשים
בחיפה מדהים,
דומני
שאין כמוהו בארץ
(גם לא ביפו). 

שוק זה דומה,
מזכיר, שווקים שכאלה
שראיתי בחו"ל. 

שוק הפשפשים
הוא
גן עדן לצלמים.

נהינתי
גם הפעם
לצלם בו
ולוא מעט.

שוק זה
מלא אוצרות
והאנשים בו
(המוכרים והקונים)
מעניינים.

 

עוד מראות מהשוק חיפה, שבת בשוק הפשפשים (חורף 2026)

חיפה, רכיבת צילום בבוקר שבת בעיר התחתית (סוף מאי 2026)

 

לשמחתי הרבה בשנה האחרונה חברי דורון קדמיאל (פרדס חנה) הוא שותף נאמן לרכיבות אופניים בעיקר בסופשבוע.

 

דורון מודע למסלול הרכיבה שנקבע בהתאם ליכולות הפיסיות המוגבלות שלי.

 

דורון מוכן לרכוב איתי בעיקר במרחב העירוני במסלול שאורכו סביר (20 ק"מ  +/-), ושיפועו ישר.

 

דורון גם מקבל בהבנה את העצירות הרבות במהלך הרכיבה למטרת צילום.

 

ב- 30 במאי 2026, בשבת בבוקר יצאנו לטיול רכיבה בחיפה במסלול המוצג במפה.

*

חלקו השני של מסלול הרכיבה היה בעיר התחתית

*

להלן מובאים צילומים
של חלקו השני  של המסלול
בעיר התחתית
המסומן במפה.

*

רחוב תל אביב בשכונת קריית אליהו

רחוב תל אביב בשכונת קריית אליהו.

דרך יפו

כנסיית מאר אליאס (יוונית אורתודוכסית) הכנסייה הישנה מהמאה ה-19

*

*

מבט על בנייני הפנורמה שבמרכז הכרמל

רחוב ואדי סליב

מעלה השחרור

מורד רחוב שיבת ציון

*

*

*

*

*

כנסיית מאר אליאס, ברחוב עין דור. זו הכנסייה העיקרית של הקהילה היוונית קתולית בחיפה שהיא הגדולה מבין הקהילות הנוצריות בעיר.

*

סוף,
שמחתי על
עוד הזדמנות
לטייל
בעיר התחתית
של חיפה
שלטעמי היא
"גן עדן" לצילום,
יש מה לראות,
בכל רחוב,
בכל פינה,
בכל בניין,
בכל קיר,
בכל מרפסת,
בכל חנות,
בכל גרם מדרגות,

******

שעות על
גבי שעות
ניתן להסתובב בה
להתענג
על מראותיה.

ובעיקר לצלם אותם.

*****

דורון שמחתי
להוביל אותך
בחלקים בחיפה
שלא הכרת.

עוד מראות מהעיר התחתית מטיולים קודמים
חיפה, מראות דרך העצמאות ביום העצמאות
חיפה, מראות רכיבת אופניים בעיר התחתית ביום חול (פברואר 2026)

חיפה, רכיבת צילום בבוקר שבת לאורך חוף הים (סוף מאי 2026)

 

לשמחתי הרבה בשנה האחרונה חברי דורון קדמיאל (פרדס חנה) הוא שותף נאמן לרכיבות אופניים בעיקר בסופשבוע.

 

דורון מודע למסלול הרכיבה שנקבע בהתאם ליכולות הפיסיות המוגבלות שלי.

 

דורון מוכן לרכוב איתי בעיקר במרחב העירוני במסלול שאורכו סביר (20 ק"מ  +/-), ושיפועו ישר.

 

דורון גם מקבל בהבנה את העצירות הרבות במהלך הרכיבה למטרת צילום.

 

ב- 30 במאי 2026, בשבת בבוקר יצאנו לטיול רכיבה בחיפה במסלול המוצג במפה.

אורך המסלול 23 ק"מ

להלן מובאים צילומים
של חלקו הראשון והאחרון של המסלול
המסומן במפה.
המסלול היה לאורך חוף הים בחיפה
מחוף דדו (מול תחנת הרכבת חוף הכרמל) בדרום
ועד נמל חיפה בצפון.

*

*

*

*

*

*

*

*

*

למול כנסיית מאר ג'ריראס (יוונית קתולית) בשכונת ואדי ג'מיל (עין הים)

*

תודה דורון על הצילום

למול בת גלים

*

*

*

*

*

הכרנו את ארתור מינצר צלם הגולשים

לאלכס יש עדשה טלה משהו משהו 150: 600 מ"מ

הגולשים מכירים אותו

*

*

*

*

זוכרים איך קראו לרכבל הזה? הביצים של ג…1

*

*

סוף,
כמו תמיד
הרכיבה
לאורך חוף חיפה
נעימה ומענגת,
אף פעם לא
משעמם בה.
כל פעם
המראות משתנים
בהתאם
לעונות השנה,
למזג האוויר,
לעננות
לתאורה,
ובעיקר לאנשים
הנמצאים בחוף,
או ההולכים
או הרצים
בטיילת.

*****

תודה דורון
על היוזמה
לצאת לרכוב ביחד.  

חיפה, שכונת כבביר מרכז העדה האחמדית בישראל ובמזרח התיכון

 

עניינו של תיעוד זה הוא שכונת כבאביר שבחיפה שמהווה את מרכז העדה האחמדית בישראל ובמזרח התיכון

*

בשכונת כבביר ביקרתי עם חברי אוסי ואיציק איתן (כרם מהר"ל) ביום שני 25 במאי 2026.

 

הביקור בשכונה היה במסגרת המסע להכרת חיפה ובמסגרת המיזם "אדם בסביבתו" בה פגשתי וצלמתי את ראש העדה האחמדית בישראל הָאֵמִיר מֻחַמַּד שָׁרִיף עוּדֵה.

*

כבביר נמצאת על שלוחה במורדות המערביים של הכרמל בין נחל שיח בדרום ונחל עמיק בצפון

מיקום כאבביר

ראשיתה של השכונה הייתה כפר קטן אותו הקימו האחמדים בישראל.

 

האחמדים הם הם קהילה קטנה, פלג מוסלמי, שהוקמה בשנות ה-20 של המאה הישרים בימי שלטון המנדט הבריטי.

 

ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון בה האחמדים יכולים לנהל את אורח חייהם הייחודי בגלוי.

 

כבאביר, השכונה האחמדית שבחיפה, משמשת כמרכז של קהילת האחמדים במזרח התיכון.

 

האחמדים בישראל הם אזרחים ערבים מוסלמים, אך זהותם הדתית נפרדת מן הזרמים המוסלמיים המרכזיים, הסונים והשיעיים.

 

האחמדים בישראל ידועים בגישתם המתונה ובדגש שהם שמים על נאמנות למדינה שבה הם חיים, דו־קיום וסובלנות. הסיסמה המזוהה עמם היא: "אהבה לכל, אין שנאה לאיש". שונים בגישתם המתונה ובדגש שהם שמים על נאמנות למדינה שבה הם חיים, דו־קיום וסובלנות. הסיסמה המזוהה עמם היא: "אהבה לכל, בלי שנאה לאיש"

 

לאורך השנים האחמדים בישראל גם קיימו פעילויות ציבוריות של "קירוב לבבות" ודו־שיח יהודי – ערבי.

 

לא ידוע מה מספרם של האחמדים הישראלים, אם כי לפי הערכות יש כ-2,200 אחמדים בלבד.

*

השכונה, כאמור, מזוהה עם בני הקהילה האסלאמית האחמדית, רבים מהם נכללים בחמולת עודה.

 

מסגד הקהילה וצריחיו הוא סימן ההיכר הבולט למרחוק.

 

מקור שם השכונה במילה כובאר (וברבים כבאביר), שיח צלף בערבית.

 

על פי סברה אחרת מקור השם הוא "כובברה" "בורות סיד", מקור פרנסתם של בוני הכפר.

מיקום הכפר ביחס לעיר בשנת 1919

ראשית כפר כבאביר בהגירתה של משפחת עודה מהכפר נעלין הנמצא בנפת רמאללה במערב הגדה המערבית.

 

אבי המשפחה וחמשת ילדיו נמלטו בשנת 1850 מהמקום, ככל הנראה בשל חובת הגיוס לצבא העות'מאני.

 

המשפחה הייתה מוסלמית סונית והשתייכה לזרם הסופי השאזלי אשר מרכזו היה בעכו.

 

תחילה התגוררה המשפחה בכפר טירה (היום טירת הכרמל) שם היו להם קרובי משפחה, אך לאחר מכן עברה לגור במערה ביחד עם עדר הצאן, בשלוחה של הר הכרמל סמוך למקורות מים, בין נחל שיח ונחל עמיק.

 

על פי הסברה הרווחת בכפר השתרע הכפר על פני השלוחה כולה.

 

בראשיתו, התנהל הכפר כקומונה, שבה כל אחד מהאחים עוסק במלאכתו ושכר עמלו נכנס לקופה משותפת.

 

בתי הכפר נבנו סביב המערה שם הוקם ביתה הראשון של המשפחה.

הכפר וסביבתו הקרובה בשנות ה-30' של המאה העשרים

מיקום הכפר ביחס לעיר בשנות ה-40' של המאה העשרים

לפני הקמת מדינת ישראל התנגדו באופן פסיבי התושבים להקמתה, מחשש להשלכות על המיעוט הערבי, אך לאחר הקמתה השתלבו ואף ראו בה התגשמות נבואה בדבר גאולת העם היהודי.

 

רוב אדמות הכפר נרכשו (או הופקעו) במשך השנים והכפר נטמע בעיר חיפה. בסוף המאה העשרים החלו משפחות יהודיות להתגורר בכפר, וכיום ניכרת מצוקת דיור לדור החדש של בני הכפר.

 

בינואר 2024 החל להיסלל כביש גישה מכבאביר לרחוב שלמה המלך שבשכונת נווה דוד, כביש זה יאפשר יציאה נוספת מהכרמל לדרום חיפה. העבודות על הכביש מתוכננות להימשך שנתיים. הכביש יכלול מעבר אקולוגי בין נחל עמיק לנחל שיח.

מבנה השכונה כיום

הקהילה האחמדית (אחמדיה) היא זרם דתי־אסלאמי שנוסד בפנג'אב שבהודו הבריטית.

 

האחמדים רואים עצמם: מוסלמים אמיתיים, ממשיכי האסלאם המקורי, ומחדשי רוחו המוסרית והאוניברסלית.

 

לעומת זאת, רוב הממסדים הסוניים והשיעיים בעולם רואים בהם מחוץ לגבולות האסלאם בגלל סוגיית הנבואה.

 

הקהילה האחמדית (אחמדיה) הוקמה בסוף המאה התשע עשרה בידי מירזא גולאם אחמד.

 

בשנת 1889 נשבעו לו תלמידיו אמונים בלודהיאנה, ותאריך זה נחשב בדרך כלל לראשית הרשמית של התנועה האחמדית.

 

חסידיו ראו בו מחדש הדת, משיח ומהדי, וחלקם אף ייחסו לו מעמד נבואי.

 

מירזא גולאם אחמד הוא הטיף לאסלאם לא אלים, לדיאלוג בין דתות ולשלילת הג’האד הצבאי כאמצעי להפצת האמונה.

 

בשנות ה-70 וה-80 של המאה העשרים נחקקו בפקיסטן חוקים מיוחדים האוסרים עליהם להציג עצמם כמוסלמים.

 

בעקבות הרדיפות בפקיסטאן עבר מרכז התנועה האחמדית ללונדון ושם נמצא עד היום.

צילום איציק איתן

עיקרי האמונה של האחמדים דומים מאוד לאסלאם הסוני מבחינת יסודות הדת — אמונה באל אחד, בקוראן, במלאכים, בנביאים, ביום הדין ובמצוות האסלאם — אבל יש כמה נקודות תאולוגיות ייחודיות שמבדילות אותם מן האסלאם המקובל.

 

הנקודה המרכזית ביותר היא מעמדו של מירזא גולאם אחמד שטוען שהוא: ה"מהדי" המובטח באסלאם, המשיח המובטח, והמחדש הדתי של התקופה.

 

הפלג המרכזי של האחמדיה רואה ב מירזא גולאם אחמד גם נביא במובן מסוים — אך לא נביא המביא דת חדשה או מבטל את האסלאם. הם מדגישים שנבואתו "כפופה" לנבואת מוחמד ואינה עצמאית.

 

כאן מצויה המחלוקת החריפה עם רוב המוסלמים, משום שהאסלאם הסוני והשיעי מפרשים את רעיון "חותם הנביאים" (חאתם אל-אנביאא) כמוחלט: מוחמד הוא הנביא האחרון ואין אחריו שום נבואה. האחמדים מפרשים זאת אחרת: מוחמד הוא הנביא האחרון המביא שריעה חדשה, אבל ייתכנו אנשי רוח בדרגה נבואית הכפופים לו.

 

האחמדים דוחים שתי תפיסות מרכזיות: את התפיסה הנוצרית שישוע מת ככפרה על חטאי האנושות ואת התפיסה האסלאמית המקובלת שישוע הועלה חי לשמים וישוב באחרית הימים.

 

לפי האמונה האחמדית: ישוע שרד את הצליבה, נדד מזרחה והגיע עד קשמיר שבהודו כדי לחפש את "שבטי ישראל האבודים" שם מת מוות טבעי, לכן, לשיטתם, אין לצפות לשובו הגופני של ישו מן השמים; "המשיח" כבר הופיע בדמותו של גולאם אחמד.

 

לפי האמונה האחמדית ג'יהאד צריך להיות בעיקר רוחני ולא צבאי. האחמדים מדגישים מאוד: את מאבק רוחני ומוסרי, הטפה בדרכי שלום, ודחיית אלימות דתית.

 

לפי תפיסתם: הג'יהאד הצבאי היה תקף בעיקר בנסיבות היסטוריות של הגנה עצמית בראשית האסלאם. בעידן המודרני עיקר הג'יהאד הוא:  תיקון עצמי, חינוך, שכנוע, ושירות החברה.

 

העמדה הזאת הייתה אחת הסיבות להצלחתם בקרב שלטונות הודו הבריטית, אך גם עוררה האשמות מצד מוסלמים אחרים שהם "פשרניים מדי".

 

האחמדים מטיפים לנאמנות למדינה שבה הם חיים כל עוד אין כפייה לעבור על הדת. לכן קהילות אחמדיות רבות: משתלבות במערכות המדינה, מדגישות אזרחות, ומקדמות דיאלוג בין דתי.

 

הסיסמה הבינלאומית הידועה שלהם:  “Love for all, hatred for none” (אהבה לכול — שנאה לאיש).

 

לאחר מות גולאם אחמד בשנת 1908 הוקם מוסד של הנהגה רוחנית עולמית — "הח'ליפות האחמדית".

 

מאז, מותו הנהיגו את התנועה "ח'ליפים" (יורשים רוחניים).

 

האחמדים רואים בח'ליף: מנהיג רוחני עולמי, ממשיך דרכו של המייסד, אך לא נביא.

מוזאון העדה ובו כל פרסומיה

בשנות ה-20 של המאה העשרים פעלו השליחים האחמדים (המבשרים) בסוריה ובעיראק.

 

ראשון המבשרים היה מאולאנא ג'לאל אל דין שמס מכפר קטן בשם שחוואן בפנג'אב שבהודו הבריטית, מספר קילומטרים מקדיאן מרכז העדה בזמנו.

 

בשנת 1927 הוא הגיע לחיפה מהודו דרך דמשק.

 

בחיפה הוא נפגש עם צעירים מבני כבאביר שהזמינוהו לפגוש את זקני הכפר.

 

באותה תקופה היו תושבי הכפר נתונים להשפעת הסופים המשתייכים למסדר השאד'לי שמרכזו בעיר עכו. לאחר ביקור המבשר הראשוןמאולאנא ג'לאל אל דין שמס בכפר, החלו המשפחות להצטרף בהדרגה לכת האחמדית.

 

ב-17 במרץ 1928 הועבר מרכז הפעילות האחמדית למזרח התיכון מדמשק לכבאביר. זה היה צעד חשוב מאוד בהתפתחות הקהילה בארץ.

*

בשנת 1934 נחנך המסגד הראשון ולידו המרכז הרוחני והתרבותי.

 

הפעילות להפצת עקרונות התנועה האחמדית החלה, כאמור בשנת 1927.

 

בשנת 1932 הוחל בהוצאת הירחון "אלבשרא" (הבשורה), ביטאון התנועה, הממשיך לראות אור עד עצם היום הזה.

 

השליחים של העדה הקדישו את מרצם ואת זמנם לחינוך הילדים ולהשרשת המסורת הדתית בקרב המבוגרים.

 

בשנת 1934 נפתח בית הספר היסודי בו למדו בנים ובנות. תחילה למדו הילדים בתוך המסגד ובחדרים הנספחים. כיום בית הספר "אלאחמדייה" נמצא בבניין נפרד בלב השכונה.

 

באותה שנה (1934) נרשמה העדה כאגודה עות'מאנית (כיום עמותה).

*

*

ענייני העדה מנוהלים על ידי ועד מנהל נבחר ובראשו עומד האמיר הנבחר נציג המרכז העולמי, והוא האחראי לתפילות ולדרשות ושאר הפעילויות הרוחניות והארגוניות של העדה. .

 

בנוסף לוועד המנהל, מאורגנים בני העדה בארגונים וולונטריים שונים: מועצת ילדים, מועצת ילדות, מועצת צעירים, מועצת זקנים ומועצת נשים.

*

*

*

ב-1979 הוחלט להרוס את המסגד הישן, ובמקומו נבנה מסגד גדול ומפואר נושא אותו שם של המסגד הישן – ג'אמע סיידנא מחמוד – "אדוננו מחמוד" על שם הח'ליף השני של העדה).

 

למסגד שני מינרטים שגובהם 35 מטרים והוא בנוי כמבנה מתומן המזכיר את צורת כיפת הסלע בירושלים.

 

מסגד החדיש וגדול המהווה אטרקציה לתיירים ולסיורים רבים מישראל ומהעולם.

*

פנים המסגד

*

*

*

*

כל המפעלים וכל הפעילויות של העדה ממומנים על ידי תרומות בני העדה האחמדית בארץ בלבד.

 

כל חבר וחברה בעדה מעלים תרומת חובה, אחת לחודש, הנעה בין 25.6% ל-10% מהכנסתם, לקופת העדה.

*

*

*

*

*

שולי השכונה

*

קהילת האחמדים מפוזרת ואנשי הקהילה מתגוררים במחוזות שונים במדינת ישראל, אך מרבית הקהילה מרוכזת בחיפה.

 

אף על פי שישנם אחמדים במקומות אחרים בישראל, שכונת כבאביר שבחיפה היא הקהילה הגדולה והמבוססת היחידה בישראל.

 

עם זאת, בשכונה לצד הרוב האחמדי מתגוררים יהודים, ערבים נוצרים ואף דרוזים.

 

הקהילה במקום ככל הנראה מורכבת ממספר פליטים פלסטיניים שברחו לשכונה בעקבות החרמתם על ידי בני משפחותיהם בגדה המערבית.

 

*

בית הספר במתכונתו זאת הוקם בשנת 1958 והוא חלק ממערכת החינוך של מדינת ישראל ושיך למינהל החינוך של עיריית  חיפה ולומדים בו גם בני העדה המוסלמית בחיפה שאינם מתגוררים בשכונה.

*

*

*

צילום איציק איתן

השכונה היא מודל של דו קיום.

 

יונה יהב, ראש עיריית חיפה באחת הזדמנויות תיאר את האחמדים המקומיים כ"ערבים רפורמים".

 

פוליטיקאים רבים ביקרו את אנשי קהילה המקומית, הנשיא, שמעון פרס הגיע לשכונה לארוחת אפטאר במהלך חודש הרמדאן.

 

בשנת 2009 במסגרת משלחת של אנשי דת יהודים, נפגש ראש הקהילה האחמדית בישראל עם האפיפיור, בנדיקטוס השישה עשר וזאת כדי להעביר מסר ישיר מפי הח'ליף החמישי של הקהילה, מירזא מסרור אחמד.

 

בשנת 2011 ערכה הקהילה המקומית סיור בעיר לאורחי ועידת ראשי הערים הבינלאומית ה-27, בה השתתפו 26 ראשי ערים ממדינות שונות בעולם, אירוע שנערך על ידי המועצה האמריקאית ליהדות התפוצות ובשיתוף משרד החוץ הישראל.

 

סוף,

שמחתי להכיר
את שכונת ככביר
שהיא חלק
מהמרקם האינושי
של העיר חיפה
ודרכה
להיחשף
לקהילה האחמדית
הקטנה בישראל

*****

תודה לך
יוניש יעקב
מבית השיטה
על שקישרת
ביני ובין
הָאֵמִיר מֻחַמַּד שָׁרִיף עוּדֵה

*****

תודה לך
הָאֵמִיר מֻחַמַּד שָׁרִיף עוּדֵה
על האירוח בכבביר

******

תודה לכם
אוסי ואיציק איתן
שהצטרפתם לביקור

******
תודה לגברת
ששכחתי את שמה
והובילה אותנו
בסיור ברחבי השכונה.  

 

רמות מנשה, מראות סיבוב בשלוחות המערביות רגע לפני הקיץ (תשפ"ו)

 

אזור רמות מנשה הוא אחד היפים בארץ שאני אוהב לטייל בו.

 

באזור זה הסתובבתי הרבה בין השנים 1991 – 1994 בזמן השירות בקבע בענף תשתית ופריסה של אגף התכנון במטה הכללי. הסיורים אז היו במסגרת עבודת מטה ארוכה לבחינת חיבור שטח אימונים 105 ושטח אימונים 109 לאחד, שטח אימונים 107.

 

בין השנים 2015 ל-2018 טיילתי ברמות מנשה מספר פעמיים בטיולי רכיבה על אופנים.

 

משנת 2020 שהיכולות שלי לרכיבה על אופניים נפגמו, חזרתי לטייל באזור בטיולים ברכב.

 

בסייפא מובאים הקישורים של תיעוד הטיולים הקודמים ובהם מידע רב על האזור ושפע צילומים.

 

ביום רביעי, 27 במאי 2026 טיילתי שוב ברמות מנשה.

 

חברי ניר עמית הזמין אותי להצטרף לרכבו בטיול שהוביל את קבוצת "מטיילים צעירים ברוחם" שדורון סלומון (כפר עזה) ויוסי וגנר (נחל עוז) מנהלים שנים רבות.

 

מסלול הטיול היה על השלוחות של רמות מנשה הגולשות מערבה מקו פרשת המים ובערוצי הנחלים שביניהן.

*

נקודות עצירה

להלן מובאים
מידע (מלל ומפות)
אודות הגיאוגרפיה של רמות מנשה
וצילומים של מראות הדרך
והמאפיינים של מרחב הטיול.

גיאוגרפיה 

*

גאולוגיה, טופוגרפיה
(תבליט ותכסית)

רמת מנשה היא קער בין קמרי הכרמל והר אמיר, המתרומם מעל עמק יזרעאל לאורכו של העתק יגור-מגידו.

 

כלפי דרום מערב משתפלת רמת מנשה במתינות וכמו נטמעת בבקעת הנדיב וצפון השרון.

 

הקער של רמת מנשה נמצא בין שני קווי שבר שלאורכם נמצאים עמקי נחל מפרידים אותו מהקמרים ביניהם הוא נמצא. בצפון, נחל תות בינו ובין הכרמל ובדרום, נחל עירון בינו ובין גבעות עירון והר אמיר.

 

רמות מנשה הם בעצם חלק מרכס הכולל את הר אמיר, רמות מנשה והר הכרמל החורג מהכיוון הכללי של שדרת ההר המרכזית של ארץ ישראל שכיוונה דרום-צפון. רכס זה סוטה בצפון השומרון ופונה לצפון-מערב ושוקע בתלילות אל הים ויוצר הפרדה ברציפות מישור החוף בישראל.

 

הקער גאולוגי בו משתרעת רמת מנשה נטוי, אורכו כ-18 ק"מ (קו דרום-צפון) ורוחבו כ-12 ק"מ (קו מערב-מזרח).

 

קער גיאולוגי זה בנוי סלעים שלישונים בלתי מקומטים, גיר רך וקרטון המכוסים אדמת רנדזינה אפורה וכל אלה היוצרים נוף מעוגל ורך.

 

גובה  חלקה הדרומי של רמת מנשה הוא 300 – 400 מ' מעל פני הים וגובה חלקה הצפוני 250 – 300 מ' מעל פני הים.

*

מבט לעבר צפון ובקו האופק רכס הכרמל

ערוצי הנחלים

הערוצים היוצאים מקו פרשת המים מערבה הם ארוכים ומתונים ואילו אלה היורדים ממזרח לקו זה מתחתרים לכיוון הקישון והם קצרים ותלולי גדות.

 

מעיינות רבים נובעים בחבל ארץ זה, הם מעיינות שכבה ורובם עונתיים ועליהם יפורט בהמשך.

*.

נוף רמות מנשה

הנוף ברמות מנשה הוא רך.

 

מעיינות השכבה קשורים מאוד לאופי הנוף באזור: העמקים הרחבים; הגבעות המעוגלות; הקרקעות העמוקות והנחלים מתונים.

 

נוף רמות מנשה “ספוגי” יותר מהגליל הסלעי או הכרמל התלול.

 

המים מחלחלים ומתפזרים, ולכן נוצרים הרבה מוקדי נביעה קטנים במקום מעט מעיינות גדולים.

 

הנוף ברמות מנשה הוא רך.

 

מעיינות השכבה קשורים מאוד לאופי הנוף באזור: העמקים הרחבים; הגבעות המעוגלות; הקרקעות העמוקות והנחלים מתונים.

 

נוף רמות מנשה “ספוגי” יותר מהגליל הסלעי או הכרמל התלול.

 

המים מחלחלים ומתפזרים, ולכן נוצרים הרבה מוקדי נביעה קטנים במקום מעט מעיינות גדולים.

*

השטחים החקלאיים

התכסית הטבעית

התכסית הטבעית העיקרית של רמת מנשה היא יערות פארק של אלון תבור.

 

התכסית כוללת גם שטחי בתות נרחבים עתירי פריחה, יערות נטע-אדם, שדות וכרמי זית.

 

בין כל אלה שזורים שרוכים דקים של צומח גדות לאורכם של נחלים.

*

שם האזור

לחבל ארץ זה היו בעבר מספר שמות.

 

הערבים קראו לה "בלאד א-רוחה" והיו שתרגמו זאת "ארץ הרוחות" וזאת בגלל שהרמה חשופה לרוחות העזות שנושבות באזור בחורף. אחרים טענו שהתרגום צריך להיות "ארץ הרווחה" כלומר ארץ של נוף פתוח.

 

אחרים טענו שזאת "ארץ הדרכים", אזור מעבר בין צפון הארץ ומרכזה.

 

השמות העבריים ניתנו לאזור רק שהחלה בו התיישבות בתקופת "חומה ומגדל" במחצית השנייה של שנות ה-30' במאה שעברה.

 

בתקופת המנדט יוסף ויץ מראשי קרן קיימת לישראל הציע את השם "שפלת שומרוןאך, שם זה לא נקלט.

 

בשנות ה-40' של המאה העשרים בשנים שלפני הקמת המדינה, במסמכי קרן קיימת לישראל נקרא האזור בשם זמני "חבל יצחק אוכברג" על שם הנדבן שבתרומתו נקנו הקרקעות עליהן הוקמו דליה וגלעד.

 

השם שנקלט ביישוב העברי היה "הרי אפרים". שם זה היה מקובל שנים רבות אבל הטעות בו הייתה כפולה: באזור אין הרים וזאת לא הייתה נחלת שבט אפרים אלא נחלת שבט מנשה.

 

לכן, קבעה ועדת השמות הממשלתית את השם רמת מנשה המבטא נכונה את אופיו הגיאוגרפי של האזור ואת עברו ההיסטורי, נחלת חצי שבט מנשה.

עצי האלון 

*

*

האלונים ברמות מנשה הם אחד המרכיבים הבולטים והחשובים של הנוף הטבעי וחלק מהם בני מאות שנים.

 

האזור שייך לחבל הים־תיכוני של ישראל, ובעבר היה מכוסה ביער אלונים טבעי נרחב.

 

כיום עדיין אפשר לראות שרידים מרשימים של נוף זה.

*

האלון מצוי הוא האלון השולט באזור. זהו עץ ירוק־עד, נמוך יחסית, עמיד מאוד לרעייה ולכריתה ולכן שרד גם בתקופות קשות.

 

אלון התבור עץ גדול ומרשים יותר, נשיר בחורף. ברמות מנשה יש כמה פרטים עתיקים ויפים במיוחד, בעיקר באזורים הפתוחים והעמקים.

 

לעיתים מופיעים גם פרטים בודדים של אלון תולע במקומות לחים וגבוהים יותר.

 

האלונים ברמות מנשה יוצרים את מה שמכונה לעיתים "יער פארק" — נוף של עצים פזורים בתוך בתה ועשבייה, ולא יער סגור וצפוף כמו בגליל העליון.

 

מבחינה אקולוגית האלונים חשובים מאוד: הבלוטים מזינים בעלי חיים רבים, העצים מספקים צל ומיקרו אקלים קריר, האלונים מארחים מגוון חרקים, פטריות וציפורים.

*

מאגר גלעד 

*

*

מאגר גלעד מכונה גם “מאגר פרחה” או לעיתים “מאגר רז”.

 

מאגר זה הוא מאגר מים עונתי בחורף ובאביב המאגר מתמלא ממי גשמים.

 

המאגר הוקם לצורכי אגירת מי נגר של נחלי האזור, בעיקר נחל רז ונחל תנינים, לטובת השקיה חקלאית.

 

עם השנים הוא הפך לאחת מנקודות הטיול והצילום הבולטות ברמות מנשה.

 

מבחינה נופית, המאגר הוא חלק ממערכת של “אגמים עונתיים” קטנים ברמות מנשה.\

 

המאגר הוא תופעה שמתחברת לטופוגרפיה הרכה ולאדמות הכבדות באזור, שמאפשרות אגירת מים עונתית.

 

נוף האגם וסביבתו מזכיר אגמים אירופיים קטנים בתוך גבעות האלון של האזור.

*

מרחבי הדגן
לאורך השלוחות

*

*

*

*

*

*

*

*

מעיינות שכבה

רמות מנשה היא אחד האזורים המעניינים בארץ מבחינה הידרולוגית, דווקא משום שאין בה מעיינות גדולים ורציפים כמו בגליל בהרי יהודה או בבקעת הירדן — אלא ריבוי של מעיינות שכבה קטנים ובינוניים, שנוצרים בתנאים גיאולוגיים מאוד אופייניים לאזור.

 

מעיין שכבה נוצר כאשר מי גשם מחלחלים לשכבת סלע חדירה (למשל קירטון סדוק או גיר), עד שהם פוגשים שכבה אטימה יותר כמו חרסית או קירטון צפוף. המים “נאלצים” לנוע אופקית ופורצים החוצה במדרון.

 

ברמות מנשה התנאים האלה נפוצים מאוד בגלל: מבנה גבעי מתון עם הרבה חתכי מדרון; סלעי קירטון וגיר רכים יחסית; שכבות חוואר וחרסית אטימות; משקעים גבוהים יחסית לאזור פנים הארץ — בערך 600–700 מ"מ בשנה בחלקים מסוימים.

 

לכן אזור רמות מנשה “מנוקד” בעשרות נביעות קטנות, חלקן עונתיות וחלקן רב־שנתיות.

*

מאפייני מעיינות שכבה 

שפיעה חלשה אך יציבה יחסית – רבים מהמעיינות אינם מתפרצים בעוצמה אלא מטפטפים או זורמים לאט לאורך כל השנה. זה טיפוסי למעיינות שכבה.

 

תגובה מהירה לגשמים – אחרי חורפים טובים יש קפיצה משמעותית בספיקה. בקיץ שחון חלק מהמעיינות נחלשים מאוד.

 

מים רדודים יחסית – בחלק מהמעיינות מקור המים אינו עמוק מאוד, ולכן איכות וכמות המים מושפעות במהירות מהאקלים ומהשימוש בקרקע.

 

יצירת בתי גידול לחים – למרות הספיקות הקטנות, המעיינות יצרו ברמות מנשה בתי גידול נדירים: צמחיית גדות; שרכי מים; דו־חיים; שפיריות; עצי ערבה ודולב במקומות מסוימים;

 

המעיינות ברמות מנשה רגישים לשנות בצורת; לקידוחים ושאיבת מי תהום; לייעור אינטנסיבי; לשינויי ניקוז ולרעיית יתר או הזנחה.

 

מצד שני, חלק מהאזור נהנה מהגנה נופית גבוהה יחסית במסגרת פארק רמות מנשה, שהוכר גם כמרחב ביוספרי.

עין סוקר

*

*

*

*

עין נילי

*

*

*

*

*

צילום ניר עמית

*

*

עין מחוללים

*

*

*

צמחיית האביב

*

*

*

*

*

סוף,

שמחתי
על
הזדמנות נוספת
לטייל ולצלם
ברמת מנשה
שהמראה שלה
משתנה
מעונה לעונה
ותמיד הוא מרהיב!

*****

תודה ניר
על ההזמנה
להצטרף אליך
לנסיעה ברכב. 

———————-

למבקשים
להרחיב
דעת אודות
רמות מנשה,
לראות צילומים,
ולהכיר מסלולי טיול,
אלה
קישורים לתיעוד
הטיולים הקודמים.

רמת מנשה, תוצאות השריפה ויש גם חיובית (יולי 2025)

 

רמות מנשה, יער הזורע ושוליו (סתיו 2024) (דצמבר 2024)

 

רמות מנשה, שלוש נקודות זיכרון (פברואר 2023)

 

רמות מנשה, הבקר שבאחו (חורף תשפ"ג) (פברואר 2023)

 

נוף מרכז רמות מנשה (חורף תשפ"ג) (פברואר 2023)

 

רמות מנשה, יום גשם בחורש בין משמר העמק ועין השופט (סוף סתיו תשפ"ג) (דצמבר 2022)

 

הר חורשן ומרחב אלונה, סוף קיץ תשפ"ב (ספטמבר 2022)

 

רמות מנשה קיץ תשפ"ב (יולי 2022)

 

קיבוץ עין השופט ברמת מנשה – אנשים ומקום (אפריל 2022)

 

רמות מנשה בחורף מלא מלא: מים בנחלים, ירוק בכל מקום ושפע פריחה (פברואר 2018)

 

מעמיקם לגבעות אלונה, הר חורשן ועמקי הנחלים ביניהם (דליה ותנינים) (יוני 2018)

 

מגבעת עדה דרך פאתי כפר קרע למעיינות חבל אלונה: עין ניל"י, עין עמיקם ועין אביאל (יוני 2017)

 

בגבעות אלונה בין עמיקם, גבעת ניל"י ואביאל (מרץ 2017)

 

דרום מזרח רמת מנשה, לאורך נחל קיני ונחל חלמית והרכסים ביניהם (נובמבר 2016)

 

בין עמיקם ובין גלעד (נובמבר 2016)

 

מפאתי עמק יזרעאל טיפוס לדרום רמת מנשה והלאה לרום הר אמיר (ספטמבר 2016)

 

במורדות מזרח רמת מנשה, בין מגידו ובין משמר העמק (אוגוסט 2016)

 

בלב רמת מנשה ובשוליה המזרחיים, בין צומת אליקים למשמר העמק (אפריל 2016)

 

במורדות המזרחיים של רמת מנשה, בין עין השופט והזורע (מרס 2016)

 

שלכת האלונים בהר חורשן ובכתף הכרמל (ינואר 2016)

 

מעמיקם לעין השופט ולאורך נחל רז ונחל תנינים (נובמבר 2015)

 

בין דליה לבין משמר העמק (מרס 2015)

שטח אימונים 107

אודות שטח אימונים ברמת מנשה – ש"א 107

מקור המפה, הספר "ארץ בחאקי", עמירם אורן ופי רגב (2008)

 

כרמל, בין בית אורן לדליית אל כרמל (אביב תשפ"ו)

 

סְפּוֹנְטָנִיּוּת – פעילות ללא תכנון מוקדם, בהתאם להחלטת הרגע אפיינה את בוקר שבת 23 במאי 2026.

 

אז, חברי ניר עמית הציע שנצא ונבחן מסלולי נסיעה ברכב בכרמל.

 

הכוונה הראשונה הייתה לבדוק היתכנות ירידה מבית אורן לעבר נחל ספונים.

 

לאכזבתנו כי רבה, בתחילת כל הדרכים האפשריות היו שעורים נעולים שמנעו את המעבר.

 

נאלצנו להסתפק בנסיעה בדרכים המקיפות את בית אורן ולהתענג מהתצפיות.

מסלול הטיול

המשכנו וירדנו לחניון האגם שנמצא בערוץ נחל בית אורן וממנו נסענו לעבר עין אלון.

 

אחר כך נסינו לעלות לעבר הר אלון ולעיספיא וגם דרך זו הייתה חסומה.

 

חזרנו על עקבותינו והמשכנו במסיעה במעלה הדרך לעבר מתחם גבעת וולפסון שנמצא במורדות הר ערקן.

 

המתחם היה סגור ונאלצנו לוותר על ביקור בו.

 

עלינו לדרך כיוון הר שוקף ומשם גלשנו לסיבוב בדלית אל כרמל.

להלן מובאים צילומי חלק המראות שהזדמנו בדרך.

תצפיות מבית אורן

*

*

*

*

*

*

*

שערים שערים
ועוד שערים

*

*

*

*

*

*

מקצת
מפריחת האביב 

*

*

*

נפלאות עצי החורש 

*

*

*

*

עין אלון,
הדרך אל
והמקום

*

*

*

צילום ניר עמית

*

*

*

*

*

*

עבודות תשתית
בלב החורש

*

*

יופי נחמה….עוד מחסום של הדרך. למה לא? כי אפשר!

שלדג לבן חזה
שחיכה לנו

*

תצפית
ממורדות הר ערקן

מבט אל חניון האגם

מבט אל בית אורן ומתחם משמר הכרמל

*

מבט אל אחוזה ובמרכז מבנה בית חולים כרמל

מבט לעבור חוף הים ובמרכז מבצר עתלית

מבט על
דליית אל כרמל

*

סוף,

עוד טיול אביב
חביב בכרמל,
אף פעם לא משעמם.

******

מה יהיה עם
שפע השערים
שחוסמים
את הדרכים,
גם ככה
ארצנו קטנטונת,
אז מדוע
מגבילים לנו
את חופש התנועה
בשטחי החורש,
עד מתי? תודה

****

ניר תודה
על היוזמה
ועל ההזמנה. 

 

חיפה, מדרחוב נורדאו שבהדר הכרמל

 

הדר הכרמל הוא אחד מחלקי העיר שהתחלתי ללמוד אודותיו במסע להכרת חיפה בעזרתו של חברי יותם נבין (אף הוא מהגר מירושלים) המתגורר בו.

 

יותם, שהוא "וותיק" יותר ממני בחיפה, הציע שכל פעם נצא להסתובב ברגל ונטייל בנחת ברחוב אחד או שניים בהדר.

 

ביום שלישי, 19 במאי 2026, בשעות שלפנות ערב יותם ואני יצאנו לתור בהדר הכרמל.

 

חלק הראשון של התיור היה לכל אורך רחוב ירושלים.

 

חלקו השני של התיור היה גן בנימין וחזית משכן תיאטרון חיפה  

 

חלקו השלישי והאחרון של התיור היה לאורך רחוב נורדאו שנקרא מדרחוב נורדאו שמותרת בו תנועה וחניה של כלי רכב.

*

רחוב נורדאו הוא אחד הרחובות המרכזיים והוותיקים של הדר הכרמל.

 

הרחוב משתרע על קו גובה טופוגרפי ונמצא בין גן בנימין בדרום לרחוב בלפור סמוך לבניין הטכניון הישן בצפון.

 

רחוב נודאו  מקביל לרחוב הרצל מצפון מזרח  ורחוב ירושלים מדרום מערב.

 

הרחוב חוצה את רחוב הלל יפה ורחוב חיים.

 

רחוב זה עבר תמורות רבות מאז שנבנה לפני יותר ממאה שנים, בראשית שנות ה-20 של המאה העשרים.

 

תפארתו של רחוב זה התקיימה במשך מספר עשורים ופגה בהדרגה במחצית השנייה של המאה העשרים.

*

הרחוב כולל מגוון מבנים בסגנון אקלקטי ובין-לאומי ("באוהאוס") שנבנו בשנות ה-30 של המאה העשרים.

 

במשך עשרות שנים שימש הרחוב מרכז עסקים, קניות ובילוי. הוא אכלס חנויות רבות, ובלטו בו חנויות לבדים וטקסטיל וכן צורפים ותכשיטנים.

 

כמו כן פעלו בו בתי קפה ותיקים, ובהם "וינה", "שטרנהיים", "קפה ריץ" ו"קפה יורדן". כמו כן שכנו בו משרדים ומרפאות.

רחוב נורדאו וסביבתו בשנות ה-30' של המאה העשרים

*

*

בסוף שנות ה-50 של המאה העשרים חווה הרחוב לראשונה ירידה במסחר, עם פיתוח בניני משרדים באזורים אחרים של העיר

 

פתיחת הכרמלית בשנת 1959, כקילומטר ממערב לרחוב, שהפך את אזור רחוב הנביאים למרכזי יותר בסביבה.

 

בתגובה הוקמה ועדה של סוחרים בשיתוף העירייה לפיתוח הרחוב, להפעלת פעילות בידור ואירועים למשיכת קהל, כולל הארכת שעות הפעילות. כתוצאה מכך התאוששה הפעילות המסחרית ברחוב.

*

*

*

בשנות ה-80 של המאה העשרים, בעקבות שינויים דמוגרפיים שעברו על שכונת הדר הכרמל, החלה שוב דעיכה של הרחוב.

 

תושביה המבוססים של השכונה נטשו אותה, והדבר גרם לירידת קרנו של הרחוב.

 

בתגובה ראש העירייה אריה גוראל יזם את הפיכת רחוב נורדאו למדרחוב.

 

במרץ 1987 נפתח "מדרחוב נורדאו".

 

עם פתיחת המדרחוב הותר למסעדות ובתי הקפה במקום לפעול בשבת.

 

לאחר מחאה של תושבים דתיים נאסר על העסקים להוציא כיסאות ושולחנות לרחוב בשבת.

 

בשנים הראשונות המדרחוב שקק חיים. העירייה גם ארגנה אירועי תרבות ברחוב, בהם חגיגות פורים ופסטיבל חיפה להצגות ילדים.

*

*

*

באמצע שנות ה-90, חלק גדול מבתי העסק והחנויות שפעלו בו נסגרו ועברו לקניונים החדשים שפתחו בעיר בסוף עשור זה ולאזור המפרץ בו הוקמו מרכזי קניות רבים.

 

במקביל, בעקבות גל העלייה ממדינות חבר העמים והגעתם של עולים רבים לשכונת הדר, היה ניסיון להחיות את המדרחוב.

 

רוב החנויות שנפתחו בו פנו כמעט בלעדית לאוכלוסיית העולים והדבר הרחיק את הקונים הוותיקים לקניונים. עם הזמן עזבו את השכונה משפחות עולים צעירות, ובעקבותיהן גם חלק מהעולים המבוגרים שחששו להישאר בסביבה.

 

את מקומם תפסו אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ועובדים זרים.

 

גם חלק מהחנויות הושכרו לעובדים זרים והן פועלות כמועדונים.

 

שינויים אלו ותהליכים אורבניים נוספים המיטו מכה אנושה על המדרחוב. מחירי הנכסים במדרחוב צנחו בעשרות אחוזים.

*

*

*

מאז העשור הראשון של המאה ה-21 הוא הפך מוקד לעובדים זרים וחסרי בית.

 

המדרחוב משמש מרכזה של הקהילה הפיליפינית בצפון הארץ.

*

*

בשנת 2012 הקימה עיריית חיפה מנהלת ציבורית להתחדשות מדרחוב נורדאו. לצדה פועלת בהתנדבות "קבוצת מ.ק.ס" (ראשי תיבות: מתכננים, קהילה, סביבה; שמה מנציח את שמו הפרטי של מקס נורדאו שעל שמו קרוי הרחוב) הכוללת מתכננים ואנשי תרבות המתגוררים או פועלים בשכונת הדר.

 

המנהלת עוסקת בכל ההיבטים של התחדשות עירונית, ובכלל זה שיקום ושיפוץ בניינים וייזום אירועי תרבות ואמנות ופסטיבלי רחוב.

 

בסוף העשור השני של המאה ה-21 חלה התאוששות מסוימת בפעילות המסחרית ברחוב, בעקבות תהליכי התחדשות העירונית ברחוב וסביבתו.

*

*

*

סוף,

היה מעניין
לשוטט במדרחוב 
ולהתרשם
שעברו של הרחוב
היה מפואר
.

גם מדרחוב נורדאו
הוא אושייה חיפאית
שכדאי להגיע
ולהכיר אותה
למרות מצבה הנוכחי

השיטוט במדרחוב
היה מעניין
כך גם הצילום מראהו

חבל היה
שבשעת השיטוט
במקום, 18:00
כל בתי הקפה
ומרבית החנויות
היו סגורים
ומעט אנשים

נראו במדרחוב. 

*****

תודה  לך
יותם נבין
על השיטוט ביחד
וההסברים
על המדרחוב. 

חיפה, גן בנימין וחזית משכן תיאטרון חיפה

 

הדר הכרמל הוא אחד מחלקי העיר שהתחלתי ללמוד אודותיו במסע להכרת חיפה בעזרתו של חברי יותם נבין (אף הוא מהגר מירושלים) המתגורר בו.

 

יותם, שהוא "וותיק" יותר ממני בחיפה, הציע שכל פעם נצא להסתובב ברגל ונטייל בנחת ברחוב אחד או שניים בהדר.

 

ביום שלישי, 19 במאי 2026, בשעות שלפנות ערב יותם ואני יצאנו לתור בהדר הכרמל.

 

חלק הראשון של התיור היה לכל אורך רחוב ירושלים.

 

חלקו השני של התיור היה גן בנימין וחזית משכן תיאטרון חיפה  בו עוסק תיעוד זה.

*

*

*

גן בנימין הוא גן ציבורי הראשון בארץ ישראל הוא ונכלל עם הגנים הוותיקים בחיפה.

 

הגן הוקם בשנת 1923 בתכנונו של האדריכל ריכרד קאופמן שהיה ידוע כאחד מגדולי האדריכלים בארץ ישראל בתקופת המנדט.

 

הקמת גן בנימין קשורה להתפתחות העירונית של חיפה בשנות ה-20' של המאה העשרים כאשר שכונת הדר התבססה כאזור מגורים, מסחר ותרבות מרכזי בעיר.

 

בתקופה זו הוקמו גנים ציבוריים כחלק מתפיסת תכנון עירוני מודרנית, ששמה דגש על שילוב שטחים ירוקים בתוך המרקם הבנוי.

 

בשנת 1926 נפתח בו קפה בנימין, אחד מבתי הקפה הראשונים בארץ ישראל.

הגן וסביבתו בשנות ה-30' של המאה העשרים

במהלך השנים היה הגן היווה נקודת מפגש לתושבי האזור ואירח אירועים חברתיים וציבוריים מגוונים.

*

*

בקיץ 1955 השליטה באתר הועברה מידי ועד הר הכרמל לידי עיריית חיפה

 

בשנת 1957 החלה הקמתו של התיאטרון העירוני בחלקו המערבי של המתחם. בנייה זו הובילה לצמצום ניכר במרחב הפתוח, ושטח הגן קטן מ-12 דונם ל-8 דונם.

 

בשנת 1960 אירח הגן אירוע בינלאומי רחב היקף בשם "עולם הילד", במסגרתו הוצגו ספרים, בובות ומשחקים שהגיעו מעשרות מדינות ברחבי העולם.

 

בראשית שנות ה-60 הפך המקום למוקד של תערוכות אמנות, שבהן הוצעו למכירה יצירות וצילומים במחירים נגישים. בשל כך דבק במקום הכינוי "גן התערוכות". עם זאת, הפעילות האינטנסיבית יצרה מטרדי רעש ועומס ברובע, ובעקבות מחאת השכנים והגשת עתירה למועצת העיר, הוחלט להגביל את היקף התצוגות במתחם.

*

מבט על הגו והתיאטרון, קייץ 2025, צילום מרכז מיפוי ישראל (מפ"י)

עם השנים בשל הידרדרות שכונת הדר ירד גם מעמדו של הגן ובית הקפה שבו ננטש ופחות אנשים בילו בו והוא נזנח.

*

בשנת 2022 שופץ בית הקפה הנטוש ונפתח מחדש ב-2026.

*

מבט אל הגן מחזית משכן תיאטרון חיפה

*

התיאטרון העירוני חיפה שנקרא היום "תיאטרון חיפה" הוא התיאטרון העירוני הראשון בישראל.

 

התיאטרון העירוני חיפה הוקם ביוזמתו של אבא חושי, ראש העירייה של חיפה.

 

 מלאכת הקמת התיאטרון העירוני חיפה הופקדה בידי יעקב יסעור שהיה מנהלו הראשון וכיהן בתפקידו ב-15 שנותיו הראשונות ויוסף (פפו) מילוא היה מנהלו האמנותי הראשון של התיאטרון..

 

מבנה התיאטרון תוכנן על ידי האדריכלים דב כרמי ושלמה גלעד בצמוד לספריית פבזנר.

 

פתיחת התיאטרון התקיימה ב-12 בספטמבר 1961 עם עלות המסך על ההצגה "אילוף הסוררת" של שייקספיר בבימויו של יוסף מילוא.

*

*

*

בקיץ 2025, במלחמת איראן הראשונה (מבצע עם כלביא) פגע בפינת הגן טיל מאיראן והסב נזק כבד לגן ולמדרחוב נורדאו.

 

אז עלתה המודעות לגן בנימין מהווה חלק מהמרקם ההיסטורי של הדר הכרמל ומשקף את תהליך התפתחותה של חיפה כעיר מודרנית. והוא שופץ על ידי עיריית חיפה.

 

על פי התיכנון הראשוני, יעוצב הגן סביב אלמנטים של מים דוגמת נחל, אשר יזרום בלב הגן, בריכה אקולוגית ומזרקות מים. כמו כן יוקם במקום מתחם משחקים בין צמרות העצים, אשר ינצל את הטופוגרפיה הטבעית של הגן ואת צמרות העצים הרבים שבו ליצירת חוויית משחק יוצאת דופן.

 

בנוסף, יעבור הגן הנגשה מלאה ויחובר לרחובות הרצל, החלוץ ונורדאו, כאשר בסמוך אליו יפעלו התיאטרון העירוני, מוזיאון המדע, בית הקפה החדש שיחל לפעול בקרוב במבנה לשימור, אותו סיימה העירייה לשפץ לאחרונה, וכן מרכז עירוני חדש למשפחות צעירות שנבנה בימים אלה ברחבת התיאטרון.

תכנית שיפוץ הגן, המקור אתר עיריית חיפה

 

סוף,

היה מעניין
להגיע לגן בנימין
וגם בו להתרשם
משרדי ניחוחות
העבר המפואר
שהוא מקרין.

הצטערנו
כשהגענו לגן
בית הקפה
היה סגור. 

גן בנימין
הוא אושייה חיפאית
שכדאי להגיע אליו
ולהתענג מהשקט
והרוגע שבו.

*****

תודה  לך
יותם נבין
שיצאת לשוטט
איתי בנחת. 

 

להרחבה המצגת לחידוש גן בנימין באתר עיריית חיפה

חיפה, מבט על שטח תוכנית מורדות לניקולן ותל אהרון במערב הכרמל

 

עניינו של תיעוד המסע האישי שלי להכרת חיפה הוא של המרחב הבנוי ושל חוף הים.

 

התיעוד מתייחס מעט לעבר, ובעיקר להווה וכולל בין היתר, שפע של צילומי המראות הקיימים.

 

תיעוד זה, בניגוד לפעמים קודמות, הוא של השטח הפתוח שעשוי להיפגע ויש ואומרים ייהרס עם מימוש תוכנית בניה גרנדיוזית.

 

מדובר על תכנית בנייה "מורדות לינקולן ותל אהרון" במערב הכרמל מול המבואה הדרומית של העיר.

*

תוכנית הבנייה במורדות לינקולן ותל אהרון היא אחת מהתוכניות השנויות ביותר במחלוקת בחיפה.

 

במחלוקת זו מעורבים בעלי הקרקע ויזמי בנייה מצד אחד ופעילים סביבתיים ותושבים שאכפת להם מצד האחר.

 

בתווך ביניהם נמצאות עיריית חיפה ורשויות התכנון (הועדה מקומית לתכנון ולבנייה והוועדה המחוזית לתכנון ובניה).

*

כתושב חדש בחיפה, המתגורר בעיר פחות מחמישה חודשים, לא ידעתי על התכנית, על המחלוקת שעוררה ועל תהליכי התכנון.

 

לתוכנית זו נחשפתי על ידי חנה יפה, תושבת חיפה, אדריכלית נוף ופעילה חברתית סביבתית לשימור המורשת הנופית והבנוייה בעיר וזוכת פרס קרוון על תכנון פארק הגשרים בנשר.

 

נגד תוכניות הבנייה החדשות המשנות את דמותה של העיר וההורסות את מורשת הבניה מהעבר ונוגסות בלי רחם בשטחים הפתוחים התארגנה קבוצת פעילים הנקראת ההר הירוק ומונה יותר מ-250 איש.

 

בעקבות פרסום התיעוד על המסע להכרת חיפה אליו נחשפה חנה יפה, היא פנתה אלי והציעה שאכיר את "מורדות לינקולן ותל אהרון" ובעיקר את השטח הפתוח עליו היא חלה ושעשוי להיפגע.

 

חנה קישרה ביני בין ד"ר טלי שטינבך שכתבה לי כך:

"שלום עמירם, היי, אני ד"ר טלי שטינבך, תושבת חיפה מלידה, וטרינרית ופעילה במאבק של ארגון "ההר הירוק" כנגד תוכנית הבנייה הדורסנית "מורדות לינקולן תל אהרון", שמאיימת על הייחוד של חיפה. קיבלתי את הטלפון שלך מחנה.

 

תוכנית מורדות לינקולן מבקשת להפוך ריאה ירוקה נדירה וחיונית המשקיפה על הכניסה המערבית לחיפה לשממת בטון של מגדלים מיותרים.

 

לא מדובר רק במאבק שכונתי, אלא בשאלה עקרונית על עתיד הטבע העירוני בחיפה ועל הניפוח האוטומטי של זכויות בנייה על חשבון איכות החיים של כלל תושבי העיר, וזאת בעוד שעתודות הבנייה הקיימות בעיר עומדות ריקות.

 

העירייה רוצה להקריב את כרטיס הביקור הירוק של חיפה לטובת אינטרסים של קבלנים, תוך נקיטה בגישה פחדנית שתהרוס את חיפה ואת איכות החיים שבה לכלל הדורות הבאים.

 

אשמח לפרט עוד ולקדם בעזרתך את המודעות לנושא".

נעניתי לבקשתה של ד"ר טלי שטינבך, וביום רביעי 20 במאי 2026 יצאנו יחד למספר נקודות תצפית על מנת להתרשם מהשטח עליו חלה התוכנית.

 

טרם היציאה לשטח למדתי מעט על התוכנית, הליכי התכנון והטענות נגדה.

להלן יוצגו מספר תשריטים וצילומים של השטח עליו חלה התוכנית, שכאמור, הטענה היא שיפגע אם התוכנית תמומש.

במסגרת תיעוד זה אין כוונה לפרט את הליכי התכנון הארוכים המייגעים את הקורא ההדיוט כמוני.

*

מבט על גבעת תל אהרון ממערב

*

על פי היזמים, פרויקט הבנייה במורדות לינקולן מיועד לבנות רובע מגורים חדש שבו ארבעה מתחמים.

 

לפי התכנון, יוקמו כ-2,480 יחידות דיור במתחם "מורדות לינקולן" מעל דרך פרויד ועוד כ־370 יחידות דיור במתחם "מורדות פרויד" שמתחת לכביש.

 

הכוונה לבנות במתחם חמישה מגדלי מגורים בני 19 קומות לצד שלושה בנייני בוטיק מעוצבים בני שלוש קומות בלבד, המשתלבים בטופוגרפיה הטבעית של ההר ויוצרים מרחב מגורים פתוח ומרווח.

*

*

*

מאחר שטח התוכנית משתרע על מורדות מערב הכרמל, על פי היזמים, השכונה החדשה שתבנה תעניק איכות חיים, שטחים ירוקים ונוף פתוח לים.

 

התוכנית כוללת גם שטחי מסחר, משרדים, מוסדות ציבור, שטחים פתוחים, מערכות דרכים חדשות ומתקנים הנדסיים.

מבט על קצה שטח התוכנית המשיק לדרך פרויד

*

על פי המידע הכללי שנמסר לי (ייתכן) ששטח התוכנית חל על מקרקעין שנרכשו על ידי מספר יזמים עוד טרם הקמת המדינה, בימי שלטון המנדט הבריטי.

 

קרקעות אלה משתרעות במורדות שמתחת לרחוב לינקולן ושלוחת תל אהרון בשיפועים חדים מאוד של 65%.

 

להן אז בוצעה פרצלציה והוכנה תוכנית דמוית קיבוץ שבה הוכנס תנאי שבעלי המקרקעין יפתחו על חשבונם אף את התשתיות ומבני הציבור ויתחזקו אותם.

השטח מיועד לבניה בהתאם לתכנית בניין עיר  מתקופת המנדט משנות ה-30 של המאה העשרים. במלבן כתום מצוין  שטח התכנית והצבוע בצהוב מיועד למגורים.

מבט מכיוון תחילת דרך פרויד

לאחר מכן במהלך השנים בדומה נרכשו עוד מקרקעין שהובילו להכנת תוכנית גרנדיוזית ויומרנית בשנת 2012 שכללה 2 מחלפים על דרך פרויד, ביצוע חציבות עתק ויצירת בעיות ניקוז.

 

ההתנגדות אז כללה את כל השכונות הגובלות.

*

מבט אל שטח התוכנית מכיוון כביש 2

הליכי התכנון לא קודמו והתכנית נגנזה בעיקר בשל עלויות עתק למימושה.

 

בהמשך הזמן חלק מבעלי הקרקע פנו לבית המשפט בטענה שחובת העיריה לקדם את התוכנית.

 

החשש לתביעה כספית נגד העיריה גרמה לה ליזום תוכנית חדשה שהיא נשוא המאבק הנוכחי.

 

לאחרונה, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה החליטה לקדם את התוכנית  וקבעה שורה של שינויים משמעותיים שנועדו לצמצם את הפגיעה הסביבתית.

 

נכון ל-2026, ישנן התנגדויות לתוכנית בשל חשש לפגיעה בטבע, מה שהוביל להחלטה על צמצום היקף הבנייה בשטחים רגישים.

זו התכנית שנגדה נאבקים פעילי הסביבה. מה שמסומן בכתום ובחום אלה מבנים, מה שבירוק בהיר זה "שטח ציבורי פתוח" – כלומר שטחים מפולסים וחניונים.

מבט אל שטח התוכנית מהשטח החדש הנבנה ממזרח לשכונת נאות פרס.

ההתנגדות לתוכנית מהסיבות הבאות:

 

קיטוע רציפות אקולוגית מהמדרונות הדרומיים לצפוניים למתחם התוכנית הענק.

 

חציבות אדירות שאינן מאוזנות מול מילוי ואיך ולהיכן יפונו באלפי משאיות.

 

חוסר פתרון ניקוזי ופגיעה פוטנציאלית בערוצי נחל אחוזה וואדי אזוב.

 

אובדן ריאה ירוקה מרכזית לעיר.

 

פגיעה בתדמית התיירותית- נופית של העיר לכל הבאים מדרום.

 

עלויות עתק של פיתוח כולל בניית מחלף על דרך פרויד והכבדה בתעבורה שאף תגרום לרעש בלתי סביר בכל השכונה המתוכננת.

*

מה יראו אלה היושבים במרפסת כשתמומש התכנית

לסיכום, למדתי שהמאבק נגד תוכנית מורדות לינקולן ותל אהרון אינו רק בהיבט התכנוני.

 

המאבק משקף ניגוד חריף בין האינטרסים של בעלי עניין.

 

היזמים, בעלי הקרקע מבקשים לממש את זכויותיהם ולהפיק רווח כלכלי מהשקעתם.

 

פעילי הסביבה והנוף מבקשים לשמור על הטבע העירוני.

 

העירייה נדרשת לאזן בין צרכי הפיתוח ובין שיקול שימור השטח.

 

העירייה הנמצאת בתווך מואשמת על ידי שני הצדדים בהתנהלות לקויה.

*

סוף,
למדתי עוד

עניין מהותי
שגם בחיפה בא לידי ביטוי
הניגוד
בין הרצון לבנות
ולמקסם את ערך הקרקע

ובין הרצון
למנוע את
הרס השטח הפתוח
ולמזער את הנזק
במימוש
בנייה גרנדיוזיות.

*****

  ימים יגידו
מה יהיה
גורל תכנית בנייה
"מו
רדות לינקולן ותל אהרון" 
האם תמומש?
ואם כן,
מה יהיה
הנזק שיגרם
ומה תהיה דמותו
של השטח המשתרע
במערב הכרמל
מול המבואה הדרומית
של העיר.

.

 

חיפה, מראה רח' ירושלים שבהדר הכרמל

 

אחד הדברים האהובים עלי במיוחד והמאתגרים הוא להכיר מקומות חדשים במיוחד ערים אליהן אני מגיע.

 

המסע להכרת חיפה מהווה הזדמנות נהדרת ללמוד את העיר אליה עברתי להתגורר בראשית שנת 2026,

 

אז החלטתי שאסתובב ואטייל בעיר באינטנסיביות ואכיר את חלקיה, את שכונותיה, את רחובותיה המיוחדים, את המוסדות השונים, את אתריה המעניינים לסוגיהם ואת תצפיותיה המרהיבות.

 

את המסע להכרת חיפה, לפי העניין והמקום, אני עושה או בנהיגה ברכב, או ברכיבה על האופניים או בהליכה איטית עם הקביים. הכוונה להרחיב לעשותו גם בנהיגה בקלנועית.

 

למסע להכרת חיפה אני יוצא או לבד או עם חבר קרוב או אישה או איש שהכרתי כשעברתי להתגורר בחיפה.

 

הדר הכרמל הוא אחד מחלקי העיר שהתחלתי ללמוד אודותיו בעזרתו של חברי יותם נבין (אף הוא מהגר מירושלים) המתגורר בו.

 

יותם, שהוא "וותיק" יותר ממני בחיפה, הציע שכל פעם נצא להסתובב ברגל ונטייל בנחת ברחוב אחד או שניים בהדר.

 

ביום שלישי, 19 במאי 2026, בשעות שלפנות ערב יותם ואני יצאנו לתור בהדר הכרמל.

 

חלק הראשון של התיור היה לכל אורך רחוב ירושלים ולו מוקדש תיעוד זה.

*

רחוב ירושלים הוא אחד הרחובות המרכזיים והוותיקים של הדר הכרמל.

 

הרחוב משתרע על קו גובה טופוגרפי ונמצא בין גן בנימין בדרום לרחוב בלפור סמוך לבניין הטכניון הישן בצפון.

 

רחוב ירושלים מקביל לרחובות הרצל, נורדאו מצפון מזרח  ורחוב פבזנר מדרום מערב.

 

הרחוב חוצה את רחוב הלל יפה ורחוב חיים.

 

רחוב זה עבר תמורות רבות מאז שנבנה לפני יותר ממאה שנים, בראשית שנות ה-20 של המאה העשרים.

 

תפארתו של רחוב זה התקיימה במשך מספר עשורים ופגה בהדרגה במחצית השנייה של המאה העשרים.

*

התיור של יותם ושלי לאורך כל רחוב ירושלים התנהל באיטיות, עצרנו להתבונן בכל הבניינים שברחוב וכמובן שרבים מהם צלמנו.

מטרת תיעוד זה היא
להציג את רחוב ירושלים,
ובמיוחד הבניינים שבו,
כפי ראינו וצלמתי אותם
.

בתיעוד זה
מובא מעט מידע
אודות רחוב ירושלים.

תיעוד זה
אינו מציג את
"הסיפור"
אודות הבניינים,
האדריכלות שלהם,
מי התגורר
בהם בעבר
ומי מתגורר
בהם היום.

מבט על קצה הרחוב מרחוב בלפור

*

*

*

*

ראשיתו של הרחוב בסוף העשור השני של המאה העשרים.

 

הרחוב נכבש (אך לא נסלל) כבר במהלך מלחמת העולם הראשונה כחלק מ"עבודות יזומות" שבוצעו בהדר הכרמל.

 

בשנות ה-20 של המאה העשרים הרחוב היווה  חלק מתכנונו של ריכרד קאופמן להדר הכרמל  על פי תפיסת עיר גנים וכתכנוניו המאוחרים בחיפה (בת גלים, כרמל מרכזי וכיוצא בזה).

 

עקרון מרכזי בתכנון היה התווית רחובות על בסיס קווי הגובה הטופוגרפיים הטבעיים, ובקצותיהם גנים: גן בנימין בדרום וגן הטכניון בצפון.

 

לאור העובדה שהרחוב תוכנן להיות כעיר "עיר גנים", הותרה בתחילה בניית בתים בעלי שתי קומות בלבד. קביעה זו הכעיסה את בעלי הבתים רצו למקסם את משאבי המגרשים שקנו ולבנות דירות נוספות.

הרחוב וסביבתו בשנות ה-30' של המאה העשרים.

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

בתים שנבנו בשנותיו הראשונות של הרחוב נבנו ותוכננו על ידי ראשוני הקבלנים והאדריכלים של "חיפה העברית" באותה תקופה.

 

בשנות ה-30' של המאה העשרים, בתקופת העלייה החמישית, השתכנו ברחוב רופאים רבים מקרב עולי גרמניה.

 

ברחוב כך מספרים, התגוררו אנשים מכל גוני הקשת הפוליטית של אותה תקופה – לעיתים אף באותו בניין.

 

בעבר רחוב ירושלים נחשב יוקרתי, והתגוררה בו עילית החברה היהודית כאבא חושי, אוריאל שלון ושלמה זלמן נתנזון.

שני בניינים חדשים משנות ה-60' או ה-70' שנבנו במקום הבתים הראשונים שנהרסו

*

*

*

מורד רחוב הלל יפה

מעלה רחוב הלל יפה

*

בשנות ה-70' של המאה העשרים ובהמשך השנים ירד רחוב ירושלים מגדולתו, בדומה לתהליך שעברו שאר חלקי שכונת הדר הכרמל.

 

לאחר המעבר  של משפחות מבוססות לכרמל הפך הרחוב בחלקו הגדול לבניינים שאכלסו עסקים

 

עם מעברם של משרדים ממשלתיים ובתי המשפט לעיר התחתית ננטשו חלק מן הדירות והבתים.

 

על אף שחלק מהבניינים נבנו מחדש, חלקם שונה ובחלקם מוקמו משרדים – שומר הרחוב על אופייו המיוחד בהדר הכרמל כמו שראו אותה מייסדיה ומתכנניה.

*

*

מורד רחוב חיים

*

*

*

בתחילת המאה ה-21 שיפצה עיריית חיפה את הרחוב כחלק משיפוץ הרחובות הסובבים את תיאטרון חיפה.

 

הרחוב כמתחם ורבים מבתיו מוגדרים כמבנים לשימור.

 

על מנת  לשמור על מורשת הבניינים הוועדה לשילוט היסטורי של עריית חיפה ובאמצעות המועצה לשימור אתרים הציבה שלטים בו מצין מידע על הבניינים והאנשים אשר התגוררו בהם.

*

*

*

*

*

*

אנשים טובים מאכילים ציפורים

*

*

*

מבט על קצהו הדרומי של הרחוב מכיוון גן בנימין

סוף,

היה מעניין
לשוטט ברחוב
ולהתרשם
משרדי ניחוחות
העבר המפואר
שהוא מקרין.

רחוב ירושלים
הוא אושייה חיפאית
שכדאי להכיר אותה,
אם לא לעומק,

אז לפחות
לשוטט בה.

*****

תודה  לך
יותם נבין
שיצאת איתי
לשוטט ברחוב. 

 

רכיבת צילום בקיסריה ובשדות ים

 

רכיבה על אופניים היא מרכיב ב"תפריט" הפעילות הפיזית השבועית.

 

כל שבוע אני משתדל מאוד לרכוב פעם אחת ואם אפשר גם פעמיים.

 

לרוב, אני רוכב לבד, כך אני יכול לקבוע את המסלול, טיבו ואורכו ואיני מוגבל לעצירות הרבות לצילום.

 

מעת לעת אני רוכב עם חבר המודע למגבלות וליכולות שלי ויש לו סבלנות ומקבל את העצירות הרבות לצילום.

 

ביום שישי 15 במאי 2026 חברי דורון קדמיאל כתב לי "פתחו קטע טיילת חדש לאורך הים בקיסריה, מחבר את האקוודוקט לנמל העתיק. יכול להתאים לך מחר? בכלל יש כמה מסלולים יפים בקיסריה שאפשר לארוג אותם למסלול רכיבה יפה."

 

נעניתי בשמחה ובחדוה להזמנתו של חברי דורון קדמיאל לרכוב אתו.

 

ביום שבת 16 במאי 2026, בשעת בוקר מוקדמת, על פי הנחיית דורון התייצבתי בחניון חוף האקוודוקט שבקסריה.

 

כעבור דקות בודדות דורון הגיע ברכיבה מביתו שבפרדס חנה.

 

יצאנו לסיבוב הרכיבה במסלול המסומן במפה.

המסלול עם כיוון השעון, אורכו 15 ק"מ של הנאה צרופה של רכיבה בעיקר על שבילי אופניים אבל גם ברחובות קסריה ושבילי שדות ים.

במהלך הרכיבה צלמתי וצלמתי

יופי דורון, צילום לעניין!

להלן מובאים מספר תמונות מהשפע שצולמו
וגם מידע מועט על היישוב קיסריה וקיבוץ שדות ים.

רגע לפני יציאה לדרך

דורון הגיע!

*

*

*

*

*

קֵיסָרְיָה הוא יישוב פרברי פרטי השוכן ליד קיסריה העתיקה ונכלל בתחום המועצה האזורית חוף הכרמל מאז שנת 2003.

 

על פי אומדן הלמ"ס נכון לסוף פברואר 2026  התגוררו בישוב 5,770 תושבים.

 

היישוב קיסריה ארוך וצר – אורכו כ-5 ק"מ ורוחבו אינו עולה על 1 ק"מ והוא משתרע בין כביש 2 ממזרח ובין אמות המים לקיסריה העתיקה וחוף הים ממערב.

 

לאורכו של היישוב נמתח רחובו הראשי – שדרות רוטשילד – ומשני צדדיו משתרעות שכונות היישוב.

 

קיסריה הוא היישוב היחיד בארץ המנוהל על ידי חברה כלכלית, "החברה לפיתוח קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד בע"מ" שבבעלות קרן רוטשילד קיסריה שנוסדה על ידי הברון אדמונד דה רוטשילד נכדו של הנדיב הידוע.

 

קיסריה נחשב לאחד היישובים היוקרתיים בארץ שרוב תושבי בעלי הכנסות גבוהות, הבנייה בו נמוכה (וילות וקוטג'ים), חזותו נאה ואיכות החיים שהוא מציע לתושביו גבוהה.

*

מבט לשכונת אור ים, השכונה הדרומית החדשה והמפוארת של אור עקיבא, ממזרח לכביש 2

*

*

*

*

*

*

*

*

*

דורון, גם צילום זה הצליח לך, תודה!

*

בתוך קיבוץ שדות ים

*

קיבוץ שדות ים הוקם במקור בשנת 1936 ליד קריית מוצקין על ידי קבוצה של הנוער העובד שנקראה "קבוצת-הים" שעברה השתלמויות רבות בנושאי ים.

 

שדות-ים עלתה למקומה, גבעה במרחק כמה עשרות מטרים מחורבות קיסריה בתחילת מאי 1940. הכוונה הייתה לפתח בתחילה במקום את הדייג החופי, ובהמשך הזמן – לעסוק גם בחקלאות באדמות המקום, לאחר רכישת זכויות חכירה מתושבי הכפר הבוסני קיסריה (המצודה הצלבנית).

 

הקיבוץ שימש כבסיס הפלי"ם, הפלוגה הימית של הפלמ"ח, משנת 1943 עד 1948.

 

היום, הקיבוץ שנכלל בתחום המועצה אזורית חוף כרמל הוא קיבוץ שיתופי המונה היום כ-500 חברים, ילדים ותושבים. בשנים האחרונות ישנה מגמה של חזרת משפחות בני הקיבוץ ולכן הוא אינו מקבל חברים חדשים פרט לבני המשק.

*

*

*

*

*

*

*

הקצה הצפון מזרחי של קיסריה העתיקה, הצלבנית

*

*

*

*

*

*

*

 

סוף,

מסיבה
שאינה ברורה,
שנים רבות
לא הסתובבתי
ביישוב קיסריה
ובעתיקות קיסריה.
.

שמחתי על ההזמנות
שנוצרה היום
לטייל ביישוב.

נהניתי לרכוב
בשבילי האופניים
וברחובות היישוב,
ששמו הולך לפניו.
לרגע נדמה
היה לי
שאני נמצא
ביישוב פרברי
בחוץ לארץ.

נחמד היה
להגיע
למרכז הימי קיסריה
ולמרכז הימי שדות ים
שהצמיחו
אלופים אולימפיים.

ברכיבה
בשדות ים נזכרתי
בביקור בו
לפני חמש שנים.

הרכיבה לאורך
חוף הים
הייתה תענוג,
גם לי
הים עושה טוב.

הטיול הרכיבה
התקיים
במזג אוויר נפלא,
קריר ונעים.

אני חותם
על מזג אוויר כזה
לכל הקיץ!

תודה לך
דורון קדמיאל
על
היוזמה ומימושה!

 

המתעניינים והמבקשים להרחיב דעת ראו
קיבוץ שדות ים שעל חולות חוף מדרום לקיסריה
ובתיעוד זה גם מידע אודות
בית חנה סנש ומועדון השייט שדות ים
שרידי אמות המים לקיסריה בין בנימינה
ובין שפך נחל תנינים ובג'אסר א-זרקא

אדם בסביבתו, עפר שטינבך, אופה לחם מחמצת, חיפה

 

עניינו של תיעוד זה הוא עפר שטינבך אופה לחם מחמצת.

*

*

*

עפר הוא המקים ובעליו של העסק הנקרא "לחם שאור – פת שטינבך מאפיה חשמלית" שנמצא ברחוב יפו 28 שבעיר התחתית של חיפה.

*

*

עפר אופה 40 סוגי לחמים כפריים העשויים ממחמצת כפרית.

 

הלחמים עשויים ללא סוכר, ללא שמרים, ללא משפרי אפיה  וללא חומרים משמרים

 

הלחמים מכילים 70% קמח כפרי, 30% קמח חיטה מלא, ותוספת של מעט טחינה משובחת בבצק שיוצרים  שילוב מושלם של טעם, מרקם ואיכות.

*

*

*

*

בנוסף למאפי הלחם הטריים הוא מוכר גם ממרחים, ריבות, פסטה טרייה ועוד. לדבריו "מבחר שלא נגמר".

*

הקשר הראשון עם עפר שטיינבך נוצר בעיצומה של המלחמה נגד איראן ונגד חיזבאללה בלבנון בשלהי חודש מרס 2026.

 

ידידי, רון רוגין איש חיפה שמכיר אותו הוא שחיבר בינינו.

 

בתיעוד שעניינו השיטוט באחוזה, בין מרכז הרפואי כרמל ובין מרכז חורב שולב צילום זה.

*

כשרון ראה  את הצילום, הוא סיפר לי מעט על עפר שטינבך.

 

רון המליץ שאפגוש אותו כי הוא איש מעניין, מיוחד, יוצא דופן והוא "דמות חייפאית ססגונית".

 

לא היססתי וייצרתי קשר עם עפר והצעתי לו להצטרף למיזם אדם בסביבתו.

אדם בסביבתו הוא אחד מיזמי הצילום שהתחלתי בצעדים מהוססים בשנת 2020.

 

משנת 2023, אני עוסק בו מעת לעת

 

מיזם זה מלהיב אותי כל פעם מחדש.

 

מיזם זה כולל צילום של אנשים מכל תחומי החיים במקומותיהם.

 

מדובר על אנשים, אותם אני מכיר זמן רב או אלה שאני נחשף אליהם במקרה או שלא במקרה.

 

בתיעוד אודותיהם משולבים הצילומים ב"תמצית הסיפור" שלהם.

השיחה ראשונה ביני ובין עופר הייתה ימים בודדים לפני פסח.

 

בגלל חופשת הפסח ואילוצים נוספים אחריהם, הפגישה הראשונה נדחתה מספר שבועות.

 

הפעם הראשונה הגעתי אל עפר הייתה ביום שלישי 5 במאי 2026.

 

עפר סיפר לי על עצמו ועל העסק שבנה והראה לי את המאפייה. אז גם צלמתי אותו מעט.

 

בהזדמנות זו הכרתי את החנות והמאפייה ולמדתי כיצד עלי להתארגן לצילום העיקרי.

 

לאחר הפגישה עפר שלח לי מעט חומר רקע נוסף עליו כך שיכולתי להרחיב את ידיעתי אודותיו ולהכין את החלק הכתוב של התיעוד.

 

ביום שני 11 במאי 2026 השכמתי קום ובשעה 05:30 הגעתי למאפיה בזמן שעפר פתח אותה.

 

אל המאפיה הגיע גם חברי יותם נבין.

 

נכחתי במקום ובעיקר במאפיה במשך ארבע שעות.

 

בפגישה מקדימה עם עפר סכמתי אתו שאהיה "כמו זבוב על הקיר" ולא אסיח את דעתו.

 

כך היה צלמתי אותו בעשייתו.

 

לקראת השעה 07:00 הגיעו למאפיה עוזריו של עפר, ארבעה אנשים:  שלוש נשים צעירות וגבר צעיר וגם אותם צלמתי ולבקשתם לא עם פניהם.

*

להלן מובאים המידע
אודות עופר
והעסק שהקים,
צילומים שנעשו
בשני המפגשים.
ומספר צילומים
מהעבר
שעפר העביר לי.

*

לחם מחמצת הוא לחם המורכב לרוב ממספר מרכיבים בודדים: קמח, מים ומלח.

 

המחמצת מחליפה את תפקיד השמרים שחשוב כל כך בבצק כדי לגרום לו לתפוח.

 

מחמצת גם היא מורכבת מקמח ומים.

 

תפקיד המלח הוא למנוע התפתחות של בקטריות וחיידקים שליליים בהתפתחות הבצק ולחדד טעמים.

 

תהליך הכנת לחם מחמצת לרוב מתפרס על פני כמה שעות עד כמה ימים.

*

*

*

*

*

עפר שטינבך, משכים קום מדי יום בשעה 04:30 כעבור שעה הוא מתחיל רק כדי לייצר את אותם לחמים במו ידיו.

 

כאמור, המאפייה נמצאת בעיר התחתית של חיפה שהפכה לשם דבר באזור, המשך ישיר לעשייה משפחתית ענפה שהחלה אי שם בפולין ועל כך יורחב בהמשך.

*

*

*

*

*

*

*

*

עפר שטינבך הוא אדם חברותי, איש עמל ונוֹחַ לַבְּרִיוּת.

 

עפר הוא "איש חיפה" ברָמָ"ח אֵיבָרָיו וּשְׁסָ"ה גִּידָיו.

 

עפר הוא דור שלישי לאופים.

 

בהשכלתו הוא אדריכל, אך לא עבד במקצוע אפילו יום אחד.

*

*

*

עפר (1969) נולד וגדל בחיפה.

 

הוא למד בביה"ס היסודי בן גוריון שברוממה הישנה ובתיכון בביה"ס אליאנס ובסמ"ת במגמת טכנאות רכב.

 

שירותו החובה שלו בצה"ל (1988 – 1990) היה במסגרת חיל חימוש.

*

*

בשנת 1992 עבר תאונת דרכים עצמית קשה שכשרכב על אופנוע.

 

לאחר מכן נדרש לשנה של פעילות אינטנסיבית לשיקום.

 

לאחר השיקום למד אדריכלות בביה"ס ויצו שבחיפה וסיים עם תואר הראשון בלימודי הנדסת בניין B.S.C  –  Bachelor of Science.

 

בשנת 2000, לאחר לימודיו יחד עם חבר הקים מסגרייה לעבודות ברזל ועבד בה במשך שנתיים וחצי.

 

בהמשך הזמן עבר להתגורר עם בת זוגתו קרן בערי מטרופולין המרכז

 

שם  פעל כעצמאי בעיסוקים שונים שלדבריו "לא תפסו אותו ובעיקר לא עניינו אותו".

 

בשנת 2006 קיבל מתנה "מכונת לחם חמצת חשמלית" לשימוש ביתי. המתנה כללה גם ספר להכנת לחם.

 

אז הבין כאדריכל במקצועו, שעדיף לו לעצב לחמים מאשר חללים וחדרים ולבחון את המכונה המעניינת.

 

אז החלו צעדיו הראשונים בהכנת לחם מחמצת ולדבריו, כאמור, לשימוש ביתי בלבד

*

בשנת 2012 נפרד מקרן והחליט לחזור לחיפה.

 

עופר שלדבריו, אוהב את עבודת כפיים רצה להיות קבלן בניין. זו הסיבה שגם למד אדריכלות.

 

עפר חָבַר לַחֲבֵרוֹ קַבְּלַן בִּנְיָן שעסק בשיפוצים ועבד איתו.

 

בשנת 2013 רכש תנור תעשייתי לאפיית 12 כיכרות לחם ומלוש להכנת בצק  12 ק"ג.

 

עפר התחיל לאפות לחם בביתו ומכר אותו לחברים ומכרים שהגיעו אליו דרך הפייסבוק.

 

במשך הזמן פיתח מערכת הזמנות מראש וכך במשך שלוש וחצי שנים גדל מספר ההזמנות.

 

לצורך חלוקת הלחם בנה ארגזי עץ לחלוקה.

 

בהמשך הזמן שכלל את מכירת הלחם.

 

בשנים 2015 – 2016 בימי שישי מכר 60 כיכרות לחם בדוכן מוצרי בריאות בקניון חיפה.

 

בנובמבר 2017 עפר החליט להעביר את מערך אפיית הלחמים מביתו.

 

הוא שכר ברחוב יפו 28 שבעיר התחתית חנות שחלקה הוא מאפייה.

 

מקום זה בו נמצאת עד היום "פת שטינבך מאפייה חשמלית".

 

כשפרצה מגפת הקורונה בשנת 2020 והוטלו סגרים נאלץ לסגור את החנות.

 

ואז החל למכור את לחמיו ברשת המרכול סטופמרקט ובשנת 2023 חדל לשווק דרכה בגלל אי כדאיות כלכלית.

 

בשנת 2023 פתח אותה שוב וגם פתח חנות באחוזה שבכרמל שהייתה שייכת ללחם תושיה שחדלה לפעול.

*

*

עופר הוא נצר של ממשפחת פת, משפחה של אופים שעלתה לישראל מפולין בשנת 1920

 

שם המשפחה של 9 האחים וההורים שעלו לארץ היה פט שמשמעותו פורטוגלים טהורים.

 

מכיוון שכל עיסוקם היה הכנת לחם טרי ואיכותי, החליטו ההורים לשנות את האות ט' ל-ת', דבר שהשתרש היטב ותרם לתדמית של המאפייה".

 

הוא נכד של מייסד מאפיות פת שפעלו בחיפה בין השנים 1922-1956.

המקור ארכיון משפחתו של עפר

לדבריו" "סבי ניצל משדה הקרב במלחמת העולם הראשונה, בזכות העובדה שידע לאפות לחם לחיילים. כשעלה לארץ החליט להמשיך ולאפות",

 

היסטוריה המשפחתית מתועדת על קירות המאפייה המעוטרים בצילומים שחור לבן.

*

הסב הגאה עומד ליד המשאית הממותגת 'א. פת מאפייה חשמלית' בחזית המאפייה, לצד עגלות עם סוסים שמחכות להביא את המאפים הטריים לתושבי האזור.

*

*

לדברי עפר יש משמעות של תוספת המילה חשמלית, לשם מאפיית הבוטיק והיא קשורה לסבו.

 

בתקופת המנדט בזמן שהחשמל היה מצרך נדיר בעיר חיפה, אם בכלל, הסב התהדר במיקסר שנחשב אז משוכלל ולמקור גאוותו.

 

כשהסב הבין שהמאפייה שהוא מנהל, מייצרת לחם איכותי וטרי לסוכנות היהודית, למשפחות אנשי השלטון והצבא הבריטי, לתושבי האזור היא חדשנית. זאת בזמן שהמתחרים עדיין לשים את הבצק ביד.

 

עפר ציין כשמצא את תמונת סבו לצד האוטו לחם שלו ועליו כתוב 'א.פת – מאפייה חשמלית', החליט לאמץ את הביטוי מאפייה חשמלית והוסיף אותו למילים פת שטינבך".

*

לצד צילומי המשפחה המציגים כאמור את הסב ואת בני המשפחה בישראל של לפני הקמת המדינה, בחנות מוצגים  פריטים היסטוריים דוגמת מכונות ביתיות לפריסת לחם וארגזי לחם עתיקים העשויים מעץ או אמייל.

*

תוכנת ניהול המאפיה שבנה לעפר אחיו

*

את הלחמים עצמם מכין שטינבך על פי מתכונים שהוא עצמו יוצר.

 

כולם לחמי מחמצת מחומרי גלם טבעיים וטריים בלבד, ללא חומרים תעשייתיים או סוכר, מלבד לחלות העשויות 100% קמח כוסמין, טחינה ושמן זית ונמכרות בימי שישי בלבד.

*

כל לחם גם זוכה לשם המייצג את תכולתו. "לוז אנד מור" הוא לחם עם אגוזי לוז וסוגים נוספים של אגוזים וגרעינים.

 

לחם "שועלי" עשוי משיבולת שועל, אגוזי לוז, קשיו, גרעיני דלעת, חמנייה ועגבניות מיובשות;

 

לחם "שועלי מטריף חריף", משלב גם פלפל חריף; "מלך הארגמן" – עשוי ומאגוזי לחם וחמוציות;

 

לחם "טוטם" מיוצר בתבניות ייחודיות, המיוצרות גם בייצור אישי, ועשויות חרס או נירוסטה.

*

בנוסף לחנות ולמאפיה ברחוב יפו, כאמור, בלב הכרמל ברחוב חורב 13, נמצאת החנות הבית של "פת שטינבך מאפייה חשמלית",

 

החנות מציעה למעלה מ-40 סוגי לחמים טריים, הכוללים גם את מרכולתם של מאפיות בוטיק נוספות באזור (מאפיית לחמים (לחם ארז לשעבר), ברידא ונטול גלוטן.)

 

בנוסף בחנות זו נמכרות עוגות, עוגיות פסטה טרייה קפואה ומוצרי מעדניה איכותיים.

*

*

תוך כדי לימוד אודות עפר ראיתי את כותרת אחד המאמרים שנכתבו עליו "מהתנור של סבא למאפיית בוטיק איכותית".

 

לדברי עפר, עם עבר מפואר של אפייה משפחתית ולחמים שנאפים מדי יום באהבה, הוא ממשיך  את דרכו של סבו ונותן למסורת חיים חדשים.

 

בעזרת מיקסר חשמלי, השקעה עצומה ולחמי מחמצת טריים ואיכותיים, הוא מגשים את בחירתו לחזור לשורשים במאפיית בוטיק בלב חיפה. לדידו,

 

המקום בו נמצאות המאפיה והחנות מחבר בין זיכרונות ילדות לטעמים משובחים, בין מסורת רבת שנים לאיכות עכשווית ומקוריות.

 

במשך השנים, עפר התמודד עם האתגרים רבים: הקושי להתפרנס ולשרוד מעבודת כפיים, עלויות ייצור גבוהות, חומרי גלם יקרים וחוסר תמיכה ממשלתית בעסקים קטנים ויצרנים עצמאיים,

 

למרות כל קשיים אלה הוא ממשיך בכל הכוח ונחשב לסיפור הצלחה מקומי וישראלי.

 

המאפייה שהפכה למותג מקומי לבית חם לאוהבי לחם אמיתי, הנעשים בעבודת יד, מתוך תשוקה, הקפדה וסבלנות.

 

מדובר במקום בו אפשר ליהנות ממוצרים משלימים, כוס קפה איכותי וסיפורים נוסטלגיים שיוצרים יחד חוויה שהיא הרבה מעבר לאפייה – חיבור בין עבר לעתיד, בין מסורת לקדמה ובין קהילות שמוצאים כאן תחושת שייכות, השראה וטעם של בית.

 

סוף,

שמחתי להכיר את עפר,
התרשמתי מאוד ממנו
ונהניתי מאוד לצלם אותו

*****

תודה לך
רון רוגין
שהכרת לי
את עפר
וחיברת בנינו

*****

תודה לך
יותם נבין
שהשכמת

והגעת למאפיה
והיית לרגע גם
עוזר צלם

*****

תודה לך

עפר שטינבך

שפתחת אשנב
לעולמך הנהדר
והראית
מה אתה אוהב
ומה אתה יודע לעשות.
אני מאמין שעוד
תפרח ותגדל
ותעשה חייל.
אתה יחיד ומיוחד
ושבודדים הם
אנשים כמוך.  

 

חיפה, לאורך חוף הים בשעות האור האחרונות (מאי 2026)

 

אחד המאפיינים הייחודיים של חיפה (ויש לה הרבה) הוא השילוב בין הר לבין הים.

 

אני אוהב שילוב זה ואני משתדל ליהנות ממנו כמה שניתן.

 

הרכיבה לאורך החוף הארוך של העיר בו אפשרית ומותרת הרחצה, היא אחת מהפעילויות הפיסיות המועדפות עלי.

 

לאלה שמכירים אותי מיותר לומר שהרכיבה משולבת בצילום.

 

ביום שישי, 8 במאי 2026, בשעות האור האחרונות, יצאתי לרכיבת/צילום לאורך חוף הים במסלול קווי, הלוך ושוב באותה דרך.

 

הפעם החלטתי להתחיל בקצהו הדרומי של החוף.

 

מאחר ובמשך היום נשבה רוח צפונית חזקה, העדפתי שעיקר המאמץ ברכיבה יהיה מול הרוח בכיוון הלוך ובדרך חזור הרוח "תדחוף" אותי ואתאמץ פחות.

 

על פי הנחיות עיריית חיפה, אסורה הרכיבה על הטיילת בה אין שביל רכיבה.

 

בקטעים אחדים שביל הרכיבה על האופניים נמצא רחוק מהחוף צמוד למסילת הברזל.

 

לארוך שכונת בת גלים לא קיים בכלל שביל רכיבה שאפשרית רק לאורך רחוב העלייה השנייה הסואן.

 

לא נורא, למרות ההגבלות, רכבתי מחוף כרמל עד קצה שכונת בת גלים.

 

כשהתחלתי לרכוב, שמחתי שאחרי תקופה ארוכה בזמן המלחמה בלבנון פעל הנַוְטָן  (מערכת איכּוּן עולמית (Global Positioning System – GPS).

 

שמחתי הייתה קצרת מועד. לאכזבתי, כשהתחלתי לרכוב חזרה בשכונת בת גלים שוב נעלם G.P.S.

 

חדלון זה נבע, כנראה, בגלל ירי הטילים מספר שעות קודם לכן לגליל המערבי ולקריות המפרץ.

 

שיבוש זה מנע שוב לקבל בסיום הרכיבה קובץ מדויק של המסלול.

 

בסיום הנווטן הראה שרכבתי כ-650 ק"מ בלבנון. הזוי?

 

ההערכה שרכבתי 16 ק"מ אולי מעט יותר.

 

כמו בכל רכיבה, צלמתי, לאורך שביל האופניים ולאורך החוף, ככל שניתן היה להתקרב אליו.

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

המיקוד בצהוב של הקיץ

כאן המיקוד בכחול של הים

מנחת המסוקים של בית חולים רמב"ם

*

הבתים ליד הים

*

*

*

*

*

סוף,

את השקיעה
כבר ראיתי
מהבית.

חזרתי מבסוט
"נתתי עבודה",
גם רכבתי
וגם צלמתי. 

 

 

.

תל אביב, מרכז הספורט הלאומי תל אביב באזור שמעבר לירקון

 

כל מי שמכיר אותי יודע שאחת מהתכונות שלי היא אהבתי לחדש ולהתחדש.

 

היום בגילי המתקדם (71) איני קופא על השמרים ולא נח על זרי הדפנה.

 

שנים רבות, במשך לימודיי האקדמיים (תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט) ואחריהם עסקתי במחקר מעמיק ויסודי וכעת נגמר לי הסוס.

 

היום לא מעניין אותי לכתוב מאמרים אקדמיים, להקפיד על כל מבואה וציון מקורות ארכיונים או אחרים.

 

חבר שמכיר אותי שנים רבות, פרופ' מכובד שהיה בעבר מורה שלי,  אחר כך הייתי עוזר הוראה שלו, בהמשך השנים שמרנו על קשר, ובשנים האחרונות הוא אף הצטרף לטיולים שלי הזמין אותי לכנס אקדמי שיערך בחיפה בשבוע הבא.

 

היום אין לי גם עניין להשתתף בכנסים וימי עיון אקדמיים.

 

בתשובתי כתבתי לו, בין היתר " אני חושב שקלטת אותי בשנים האחרונות, היום תן לי רק להסתובב בשטח הפתוח ובעיר וכמה שיותר, מעניין אותי להכיר אנשים ולצלם כל מה שאני רואה וכל מה שאני יכול.

 

היום מעניינת אותי הכתיבה בעיקר על חוויות ומעט מידע.

 

היום בכתיבתי אני שואף להיות שטחי ורדוד במחקר.

 

בתיעוד הטיולים שלי אני רוצה להיות חסכן וקמצן במילים ונדיב בצילומים.

 

המצלמה (לא זו שבטלפון) הפכה להיות אחד מאברי גופי. לכל נסיעה אני לוקח אותה איתי.

 

ביום רביעי 6 במאי 2026 פגשתי מספר חברי יַלְדוּתִי וְנַעֲרוּתִי שהיינו יחד בגדוד אלמגור בשבט צופי רמת גן המהולל.

 

הפגישה הייתה במסעדה בבניין הוועד האולימפי שנמצא ברחוב שלום בכור שטרית צמוד לפארק הירקון.

 

אזור זה בשנות המדינה הראשונות נקרא "מעבר לירקון" והיום נקרא מרכז הספורט הלאומי תל אביב ושמו העממי המוכר "מרכז הספורט – הדר יוסף" בגלל שנמצא במתחם שכונת הדר יוסף.

*

*

בנסיעה בקלנועית בדרך חזרה לחניית הרכב, התלהבתי ממקבץ תשתיות הספורט הנמצאות במסמיכות אלה הכוללות את מרכז הספורט הלאומי תל אביב.

מרכז הספורט הלאומי תל אביב כולל מתקני ספורט רבים ומוכר גם בשמו "הבניין האולימפי".

 

בנוסף, נמצאים בו גם משרדים של אגודות ספורט רבות בהם: משרדי איגוד האתלטיקה בישראל, משרדי הוועד האולימפי בישראל, משרדי איגוד הג'ודו בישראל ואיגוד הכדורעף הישראלי וכן איגודי ספורט נוספים.

 

במתחם פועל כיום גם קמפוס החינוך הגופני של מכללת סמינר הקיבוצים.

 

מרכז הספורט הלאומי מהווה מתחם משלים למכון וינגייט שבנתניה.

 

בעוד במכון מתבצעת הכשרת מרבית ספורטאי ישראל, במרכז הספורט מרוכזות רוב אגודות הספורט הלאומיות של ישראל, המפקחות על תהליכי הספורט.

אז חשבתי שתהייה זו טעות לא לצלם את תשתיות הספורט.

 

רציתי להנציח את המראות של הנוף העירוני בו עברתי בשעת אחר הצהרים של יום אביב.

 

לכן, תיעוד זה, ברוח השטחיות והרדידות כולל את צילומי המראות.

הגשר המחבר בין המרכז ובין שכונת הדר יוסף

*

*

*

*

*

חוויה האולימפית הוא מרכז מבקרים אקטיבי שהוקם בשנת 2009 על ידי הוועד האולימפי בישראל .

 

המרכז נמצא בבניין הוועד האולימפי של ישראל.

 

המרכז הוקם כחלק משליחותו של הוועד להנחיל את הערכים האולימפיים בקרב אוכלוסיית המדינה.

 

מטרת הקמת המרכז לייצר בקרב המבקרים דמויות לחיקוי אשר פרט לכישרונם המולד, גם עבדו במשך שנים רבות על התמקצעות בתחומם והגיעו להישגים.

 

בשנת 2012 קיבל המוזיאון הכרה עולמית כשהתקבל כחבר בארגון המוזיאונים האולימפיים של הוועד האולימפי הבינלאומי.

*

שביל רכיבת האופניים, חלק מהעניין

*

*

*

*

*

*

מרכז האתלטיקה כולל את "אצטדיון האתלטיקה הלאומי" נבנה בראשית שנות ה-80' של המאה העשרים.

 

התחרות הבינלאומית הראשונה בו התקיימה במסגרת תחרויות האתלטיקה של כינוס הפועל ה-13 בשנת 1983.

 

אצטדיון האתלטיקה הראשי כולל שמונה מסלולי ריצה וכ-6,000 מקומות ישיבה ביציע אחד מערבי (רק כשליש מהטריבונה כולל כיסאות והשאר טריבונת בטון חשופה, מה שמכונה יציעי עמידה).

*

האצטדיון שופץ בשנים 2008 ו-2009 ושודרגו בו מסלולי הריצה, לוח התוצאות ומערכות תצוגה נוספות.

 

האצטדיון מוגדר ברמה 2 על ידי איגוד האתלטיקה הבינלאומי, כך שמתאפשר לו לארח תחרויות רשמיות בינלאומיות קטנות.

 

לצידו אצטדיון אתלטיקה נוסף לאימונים שנבנה ב-1988 הכולל שישה מסלולי ריצה.

 

בסמוך אליו נמצאים משרדי איגוד האתלטיקה בישראל. ב-31 בינואר 2017 הרסו את אצטדיון האימונים לצורך הקמת ולודרום אולימפי בשטחו שנחנך רשמית ב-2020, על אף מחאת אתלטים שטענו לפגיעה בתנאי האימונים במרכז.

 

הוולודרום ממוקם במרכז מגרש האימונים ומוקף מבחוץ במסלולי האתלטיקה ששוקמו וכן כולל מסלולי אתלטיקה פנימיים המתאימים לאימונים לתחרויות אתלטיקה באולמות.

 

*

ולודרום סילבן אדמס, הוא הוולודרום האולימפי הראשון בישראל ובנייתו החלה בשנת 2017

 

ולודרום היא זירה למרוצי אופני מסלול. עיקר השימוש בו נעשה לקביעת שיא השעה, מרוצי מדיסון, מרוצי קיירין, מרוצי ספרינט ומרוצי מרדף.

 

וולודרום מודרני בנוי ממסלול אליפטי בעל שוליים משופעים ובו שתי פניות מעגליות של 180 מעלות ושתי ישורות.

 

המעבר מן הישורת לפניה מוטה בזווית כלפי אמצע האליפסה.

 

אורך המסלול נע בן 150 ל-500 מטרים.

 

בוולודרום אולימפי, אורכה של הקפה הוא 250 מטרים. באופן מסורתי, כיוון התנועה הוא נגד כיוון השעון והפניות תהיינה תמיד שמאלה.

 

מרכז עמותת אתגרים

עמותת אתגרים נוסדה בשנת 1995 ע"י קבוצה של נכי צה"ל, נכים אזרחיים ומומחי שיקום, במטרה לקדם ולהעצים אנשים עם מוגבלות באמצעות ספורט ופעילות אתגרית בטבע.

 

אתגרים פיתחה תורה שיקומית פורצת דרך, המשתמשת בענפי הספורט האתגרי ככלי לטיפוח מצוינות, חוסן, כישורי חיים, ביטחון עצמי ושילוב חברתי. הפעילות מתאפשרת בזכות כ-1,500 מתנדבים מעוררי השראה.

 

בפעילויות של אתגרים משתתפים מדי שנה אלפי אנשים מכל רחבי הארץ, בכל גיל ומכל חלקי החברה.

 

הפעילות מותאמת לכל סוגי המוגבלות (פיזית, נפשית, רגשית, פוסט טראומה וקוגניטיבית) ומקיפה מגוון ענפי ספורט: רכיבה על אופניים, ריצה והליכה, שיט, צלילה, גלישת צוקים וטיפוס, סקי מים, קיאקים, גלישת גלים, שחייה בים, פארקי חבלים ועוד.

 

באתגרים מאמינים שרוח האדם יכולה לנצח כל מגבלה.

 

ילדים, בני נוער ומבוגרים עם מוגבלות לומדים להאמין בעצמם וביכולתם לפרוץ גבולות, להתגבר על מכשולים פיזיים ותפיסתיים, להשתלב בקהילה ולממש את עצמם בחיים מלאי תקווה וסיפוק.

*

"בית שניאור – מרכז אתגרים" הינו חלון הראווה של עמותת אתגרים.

 

זהו מרכז מבקרים בו אפשר להכיר את מגוון פעילויות הספורט האתגרי של העמותה ולחוש את רוח האדם והעוצמה המאפיינות את אתגרים.

 

הבית פתוח לאירוח קבוצות ויחידים המעוניינים להכיר את פעילות העמותה מקרוב.

 

"בית שניאור – מרכז אתגרים" הוקם ע"י רות ומישאל חשין להנצחת בנם, שניאור,  שנהרג ב 18.6.2010בתאונת פגע וברח בעת שרכב על אופניו.

*

*

*

*

 

סוף,
כשיצאתי מחיפה
לכיוון תל אביב
לפגוש את חבריי
לא חשבתי
שיהיה לי
גם טיול/צילום
כמו שאני אוהב

כתמיד
לקחתי
את המצלמה
ולא התאכזבתי

צלמתי
את המרכז הספורט הלאומי

וגם צלמתי
את חבריי

*

גם זכיתי
שאצטלם איתם

*

ככה בצילום
במעט כתיבה
אני אוהב
לשמר
את החוויה
של יום
ההגעה
לתל אביב. 

חיפה, תצפיות ומצפורים

 

התיעוד להלן כולל מראות תצפיות ומצפורים
שרובם צולמו בשבועות האחרונים
במסגרת המסע להכרת חיפה
ומעטים צולמו בביקורים קודמים בעיר.

*

מבט מדרך הגיבורים (וואדי רושמיה)

*

צילום ינואר  2016

*

*

מבט על המפרץ משכונת בת גלים

*

מבט על נחל אזוב ממקום מגוריי

מבט דרומה ליד בית חולים כרמל

מבט משיכון הפרופסורים

מבט משביל המערות היורד לנחל שיח בכרמל וותיק

מבט ממצפור אלנבי

רחוב יפה נוף

*

מבט מרחוב קדורס כרמל צרפתי

*

תצפית מרחוב יפה נוף

*

*

*

*

מבט על המבואה הדרומית מרחוב הרופא

*

*

מבט מערבה ממצפור תמר, רמת גולדה

*

*

מצפור אוניברסיטה חיפה

*

*

סוף