הדפסה

ביום שלישי (28/2/2017) לאחר פגרה של מספר שבועות יצאתי לרכיבת השטח הראשונה. טיילתי עם איל אופק בסיבוב קצר ב"חצר ביתו" בעמיקם.

זו לא הייתה הפעם הראשונה באזור זה. כבר רכבתי בו מספר פעמיים בטיולים להלן שבתיעודם ניתן למצוא מידע על האזור והמקומות בו :
מעמיקם לעין השופט ולאורך נחל רז ונחל תנינים
במעלה נחל תנינים, לפסגת רמות מנשה ויער משמר העמק
שלכת האלונים בהר חורשן ובכתף הכרמל
בין עמיקם ובין גלעד

******

מסלול הטיול
בגבעות אלונה במרחב בין עמיקם, גבעת ניל"י ואביאל,

אזור הטיול ובו שטחים טבעיים ושטחים חקלאיים

*****

האזור הגיאוגרפי
גבעות אלונה הנמוכות המשתרעות בדרום מערב רמות מנשה
המרחב בין עמיקם, גבעת נילי ואביאל,
בתחום המועצה האזורית הקטנה ביותר בארץ – מועצה אזורית אלונה.

מרחב הטיול

אלונה – איזור גבעי המתרומם ממזרח לבקעת הנדיב, מופרד לשלשה גושי גבעות המנותקים ביניהם בעמקי הנחלים תנינים ועדה. הגבעות מעוגלות או אליפטיות חרוצות על-ידי ערוצים המתנקזים לכל הכיוונים ויוצרים כיפות המופרדות זאת מזאת בעמקים קטנים. הגבעות מצמיחות חורש מגוון, יער פארק של אלון תבור, בתות עשבוניות ושיחיות של אשחר. העמקים מעובדים: מטעים, כרמים ושדות. רוב השטח שאינו מעובד משמש למרעה בקר. 

מרחב הטיול במכלול יחידות הנוף של רמות מנשה

תחום הטיול בין נחל תנינים ויובליו נחל נילי ונחל אלונה

תחום הטיול בין ערוצי נחל תנינים ונחל עדה

ההיבט היישובי: יישובים כפריים בתחום מחוז חיפה

מרחב הטיול בסוף התקופה העותמנית חלק קד'א (נפה) חיפה

מרחב בטיול בתקופת המנדט חלק ממחוז חיפה

תמונת מצב בסוף תקופת המנדט

המפה היישובית של בראשית ימי המדינה

ההיבט המוניציפלי מועצה אזורית אלונה

מועצה אזורית אלונה היא אחת המועצות האזוריות הקטנות בארץ ותחום שיפוטה הוא כ-21,000 דונם. מועצה אזורית זו כוננה בשנת 1953 וכוללת שלושה מושבים סמוכים זה לזה: עמיקם, אביאל וגבעת נילי, בהם מתגוררים כ-2,5000 נפש וכולם משתייכים לתנועת ההתיישבות של הזרם הרביזיוניסטי בציונות – לתנועת יישובי חירות-בית"ר. רוב אוכלוסיית המושבים עוסקת בחקלאות ובעיקר בגידול כרמים ועצי פרי נשירים.

תחום המועצה האזורית אלונה

בסמל המועצה האזורית אלונה באיים לידי ביטוי שלושה מאפיינים בולטים שלה: עץ האלון, הדומיננטי בחורש שבשטח המועצה בכלל ובפארק אלונה בפרט; אשכול הענבים המסמל את הדומיננטי של יישוביה ומפת ארץישראל השלמה בשני גדות הירדן, סמל תנועת החירות שאליה השתייכו תושבי היישובים בעת הקמתם.

סמל המועצה האזורית אלונה

*****
המקומות והמראות

נקודת התחלה מושב עמיקם

עמיקם – מושב המשתייך לארגון יישובי חירות – בית"ר. השם סמלי. המושב הוקם בשנת 1950 על אדמות הכפר הערבי הנטוש צברין על ידי עולים יוצאי רוסיה שהתגוררו בסין (חרבין ומנצ'וריה) אליה ברחו אחרי המהפיכה הבולשביקית ואליהם הצטרפו עולים מצפון אפריקה ובשנת 19566 גם מספר משפחות שעלו מפולין. היום מספר החקלאים ביישוב קטן ביותר. רוב התושבים כבר לא רויזיוניסטים והענף העיקרי הוא אנשי צבא לשעבר ואנשי הייטק בהווה.

תחום המושב עמיקם

פגשנו ברועה ועדרו ביציאה מעמיקם

ערוץ נחל תנינים ומעליו גשר כביש 6

חצייה פעמיים של קטע 18 בכביש 6

קטע 18 בכביש 6,  בין מחלף עירון (כביש 65) בדרום ועד למחלף עין תות באזור אליקים (כביש 6), משפר את הנגישות לאזור צפון הארץ וממנו חוצה את רמות מנשה מצפון לדרום ומחלק אותן לחלק מזרחי ולחלק מערבי. אורכו של קטע זה כ-18 ק"מ . קטע כביש זה עובר בחבל ארץ בעל רגישות נופית גבוהה ביותר. תוואי הכביש, חוצה שרשרת גבעות רכות שחלקן מכוסה ביער פארק אלון תבור וחלקן בשדות חיטה והוא חוצה שבעה נחלים היורדים מכיוון רמות מנשה לכיוון מערב. בפברואר 2004 הגישה עמותת אדם טבע ודין (אט"ד) עתירה לבג"ץ שהתבקש להורות על הפסקת העבודות בשטח עד שתיבדק האפשרות להעביר את החלק הצפוני של קטע 18 במנהרה וזאת על מנת  למזער את הפגיעה בשטחים הפתוחים. עד אז  סרבו חברת 'דרך ארץ', החברה הבונה את 'חוצה ישראל', והמשרד לאיכות הסביבה לבצע בדיקה כזו. באוקטובר 2004 בעקבות הוראת בג"ץ, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דנה בעניין והחליטה שלא לשנות את התכנית המקורית. המועצה נימקה את החלטתה שלא לשנות את התכנית בכך שמדובר בפרויקט לאומי חשוב, שאושר לאחר דיונים ממושכים וממצים. לדברי המועצה, לא היה במידע שהוצג בפניה כדי להצדיק עיכוב משמעותי בפרויקט. עמותת אדם טבע ודין הגיבה וטענה שההחלטה שהתקבלה מהווה החמצה של הזדמנות לתקן הליך תכנון בלתי נאות. ההחלטה הוכיחה גם שגוף כמו המועצה נכנע ללחצים פוליטיים. חבל מאוד ששטח ירוק בעל ערך ייחודי שאין כמותו בארץ ייעלם וייהרס בשל שיקולים לא ענייניים. לאחר ההחלטה העבודות הסלילה החלו בהתאם לתכנית בה נקבעה תכננו את השתלבות 14 הגשרים בסביבתם, 2 מנהרות באורך כ-350 מטרים המשמשות מעבר אקולוגי. קטע זה נפתח לתנועה ביולי 2009 במתכונת של מסלול דו נתיבי לכל כיוון.

גִּבְעַת נִילִ"י הוא מושב המשתייך לתנועת החרות הנמצא בתחומי המועצה אזורית אלונה. היישוב הוקם בשנת 1953 על ידי עולים מעיראק, טורקיה ותוניסיה. בשנת 1956 חובר היישוב לרשת החשמל הארצית. היישוב קרוי על שם המחתרת ניל"י שפעלה בארץ בתחילת המאה ה-20. ביישוב מתגוררות כ-150 משפחות. החקלאים, בעיקר בני דור המייסדים, עוסקים בגידול ענבים ליין ולמאכל, חקלאות פירות וגידול בקר.

תחום גבעת ני"לי

טיפוס ראשון…לאחר הפגרה

המצליבים הצהובים של החרדל בכרם

מטעי הפרי בתחילת פריחתם

תל צֶפִי נקרא גם חִ'רְבַּת אֶ-סִּתּ לַיְלָה; חִ'רְבַּת סִתּ לַיְלָה.  זה תל שגודלו כשלושים וחמישה דונם הנמצא על גבעה הצופה מדרום אל נחל אלונה, בשולי העמק של נחל תנינים מדרום-מזרח. בין התל לבין השלוחה שמדרום לו נמשך שקע (חפיר שנצבר בו עפר?). כלפי צפון משתפל התל במדורג. בצדו המזרחי של התל – אקרופוליס מוגבה. בתל נערכו חפירות (משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בראשותם של ז' יקר וג' קובו, 1990–1991). בקצהו הצפוני-מערבי של התל נחשפו שרידי חומה, שנבנתה באבנים גדולות, מסותתות סיתות גס. בראש התל נחשפו אבני בניה וחרסים, ובחלקו המערבי נחשפו מדרגות עיבוד, ששימשו למן התקופה הרומית ואילך. עוד הובחנו שרידי דרך, העולה אל התל מצדו הצפוני, ואפשר שבמקום זה היה שער. בשנות הארבעים של המאה ה-20 תועדו באתר בור מים ומערת קבורה חצובה בסלע; המערה היא של חדר אחד, שבדפנותיו נחצבו שני כוכים (רוחבו של כל כוך 0.45 מ' בקירוב). הארכאולוג יוחנן אהרוני הציע לזהות בתל את צפת, הנזכרת ברשימת תחותמס הג' במסעו למגידו. בסקרים לוקטו חרסים מתקופות אלה: הכלקוליתית, הברונזה הקדומה, הברונזה התיכונה, הברונזה המאוחרת, הברזל א'–ב', הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית. אתר 138, מפת רגבים מס' 49, סקר ארכאולוגי של ישראל
עין אלונה נקרא עֵין אֶל-מַיִיתָה פזורות של כלי צור וחרסים על מדרון מתון, בקרבת עין אלונה. בין כלי הצור – גרזינים וכילפות. אפשר שהפריטים נגרפו לאזור זה מתל צֶפִי הקרוב, מדרום-מזרח (אתר 138). כלי צור מן התקופה הכלקוליתית; חרסים מן התקופות הרומית והביזנטית.
גבעת צֶפִי – במקום נמצאו פתחי מערות ומחצבות קדומות (מידותיה של אחת המחצבות: 6×10 מ' בקירוב) במדרונה של גבעת צֶפִי, בקרבתו של תל צֶפִי ממזרח. אתר 139 מפת רגבים מס' 49, סקר ארכאולוגי של ישראל
משטח סגלגל חצוב בסלע (מתקן לעיבוד תוצרת חקלאית?) בקרבת פסגתה של גבעת צֶפִי (נ"ג 115). אתר 141 מפת רגבים מס' 49, סקר ארכאולוגי של ישראל
כבשן סיד (קוטרו 4.50 מ') על מדרונה של גבעת צֶפִי. אתר 140, מפת רגבים מס' 49, סקר ארכאולוגי של ישראל
גל אבנים סגלגל (20×25 מ' בקירוב, גובהו 2 מ') לרגלי מדרונה המזרחי של גבעת צֶפִי. אתר 142 מפת רגבים מס' 49, סקר ארכאולוגי של ישראל

גבעת צפי ותל צפי

בדרך לאביאל

למול אביאל

אֲבִיאֵל הוא מושב המשתייך לתנועת החרות, בתחום למועצה האזורית אלונה. שוכן כששה קילומטרים מצפון-מזרח לבנימינה. שטח היישוב כ-3000 דונם ואוכלוסייתו כוללת כ-900 נפש. היישוב הוקם באוגוסט 1949 על אדמות הכפר הערבי סינדיאנה, שנכבש במלחמת העצמאות בידי האצ”ל. שטחו כ-3,000 דונם. בעלייה על הקרקע השתתפו כ-40 מתוך 70 חברי הגרעין, שכן חלק מחברי גרעין עדיין היו בצה"ל. היישוב, שנקרא בתחילה "יד ה-14", קרוי על-שמו של ישראל אפשטיין שכינוי המחתרתי היה "אביאל", שליח האצ"ל ברומא שנהרג ב-28 בדצמבר 1946 כשניסה להימלט מהכלא האיטלקי. במשך שנים נקבע שהיישוב נקרא על שם אביאל מהתנ"ך, סבו של שאול, אולם החלטה זאת בוטלה. 

תחום אביאל

***

סוף דבר

טיילנו באחד האזורים היפים ביותר בארץ!
אהבתי, כמו תמיד, להביט בשרידי חורש אלוני התבור
הפריחה שהיא בשיאה בעונה זו מרהיבה ביופייה השילוב
בין לפריחת פרחי הבר, במיוחד רקפות, עיריות והמצליבים הצהובים לצד פריחת עצי המטע בעיקר נקטרינות ומשמש
יוצרת פסיפס רב גוני ורבים בו הצבעים.
המסלול, יחסית למסלולי הטיולים הרגילים,  היה קצר וכך גם משך הרכיבה.
נהניתי מאוד בטיול האופניים הראשון לאחר פגרה ממושכת
שהיווה גם רכיבת שיקום כחלק מהפעילות של חזרה מדורגת ומבוקרת אל הכושר.

תודה איל!