אזור רמות מנשה הוא אחד היפים בארץ שאני אוהב לטייל בו.

 

באזור זה הסתובבתי הרבה בין השנים 1991 – 1994 בזמן השירות בקבע בענף תשתית ופריסה של אגף התכנון במטה הכללי. הסיורים אז היו במסגרת עבודת מטה ארוכה לבחינת חיבור שטח אימונים 105 ושטח אימונים 109 לאחד, שטח אימונים 107.

 

בין השנים 2015 ל-2018 טיילתי ברמות מנשה מספר פעמיים בטיולי רכיבה על אופנים.

 

משנת 2020 שהיכולות שלי לרכיבה על אופניים נפגמו, חזרתי לטייל באזור בטיולים ברכב.

 

בסייפא מובאים הקישורים של תיעוד הטיולים הקודמים ובהם מידע רב על האזור ושפע צילומים.

 

ביום רביעי, 27 במאי 2026 טיילתי שוב ברמות מנשה.

 

חברי ניר עמית הזמין אותי להצטרף לרכבו בטיול שהוביל את קבוצת "מטיילים צעירים ברוחם" שדורון סלומון (כפר עזה) ויוסי וגנר (נחל עוז) מנהלים שנים רבות.

 

מסלול הטיול היה על השלוחות של רמות מנשה הגולשות מערבה מקו פרשת המים ובערוצי הנחלים שביניהן.

להלן מובאים
מידע (מלל ומפות)
אודות הגיאוגרפיה של רמות מנשה
וצילומים של מראות הדרך
והמאפיינים של מרחב הטיול.

גיאוגרפיה 

גאולוגיה, טופוגרפיה
(תבליט ותכסית)

רמת מנשה היא קער בין קמרי הכרמל והר אמיר, המתרומם מעל עמק יזרעאל לאורכו של העתק יגור-מגידו.

 

כלפי דרום מערב משתפלת רמת מנשה במתינות וכמו נטמעת בבקעת הנדיב וצפון השרון.

 

הקער של רמת מנשה נמצא בין שני קווי שבר שלאורכם נמצאים עמקי נחל מפרידים אותו מהקמרים ביניהם הוא נמצא. בצפון, נחל תות בינו ובין הכרמל ובדרום, נחל עירון בינו ובין גבעות עירון והר אמיר.

 

רמות מנשה הם בעצם חלק מרכס הכולל את הר אמיר, רמות מנשה והר הכרמל החורג מהכיוון הכללי של שדרת ההר המרכזית של ארץ ישראל שכיוונה דרום-צפון. רכס זה סוטה בצפון השומרון ופונה לצפון-מערב ושוקע בתלילות אל הים ויוצר הפרדה ברציפות מישור החוף בישראל.

 

הקער גאולוגי בו משתרעת רמת מנשה נטוי, אורכו כ-18 ק"מ (קו דרום-צפון) ורוחבו כ-12 ק"מ (קו מערב-מזרח).

 

קער גיאולוגי זה בנוי סלעים שלישונים בלתי מקומטים, גיר רך וקרטון המכוסים אדמת רנדזינה אפורה וכל אלה היוצרים נוף מעוגל ורך.

 

גובה  חלקה הדרומי של רמת מנשה הוא 300 – 400 מ' מעל פני הים וגובה חלקה הצפוני 250 – 300 מ' מעל פני הים.

ערוצי הנחלים

הערוצים היוצאים מקו פרשת המים מערבה הם ארוכים ומתונים ואילו אלה היורדים ממזרח לקו זה מתחתרים לכיוון הקישון והם קצרים ותלולי גדות.

 

מעיינות רבים נובעים בחבל ארץ זה, הם מעיינות שכבה ורובם עונתיים ועליהם יפורט בהמשך.

נוף רמות מנשה

הנוף ברמות מנשה הוא רך.

 

מעיינות השכבה קשורים מאוד לאופי הנוף באזור: העמקים הרחבים; הגבעות המעוגלות; הקרקעות העמוקות והנחלים מתונים.

 

נוף רמות מנשה “ספוגי” יותר מהגליל הסלעי או הכרמל התלול.

 

המים מחלחלים ומתפזרים, ולכן נוצרים הרבה מוקדי נביעה קטנים במקום מעט מעיינות גדולים.

 

הנוף ברמות מנשה הוא רך.

 

מעיינות השכבה קשורים מאוד לאופי הנוף באזור: העמקים הרחבים; הגבעות המעוגלות; הקרקעות העמוקות והנחלים מתונים.

 

נוף רמות מנשה “ספוגי” יותר מהגליל הסלעי או הכרמל התלול.

 

המים מחלחלים ומתפזרים, ולכן נוצרים הרבה מוקדי נביעה קטנים במקום מעט מעיינות גדולים.

התכסית הטבעית

התכסית הטבעית העיקרית של רמת מנשה היא יערות פארק של אלון תבור.

 

התכסית כוללת גם שטחי בתות נרחבים עתירי פריחה, יערות נטע-אדם, שדות וכרמי זית.

 

בין כל אלה שזורים שרוכים דקים של צומח גדות לאורכם של נחלים.

שם האזור

לחבל ארץ זה היו בעבר מספר שמות.

 

הערבים קראו לה "בלאד א-רוחה" והיו שתרגמו זאת "ארץ הרוחות" וזאת בגלל שהרמה חשופה לרוחות העזות שנושבות באזור בחורף. אחרים טענו שהתרגום צריך להיות "ארץ הרווחה" כלומר ארץ של נוף פתוח.

 

אחרים טענו שזאת "ארץ הדרכים", אזור מעבר בין צפון הארץ ומרכזה.

 

השמות העבריים ניתנו לאזור רק שהחלה בו התיישבות בתקופת "חומה ומגדל" במחצית השנייה של שנות ה-30' במאה שעברה.

 

בתקופת המנדט יוסף ויץ מראשי קרן קיימת לישראל הציע את השם "שפלת שומרון" אך, שם זה לא נקלט.

 

בשנות ה-40' של המאה העשרים בשנים שלפני הקמת המדינה, במסמכי קרן קיימת לישראל נקרא האזור בשם זמני "חבל יצחק אוכברג" על שם הנדבן שבתרומתו נקנו הקרקעות עליהן הוקמו דליה וגלעד.

 

השם שנקלט ביישוב העברי היה "הרי אפרים". שם זה היה מקובל שנים רבות אבל הטעות בו הייתה כפולה: באזור אין הרים וזאת לא הייתה נחלת שבט אפרים אלא נחלת שבט מנשה.

 

לכן, קבעה ועדת השמות הממשלתית את השם רמת מנשה המבטא נכונה את אופיו הגיאוגרפי של האזור ואת עברו ההיסטורי, נחלת חצי שבט מנשה.

עצי האלון 

האלונים ברמות מנשה הם אחד המרכיבים הבולטים והחשובים של הנוף הטבעי וחלק מהם בני מאות שנים.

 

האזור שייך לחבל הים־תיכוני של ישראל, ובעבר היה מכוסה ביער אלונים טבעי נרחב.

 

כיום עדיין אפשר לראות שרידים מרשימים של נוף זה.

האלון מצוי הוא האלון השולט באזור. זהו עץ ירוק־עד, נמוך יחסית, עמיד מאוד לרעייה ולכריתה ולכן שרד גם בתקופות קשות.

 

אלון התבור עץ גדול ומרשים יותר, נשיר בחורף. ברמות מנשה יש כמה פרטים עתיקים ויפים במיוחד, בעיקר באזורים הפתוחים והעמקים.

 

לעיתים מופיעים גם פרטים בודדים של אלון תולע במקומות לחים וגבוהים יותר.

 

האלונים ברמות מנשה יוצרים את מה שמכונה לעיתים "יער פארק" — נוף של עצים פזורים בתוך בתה ועשבייה, ולא יער סגור וצפוף כמו בגליל העליון.

 

מבחינה אקולוגית האלונים חשובים מאוד: הבלוטים מזינים בעלי חיים רבים, העצים מספקים צל ומיקרו אקלים קריר, האלונים מארחים מגוון חרקים, פטריות וציפורים.

מאגר גלעד 

מאגר גלעד מכונה גם “מאגר פרחה” או לעיתים “מאגר רז”.

 

מאגר זה הוא מאגר מים עונתי בחורף ובאביב המאגר מתמלא ממי גשמים.

 

המאגר הוקם לצורכי אגירת מי נגר של נחלי האזור, בעיקר נחל רז ונחל תנינים, לטובת השקיה חקלאית.

 

עם השנים הוא הפך לאחת מנקודות הטיול והצילום הבולטות ברמות מנשה.

 

מבחינה נופית, המאגר הוא חלק ממערכת של “אגמים עונתיים” קטנים ברמות מנשה.\

 

המאגר הוא תופעה שמתחברת לטופוגרפיה הרכה ולאדמות הכבדות באזור, שמאפשרות אגירת מים עונתית.

 

נוף האגם וסביבתו מזכיר אגמים אירופיים קטנים בתוך גבעות האלון של האזור.

מרחבי הדגן
לאורך השלוחות

מעיינות שכבה

רמות מנשה היא אחד האזורים המעניינים בארץ מבחינה הידרולוגית, דווקא משום שאין בה מעיינות גדולים ורציפים כמו בגליל בהרי יהודה או בבקעת הירדן — אלא ריבוי של מעיינות שכבה קטנים ובינוניים, שנוצרים בתנאים גיאולוגיים מאוד אופייניים לאזור.

 

מעיין שכבה נוצר כאשר מי גשם מחלחלים לשכבת סלע חדירה (למשל קירטון סדוק או גיר), עד שהם פוגשים שכבה אטימה יותר כמו חרסית או קירטון צפוף. המים “נאלצים” לנוע אופקית ופורצים החוצה במדרון.

 

ברמות מנשה התנאים האלה נפוצים מאוד בגלל: מבנה גבעי מתון עם הרבה חתכי מדרון; סלעי קירטון וגיר רכים יחסית; שכבות חוואר וחרסית אטימות; משקעים גבוהים יחסית לאזור פנים הארץ — בערך 600–700 מ"מ בשנה בחלקים מסוימים.

 

לכן אזור רמות מנשה “מנוקד” בעשרות נביעות קטנות, חלקן עונתיות וחלקן רב־שנתיות.

מאפייני מעיינות שכבה 

שפיעה חלשה אך יציבה יחסית – רבים מהמעיינות אינם מתפרצים בעוצמה אלא מטפטפים או זורמים לאט לאורך כל השנה. זה טיפוסי למעיינות שכבה.

 

תגובה מהירה לגשמים – אחרי חורפים טובים יש קפיצה משמעותית בספיקה. בקיץ שחון חלק מהמעיינות נחלשים מאוד.

 

מים רדודים יחסית – בחלק מהמעיינות מקור המים אינו עמוק מאוד, ולכן איכות וכמות המים מושפעות במהירות מהאקלים ומהשימוש בקרקע.

 

יצירת בתי גידול לחים – למרות הספיקות הקטנות, המעיינות יצרו ברמות מנשה בתי גידול נדירים: צמחיית גדות; שרכי מים; דו־חיים; שפיריות; עצי ערבה ודולב במקומות מסוימים;

 

המעיינות ברמות מנשה רגישים לשנות בצורת; לקידוחים ושאיבת מי תהום; לייעור אינטנסיבי; לשינויי ניקוז ולרעיית יתר או הזנחה.

 

מצד שני, חלק מהאזור נהנה מהגנה נופית גבוהה יחסית במסגרת פארק רמות מנשה, שהוכר גם כמרחב ביוספרי.

עין סוקר

עין נילי

עין מחוללים

צמחיית האביב

סוף,

שמחתי
על
הזדמנות נוספת
לטייל ולצלם
ברמת מנשה
שהמראה שלה
משתנה
מעונה לעונה
ותמיד הוא מרהיב!

*****

תודה ניר
על ההזמנה
להצטרף אליך
לנסיעה ברכב. 

———————-

למבקשים
להרחיב
דעת אודות
רמות מנשה,
לראות צילומים,
ולהכיר מסלולי טיול,
אלה
קישורים לתיעוד
הטיולים הקודמים.

רמת מנשה, תוצאות השריפה ויש גם חיובית (יולי 2025)

 

רמות מנשה, יער הזורע ושוליו (סתיו 2024) (דצמבר 2024)

 

רמות מנשה, שלוש נקודות זיכרון (פברואר 2023)

 

רמות מנשה, הבקר שבאחו (חורף תשפ"ג) (פברואר 2023)

 

נוף מרכז רמות מנשה (חורף תשפ"ג) (פברואר 2023)

 

רמות מנשה, יום גשם בחורש בין משמר העמק ועין השופט (סוף סתיו תשפ"ג) (דצמבר 2022)

 

הר חורשן ומרחב אלונה, סוף קיץ תשפ"ב (ספטמבר 2022)

 

רמות מנשה קיץ תשפ"ב (יולי 2022)

 

קיבוץ עין השופט ברמת מנשה – אנשים ומקום (אפריל 2022)

 

רמות מנשה בחורף מלא מלא: מים בנחלים, ירוק בכל מקום ושפע פריחה (פברואר 2018)

 

מעמיקם לגבעות אלונה, הר חורשן ועמקי הנחלים ביניהם (דליה ותנינים) (יוני 2018)

 

מגבעת עדה דרך פאתי כפר קרע למעיינות חבל אלונה: עין ניל"י, עין עמיקם ועין אביאל (יוני 2017)

 

בגבעות אלונה בין עמיקם, גבעת ניל"י ואביאל (מרץ 2017)

 

דרום מזרח רמת מנשה, לאורך נחל קיני ונחל חלמית והרכסים ביניהם (נובמבר 2016)

 

בין עמיקם ובין גלעד (נובמבר 2016)

 

מפאתי עמק יזרעאל טיפוס לדרום רמת מנשה והלאה לרום הר אמיר (ספטמבר 2016)

 

במורדות מזרח רמת מנשה, בין מגידו ובין משמר העמק (אוגוסט 2016)

 

בלב רמת מנשה ובשוליה המזרחיים, בין צומת אליקים למשמר העמק (אפריל 2016)

 

במורדות המזרחיים של רמת מנשה, בין עין השופט והזורע (מרס 2016)

 

שלכת האלונים בהר חורשן ובכתף הכרמל (ינואר 2016)

 

מעמיקם לעין השופט ולאורך נחל רז ונחל תנינים (נובמבר 2015)

 

בין דליה לבין משמר העמק (מרס 2015)

אודות שטח אימונים ברמת מנשה – ש"א 107