כנסיות היישוב ביענה שבבקעת בית כרם17 בדצמבר 2020

עניינו של תיעוד זה הוא רשמי ביקור ערב חג המולד בשתי כנסיות בבעינה בגליל.

מדובר על הכנסייה היוונית אורתודוכסית בורבארה ועל הכנסייה היוונית קתולית (מלכיתית) מר בוטורוס.

הביקור בבענה בכלל ובכנסיות אלה בפרט היה במסגרת המיזם ערבים הנוצרים בישראל שמטרתו הכרת המקומות בהן נמצאות הקהילות הנוצריות הערביות והארמיות.

מיזם זה החל בשנת 2019 ונמשך במחצית הראשונה של שנת 2020 וכלל את סיורים במקומות הבאים: עילבון, מע'אר, ראמה, פסוטה ומעיליא; ג'יש; עכו; כפר יאסיף ואבו סנאן; טורען; בירעם; ג'יש איקרית; ומעלול; בחיפה" ; יפו, לוד,ואבו גוש.

ההגעה אל בעינה הייתה ערב חג המולד, ב-14 בדצמבר 2020 במסגרת יום סיור במתלול צורים ובבקעת בית כרם.

בסיור זה השתתפה קבוצה גדולה (יחסית) של עמיתים מתעניינים וביניהם ענת ודני פלד (צורית), מוטי ארמלין (גילון), פיפ רותם (סאסא), ניר עמית (שער העמקים), ורדה בן חורין (נטף), איל גזית (משמר הנגב), לייזר קוברסקי (שובל) עינב לרנר (גדרה) סמדר בן דור ואני (מבשרת ציון). כמו כן הוזמנו על ידי מוטי חבריו עמנואל דואיק ורעייתו (חיפה) עמיאל שדה ורעייתו (גילון).

בשעת צהרים הגענו אל מרכז בעינה למול מתחם הכנסייה היוונית אורתודוכסית בורבארה.

בתחילה צעדנו משם אל מתחם הכנסייה היוונית קתולית (מלכיתית). מר בוטורוס מר אליאס סוסן איש הקהילה המלכיתית המתגורר בסמוך לכנסייה פתח לנו את דלתותיה, אירח אותנו בתוכה וסיפר לנו על הקהילה המלכיתית בבעינה. בהמשך הצטרפה גב' לידיה איוב אף היא חברה בקהילה המלכיתית. לאחר ביקור בכנסייה נכנסנו לביתו של אליאס שמשקושט לקראת חג המולד.

חזרנו למתחם הכנסייה היוונית אורתודוכסית בורבארה. שם אירחו אותנו בלבביות, כהן הדת קאסיס נאסר ואיש המשק של מתחם הכנסייה ובנו, שאיני זוכר את שמותיהם. בתחילה בקרנו בכנסייה, שמענו סקירה עליה, על הקדושה ברברה שעל שמה נקראת ועל הקהילה היוונית -אורתודוכסית בביענה. לאחר ביקור בכנסייה התארחנו באולם הקהילה "לקפה ולמאפה".

בתיעוד להלן מעט מידע (מלל ומפות ) על ביענה, על זרמי הנצרות היוונית – אורתודוכסית והיוונית – קתולית. עיקר התיעוד כולל צילומים של אשר ראו עיניינו.

*****

מיקום:
בקצה הדרומי של הגליל העליון המערבי

***

***

בתפר בין בקעת בית כרם (בקעת שגור)
ובין מורד מתלול צורים בלב הגליל

***

היישוב נכלל בתחום נפת עכו של מחוז צפון,

***

בשלהי המאה ה-19

***

בשלהי המאה ה-19 נכלל הכפר
בנחיית (נפת) אשגור בסנג'ק מחוז עכו

המקור: יהושוע בן אריה ועמירם אורן (1983) יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני בתוך ספר ארצות הגליל

הכפר בענה הוא כפר קדום ובראשיתו נמצא במעלה מתלול צורים. בחודש ספטמבר 2003 נערכה מטעם רשות העתיקות חפירת הצלה לקראת בנייה. החפירה נערכה בנקודה הגבוהה במקום בו נמצא הכפר הקדום, באזור של תל ארכיאולוגי ככל הנראה וסמוך לשרידי מבנה מן התקופה הצלבנית הנראים על פני השטח. בשטח שנחפר נחשפו שלושה שלבי בנייה עיקריים מהתקופות הרומית, הממלוכית והעות'מאנית. כן התגלו כלי צור וחרסים מהתקופה הניאוליתית, תקופות הברונזה המאוחרת והברזל, התקופות הפרסית, ההלניסטית הביזנטית, האסלאמית הקדומה והצלבנית. ראו עדנה שטרן, אל בענה חפירות וסקרים בישראל, גיליון 119 לשנת 2007 וגם רשות העתיקות: אל בענה חפירת הצלה מדגמית באל בענה.
בתקופה הצלבנית הורחב הכפר בענה למעלה המתלול עם בניית מתחם המנזר והכנסייה ששימש את מרכז נחלת סנט ג'ורג' דה לבינה (St. George de la Beyne). מתחם זה חלש על הדרך מעכו לצפת שעברה בבקעת בית כרם. לאחר סילוק הצלבנים מארץ ישראל נקרא המקום דיר אל ח'דר וגם חרבת א-דיר. במאה ה-16, בראשית שלטון האימפריה העות'מאנית בארץ ישראל, תושביו הנוצרים (כנראה יוונים – אורתורדוכסים) גורשו ממנו על ידי סולטן סולימן והתמקמו במיקום הנוכחי במורד מתלול צורים. עם יישובו חרבת א-דיר הפך להיות דיר אל-אסד. להרחבה ראו שרידי המתחם הצלבני ביישוב דיר אל-אסד שבגליל

***

הכפר בעינה במרחב הגליל בשלהי תקופת המנדט

בעינה וסביבתו בסוף העשור הראשון לקיום מדינת ישראל

******.

בענה הוא יישוב המאורגן
כמועצה מקומית שהוקמה בשנת 1976
שטח שיפוטה הוא 6,000 דונם

מיקום הכנסיות ב תחום השיפוט של הכפר

ב-2003 אוחדה המועצה המקומית ביענה עם המועצה המקומית דייר אל-אסד הסמוכה לה מצפון ועם המועצה המקומית מג'ד אל כרום הסמוכה להן ממערב. כך הוקמה המועצה המקומית שגור, שמאוחר יותר הפכה לעירייה. בנובמבר 2008 אישרה הכנסת חוק המבטל את האיחוד, החל מ-1 בדצמבר 2008, ומשיב את המצב לקדמות.

****

אוכלוסיית בעינה כוללת כ-8,400 נפש,
מרביתם 90.5% מוסלמים
מיעוטם 9.5% נוצרים

*****

מרבית האוכלוסייה הנוצרית (כ-600 נפש) הם יוונים אורתודוכסים

הכנסייה היוונית – אורתודוכסית בורברה

הכניסה למתחם

****

***

****

***

דיוקן ברברה הקדושה על שמה נקראת הכנסייה

ברברה היא קדושה בכנסייה הקתולית והאורתודוקסית אשר מתה על אמונתה במהלך המאה ה-3. קיומה ההיסטורי אינו מוכח.
מקור השם ברברה ביוונית ומשמעותו – "הזרה". על פי המסורת הנוצרית, היא נולדה בסביבות שנת 300 לספירה באזור בעלבכ בלבנון. אביה עמד בראש משפחה אריסטוקרטית אמידה אך היה פגאני ואכזר, כולם אהבו את ברברה בשל יופייה חוכמתה וענוותה, לכן אביה החליט לנעול אותה בתוך חדר במגדל וזאת כדי לשמור עליה ממחזרים. היא הושפעה מכומר זוטר בשם ולנטיניוס (שאחר כך הפך לבישוף ומרטיר בעצמו) והמירה את דתה בחשאי לנצרות. על מנת שלא תלך לבתי הרחצה הציבוריים, אביה הורה לבנות לה בית רחצה פרטי ובו שני חלונות, ברברה ביקשה מהעובדים להוסיף עוד חלון על מנת שיהיה זה ציון סימבולי לשילוש הקדוש, כמו כן היא חצבה צלב ברצפת השיש של החדר. כאשר התוודע לכל השינויים שנעשו הבין האב כי בתו המירה את דתה לנצרות, הוא קצף עוד יותר כאשר זו ניסתה לשכנע אותו להמיר גם הוא את דתו לנצרות, הוא נעל אותה שוב במגדל, אך בעקבות תפילותיה נפער חור בקיר והיא הצליחה לברוח. אביה ושומריו רדפו אחריה והיא הצליחה למצוא מסתור בערוץ נחל בין ההרים, עד שבגד בה רועה והסגיר את מקומה (האגדה מספרת שהרועה הפך לפסל שיש והעדר שלו לחרגולים).
אף על פי שעינו אותה במשך היום, כל לילה קרו ניסים נוספים – החשיכה נתמלאה באור יקרות ופצעיה החלימו באורח פלאי והלפידים בהם השתמשו מעניה כבו בכל פעם שהתקרבו לעורה. אך בסופו של דבר אביה הסגיר אותה לרשויות של האימפריה הרומית, אשר באותה תקופה אסרה על הפולחן הנוצרי, ודינה נגזר להוצאה להורג. אביה החליט לבצע את גזר הדין בעצמו, לקח אותה להר וערף את ראשה, לאחר המעשה נמלא פחד ונסה לברוח, אך ברק פגע בו והרג אותו.
ברברה הקדושה משמשת כקדושה מגינה של כורים, גאולוגים, יצרני פעמונים, נפחים, פועלי בניין, סתתים, נגרים, אלקטרונאים, אדריכלים, חיילי ארטילריה, העוסקים בעבודות פירוטכניקה, זיקוקים וחומרי נפץ צבאיים, כבאים, קברנים, כובענים, אסירים ונערות. היא נחשבת לאחת מארבעה-עשר הקדושים המסייעים ומגינה מפני ברקים, סכנת אש, חום, דבר ומוות פתאומי.
מאמינים כי גופתה החנוטה קבורה בכנסיית "מריה מגדלנה של הר הזיתים" (הכנסייה הרוסית או כנסיית הבצלים) בירושלים. יום חגה הוא ה-4 בדצמבר אצל הקתולים וה-17 בדצמבר אצל האורתודוקסים.
מקור

***

המארח כהן הדת נאסר קאסיס

מקשיבים

****

***

***

***

עמדת מוצא לצילום

****

מזכרת מהביקור

בית הקברות במתחם הכנסייה

מיעוט האוכלוסייה הנוצרית בבעינה
(כ-200 נפש) הם יוונים קתולים (מלכיתים)

.

הכנסייה היוונית – קתולית
מר בורטרוס (סנט פטרוס)

בדרך אל הכנסייה

***

מבט מהכניסה

מבט מהאפסיס החוצה

***

פטרוס הקדוש (בערבית מאר בוטרוס) כמו ישוע היה יהודי, דיג מהעיר טבריה שנקרא שמעון בר יונה. הוא הפך להיות בכיר מבין שנים עשר השליחים של ישוע המוזכרים בברית החדשה ונחשב לאפיפיור הראשון. הוא ידוע גם בשם "כיפא", המקבילה הארמית ל"פטרוס" (סלע, צור). השם פטרוס ניתן לו כשהכריז לראשונה כי ישו הוא המשיח ובן האלוהים. ישו ענה: "אשריך שמעון בר־יונה, כי לא בשר ודם גילה לך, אלא אבי שבשמים. וגם אני אומר לך כי אתה כיפא (ביוונית, פטרוס) ועל הצור (ביוונית פטרה) הזה אבנה את קהילתי ושערי שאול לא יגברו עליה" (מתי ט"ז 17–19). על שמו הוקמה בזיליקת פטרוס הקדוש בקריית הוותיקן שברומא. בעולם הנוצרי ישנם מעל 700 שמות שונים הנגזרים משמו של פטרוס..