בין יובלי הירקון שסביב פתח תקווה ובתוך ראש העין11 באוגוסט 2018

קובץ GPX להורדה מרחק: 36 ק"מ טיפוס-מצטבר: 185 מטר גלריית תמונות גלריית מפות

 

לטיול זה התקיים בעיצומו של בקיץ, בבוקר יום שישי (10/8/2018).

 

יצאנו לדרך ארבעה יונה בקלצ'וק (גני תקווה – המוביל), רובי שבת (קריית אונו), עמית פינקלשטיין (באר יעקב) ואני (מבשרת ציון).  סיימנו שלושה, רובי עזב אותנו במחצית הדרך.

 

המסלול, מעגלי
התחלה וסיום 
בגני תקווה 

 

באזור זה טיילנו מספר פעמים. הפעם בחרנו לרכוב בדרכים בהן טרם עברנו. 
המסלול חופף או זהה לקטעי טיולים קודמים שבוצעו ותועדו והם

 
מעינת למערב נחל שילה והגבעות שמדרום לראש העין (נובמבר 2017)
מגני תקווה אל נחשונים וחזרה דרך גבעת כ"ח ובני עטרות (יוני 2017)
סובב פתח תקווה (אוקטובר 2016)
מזרח מישור חוף דן, בין גני תקווה לבין בני עטרות (מאי 2016)
בקעת אונו, במרחב עירוני ובשטחים הפתוחים (מרץ 2016)
בין בני עטרות ומקורות נחל הירקון והלאה לאורכו (ספטמבר 2015)

 

בתיעוד טיולים אלה מובא מידע נוסף אודות האזור והמקומות בו.

 

*****

******

אזור הטיול
לב המדינה
מזרח מטרופולין תל אביב

*****

צפון מזרח 
מישור החוף המרכזי
נקרא גם
מישור חוף דן

*****

מישור חוף דן הוא בעצם מישור החוף המרכזי,  כלומר אזור משנה של מישור החוף המשתרע בין השרון שגבול תיחומו הדרומי הוא נחל הירקון ובין מישור חוף יהודה שגבול תיחומו הצפוני הוא  נחל שורק. במישור החוף המרכזי כמו בשרון ובמישור חוף יהודה נמצאות מספר יחידות הנוף והן חולות החוף, רכסי הכורכר ואבוסי הסחף ביניהם, גבעות החול האדום והמרזבה המזרחית הנושקת למורדות גבעות השפלה והדום השומרון. בטיול זה דיוושנו חצינו את המרזיבה וגבעות החול

קטעי המסלול
המקומות והמראות

*****

קטע ראשון,
מגני תקווה
לצפון קריית אונו
חציית כביש 471
לאורך רחוב רבין בפ"ת
בתפר בין פ"ת לגבעת שמואל
חציית דרך פתח תקווה
א.ת. קריית אריה
אצטדיון המושבה
תחנת רכבת קריית אריה

****

מראה הזריחה בקריית אונו

גשר כביש 471

כביש 471 (המוכר גם ככביש מכבית) הוא כביש רוחב החוצה את מישור חוף דן ממערב למזרח ומקשר בין כביש 40, כביש 6 וכביש 444 במזרח וכביש 4 במערב. תכנון הכביש ככביש מהיר החל בשנות ה-70. הכביש תוכנן להוביל ליישוב עירוני בשם "מכבית" שתוכנן עשור קודם לכן להיבנות בשטחים הפתוחים באזור מדרום-מזרח לאלעד. הכביש נכלל גם בתכנית המתאר הארצית לדרכים (תמ"א 3) שאושרה כבר בשנת 1976. חלפו שנים רבות עד שהחלו העבודות לבנייתו. עבודות התכנון של כביש 6 בשנות ה-90 וסלילתו בשנת 1999 חייבו את זירוז את סלילת כביש 471 כדי לתמוך בהקמת מחלף נחשונים. חלקו המזרחי של הכביש, באזור נחשונים, נחנך בשנת 2002 בסמוך למועד חנוכת הקטע הראשון בכביש 6. אולם, בהמשך השנים התעכב המשך פיתוח הכביש לכיוון מערב. הסיבה לכך הייתה מחלוקת בין משרד הפנים לבין תושבי גת רימון שלא הסכימו להסדר הפינוי שהוצע להם על מנת לאפשר את חיבור חלקי הכביש. ביוני 2006, החליט שר הפנים דאז רוני בר-און על בניית מעקף שיחבר את חלקי הכביש מצפון לבתי גת-רימון, והכביש נפתח באוקטובר 2007. הכביש המשיך לעורר התנגדויות מצד עיריית קריית אונו ועקב כך הקישור לפתח תקווה במחלף אונו נותר סגור זמן רב אך לבסוף נפתח לתנועה בתחילת מאי 2008. ביולי 2010 הוסר צו מניעה שעיכב את המשך פיתוח הכביש מצומת גת רימון עד לצומת שעריה, והוחל בביצוע עבודות הכנה לבניית מחלפים בצמתים אלו, על מנת לאפשר נסיעה רציפה ללא רמזורים לאורך הכביש. כמו כן הסתיים פינוי הבתים האחרונים בגת רימון שמנעו את בניית המחלף. במהלך שנת 2011 נמשכה עבודת שדרוג שני מחלפים, אחד בצומת שערייה בכביש 40 והשני בצומת גת רימון בכניסה לפתח תקווה, כמו כן התבצעו עבודות להרחבת קטע כביש זה. באפריל 2012 נחנך מחלף גת רימון. השלמת הכביש הסתיימה בינואר 2013, והוא הוכרז כדרך מהירה.

שביל האופניים בצפון פתח תקווה

חזית אצטדיון המושבה

אצטדיון המושבה הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בצפון פתח תקווה, בסמוך לדרך אם המושבות. באצטדיון 11,500 מקומות ישיבה, והוא נחנך ב-2011. האצטדיון החליף את אצטדיון האורווה, כמגרש הביתי הקבוע של שתי הקבוצות העירוניות הבכירות – מכבי פתח תקווה והפועל פתח תקווה. עלות בניית האצטדיון מוערכת בכ-200 מיליון שקל, כאשר רובו מומן על ידי העירייה, ו-50 מיליון שקל מומנו על ידי המועצה להסדר ההימורים בספורט. האצטדיון הוא חלק מקומפלקס ספורט אשר צפוי לכלול שני מגרשי אימונים, מתחם בילוי וסחר ואולם רב תכליתי. בצמוד לאצטדיון נמצאת תחנת רכבת קריית אריה ועוברים בקרבתו כביש 5 וכביש 4, המקנים לאצטדיון נגישות גבוהה.

****

תחנת רכבת קריית אריה פ"ת

תחנת הרכבת פתח תקווה – קריית אריה היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל, הממוקמת בצפון-מערב העיר פתח תקווה, באזור התעשייה קריית אריה, ובסמוך לשכונת אם המושבות . התחנה נמצאת על מסילת הירקון בין תחנת הרכבת בני ברק ותחנת הרכבת פתח תקווה סגולה ומשמשת כתחנת ביניים בקו תל אביב – כפר סבא.

ממשיכים מזרחה

למול הקצה הצפוני של רובע אם המושבות

אם המושבות (לעתים מכונה הדר המושבות) היא שילוב של שתי שכונות צמודות בצפון פתח-תקווה: הוותיקה (500 דונם) והחדשה (1000 דונם), בסמוך לאזור התעשייה קריית אריה, בית העלמין ירקון, כביש 5 ומחלף תקווה. השכונה מאופיינת בבניית רבי קומות  ורוב תושבי השכונה הם זוגות צעירים, בחתך סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה. עבר על שטח השכונה, היו תחנת רכבת, מחסנים, פרדסים, בתי אריזה להדרים ובתי מלאכה. כל שנותר מהעבר הם שני מבנים לשימור, ששימשו ביתו של שומר הפרדס. בלב השכונה נערכו בעבר חפירות ארכאולוגיות ונמצאו שרידים של אתר רומי-ביזנטי הכולל גת לעיבוד ענבים ומתקנים חקלאים. מבנה הכולל מטבח, מחסן ואף סרקופג. בסיום החפירות האתר כוסה והוקם מעליו פארק.
השכונה הוותיקה נבנתה ראשונה בשלהי שנות התשעים. סגנון הבנייה התאפיין בבתים לבנים בני כ-5-7 קומות, וסביבם גינות. לשכונה שדרה פנימית רחבת ידיים שמסביבה נבנו רחובות השכונה. השכונה משתרעת על כחמש מאות דונם. בשכונה קיימים מוסדות חינוך רבים לכל טווח הגילאים מגני ילדים ועד תיכון וסניף של האוניברסיטה הפתוחה. כמו כן, מרכז מסחרי וטיפת חלב המשרתת את תושבי השכונה והסביבה. השכונה החדשה נבנתה בשנות האלפיים ומתאפיינת בבנייה רוויה של בתים בני 9-23 קומות, ארבעה מרכזים מסחריים קטנים המתאימים לאופי השכונה, גנים ומוסדות חינוך. השכונה נמצאת בהליך פיתוח מתמיד ונבנים בה בנייני מגורים רבים.

גזר קיפח

גזר קיפח הוא צמח בולט מאוד בנוף של ראשית הקיץ, במיוחד בצִדי דרכים. זהו צמח עשבוני דו־שנתי זקוף וגבוה מאוד (השם קיפח משמעו דק וגבוה). בשנה ראשונה עולים על פני הקרקע עלים גדולים גזורים ושעירים, מנוצים 2–4 פעמיים, המסודרים בשושנת עלים בבסיס הצמח. בקרקע הוא מפתח שורש עבה, בהיר, והוא מדיף ריח אופייני של גזר. מצמח זה תורבת הגזר התרבותי הנאכל. באביב של השנה השנייה עולה עמוד תפרחת זקוף ושעיר, המתנשא לגובה של עד 2 מ'.
גזר קיפח פורח בסוף האביב ובקיץ, מאפריל עד אוגוסט. בראש הגבעול מתנשא סוכךענק בודד, קוטרו עשוי להגיע עד 30 ס"מ. במרכז הסוכך מתנוססת קבוצת פרחים עקרים, שחומים או סגולים, הנראים כחיפושית או זבוב, והם מושכים חרקים לנחות על הסוכך. הסוכך מורכב מ-15–40 סוככונים. הפרח דו־מיני ולו 5 עלי כותרת לבנים. עלי הכותרת של הפרחים ההיקפיים גדולים מהאחרים. הפרי גודלו 2–3 מ"מ, והוא בנוי משני זרעים (דו זרעון), עטור שיכים קוצניים. עם ההבשלה מתכנסות קרנות הסוכך למרכז. בדרך זו נשמרים הזרעים. עם רדת הגשם, מתפשקות קרנות הסוכך, ורק אז מתפזרים הזרעים.
גזר קיפח נפוץ בשדות בור, בצִדי דרכים ובבתה של החבל הים תיכוני. תפוצתו העולמית ים תיכונית. לשורש הצמח יש שימוש ברפואה העממית. חליטת השורש ובישולו משמשת לטיפול במחלות כבד, לטיפול בעור ולהקלת קשיים בנשימה.
מקור  ערגה אלוני אתר עץ השדה

קטע שני,
במקביל לכביש 5
דרומה על גדת נחל שילה בתחום פ"ת
אל צומת ירקונים
מערבה במקביל למסילת הברזל
מדרום לכפר הבפטיסטים
חציית הירקון מדרום לצפון
מזרחה לעבר מסילת הברזל וכביש 6
חציית נחל רבה מדרום לצפון
לצד מסילת הברזל
שמתחת למחלף כביש 6

****

כביש 5 או כביש חוצה שומרון הוא כביש רוחב המחבר את צפון תל אביב במערב לאריאל וליישובי השומרון במזרח. הקטע המערבי של כביש 5 נסלל בין 1965 ל-1967 כחלק מכביש שקישר בין צומת גהה לאזור גלילות בתוואי הנוכחי של כביש 4 וכביש 5, ובמסגרתו הוקם צומת גלילות. עם סלילתו של כביש מרעננה לכיוון צומת גהה ב-1968, הוקם צומת מורשה כמפגש דרכים תלת כיווני והיווה את קצהו המזרחי של כביש שסווג בהמשך ככביש 5, אך אז כונה "כביש גהה" או "המשך כביש גהה". בשנת 1971 הורחב הכביש על ידי הוספת נתיב נוסף מצד צפון בצמוד לבתי רמת השרון, למורת רוחם של התושבים אשר אף פנו לבג"ץ בעניין. ועדת איכות הסביבה של הכנסת המליצה להקים סוללה בגובה 8 מטרים שתחצוץ בין הכביש ובתי התושבים. הקטע בין מחלף מורשה למחלף קסם, לאורך חלק ממנו רכבנו, נסלל ב-1985 ונפתח באוגוסט 1987. עד לסלילתו היה כביש 481 ("ציר ז'בוטינסקי") הדרך המקשרת בין ראש העין ויישובי דרום השרון לתל אביב. בעת פתיחת הכביש טענו גורמים בשמאל שסלילת הכביש היוותה בזבוז כספי ציבור מטעמים פוליטיים, אך במע"ץ טענו שמעבר לחשיבות של סלילת כביש מהיר בין תל אביב ובקעת הירדן יש צורך בכביש כדי להקל את העומס בכביש 481. בתחילת שנות ה-90 התבצעו פרויקטים להסבת צמתי הכביש למחלפים. ב-1994 נחנך מחלף הכפר הירוק, ב-1995-‏1996 נחנך מחלף מורשה וב-1997 נחנך מחלף ירקון. בסוף שנות ה-90 הוסב מחלף קסם לקראת סלילת כביש 6, נסלל נתיב נוסף בדרך שבין מחלף קסם למחלף מורשה, ונבנה מחלף תקווה המשרת את מערב פתח תקווה ואת אזור התעשייה קריית אריה. המשך כביש 5 מזרחה מצומת קאסם עובר בתוך הגדה המערבית.

דרומה לאורך ערוץ נחל שילה

נַחַל שִׁילֹה הוא אחד מארבעת יובליו הראשיים של נחל הירקון (האחרים הם נחל איילון, נחל רבה ונחל קנה). הנחל מנקז 400 קמ"ר שהם כ-22% משטח אגן הניקוז של נחל ירקון (1805 קמ"ר). ראשיתו של נחל שילה במזרח עמק שילה בשומרון והוא זורם מערבה צפונית לאלעד, עד להתחברותו עם נחל הירקון כ-3 קילומטר מזרחית למחלף מורשה. אורכו מגיע לכ-50 קילומטר, ולצידו אתרי מורשת, טבע ונוף מרשימים, בהם יער נחשונים, יער קולה, מגדל אפק ודיר קלעה.
את ערוץ נחל מחלקים לשני קטעים:
נחל שילה עליון – תחילתו, כאמור בעמק שילה שבשומרון בגובה של כ-700 מטר מעל פני הים שם הוא נקרא בערבית ודי עלי, הנחל זורם לכיוון מערב ומתחתר בנפתולים מרהיבים בנוף הררי שמרובים בו כרמי הזיתים ואוסף אליו ואדיות נוספים, שמו הערבי משתנה לאורכו, מצפון למעלה לבונה הוא נקרא ודי עמוריה, בהמשך הוא נקרא ודי אל מישה ולאחר מכן הוא נקרא ודי קרות בני זיד וודי בורקין על שם היישובים שמעליו, מצפון לקיבוץ נחשונים יוצא הנחל למישור החוף לאחר שהשלים ירידה של כ-650 מטר לאורך קו אווירי של כ-35 ק"מ ובפועל ערוצו ארוך הרבה יותר עקב הנפתולים הרבים.
נחל שילה תחתון – עם היציאה מהרי השומרון משתנה אופיו הקניוני של הנחל והוא זורם לכיוון צפון מערב בנוף של שדות מעובדים מצפון וממזרח לפתח תקווה ואוסף אליו בדרכו את נחל מזור ונחל עזר עד שפכו לירקון מצפון לפתח תקווה כ-3 ק"מ מזרחית לצומת מורשה, בחלק זה בעיקר בחלק הקרוב לירקון קיימים מים בערוץ הנחל במשך מרבית החורף והאביב.
לנחל וגדותיו חשיבות אקולוגית רבה הן כחלק מהמסדרון האקולוגי שלאורך ציר הגבעות והן כמסדרון אקולוגי המקשר בין הרי השומרון למישור החוף, העובדה שמרבית שטחו של הנחל עובר באזור שהפגיעה בו מעטה מעצימה חשיבות זאת. על מנת להגן על נופי הנחל והחי והצומח שבו הוכרזו או מתוכננות שמורות הטבע הבאות: שמורת טבע נחל שילה עלי, (מוכרזת 1992), שמורת טבע נחל שילה (מתוכננת), גן לאומי מגדל אפק (מוכרז 2005), שפך נחל שילה לירקון מוגן במסגרת גן לאומי ירקון (מוכרז 2002) ובחלקו עתיד להיות במסגרת פארק עירוני פ"ת.

קיקיון מצוי על גדת נחל שילה

קיקיון מצוי הוא צמח-רעל וצמח-תועלת. זהו שיח עשבוני גדול, זקוף, קירח, מעוצה בבסיסו, גובהו עד 5 מ'. הענפים שבירים, גונם כחלחל בגלל כסות שעווית. הגבעולים חלולים. העלים מסורגים, גדולים (קוטרם עד 30 ס"מ), עגולים, כפניים, אונותיהם משוננות, מחודדות, מספרן 7–10. העלה נישא על פטוטרת ארוכה. בשולי הטרף ועל הפטוטרת יושבות בלוטות זעירות, וכאשר קוטפים את העלים נודף ריח אופייני חזק. הרעל (ריצין) מרוכז בעיקר בקליפת הזרע.
קיקיון מצוי פורח במשך כל השנה. התפרחת נישאת בקצה ענף, אורכה יכול להגיע לכדי 30 ס"מ. הפרחים חד-מיניים, פרחי זכר נפרדים מפרחי הנקבה, אך אלה ואלה נמצאים באותו פרט (צמח חד-ביתי). קוטר הפרח 10 מ"מ. העטיף פשוט, גביעי, אין כותרת. הפרחים הנקביים נמצאים בראש התפרחת. הפרח בנוי משחלה עילית מצויידת בשיכים, המחולקת לשלוש מגורות. בראש השחלה נישא עמוד-עלי עם 3צלקות שצבען אדום, לכל צלקת 2 אונות. מקור אחר מתאר זאת בתור 3 עמודי-עלי אדמדמים שכל אחד מהם מתפצל לשתי אונות. בחלק התחתון של המכבד יושביםפרחים זכריים. יש להם 5–3 עלי גביע. האבקנים רבים, זיריהם מסועפים. ההאבקהבאמצעות רוח. הפרי הלקט כדורי שיכני שקוטרו 3 ס"מ, והוא מורכב משלוש מגורותתפוחות ונפתח לאורכו ב-3 קשוות. הזרעים יפים ומבריקים, צבעם חום-שחור מבריק ומנומר, קוטרם 10 מ"מ, והם חביבים על חורזי מחרוזות. בראש הזרע בולט גוף שומני הקרוי עטי (קרונקולה). קליפת הזרעים מכילה ריצין – חומר רעיל הפוגע בכבד. בכמות מבוקרת משמש הריצין כתרופה בשם ריצינה. נמלים מפיצות את זרעי הקיקיון כאשר הן אוספות את הזרעים ואוכלות את החלק השמנוני שבראשם – העטי.
קיקיון מצוי הוא צמח גֵּר בארץ, מוצאו מאזורים טרופיים במזרח אפריקה ובהודו. כיום הוא גדל בארץ בבתי גידול מופרעים, בצידי דרכים ובערוצי נחלים. נפוץ ברוב אזורי הארץ – מחוף הגליל ומקורות הירדן בצפון ועד בקעת ים המלח והערבה בדרום. מגדלים את צמחי הקיקיון כצמח תועלת בארצות טרופיות באסיה – הודו, סרי לנקה, אינדונזיה ומלזיה – שם הוא משמש כענף כלכלי חשוב. הזרעים מכילים שומן רב, עד 50% ממשקלם. שמן קיק משמש ברפואה כסם משלשל; בתעשיה הכימית כחומר-גלם למוצרים שונים; וכן לסיכת מנועי מטוסים, בזכות עמידותו בפני קפיאה. פותחו גם זנים ציוריים לנוי. כיום נבדקת האפשרות לנצל שמן זה גם לייצור תחליף לדלק למנועי דיזל.
זרעי קיקיון נמצאו בקברים קדומים במצרים מלפני 6,000 שנה. קיקיון נזכר בספר יונה כעץ הצומח מהר ונובל מהר, ומכאן הביטוי "קיקיוני" למשהו שזמן קיומו קצר.
בסוג 3 מינים, בארץ 1.
בספר יונה מוזכר הקיקיון כעץ שתחת צלו הסתתר הנביא יונה, ואחר כך התייבש כדי להעביר מסר ליונה. "וימן אלוהים תולעת… ותך את הקיקיון וייבש" (יונה ד' ז). משום כך השתרש שמו בשפה העברית כמטאפורה למשהו שלא מחזיק מעמד או שאינו אמִתי.
המקור ערגה אלוני ומייק לבנה אתר צמח השדה

גשר מעל נחל שילה בתחום פ"ת, חצינו בו ממזרח למערב

צפון מזרחה דרך השדה אל צומת ירקונים. מתי ירד הגשם?

לצד מסילת הברזל מדרום לכפר הבפסטיסטים

נקודת מים על קטע שביל ישראל

שדות הכותנה, אולי של קיבוץ גבעת השלושה

כותנה – שני מיני כותנה עיקריים משמשים לייצור סיבים. המין Gossypium hirsutum שמקורו במרכז אמריקה (עמו נמנה הטיפוס המכונה אקלה – על שם אזור גידול בארה"ב) והוא אחראי ל – 90% מייצור העולמי של כותנה, והמין Gossypium barbadense  שמקורו בדרום אמריקה הטרופית. מין זה מכונה פימה (השם ניתן לכבוד אינדיאנים משבט פימה שעזרו לגדל את הסוג בתחנת ניסיונות של משרד החקלאות האמריקאי באריזונה), או כותנה ארוכת סיב והוא אחראי ל- 3% מייצור הסיבים העולמי. הסיבים המתקבלים מפימה הם סיבי הכותנה האיכותיים ביותר ולכן התמורה למגדל גבוהה בכ- 30% בהשוואה לאקלה. עיקר המאמץ בישראל הוא פיתוח זני פימה איכותיים בהם התמורה למגדל היא הגבוהה ביותר.

פילבוקס בריטי להגנה על גשר הרכבת מעל הירקון

הגשר מעל הירקון

שביל האופניים על גשר הירקון

נחל ירקון– הוא הגדול שבנחלים הנשפכים לים התיכון בישראל כל יובלי הירקון הם נחלי אכזב וקטעו מראשיתו במעיינות ראש העין הוא נחל איתן. הנחל מנקז חלק מהרי יהודה והרי השומרון, מהר גריזים שבצפון ועד אזור מעלה החמישה בדרום. שטח אגן הניקוז של הירקון כ- 1800 קמ"ר, כשמחצית משטח זה-815 קמ"ר מנוקזת על-ידי הגדול יובליו: נחל איילון. כמות המשקעים הממוצעת באגן ההיקוות של הנחל היא כ- 600 מ"מ בשנה.
נחל הירקון הוא גבול גאוגרפי הדרומי של השרון והגבול הגיאוגרפי של אזור מטרופולין תל אביב הכולל את חולות החוף, רכסי הכורכר, גבעות החול האדום ועמק לוד ובקעת אונו.
מוצאו של הנחל במזרח, במעיינות ראש העין, וערוצו הפתלתל חוצה את המטרופולין הגדול ביותר במדינת ישראל בדרכו אל הים התיכון.
ראשיתו של הירקון באזור מעיינות ליד ראש העין המשתרע על פני כ- 200 דונם, בהם נבעו קרוב ל- 2000 מעיינות, שאוחדו עם הקמת מפעל ירקון-נגב. מעיינות אלו מהווים אחד משני המוצאים הטבעיים העיקריים לאקוות ההר (המוצא השני נמצא באזור נחל תנינים, ונמצאים כיום באזור תפעולי סגור של חברת "מקורות").

*****

*****

היובלים העיקריים של הירקון שמוצאם משדרת הר הם: נחל שילהנחל רבה ונחל קנה הם נשפכים אליו כמעט מנקודה אחת. לשלושת נחלים מערכת ניקוז דמוית מניפה ומבנה זה שלה מגדיל את עוצמת הגאויות מאחר ושיאי הזרימה מגיעים מנחלים אלה בעת ועונה אחת. יובלי של הירקון המגיעים אליו מגבעות השפלה הם נחל מזור ונחל עזר.
בקטעו המישורי של הירקון מתחברים אליו היובלים שראשיתם בגבעות החול האדום בדרום השרון והם: נחל תאניםנחל הדסנחל הדרנחל פרדס, נחל הדרים, נחל פרדסים (נווה שרת) ונחל אחיה.

מקורות הירקון ויובליו המתחברים אליו

מבחינת איכות המים נחלק הירקון לשלושה חלקים: החלק העליון והנקי, שאורכו 7 ק"מ, מתחיל באתר מקורות הירקון וזורם בשטח הגן הלאומי עד למפגש עם נחל קנה. בקטע זה זורמים, כאמור, מי מקור הנשאבים מאקוויפר ההר. בימים האחרונים/בעת האחרונה הוחל בהזרמה של מים מסוחררים ממפגש עם נחל קנה. פרויקט זה נועד להגביר את מהירות הזרימה בנחל. רשות הטבע והגנים עוקבת אחר ההשפעה של הפרויקט על איכות המים ועל בית הגידול. החלק האמצעי, שאורכו 17 ק"מ, מתחיל מהמפגש עם נחל קנה ומגיע עד לסכר שבע טחנות. בחלק זה מתווספים למים הנקיים מהמעלה מי קולחין בכמה דרגות של טיהור בספיקה של כ-1400 מ"ק שעה. החלק האחרון הוא אזור שפך הירקון, הוא מתחיל במורד סכר שבע טחנות ונגמר בים התיכון. מימיו של החלק התחתון, שאורכו 4 ק"מ, הם תערובת של מי הנחל מהמעלה ומי ים החודרים לנחל בשל המבנה האופייני לנחלי החוף בישראל, מבנה שבו קרקעית הנחל באזור השפך נמוכה מפני הים.
בעבר היה נחל הירקון נחל החוף בעל הזרימה הגדולה ביותר בישראל ומעיינותיו שפעו כ-220 מיליוני מ"ק לשנה. ואולם, ב-1955 החלו לשאוב מי שתייה מהירקון לנגב דרך המוביל הארצי, הירקון איבד מעוצמתו וכמות מי המעיינות הזורמים בו הלכה ופחתה. הירידה בכמות המים פגעה בכושר הטיהור העצמי של הירקון. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלה תנופת בנייה סביב הנחל – בנייתן של ערי גוש דן ושל היישובים האחרים, והם החלו להזרים אל הנחל שפכים תעשייתיים וביתיים וגרמו לזיהום חמור של המים. לקראת שנות ה-70 הוקמו באזור מתקני טיהור לטיפול בשפכים, אך הקולחין היו באיכות ירודה וזיהום הירקון נמשך. כיום, במסגרת פרויקט גאולת הירקון, שודרגו מתקני הטיפול בקולחין והוקמה מערכת של אגנים ירוקים לליטוש של הקולחין בטרם הגיעם לנחל. השדרוג והליטוש שיפרו  את איכות הקולחין ואת המצב בנחל בכלל. עם זאת, מדי פעם קורות תקלות ואיכות המים וספיקתם אינה יציבה. רשות הטבע והגנים סבורה ששיקום נחלים צריך להתבצע עם מי מקור בלבד.

מקורות הירקון – ראשיתו של הנחל

 

קטע נחל שילה בתחום פתח תקווה

 

מרחב מקורות הירקון והיובלים המתחברים אליו ברבע האחרון של המאה ה-19

 

המסלול על מפה בה רקע תקופת המנדט ובו ניתן להבחין בין יובלי הירקון 

נחל רבה וחיבורו לירקון

חצייה מתחת לגשר הרכבת

ממשיכים מזרחה לצד מסילת הברזל

לצד מסילת הברזל

מעבר מתחת למסילת הברזל

חציית ערוץ נחל רבה (ללא שם) שראשיתו בגבעות בין כפר קאסם וכפר ברא

 

 

 

המסלול באזור מחלף קסם 

מחלף קסם

מחלף קֵסֶם הוא אחד המחלפים הגדולים בישראל. הוא נמצא צפונית מערבית לראש העין. המחלף הוא מפגשם של כביש 6 (חוצה ישראל), כביש 5 (חוצה שומרון) וכביש 444. המחלף נקרא על שם היישוב כפר קַאסֵם הנמצא בקרבת מקום, ואשר שמר שמו של יישוב עברי קדום בשרון, כפר קסם, הנזכר בתלמוד.
ראשיתו של מפגש הדרכים במחלף קסם הוא בסלילת כביש 5 ממחלף מורשה לצומת קסם ב-1985. בשנות ה-90 החלו בהדרגה העבודות להקמת גשרי המחלף לקראת סלילתו של כביש 6. ב-1998 נפתח שלב א' של המחלף שכלל הפרדה מפלסית בין כביש 5 לכביש 444. בשנת 2004 הושלם מבנהו הנוכחי של המחלף עם פתיחתו לתנועה של כביש 6.
ייחודו של המחלף הוא שהתנועה בשני הכבישים הראשיים העוברים בו, כביש 5 וכביש 6, מתנהלת ברציפות ללא רמזורים, בדומה למחלף גנות בו יש תנועה רציפה בכביש 1 ובכביש 4, אך בשונה ממנו, חלק מהמעבר בין הכבישים הללו, וכן המעבר אל ומכביש 444 מתבצע באמצעות רמזורים.
מחלף קסם הוא אחד המחלפים הבודדים בישראל בהם קיים בנוסף למפגש כבישים בין עירוניים גם מפגש של מסילות רכבת. במחלף מספר גשרים שאחד מהם (בתוואי כביש 5) הוא באורך 710 מטר, והיה הארוך ביותר בישראל עד שנת 2008, עת הסתיימה הקמתו של גשר הרכבת מעל עמק איילון שהפך לגשר הארוך ביותר במדינה, שאורכו כ-1.2 קילומטרים.
מקור

מבנה תחנת הרכבת ראש העין צפון

הלאה דרומה לצד מסילת הברזל מתחת למחלף קסם

מנוחה הצל מתחת למחלף

מזרחה לאורך נחל רבה לעבר ראש העין

נַחַל רַבָּה הוא היובל הקטן מבין ארבעת יובליו העיקריים של נחל הירקון (שלושת הנחלים האחרים הם נחל איילון, נחל קנה, נחל שילה). שטח אגן הניקוז שלו הוא כ-40 קמ"ר ויובלו העיקרי הוא נחל סוסי. הנחל ידוע בעיקר עקב תרבות ואדי רבה שהתקיימה בו בתקופה הכלקוליתית ועקב אתרי הפריחה ביער ראש העין הנטוע לאורכו.
הנחל מתחיל את זרימתו מדרום לכפר בידיא, בסמוך לכביש 505. באזור זה הנחל עמוק ורחב. הוא ממשיך בזרימתו לכיוון דרום-מזרח, ומשם הוא ממשיך מדרום לכביש 5 דרך יער ראש העין עד לראש העין בנקודה זו נשפך אליו נחל סוסי. עם כניסתו לעיר הנחל עובר מהמתווה ההררי למישור, והוא נעשה צר ורדוד. הוא נשפך לירקון כ-2 ק"מ ממעיינות הירקון, מצפון לכפר הבפטיסטים.
בחלקו העליון של הנחל הוא עובר בנוף של בתה הררית שמרובים בה הגאופיטים והעשבוניים. לאחר מפגש הנחל עם נחל סוסי נטוע לאורכו של הנחל יער ראש העין שהוא יער אורנים ובו מצויים אתרי פריחה רבים בחודשי החורף והאביב. בחלקו התחתון של הנחל מראש העין ועד לשפכו לירקון נטועה שדרת אקליפטוסים ומרובים שיחי הקנה. במפגש הנחל עם נחל סוסי מצויה באפיק ברכת חורף.
נחל רבה מקשר בין המערכות האקולוגית של השומרון ובין המערכת האקולוגית של מישור החוף, בנוסף מהווה הנחל חלק מציר הגבעות שהוא חלק ממסדרון אקולוגי העובר את מדינת ישראל לאורכה. בחלק העובר בראש העין משמש הנחל כריאה ירוקה מרכזית לעיר.
עיריית ראש העין מתעתדת להפוך את חלקו של הנחל הזורם ביער ראש העין וחוצה את העיר לרוחבה לאתר תיירותי שיכלול חורשות, מתקני נופש פעיל, שבילים לרוכבי אופניים, משטח גלגיליות ובית קפה. האתר יקרא "טיילת צלילי המוזיקה", וימתח לכל אורכה של העיר. התכנון כרוך בהטיית הנחל והעמקתו, ויתפרש על פני שטח של 115 דונם.
מקור

קטע שלישי,
בתוך ראש העין
הלאה בתוך קיבוץ עינת
ומעבר בערוץ נחל שילה
מתחת לכביש 6

*****

קטע נחל רבה החוצה את ראש העין

הגשר המערבי בראש העין מעל נחל רבה

המסלול בתוך ראש העין

רֹאשׁ הָעַיִן היא עיר במחוז המרכז בישראל. העיר שוכנת במרזבה המזרחית של השרון, למול הרי השומרון. העיר שוכנת ליד מקורות הירקון, ולכן העניקו לה את שמה "ראש המעיינות". ראש העין הוכרזה כעיר בשנת 1994, היא משתרעת על פני שטח של כ-30,000 דונם. שכונותיה המזרחיות של ראש העין גובלות בקו הירוק והעיר מהווה גבול בין מחוז המרכז למחוז יהודה ושומרון.

תחום השיפוט של העיר ראש העין

בתולדות ארץ ישראל שימשה ראש העין צומת דרכים, ולמעבר אפק נודעה חשיבות אסטרטגית וכלכלית. ממערב לעיר ניצב תל אפק שריד לשכבות היישוב והמבצרים שחלשו על האזור ועל מעיינות הירקון. אפק (מקור השם במילה אפיק, קרי מקום שיש בו מים) הייתה עיר כנענית, והיא נזכרה בכתבי המארות המצריים מן המאה ה-18 לפנה"ס. התרחשויות היסטוריות ומסעות צבאיים עברו באזור זה. במאה ה-15 לפנה"ס היא נכבשה על ידי מלכי מצרים, תחותימס השלישי ולאחריו על ידי אמנחותפ השני. אפק הפכה למצודה מצרית ובה שלט מושל מצרי. היא מוזכרת במכתבי אל-עמארנה במצרים. בארמון המושל מהמאה ה-13 לפנה"ס נמצא מכתב בכתב יתדות, שנשלח למושל מאוגרית שבסוריה.
אפק נזכרת ברשימות ערי כנען שנכבשו בידי בני ישראל בזמן כיבוש הארץ בהנהגת יהושע בן נון נכתב "וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"…"מֶלֶךְ אֲפֵק אֶחָד, מֶלֶךְ לַשָּׁרוֹן אֶחָד." (ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק ז', פסוק י"ח). מאוחר יותר במאבק עם הפלשתים בתקופת השופטים בימי עלי הכהן, נערכו הפלשתים באפק למלחמה נגד בני ישראל, בשנת 1050 לפנה"ס. בני ישראל, שחנו באבן העזר (עזבת צרטה), ניגפו לפני הפלשתים. שנאמר: "וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה, וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר, וּפְלִשְׁתִּים, חָנוּ בַאֲפֵק" (ספר שמואל א',פרק ד', פסוק א') – שני בני עלי הכהן נהרגו בקרב וארון ברית ה' נפל בשבי הפלשתים. הפלשתים גם נערכו באפק במערכה נגד שאול המלך בגלבוע.
בתקופות מאוחרות יותר נבנו בסמוך לראש העין מבצרים צלבניים וטורקיים. באזורים הסמוכים לעיר נמצאים אתרים ארכאולוגיים רבי חשיבות ומתקופות שונות (כתובת קדומה בשפה העברית, שנכתבה לפני כ- 3,000 שנה, נחשפה בחפירות בסמוך לעיר).

****

במאה ה-5 נבנתה באזור מעיינות ראש העין כנסייה נוצרית–יוונית. במשקוף אחד הבתים נמצאה כתובת זיכרון לקדוש נוצרי, שהוצא להורג בפקודת הקיסר הביזנטי דיוקלטיאנוס; נראה שנלקחה מכנסייה או ממבנה קבורה ביזנטי.
במאה ה-12 נבנה על המוֹרָד המערבי של הרי השומרון המבצר הצלבני מיראבל, שהיווה חלק מרוזנות יפו ואשקלון, בה שלטה משפחת איבלין, משפחת אצולה פרנקית בארץ ישראל. המבצר נכבש ב-1187 על ידי אחיו של המצביא המוסלמי צלאח אל-דין, ונהרס ב-1191 בפקודתו של מצביא זה, לאחר שהכוחות המוסלמיים ניגפו בקרב ארסוף בידי ריצ'רד לב הארי.
הצלבנים בנו גם מבצר בשם סורדי פונטס. מבנה תל אפק, ששרד עד עתה, הוא למעשה חאן (מבנה) מבוצר מהתקופה הממלוכית, שהמשכו בתקופה העותמאנית (משנת 1571). החאן מכונה בינאר באשי (שיבוש של פינאר באשי – ראש העין).

******

בתחילת המאה ה-20 בעת השלטון הבריטי באזור נסללה מסילת רכבת בשנים 1917–1918 והייתה לה חשיבות רבה בתנועת רכבות לצורכי הצבא הבריטי בהתקדמותו צפונה. בקרבת תחנת הרכבת של ראש העין הקימו הבריטים בסיס צבאי גדול, שכלל גם מחסני תחמושת, בתי מלאכה ומגדלי שמירה. תחנת הרכבת שירתה את קווי הרכבות ממצרים דרך ארץ ישראל לסוריה וללבנון.
לתחנה בראש העין היו מביאים פרי הדר למשלוח למצרים ולאנגליה דרך פורט סעיד. בקיץ, כשהאדמה השחורה יבשה, התנועה הייתה סבירה. אולם בחורף מכיוון שלא היה כביש (גם במושבה), היה קושי רב לעבור בדרך הבוצית מפתח תקווה לראש העין. התנועה התנהלה בעגלות (חישוקי ברזל על גלגליהן), והעגלות היו שוקעות בבוץ.
ועד המושבה, ובמיוחד זלמן גיסין, פנה לנציב העליון הרברט סמואל, לוועד הצירים ולברון רוטשילד וביקש להמשיך בסלילת ענף למסילת הרכבת מראש העין לפתח תקווה. בסיועו של הברון רוטשילד נתאפשרה עבודה עברית: הביצוע נמסר ל"גדוד העבודה", אנשיו הקימו מחנה במבצר אנטיפטרוס (אחרי מאורעות 1921 הועבר המחנה לעין גנים). ב-1922 כבר הגיעה הרכבת עד פתח תקווה. נבנתה תחנה, ומשלוחי הפרי, העץ, הזבלים והנפט הגיעו לשם. נוסף על כך, יצאה בכל בוקר רכבת מיוחדת מפתח תקווה ליפו (קרון אחד או שניים), ומסלולה היה: פתח תקווה – ראש העין – לוד – תל אביב – יפו. לפנות ערב חזרה הרכבת למושבה. כיום ניתן לראות את מבני התחנה, מסילת הרכבת ומבנים מתקופת השלטון הבריטי המפוזרים באזור.
בתקופת המאורעות ראש העין הייתה בסיס צבאי של חיל האוויר הבריטי, והיא סבלה מהתנכלויות של פורעים ערביים. הערבים היו מחבלים בפסי הרכבת, מפרקים את הפסים או מניחים מוקשים, כך שהרכבות היו יורדות מהפסים. למשטרת היישובים העבריים היו נוטרים שסרקו את פסי הרכבת עם "טרולי" (קרון משמר) לפני הרכבת, כך שאם היה מוקש היו הם מתפוצצים ולא הרכבת. נוטרי פסי הרכבת עבדו בתנאים קשים במיוחד. בפרעות 1936 השתלטו ערבים על המחצבות באזור מגדל צדק שהופעלו על ידי חברות יהודיות בתקופת המנדט, אך הונסו ב-1937 על ידי פלוגת נוטרים בפיקודו של יצחק שדה.
ב-22 בנובמבר 1945 חדר כוח של אצ"ל למחנה והחרים כמויות גדולות של נשק ותחמושת. סמוך למחנה שכנה תחנת השאיבה שסיפקה מים לירושלים.
באותה עת לראש העין הייתה חשיבות אסטרטגית: בייחוד מגדל צדק על מחצבותיו סביבו שסיפקו חומרי בנייה למישור החוף, וכן ראש העין שהייתה מקור המים לירושלים ועורק תובלה מנמל חיפה למרכז ולדרום. במאי 1948 השלימו כוחות המנדט הבריטי את פינוי המחנה ותחנת השאיבה שלידו, ומיד לאחר עזיבתם נצתו מאבקים קשים באזור בין כוחות ההגנה לבין כוחות לא סדירים מהכפרים סלמה, יהודיה, כפר ענה, בסקיה ועוד. חיילי ההגנה תפשו מתקנים ומחנות כמשטרת פתח תקווה, מחנה בכפר סירקין, ומחנה בתל-ליטוינסקי, אך את ראש העין לא הצליחו עוד לכבוש, ובמגדל צדק החזיקו רק לתקופה קצרה עד אשר נסוגו. ימים לאחר מכן כוחות עיראקיים סדירים נכנסו לכפר קאסם ולראש העין, ומטרתם הייתה להתקדם למרכז היישוב היהודי ולחצוץ את היישוב בין צפונו לדרומו.
ההתקפה הראשונה על ראש העין התבצעה ב-30 במאי, על ידי שתי פלוגות של האצ"ל מגדוד 35 של חטיבת אלכסנדרוני, שמפקדו היה איתן לבני. בהתקפה זו נכבש המקום, והצבא העיראקי נסוג לכפר קאסם. כעבור שעתיים התבצעה התקפת נגד של העיראקים. הגדוד היהודי נתפס לא מאורגן בהגנה, נהרגו ארבעה חיילים, וראש העין שוב נכבשה על ידי העיראקים. לאחר קרבות עזים נכבשו המחנה ותחנת השאיבה, במסגרת מבצע בתק שהיה חלק ממבצע דני בקרבות עשרת הימים

******

היישוב שהוקם בראש העין לאחר מלחמת העצמאות התפתח על בסיס מעברה של עולים מתימן. 5,000 מיהודי תימן, שניסו לעלות לישראל בשנות ה-40 ונעצרו על ידי הבריטים במחנה חאשד ליד עדן, עלו לישראל במבצע אווירי בתקופה דצמבר 1948-מרץ 1949. מחנה זה כונה על ידי יהודי תימן כ"מחנה הגאולה".
מאמצע 1949 ועד ספטמבר 1950 התנהל "מבצע על כנפי נשרים" להטסת יהודי תימן לישראל. העולים כינו את המבצע בשם "ביאת המשיח" ואת המטוסים בשם "כנפי נשרים", על פי הפסוק בשמות י"ט: "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי". ב-430 טיסות הובאו ארצה 47,000 מיהודי תימן ועדן, וכן עולים נוספים מאסמרה וג'יבוטי שבקרן אפריקה
בשנים 1949–1950 התיישבו עולים מתימן בקרבת המחנה הבריטי בראש העין, סביבו הוקמו 1,500 אוהלים. נראה שבמעברה שהו 35,000 עולים. הקשיים ששררו במדינה חלו גם על שירותי הבריאות, החינוך והרווחה במחנות העולים. תקופה זו הותירה פצעים פתוחים בחברה הישראלית עקב מחלות ומוות של ילדים, פרשה שמכונה "ילדי תימן". מאבקים על שמירת המסורת והזרמים בחינוך במחנות (שהביאו לכינונה של ועדת החקירה הממלכתית הראשונה בישראל), וכן מצוקת רעב ו"תקופת הצנע" (במעברת ראש העין ארעה הפגנה של עולים רעבים, במהלכה נהרג עולה מיריות שוטרים). בתוך המחנות, נרקמו חיים קהילתיים, אשר תורגמו להוויה חברתית ופוליטית ביישובי הקבע שקמו באתרי המעברות.
ב-1951 הוקם בראש העין יישוב קבע, שנוהל על ידי ועד מקומי. ב-1954 מינה שר הפנים ליישוב מועצה ממונה, שהוחלפה ב-1955 על ידי מועצה מקומית נבחרת. ביולי 1994 הוכרזה ראש העין כעיר.

*****

אוכלוסיית העיר הייתה מורכבת רובה ככולה מעולי תימן וצאצאיהם עד לתחילת שנות ה-90; בעשור זה נבנו ביוזמתו של ראש העיר דאז, יגאל יוסף, שכונות חדשות רחבות ידיים במזרח העיר אשר אוכלסו על ידי עמותות של אנשי קבע וגמלאי צה"ל מחתך סוציו-אקונומי גבוה, זוגות צעירים ומשפרי דיור מהערים השכנות פתח תקווה ותל אביב, וכן על ידי עולים חדשים רבים, במיוחד ממדינות ברית המועצות לשעבר. אוכלוסיית העיר שילשה את עצמה בתוך עשור (1985-1995).
השינוי באופן התפתחות העיר גרם  לחלוקתה לשני חלקים גאוגרפיים ודמוגרפיים ברורים, המתקיימים עד היום : במערב (אזור מישורי, בגובה של כ-50 מטרים מעל לפני הים) נמצאות השכונות הוותיקות (מכונות "ראש העין הישנה"), המאוכלסות ברובן ביוצאי תימן; הבתים ברובם פרטיים (כמו ברוב חלקי העיר) המתפרסים על אדמות פרטיות גדולות אשר ניתנו לתושבים הוותיקים בהקמת היישוב, במזרח (אזור גבעות שיפולי השומרון, גובה ממוצע של כ-200 מטרים מעל לפני הים) נמצאות השכונות החדשות (מכונות "ראש העין החדשה"), המאוכלסות בתושבים שעברו מכל חלקי הארץ, בעולים חדשים ובתושבים שעברו מן השכונות הוותיקות. אוכלוסיית העיר הוותיקה היא יהודית מסורתית ברובה; אוכלוסיית השכונות החדשות, לעומת זאת, מורכבת ברובה מחילונים.

המקור

 

****

*****

תחום מחנה הבריטי ראס אל עין בו מוקמה עם הקמת המדינה מעברת ראש העין

עוד שריד ממחנה ראס אל עיין

מבט מצד שני

*****

בשדה בדרך אל קיבוץ עינת

 

בתוך קיבוץ עינת

עינת קיבוץ הנכלל במסגרת התנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם) ומשתייך מוניציפלית למועצה האזורית דרום השרון. הקיבוץ שמקור שמו נגזר מהקרבה למעיינות הירקון. הוקם ב-1952 כתוצאה של של הפילוג בתנועה הקיבוצית, ע"י חברים שפרשו מהקיבוצים גבעת השלושה ורמת הכובש. כיום עינת נחשב קיבוץ "מתחדש" שעבר תהליך שינוי ארוך ומהותי. לאחר שנים ארוכות שבהם לא התקיימה קליטה, החליט הקיבוץ לפני כשני עשורים על מהלך של קליטה והתחדשות שבו פתח מחדש את שעריו לבניו ובנותיו וכן לכמה עשרות משפחות חיצוניות. בשנת 2005 הוחל תהליך השינוי והחל משנת 2007 החלה הקליטה במהלכה הכפיל הקיבוץ ואף יותר את מספר חבריו. הקיבוץ עבר התחדשות ובניה מסיבית הכוללת בניית שכונה חדשה לאכלוס הנקלטים. כיום מתגוררים בעינת כ-350 חברים וכ- 250 ילדים ונערים.  כלכלת הקיבוץ מתבססת על חקלאות, מפעלים (מאפיית עין-בר, עינת תעשיות מזון), השכרות נדל"ן, תחנת דלק ומרכז מסחרי עינת-אלון, בית עלמין לקבורה חילונית ועוד מגוון של עסקים קטנים. בתחומי הקיבוץ נמצאים גני ילדים ובית ספר יסודי "מעבר-אפק".

****

*****

עבודה בפרדס

בעבודת בניה

בבית המאסר

****

הירידה מכיוון בית עלמין עינת לאורך ערוץ נחל שילה למול מסילת הברזל

גשר מסילת הברזל המנדטורית מעל ערוץ נחל שילה

מבט על מה שהיה בתקופה המנדט שדה תעופה סירקין

מחנה כפר סירקין נבנה בראשית שנות ה-40 על ידי חיל האוויר המלכותי הבריטי. בשנים הראשונות של מדינה נמצא בית ספר לטיסה הראשון של חיל האוויר. משנת 1954 ועד שנת 1966 נמצא בית הספר לקצינים עד מעברו למיקומו הנוכחי במצפה רמון. במחנה גדול זה נמצאו מחסני חירום של מספר יחידות לוחמות מקרב מערך המילואים ויחידות נוספות מהמערך הקרבי הסדיר. הבסיס נמצא בלב אזור מאוכלס ומוקף בשכונות בילינסון, קריית אלון, יוספטל, עמישב, הדר גנים ומושב כפר סירקין, תלונות רבות נשמעות מצד שכני הבסיס על הרעש הרב והפגיעה באיכות החיים. שטח הבסיס הוא נכס נדל"ן יקר ערך ושנים רבות מיועד לפינוי לטובת בניה אזרחית. בין משרד הביטחון ועיריית פתח תקווה מתנהל קרב איתנים על התוכנית של הבניה לאחר פינוי המתחם. משרד הביטחון דורש הקמת 12,000 יחידות דיור תמורת פינוי המתחם, לעומת עיריית פתח תקווה שמעוניינת בהקמת 6,000 יחידות דיור בלבד, יחד עם שטחים פתוחים, פארקים ומכללה.

*****

קטע רביעי,
שולי כפר סירקין
לאורך שולי
השכונות הדרום מזרחיות
של פתח תקווה
חציית כביש 471
בתוך כפר מעש
חזרה לגני תקווה

****

בשביל האופניים מדרום לפתח תקווה בקרבת צומת שעריה לעבר גדת נחל מזור

נחל מזור הוא אחד מהיובלים הדרומיים של הירקון ובעצם יובל של נחל שילה. יובליו העליונים של הנחל נמצאים במורדות הרי בית אל באזור גדר ההפרדה ממזרח לאלעד, כביש 465 (חוצה בנימין) עובר לאורך פרשת המים בינו לבין אגן הניקוז של נחל בית עריף מדרומו, השלוחה שעליה יושב קיבוץ נחשונים מהווה את קו פרשת המים בינו לבין נחל שילה. ממערב לבסיס נחשונים מתחתר נחל מזור ברכס הגבעות הראשון של השפלה ויוצר ערוץ עמוק תוך כדי ירידה תלולה של 80 מ' לאורך שלושה ק"מ כיוון זרימתו ממזרח למערב. עם יציאתו מגבעות השפלה זורם הנחל בערוץ רדוד לאורך השדות שבמרזבה המזרחית מדרום מזרח לצפון מערב לאורך כעשרה ק"מ עד למפגשו עם נחל שילה. ממערב לקיבוץ נחשונים מצטרף לנחל יובלו העיקרי נחל נחשונים, את הנחל חוצה מסילת הרכבת המזרחית בגשר נאה מראשית המאה העשרים לעיל ולאחריה יוצר הנחל אגם עונתי מצפון למושב נחלים, באזור זה קיימים מים באפיק הנחל במשך מרבית חודשי החורף. מצפון לכביש 471 (מכבית), בעבר הנחל מציף את שכונת עמישב בפתח תקווה ולכן הוסדר הערוץ והפך למעשה לתעלת ניקוז, באזור צומת סירקין יוצא הנחל מתעלת הניקוז ולאורכו שדרת אקליפטוסים, הנחל חוצה את כביש פתח תקווה-ראש העין וזורם במקביל לנחל שילה עוד כ-3 ק"מ עד למפגשם באזור קיבוץ גבעת השלושה.

תוואי ערוץ נחל מזור

קטע המסלול בשולי כפר סירקין ושכונת עמישב

כפר סירקין, מושב עובדים הנמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית דרום השרון. היישוב נקרא על שמו של נחמן סירקין, שהיה מראשי תנועת העבודה הציוניתהמושב גובל בשכונות עמישב ושיכון בילינסון ממערב ומצפון נמצא מחנה סירקין. בתוך השטחים החקלאים המזרחיים של הכפר עוברים כביש חוצה ישראל (מס' 6) ומסילת ברזל. השטחים הדרומיים של הכפר תחומים על ידי כביש 471. אדמות הכפר נקנו על ידי הקרן הקיימת באוגוסט של שנת 1934 מבעלי הקרקע הערבים – עומר אל ביתר ואחרים.  המייסדים היו פועלי בנין ופועלים חקלאים  אליהם הצטרפה קבוצת עולים מגרמניה, עלו לקרקע ביום 1.4.1936. בשנים 1936-1939 הכפר שימש כמאחז יהודי במשך המרד הערבי הגדול, וההגנה השתמשה בו במאבקה בערבים בסביבתו, ולהסלקת כלי נשק בלתי חוקיים. כן שימש הכפר, עד למלחמת השחרור כמוצב החוץ המזרחי של  פתח תקוה והיווה חיץ בין המושבה לבין אזורי ההר שהיה מאוכלסים בכפרים ערבים עויינים.
שטח המשבצת של הכפר כ – 2,000 דונם. כמחצית השטח מהווה אזור המגורים המכונה חלקות א'. המחצית השניה הם השטחים החקלאים הנמצאים בהיקף הכפר. בכפר יש 186 חלקות מגורים בשטח 5 דונם כל אחת (למעט 5 חלקות קטנות יותר). ל – 55 חברים המאוגדים במסגרת האגודה החקלאית קמה יש חלקות נוספות המכונות חלקות ב' ששטחן נע בין דונמים בודדים (לאור הפקעת שטחים) ועד 30 דונם.
כיום מתגוררות במקום כ- 250 משפחות. והוא עומד בפני הרחבה שתכפיל את מספר המשפחות בכפר.

קטע המסלול בתוך כפר מעש

כפר מע"ש הוא מושב עובדים ששמו ר"ת מושב עובדים שיתופי המשתייך לתנועת המושבים ונמצא בתחום המועצה האזורית דרום השרון, האחראית עליו בתחום המוניציפלי. חיי היומיום מנוהלים בו ע"י ועד מקומי והאגודה החקלאית. היישוב הוקם בשנת 1949 מאיחוד של שני מושבים: "בהדרגה" ו"היובל". כיום מתגוררים בו כ-780 תושבים. במקור, התגוררו במושב חקלאים, אך כיום מתגוררת בו אוכלוסייה מעורבת של חקלאים לצד תושבים שאינם עוסקים בחקלאות.

 

*****

סוף דבר

לקראת סוף הטיול
שאל אותי יונה מה נשמע.
עניתי חם ולח.
אמר לא נורא,
חום זה עניין של הגדרה.

אהבתי.

החום והלחות היו נסבלים
בכל מקרה היה כדאי לקיים את הטיול.
היה לנו טיול קיץ מענג

******

טיול מעניין זה נמשך
למעלה מארבע ורבע שעות מרביתן רכיבה.
העצירות היו קצרות, קצת יותר מ-30 דקות.

******

המסלול היה מגוון
בראשית הדרך הקפנו
את עבריה המערבי והצפוני של פתח תקוה
ולקראת סיום דיוושנו בתחומה הדרומי.
רכבנו לאורך הירקון
ויובליו נחל שילה, נחל רבה ונחל מזור.

התפתלנו גם בדרכי העפר
המקבילות למסילות הברזל
ומתחת לכבישים של מחלף קסם
בקרנו גם בחלקה
המישורי הותיק של ראש העין

בדרך חזרה עברנו
בתוך קיבוץ עינת והמושב כפר סירקין.

******

תודה ליונה המוביל
שגם הסביר לנו על מכלול הדרכים

*****

אחת המסקנות מהטיול,
שאין לחשוש
מלטייל בקיץ גם שחם.

מצטיידים עם הרבה מים
גם בקיץ יש מראות יפים!!!