סובב פתח תקווה2 באוקטובר 2016

קובץ GPX להורדה GPSies מרחק: 32 ק"מ טיפוס-מצטבר: 95 מטר גלריית תמונות גלריית מפות

 

ביום שבת (1/10/2016), היום שלפני ערב ראש השנה, יצאנו לטיול האחרון של שנת תשע"ו. ביום זה העדפנו לא לנסוע לאזור רחוק אלא לטייל במקום קרוב למקום מגורינו, במזרח מטרופולין תל אביב.

 

מסלול הטיול במזרח מטרופולין תל אביב

 

 

היינו קבוצה בת שבעה אנשים: יונה בקלצ'וק (גני תקווה), מיכאל סופר ועמיקם פרייס (תל אביב), נילי שחורי ושלמה נגל (ראשון לציון), רוני רווה (קריית השרון, נתניה) ואני (מבשרת ציון).

 

את הטיול הוביל יונה במסלול, להלן, שהוא אחד מ"מסלולי הבית" שלו. לפיכך, "פנקנו" אותו בעוד שעת שינה בבוקר וקבענו את מקום הכינוס ליציאה ליד מקום מגוריו.

 

סובב ארבעת עברי פתח תקווה ובפאתי היישובים ממזרחה ודרומה

 

סובב פתח תקווה

 

מסלול הטיול

המסלול בחלקיו היה חופף או קרוב למסלולים של טיול קודמים באזור בשנה שחלפה: בסתיו תשע"ה: בין בני עטרות ומקורות נחל הירקון והלאה לאורכו, בראשית אביב תשע"ו: סובב בקעת אונו, שילוב של מרחב עירוני ושטחים פתוחים בלב מטרופולין תל אביב ובהמשך אביב תשע"ו: מזרח מישור חוף דן, בין גני תקווה לבין בני עטרות

המסלול מגוון ללא אתגרים פיסיים או טכניים: 
בשטח העירוני הבנוי
ובשטח הפתוח ובו שטחי עיבוד חקלאי, וגם שמורות טבע וגן לאומי.

מרחב הטיול, שילוב שטח עירוני (אפור), שטחים חקלאיים (צהוב) ושמורות טבע (ירוק)

 

 

******

ארבעת קטעי המסלול והמקומות לאורכו

******

קטע ראשון,
הפאה המערבית של הסובב 

* יציאה מגני תקוה
* מעבר צפון קרית אונו
*חציית כביש 471
* לאורך דרך יצחק רבין למול שכונות שכונות נווה עוז ונווה גנים במערב פתח תקווה ומול מזרח גבעת שמואל
* חציית דרך ז'בוטניסקי, 
* לאורך אזור התעשייה קריית אריה

פאה מערבית

 

כביש 471 (המוכר גם ככביש מכבית) הוא כביש רוחב החוצה את מישור חוף דן ממערב למזרח ומקשר בין כביש 40, כביש 6 וכביש 444 במזרח וכביש 4 במערב. תכנון הכביש ככביש מהיר החל בשנות ה-70. הכביש תוכנן להוביל ליישוב עירוני בשם "מכבית" שתוכנן עשור קודם לכן להיבנות בשטחים הפתוחים באזור מדרום-מזרח לאלעד. הכביש נכלל גם בתכנית המתאר הארצית לדרכים (תמ"א 3) שאושרה כבר בשנת 1976. חלפו שנים רבות עד שהחלו העבודות לבנייתו. עבודות התכנון של כביש 6 בשנות ה-90 וסלילתו בשנת 1999 חייבו את זירוז את סלילת כביש 471 כדי לתמוך בהקמת מחלף נחשונים. חלקו המזרחי של הכביש, באזור נחשונים, נחנך בשנת 2002 בסמוך למועד חנוכת הקטע הראשון בכביש 6. אולם, בהמשך השנים התעכב המשך פיתוח הכביש לכיוון מערב. הסיבה לכך הייתה מחלוקת בין משרד הפנים לבין תושבי גת רימון שלא הסכימו להסדר הפינוי שהוצע להם על מנת לאפשר את חיבור חלקי הכביש. ביוני 2006, החליט שר הפנים דאז רוני בר-און על בניית מעקף שיחבר את חלקי הכביש מצפון לבתי גת-רימון, והכביש נפתח באוקטובר 2007. הכביש המשיך לעורר התנגדויות מצד עיריית קריית אונו ועקב כך הקישור לפתח תקווה במחלף אונו נותר סגור זמן רב אך לבסוף נפתח לתנועה בתחילת מאי 2008. ביולי 2010 הוסר צו מניעה שעיכב את המשך פיתוח הכביש מצומת גת רימון עד לצומת שעריה, והוחל בביצוע עבודות הכנה לבניית מחלפים בצמתים אלו, על מנת לאפשר נסיעה רציפה ללא רמזורים לאורך הכביש. כמו כן הסתיים פינוי הבתים האחרונים בגת רימון שמנעו את בניית המחלף. במהלך שנת 2011 נמשכה עבודת שדרוג שני מחלפים, אחד בצומת שערייה בכביש 40 והשני בצומת גת רימון בכניסה לפתח תקווה, כמו כן התבצעו עבודות להרחבת קטע כביש זה. באפריל 2012 נחנך מחלף גת רימון. השלמת הכביש הסתיימה בינואר 2013, והוא הוכרז כדרך מהירה.

 

על גשר מעל כביש 471 וחצייתו מכיוון דרום אל צפון

 

לאורך הטיילת ברחוב רבין

ברחוב רבין למול מערב שכונת נווה עוז

 

נווה עוז – השכונה הוקמה ב-1947 ועד לשנות ה-70 הייתה מבודדת מיתר חלקי העיר. היא נועדה להיות פתרון התיישבותי לחיילי הבריגדה היהודית לאחר מלחמת העולם השנייה. שטח השכונה היה בעבר פרדס ערבי אשר אדמותיו נקנו על ידי ההסתדרות הכללית. חלקות האדמה הוגרלו בין המתיישבים. ראשוני המתיישבים היו משוחררי הבריגדה, אשר קיבלו אפשרות לרכישת דירה בת שני חדרים ומטבח על חלקת אדמה. שטח הקרקע הראשון שנרכש היה 13 דונם פרדס יבש, באדמת חזרזור. בהמשך הזמן נרכשו 100 דונם נוספים. בפברואר 1947 הונחה אבן הפינה להקמת השכונה. הבנייה בוצעה בידי חברת "נוה-עובד". ביולי 1947 נכנסו לגור המשפחות הראשונות. בשנת 1948 נכנסה קבוצה שנייה לגור בשכונה. בתי השכונה הם בתים פרטיים, צמודי קרקע, שחולקו בשיטת הפרצלציה ולא בשיטת הנחלות. גודל רוב החלקות נע בין 330 מ"ר לדונם. האוכלוסייה שאפיינה את השכונה בראשיתה הייתה מלומדת ומשכילה. כיום התפתחו לצד השכונה שתי שכונות-בנות: "נווה עוז החדשה", שבה נבנו בעיקר קוטג'ים טוריים ודו משפחתיים, ו"נווה עוז הצעירה", שכונה אורבנית צפופה.

 

קטע המסלול בתוך א.ת. קריית אריה

 

קריית אריה הוא אזור תעשייה הממוקם במערב העיר פתח תקווה הקרוי על שמו של אריה שנקר. הוא תחום מדרום על ידי ציר ז'בוטינסקי, ממערב על ידי כביש 4, מצפון על ידי בית העלמין ירקון ומחלף תקווה וממזרח על ידי דרך הרב מלכה וחלקה המזרחי של שכונת אם המושבות. שטח אזור התעשייה הוא כ-5,000 דונם, והוא אזור התעשייה הגדול ביותר בפתח תקווה, ואחד הגדולים ביותר בישראל. בזכות זאת, הוא מושך אליו עובדים רבים מכל ערי האזור. אזור התעשייה קריית אריה הוקם בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20. עם זאת, רק בשנות ה-30 החל פיתוח משמעותי של האזור, עקב התייקרות הקרקעות ברמת גן ובתל אביב. במקור, אזור התעשייה שימש לתעשייה כבדה, כגון מפעלי מתכות, והקמתו האיצה את הפיכת פתח תקווה ממושבה חקלאית לעיר. כיום, קריית אריה מאופיינת על ידי שילוב בין התעשייה הכבדה ששלטה באזור בעבר, ובין חברות היי-טק ותעשייה קלה שהתפתחו במקום בעשור הראשון של המאה ה-21. בקריית אריה שוכן פארק אזורים שנחשב לאחד ממתחמי ההיי טק המובילים בישראל, והוא מאכלס חברות כמו אינטל, IBM, קודאק, אמות פלטינום, פארק אולימפיה, ועוד. חברות היי-טק רבות תקעו יתד בקריית אריה ובהן גילת, טלדור, ואורקל. גם חברות כמו מגדל חברה לביטוח, ביטוח ישיר, למטייל, ברט, דובק וטבע קבעו את משרדיהן בקריית אריה.

 

למול אצטדיון המושבה

 

אצטדיון המושבה הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בצפון פתח תקווה, בסמוך לדרך אם המושבות. באצטדיון 11,500 מקומות ישיבה, והוא נחנך ב-2011. האצטדיון החליף את אצטדיון האורווה, כמגרש הביתי הקבוע של שתי הקבוצות העירוניות הבכירות – מכבי פתח תקווה והפועל פתח תקווה. עלות בניית האצטדיון מוערכת בכ-200 מיליון שקל, כאשר רובו מומן על ידי העירייה, ו-50 מיליון שקל מומנו על ידי המועצה להסדר ההימורים בספורט. האצטדיון הוא חלק מקומפלקס ספורט אשר צפוי לכלול שני מגרשי אימונים, מתחם בילוי וסחר ואולם רב תכליתי. בצמוד לאצטדיון נמצאת תחנת רכבת קריית אריה ועוברים בקרבתו כביש 5 וכביש 4, המקנים לאצטדיון נגישות גבוהה.

******

קטע שני,
הפאה הצפונית של הסובב 

* תחנת רכבת קריית אריה
* מצפון לשכונת אם המושבות
* על תוואי קטע הכביש המנדטורי הצמוד לכביש 5
* על הגשר בכביש המנדטורי מעל נחל שילה
* לאורך הגדה המזרחית של נחל שילה
* מעבר לגדה המערבית של נחל שילה למול אזור התעשיה סגולה
* לאורך הגדה המערבית של נחל שילה
* חציית נחל שילה לצד המזרחי
* מעבר מתחת לכביש 40
* בדרך הצמודה מדרום למסילת הברזל ומדרום לכפר הבפטיסטים
* שביל ישראל מתחבר לדרך
* חציית הירקון
* בריכת הנופרים

 

פאה צפונית

 

תחנת הרכבת בצפון מערב העיר

 

תחנת הרכבת פתח תקווה – קריית אריה היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל, הממוקמת בצפון-מערב העיר פתח תקווה, באזור התעשייה קריית אריה, ובסמוך לשכונת אם המושבות . התחנה נמצאת על מסילת הירקון בין תחנת הרכבת בני ברק ותחנת הרכבת פתח תקווה סגולה ומשמשת כתחנת ביניים בקו תל אביב – כפר סבא.

 

אם המושבות (לעתים מכונה הדר המושבות) היא שילוב של שתי שכונות צמודות בצפון פתח-תקווה: הוותיקה (500 דונם) והחדשה (1000 דונם), בסמוך לאזור התעשייה קריית אריה, בית העלמין ירקון, כביש 5 ומחלף תקווה. השכונה מאופיינת בבניית רבי קומות  ורוב תושבי השכונה הם זוגות צעירים, בחתך סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה. עבר על שטח השכונה, היו תחנת רכבת, מחסנים, פרדסים, בתי אריזה להדרים ובתי מלאכה. כל שנותר מהעבר הם שני מבנים לשימור, ששימשו ביתו של שומר הפרדס. בלב השכונה נערכו בעבר חפירות ארכאולוגיות ונמצאו שרידים של אתר רומי-ביזנטי הכולל גת לעיבוד ענבים ומתקנים חקלאים. מבנה הכולל מטבח, מחסן ואף סרקופג. בסיום החפירות האתר כוסה והוקם מעליו פארק.
השכונה הוותיקה נבנתה ראשונה בשלהי שנות התשעים. סגנון הבנייה התאפיין בבתים לבנים בני כ-5-7 קומות, וסביבם גינות. לשכונה שדרה פנימית רחבת ידיים שמסביבה נבנו רחובות השכונה. השכונה משתרעת על כחמש מאות דונם. בשכונה קיימים מוסדות חינוך רבים לכל טווח הגילאים מגני ילדים ועד תיכון וסניף של האוניברסיטה הפתוחה. כמו כן, מרכז מסחרי וטיפת חלב המשרתת את תושבי השכונה והסביבה. השכונה החדשה נבנתה בשנות האלפיים ומתאפיינת בבנייה רוויה של בתים בני 9-23 קומות, ארבעה מרכזים מסחריים קטנים המתאימים לאופי השכונה, גנים ומוסדות חינוך. השכונה נמצאת בהליך פיתוח מתמיד ונבנים בה בנייני מגורים רבים.

 

 

קטע הכביש הישן, כנראה הדרך העתיקה מיפו לשכם, מדרום לירקון

 

על קטע הכביש המנדטורי, המסומן במפה למעלה, לצד כביש 5

 

כביש 5 או כביש חוצה שומרון הוא כביש רוחב המחבר את צפון תל אביב במערב לאריאל וליישובי השומרון במזרח. הקטע המערבי של כביש 5 נסלל בין 1965 ל-1967 כחלק מכביש שקישר בין צומת גהה לאזור גלילות בתוואי הנוכחי של כביש 4 וכביש 5, ובמסגרתו הוקם צומת גלילות. עם סלילתו של כביש מרעננה לכיוון צומת גהה ב-1968, הוקם צומת מורשה כמפגש דרכים תלת כיווני והיווה את קצהו המזרחי של כביש שסווג בהמשך ככביש 5, אך אז כונה "כביש גהה" או "המשך כביש גהה". בשנת 1971 הורחב הכביש על ידי הוספת נתיב נוסף מצד צפון בצמוד לבתי רמת השרון, למורת רוחם של התושבים אשר אף פנו לבג"ץ בעניין. ועדת איכות הסביבה של הכנסת המליצה להקים סוללה בגובה 8 מטרים שתחצוץ בין הכביש ובתי התושבים. הקטע בין מחלף מורשה למחלף קסם, לאורך חלק ממנו רכבנו, נסלל ב-1985 ונפתח באוגוסט 1987. עד לסלילתו היה כביש 481 ("ציר ז'בוטינסקי") הדרך המקשרת בין ראש העין ויישובי דרום השרון לתל אביב. בעת פתיחת הכביש טענו גורמים בשמאל שסלילת הכביש היוותה בזבוז כספי ציבור מטעמים פוליטיים, אך במע"ץ טענו שמעבר לחשיבות של סלילת כביש מהיר בין תל אביב ובקעת הירדן יש צורך בכביש כדי להקל את העומס בכביש 481. בתחילת שנות ה-90 התבצעו פרויקטים להסבת צמתי הכביש למחלפים. ב-1994 נחנך מחלף הכפר הירוק, ב-1995-‏1996 נחנך מחלף מורשה וב-1997 נחנך מחלף ירקון. בסוף שנות ה-90 הוסב מחלף קסם לקראת סלילת כביש 6, נסלל נתיב נוסף בדרך שבין מחלף קסם למחלף מורשה, ונבנה מחלף תקווה המשרת את מערב פתח תקווה ואת אזור התעשייה קריית אריה. המשך כביש 5 מזרחה מצומת קאסם עובר בתוך הגדה המערבית.

 

הגענו לנחל שילה שהוא אחד משלושת היובלים המרכזיים המתלכדים ויוצרים את הירקון ליד מקורות הירקון

הגשר על הכביש המנדטורי מעל נחל שילה

בגדה המזרחית של נחל שילה

נחל שילה אחד מיובלי הירקון

 

נחל ירקון– הוא הגדול שבנחלים הנשפכים לים התיכון בישראל כל יובלי הירקון הם נחלי אכזב וקטעו מראשיתו במעיינות ראש העין הוא נחל איתן. הנחל מנקז חלק מהרי יהודה והרי השומרון, מהר גריזים שבצפון ועד אזור מעלה החמישה בדרום. שטח אגן הניקוז של הירקון כ- 1800 קמ"ר, כשמחצית משטח זה-815 קמ"ר מנוקזת על-ידי הגדול יובליו: נחל איילון. כמות המשקעים הממוצעת באגן ההיקוות של הנחל היא כ- 600 מ"מ בשנה.
נחל הירקון הוא גבול גאוגרפי הדרומי של השרון והגבול הגיאוגרפי של אזור מטרופולין תל אביב הכולל את חולות החוף, רכסי הכורכר, גבעות החול האדום ועמק לוד ובקעת אונו.
מוצאו של הנחל במזרח, במעיינות ראש העין, וערוצו הפתלתל חוצה את המטרופולין הגדול ביותר במדינת ישראל בדרכו אל הים התיכון.
ראשיתו של הירקון באזור מעיינות ליד ראש העין המשתרע על פני כ- 200 דונם, בהם נבעו קרוב ל- 2000 מעיינות, שאוחדו עם הקמת מפעל ירקון-נגב. מעיינות אלו מהווים אחד משני המוצאים הטבעיים העיקריים לאקוות ההר (המוצא השני נמצא באזור נחל תנינים, ונמצאים כיום באזור תפעולי סגור של חברת "מקורות").
המרחק בקו אווירי ממקורות הירקון עד הים התיכון הוא 14.5 ק"מ, אולם הנחל זורם בפיתולים רבים שנתנו לו את השם הערבי נהר אל עוג'א – המפותל, ומאריכים את הזרימה ל- 27.5 ק"מ (לא כולל מתחם הנביעות). בתחומי הגן הלאומי נכללים כ- 18.5 ק"מ (כולל אזור הנביעות), והיתרה נמצאת בתחומי פארק הירקון בערים תל אביב – יפו, רמת גן ובני ברק, שאינו חלק מהגן הלאומי.

 

 

מבחינת איכות המים נחלק הירקון לשלושה חלקים: החלק העליון והנקי, שאורכו 7 ק"מ, מתחיל באתר מקורות הירקון וזורם בשטח הגן הלאומי עד למפגש עם נחל קנה. בקטע זה זורמים, כאמור, מי מקור הנשאבים מאקוויפר ההר. בימים האחרונים/בעת האחרונה הוחל בהזרמה של מים מסוחררים ממפגש עם נחל קנה. פרויקט זה נועד להגביר את מהירות הזרימה בנחל. רשות הטבע והגנים עוקבת אחר ההשפעה של הפרויקט על איכות המים ועל בית הגידול. החלק האמצעי, שאורכו 17 ק"מ, מתחיל מהמפגש עם נחל קנה ומגיע עד לסכר שבע טחנות. בחלק זה מתווספים למים הנקיים מהמעלה מי קולחין בכמה דרגות של טיהור בספיקה של כ-1400 מ"ק שעה. החלק האחרון הוא אזור שפך הירקון, הוא מתחיל במורד סכר שבע טחנות ונגמר בים התיכון. מימיו של החלק התחתון, שאורכו 4 ק"מ, הם תערובת של מי הנחל מהמעלה ומי ים החודרים לנחל בשל המבנה האופייני לנחלי החוף בישראל, מבנה שבו קרקעית הנחל באזור השפך נמוכה מפני הים.
בעבר היה נחל הירקון נחל החוף בעל הזרימה הגדולה ביותר בישראל ומעיינותיו שפעו כ-220 מיליוני מ"ק לשנה. ואולם, ב-1955 החלו לשאוב מי שתייה מהירקון לנגב דרך המוביל הארצי, הירקון איבד מעוצמתו וכמות מי המעיינות הזורמים בו הלכה ופחתה. הירידה בכמות המים פגעה בכושר הטיהור העצמי של הירקון. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלה תנופת בנייה סביב הנחל – בנייתן של ערי גוש דן ושל היישובים האחרים, והם החלו להזרים אל הנחל שפכים תעשייתיים וביתיים וגרמו לזיהום חמור של המים. לקראת שנות ה-70 הוקמו באזור מתקני טיהור לטיפול בשפכים, אך הקולחין היו באיכות ירודה וזיהום הירקון נמשך. כיום, במסגרת פרויקט גאולת הירקון, שודרגו מתקני הטיפול בקולחין והוקמה מערכת של אגנים ירוקים לליטוש של הקולחין בטרם הגיעם לנחל. השדרוג והליטוש שיפרו  את איכות הקולחין ואת המצב בנחל בכלל. עם זאת, מדי פעם קורות תקלות ואיכות המים וספיקתם אינה יציבה. רשות הטבע והגנים סבורה ששיקום נחלים צריך להתבצע עם מי מקור בלבד.

 

אזור הטיול במרחב אגן הניקוז של הירקון

 

יובלי הנחל העיקריים של הירקון שמוצאם משדרת הר הם: נחל שילה, נחל רבה ונחל קנה הם נשפכים אליו כמעט מנקודה אחת. לשלושת נחלים מערכת ניקוז דמוית מניפה ומבנה זה שלה מגדיל את עוצמת הגאויות מאחר ושיאי הזרימה מגיעים מנחלים אלה בעת ועונה אחת. יובלי של הירקון המגיעים אליו מגבעות השפלה הם נחל מזור ונחל עזר. בקטעו המישורי של הירקון מתחברים אליו היובלים שראשיתם בגבעות החול האדום בדרום השרון והם: נחל תאנים, נחל הדס, נחל הדר, נחל פרדס, נחל הדרים, נחל פרדסים (נווה שרת) ונחל אחיה. לירקון יש פיתולים רבים, ושיפועו הממוצע כ-0.06% שיפוע נמוך זה. כמויות המים הרבות המגיעות לירקון בחורף דרך יובליו גרמו בעבר להצפות. בקטע התחתון של הנחל לאורך כ-4 ק"מ זורמים בנחל מי ים שמשמשים גם לקירור תחנת הכוח שלידו וזהו מקור הזרימה העיקרי בירקון התחתון במשך מרבית השנה.

 

הקנה בשיא פריחתו

חציית נחל שילה ממזרח למערב סמוך לאזור התעשייה סגולה

 

סגולה הוא אזור תעשייה בצפון מזרח העיר פתח תקווה, מצפון לשכונת כפר אברהם, ממערב לכביש 40 ומדרום לכביש 5 ולמחלף ירקון. הוא מהווה גם את גבולה הצפון-מזרחי של פתח תקווה. הרחוב הראשי באזור התעשייה סגולה הוא רחוב בן ציון גליס. עד לעשור האחרון היה המקום אזור התעשייה המרכזי של העיר פתח תקווה, אך עם הקמת פארקי היי-טק באזורי התעשייה האחרים של פתח תקווה, קריית אריה וקריית מטלון, ירד מעמדו. שטח אזור התעשייה הוא כ-3,000 דונם (כשטחה של העיר גבעתיים, לדוגמה), והוא מאכלס כ-900 עסקים. בניגוד לאזורי התעשייה האחרים בעיר, הוא מאופיין בעיקר בתעשייה כבדה. עם זאת, בשנים האחרונות התפתחו בו שניים ממרכזי הקניות הגדולים והמרכזיים בפתח תקווה ובאזור דרום השרון: פאוור סנטר סגולה, מדרום לרחוב גליס, ופאוור סנטר ירקונים, שנמצא בצפון אזור התעשייה. שניהם מתאפיינים בחנויות ענק בתחומים שונים: חשמל, תאורה, עשה זאת בעצמך, ביגוד, הנעלה, מזון ועוד. בעבר נהגתה תוכנית בעיריית פתח תקווה להפוך את אזור התעשייה למרכז הבילוי העיקרי של פתח תקווה, ולהקים בו תיאטרון, בתי קפה ומסעדות, אך זו נגנזה. אזור התעשייה נהנה ממיקום טוב ונגישות ברמה גבוהה, הודות לשני צירי תחבורה עיקריים שעוברים בסמוך לו: כביש 5 וכביש 40. בנוסף, בחלקו הצפוני של אזור התעשייה נמצאת תחנת הרכבת פתח תקווה סגולה, אך זו סובלת מנגישות ברמה נמוכה מאוד עקב ריחוקה מלב אזור התעשייה ועקב כך שרק קו אוטובוס אחד מחבר בינה לבין התחנה המרכזית, בתדירות נמוכה (אין קווי אוטובוס אחרים לשכונות הסמוכות). בעתיד, אמורה לעבור באזור התעשייה שלוחה של הקו הסגול של הרכבת הקלה של תל אביב. בשטחו של אזור התעשייה ממוקם בית הקברות סגולה – בית העלמין הראשון של פתח תקווה, שבשטחו נמצא אף בית העלמין הצבאי העירוני.

 

חצייה נוספת של נחל שילה מצד מערב לצד מזרח

מצפון למתחמים הצפוניים: אם המושבות ואזור תעשייה סגולה

 

חרשו לנו את השביל המוביל למעבר תחת כביש 40

הקטע המזרחי בפאה הצפונית

 

נקודת מים של חברת מקורות על הדרך בקטע שביל ישראל

אסיף בטנים בשדה הצמוד למסילת הברזל

טעים ובריא

ממשיכים הלאה מזרחה

מבנה עמדה על גשר הרכבת מעל הירקון שנבנה בתקופת שלטון המנדט

 

בקצה קטע זה הגענו לבריכת הנופרים

ללא מילים!

צילום למזכרת

******

קטע שלישי,
הפאה המזרחית של הסובב

* בצד המזרחי של הגן לאומי
* אנדרטת הקרב על ראש העין במלחמת העצמאות
* חציית כביש 483
* בשדות בין גבעת השלושה, ובין כביש 6
* מול הצד המזרחי של מחנה סירקין ומושב כפר סירקין
* חציית נחל שילה
* כניסה בשער הדרום מזרחי של כפר סירקין מול בית העלמין

פאה מזרחית

 

בראשיתו, המסלול בקטע זה הקיף את הגן הלאומי ירקון עברנו את הכניסה המזרחית שלו לעבר מבצר אפק – אנטיפטריס.

גן לאומי

 

 

חלפנו על פני מבנה תחנת הרכבת הישן ושרידי מבנה התחנה המנדטורית שנקראה תחנת ראס א-עין.

תחנת הרכבת הייתה צמודה למחנה בריטי של חיל האוויר המלכותי, שנקרא מחנה ראס אל עין ששימש כמרכז לוגיסטי של שדה התעופה הסמוך (היום מחנה סירקין). לאחר המלחמה שימש מחנה ראס אל עין מעברת העולים ראש העין בה נקלטו עולים מתימן שהתפתח ליישוב פרבר נידח עד מלחמת ששת הימים ואחריה הסמוך לפתח תקווה ולפני כשלושה עשורים גדל והיה לעיר משגשגת שממשיכה להתרחב והצפי שיהיו למעלה מ-100,000 תושבים.

 

 

ממול מבנה תחנת ראש העין החדש שננטש ועזוב.

מבנה תחנה הנטוש

האנדרטה לזכר המערכה על ראש העין

המערכה על ראש העין – ב- 5 במארס 1948 פונו מחצבות מגדל צדק, שהיו הספקיות הגדולות של חומרי הבנייה והופעלו על ידי חברות יהודיות. הגנה על המחצבות ועובדיהן וכן הבטחת התחבורה אליהן, חייבו ריתוק כוחות גדולים שלא היו בנמצא. כל אזור מגדל צדק וראש העין היה בלב שטח ישובים ערביים צפוף. המטה הכללי של ההגנה ייחס חשיבות רבה לכיבוש ראש העין, בגלל מקורות הירקון ומכוני השאיבה ממנו. אולם, גם למטרה חשובה זו לא ניתן היה להקצות כוחות, כי באותה עת ניהלה חטיבת אלכסנדרוני קרבות רבים בגזרות חשובות וקריטיות אחרות.
ב- 30 במאי 1948נכבשה ראש העין על ידי יחידות האצ"ל, שצוידו בנשק ותחמושת של החטיבה, אולם למחרת הם נסוגו לאחר התקפת נגד, בה איבד האצ"ל 12 לוחמים. לאחר קרב זה, נכנס הצבא העיראקי לראש העין ומגדל צדק והיווה איום על פתח תקווה, כפר סירקין והסביבה.
רק בחודש יולי 1948 ניתן היה להקצות כוחות למשימה החשובה הזאת. במבצעים המשולבים של מבצע "דני" ומבצע "בתק", בלילה שבין 11 ל- 12.7.48, כבש גדוד 32 מחטיבת אלכסנדרוני את מגדל צדק. המבצע הסתיים בהצלחה רק לאחר שיחידות הגדוד שתוגברו ע"י פלוגות ב' ו- ג' מגדוד 145, הדפו התקפות נגד כבדות של העיראקים על המשלטים הצפוניים. כתוצאה מהלחץ, פינו העיראקים את ראש העין ללא קרב, לאחר שפיזרו מוקשים והניחו מטעני נפץ במכוני השאיבה. עם כניסתם, הספיקו כוחות אלכסנדרוני למנוע את הפעלת המטענים במכוני השאיבה ופינו את המוקשים. לאחר ייצוב וביסוס עמדותינו במגדל צדק וראש העין, המשיך הצבא העיראקי בהתקפותיו והפגזות מתותחיו, ללא הצלחה.
36 לוחמים נפלו בכל קרבות ראש העין ומגדל צדק במהלך קרבות מלחמת הקוממיות ולהם מוקדשת האנדרטה בכניסה למבצר אפק.

 

חצינו את כביש 483 ורכבנו מול שדות גבעת השלושה

כביש 483, כביש קצר, אורכו כ-5 ק"מ  המחבר את הכניסה המערבית של ראש העין עם צומת כפר גנים בפתח תקווה ועובר ליד מעיינות מקורות הירקון .

 

גבעת השלושה, קיבוץ הנכלל במסגרת התנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם) ומשתייך מוניציפלית למועצה האזורית דרום השרון. הקיבוץ נקרא על שם שלושה מפועלי פתח תקווה – מנחם גרויליך, שמואל שטרייפלר ואייזיק מרינג – אשר הואשמו במהלך מלחמת העולם הראשונה בריגול, נשלחו על ידי השלטון העותמאני לכלא דמשק, עונו ומתו שם בשנת 1917. אנדרטה לזכרם נמצאת בכניסה לקיבוץ עינת.
הקיבוץ נוסד ב-1 במאי 1925 על ידי גרעינים שהשתייכו לתנועת "החלוץ": גרעין 'אחווה', פלוגת עין חרוד וקבוצת 'מעבר'. בסוף שנות ה-20 וראשית ה-30 הצטרף לקיבוץ גרעין גדול של פועלים מהעיר קלוסובה שבפולין. מיקומו המקורי של הקיבוץ היה ממערב לפתח תקווה, באזור שנמצא כיום בתוך העיר (בערך בפינת הרחובות ארלוזורוב וצה"ל). ליד הקיבוץ המקורי פעל בית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן – בית ספר חקלאי על יסודי – כיום החווה החקלאית העירונית שברח' קפלן וכן סמינר למורים. כיום פועל בשטח הקיבוץ הישן מוסד גריאטרי. בקיבוץ פעל אחד מחדרי האוכל הגדולים ביותר בארץ ישראל שהיו קיימים באותה העת, שתוכנן על ידי האדריכל אריה שרון, שתכנן בקיבוץ עוד מספר מבנים. מבנה חדר האוכל הוכרז כמבנה המיועד לשימור
בתקופה שקדמה להקמת המדינה היה גבעת השלושה אחד הקיבוצים שבהם התאמנו ועבדו הכשרות הפלמ"ח, ובסליקים שבקיבוץ הוסתר נשק של ההגנה. לפיכך הבריטים פשטו עליו, ועל קיבוצים נוספים, באירועי ה"שבת השחורה". עם עליית שארית הפליטה קלטה גבעת השלושה חברות נוער רבות במסגרת מפעל עליית הנוער. בשיאו (חצי יובל להיווסדו) מנה הקיבוץ כ-900 חברים.
בראשית שנות ה-50 התרחבה פתח תקווה וסגרה על הקיבוץ מכל עבריו. לפיכך, הוחלט לעזוב את המקום ולעבור לאדמות החקלאיות. בשנת 1952 הקיבוץ התפלג, כמו קיבוצים נוספים בארץ, כחלק מהפילוג בתנועה הקיבוצית. חברי הקיבוץ שעברו לתנועת "איחוד הקבוצות והקיבוצים" לאחר הפילוג, עזבו וכאמור  הקימו את קיבוץ עינתן. בשנת 1953 עבר קיבוץ גבעת השלושה למיקומו הנוכחי, בסמוך לאדמותיו החקלאיות – "נזלה" בערבית. תוכנית הקיבוץ נעשתה על ידי האדריכל שמואל ביקלס, אשר תכנן בו גם את מבני הציבור המרכזיים: חדר האוכל ובית התרבות ע"ש בנדור הנקרא כיום "בית בנדורי".

 

חבורת מטיסי הטיסנים שפגשנו

 

נקודת מים נוספת שהכשירה חברת מקורות ממזרח לגדרות מחנה סירקין

 

מחנה כפר סירקין נבנה בראשית שנות ה-40 על ידי חיל האוויר המלכותי הבריטי. בשנים הראשונות של מדינה נמצא בית ספר לטיסה הראשון של חיל האוויר. משנת 1954 ועד שנת 1966 נמצא בית הספר לקצינים עד מעברו למיקומו הנוכחי במצפה רמון. במחנה גדול זה נמצאו מחסני חירום של מספר יחידות לוחמות מקרב מערך המילואים ויחידות נוספות מהמערך הקרבי הסדיר. הבסיס נמצא בלב אזור מאוכלס ומוקף בשכונות בילינסון, קריית אלון, יוספטל, עמישב, הדר גנים ומושב כפר סירקין, תלונות רבות נשמעות מצד שכני הבסיס על הרעש הרב והפגיעה באיכות החיים. שטח הבסיס הוא נכס נדל"ן יקר ערך ושנים רבות מיועד לפינוי לטובת בניה אזרחית. בין משרד הביטחון ועיריית פתח תקווה מתנהל קרב איתנים על התוכנית של הבניה לאחר פינוי המתחם. משרד הביטחון דורש הקמת 12,000 יחידות דיור תמורת פינוי המתחם, לעומת עיריית פתח תקווה שמעוניינת בהקמת 6,000 יחידות דיור בלבד, יחד עם שטחים פתוחים, פארקים ומכללה.

כפר סירקין, מושב עובדים הנמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית דרום השרון. היישוב נקרא על שמו של נחמן סירקין, שהיה מראשי תנועת העבודה הציוניתהמושב גובל בשכונות עמישב ושיכון בילינסון ממערב ומצפון נמצא מחנה סירקין. בתוך השטחים החקלאים המזרחיים של הכפר עוברים כביש חוצה ישראל (מס' 6) ומסילת ברזל. השטחים הדרומיים של הכפר תחומים על ידי כביש 471. אדמות הכפר נקנו על ידי הקרן הקיימת באוגוסט של שנת 1934 מבעלי הקרקע הערבים – עומר אל ביתר ואחרים.  המייסדים היו פועלי בנין ופועלים חקלאים  אליהם הצטרפה קבוצת עולים מגרמניה, עלו לקרקע ביום 1.4.1936. בשנים 1936-1939 הכפר שימש כמאחז יהודי במשך המרד הערבי הגדול, וההגנה השתמשה בו במאבקה בערבים בסביבתו, ולהסלקת כלי נשק בלתי חוקיים. כן שימש הכפר, עד למלחמת השחרור כמוצב החוץ המזרחי של  פתח תקוה והיווה חיץ בין המושבה לבין אזורי ההר שהיה מאוכלסים בכפרים ערבים עויינים.
שטח המשבצת של הכפר כ – 2,000 דונם. כמחצית השטח מהווה אזור המגורים המכונה חלקות א'. המחצית השניה הם השטחים החקלאים הנמצאים בהיקף הכפר. בכפר יש 186 חלקות מגורים בשטח 5 דונם כל אחת (למעט 5 חלקות קטנות יותר). ל – 55 חברים המאוגדים במסגרת האגודה החקלאית קמה יש חלקות נוספות המכונות חלקות ב' ששטחן נע בין דונמים בודדים (לאור הפקעת שטחים) ועד 30 דונם.
כיום מתגוררות במקום כ- 250 משפחות. והוא עומד בפני הרחבה שתכפיל את מספר המשפחות בכפר.

 

ממשיכים הלאה בשולי מטעי כפר סירקין ודרך חוצה ישראל , כביש 6

 

רכבנו בדרך המקבילה ממערב ובצמוד למסילת הברזל שבעבר נקראה המסילה המזרחית.

במקורה מסילת הברזל הקרויה "המסילה המזרחית" נבנתה על ידי התורכים בזמן מלחמת העולם הראשונה לכיוון יערות האלונים באזור חדרה על מנת לכרותם שישמשו להסקת דודי הקיטור של קטרי הרכבת ועל מנת לספק עצים לבניית המסילה דרומה לעבר חצי האי סיני. מטרת הקו שסללו התורכים הייתה לשנע גייסות לחזית הדרום מול כוחות הממלכה המאוחדת שהתחילו להתקדם לעבר א"י מכיוון מצרים. בראשית שנות העשרים, לאחר שכבשו את הארץ, סללו הבריטים מחדש את המסילה  מלוד לעבר מזרח חדרה והמשיכו אותה לעבר חיפה. עם הקמת המדינה נשארה כמעט כל המסילה בתחומי מדינת ישראל למעט קטע קצר סמוך לטול כרם. לצורך חידוש תנועת הרכבות, נבנתה מסילה שעקפה את טול כרם ממערב. אז נפתח הקו מחיפה דרך ראש העין ומשם דרך מסילת הירקון אל תל אביב. מסילה זו אפשרה תנועת משאות לעבר נמל חיפה ותנועת נוסעים שפסקה בהדרגה עד 1968. כיום ישנה תכנית לשקם את קו הרכבת המזרחי מחדרה לראש העין. הכוונה הייתה שתתחיל לפעול בשנת 2018. המציאות מלמדת, שאין תיאום בין התכניות ובין התקציבים. עוד חזון למועד. יום אחד זה אולי יקרה. השאלה מתי? לאלוהים הפתרונים.

קטע תוואי מסילת הברזל המזרחית במסלול הטיול

גשר מסילת הברזל המנדטורית מעל אפיק נחל שלה

******

קטע רביעי,
הפאה הדרומית והאחרונה של הסובב 

* בפאתיו הדרומיים של מושב כפר סירקין
* בדרך בצד סוללת כביש 471 לאורך נחל מזור מול שכונת עמישב
* חציית כביש 40 מול מחלף עם כביש 471
* מערב למול שכונת שעריה והלאה מול נחלת גנים וכפר גנים
* דרך יחצק רבין
* חציית כביש 471 מצפון לדרום
* בפאתי צפון קריית אונו 
* חזרה לגני תקווה

פאה דרומית

הקטע הדרומי בשוליים הדרומיים של העיר

 

בתחילת הקצה המזרחי של השביל הצמוד לכביש 471

בדרך בין סוללת כביש 471 ונחל מזור ומאחור שכונת עמישב בדרום מזרח פתח תקווה

נחל מזור הוא אחד מהיובלים הדרומיים של הירקון ובעצם יובל של נחל שילה. יובליו העליונים של הנחל נמצאים בהדום השומרון, באזור גדר ההפרדה ממזרח לאלעד, כביש 465 (חוצה בנימין) עובר לאורך פרשת המים בינו לבין אגן הניקוז של נחל בית עריף מדרומו, השלוחה שעליה יושב קיבוץ נחשונים מהווה את קו פרשת המים בינו לבין נחל שילה. ממערב לבסיס נחשונים מתחתר נחל מזור ברכס הגבעות הראשון של השומרון ויוצר ערוץ עמוק תוך כדי ירידה תלולה של 80 מ' לאורך שלושה ק"מ כיוון זרימתו ממזרח למערב. עם יציאתו מהשומרון זורם הנחל בערוץ רדוד לאורך השדות שבמרזבה המזרחית מדרום מזרח לצפון מערב לאורך כעשרה ק"מ עד למפגשו עם נחל שילה. ממערב לקיבוץ נחשונים מצטרף לנחל יובלו העיקרי נחל נחשונים, את הנחל חוצה מסילת הרכבת המזרחית בגשר נאה מראשית המאה העשרים לעיל ולאחריה יוצר הנחל אגם עונתי מצפון למושב נחלים, באזור זה קיימים מים באפיק הנחל במשך מרבית חודשי החורף. מצפון לכביש 471 (מכבית) היה הנחל מציף את שכונת עמישב בפתח תקווה ולכן הוסדר הערוץ והפך למעשה לתעלת ניקוז, באזור צומת סירקין יוצא הנחל מתעלת הניקוז ולאורכו שדרת אקליפטוסים, הנחל חוצה את כביש פתח תקווה-ראש העין וזורם במקביל לנחל שילה עוד כ-3 ק"מ עד למפגשם באזור קיבוץ גבעת השלושה.

 

רכיבה בכיוון מערב בטיילת אופניים הצמודה לכביש 471 לאחר חציית צומת כביש 40

בתוך שכונת בת גנים מדרום לשכונת כפר גנים בדרום העיר

חציית כביש 471, מצפון לדרום בכניסה אל קריית אונו

******
לסיום קצת על אזור הטיול:
צפון מישור חוף דן

מיקום מרחב הטיול

 

מישור חוף דן הוא בעצם מישור החוף המרכזי,  כלומר אזור משנה של מישור החוף המשתרע בין השרון שגבול תיחומו הדרומי הוא נחל הירקון ובין מישור חוף יהודה שגבול תיחומו הצפוני הוא  נחל שורק. במישור החוף המרכזי כמו בשרון ובמישור חוף יהודה נמצאות מספר יחידות הנוף והן חולות החוף, רכסי הכורכר ואבוסי הסחף ביניהם, גבעות החול האדום והמרזבה המזרחית הנושקת למורדות גבעות השפלה. בטיול זה כפי שיוצג בהמשך, דיוושנו בעיקר בגבעות החול האדום בתוך המרזיבה.

 

שמו של מישור החוף המרכזי, מישור חוף דן, נובע מהעובדה שחבל ארץ זה היה חלק מנחלת שבט דן, אחד משניים עשר שבטי ישראל

נחלת שבט דן נקבעה בהגרלה על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען, כנראה בטקס פומבי, יחד עם הגרלת תחומי שאר נחלות השבטים. למַטֵּה בְנֵי-דָן, לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא, הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי: "וַיְהִי, גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל, וְעִיר שָׁמֶשׁ. וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן, וְיִתְלָה. וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה, וְעֶקְרוֹן. וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן, וּבַעֲלָת. וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן. וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן; עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ.וַיֵּצֵא גְבוּל-בְּנֵי-דָן, מֵהֶם; וַיַּעֲלוּ בְנֵי-דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם-לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּ אוֹתָהּ לְפִי-חֶרֶב, וַיִּרְשׁוּ אוֹתָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן, כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם. זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם: הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְחַצְרֵיהֶן.(יהושע פרק י"ט,מ', מ"ז)

על פי תיאור זה נחלתם השתרעה מנחל ירקון בצפון עד נחל שורק בדרום ומתחום יפו במערב ועד שער הגיא. גבול נחלתם ממזרח ומצפון היה בקו קרית יערים – בית חורון תחתון – שעלבון (היא שעלבים) – גזר – יהוד – גת רמון – הים. גבול נחלתם מדרום וצפון מערב היה בקו קרית יערים – אתשאול – צרעה – בית שמש – תמנה – עקרון – יבנאל- (היא יבנה) – הים . הטענה היא שלמעשה בתיאור זה של נחלת דן שלובים חזון ומציאות. התיאור הגיאוגראפי המפורט הוא כנראה תיאור תיאורטי אידאלי של תכנית שכנראה לא יצאה אל הפועל . למעשה שבט דן התנחל רק בקרן זוית של נחלתו בבין צרעה  ואשתאול. הסיבה לכך, הייתה כי האמורי מבני הכנענים שיישבו בארץ טרם הגעת בני ישראל אליה, לא אפשרו לשבט דן לנחול את עריו: "וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת-בְּנֵי דָן, הָהָרָה: כִּי לֹא נְתָנוֹ, לָרֶדֶת לָעֵמֶק (ספר שופטים, א',ל"ד). עם זאת, בשירת דבורה, נטען כלפי שבט דן:" וְדָן, לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת" (שופטים,ה' י"ז). מכאן שכנראה היה לשבט דן מוצא לים תיכון. כאמור, מרכזו של השבט היה בשפלה המרכזית, מולדתו של שמשון הגיבור וכך נאמר בספר שופטים: "וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה, לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה-דָן, בֵּין צָרְעָה, וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל (י"ג, כ"ה שם היה מחנה דן. משפחת מנוח אבי שמשון הייתה בין המשפחות שגרו ב" צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל ".עוד כאמור לעיל, בספר יהושע צוין כי בני דן הם עלו לצפון וכבשו את :"לְלֶשֶׁם דָּן"(י"ט, מ"ז). יוצא מכאן שנחלת שבט דן הייתה מפוצלת ומורכבת מהחלקים הבאים: מחנה דן בין צרעה לבין אשתאול .מישור החוף בהווה מנחל הירקון עד נחל שורק. והעיר דן ליד מקורות נהר הירדן.

 

דמות מרחב הטיול

תחום העיר פתח תקווה

פתח-תקווה, המכונה "אם המושבות", היא החמישית באוכלוסייתה בישראל. נוסדה כמושבה בשנת 1878 והוכרזה כעיר בשנת 1937. העיר חברה בארגון פורום ה-15. העיר גובלת בהוד השרון ורמת השרון מצפון, בתל אביב-יפו, בני ברק וגבעת שמואל במערב, גובלת בכמה קיבוצים מהמועצה האזורית דרום השרון (עינת, גבעת השלושה ונחשונים) והמושב כפר סירקין במזרח, ועם גני תקווה, קריית אונו ומועצה אזורית חבל מודיעין (מושב נחלים) מדרום.

 

תחום השיפוט של העיר פתח תקווה

העיר ושכנותיה

פתח תקווה ושכנותיה

האזור טרם בראשית שנות ה-70' של המאה הי"ט
טרם הקמת פתח תקווה

מסלול הטיול על מפת ה-P.E.F, באדיבות "עמוד ענן"

 

האזור בתקופה היישוב (שלטון המנדט), בשולי מחוז יפו

מחוז יפו בשנות ה-40 של המאה ה-כ'

 

העיר וסביבתה

 

אזור ספר במשך שני העשורים הראשונים (1949 – 1967)

שני עשורים הראשונים

תמונת המצב בעשורים ראשונים

******

סוף דבר

טיול זה נמשך כמעט שלוש וחצי שעות מתוכן שעה עצירות.

היה זה טיול נינוח עם חברותא נעימה.

נהנינו  לטייל סביב פתח תקווה באזור ששינה פניו בעת החדשה.

גם למדנו לא מעט.

תודה ליונה שהוביל אותנו וידע להסב את ליבנו לפרטים בנוף.

בסיום נפרדנו מרוני (הבת שלי). בזמן הקרוב היא תעבור יחד עם יוני בעלה להתגורר בלונדון לפחות לשנה (Relocation). רוני, תחזור אלינו. השאלה מתי? בינתיים לונדון כבר מחכה לי….

שוב, שנה טובה לכולם.