לוד, קהילת הערבים הנוצרים (יוונים – אורתודוכסים) בעיר10 ביוני 2024
באביב 2019 התחלתי במסע אישי להכרת מקומות היישוב של הנוצרים אזרחי מדינת ישראל שמרביתם ערבים.
אחד המקומות אליהם הגעתי הוא העיר לוד.
לוד, עיר ואם בישראל, עיר שאוכלוסייתה מעורבת, הרוב יהודים, מיעוט מוסלמים ומיעוט של המיעוט נוצרים.
עד שנת 1948 לוד הייתה עיר ערבית והתגוררו בה מוסלמים ונוצרים.
הנוצרים המתגוררים היום בעיר בעיר הם שריד לנוכחות הנוצרית בעיר מאז ראשית הנצרות.
העיר לוד קדושה בהיותה לפי המסורת הנוצרית הקדומה מקום מגוריו וקבורתו של גאורגיאוס הקדוש שנחשב לקדוש החשוב ביותר בנצרות האורתודוכסית.
כנסייה גאורגיוס הקדוש מהווה לא רק מקום תפילה של הקהילה הנוצרית המקומית אלא גם אתר קדוש אליו עולים לרגל הנוצרים הערבים האורתודוכסים מישראל.
בעבר, שתנאי הביטחון אפשרו, הגיעו גם נוצרים ערבים אורתודוכסים מהגדה המערבית, מרצועת עזה וגם ממלכת ירדן.
כנסייה גאורגיוס הקדוש היא יעד חשוב של צליינים הכנסיות האורתודוכסיות המגיעים לארץ בעיקר מרוסיה, גאורגיה, יון, קפריסין, רומניה, בולגריה אוקראינה וסרביה. בתקופת הסגר של מגפת הקורונה נעצרה תנועת הצליינות מחו"ל וכך בימי מלחמת ה-7 באוקטובר היא מלחמת עזה.
מדי שנה ב-16 בנובמבר מתקיימות בכנסייה "חגיגות גאורגיוס" הקדוש נקראות גם "חג סנט ג'ורג'" ואליו מגיעים הערבים הנוצרים האורתודוכסים מישראל וצליינים מהמדינות שנזכרו לעיל. ברבות הימים על מנת למתג את העיר לוד הפכו להיות "חגיגת לוד".
אל הכנסייה וסביבתה הגעתי מספר פעמים לוד, סיור ברגל במרכז העיר העתיקה (מרס 2019), לוד, סיור ברגל וברכב בעיר הישנה (אפריל 2019), לוד, דיווש בתוך העיר, לאורכה ולרוחבה (אפריל 2019)
אל אירועי "חג סנט ג'ורג'" הגעתי פעמיים לוד, חגיגות גאורגיוס הקדוש בכנסיית סנט ג'ורג' (נובמבר 20129) לוד, חגיגת גאורגיוס הקדוש (נובמבר 2021)
בחורף 2023, במקביל לישורת האחרונה להכרת הפן הנוצרי של העיר נצרת, התחלתי לסכם את מסע בספר המציג את מה שלמדתי וראיתי במהלכו וראו המיעוט שבמיעוט – הקדמת הספר אודות הנוצרים הערבים במדינת ישראל
עדין נותרו מעט קהילות שטרם הגעתי אליהן.
ביום שבת 8 ביוני 2024 הגעתי עם חבריי רבקה ורז גורן לבקר את קהילת הערבים הנוצרים בלוד.
את הביקור תיאם ידידי ג׳ורג׳ חליל דאוד קרקר איש הקהילה המקומית אותו הכרתי בביקוריי בעת חג סנט ג'ורג' לפני מספרים ומאז אנחנו בקשר.
מארחיי הם ידידיי דאוד קרקר אף הוא איש הקהילה המקומית וגם אותו הכרתי בביקוריי בעת חג סנט ג'ורג' לפני מספרים ומאז אנחנו בקשר וד"ר ג'ריס סאלם חנחן איש הח'ורס (המקהילה) שליח ציבור, "החזן" של הקהילה.
בשעת בוקר הגעתי לתפילת סופשבוע בה משתתפים ביחד אנשי הקהילה הערבים הנוצרים וגם אנשי הקהילה הגיאורגית הנוצרית המתגוררים בלוד וגם תיירים מזדמנים נוספים יוונים אורתודוכסים.
לאחר התפילה התכנסנו באולם במנזר ממול לכנסייה.
בתחילה הצגתי את עצמי לאנשי הקהילה שהשתתפו בתפילה וסיפרתי בקצרה על המיזם. העיקר המפגש הוקדש שמעתי מהם עליהם ועל קהילתם.
בהמשך הצטרף לשיחה גם כהן הדת של הקהילה ארכימנדריט האב Markellos Karageorgion שסיפר לנו עליו.
ארכימנדריט האב Markellos Karageorgion אדם חביב וחברותי ביותר.
הוא יווני. הוא נולד (1963) וגדל בעיר קוֹמוֹטִינִי בצפון מזרח יוון הנמצאת ממזרח לסלוניקי בחבל מזרח מקדוניה ותראקיה בקרבה למשולש הגבולות יון -תורקיה – בולגריה.
שבגר הפך להיות נזיר ובהמשך עבר לארצות הברית והתגורר במנזר יווני – אורתודוכסי למעלה מ-30 שנים: באוהיו 13 שנים ואח"כ באריזונה 20 שנים ותקופה נוספת בניו מקסיקו.
בשנת 2020 נקרא על ידי הפטריארך להגיע לשרת בארץ הקודש.
שנתיים שהה במנזר כנסיית המולד בבית לחם.
בשנת 2022 התמנה לכהן הדת של הקהילה היוונית – אורתודוכסית.
האב Markellos Karageorgion דובר יוונית, אנגלית, צרפתית וספרדית אך אינו דובר ערבית ועברית.
את התפילות הוא מנהל בשפה היוונית ואת התפילה והמזמורים משמיעים שליחי הציבור מקרב הקהילה והם אנשי ח'וראס (מקהילה)
הקהילה הערבית הנוצרית בלוד
כפי שכבר צוין, הנוצרים המתגוררים היום בעיר בעיר הם שריד לנוכחות הנוצרית בעיר מאז ראשית הנצרות.
בתקופה העות'מנית, החל מהמאה השש עשרה הייתה לוד המרכז היישובי של מרחב מישור החוף המרכזי שהשתרע מגבעות השפלה במזרח ועד יפו במערב.
בראשית המאה התשע עשרה התגוררו בעיר כ-1,000 נפש ולקראת סופה התגוררו בה כ-2,000 נפש
בשנת 1872 הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית בנתה מחדש את כנסיית גאורגיוס הקדוש על חורבותיה של הכנסייה ההרוסה בצמוד למסגד ולצידה ובצמוד לה הוקם גם מנזר.
בתקופת המנדט לוד הפכה להיות לעיר מחוז – מחוז לוד בו נכללו נפת רמלה ונפת יפו. לוד הייתה לצומת רכבות בין הקו מיפו לירושלים ובין הקו ממצרים לחיפה, בסמוך אליה נבנו מחנות הצבא הראשיים ושדה התעופה הבינלאומי. בתקופה זו נבנו שכונות חדשות מחוץ לעיר העתיקה ואליהן עברו גם הערבים הנוצרים.
כתוצאה מפיתוח העיר בתקופת המנדט, המשיכה וגדלה בהדרגה אוכלוסיית העיר והגיעה בסוף קופת המנדט ל-16,500 נפש.
גם האוכלוסייה הנוצרית גדלה והתפתחה אולם, חלקה במשך תקופת המנדט היה רק כעשירית מסך תושבי העיר ובסופה כללה כ- 1,840 נפש .
העיר לוד נכבשה במלחמת העצמאות בזמן "קרבות עשרת הימים" ב-10 יולי 1948. בלוד נותרו מעט תושבים הערבים הרוב גורשו/נמלטו ממנה מזרחה לעבר ההר, אזור שהפך בראשית שנות ה-50' של המאה העשרים לגדה המערבית. אחרים המשיכו הלאה מזרחה והגיעו לממלכת ירדן בעבר הירדן. הערבים הנוצרים הגיעו בעיקר לרמאללה ומיעוט לבית לחם.
בקיץ 1949 לאחר ביטול הממשל הצבאי בערים המעורבות (חיפה, יפו, רמלה לוד ועכו) הפכה לוד לעיר עברית ומספר חודשים לאחר מכן השתכנו בה עולים חדשים, בין היתר, אלה שהגיעו מהמעברות הסמוכות. במקביל חזרו אט אט חלק מתושביה הערבים המוסלמים והנוצרים שעזבו אותה במלחמה.
היום כמעט שלושה רבעים מתושבי לוד הם יהודים והשאר ערבים, מרביתם מוסלמים ומיעוט זעיר נוצרים.
הקהילה של הערבים הנוצרים שכולם משתייכים לכנסייה היוונית אורתודוכסית מונה כ-200 משפחות שכוללות כ-850 נפש והם מהווים כ-1% מאוכלוסיית העיר.
לקהילה יש עמותה בה חברים אנשי הקהילה.
הקהילה מגובשת ואנשיה משתתפים גם באירועים משפחתיים של חבריה.
מרבית ילדי הקהילה לומדים בבית הספר האורתודוכסי ברמלה ומעט גם בבית ספר טרה סנטה בודדים לומדים בבתי הספר של החינוך הממלכתי בלוד וגם בבית ספר תיכון בעיר.
ילדי הקהילה משתתפים גם בשבט הצופים המקומי המשתייך לאיגוד השבטי הצופים היוונים אורתודוכסים.
במשך השנים קהילה זו הצטמצמה מאוד בגלל הגירה ממנה בעיקר לרמלה וגם לחו"ל. חלק מאלה שעברו לרמלה מרגישים שהם שייכים לקהילה בלוד. קהילה זו.
זמן התפילה
המנזר הנמצא
למול הכנסייה
המפגש עם אנשי הקהילה וכהן הדת
סוף,
הביקור בקהילה של
הערבים הנוצרים בלוד
היה מעניין מאוד.
שמחתי להשלים
את התמונה
על הפן הנוצרי
של העיר לוד
רווי ההיסטוריה ומסורת.
למדתי על עוד
מרכיב בפסיפס המגוון
של המיעוט הערבי הנוצרי בישראל.
התרשמתי מאוד
מהכנסת האורחים
של הקהילה
שהיא מגובשת ומלוכדת.
*****
תודה לך ארכימנדריט מרסלוס
כהן הדת של הקהילה
על הפתיחות והשיחה נעימה.
התרשמתי ממך מאוד וגם מהעובדה
שלמרות, שאינך דובר ערבית
אתה אהוד על אנשי הקהילה.
תודה לך
ג׳ורג׳ חליל דאוד קרקר
על תיאום הביקור.
תודה לכם
דאוד קרקר וד"ר ג'ריס סאלם
על האירוח הלבבי.
תודה לכם
רבקה ורז גורן
שהצטרפתם לביקור
ורז שצלמת.