המונח "שעת הזהב" ( Golden hour) ידוע בצילום.
מדובר על משך זמן קצר לאחר הזריחה וגם לפני השקיעה, ואז האור רך ונעים ומתאים ביותר לצילום.
בבוקר יום שבת (26 באפריל 2025), לא יכולתי להתעלם מהאור הנהדר של שעת הבוקר המוקדמת.
בזמן הרכיבה על האופניים בשדרת החושן ששכונת מגוריי במבשרת ציון, עצרתי כמה פעמים וצלמתי.
***
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
מבט לכיוון דרום לעבר עין כרם והר אורה ושכונת קריית מנחם
יום למחרת יום ראשון של חג הפסחא (21 באפריל 2025), יום תחיית המשיח ישוע, היה יום חג עבור צאצאי הכפר הערבי שהיה מעלול.
כמו בכל שנה רבים מהם התכנסו למיסת החג בכנסייה היוונית קתולית הנמצאת בעיי הכפר ביער כפר החורש.
הגעתי לכנסייה בו נערכה המיסה עם חבריי ע'אדה ופואד בשאראת מיפיע.
מוצא משפחתו של פואד מהכפר מעלול.
מעלול היה כפר ערבי שתושביו היו נוצרים ומוסלמים.
הכפר התקיים עד קיץ 1948 עד שנכבש בקרבות "עשרת הימים".
אז, תושביו עזבו / נטשו / סולקו מהמקום ועברו להתגורר בכפר הסמוך יפיע וגם בנצרת.
לאחר כיבוש הכפר בתיו נהרסו.
על חלק משטחיו הוקם בסיס של צה"ל, חלק מהם הפכו ליער כפר החורש של קרן קיימת, על חלק אדמותיו הוקמה העיר מגדל העמק וחלק מהם, בעיקר אלה שבעמק, הוקצו ליישובים החקלאיים.
מהכפר נותרו שתי כנסיותיו שעמדו חריבות ונטושות שנים רבות, מסגד שנהרס בהדרגה, בית קברות מוסלמי ובית קברות הנוצרי שנכלל בתוך שטח בסיס צה"ל.
בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת שוקמו שתי הכנסיות על ידי צאצאי תושבי הכפר.
להרחבה אודות ראו מעלול, הכפר שהיה בגליל התחתון, שרידיו וכנסיותיו
מראה מעלול לפני כיבושו על פי ציור של אסחאק דאוד משנת 1971 שישב פעמים רבות וצפה במדרון הכפר והסתייע באנשי המקום. הציור נצא בבית ואליד בשאראת ביפיע
אל עיי הכפר מעלול נחשפתי בטיול רכיבת אופניים בפברואר 2016 יער רכס כפר החורש ועיי הכפר מעלול במורדותיו
על הכפר למדתי במפגש ביקור ביוני 2020 מעלול, הכפר שהיה בגליל התחתון, שרידיו וכנסיותיו שנעשה במסגרת המיזם "המיעוט הנוצרי בישראל" שהחל בשלהי 2019 ומטרתו ללמוד ולהכיר את מקומות היישוב בהם מתגוררות הקהילות של הערבים הנוצרים בישראל.
אל מיסת החג הגעתי לראשונה לפני שנה ראו מעלול, מיסת פסחא בכנסייה היוונית קתולית (אפריל 2024)
*
*
*
הכנסייה היוונית – קתולית, נבנתה בשנת 1936
הכנסייה ננטשה עם פינוי הכפר ביולי 1948.
שנים רבות הכנסייה הייתה מוזנחת הכנסייה שוקמה בשנת 2006.
ומאז בכל יום שני של הפסחא מתקיימת בה מיסה בה משתתפים צאצאי תושבי הכפר ובני משפחותיהם
מראה הכנסייה ביוני 2020
מיסה פסחא במעלול, היא האירוע הדתי היחיד המתקיים בכנסייה זו.
משתתפים בה מאות מתפללים הערבים נוצרים, מקרב הקהילה היוונית קתולית מרביתם צאצאי תושבי הכפר ובני משפחותיהם.
*
*
*
*
את המיסה ניהל האב עאוני חמיס, אחד מכהני הדת של העדה היוונית קתולית בנצרת. הכרתי אותו בקיץ 2022 בתפקידו הקודם כהן הדת של העדה היוונית קתולית בריינה ומאז אנו בקשור
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
בנוסף להיותו אירוע דתי הוא גם אירוע משפחתי וחברתי.
האמירה השקטה בעצם ההתכנסות היא אנחנו הערבים הנוצרים שמוצא משפחתינו מעלול זוכרים את עברינו ואת ההיסטוריה של אבותינו.
"לא שכחנו את המקום בו חיו הורינו והדורות הקודמים. הם נאלצו לעזוב את ביתם בעטיה של המלחמה ולא הורשו לשוב אליו"
רבים מהם דוגלים בגישה אין להתעלם מהעבר, להיפך, כן לדבר עליו, כן לספר את הסיפור.
*
*
*
*
*
בשביעי של פסח תשפ"ה (שבת, 19 באפריל 2025) ביקרתי אצל משפחתי במושב נתיב העשרה.
בתום הביקור, קורן ברייר (בנו של בן דודי, בֶּנִי) לקח אותי לביקור קצר ביקב אורן שהקמתו הסתיימה שבועיים לפני יום שבת, שביעי באוקטובר 2025.
את היקב הקימו האחים אורן שטרן ז"ל ואיל שטרן יבל"א תושבי נתיב העשרה.
אורן שטרן ז"ל היה חבר כיתת הכוננות של המושב ונהרג בקרב על הגנתו ביום ארור זה.
מוזמנים להכיר את היקב הקטן והצנוע דרך הצילומים שנעשו במקום.
*
*
*
*
*
כרם הגפן החדש
כאן מגינים את היין.
*
*
גם בירה מכינים ביקב
*
*
*
*
*
הורנדה בקומה העליונה
*
*
*
*
*
המסע לעוטף עזה ביום ראשון 6 באפריל 2025 יועד להגעה אל חלק מאתרי שביעי באוקטובר 2023.
מרבית המקומות בהם ביקרנו הם אתרי הנצחה וזיכרון לטבח המחדל והביזיון.
במסע זה היינו שלושה חברים ניר עמית (שער העמקים), צבי (צוי) גלבוע (ירושלים) ואני (מבשרת ציון)
חלקו של מסלול המסע היה בכבישי העוטף וחלקו האחר על דרכי עפר בין שדות ומטעי היישובים.
המסלול והאתרים
המקומות האתרים
והאנשים אותם פגשנו
*
נְתִיב הָעֲשָׂרָה הוא מושב המשתייך לתנועת המושבים והוא חלק מהמועצה האזורית חוף אשקלון אוכלוסייתו עומדת על כ-1000 איש.
ראשיתו של המושב בשנת 1973 כמושב בחבל ימית בחוף הצפון מזרחי של סיני.
המושב נקרא "עשרה" לזכר שלושה אנשי צוות אוויר ושבעה חיילי יחידת לוחמה אלקטרונית של חיל האוויר ששבו ממשימה מבצעית שמסוק היסעור בו טסו התרסק ליד אל עריש ב-8 ביולי 1971.
המושב התקיים בחבל ימית פחות מעשור. הוא פונה ונהרס עם יישום הסכם השלום עם מצרים.
בשנת 1982 הוקם המושב מחדש במקומו הנוכחי על ידי 70 משפחות שפונו מחבל ימית. כל משפחה קיבלה משק חקלאי והיישוב החדש הוכר כאגודה חקלאית.
להרחבה ראו תיעוד ביקור במושב ביוני 2021 נתיב העשרה על הדיונות מול וצמוד לצפון רצועת עזה שנעשה במסגרת מיזם יישובים כפריים – ריכוז ביקורי מפגש/תיור/צילום
*
במושב נתיב העשרה אירח אותנו בני ברייר שהוא בן דוד שלי (בנו של דב ברייר ז"ל אחיה הקטן והאהוב של אימי לילי לילי אורן ז"ל שבעקבותיה הגיע לישראל מהונגריה בשנת 1949).
בתחילה התארחנו בבית ממשפחתו של בני ובין היתר שמענו על קורותיהם במשך כל שבת 7/10/2023 עד שחולצו מהמושב בשעת ערב ואליו חזרו לאחר יותר של שנה של נדודים במרכז הארץ.
יצאנו ונסענו לחלקו הדרומי של המושב בו בצעו שלושה מחבלי נוחבה את הטבח.
המשכנו והגענו ל"גן העשרים" לזכר בני נתיב העשרה שנרצחו בטבח.
*
*
*
*
מרימים עיניים אל על לצלם את הדגל
*
*
*
*
*
*
*
*
*
אחד המקומות בו עבר חיימי בנעים ז"ל רוכב האופניים שנרצח על ידי המחבלים
חיימי בנעים היה בן 55, כמעט 56, נשוי למירב ממושב נתיב העשרה ואב לנויה, גאיה ובר. הם התגוררו בבית נפרד במשק של אביה של מירב.
חיימי היה אדריכל נוף מוכשר ומוערך ונכנס לתחום רכיבת השטח רק לפני מספר שנים ותוך זמן קצר הפך לאחת מחיות הרכיבה האגדיות של הנגב.
בבוקר ה-7 באוקטובר גורלו לא שפר עליו והחיוך המדהים שלו נגדע. עם תחילת ההתקפה, לאחר שרכב כתשעה קילומטרים, קיבל חיימי שיחת טלפון מאשתו, מירב, שעדכנה אותו על מתקפת הטילים והוא הסתובב מייד כדי לחזור הביתה. בדרכו הביתה הספיק לשוחח עם אחיו, משה, עם בתו נויה ועם אימו, גליה.
ככל שהתקרב למושב הבין שזה אירוע חריג והחל לחשוד שמדובר בחדירת מחבלים, לכן העביר להילוך הגבוה ביותר באופניים ורכב בדרך נסתרת יחסית שהובילה למושב. במרחק של כחמש-מאות מטרים מהמושב ירד מהאופניים וברח רגלית לתוך שדה כותנה, אך אז נורה למוות על ידי מחבלים.
במשך ארבעה ימים ארוכים נחשב חיימי לנעדר, ולאחריהם נמסרה למשפחתו הבשורה הקשה שנרצח
ערוץ נחל שקמה
*
*
שדה תפוחי אדמה של קבוץ ארז
קיבוץ כפר עזה הקיבוץ נוסד ב-23 באוגוסט 1951, כהיאחזות הנח"ל החמישית על גבול רצועת עזה, כחלק מההתיישבות לאורך קווי שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות.
בטבח שבעה באוקטובר נהרגו 64 איש, בהם, ילדים וקשישים ונחטפו 20 תושבים לשטח רצועת עזה.
ההרוג הראשון ששמו הותר לפרסום הוא אופיר ליבשטיין, שנהרג כשיצא להגן על הקיבוץ כחלק מפעולת ההגנה של כיתת הכוננות. אופיר ליבשטיין שימש כראש מועצת שער הנגב בחמש השנים האחרונות לחייו והיה מועמד לקדנציה נוספת.
לאחר הגעת כוחות צה"ל לקיבוץ התחולל קרב ממושך שארך מעל שלושה ימים עד לטיהור הקיבוץ ממחבלים, שבמהלכו נהרגו לוחמים מיחידת דובדבן, מגלן וגדוד 202.
המקום הוגדר במשך חודשים שטח צבאי סגור.
תושבי הקיבוץ פונו בעיקר לקיבוץ שפיים
*
*
*
*
*
בית הביטחון של קיבוץ סעד השכן שעלה לקרקע בי"ב בתמוז ה'תש"ז (30 ביוני 1947), במלאת שנה ל"שבת השחורה" והוקם על ידי בוגרי תנועת בני עקיבא והיה הקיבוץ הדתי הראשון שהוקם על ידי ילידי הארץ. מקומו נבחר בשל קרבתו לקיבוץ הדתי בארות יצחק, ששכן כמה ק"מ מדרום לו (על יד מקומו הנוכחי של קיבוץ נחל עוז). במהלך מלחמת העצמאות עמד קיבוץ סעד בשולי דרכו של הטור המצרי שפלש לארץ עם הכרזת המדינה. הקיבוץ הופגז קשות, ובמשך חודשים חיו חברי הקיבוץ בבונקרים ומנהרות מתחת לאדמה, והמשיכו בשגרת חייהם. כתוצאה מן ההפגזות נהרסו כל המבנים מעל פני האדמה, למעט "בית הביטחון" – המבנה היחיד עשוי בטון שהיה במקום. "בית הביטחון" הפך היום למוזיאון "מעוז מול עזה" המְסַפר וממחיש את עמידת הגבורה של שלושת הקיבוצים הדתיים בנגב בתקופת מלחמת העצמאות: סעד, כפר דרום, ובארות יצחק.
קיבוץ נחל עוז הוקם ב-26 ביולי 1951 כהיאחזות הנח"ל הראשונה בישראל, בשם "נחלאים א' – מול עזה"
ההיאחזות הוקמה במרחק 2.5 קילומטרים מהעיר עזה, על אדמות קיבוץ בארות יצחק הישן, שתושביו העדיפו לעזוב אותו לאחר קרב הבלימה והגבורה שלהם מול הצבא המצרי במלחמת העצמאות.
בספטמבר 1953 אוזרחה ההיאחזות על ידי גרעין נח"ל של בני רחובות, קריית חיים ותל אביב של התנועה המאוחדת כקיבוץ במסגרת איחוד הקבוצות והקיבוצים
ברבות השנים שהעיר עזה גדלה והתרחבה, השכונה המזרחית של שג'אעייה התקרבה למרחק של 700 מ' מנחל עוז.
ב-7 באוקטובר 2023, נכבש הקיבוץ על ידי מחבלים פלסטינים מארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי ואזרחים מעזה, שהסתובבו בו במשך שעות.
בטבח נרצחו 15 איש ואישה – 13 מחברי ותושבי הקיבוץ, וביניהם 4 ילדים, ושני אזרחים זרים – האחד מתאילנד והשני מטנזניה (שגופתו נחטפה לעזה ועדיין מוחזקת בשבי). חמישה לוחמים נהרגו בקרב על הקיבוץ. שמונה אזרחים נחטפו מהקיבוץ לשטח רצועת עזה, ואחד מהם נרצח בשבי. בנוסף פגעו המחבלים בבתי התושבים, הרסו ובזזו אותם.
הקיבוץ פונה לאחר הטבח והוכרז כשטח צבאי סגור. התושבים פונו לפנימיית שומריה, המוסד החינוכי הראשון של השומר הצעיר, שבקיבוץ משמר העמק. בהמשך עברו להתגורר בקרוואנים.
*
בנחל עוז התארחנו בביתם של רותי ויוסי וגנר שהם חברים בקבוצה "הג'יפאים" אותם הוביל ניר עמית מדי שבוע בטיולי שטח בזמן שהותם במשמר העמק.
בתחילה הם ספרו לנו קורותיהם ביום שבת שהמחבלים עברו ליד ביתם והחליטו לפסוח עליהם וכך הם נצלו.
יצאנו לסיבוב קצר בקבוץ והתעכבנו תצפית גדר הקבוץ מול פאתיה המזרחיים של שכונת שג'אעייה שבעיר עזה.
*
גדר הביטון מהגינה על כביש הכניסה לנחל עוז
השער המערבי של הקיבוץ שגם דרכו חדרו המחבלים
*
*
*
*
*
*
*
עיי שכונת שג'אעייה שבמזרח העיר עזה
מביטים לשכונת שג'אעייה מעבר לגדר מרחק 700 מ' בלבד!
שרידי עמדה ישנה משנת 1956
מזכרת היינו כאן
*
*
*
בתחילת הביקור נפגשנו עם ידידינו רפי בביאן, צילום ניר עמית
רפי בביאן חבר קיבוץ עלומים הוא קב"ט המועצה האזורית שדות נגב וגם צלם חובב מקצועי.
את רפי הכרתי בשנת 2012 באחד מטיולי אופניים באזור ומאז שמרנו על הקשר.
עקבתי בהערצה אחרי פעילותו בזמן הלחימה נגד החמאס בקיץ 2014, בעת מבצע "צוק איתן".
ביתו מרוה ז"ל הלכה לעולמה בסתיו תשע"ה (נובמבר 2014) שהיא רק בת 18 לאחר מאבק עיקש של שנה וחודשיים במחלת הסרטן. בזמן מחלתה החליטה מרווה להשלים ולסיים את כל בחינות הבגרות והפכה את השגרה לניצחון. מהיום שבו התגלתה בגופה המחלה ועד היום שבו הלכה מרווה לעולמה, היא הקפידה לעשות את כל מה שעשו חברותיה בתיכון קבוצת יבנה שם למדה: פעילויות חברתיות, השתתפה בטיולים שנתיים, טסה בקיץ לפולין, עשתה את כל העבודות שהוטלו עליה וניגשה לכל בחינות הבגרות. היא נפטרה לאחר שהשלימה את כל מבחני הבגרות. התעודה נמסרה להוריה בקיבוץ עלומים במעמד מרגש ביותר. למרות גילה הצעיר מרווה ז"ל השפיעה והותירה את חותמה בקרב אנשים רבים. המוטו שהוביל אותה בחייה היה: לחיות, לצחוק, לאהוב.
רפי אביה ובני משפחתה בקשו להנציח את זכרה באתר בו פורחות הכלניות, במקום הקרוב אל ביתה, קיבוץ עלומים אליו הלכה עם חבריה. יחד עם קק"ל, שנרתמו לפרויקט ועבדו סביב השעון. בחורף תשע"ו (ינואר 2016) הוכשרו הדרך למקום וחניון למטיילים. ראו חג הכלניות באתר באר מרוה בצפון מערב הנגב
*
*
*
*
*
רפי שמעוני אביו של "גיבור ישראל" בן בנימין שמעוני ז"ל. הוא סיפר לנו על קרות בנו בנו בשבת השחורה.
צילום ניר עמית
בן בנימין, בנם של פנינה ורפאל, נולד ביום י"א באייר תשנ"ב, (14.05.1992). אח בכור לאבינועם ולחי.
בן גדל והתחנך ביישוב דוגית שהוקם בצפון חבל עזה. היה ילד חכם ומוכשר ושנות ילדותו עברו עליו במקום הקסום והשליו, קרוב לחוף הים.
בשנת 2005, כשהיה בן 13, פונה היישוב דוגית מתושביו במסגרת תוכנית ההתנתקות. באותו הזמן נפרדו הוריו והוא עבר לגור עם אביו במושב בוסתן הגליל מדרום לנהריה, החל ללמוד במסגרת חינוכית חדשה והשתלב בה. לאחר כשנתיים הצטרף לביתם אחיו, אבינועם.
אחרי לימודיו בן התגייס לצבא ושירת כלוחם חוד בחיל איסוף קרבי, באזור עוטף עזה.
בתום שירותו הצבאי עבר עם אביו להתגורר בעיר מודיעין. לאחר מכן פתחו עסק משותף בתחום המסעדנות ובן החל להכיר את עולם העסקים. בחריצות ובמסירות עבד והשקיע את כל זמנו כדי לקדם את העסק. במרוצת השנים עשה חיל, התפתח והצליח מאוד בתחום המסעדנות וחיי הלילה והפך לבעלים של מספר עסקים בירושלים. בן אהב את ירושלים ופיתח קשרי חברות עם רבים מתושבי העיר שאהבו אותו מאוד והוקירו את פעילותו הענפה בעיר.
בן נהנה מפירות ההצלחה ונהנה לחלוק אותה עם משפחתו. הוא היה קשור מאוד להוריו ולאחיו הצעירים. כשהגיע לבקר את אימו, פנינה ואת אחיו הצעיר, חי, בעל הצרכים המיוחדים – לא היה מאושר מהם. בן תמיד הציע את עזרתו וסייע במה שצריך ואת הכול עשה בשקט ובצנעה.
ב-2018 הכיר את ג'סיקה אלטר, ובין השניים התפתח קשר זוגי יפה ואהבה גדולה. בני הזוג היו בלתי נפרדים, לכל מקום הלכו יחד, בילו ונהנו. כעבור זמן קצר בני הזוג עברו לגור בבית אימו שבאשקלון.
במהלך 2023 החליט לעזוב את עסקיו בירושלים והחל לעבוד כסו-שף אצל חברו הטוב, מתן צפריר, במסעדת הבשרים "פיטמאסטר", בסניף פתח תקווה. בן היה מאוד מרוצה שהשיג את המטרות המקצועיות ששאף אליהן. חבריו לעבודה סיפרו שהיה מקצועי, אכפתי ומסור ושהיה נכון לו עתיד מבטיח ברשת.
בזמנו הפנוי נהנה מפעילויות אקסטרים, ובייחוד מנהיגה מהירה בכלי רכב ובאופנועים במסלולי מרוצים. הוא אהב לחגוג את החיים ונהנה מחיי לילה וממסיבות.
ביום שישי, ערב שמחת תורה תשפ"ד, שהו בן וג'סיקה אצל אימו באשקלון ואכלו ארוחת ערב חגיגית. בן תכנן לנסוע מאוחר יותר לפסטיבל ה"סופרנובה" שהתקיים בדרום, פסטיבל שחיכה לו בקוצר רוח. ג'סיקה החליטה הפעם שלא להצטרף אליו ולהישאר בבית עם אימו.
בשבת לפנות בוקר, חג שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, נסע לפסטיבל שהתקיים בסמוך לקיבוץ רעים. כשהגיע לשם הצטרף לחבריו תום ומיכל ול-3,000 החוגגים שבילו שם.
בשעת בוקר כשהחלו האזעקות התקשר בן לאימו וביקש שתעיר את כולם ושייכנסו לממ"ד. כשראה את פקק התנועה ביציאה ממתחם הפסטיבל, החליט לסטות מהכביש ולנסוע דרך השדות. בן פעל בקור רוח, היה נהג מנוסה ומקצועי שהכיר את השטח היטב משירותו הצבאי. במהלך הנסיעה אסף אל רכבו ארבעה נוסעים שלא הכיר תוך שהוא מרגיע אותם. בדרכו יצר קשר עם אביו, המתגורר בבאר שבע ושאל אותו אם הוא יכול להביא אותם אליו הביתה. לבסוף הבין שזה יעכב אותו והחליט להוריד אותם בכניסה לעיר.
הארבעה שהציל, ג׳וד קוטלר, עמית שליט, משי לינדנר וטל גוזגל, הפצירו בו שיישאר איתם ושלא יחזור לאזור הפסטיבל אך בן היה נחוש להציל את חבריו שנשארו שם. במשך כל אותו הבוקר, בזמן הנסיעות הלוך ושוב מאזור קיבוץ רעים, הספיק לשוחח עם חבריו ועם משפחתו וכולם ביקשו ממנו בקשה אחת – שלא יחזור לאזור השורץ מחבלים. למרות זאת חזר ובאומץ רב חילץ שמונה אנשים נוספים, והוריד אותם בנתיבות. לאחר מכן חזר בפעם השלישית כדי למצוא את חבריו תום פרץ ומיכל אוחנה, אף שגם הם הפצירו בו שלא יגיע. הוא נסע למיקום האחרון ששלחו לו, אך כשהגיע הם כבר מצאו מסתור אחר.
בן ידע שגם גאיה חליפה, שעבדה איתו ב"פיטמאסטר" הייתה באזור. הוא יצר איתה קשר וביקש שתשלח לו מיקום. גאיה הסתתרה עם חברתה, רומי גונן, בשיח קטן בוואדי ליד חניון רעים. היא שלחה לו מיקום אך לאחר מכן כתבה לו "אל תבוא, יש יריות שוב." הוא בכל זאת איתר אותן והעלה אותן לרכב. איתן עלו בני הזוג תומר ושובל, אך עברו בהמשך לרכב של שוטר חמוש שלקח אותם מהאזור. אחרי שהם ירדו הבחין בן באופיר צרפתי שנשאר בשטח, וצירף גם אותו לרכב. הארבעה החלו בנסיעה מהירה לכיוון אשקלון על כביש 232. לאחר מספר קילומטרים כשהוא משוחח עם ג׳סיקה בטלפון, אמר לה שהוא רואה דמויות ושנראה לו שהם מחבלים. בשעה 10:12, כשהגיעו לצומת עלומים, נתקלו במחבלים שירו עליהם ירי מסיבי. הרכב נעצר ובן וגאיה נרצחו במקום. אופיר ורומי נפצעו ונחטפו לעזה.
במשך חמישה ימים ארוכים נחשב בן לנעדר ולאחריהם נמסרה למשפחתו הבשורה הקשה שנרצח. מאוחר יותר נודע שגם אופיר נרצח בשבי. כל האנשים האחרים שלקח בדרכו ניצלו.
*
צילום ניר עמית
*
*
צילום ניר עמית
*
*
*
*
*
*
*
*
הטבח במסיבת מוזיקה נובה ביער רעים הוא פיגוע הטרור הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל ומהגדולים בהיסטוריה האנושית.
120 מחבלים מארגון הטרור חמאס טבחו והרגו 393 אזרחים בשטח הפסטיבל ומחוצה לו, ופצעו מאות אחרים.
בנוסף, נחטפו 44 אזרחים על ידי המחבלים לרצועת עזה, אחדים מהם שוחררו במסגרת עסקת החטופים ומבצע לשחרור חטופים, וחלקם נרצחו בשבי. ישנן ראיות לפשעי מין שביצעו המחבלים במהלך הטבח.
במקום בו נערך הטבח הוקמה אנדרטה לזכרם של הנרצחים על ידי יזם הנדל"ן בן זלץ וקבוצת תקליטנים ביניהם ה־DJ סקאזי אשר הציבו חודשיים אחרי הטבח, עמודים שעליהם נתלו תמונות הנרצחים והחטופים, לצד דגלי ישראל.
למרגלות העמודים הונחו יצירות בדמות כלניות אדומות שיצרו אומנים ברחבי הארץ כדימוי לכלניות שפורחות בחורף ביער הסמוך לרעים, וכמשל אלגורי לפרחים שנקטפו בדמי ימיהם
בהמשך הוקם מיצג אומנותי בשם 'כלניות לפני הגשם', בו הוצבו אלפי כלניות מלאכותיות בצורת מגן דוד המוקף בפרחי כלניות נוספים.
בט"ו בשבט תשפ"ד שתלו משפחות הנרצחים עצים לזכר יקיריהן, בנוסף חברי החמ"ל האזרחי פרסו שלט ועליו הקריאה: "Bring them home now", ובד עם ציור של 40 פרפרים צבעוניים, כמניין האנשים שנחטפו במסיבה.
מאז הטבח, אלפים רבים הגיעו לאתר להניח זרים. כמו כן קבוצות של תלמידי בית ספר, אנשי כוחות הביטחון, משלחות מחו"ל ועוד, מגיעות באורח קבע למתחם
*
*
*
*
*
אלמוג סרוסי ז"ל, נחטף מהמסיבה, שרד 11 חודשים ונרצח במנהרות רפיח
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
תיעוד זה הוא הקדמה של הספר שהתחלתי לכתוב ומסכם מסע אישי להכרת מקומות היישוב של הנוצרים אזרחי מדינת ישראל שמרביתם ערבים.
זה מסע שלי, גיאוגרף ישראלי יהודי יליד הארץ ואיש ידיעת הארץ התר ברחבי הארץ, סקרן שלומד, חוקר ומבין את דמותה הגאוגרפית האנושית המגוונת והמרתקת של ישראל.
הספר הכולל מלל, מפות רבות ושפע צילומים מציג את מה שלמדתי וצברתי בביקורים בישובים בהם מתגוררים הנוצרים הערבים ובמפגשים עם אנשים בקהילותיהם: רשמים, צילומים, ידע ותובנות. הספר אינו סיכום מחקר אקדמי ואינו מתיימר להיות כזה.
מסע זה אינו כולל את ירושלים שמורכבות חשיבותה וקדושתה בנצרות ותולדות הנוכחות הנוצרית בה מחייבים תשומת לב מיוחדת ומסע נפרד.
מסע זה גם אינו כולל את שטחי הרשות הפלסטינית בגדה מערבית וברצועת עזה. אולי פעם מסע זה יתאפשר.
מאז ילדותי ונעוריי במשך למעלה מחמישה עשורים ובהמשך חיי כבוגר עד ימינו, למדתי את הארץ. עברתי את הארץ לאורכה ולרוחבה, בטיולים וסיורים בהליכה ברגל בנסיעות ברכב וגם ברכיבה על אופניים. אני יודע ומכיר את הגיאוגרפיה והדמוגרפיה של הארץ, למדתי את תולדותיה, אני יודע אודות אזוריה וחבליה, אני מתמצא ומבחין בין נופיה, אני מכיר את דרכיה, את יישוביה ואת אתריה (טבע, ארכיאולוגיה ומורשת).
אך משהו היה חסר לי. אחרי עשרות שנים של סיור, לימוד ומחקר הבנתי שאני יודע מעט על היישובים בהם מתגורר המיעוט הנוצרי הערבי.
חסרון ידע זה גרם להחלטתי לצאת למסע חדש, המסע להכרת היישובים והמקומות, החיים והתרבות בהם נמצאות הקהילות של הערבים הנוצרים.
מאז הקמת המדינה המיעוט הערבי נוצרי הולך ומצטמצם.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדצמבר 2023 ערב חג המולד, הערבים הנוצרים במדינת ישראל מונים כ-141,500 נפש שהם 1.42% מאוכלוסיית המדינה ו-6.9% מאוכלוסיית המיעוטים (מוסלמים, דרוזים וצ'רקסים).
ההערכה שבשטחי הרשות הפלסטינית בגדה מערבית וברצועת עזה מספר הערבים הנוצרים הוא כ-45,000 נפש כלומר 1% – 1.2% מסך האוכלוסייה.
הערבים הנוצרים בישראל הם שלושה רבעים מסך הנוצרים במדינה, 1.9% מהאוכלוסייה.
מרבית הנוצרים שאינם ערבים הם אלה שעלו לישראל עם בני משפחה יהודים מארצות בריה"מ שלשעבר במסגרת חוק השבות (כולל ילדיהם שנולדו בארץ) מאז שנות ה-90'.
כאמור התייחסות היא לנוצרים הרשומים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המוכרים רשמית בישראל נוצרים. אולם,
המציאות מורכבת כשמתייחסים למאמינים נוצרים שאינם רשומים כנוצרים או שאינם אזרחים. נוצרים אלה משולבים בחברה היהודית ישראלית, ילדיהם הולכים לבתי ספר ממלכתיים דוברי עברית, לתנועות נוער, מתגייסים לצבא.
ביניהם נמצאים עולים מחבר המדינות, יהודים משיחיים המדגישים את היותם חלק מהעם היהודי, מהגרי העבודה המטפלים באנשים מבוגרים, ומבקשי המקלט מאפריקה.
הערבים נוצרים הם מתרכזים ב-35 יישובים בעיקר בצפון הארץ.
מרבית הערבים הנוצרים מתגוררים בערים. בחלק מהערים רוב האוכלוסייה יהודית: חיפה, ירושלים, נוף הגליל, עכו, יפו, רמלה ולוד. חלק מהערים הן ערביות שכוללות גם אוכלוסייה מוסלמית ואוכלוסייה דרוזית או גם וגם: נצרת, שפרעם, סכנין ומע'ר.
אחרים מתגוררים ביישובים בגליל התחתון, בגליל המערבי, בגליל העליון, בעמק יזרעאל ובכרמל שאוכלוסייתם מעורבת, מוסלמית או דרוזית או גם וגם. רק בשני יישובים, מעיליא ופסוטה, כמעט כל האוכלוסייה היא נוצרית. בעבר יישובים אלה נחשבו כפרים והיום במהותם הם עירוניים ומאורגנים כמועצות מקומיות למעט, שנים שנכללים בתחומי מועצות אזוריות.
בגליל ישנם מספר מקומות בהם התקיימו עד שנת 1948 כפרים בהם התגוררו ערבים נוצרים. במהלך המלחמה ואחריה אוכלוסייתם גורשה/עזבה. בחמישה מקומות כנסיות הכפרים נותרו על תילן, בתחילה היו הרוסות, עזובות ונטושות ומאוחר יותר שלוש מהן שופצו. לכנסיות אלה מגיעים לעיתים בודדות צאצאי יושבי הכפרים, לרוב, בחגים או בחתונות וגם למצער לקבורה בבתי העלמין באתרי הכפרים.
מקומות הנוצרים בצפון המדינה
רוב הנוצרים הערבים בישראל הם יוונים – קתוליים (מלכיטיים)
הקבוצה השנייה בגודלה היא של יוונים – אורתודוכסים.
אחרים נוספים משתייכים לכנסייה הלטינית.
מיעוט הנוצרים הם מרונים ורבים מהם מגדירים עצמם ארמים.
אחרים נוספים משתייכים לכנסייה האנגליקנית.
מיעוט מקרב הערבים נוצרים הם פרוטסטנטים בעיקר אוונגליים שכמחציתם הם בפטיסטים ואחרים נכללות בקהילות קטנות: עדת השם, האחים הסגורים, האחים הפתוחים, הנזריטים והברית מסיונרית.
בנצרת ישנה קהילה אחת של קופטים.
נוצרים שאינם ערבים הם הארמנים, מספר קהילותיהם קטן.
גם הנוצרים האתיופים האריתראים שנמצאים בארץ אינם ערבים.
חותמו של המיעוט הנוצרי במרחב הגיאוגרפי בישראל ניכר מאוד. המקומות בהם מתגוררים הנוצרים, מהווים מרכיב חשוב ובולט בנוף היישובי. ההיבט הפיסי של מקומותיהם הוא בעל נוכחות מרשימה. מדובר בכנסיות, מנזרים, בתי ספר כנסייתיים, מועדוני שבטים של צופים, מוסדות בריאות ורווחה ובתי עלמין. קשה לטעות בזיהוי בתים בהם מתגוררים נוצרים, ברבים מהם יש עיטורים נוצריים, צלבים ואיקונות. לקראת החגים הנוצריים, במיוחד חג המולד (Christmas) וראש השנה האזרחית, בתי הנוצרים ביישובים נוצריים מתמלאים באווירה חגיגית ומיוחדת. בחג המולד, בתים רבים מעוטרים בקישוטים ססגוניים, עצי אשוח מקושטים, אורות צבעוניים, ואלמנטים דתיים. שווקי חג המולד המתקיימים בהם מלאים בקישוטים המעטרים את המרחב הציבורי ואת חזיתות הבתים הפרטיים, ברחובות שלל אורות, ובמהלכם מתקיימים טקסים ומצעדי תזמורות שבטי הצופים.
ההתעניינות והסקרנות אודות החותם הגיאוגרפי של הנוצרים בישראל היוו מרכיב חשוב בהבנה שעלי לצאת למסע להכרת מקומות היישוב וקהילותיהם. בספרות, התקשיתי למצוא מידע על ההיבט הגיאוגרפי והדמוגרפי של המיעוט הערבי הנוצרי במדינת ישראל.
בספרות ידיעת הארץ משנותיהָ הראשונות של המדינה יש מידע מועט אודות הערבים הנוצרים בישראל ומקומותיהם. ספרות המחקר אודות הנוצרים בישראל העוסקת בעיקר בתולדות הנצרות, בתיאולוגיה הנוצרית, במקומות הקדושים, בארכיאולוגיה של הכנסיות וגם במדיניוּת מדינת ישראל כלפי הכנסיות והקהילות הנוצריות.
מעת לעת בעיקר בחגים, מופיעים ברשתות החברתיות פרסומים אודות הנוצרים במצגות ובעיקר בצילומים המתעדים אירועים, בישובים, בכפרים ובכנסיות הנוצריות.
ניצנים ראשונים של מימוש סקרנותי הנצו בערב חג המולד 2015 עת ביקרתי בעילבון ובפסוטה על מנת לטעום מעט מאווירת החג המתקרב.
הסקרנות שלי גברה בשנת 2016 כשבמספר טיולי אופניים עברתי ליד הכנסיות בחיפה, בעכו, בשפרעם, באעבלין, ביפו, ברמלה בלוד, במעלול, בכפר יאסיף, בכפר מכר ובמוקיבלה.
המסע הממשי להכרת היישובים בהם מתגוררים הנוצרים התחיל באביב שנת 2019. ביום אחד, הגעתי אל שישה יישובים בגליל, בהם מתגוררים ערבים נוצרים. מבוקר עד ערב עברתי בין הישובים כמשהו שנראה לי כהתחלה נאה, אבל שטחית ולא מספקת. הבנתי ש"תפסת מרובה לא תפסת".
הבנתי שכדי ללמוד לעומק, נדרש להקדיש הרבה זמן לכל מקום ולכל ביקור. החלטתי שבהמשך מסעותיי אגיע בכל פעם ליישוב אחד בלבד, ואם יהיה צורך אשוב אליו פעמים נוספות.
במהלך מסעותיי, באמצעות ״השיטה הישראלית הידועה ׳חבר מביא חבר׳", נוצרו קשרים הדוקים וחברות עם אנשים מהקהילה הנוצרית, נוצרה אצלי רשימת אנשי קשר של כהני הדת הנוצרים בקהילות ובמנזרים, ושל אנשים אחרים הנושאים בתפקידים שונים בקהילות ובבתי הספר הכנסייתיים.
המסע לישובים הנוצריים החל בסתיו שנת 2019, ונמשך עד קיץ 2023, ביקרתי בכל היישובים בהם נמצאות קהילות הנוצרים הערבים וקהילות הנוצרים האחרים שאינם ערבים. ביקרתי באתרים, בהם נמצאו כפרים עד 1948, ובהם נמצאות כנסיות עד היום. המסע נקטע בחודשים הראשונים של מלחמת עזה שהחלה בשבעה באוקטובר 2023, אבל המשיך שוב במרץ רב החל מדצמבר 2023 ונמשך עד אוגוסט 2024.
לערים נצרת, חיפה, שפרעם, יפו, לוד ורמלה הגעתי פעמים רבות, וליישובים אעבלין, ריינה, כפר כנא, טורעאן, עילבון, מע'אר, סח'נין, ראמה, מעיליא, ג'יש, כפר סמייע, כפר בירעם ומעלול הגעתי פעמיים או שלוש.
ברבים מהמפגשים השתתפו חברים ועמיתים שהיו חלק מחוויית הלמידה, ועל כך הם ראויים לתודה להערכה.
ההגעה לכל מקום, בעיקר לכנסיות, הייתה בתיאום מוקדם. פגשתי כהני דת של הקהילות וגם אנשים אחרים מתוכן.
הגעתי לבתי הספר הכנסייתיים, ופגשתי את מנהלי בתי הספר, ובחלק מהם פגשתי את הנזירים והנזירות הממונים והממונות מטעם המסדר שלהם או שלהן על בתי הספר.
הגעתי גם למספר מנזרים של מסדרים ששירתו בעבר או משרתים בהווה את האוכלוסייה של הערבים הנוצרים.
הגעתי גם לארבעה בתי חולים, שלושה מהם בתי חולים בנצרת ואחד בחיפה. בשניים מהם פגשתי את מנהליהם לשיחות מרתקות על ניהול, מימוש עצמי ופעילות חברתית למען הקהילה.
בכמעט כל הביקורים בנצרת חברי פואד בשאראת (יפיע) סייע מאוד בתיאום הפגישות, בפתיחת דלתות והוא הצטרף אליהם.
בסייפא של התיעוד נמצא פירוט כרונולוגי של המקומות אליהם הגעתי והקהילות בהן ביקרתי.
במהלך הביקורים התפתחה מתודיקה מעניינת, שעל פיהָ בתחילת כל מפגש, הצגתי את מטרת ביקורי (המיזם להכרת החברה הנוצרית). ביקשתי מכל אחד ממארחיי שיספר בהתחלה על עצמו, אחר כך יספר על הקהילה או המוסד, ויסיים בהצגת המקום בו הוא חי ואותו הוא מנהל או שותף. בכל מפגש עלו שאלות רבות לגבי אורחות החיים והמנהגים, שעליהן קבלתי מענה.
בביקורים הרבים נחשפתי להיסטוריה, לגיאוגרפיה ולדמוגרפיה, ובנוסף גם להיבטים סוציולוגים ואנתרופולוגים של אוכלוסייה זו. למדתי על תולדות הנצרות, התיאולוגיה הנוצרית, הזרמים בנצרות, מקומות קדושים באמונה והמסורת הנוצרית, האמנות של ציורי הקיר והאיקונות, השרידים הארכיאולוגיים של כנסיות עתיקות וקפלות, האדריכלות של מבני הכנסיות, על כוונות לשימור ועוד.
בביקורים נחשפתי גם להיבטים הפוליטיים באשר לקשרים של הערבים הנוצרים עם האוכלוסייה המוסלמית והדרוזית, והיחסים שלהם עם היהודים. נחשפתי גם ליחסי המיעוט הערבי בכלל והערבי הנוצרי בפרט עם מוסדות ורשויות המדינה ועם השלטון המקומי.
הביקורים תועדו וסוכמו, ופורסמו כרְשׁוּמוֹת (פוסטים) באתר האינטרנטי הפרטי שלי "עמירם במשעולי ישראל" ובדף הפייסבוק שלי.
הרעיון לכתיבת הספר התפתח במהלך הביקורים. ארכימנדריט אמיל שופאני ע"ה שהיה מראשי הקהילה היוונית קתולית (מלכיתית) בנצרת, אותו הכרתי במהלך הביקורים ואיתו התיידדתי, עודד אותי לסכם את המסע בכתיבת הספר.
כתיבת הספר החלה בחודש במרס 2023. הטיוטה הראשונה הושלמה בסוף נובמבר 2024.
הספר כולל את הידע והתובנות, הרשמים, הצילומים והמפות, שנאספו הצטברו במהלך מסע.
שלד הספר, שכאמור מסכם את המסע להכרת הגיאוגרפיה והדמוגרפיה של הערבים הנוצרים, כולל שלושה עמודים מרכזיים המחוברים ביניהם בקשרים עבותים.
העמוד הראשון – נקודת המבט של גיאוגרף ואיש ידיעת הארץ, ישראלי, יהודי שאינו דובר את השפה הערבית, הבוחן בסיור בשטח את תמונת המצב בהווה ואת המסד ההיסטורי שלה.
העמוד השני – הקשרים האישיים והבלתי אמצעיים, שנוצרו עם כהני הדת והאנשים מקרב הקהילות. הם פתחו יותר מצוהר שדרכו ניתן להביט על עולמם האישי הפרטי ועל קהילותיהם.
העמוד השלישי – שפע הצילומים המקוריים של המקומות והאנשים שנעשו במהלך הביקורים.
החלק הראשון של הספר כולל מושגי ייסוד, וחמישה פרקים המהווים את הרקע אודות הנוצרים בישראל וזרמי הכנסיות אליהן הם משתייכים, ותשתית הידע הגיאוגרפי והדמוגרפי של המקומות בהם הם מתגוררים.
החלק השני, העיקרי של הספר, עוסק ביישובים בהם מתגוררים הנוצרים. לכל יישוב מוקדש פרק שמשולבים בו מלל, מפות וצילומים.
בתחילת כל פרק מובא מידע כללי על מיקומו ואפיונו של היישוב, ציוני הדרך של הנוכחות הנוצרית בו, מראשיתה ועד ימינו. בהמשך מובא תיאור המסע האישי להכרת המקום. עיקר הפרק מוקדש להצגת הקהילות, מתחמי הכנסיות והמנזרים, ביוגרפיה של כהני הדת ואנשים מהקהילות איתם נפגשתי והצגת מוסדות החינוך.
החלק השלישי, האחרון, מוקדש לסיכום, מסקנות ותובנות שנלמדו מהמסע בין הקהילות ובשיחות עם האנשים שנפגשתי.
את טיוטות פרקי הספר קראו חבריי שבחנו והעירו על תוכנם, בנוסף הם השיאו עצות מועילות והצביעו על שגיאות תחביר והקלדה. אני מודה להם על המאמץ שהשקיעו בקריאה ובכתיבת ההערות.
הגיאוגרף פרופ' גדעון ביגר בחן את תוכן הפרקים מנקודת מבט אקדמית בנושאי גיאוגרפיה, היסטוריה ודמוגרפיה.
ידידי איציק איתן שקרא את הספר מנקודת מבט של הסקרן, שביקש לקבל תמונה מלאה והצביע על פערי מידע על מושגים, אירועים, מקומות ואנשים.
אלברט יעקוב איש קהילות האחים המשיחיים בחיפה קרא את כל פרקי החלק הראשון והפרק על חיפה, תיקן טעויות לשון והוסיף פרטי מידע שלדעתו היו חסרים.
ההיסטוריון, מורה הדרך ואיש ידיעת הארץ, ד"ר שמעון גת קרא את החלק הראשון של הספר והפרקים על ההערים נצרת, חיפה, יפו, רמלה, לוד, עכו ושפרעם. הערותיו בעיקר בהיבט ההיסטורי ותעתיק שמות היו מועילות במיוחד.
הספר כמובן מעבר לתיאורים הגיאוגרפיים, ההיסטוריים והדמוגרפיים הוא בעצם סיפור על מורשת של קהילה חשובה שחייהָ שזורים בהיסטוריה של ארץ ישראל ובהווה של מדינת ישראל. קהילת הנוצרים בישראל היא חלק מהוויה האנושית של הארץ ושל המדינה.
הכנסיות בארץ הקודש הן לא רק מבנים דתיים, אלא מרכזים של מסורת חיה, בהן מתכנסות קהילות קטנות ומתפללות בכנות ובעומק רגשי. בישובים רבים הכנסיות העתיקות והחדשות, כולן מלאות הוד, והסתכלות בהן חושפת עולם שלם של אמונה וקהילה.
הספר מכיל תיאורים שנבעו בעיקר מנקודת מבטי האישית, תיאורים של חיי היום יום, אירועים פעוטים פשוטים, אין בו לקחים אוניברסליים, אין בו גילויים מרעישים.
ייחודו של הספר שהוא מֵרַכָּז את המידע על מקומות היישוב של הנוצרים תחת קורת-גג אחת.
בעיניי, אני חושף קהילה מיוחדת וחשובה בנוף הישראלי. תמונה משלימה לשאר הקהילות החיות בארץ הזאת.
בסופו של דבר אני מקדיש את הספר לחבריי ולאנשים בקהילה הנוצרית שסיפוריהם האישים המרתקים תרמו ליצירת ספר זה.
להלן ריכוז תיעודי
ביקורי מפגש/סיור/צילום
שנעשו עד כה
כללי
* בתי הספר הכנסייתיים בישראל (דצמבר 2023)
גליל העליון ההררי
* ג'יש – מרבית תושביו נוצרים מרוניים(יוני 2019)
* הכפר בירעם בגליל העליון – תמונת מצב ועברו שנשכח (חלק ראשון) (מאי 2020)
* הכפר בירעם – צוהר לעדה מארונית, לאומיותה הארמית ויחסיה עם מדינת ישראל (חלק שני) (מאי 2020)
* הכפר בירעם – בית הקברות של היישוב (חלק שלישי) (מאי 2020)
* ג'יש שבגליל העליון, כמחצית אוכלוסייתו נוצרית וכמחציתה מוסלמית (מאי 2020)
* הכפר איקרית שבגליל העליון ההררי המערבי (מאי 2020)
* כנסיות היישוב ביענה שבבקעת בית כרם (דצמבר 2020)
* שרידי המתחם הצלבני ביישוב דיר אל-אסד שבגליל (דצמבר 2020)
* תרשיחא שבגליל ההררי, הכפר שהפך להיות חלק מעיר (מרס 2021)
* הקהילה הנוצרית היוונית -קתולית שבחורפיש וכנסיותיה (מאי 2021)
* הכנסיות נוצריות באלְ-בֻקַיְעַה (פקיעין) ובאל מארג' (מח'ול) (אוגוסט 2021)
* ראמה שבלב הגליל (יולי 2022)
* כנסיות הקהילה הנוצרית בכפר הדרוזי סמיע שבגליל העליון ההררי (אוגוסט 2022)
* היישוב מעיליא שבגליל עליון מערבי (דצמבר 2022)
* תרשיחא, כנסיות הקהילות היוונית – קתולית והיוונית – אורתודוכסית (ספטמבר 2023)
עכו גליל מערבי
* עכו, כנסיות נוצריות (פברואר 2020)
* כפר יאסיף ואבו סנאן, קהילות נוצריות, כנסיות ועוד (פברואר 2020)
* שרידי אל באסה, הכפר שהיה בגליל העליון המערבי (פברואר 2021)
* הפן הנוצרי של שפרעם (נובמבר 2021)
* אעבלין שבגליל התחתון המערבי, היישוב והפן הנוצרי שלו (מאי 2022)
* כנסיות הקהילות הנוצריות ביישוב ג'דידה – מכר שבגליל המערבי (יוני 2022)
* אעבלין, חגיגות חג המולד, דצמבר 2022 (דצמבר 2022)
* אדם בסביבתו, כהן הדת האב סאבא חאג', אעבלין (ינואר 2024)
גליל תחתון מרכזי
* טורען שבגליל התחתון המרכזי, היישוב והפן הנוצרי שבו (מרס 2020)
* מעלול, הכפר שהיה בגליל התחתון, שרידיו וכנסיותיו (יוני 2020)
* כפר כנא בגליל התחתון המרכזי, בקרוב ייהפך לעיר (אוקטובר 2021)
* הפן הנוצרי של יאפא של נצרת (יפיע), היישוב שבהרי נצרת (נובמבר 2021)
* העיר סכנין בלב בגליל התחתון המרכזי וגם המיעוט הנוצרי בסכנין וכנסיותיו (נובמבר 2021)
* גרעין העיר עראבה בלב הגליל התחתון המרכזי והכנסייה הנוצרית הנמצאת בו.(מרס 2202)
* הכנסייה הנוצרית בדיר חנא שבגליל התחתון המרכזי (מרס 2022)
* הכנסייה בשעב, יישוב שלא מגוררים בו נוצרים (יוני 2022)
* הקהילות הנוצריות בעלבון שבגליל התחתון (יוני 2022)
* הקהילה הנוצרית במע'ר שבגליל התחתון (יוני 2022)
* הקהילות הנוצריות ביישוב ריינה בגליל התחתון שליד נצרת (אוגוסט 2022)
* כפר כנא, המנזר היווני – אורתודוכסי (ספטמבר 2023)
* טורען, כנסיית הקהילה היוונית -אורתודוכסית (ספטמבר 2023)
* כפר כנא, מיזם קפילת החתונה (ספטמבר 2023)
* כפר כנא, הקהילה הבפטיסטית (ספטמבר 2023)
* טורען, הקהילה הבפטיסטית (ספטמבר 2023)
* מעלול, מיסת פסחא בכנסייה היוונית קתולית (אפריל 2024)
* ראס אל עין – כפר מעורב מחצית תושביו נוצרים בני משפחה אחת ומחציתו תושביו בידואים (ספטמבר 2024)
* מעלול, מיסת פסחא בכנסייה היוונית קתולית (אפריל 2025)
נצרת
* הפן הנוצרי של העיר נצרת – כללי, ריכוז, סיכום ביניים וכוונות להמשך (אוקטובר 2022)
* נצרת, כנסייה הבשורה של הקהילה המרונית (אוגוסט 2022)
* נצרת, כנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית, הבישופות ועוד (אוגוסט 2022)
* נצרת, המוסקוביה – "חצר נצרת הראשונה" של הכנסייה הרוסית (אוגוסט 2022)
* נצרת – בית הארחת צליינים אבונה פרג' במתחם סמינר סנט ג'וזף אקליריקי (אוגוסט 2022)
* נצרת, הפן הלטיני (קתולי) של העיר, ראשית המסע להכרתו ולהבנתו (ספטמבר 2022)
* נצרת, מנזר בית אראם (ספטמבר 2022)
* נצרת, בית האבות סנט פרנסיס (ספטמבר 2022)
* נצרת, הקהילה האנגליקנית וכנסיית המשיח (אוקטובר 2022)
* נצרת, סמינר סנט ג'וזף – אקלריקי שברובע אלמוטראן ברוח ארכימנדריט אמיל שופאני ועוד (אוקטובר 2022)
* נצרת, שיטוט קצר ברובע הלטיני של עיר העתיקה (יוני 2023)
* נצרת, הקהילה הקופטית וכנסייתה (יולי 2023)
* נצרת, בית החולים המשפחה הקדושה (ביה"ח האיטלקי) (יולי 2023)
* נצרת, בית הקברות הגרמני (יולי 2023)
* נצרת, כנסיית ישוע הנער (הכנסייה הסלזיאנית) ובית הספר דון בוסקו (יולי 2023)
* נצרת, הקהילה הבפטיסטית המקומית נצרת (אוגוסט 2023)
* נצרת, בית הספר הבפטיסטי (ספטמבר 2023)
* אדם בסביבתו – עטאללה מנצור סופר ועיתונאי, נצרת (ספטמבר 2023)
* נצרת, בית ספר נזירות המושיע (דצמבר 2023)
* נצרת, בית הספר נזירות סנט ג'וזף (דצמבר 2023)
* נצרת, הקהילה האוונגלית נאזרין, כנסייתה ועוד (דצמבר 2023)
* נצרת, מתחם בזיליקת הבשורה (הלטינית) (ינואר 2024)
* אדם בסביבתו, ארכימנדריט אבונה אמיל שופאני, נצרת (ינואר 2024)
* נצרת, בי"ח נצרת E.M.M.S ("בית חולים האנגלי") (ינואר 2024)
* נצרת – הכנסייה המרונית אנטוניוס הקדוש (מרס 2024)
* נצרת – כנסיית ההשלכה / כנסיית ארמון ההגמון (קאסר אל מוטרן) (מרס 2024)
* נצרת – בית ספר המשפחה הקדושה לחינוך המיוחד Opera Don Guanella (מרס 2024)
* נצרת – כנסיית מנזה כריסטי שבמעלה הרובע הלטיני (מרס 2024)
* נצרת – מנזר שארל דה פוקו (מרס 2024)
* נצרת, בית ספר טרה סנטה (יוני 2024)
* נצרת, בית החולים סנט וינסנט די פול (ביה"ח הצרפתי) (יוני 2024)
* נצרת, כנסיית המשיח נצרת (Nazareth Church of Christ) (יוני 2024)
* נצרת, מנזר קלרה הקדושה (יולי 2024)
* נצרת, המכללה האוונגליסטית נצרת (יולי 2024)
* נצרת, הכנסייה הבפטיסטית האוונגלית נצרת (יולי 2024)
* נצרת, מנזר מסדר נזירות נצרת (אוגוסט 2024)
* נצרת, מנזר האחיות רוזרי (אוגוסט 2024)
* נצרת, פגישה עם הבישוף האב ד"ר רפיק נהרה, סגן הפטריארך הלטיני של ירושלים לקהילות דוברות הערבית בישראל (אוגוסט 2024)
הר תבור
* המנזר היווני – אורתודוכסי בהר תבור (יולי 2024)
עמק יזרעאל
* הקהילה הלטינית וכנסייתה בכפר מוקיבלה שבעמק יזרעאל (מרס 2022)
חיפה
* נוצרים בחיפה" – הרקע למיזם סיכום וריכוז (אוקטובר – דצמבר 2019)
* חיפה, מתחם הקהילה המרונית ובמרכזו כנסיית סנט לואי
* חיפה, ארבע מתחמי העידה המלכיתית היוונית-קתולית
* חיפה, הכנסיות הלטיניות (רומיות-קתוליות)
* חיפה, מנזרי הכרמליטים על הכרמל
* חיפה, הכנסייה הארמנית
* חיפה, מתחם הקתוליים דוברי עברית
* חיפה, מתחמי העידה האורתודוקסית
* חיפה, מוסדות קתוליים: חינוך, בריאות, רווחה ואירוח
* חיפה, מתחמי העדה האנגליקנית
* חיפה, קהילות משיחיות יהודיות
* חיפה, קהילות אוונגליות
* חיפה, הכנסייה האורתודוקסית (הפרובוסלבית) הרוסית אליהו הנביא
* חיפה, כנסיית גיאורגיאוס הקדוש וכנסיית גבריאל, שתיהן של הקהילה היוונית קתולית (נובמבר 2022)
* חיפה, כהן הדת והמנהיג הרוחני של הקהילה היוונית קתולית (יוני 2024)
* אדם בסביבתו – אַלְבֵּרְט יַעְקוּבּ, איש הספר, חיפה (יולי 2024)
* חיפה בית הספר האיטלקי של הכרמליטיות (ביה"ס טרה סנטה חיפה) (יולי 2024)
כרמל
* עוספייה, כנסיית הקהילה המרונית (אוגוסט 2022)
* עוספיה – הקהילה היוונית קתולית וכנסייתה (נובמבר 2022)
* עוספיה, מנזר הנזירות הכרמליטיות סנט ג'וזף (דצמבר 2022)
יפו
* "נוצרים ביפו" – רקע למיזם, ריכוז, תובנות וסיכום (כמעט סופי) (מאי – יולי 2020)
* נוצרים ביפו – מראות ראשונים של המיזם
* יפו, מתחם הכנסייה האורתודוכסית ג'ורג' הקדוש
* יפו, תפילת פנטקוסט של הקהילה האורתודוכסית הערבית בכנסיית ג'ורג' הקדוש
* יפו, האגודה האורתודוכסית לצדקה ומתחמיה
* יפו, המנזר היווני אורתודוכסי מאר מיכאל וכנסיותיו
* יפו, מתחמי הכנסייה הארמנית: מנזר ניקולא הקדוש ובית העלמין
* יפו, כנסיית המנזר המרוני אנטוניוס הקדוש שבשכונת עג'מי
* יפו, מנזר הקופטי אנטוניוס הקדוש ממצרים
* יפו, המתחם הלטיני פטרוס הקדוש (המנזר והכנסייה)
* יפו, קהילת הקתוליים דוברי עברית
* יפו, מתחם הכנסייה הלטינית אנטוניוס הקדוש
* יפו, מתחם הכנסייה האנגליקנית פטרוס הקדוש
* יפו, מתחם כנסיית גברתנו של הבשורה המלכיתית (יוונית – קתולית)
* יפו, בתי העלמין הלטיני והיווני – קתולי בדרום העיר
* ביקור בכנסייה האורתודוכסית הערבית ביפו, ערב קיץ תשפ"ב (אוגוסט 2022)
* יפו, מצעד מועדון הצופים האורתודוכסים, קיץ 2022 (ספטמבר 2022)
* יפו, בית הקברות הפרוטסטנטי (אוקטובר 2022)
* יפו, בית ספר טרה סנטה (יולי 2024)
* יפו, קולג' דה פרר (יולי 2024)
לוד
* לוד, סיור ברגל במרכז העיר העתיקה (מרץ 2019)
* לוד, סיור ברגל וברכב בעיר הישנה (אפריל 2019)
* לוד, חגיגות גאורגיוס הקדוש בכנסיית סנט ג'ורג' (נובמבר 2019)
* לוד, חגיגת גאורגיוס הקדוש (נובמבר 2021)
* לוד, קהילת הערבים הנוצרים (יוונים – אורתודוכסים) בעיר (יוני 2024)
רמלה
* רמלה, החותם הנוצרי בעיר העתיקה (אוקטובר 2021)
* רמלה, בית הספר טרה סנטה רמלה (יוני 2024)
* רמלה, עמותת העדה האורתודוכסית ובית הספר האורתודוכסי שבבעלותה (יוני 2024)
* רמלה, בית הספר סנט ג'וזף (יולי 2024)
* רמלה, הכנסייה הבפטיסטית המקומית רמלה (יולי 2024)
שפילה
* הפן נוצרי של נווה שלום/ואחת אלסלאם
הרי ירושלים
* מנזרים וכנסיות בכפר המוסלמי אבו גוש (יוני 2020)
* פגישה עם האב אולבייה במנזר הבנדיקטי באבו גוש (יוני 2020)
ירושלים
* שבת אור בירושלים (אפריל 2017)
* מצעד יום הזיכרון הארמני בירושלים (אפריל 2017)
* ירושלים, צלייני הפסחא 2019 במתחם כנסיית הקבר (אפריל 2019)
* ליטורגיקה ליל חג המולד בכנסייה הפרובסלבית במגרש הרוסים בירושלים (ינואר 2020)
* חג פנטקוס בכנסיית "השילוש הקדוש", הכנסייה הפרובוסלבית הרוסית שבירושלים (יוני 2022)
בקעת הירדן
קאסר אל יהוד
* עם אלפי הצליינים בחג ההתגלות (האפיפניה) בקאסר אל-יהוד (ינואר 2018)
* אתר הטבילה קאסר אל יהוד מקום אירועי חג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* צלייני הכנסיות האורתודוכסיות והפרובוסליות בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* אנשי הקהילה האריתריאית בישראל בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* מאמיני הכנסייה הסורית – אורתודוקסית (הכנסייה הסיראנית ) בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* קהילת הכנסייה האורתודוקסית האתיופית בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* אתר קאסר אל יהוד (חורף 2022) (פברואר 2022)
מנזר דיר חג'לה
מנזר דיר חג'לה מדרום מזרח ליריחו, (פברואר 2022)
