מושב חצבה בערבה למול גבול ירדן – אנשים ומקום9 בפברואר 2023
מושב חצבה הוא היישוב השני שהוקם בערבה הצפונית, בתחום המוניציפלי של המועצה האזורית ערבה תיכונה.
ראשית חצבה היה כהיאחזות נח"ל שהוקמה במחצית שנות ה-60' של המאה הקודמת ואוזרחה מספר חדשים לפני מלחמת ששת הימים.
תיעוד זה מוקדש לביקור/מפגש בחצבה.
היה זה ביקור/מפגש/סיור/צילום השביעי ביישובי מוא"ז ערבה התיכונה ומוא"ז תמר
* מושב פָּארָן מול גבול ירדן בערבה (מרס 2022),
* מושב עין יהב על גבול ירדן בערבה (אפריל 2022),
* מושב עידן ליד גבול ירדן בערבה (מאי 2022)
* מושב נאות הכיכר בערבת סדום (נובמבר 2022).
* מושב באר צופר בערבה ליד גבול ירדן – אנשים ומקום (נובמבר 2022)
* היישוב צוקים בערבה למול גבול ירדן (נובמבר 2022)
הקשר אל המארחים ביישובי המועצה האזורית ערבה התיכונה והמועצה אזורית תמר נוצר בסיועו באדיבותו של יוני שטרן (נאות הכיכר, טייל, מוביל, יועץ תיירות, מורה דרך, מדריך ומרצה) ולעל כך נתונה לו התודה מראש.
הביקור במושב צופר נעשה במסגרת מיזם סדרת ביקור/שיטוט/צילום ביישובים הכפריים שמטרתו היא הרצון להכיר היישובים:
לדעת אודות היישוב: הקמתו, אבני דרך ואירועים משמעותיים בהתפתחותו;
להיחשף לדמות ולרוח היישוב בנושאי חברה וקהילה, הווי ומסורת, חינוך, תרבות, משק וכלכלה;
להיפגש, עד כמה שניתן, עם אנשים מעניינים מהיישוב בתחומי האמנות, הרוח והאידאולוגיה, חקלאות ותעשייה, תרבות, חינוך, עשייה ציבורית או פוליטית ועוד;
להתרשם מפניו הפיסיים של המקום בשיטוט בין מבניי ציבור, אזורי מגורים, מוסדות החינוך, נקודות מורשת, בתי עלמין, תצפיות ועוד.
ביקור זה הוא וגם במסגרת סדרת סיורים לאורכם ובאזורי של גבולות ישראל שמטרתו ללמוד ולדעת מהי המציאות גיאוגרפית פיזית וגם המציאות הגיאוגרפיה היישובית באזורים הן בעבר ובמיוחד בהווה גם ללמוד על האירועים, בעיקר הצבאיים, שהתרחשו לאורכם.
המארח בביקור זה הוא איציק מעוז.
אסתי הירש מצופר היא שקישרה ביננו ועל כך תודתי נתונה לה.
בשעת בוקר ביום ראשון, 5 בפברואר 2023 הגענו גדעון ביגר ואני מירושלים לחצבה.
הגענו בנסיעה מענגת בזמן הזריחה במורד מדבר יהודה לאורך חוף הים המלח ולמול הרי מואב.
במרכז המושב פגשנו את איציק מעוז שנמנה עם הגרעין הראשון שהקים את חצבה.
פתחנו בשיחת היכרות קצרה בשתיית שוקו חם בחצר בית הקפה המקומי.
בתחילה יצאנו מתחום המושב ונסענו למתחם בית ספר שדה חצבה בו הוקמה ההיאחזות הנח"ל ובהמשך נמצא בו היישוב בראשית דרכו.
המשכנו ונכנסנו ל"חוות בין השיטין", חווה אקולוגית/חקלאית/חינוכית שפרוסה על שטח של 7 דונם ושהוקמה בשנת 2017 ע"י "עמותת רוח הערבה". שם אירח אותנו מנהל החווה אלירז דאי.
המשכנו הלאה והגענו לבית הרשת לגידול פלפל במשק של גלעד אלון. שם הוא סיפר לנו בתחילה עליו ועל הגעת רעייתו והוא לחצבה בסוף שנות שנות ה-70'.
גלעד גם הרחיב על גידול הפלפל בשיטת הדלייה ההולנדית ועל תשתיות המים והמיזוג בבית הגידול.
חזרנו לתחום השטח הבנוי והגענו למשקו של שים ניב הנקרא "הרואה בעץ".
שים הוא חבר הגרעין השני שהקים את חצבה. הוא סיפר לנו על המשק שהקים ועל ההסבה שעבר והפכך לנגר יוצר. הוא הראה לנו את הנגרייה ואת עבודותיו.
המשכו לחצר משק סמוכה והגענו אל מוטי נבו. מוטי הוא חבר הגרעין הראשון שהקים את חצבה.
הוא סיפר לנו על פעילותו בעבר (גזבר, מפעלים אזוריים, פיתוח חקלאי) ועל מסעותיו בחו"ל בהם היה מעורב בהקמת חוות חקלאיות.
מוטי סיפר לנו גם על מיזם שהוא עובד עליו להקמת אתר על גבעת האזרוח בחצבה וייעודו מורשת והנצחה אזרחית להתיישבות בערבה התיכונה.
לאחר השיחה מוטי הציג את עיקר פעילותו הנוכחית, ייצור סילאן מהתמרים אותם הוא מגדל ואף הזמין אותנו לטעום את תוצרתו.
שעת צהרים הגיעה ואז נסענו לחאן של איציק השייך לאיציק מעוז ולבנו רן מעוז וממוקם בתוך מטע התמרים שלהם.
בחאן חיכתה לנו ארוחת צהרים קלה שהכינו השניים המפעילים את החאן. אחריה יצאנו לשוטט והתרשמנו מהחאן והנוף הנשקף ממנו.
המשכנו ונסענו לעבר הגבעה בה יוקם אתר המורשת והלאה חצינו את נחל שיזף והגענו למתחם הבאר בו נעשה הקידוח הראשון של המים להשקיית שטחי החקלאות של ההיאחזות.
המשכנו הלאה ונסענו לעבר השטחים החקלאיים ממזרח ליישוב הנמצאים ממזרח לערוץ נחל ערבה. עברנו בנסיעה לאורך דרך הביטחון הצמודה לגדר בין עמודי הגבול 103 – 105.
לאחר נסיעה בין בתי הרשת וחציית ערוץ נחל ערבה חזרנו לתחום הבנוי של המושב.
הסתובבנו בין בתי האריזה הסמוכים והמשכנו לעבר אזור ההרחבה של המושב.
המשכנו והגענו לבית האריזה לפרחים במשקם של גבי צוברי וחתנו.
גבי סיפר לנו כיצד הגיע לחצבה במחצית שנות ה-80' של המאה העשרים בהמלצתו ובעידודו של אחד אנשי המושב חברו לשירות מילואים ששכנע אותו לעקור מתל אביב ולהגיע להתגורר בערבה.
גבי סיפר לנו על גידול הפרחים, האריזה והדרך שלהם לבורסת הפרחים באלסמיר שבהולנד ומשם לקמעונאים.
"התחנה" האחרונה בביקור לאחר שקיעת השמש, הייתה בית האריזה לירקות ובעיקר לפלפל של אבי שדה, בנו וחתנו.
כמו האחרים, גם אבי סיפר לנו כיצד הגיע לחצבה בראשית שנות ה-70' של המאה הקודמת בעת המעבר ותחילת יישוב הקבע.
הוא סיפר לנו על המשק המורחב המכלכל שלוש משפחות וגם פעילות בעבר (מדריך חקלאי של היאחזות נח"ל צופר, מרכז המשק חבר בהנהלת היישוב ומסעותיו בעולם לסיוע בהקמת חוות חקלאיות.
הביקור/מפגש הסתיים בשעת ערב.
נשארנו ללון החצבה בחדרי האירוח של תמי ואיציק חזיז.
למחרת, ביום שני 6 בפברואר 2023 המשכנו להסתובב מעט במושב בנסיעה לעבר מושב עידן שם התארגנו לצאת לסיור הכנה לקראת סיור לאורך הגבול בערבה.
להלן מובאים
מידע אותו למדתי טרם הביקור,
מפות שהוכנו לצורך התיעוד
מידע אותו ששמעתי מפי איציק מעוז והאנשים שאירחו אותנו
צילומים רבים שנעשו במהלכו
גיאוגרפיה בהתחלה
מושב חצבה נכלל בתחום מועצה אזורית הערבה התיכונה ומשתייך לתנועת המושבים.
המועצה האזורית הערבה התיכונה הוקמה בשנת 1976.
שטח המועצה עצום ומשתרע על מיליון וחצי דונם (6% משטח מדינת ישראל), מתוכם יותר מ-50% שמורות טבע
בתחום המועצה מתגוררים כ –4,000 תושבים בכ- 1000 בתי אב בשבעה יישובים: חמישה מושבים חקלאיים – עין יהב, חצבה, פארן, צופר ועידן, ושני יישובים קהילתיים: ספיר, שהוא גם המרכז האזורי וצוקים יישוב הקהילתי תיירותי.
האזור הגיאוגרפי
ערבה צפונית
מושב חצבה נמצא
בקרבה
לבית ספר חצבה
ולמושב עין חצבה
כ־150 ק"מ מצפון לאילת,
כ-30 ק"מ מדרום לצומת הערבה
מיקום חצבה
כ-2.5 ק"מ ממזרח לכביש הערבה (כביש 90)
וק"מ ממערב לגבול עם ירדן
השטח הבנוי נמצא
ממערב לנחל ערבה
בין נחל עידן במזרח
ובין נחל שחק במערב
מקור השם
השם חצבה בא מהמילה היוונית איסיבון המוזכר בכתובת יוונית מהמאה השישית.
היישוב נקרא על שם "עין חוּסוּב", שמו הערבי של האתר עין חצבה, או תמר המקראית, הנמצא בקרבת מקום.
ימים ראשונים
ההחלטה על הקמת היאחזות נח"ל חצבה התקבלה באוגוסט 1964.
היישוב עלה לקרקע סמוך מאוד לכביש הערבה, במקום בו נמצא היום בית ספר שדה חצבה, ב-9 בדצמבר 1965, כהיאחזות הנח"ל ה-33.
המייסדים היו חיילי גרעין "חצבה" של תנועת בני המושבים שנאספו ובאו ממושבים ומבתי ספר חקלאיים מכל רחבי הארץ.
בשלב ראשון הקימו הנחלאיים משק חקלאי זעיר ובו פרה אחת, לול קטן, חמור, סוס וברווזים אחדים, וכן גן ירק קטן בן חמישים דונם בו גידלו ירקות קיץ – מלפפונים, עגבניות וחצילים- בחודשי החורף. זאת בזכות האקלים החם השורר באזור.
בשנת 1966 הצטרפו אליהם בני ובנות גרעין "ערבה" ואחריהם, שנה אחרי שנה, גרעין "אשלים", גרעין "אל מול אדום" ובשנת 1970 הצטרף הגרעין האחרון: "גרעין חורב".
היאחזות הנח"ל אוזרחה, מספר חודשים לאחר מלחמת ששת הימים ב-21 בנובמבר 1967
עוד בטרם אוזרחה ההיאחזות ובמשך שנה לאחר מכן, פיתחו חברי המושב את משקם, במתכונת משלובת של קיבוץ ומושב עובדים "מושבוץ", ובעיקר את גן הירק, שהיה עם הזמן לענף החקלאי העיקרי.
ב-27 במאי 1970 הונחה אבן הפינה ליישוב הקבע, כ-4 ק"מ מהמקום בו הוקמה היאחזות , וכק"מ אחד מערבה מגבול ירדן.
ב-29 באוגוסט 1970 נחנך בית ספר שדה חצבה במקום שבו היה היישוב עד למעבר ליישוב הקבע.
בספטמבר 1971, חילקו חברי חצבה את גן הירק המשותף לחלקות משפחתיות, והפכו למושב עובדים.
ב-18 בינואר 1972 עברו המתיישבים אל יישוב הקבע ביישוב היו אז 26 זוגות נשואים, 10 רווקים ו-12 ילדים, שהגדולים ביניהם בני כשנתיים.
אוכלוסייה
אוכלוסיית חציבה כוללת 850 נפש
במושב מתגוררות כ-168 משפחות מהן כ-150 משפחות חברי מושב והשאר תושבים.
מבין משפחות אלו כ-80 הן משפחות של בני הדור השני שחזרו לחיות במושב, מהן 58 משפחות חקלאים.
כ-80 ילדי גנים הלומדים במושב, כ-135 תלמידי בית ספר יסודי ותיכון הלומדים במרכז ספיר, 15 בוגרי תיכון בצבא ובמכינות קדם צבאיות וכן מסיימי צבא רבים המטיילים בעולם, לומדים וכו'.
בשנות האלפיים נוספה למושב שכונת בנים ממשיכים ובשנת 2018 נוספה למושב הרחבה קהילתית ובה, 86 מגרשים אשר מרביתם נרכשו בידי משפחות הנמצאות בשלבים שונים של בנייה והתיישבות.
פני חצבה
משק וכלכלה
רוב תושבי המושב מתפרנסים מחקלאות, חלק נכבד ממנה לייצוא.
שטחי החקלאות של חצבה מתפרשים על למעלה מ- 6,000 דונם, ומגודלים בהם, בין השאר, תמרים, מנגו, גפנים, פלפלים, אבטיחים, מלונים, חצילים, תבלינים שונים, גידולים אורגניים רבים
התאמת הגידולים החקלאיים, בעיקר ירקות ופרחים, לאקלים המדברי החם והיבש גם בעונת החורף, מעניקה למגדלים יתרון משמעותי: אספקת תוצרת חקלאית מובחרת בחודשי החורף הקרים לאירופה ולשוק המקומי.
החקלאים נעזרים בפועלים מארצות שונות, בעיקר תאילנד ומדינות המזרח הרחוק וכן משתלמים ממרכז המשתלמים בערבה התיכונה.
ענף כלכלי משמעותי נוסף הוא תחום התיירות: במושב 13 מתחמי תיירות בהם כ-65 חדרי אירוח וכן שלושה אתרי אירוח במתכונת חאן ובהם חדרי אירוח נוספים וכן שירותי הסעדה וצרכניה.
שיווק התוצרת
עד שנת 1990, בהתאם לעקרונות תנועת המושבים וכפי שהיה מקובל בכל מושבי העובדים במדינה, היה נהוג בחצבה שיווק משותף – כל משפחה שיווקה את תוצרתה באמצעות מערכת השיווק של האגודה, הכנסתה נרשמה לזכותה בגזברות והיא קיבלה מגזבר המושב תקציב קיום ומסגרת אשראי להשקעות במשק. למעשה גזברות המושב שימשה כעין בנק משותף כמלכ"ר.
בשנת 1990, בעקבות משבר במגזר ההתיישבותי ובארגוני הקניות של המושבים, שגרם יותר מאוחר להסדר חובות המושבים, פורקו מערכת השיווק המשותף והגזברות המשותפת, שחדלה מלהיות בנק וכל משפחה החלה לשווק את תוצרתה באופן עצמאי ולקיים משק עצמאי לחלוטין מבחינה כלכלית, תוך שימוש במשאבי קרקע ומים משותפים. עם זאת המסגרת החברתית נשארה כשהייתה וקיימת עד היום
חינוך
מושב ארבעה גני ילדים ופעוטונים לילדים מגיל כשנה עד גן חובה ושלוש מסגרות חינוכיות לבני נוער שבאים מכל הארץ
מאז 2009 פועלת במושב מכינה קדם-צבאית ערבה ובה לומדים כ-40 חניכים מדי שנה.
בנוסף על כך, פועלים בחצבה בית ספר תיכון "אדם ואדמה" ובו 54 תלמידים ועמותת "דרך לוטן" – מרכז מדברי לטיפול בנוער בסיכון על שם בן המושב סגן לוטן סלוין שנפל במלחמת לבנון השנייה, שהוקמה על ידי הוריו.
במושב ספרייה ע"ש חבר המושב נדב הררי שנפל במלחמת יום הכיפורים
וארכיון המספר את תולדות המושב בכתב, בסרטים במוצגים ובתמונות.
האנשים שפגשנו במקומותיהם
ומקומות נוספים אליהם הגענו
בית ספר שדה חצבה
המקום בו הוקמה היאחזות נח"ל חצבה
שאוזרחה והפכה להיות "מושבוץ"
איציק מעוז (1947) נולד במושב כפר אז"ר (ממערב לקריית אונו), נשוי להילה ולהם ארבעה ילדים ואחד עשר נכדים, בן אחד מתגורר בחצבה בת מתגוררת בצוקים
איציק היה חבר בגרעין הראשון שהגיעה להיאחזות בשנת 1965 דליה רעייתו הגיעה לחצבה בגרעין ג' "גרעין אשלים". יחד המשיכו "ל"מושבוץ"
הגעתו להיאחזות הייתה לאחר טירונות נח"ל במחנה 80. לאחר פרק ההיאחזות המשיך לאימון מתקדם בגדוד 50
במלחמת ששת הימים לחם במסגרת חטיבת הצנחנים במתחם רפיח, עזה, חאן יונס, אל עריש וקנטרה.
שאיפתו ורצונו של איציק הגיע לגרעין חצבה נבע מחשיפתו ולנוף הנגב בטיולי תנועת המושבים בהיותו נער במחצית שנות ה-60'.
כבר אז החליט שהערבה תהייה מקום מגוריו כבוגר ובמיוחד בטיול בדד שעשה בהיותו בן 17 מנחל חדב להר יהב.
באוגוסט 1967 השתתף בהפצת קול קורא לבני תנועת המושבים, בעיקר אלה שלמדו בבתי ספר החקלאיים להצטרף
חוות בין השיטין
חוות בין השיטין הוקמה ע"י עמותת "רוח הערבה" במושב חצבה, בשנת 2017.
החווה פרוסה על שטח של 7 דונם בשדות מושב חצבה.
בשטח החווה מטופחים מגוון רחב של גידולים חקלאיים הגדלים בשדות הערבה.
החווה הוקמה ותוכננה תוך שימת דגש על הפרטים הקטנים אשר ישלימו למבקרים בה חוויית ביקור בשדה חקלאי מרהיב ואמיתי.
מטרת החווה, להנגיש את חקלאות הערבה.
בחווה מתארחות קבוצות מכל קצוות הארץ (בתי ספר/ צבא/ סטודנטים/ חברות הייטק ועוד) והעולם בדגש על התנסות חקלאית והדרכה על הסטרטאפ – מהשממה התפתחה מעצמה (יזמות / מצוינות / אתגרים).
אלירז דאי (1988) חבר בעמותת רוח ערבה
אלירז הגיע עם אשתו להתגורר בהרחבה הקהילתית של צופר בשנת 2018.
במקורו הוא מנס ציונה
אלירז למד ארכיאולוגיה לתואר ראשון וניהול מוסדות חינוך לתואר שני.
להרחבה אודות החווה ראו חוות "בין השיטין" בערבה
בית הרשת של משק גלעד אלון ובנו
גלעד אלון (1952) נולד ברמת השרון
לאחר שירותו הצבאי למד באוניברסיטה חקלאות
גלעד ורעייתו הגיעו לחצבה בשנת 1979
ביתו הבכורה מתגוררת בצופר, בנו מתגורר בחצבה ושותף איתו במשק וביתו הצעירה מתגוררת בתל אביב
המשק המשותף של גלעד ובנו (איחוד שנים משקים ועוד שטחים מושכרים) כולל 9.5 דונם בית רשת, 20 דונם כרם, 20 דונם אבטיח ו-44 דונם תמרים ובו עובדים 16 עובדים.
שים ניב "הרואה בעץ"
שים ניב (1948) נולד וגדל במושב בית זית.
הוא נשוי ולו ארבעה ילדים ושלושה עשר נכדים. שניים מילדיו מתגוררים בחצבה.
שים הגיע לחצבה בגרעין ב' של בני המושבים.
המשק שבנה כלל גידול פרחים, ירקות ותבלינים
בשנת 2007 החל להתעניין בעצים ובעבודות עץ והחל לבנות נגריה.
היום עיקר פרנסתו מהלוחות הסולריים.
מוטי נבו שהיום הוא יצרן סילאן
מוטי נבו (1947) נולד הולנד להורים שורדי שואה.
בהיותו בן שלושה חודשים הגיע לארץ עם הוריו התגוררו לפרקי זמן קצרים ביפו, גברעם, מולדת.
שהיה בן שלוש משפחתו עברה לתל עדשים ושם גדל כילד ונער עד גיוסו לצה"ל.
מוטי היה חבר בגרעין הראשון שהגיע בנובמבר 1965 לחצבה.
בעבר עסק בניהול, היה גזבר המושב, פעל במפעלים האזורים ועסק בפיתוח חקלאי ולצורך כך למד בפקולטה לחקלאות כלכלה חקלאית וידע שצבר היווה בסיס לפעילות בחו"ל במשך 13 שנים.
בשנת 2006 חזר עם משפחתו לארץ והקים משק הכולל מטעי תמרים ומנגו.
עיקר עיסוקו היום ייצור סילן אותו למד במשך השנים בניסוי ותהייה.
בין עיסוקיו היום קידום מיזם מורשת והנצחה אזרחית להתיישבות בערבה התיכונה גבעת האיזרוח בחצבה
"החאן של איציק"
בתוך מטע התמרים של המשק שלו ושל בנו,
ניתן לקלוט בו עד 400 מטיילים
אתר מורשת והנצחה אזרחית
להתיישבות בערבה התיכונה
גבעת האזרוח בחצבה – מיזם מורשת והנצחה אזרחית להתיישבות בערבה התיכונה.
המיזם יוקם בחסות המועצה האזורית ערבה תיכונה ומושב חצבה.
האתר יוקם על על הגבעה הנמצאת הממוקמת בין כביש 90 למושב חצבה.
האתר מיועד מיועד לתנועות נוער, משפחות, תיירות פנים וחוץ
בארבעה מוקדים יומחשו באתר ארבעה הנושאים הבאים: צינור ומנגנון שקופים להולכת מים; דגם היאחזות נח"ל; דגם מושב בערבה ומיצגים אזורים הכשרות קרקע (קק"ל), מימון ותרומות (יק"א), מפעלי מים (מקורות)
כל המצגים יהיו בתבליטי בטון אומנתי בליווי שנתות תיארוך והסבר אינטרנטי.
האדריכל צביקה פסטרנק, צוות היגוי כולל שלושה חברי חצבה.
תאריך יעד משוער להשקה סוף 2023
קידוח הבאר הראשונה ליד ערוץ נחל שיזף
השטחים החקלאיים
ממזרח לערוץ נחל ערבה
וצמודים לגבול
בית האריזה לפרחים
של גבי צוברי וחתנו
גבי צוברי (1957) יליד תל אביב
הגיע לחצבה בשנת 1984 עם רעייתו נורית בעקבות המלצתו של חברו לשירות מילואים.
לגבי ורעייתו נורית נולדו ארבע בנות.
משק הפרחים שלו הוא בשיתוף עם בתו וחתנו
בנוסך יש להם מטע מנגו ופרחים
בית האריזה לירקות (פלפל ועגבניות)
של משקם אבי שדה בנו וחתנו
אבי שדה (1947) גדל בתל אביב ועבר לקיבוץ שובל לאחר החתונה.
הוא ורעייתו נקלטו יחד עם ביתם הבכורה בחצבה בשנת 1971 עם המעבר ליישוב הקבע.
משפחתו היום כוללת שלושה ילידים (בן ושתי בנות) ואחד עשר נכדים
קודם שימש כמדריך חקלאי ורכז משק בהיאחזות הנח"ל של תנועת השומר הצעיר, נח"ל צופר.
בעבר הסתובב בעולם ועסק בהדרכה והקמת חוות חקלאיות.
היום המשק שלו בנו חתנו כולל 200 דונם (צירוף שני משקים 100 ועוד 100 דונם מושכרים).
המשק כולל כרמים, מטעי משמש ומנגו, תמרים ובתי גידול של פלפל ועגבניות. 20% מתוצרתם מיוד לייצוא והשאר לשוק המקומי.