לאורך ובין גדות חלקו המזרחי של הירקון22 בספטמבר 2018

קובץ GPX להורדה מרחק: 31 ק"מ טיפוס-מצטבר: 65 מטר גלריית תמונות גלריית מפות

 

לטיול סוף קיץ זה יצאנו מיכאל סופר ואני ביום שבת בין יום כיפר וחג הסוכות תשע"ט (22/9/2018).

 

הכוונה הייתה לדווש בדרכים נוספות באזור בהם טרם עברתי ולראות את הפארק החדש של הוד השרון.

 

התחלה

****

המסלול מעגלי,
התחלה וסיום
בשכונת ישגב
שליד רמת החייל

*****

 

חלק מקטעי המסלול חופפים או זהים או סמוכים לקטעי מסלולי טיולים קודמים באזור
בין יובלי הירקון שסביב פתח תקווה ובתוך ראש העין (אוגוסט 2018)
סובב פתח תקווה (אוקטובר 2016)
בין בני עטרות ומקורות נחל הירקון והלאה לאורכו (ספטמבר 2015)
* לאורך הירקון העליון (ספטמבר 2013)

 

מרחב הטיול
בין רמת החייל ועשר תחנות במערב, 
בין גדות הירקון ליד כפר הבפטיסטים במזרח.
בין  אזור התעשייה ופארק הוד השרון בצפון
בין קצה אם המושבות וא.ת. סגולה בדרום

*****

האזור היישובי,
צפון מזרח מטרופולין תל אביב

*****

האזור הגיאוגרפי,
המישור משני צדדי נחל הירקון
המהווה את התפר
בין השרון בצפון
ובין מישור החוף המרכזי בדרום

****

המסלול בין גדות נחל הירקון

המסלול ביחס לערוץ הירקון והיובלים המתנקזים אליו

****

נחל ירקון– הוא הגדול שבנחלים הנשפכים לים התיכון בישראל כל יובלי הירקון הם נחלי אכזב וקטעו מראשיתו במעיינות ראש העין הוא נחל איתן. הנחל מנקז חלק מהרי יהודה והרי השומרון, מהר גריזים שבצפון ועד אזור מעלה החמישה בדרום. שטח אגן הניקוז של הירקון כ- 1800 קמ"ר, כשמחצית משטח זה-815 קמ"ר מנוקזת על-ידי הגדול יובליו: נחל איילון. כמות המשקעים הממוצעת באגן ההיקוות של הנחל היא כ- 600 מ"מ בשנה.
נחל הירקון הוא גבול גאוגרפי הדרומי של השרון והגבול הגיאוגרפי של אזור מטרופולין תל אביב הכולל את חולות החוף, רכסי הכורכר, גבעות החול האדום ועמק לוד ובקעת אונו.
מוצאו של הנחל במזרח, במעיינות ראש העין, וערוצו הפתלתל חוצה את המטרופולין הגדול ביותר במדינת ישראל בדרכו אל הים התיכון.
ראשיתו של הירקון באזור מעיינות ליד ראש העין המשתרע על פני כ- 200 דונם, בהם נבעו קרוב ל- 2000 מעיינות, שאוחדו עם הקמת מפעל ירקון-נגב. מעיינות אלו מהווים אחד משני המוצאים הטבעיים העיקריים לאקוות ההר (המוצא השני נמצא באזור נחל תנינים, ונמצאים כיום באזור תפעולי סגור של חברת "מקורות").

אגן הניקוז של הירקון

****

היובלים העיקריים של הירקון שמוצאם משדרת הר הם: נחל שילהנחל רבה ונחל קנה הם נשפכים אליו כמעט מנקודה אחת. לשלושת נחלים מערכת ניקוז דמוית מניפה ומבנה זה שלה מגדיל את עוצמת הגאויות מאחר ושיאי הזרימה מגיעים מנחלים אלה בעת ועונה אחת. יובלי של הירקון המגיעים אליו מגבעות השפלה הם נחל מזור ונחל עזר.
בקטעו המישורי של הירקון מתחברים אליו היובלים שראשיתם בגבעות החול האדום בדרום השרון והם: נחל תאניםנחל הדסנחל הדרנחל פרדס, נחל הדרים, נחל פרדסים (נווה שרת) ונחל אחיה.

******

מבחינת איכות המים נחלק הירקון לשלושה חלקים: החלק העליון והנקי, שאורכו 7 ק"מ, מתחיל באתר מקורות הירקון וזורם בשטח הגן הלאומי עד למפגש עם נחל קנה. בקטע זה זורמים, כאמור, מי מקור הנשאבים מאקוויפר ההר. בימים האחרונים/בעת האחרונה הוחל בהזרמה של מים מסוחררים ממפגש עם נחל קנה. פרויקט זה נועד להגביר את מהירות הזרימה בנחל. רשות הטבע והגנים עוקבת אחר ההשפעה של הפרויקט על איכות המים ועל בית הגידול. החלק האמצעי, שאורכו 17 ק"מ, מתחיל מהמפגש עם נחל קנה ומגיע עד לסכר שבע טחנות. בחלק זה מתווספים למים הנקיים מהמעלה מי קולחין בכמה דרגות של טיהור בספיקה של כ-1400 מ"ק שעה. החלק האחרון הוא אזור שפך הירקון, הוא מתחיל במורד סכר שבע טחנות ונגמר בים התיכון. מימיו של החלק התחתון, שאורכו 4 ק"מ, הם תערובת של מי הנחל מהמעלה ומי ים החודרים לנחל בשל המבנה האופייני לנחלי החוף בישראל, מבנה שבו קרקעית הנחל באזור השפך נמוכה מפני הים.
בעבר היה נחל הירקון נחל החוף בעל הזרימה הגדולה ביותר בישראל ומעיינותיו שפעו כ-220 מיליוני מ"ק לשנה. ואולם, ב-1955 החלו לשאוב מי שתייה מהירקון לנגב דרך המוביל הארצי, הירקון איבד מעצמתו וכמות מי המעיינות הזורמים בו הלכה ופחתה. הירידה בכמות המים פגעה בכושר הטיהור העצמי של הירקון. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלה תנופת בנייה סביב הנחל – בנייתן של ערי גוש דן ושל היישובים האחרים, והם החלו להזרים אל הנחל שפכים תעשייתיים וביתיים וגרמו לזיהום חמור של המים. לקראת שנות ה-70 הוקמו באזור מתקני טיהור לטיפול בשפכים, אך הקולחין היו באיכות ירודה וזיהום הירקון נמשך. כיום, במסגרת פרויקט גאולת הירקון, שודרגו מתקני הטיפול בקולחין והוקמה מערכת של אגנים ירוקים לליטוש של הקולחין בטרם הגיעם לנחל. השדרוג והליטוש שיפרו  את איכות הקולחין ואת המצב בנחל בכלל. עם זאת, מדי פעם קורות תקלות ואיכות המים וספיקתם אינה יציבה. רשות הטבע והגנים סבורה ששיקום נחלים צריך להתבצע עם מי מקור בלבד.

פני האזור בעבר

מסלול הטיול על גבי מפה מתקופת המנדט

שלהי המאה ה-19

קטע הירקון בין עשר תחנות ובין מקורות הירקון

תקופת המנדט טרם הקמת המדינה

קטע הירקון בין עשר טחנות ובין מקורות הירקון

 

ראשית ימיה של המדינה,
כביש 5 וקטע כביש 4 לא קיימים

****

*****

המסלול וקטעיו 
מראות הדרך
והמקומות

*****

*****

****

קטע המסלול מדרום לירקון
מצפון למסילת הברזל
לאם המושבות ואזור תעשייה סגולה

****

****

בדרך מזרחה מדרום לירקון

מול צפון אם המושבות

אם המושבות (לעתים מכונה הדר המושבות) היא שילוב של שתי שכונות צמודות בצפון פתח-תקווה: הוותיקה (500 דונם) והחדשה (1000 דונם), בסמוך לאזור התעשייה קריית אריה, בית העלמין ירקון, כביש 5 ומחלף תקווה. השכונה מאופיינת בבניית רבי קומות  ורוב תושבי השכונה הם זוגות צעירים, בחתך סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה. עבר על שטח השכונה, היו תחנת רכבת, מחסנים, פרדסים, בתי אריזה להדרים ובתי מלאכה. כל שנותר מהעבר הם שני מבנים לשימור, ששימשו ביתו של שומר הפרדס. בלב השכונה נערכו בעבר חפירות ארכאולוגיות ונמצאו שרידים של אתר רומי-ביזנטי הכולל גת לעיבוד ענבים ומתקנים חקלאים. מבנה הכולל מטבח, מחסן ואף סרקופג. בסיום החפירות האתר כוסה והוקם מעליו פארק.
השכונה הוותיקה נבנתה ראשונה בשלהי שנות התשעים. סגנון הבנייה התאפיין בבתים לבנים בני כ-5-7 קומות, וסביבם גינות. לשכונה שדרה פנימית רחבת ידיים שמסביבה נבנו רחובות השכונה. השכונה משתרעת על כחמש מאות דונם. בשכונה קיימים מוסדות חינוך רבים לכל טווח הגילאים מגני ילדים ועד תיכון וסניף של האוניברסיטה הפתוחה. כמו כן, מרכז מסחרי וטיפת חלב המשרתת את תושבי השכונה והסביבה. השכונה החדשה נבנתה בשנות האלפיים ומתאפיינת בבנייה רוויה של בתים בני 9-23 קומות, ארבעה מרכזים מסחריים קטנים המתאימים לאופי השכונה, גנים ומוסדות חינוך. השכונה נמצאת בהליך פיתוח מתמיד ונבנים בה בנייני מגורים רבים

מצפון לאזור תעשייה סגולה

מצפון לא.ת. סגולה

מבט מזרחה מעל ערוץ נחל שילה

נַחַל שִׁילֹה הוא אחד מארבעת יובליו הראשיים של נחל הירקון (האחרים הם נחל איילון, נחל רבה ונחל קנה). הנחל מנקז 400 קמ"ר שהם כ-22% משטח אגן הניקוז של נחל ירקון (1805 קמ"ר). ראשיתו של נחל שילה במזרח עמק שילה בשומרון והוא זורם מערבה צפונית לאלעד, עד להתחברותו עם נחל הירקון כ-3 קילומטר מזרחית למחלף מורשה. אורכו מגיע לכ-50 קילומטר, ולצידו אתרי מורשת, טבע ונוף מרשימים, בהם יער נחשונים, יער קולה, מגדל אפק ודיר קלעה.
את ערוץ נחל מחלקים לשני קטעים:
נחל שילה עליון – תחילתו, כאמור בעמק שילה שבשומרון בגובה של כ-700 מטר מעל פני הים שם הוא נקרא בערבית ודי עלי, הנחל זורם לכיוון מערב ומתחתר בנפתולים מרהיבים בנוף הררי שמרובים בו כרמי הזיתים ואוסף אליו ואדיות נוספים, שמו הערבי משתנה לאורכו, מצפון למעלה לבונה הוא נקרא ודי עמוריה, בהמשך הוא נקרא ודי אל מישה ולאחר מכן הוא נקרא ודי קרות בני זיד וודי בורקין על שם היישובים שמעליו, מצפון לקיבוץ נחשונים יוצא הנחל למישור החוף לאחר שהשלים ירידה של כ-650 מטר לאורך קו אווירי של כ-35 ק"מ ובפועל ערוצו ארוך הרבה יותר עקב הנפתולים הרבים.
נחל שילה תחתון – עם היציאה מהרי השומרון משתנה אופיו הקניוני של הנחל והוא זורם לכיוון צפון מערב בנוף של שדות מעובדים מצפון וממזרח לפתח תקווה ואוסף אליו בדרכו את נחל מזור ונחל עזר עד שפכו לירקון מצפון לפתח תקווה כ-3 ק"מ מזרחית לצומת מורשה, בחלק זה בעיקר בחלק הקרוב לירקון קיימים מים בערוץ הנחל במשך מרבית החורף והאביב.
לנחל וגדותיו חשיבות אקולוגית רבה הן כחלק מהמסדרון האקולוגי שלאורך ציר הגבעות והן כמסדרון אקולוגי המקשר בין הרי השומרון למישור החוף, העובדה שמרבית שטחו של הנחל עובר באזור שהפגיעה בו מעטה מעצימה חשיבות זאת. על מנת להגן על נופי הנחל והחי והצומח שבו הוכרזו או מתוכננות שמורות הטבע הבאות: שמורת טבע נחל שילה עלי, (מוכרזת 1992), שמורת טבע נחל שילה (מתוכננת), גן לאומי מגדל אפק (מוכרז 2005), שפך נחל שילה לירקון מוגן במסגרת גן לאומי ירקון (מוכרז 2002) ובחלקו עתיד להיות במסגרת פארק עירוני פ"ת.

קטע ערוץ נחל שילה מצפון לאזור תעשיה סגולה

סגולה הוא אזור תעשייה בצפון מזרח העיר פתח תקווה, מצפון לשכונת כפר אברהם, ממערב לכביש 40 ומדרום לכביש 5 ולמחלף ירקון. הוא מהווה גם את גבולה הצפון-מזרחי של פתח תקווה. הרחוב הראשי באזור התעשייה סגולה הוא רחוב בן ציון גליס. עד לעשור האחרון היה המקום אזור התעשייה המרכזי של העיר פתח תקווה, אך עם הקמת פארקי היי-טק באזורי התעשייה האחרים של פתח תקווה, קריית אריה וקריית מטלון, ירד מעמדו. שטח אזור התעשייה הוא כ-3,000 דונם (כשטחה של העיר גבעתיים, לדוגמה), והוא מאכלס כ-900 עסקים. בניגוד לאזורי התעשייה האחרים בעיר, הוא מאופיין בעיקר בתעשייה כבדה. עם זאת, בשנים האחרונות התפתחו בו שניים ממרכזי הקניות הגדולים והמרכזיים בפתח תקווה ובאזור דרום השרון: פאוור סנטר סגולה, מדרום לרחוב גליס, ופאוור סנטר ירקונים, שנמצא בצפון אזור התעשייה. שניהם מתאפיינים בחנויות ענק בתחומים שונים: חשמל, תאורה, עשה זאת בעצמך, ביגוד, הנעלה, מזון ועוד. בעבר נהגתה תוכנית בעיריית פתח תקווה להפוך את אזור התעשייה למרכז הבילוי העיקרי של פתח תקווה, ולהקים בו תיאטרון, בתי קפה ומסעדות, אך זו נגנזה. אזור התעשייה נהנה ממיקום טוב ונגישות ברמה גבוהה, הודות לשני צירי תחבורה עיקריים שעוברים בסמוך לו: כביש 5 וכביש 40. בנוסף, בחלקו הצפוני של אזור התעשייה נמצאת תחנת הרכבת פתח תקווה סגולה, אך זו סובלת מנגישות ברמה נמוכה מאוד עקב ריחוקה מלב אזור התעשייה ועקב כך שרק קו אוטובוס אחד מחבר בינה לבין התחנה המרכזית, בתדירות נמוכה (אין קווי אוטובוס אחרים לשכונות הסמוכות). בעתיד, אמורה לעבור באזור התעשייה שלוחה של הקו הסגול של הרכבת הקלה של תל אביב. בשטחו של אזור התעשייה ממוקם בית הקברות סגולה – בית העלמין הראשון של פתח תקווה, שבשטחו נמצא אף בית העלמין הצבאי העירוני.

היובלים המתנקזים אל הירקון

קטע המסלול הצמוד לכפר הבפטיסטים
לאורך גדת הירקון המערבית
חציית החיבור של נחל רבה
ולאורך הגדה הצפונית עד כביש 40

****

*****

*****

בדרך הכניסה הישנה לכפר הבפסטיסטים

כפר הבפטיסטים שוכן על כביש 40, ביציאה מפתח תקווה בכיוון כפר סבא. לידו נמצאת הכניסה לגן הלאומי ירקון ונחל הירקון עובר סמוך אליו. כפר הבפטיסטים הוקם בשנת 1956 על ידי "עמותת כנס הבפטיסטים", קבוצה של מאמינים נוצרים-בפטיסטים מארצות הברית, במטרה להקים במקום חווה חקלאית. בשנותיו הראשונות שימש המקום כבית יתומים, מאוחר יותר הוקם בכפר בית ספר, שנסגר בשנת 1972. כיום יש במקום אכסניה של בני העדה, כנסייה לחברי הקהילה הבפטיסטית, שבה מתקיימות תפילות בשבתות וחגים נוצריים, ומגרש בייסבול. במקום מתקיימים אירועים חברתיים וחינוכיים. בכפר שוכן גם מרכז "נתיבה", אשר מופעל על ידי יהודים מומרים, שחלקם הוכשרו במכללות אוונגליסטיות בארצות הברית, ומעביר כנסי הטפה וחינוך נוצרי לנערים וחיילים מקרב ה "יהודים משיחיים" ונוצרים מהזרמים הפרוטסטנטים. מהיוזמה החקלאית נשאר במקום פרדס הדרים. מ-1964 הכפר הוא בשטח השיפוט של העיר פתח תקווה. הכפר מהווה נקודה בתוואי הארצי של שביל ישראל.
המקור

גדת הירקון מצפון לכפר הבפטיסטים

שיח אברהם בגדת הירקון

שיח אברהם – שיח מסועף של גדות-נחלים, גובהו 2 מ'. גדל הן בנחלים הזורמים כל השנה, והן בכאלה הזורמים רק בחורף. ניכר בנקל לפי עליו המאוצבעים: העלה כפני, מחולק ל-5–7 אונות אזמליות צרות וארוכות, מפורדות, היוצאות מנקודה אחת. העלים נגדיים. העלה לביד בצידו התחתון,ירוק כהה בצידו העליון. השיח עומד בשלכת-חורף, ואז אפשר לזהותו לפי אשכולות פירותיו היבשים.
פורח בקיץ, מיוני עד ספטמבר, ומשמש צמח-דבש חשוב בעונה יבשה זו. הכותרתדו-שפתנית, צבעה סגול, אורכה 8 מ"מ. הכותרת בולטת מתוך גביע פעמוני, ו-4 האבקנים בולטים מתוך הכותרת. התפרחת יפה, והיא אחת הסיבות לשימוש בצמח בגינות-נוי. הפרי בית-גלעין כדורי קטן, יבש וריחני.
מענפיו קולעים סלים, ופירותיו משמשים תבלין. מן הזרעים הפיקו בעבר חומר, שהאמינו כי הוא מפחית את המשיכה המינית. שמו כרוך בנסיון לזהותו עם הסבך שנאחז בו האייל בפרשת עקידת יצחק. במסורת הנוצרית הוא מסמל כנראה את ישו, "שֶׂה האלוהים", שהקריב עצמו כדי להציל את האנושות. במסורת הערבית הוא מסמל את התום.
גדל בבתי-גידול מתאימים בכל חלקי הארץ פרט למדבר הקיצוני. שיח-אברהם מחלק את הנוף עם הרדוף הנחלים, לא ברור בדיוק איך: בנחל כזיב גדל בעיקר שיח-אברהם, ומעט מאוד הרדוף; בנחל בצת משגשג ההרדוף בכל עוזו, ומעט מאוד שיח-אברהם.
מין נוסף, שיח-אברהם קיפח, דומה לו מאוד, מעט גבוה יותר, גדל ליד מים אך ורק בבקעת הכנרת ובבקעת החולה, וקשה להבדיל ביניהם.
ברפואה העממית הוא משמש נגד כאב-ראש, כאבי פרקים, כאב-בטן והרעלות. הוא טוב גם לחיזוק שורשי השיער ולשיפור הראייה.
בסוג 250 מינים, בארץ 2.
המקור מייק לבנה אתר צמח השדה
הצמח ידוע כבר מימי קדם כמדכא את היצר המיני וכסמל לצניעות. נשים ביוון העתיקה פזרו ענפים מהצמח לשמר את צניעותן. לפי פליניוס, חוקר הטבע הרומי, פירות הצמח הם סמל לנאמנות והונחו על מיטותיהן של החיילים שיצאו לקרב. נזירים באירופה, בימי הביניים, השתמשו בפירות שיח אברהם להשקטת היצר וכתחליף לפלפל והצמח כונה, בהתאם, "פלפל הנזירים".
הפירות אכן מכילים חומרים המשפיעים על מערכת הרבייה של האדם והוא נמצא בשימוש נרחב ברפואת העשבים החל מהסדרת אורח נשים וכלה בהגברת שפיעת החלב והסדרת מערכת העיכול.
שמו המדעי של הצמח הוא:Vitex angus castus , יש הסוברים שהפירוש הוא "צמח החיים של השה התמים" ( =vitaחיים,angus =שה , castus =צנוע ). זאת מאחר ומי שיאכל מהצמח יהיה "תמים כשה". מקור אחר טוען ששם הסוג נובע מהשורש "" vieo שמשמעו לארוג או לקשור, על שום השימוש בענפים הצעירים למעשי קליעה.
יש הכותבים שהשם העברי מקורו באגדה שזה השיח בו הסתבך האייל במעשה העקדה ולפי אחרים התיר הצמח את שרה מעקרותה. השם "אילן אברהם" מופיע במקורותינו כבר במאה ה -13.
השיח מרובה פרחים עתירי צוף ומשמש מקור חשוב לדבורים ופרפרים העטים עליו בשמחה בעונה מיעוטת פרחים זו. למרות שבית גידולו המקורי הוא גדות נחלים, הצמח בעל דרישות צנועות ומשמש לשיקום דרכים ומצליח היטב בגינות.
המקור  אמוץ דפני אתר צמח השדה

הגשר מעל ערוץ הירקון לעבר הגדה הצפונית

גשר כביש 5 מעל הירקון

כביש 5 או כביש חוצה שומרון הוא כביש רוחב המחבר את צפון תל אביב במערב לאריאל וליישובי השומרון במזרח. הקטע המערבי של כביש 5 נסלל בין 1965 ל-1967 כחלק מכביש שקישר בין צומת גהה לאזור גלילות בתוואי הנוכחי של כביש 4 וכביש 5, ובמסגרתו הוקם צומת גלילות. עם סלילתו של כביש מרעננה לכיוון צומת גהה ב-1968, הוקם צומת מורשה כמפגש דרכים תלת כיווני והיווה את קצהו המזרחי של כביש שסווג בהמשך ככביש 5, אך אז כונה "כביש גהה" או "המשך כביש גהה". בשנת 1971 הורחב הכביש על ידי הוספת נתיב נוסף מצד צפון בצמוד לבתי רמת השרון, למורת רוחם של התושבים אשר אף פנו לבג"ץ בעניין. ועדת איכות הסביבה של הכנסת המליצה להקים סוללה בגובה 8 מטרים שתחצוץ בין הכביש ובתי התושבים. הקטע בין מחלף מורשה למחלף קסם, לאורך חלק ממנו רכבנו, נסלל ב-1985 ונפתח באוגוסט 1987. עד לסלילתו היה כביש 481 ("ציר ז'בוטינסקי") הדרך המקשרת בין ראש העין ויישובי דרום השרון לתל אביב. בעת פתיחת הכביש טענו גורמים בשמאל שסלילת הכביש היוותה בזבוז כספי ציבור מטעמים פוליטיים, אך במע"ץ טענו שמעבר לחשיבות של סלילת כביש מהיר בין תל אביב ובקעת הירדן יש צורך בכביש כדי להקל את העומס בכביש 481. בתחילת שנות ה-90 התבצעו פרויקטים להסבת צמתי הכביש למחלפים. ב-1994 נחנך מחלף הכפר הירוק, ב-1995-‏1996 נחנך מחלף מורשה וב-1997 נחנך מחלף ירקון. בסוף שנות ה-90 הוסב מחלף קסם לקראת סלילת כביש 6, נסלל נתיב נוסף בדרך שבין מחלף קסם למחלף מורשה, ונבנה מחלף תקווה המשרת את מערב פתח תקווה ואת אזור התעשייה קריית אריה. המשך כביש 5 מזרחה מצומת קאסם עובר בתוך הגדה המערבית.

הגדה הצפונית של הירקון

****

אתנחתא באחד המעברים

בשדרת קנה המצוי לאורך וצמוד לגדת הירקון

קנה מצוי הוא צמח רב-שנתי מעוצה, זקוף וגבוה, גובהו 3–5 מ', לעיתים אף יותר. הגבעולים הם קנים חלולים בקוטר 1–3 ס"מ, ירוקים וגמישים בצעירותם, מתקשים ומתעצים ומקבלים צבע קש בהמשך. המפרקים בולטים מאוד, אטומים בחומר רך הנקרא במשנה בשם כְּכִי. הקנה חזק, כמעט לא מסתעף. בסיס העלה הוא נדן החובק את פרק הגבעול. בין הנדן לטרף יש לשונית עשויה ציצת שערות, מצדדיה כתמים לבנים קטנים (וזה סימן נוח להבחין בין קנה לבין עבקנה, שאצלו לשונית קרומית ומצדדיה כתמים צהובים גדולים). טרפי העלים סרגליים רוחבם 4 ס"מ ואורכם 40 ס"מ. הרוחב המקסימלי של העלה הוא בשליש אורכו (בעבקנה – הרוחב המקסימלי נמצא סמוך לבסיס הטרף). טרף-העלה אופקי, ניצב בזוית ישרה לנדן ולגבעול. לצמח קנה-שורש זוחל ארוך, והוא מתרבה היטב ברבייה וגטטיבית מקני-שורש ומשלוחות.
קנה מצוי פורח בין יוני לינואר. התפרחת היא מכבד גדול (אורכו 20–60 ס"מ) ומבודר, נישאת בראש הקנה, שעירה, נראית כמברשת צמרית מבודרת, גונה כצבע עשן. השיבולית הבודדת כוללת 2–10 פרחים, התחתון זכרי והאחרים דו-מיניים.
קנה מצוי גדל בגדות נחלים ובשאר בתי-גידול לחים. הוא יוצר עומדים צפופים מאוד (חישות), שחלקם על הגדה וחלקם במים הרדודים. גידולו מהיר מאוד, במיוחד אחרי שריפה, שאז הוא מתחדש בקצב של עד 10 ס"מ ליום. תפוצתו מזרעים טובה ומהירה, מגיעה לטווח רחוק, והוא משתלט מהר על נופי-מים חדשים. לכן אפשר למצוא אותו בבתי-גידול מתאימים בכל חלקי הארץ. תחום תפוצתו חובק עולם.
שימושי הצמח רבים: מאכל, כתיבה (קולמוסים לכתיבת ספרי תורה), גדרות, שוברי-רוח, מחיצות, גגות, מחצלות, סלים, חיצים, חלילים. פיסה של קנה משמשת פיה לכלי-נגינה נוספים, כאבוב וקלרנית. נצרים צעירים וקצות קני-שורש צעירים ראויים למאכל אדם.
לפעמים גדלים זה ליד זה קנה וסוף (שהם כמובן שני צמחים שונים, רק גדלים באותו בית-גידול), והצירוף "קנה וסוף" מופיע בתנך. אולם הצירוף "קנה-סוף" אינו מופיע במקורות, ואין הוא אלא שיבוש: לסוף אין קנה, והקנה אינו סוף.
בסוג 3 מינים, בארץ 2.
המקור  מייק לבנה אתר עץ השדה
הקנה מוזכר פעמים רבות במקרא, הוא מככב כמטפורה, בפרשנויות ובמשלים רבים, לעיתים בפרשנויות סותרות.
מדרש תנחומה בפרשת ניצבים מתייחס לחוזק שיש לאגודת קנים, ומשווה אותה לקבוצה מאוחדת. "אתם ניצבים היום כולכם"…(דברים כט',ט' אימתי ניצבים? כשתהיו "כולכם אגודה אחת:… בנוהג שבעולם, אדם נוטל אגודה של קנים, שמא יכול לשוברם בבת אחת?…
בספר מלכים א' (יד',טו') מדגישים את גמישותו של הקנה:"והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה כמים"…
התייחסות לנושא גמישותו של הקנה, עובדה המאפשרת לו לעמוד בפגעי הטבע והרוחות יש בפרושו של ילקוט שמעוני לפרשת בלק:
"ןהכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים וגו"-מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו מחליף ושורשיו מרובים, ואפילו כל רוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו" וזה בהשוואה לארז אשר כל רוח עוקרתו ואין לו תקומה….
קנה נזכר פעמים אחדות בתנך כצמח אופייני לשולי מים, וכן כצמח המאפיין את ארץ מצריים. אחד הדגמים המקובלים של כותרות עמודים במצרים הקדומה מעוצב בדמות אגודת קנים. הנביאים ישעיהו ויחזקאל משתמשים בדימוי "משענת קנה רצוץ", מתוך ידיעה כי הקנה הוא משענת טובה בהיותו שלם, אך כשהוא סדוק (רצוץ) הוא לא רק חלש, אלא גם חד ופוצע: "הנה בטחת על משענת הקנה הרצוץ הזה, על מצרים, אשר יסמוך איש עליו ובא בכפו ונקָבה" (ישעיהו לו 6).
במשנה ובשאר ספרות חז"ל נזכר הקנה פעמים רבות, בעיקר נזכרים שימושיו, וכן דימויים שונים ומטבעות-לשון שנגזרו ממנו. ר' אוריה פלדמן, צמחי המשנה.
במיתולוגיה היוונית מסופר על הנימפה סמילקס, שהאל פאן התאהב בה ורדף אחריה עד ששאלה נפשה למות. האלים הצילו אותה והפכו אותה לצמח הקנה. פאן במר-יאושו כרת ענף מהצמח והתקין ממנו חליל, הוא "חליל פאן" הידוע. בימינו התפרסם המוסיקאי הרומני זמפיר בנגינתו המופלאה בחליל פאן.
שימושי הצמח רבים החל ממאכל, כתיבת ספרי תורה וכלה בדברי חולין: הכנת מחצלות, סלים, גדרות, חיצים, סכינים, חלילים וקולמוסין. ועוד ועוד
המקור אתר עץ השדה

גם משתכשכים במים

מבנה מתחם אבו רבח ממזרח לכביש 40

ממזרח לגשר כביש 40 מצפון לצומת ירקון

קטע המסלול באי בו נמצאת טחנת אבו רבח

הכניסה לאי מתחם אבו רבח

*****

****

****

****

*****

קטע המסלול בדרום הוד השרון

*****

חציית נחל הדר ממזרח למערב היורד אל הירקון מהוד השרון

פארק הוד השרון

פארק הוד השרון- טבע בלב העיר – בימים אלו מוקם, מערבית לאזור התעסוקה נווה נאמן, פארק הוד השרון הכולל: 40 דונמים של אגנים ירוקים, אגם אקולוגי הגדול במדינה, שבילי אופניים, טיילת מרהיבה ומגוון מרחבים לנופש ופנאי.
הפארק הייחודי משתרע על שטח של 1,400 דונמים ומהווה נדבך נוסף במימוש החזון העירוני "עיר קהילה ירוקה". תוכנית הפארק כוללת כאמור הקמתו של האגם האקולוגי הגדול במדינה שישתרע על פני 27 דונמים. בגדות האגם ישגשגו צמחי מים ועצים רחבי צמרת, טיילת ייחודית תיבנה מסביב האגם, רציפים ומרפסות נוף מוצללות אשר יאפשרו למבקרים הנאה מנוף הפארק כאשר את כל האגם יחצה גשר מיוחד להולכי רגל. הטיילת תקיף את האגם ותתחבר לשאר שבילי הפארק ושבילי ההליכה לאורך נחל הדר, שבילי הטיול בפארק הוד השרון ברגל ובאופניים יאפשרו מגוון חוויות משתנה למטייל ובמקביל נבנים מגוון מרחבים לנופש, פנאי וספורט ברחבי הפארק.
הקמתו של פארק הוד השרון הינה חלק מפרויקט עירוני להחייאת נחלי העיר באמצעות מים מטוהרים, שבסופו יוזרמו מידי שנה כ- 12 מיליון מ"ק מים נקיים וזכים לנחל הירקון אשר יתרמו רבות לשיקומו ושגשוגו. לאחר השימוש העירוני, יוזרמו המים המושבים במורד הנחל לירקון, כחלק מהפרויקט הלאומי של "גאולת הירקון" ובסופו של דבר ינוצלו לצרכי השקיה וחקלאות.
המים, מטופלים בשיטת האגנים הירוקים (wet lands), אשר הוקמו לפני כשנה ופועלים כבר כיום הן לטיהור מים והן כמוקדים עירוניים ללימוד תחומי הקיימות והשמירה על ערכי הטבע.
המים המטוהרים , יוזרמו בצינורות תת קרקעיים אל מעלה הנחל בצמוד לרחוב הפשוש ומשם על יזרמו על פני הקרקע בנחל משוקם באורך של כ-1,500 מטרים, הוא תוואי נחל הדר. בתוואי הנחל הטבעי והמתפתל, יהיו למעלה מ- 30 מפלונים קטנים וצמחיית נחלים, שיהווה בית גידול ואף ישחזר את החיים שהיו קיימים באזור בעבר.
משני צידי הנחל תישמר רצועה ירוקה של כ-600 מטרים ללא בנייה, רצועה ירוקה זו תוביל לפארק רחב ידיים ובו מדשאות, טיילת רחבה מסביב לאגם, רציפים ומרפסות נוף מוצלות שיאפשרו למבקרים הנאה מנוף הפארק ומסתורים שיאפשרו להם תצפיות חקר ולימוד על בעלי החי והכנף בסביבה הטבעית המשוקמת והעשירה.
בנוסף, יכלול הפארק שטחי חקלאות עירונית, גינות אורגניות ושבילים ייעודיים להולכי רגל ורוכבי אופניים.
שלב א' של הפארק הסתיים עם הקמתם של האגנים הירוקים. שלב ב' מבוצע בימים אלו וכולל חפירת האגם כולל חפירה, איטום ויציקת כל קלונסאות הבטון לגשרים, לרציפים ולמצפים. אל האגם יזרמו המים מהאגנים הירוקים וכאן יימשך תהליך הטיהור המים על ידי תהליכים ביולוגיים ואקולוגיים באגם, בנוסף למראה המים המרהיב, בגדות האגם ישגשגו צמחי מים וגדות נחלים ועצים רחבי צמרת, טיילת ייחודית תיבנה מסביב האגם, רציפים ומרפסות נוף מוצללות אשר יאפשרו למבקרים הנאה מנוף הפארק כאשר את כל האגם יחצה גשר מיוחד להולכי רגל. הטיילת תקיף את האגם ותתחבר לשאר שבילי הפארק ושבילי ההליכה לאורך נחל הדר, שבילי הטיול בפארק הוד השרון ברגל ובאופניים יאפשרו מגוון חוויות משתנה למטייל.
לפרויקט שותפים רשויות נחל וניקוז ירקון והמשרד להגנת הסביבה והוא מנוהל על ידי אינג' דרור בן יואב. מתכנני הפארק הם לוטן אדריכלות נוף, בשיתוף צוות מהנדסים ויועצים מקצועיים – לביא נטיף מהנדסים, האקולוג ד"ר שריג גפני וגורמים נוספים.
המקור: עיריית הוד השרון

בריכת פארק הוד השרון

****

****

****

*****

****

*****

קטע המסלול בשכונת תל דן
בדרום מערב הוד השרון

מבט על דרום הוד השרון מכיוון "הר הזבל"

****

שכונת תל דן – הנמצאת בדרומה של רמת הדר, הוקמה בשנת 1938 באותה השנה שהוקמה רמת הדר, הוקמה על ידי מספר קטן של עולים מאיטליה – כולם בעלי מקצועות חפשיים. המתישבים הקימו חמישה בתים בלבד. השכונה נקראת על שם  דן לאטס Dante lattes שהיה אחד מראשי ההנהגה הציונית באיטליה.
המקור עיריית הוד השרון 

אחד הבתים המקוריים של תל דן

קטע המסלול מדרום מערב הוד השרון
וממזרח ומדרום למתחם התעשיhה הצבאית
והלאה בין כביש 5 וכביש 4

תצלום מזכרת

*****

****

מעבר בין קנה מצוי ובין הערבה מחודדת

ערבה מחודדת היא עץ נשיר-חורף שכיח, הגדל בר בארץ בגדות-נחלים ובשארבתי-גידול לחים. נופו רחב, והוא מהיר-צמיחה ("כעץ שתול על פלגי-מים"). הוא מתרבה בנקל ברביה וגטטיבית מענפים שנשברו, נסחפו בזרם ונתקעו בבוץ. גובהו עד 8 מ', לרוב לא יותר מ-5 מ'.
הענפים גמישים, אדמדמים. החיצוניים משתלשלים עד לקרקע. העלים מסורגים, פשוטים, מחודדים בקצה, מלווים בעלי-לואי נשירים. כדי להבחין בינו לבין מין דומה,ערבה לבנה, יש לשים לב: עלי ערבה מחודדת הם קירחים, אזמליים צרים (רוחבם פחות מ-2 ס"מ), השינון בשפתם עדין ואינו נראה כלל ללא מגדלת, הפטוטרת קצרה, הצד העליון של העלה מבריק מעט, התחתון מכחיל.
ערבה מחודדת פורחת באביב, ממרס עד מאי, במקביל ללבלוב העלים. התפרחת עשויה שיבולת רפה של פרחים חד-מיניים זעירים (עגיל). היא זקופה וקצרה (2–3 ס"מ), נושרת כחטיבה אחת. הפרח חסר עלי כותרת וגביע, כל פרח מלווה בחפה שעיר או מצוייץ בשפתו. לפרט אחד פרחי-זכר בלבד, ובהם 4 או 5 אבקנים; ולפרט אחר – פרחי נקבה (עץ דו-ביתי). הפרחים מפרישים צוף, והם מואבקים על ידי חרקים שוחרי צוף ואבקה, וגם ברוח. הפרי יבש, נפתח בקשוות, רב-זרעים. נישא עלפטוטרת של 1–5 מ"מ. כל זרע מצוייד בציצת-שערות המסייעת להפצתו ברוח. תכופות מכוסים כל פני הקרקע בשטח נרחב בדבלולי זרעי ערבה, ואף האויר מלא אותם.
ערבה מחודדת נפוצה בכל חלקי הארץ פרט לנגב.
שימושים: העצה קלה ורכה, טובה לריהוט קל ולבניית סירות, וכן לייצור פחם-עץ. הענפים הגמישים יפים לקליעת סלים. מהקליפה מפיקים טנין. הערבה נחשבת לצמח-דבש טוב לדבורים. הקליפה והעלים משמשים ברפואה העממית לשיכוך כאבים, להורדת חום ולריפוי דלקות. סָליציל, החומר הפעיל בתרופת האספירין, בודד לראשונה מקליפות עצי הערבה ונקרא על שמה המדעי.
שרידים בני 12,000 שנה של עצה של ערבה בשימוש האדם בארץ התגלו במערת הנחל בכרמל, ומלפני 5,000–7,000 שנה ביריחו.
תפוצתה העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון והמזרח התיכון.
בסוג 500 מינים, והם נפוצים בעיקר באזורים ממוזגים וקרים בחצי הכדור הצפוני גם בעולם הישן וגם בעולם החדש. ההבחנה בין המינים קשה, במיוחד לאור העובדה שנוצרים בני-כלאיים בין המינים. בארץ גדל עוד מין אחד, ואולי עוד 3 מינים נדירים ביותר, וכן מין אחד תרבותי – ערבת בבל (ערבת בכות), שענפיה נוטים מטה כמקוננים, להזכיר את "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון. על ערבים בתוכה תלינו כינורותינו" (תהילים קלז, א–ב). מוצאה מסין.
משפחת הערבתיים נחשבת למשפחה פרימיטיבית בין הדו-פסיגיים ובמערכת מכוסי הזרע, והיא יחידה בסדרתה, סדרת הערבתאים. במשפחה נכללים שני סוגים בלבד: ערבה וצפצָפה.
יש הסבורים כי הערבה הנזכרת במקורות אינה אלא מה שאנחנו קוראים כיום צפצפה, והצפצפה במקורות היא הערבה, כדברי רב חסדא במסכת שבת (לו, עא): "משחרב בית המקדש נתחלף השם ערבה בצפצפה והשם צפצפה בערבה"
המקור מייק לבנה אתאר עץ השדה
העץ במקורות ולקחתם לכם… פרי עץ הדר [אתרוג], כפת תמרים [לולב], וענף עץ עבות [הדס], וערבי נחל [ערבה] – ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים." (ויקרא כג:מ)
עץ הערבה הינו אחד מארבעת המינים שנוטלים בחג הסוכות, ונזכר בתורה כ"ערבי נחל".
בנטילת ארבעת המינים ואחיזתם יחד, מדגישים חכמינו את הערך של קירוב לבבות ואחדות ישראל. המדרש מוצא סמליות בכל אחד מארבעת המינים החקלאיים בסוכות.
הערבה – שאין לה לא טעם ולא ריח, דומה לאלו בישראל אשר אינם עושים מעשים טובים, ואף אינם שומרים את התורה. (ואעפ"כ יש לקרב אותם)
לקיום מצוות ארבעת המיניםיש צורך ב-2 ענפי ערבה. הגבעול צריך להיות באורך של לפחות 29 ס"מ, ועדיף שצבעו יהיה אדום. העלים צריכים להיות מאורכים, שפתם חלקה ולא משוננת, והקצה מחודד.
במסכת סוכה מספרים לנו כי הכהנים בימי בית שני היו יורדים למוצא להביא משם ערבות לקישוט המזבח: "משנה: מצות ערבה כיצד? מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא, יורדין לשם ומלקטין משם מורביות (קבוצת ענפים) של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח".
המקור: אתר עץ השדה

צמוד לגדר הדרומית של מתחם תע"ש

הגדה הצפונית של הירקון

****

אהבתי!

לקראת מעבר מתחת לכביש 5 מצפון לדרום

משאבות להשקיית הפרדסים

****

*****

מעבר מתחת לכביש 4 ממזרח למערב

קטע כביש 4 מצומת מורשה לצומת רעננה  הוא קטע חדש וצעיר ונסלל לפני פחות מ-50 שנים בלבד. הוא מהווה חלק מכביש 4 שהוא אחד הכבישים הארוכים ביותר בישראל, אורכו 201  קילומטר והוא אחד העמוסים שבכבישי הארץ. הכביש נמשך ממחסום ארז בגבול רצועת עזה בדרום, עד למעבר ראש הנקרה בגבול הלבנוני בצפון. הכביש עובר לכל אורך מישור החוף, ויש לו המשך מעבר לגבול לבנון בצפון, וברצועת עזה ובמצרים בדרום.
בעבר כביש זה כלל את כביש יפו – חיפה, דרך פתח תקווה לסיבוב רעננה והלאה צפונה לאורך השרון שנסלל במהלך שנות ה-30 בעיקר לאחר פרוץ המרד הערבי הגדול כדי לחבר את תל אביב וחיפה שלא דרך טול כרם, שכם וג'נין ונקרא היום כביש תל אביב – חיפה הישן. קטע הכביש מצומת גהה לצומת המטאורולוגיות נסלל לאחר קום המדינה קטע הכביש מצומת גהה והלאה לצומת רעננה נסלל רק בתחילת שנות ה-70. במפה למטה מאמצע שנות ה-60 קטע כביש זה אינו מסומן.  לצורך סלילת קטע כביש זה היה צורך ל"חתוך" בשטח מתחם תע"ש. בצד המערבי של הכביש נמצא מרבית השטח ובצד המזרחי החלק הקטן שלו. לאחר סלילת קטע זה הפך הכביש בין פתח תקווה לסיבוב רעננה לכביש 402. הכביש המהיר לאשדוד, מראשון לציון לאשדוד, שנסלל בשנות ה-70 של המאה ה-20 וכביש אשדוד – אשקלון – ארז – עזה.

תמונת מצב במחצית שנות ה-60', קטע כביש 4 בין צומת מורשה וצומת רעננה אינו קיים עדין

גשר כביש 4

סוף דבר

טיול זה נמשך  שלוש שעות ושלוש רבעי שעה
עצרנו מעט מאוד רבע שעה בלבד,
רכבנו שלוש וחצי שעות

******

בטיול זה הכרתי קטעים חדשים שטרם רכבתי בהם
בגדה הצפונית של הירקון,
הכרנו את חלק הדרומי
של הוד השרון
ובמיוחד את הפארק החדש,
לאזור לא הגענו בטיול קודם בעיר
שעשינו לפני שנתיים:  
הוד השרון והמרחב הכפרי סביבה

*****

טיול נינוח זה היה הנאה צרופה

*****

כעת  אני יכול לומר 
(וזה תמוה ומפתיע)
השלמתי רכיבה מצטברת
לאורך שתי  גדות הירקון 
מראשיתו במעניינות ראש העין
ועד מקום השפכו לים

*****

תודה למיכאל סופר שהוביל אותי
בחצר האחורית שלו

ולאחר הטיול
אירח אותי במרפסת ביתו