לטיול / דיווש זה יצאנו בבוקר סתיו ביום שישי (29/11/2019).

 

הפעם היינו בקבוצה קטנה שכללה שלושה רוכבים: מיכאל עוזרמן (נתניה), עמית פינקלשטיין (באר יעקב) ואני (מבשרת ציון).

 

גם לטיול זה כמו זה הקודם לפני שבועיים,  סתו ברכסי ובנחלי הרי יהודה שבין מבשרת ציון וצובה, יצאנו לדרך מביתי ברכס חלילים בצפון מבשרת ציון.

 

המסלול מעגלי
שמהלכו בין בפסגות
צפון הרי יהודה
ובחלקו העליון של נחל כיסלון.

מסלול זה הוא אחד ממסלולי הבית והוא דומה, חופף, זהה למסלולי טיולים קודמים שנעשו בשנים האחרונות שתועדו והם אלה:
* רכס חלילים והר אחירם שבצפון מבשרת ציון, אוגוסט 2018
* ברכסי הרי יהודה בצפון פרוזדור ירושלים בקרבה לקו הירוק וגדר ההפרדה, ספטמבר 2016
* סיבוב ברכס מעלה החמישה עם עלות שחר ביום קיץ חם, יוני 2016
* מרכס חלילים להר אדר והלאה להר רפיד ליד מעלה החמישה וחזרה דרך אבו גוש ובית נקופה, מרץ 2016
* מרכס חלילים והר אחירם דרך נחל כסלון לרכס הר אדר-מעלה החמישה וחזרה דרך אבו גוש, מרץ 2016
* בצפון פרוזדור ירושלים, מרכס מבשרת ציון לרכס מעלה החמישה וחזרה דרך אבו גוש, ינואר 2016
* מבית נקופה להר רפיד ולהר הרוח, נובמבר 2015
* מבשרת ציון, נחל כסלון ורכס מעלה החמישה, נובמבר 2015
* סיבוב בשעות ערב ממבשרת ציון למעלה החמישה וחזרה דרך אבו גוש, יולי 2015
* מרכס חלילים במבשרת ציון למעלה החמישה וחזרה דרך אבו גוש, יוני 2015
* ממבשרת ציון לקיבוץ מעלה החמישה, מאי 2015

האזור הגאוגרפי הרי יהודה

אזור זה היה
בשני עשורים ראשונים
החלק הצפוני של פרוזדור ירושלים

היום, אזור הטיול בצפון פרוזדור ירושלים
מופרד מהרי בנימין בגדה המערבית
באמצעות גדר ההפרדה
שחלק מהתוואי של עובר על הקו הירוק וחלק מעבר לו.

מרחב הטיול ובעיקר המסלול נגזרו,
בין היתר, מתוואי גדר הביטחון

קטעי המסלול והמקומות  לאורכם

התחלה טיפוס במעלה
רכס חלילים לעבר הר אחירם

שכונת רכס חלילים נמצאת בקצה הצפון מזרחי של מבשרת ציון והיא השכונה האחרונה שנבנתה ביישוב. את הקמת השכונה יזמה חברת ערים שאף הכשירה את התשתיות בה. השכונה החלה להבנות במחצית שנות ה-90' ואיכלוסה החל מספר שנים לאחר מכן. שמות הרחובות בשכונה נקראים על שם אבני החושן: פטידה, נופר, שבו, אחלמה, ענבר, עופל ועוד.

הר אחירם הוא שמה העברי של פסגת שייח' עבד אל עזיז (בגובה 820 מטר מעל פני הים )הנמצאת מצפון למבשרת ציון וקרויה על שם מבנה תפילה מוסלמי הנושא את שמו של השייח' האלמוני. בימי מלחמת העצמאות ההר שהוא חלק מרכס מגבעת הרדאר (היום הר אדר) ועד לנבי סמואל, חלש על הדרך לירושלים ועל הכניסה אליה מכיוון השפלה במישור החוף. הוא זכור לרע כאחד הכשלונות הקשים לכבוש. בקרב זה נפלו חיילים רבים על טראסות האבן העתיקות מאש חיילי הלגיון הירדני. היום על פסגת ההר נמצאת בריכת המים של מבשרת ציון ואתר לזכר הקרבות במלחמת ששת הימים.

על הפסגה שרידי מוצב צבאי ירדני גדול שכוסו ברובם על ידי בנייה והתרחבות של היישוב מבשרת ציון. בסמוך למוצב הוקם מחנה צבאי ירדני שהיה ידוע בשם "שיכון קציני הלגיון" ועל פי חלק מהגרסאות. היה יישוב שהוקם בשנת 1961 ובו התיישבו גמלאים של הצבא הירדני. במחנה היו 15 מבנים שבלטו על קו הרקיע והיו סימן היכר של המוצב שנבנה על ידי הצבא הירדני כחלק מגוש המוצבים שכלל את גבעת הרדאר, חירבת א-לוזה ושלט על הדרך לירושלים.

ביום, 5 ביוני 1967, הטיל פיקוד מרכז על חטיבה 10 ("הראל"), בפיקודו של אל"ם אורי בן ארי, להבקיע את המוצבים הירדניים אשר איימו על הדרך העולה לירושלים, ולנתק את כביש גב ההר מצפון לירושלים. מוצב שייח' עבד אל עזיז היה מבוצר היטב, ובו בונקרים החולשים על אזור הקרב, תעלות קשר ושדה מוקשים צפוף בין המוצב לקו הגבול.
גדוד החרמ"ש 106, שכלל 3 פלוגות חיל רגלים, פלוגת טנקים, כח הנדסה ופלוגה מסייעת, יצא משטח הכינוס ביער חולדה, ונע לכוון הקסטל דרך צומת נחשון ורמת רזיאל. הגדוד המשיך בתנועה לכוון מוצבי שייח' עבד אל עזיז, ובשעה 17:00 עלו טנקים של הגדוד לעמדות שולטות והחלו לירות על ביצורי המוצב. כוח שני ובו חיילי החרמ"ש בחיפוי טנקים התחיל בתנועה ליעד דרך מעבר צר שנפרץ בשדה המוקשים, תחת הרעשה ארטילרית של הצבא הירדני מעמדות בכפר אל ג'יב שגבתה קורבנות נוספים.
עם רדת החשיכה עלה אחד הטנקים על מוקש וחסם את הדרך שנפרצה בשדה המוקשים. מספר הנפגעים בכוח התוקף עלה, ומפקד פלוגה ט' סרן אסא יגורי שהובילה את הכח, הורה ללוחמיו לרדת מהזחל"מים ולהתקדם רגלית, תחת אש כבדה, אל היעד. עם הפריצה אל היעד נלחמו חיילי הפלוגה בקרב פנים אל פנים עם לוחמי הלגיון עד לכיבוש המוצב בשעה 19:30. במהלך הקרבות נהרגו סרן אסא יגורי (קיבל את עיטור המופת על תפקודו בקרב) ו-14 חיילים נוספים, ו-42 נפצעו.

שיח עבד אל עזיז – שטחו של המבנה 8 על 8 מטר והוא בנוי על יסודות של מבנה עתיק. גגו של המבנה קרס עם השנים אך הקירות נותרו עומדים על תילם. בסמוך למבנה המוסלמי נמצא עץ תות בודד ועתיק. ממערב למבנה נחצבו בעת העתיקה שלושה בורות מים מטוייחים (למניעת חלחול). קונרד שיק מזכיר במחקריו את פסגת שייח עבד אל עזיז כמקום קבורה אפשרי של רחל וזאת מאחר שעל פי דבריו התושבים הערבים קוראים למקום "קובת רחיל" (קבר רחל) במחקרו "קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל" מציין ד"ר יואל אליצור כי ייתכן וקביעה זו נסמכת על שמועות וכי אין לה בסיס.

בג"ץ בית סוריק – במרס 2004 הגישו תושבי בית סוריק, בידו וכפרים אחרים, ואליהם הצטרפו 30 מתושבי מבשרת ציון ועוד 200 איש (ערבים ויהודים) עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 2056/04, מועצת הכפר בית סוריק ואחרים נ' ממשלת ישראל ומפקד כוחות הצבא בגדה המערבית). זו הייתה הפעם הראשונה שישראלים המתגוררים בתחומי הקו הירוק הצטרפו לדיון בבג"ץ כמתנגדים לגדר ההפרדה. לעתירה הצטרפה גם המועצה לשלום ולביטחון שהציגה תוואי חלופי שיקצר את אורך הגדר ויפגע פחות באדמות הכפרים ויחסוך בעלויות ההקמה. כך הייתה לשופטי בית המשפט העליון חוות דעת ביטחונית שונה מזו שהציגה מערכת הביטחון. בעתירה נטען כי תוואי הגדר באזור שמצפון מערב לירושלים, ליד מבשרת ציון, יפגע קשה ובאופן לא מידתי בזכות הקניין של תושבי הכפרים הסמוכים אליו. תשובת המדינה הייתה שהמכשול נועד לעכב חדירה לפרק זמן שיאפשר לכוחות הביטחון להגיע אליה, וזאת הסיבה למיקומו. משלא הושגה פשרה בין הצדדים קבעו השופטים שעד שתתקבל החלטה העבודות לא תימשכנה. החלטת בית המשפט העליון לעתירה ניתנה בֿ30 ביוני 2004. פסק הדין שניתן לא היה רק בהקשר לעתירה זו אלא היה גם פסק דין עקרוני. שלושת שופטי בית המשפט העליון: אהרן ברק, מישאל חשין ואליהו מצא פסלו 30 ק"מ מתוך 40 ק"מ של תוואי הגדר, בקטע שבין מכבים במערב לגבעת זאב במזרח. הם פסקו שקביעת התוואי לא נעשתה תוך איזון נאות בין צורכי הביטחון לצורכי האוכלוסייה, ואם תיבנה הגדר בתוואי שנקבע לכך היא תפגע יתר על המידה באוכלוסייה הפלסטינית בטרם בחנו השופטים את מידתיות תוואי הגדר, דנו השופטים בשאלת הסמכות להקים את הגדר באזור. השופטים לא השתכנעו מטענות העותרים שלפיהן הגדר הוקמה בתוואי הנוכחי ממניעים פוליטייםֿמדיניים ונועדה לספח שטחים לתוך ישראל. עם זה הם ציינו כי שאלת הסמכות בכללותה היא מורכבת ולא זכתה לביטוי מלא בטיעוני הצדדים, ולפיכך לא מוצתה שאלה זו בפסק הדין הנוכחי והשופטים התייחסו בו רק לטיעונים שהעלו הצדדים בשאלת הסמכות. בפסק הדין נדרש משרד הביטחון להכין תוואי חלופי לגדר באזור. יום למחרת מתן החלטת בג"ץ, הנחה ראש הממשלה אריאל שרון את מערכת הביטחון לתכנן תוואי חדש לקטע הנדון ולבחון את ההשלכות על קטעים שטרם נבנו, כך שלא יפגעו במרקם החיים של האוכלוסייה הפלסטינית.

במורד מהר אחירם
לעבר נחל כסלון עליון

מעלה רכס החמישה בתוך יער הסתדרות המורים

יער הסתדרות המורים, חורשה שנטעה קק"ל בשנות ה-50' במה שנקרא נטיעות פוליטיות שמטרתן להנכיח את הריבונות עד קצה שטח המדינה עד גבול שביתת הנשק שסומן בקו ירוק, מכאן שמו של הקו. מי שמכיר חורשה זו יודע שהייתה בעבר צפופה יותר. בשנה האחרונה קק"ל דיללה מאד את היער למניעת שריפות.

הפגיעה ביער הסתדרות – במהלך הרכיבה היינו עדים לפגיעה בלב יער הסתדרות המורים שהוא חלק מיער החמישה בעקבות התחלת העבודות להקמת ברכה ענקית לאגירת מים. מדובר על בניית ברכה שתבנה על משבצת של 50 דונם ותאגור 50,000 קוב מים וקוטרה יהיה 100 – 130 מ'. הברכה היא אחד ממתקני מיזם "קו המים החמישי" של חברת מקורות (חברת המים הלאומית). ועל כך נכתב כבר באוגוסט 2015 פגיעה ואולי הרס של יער הסתדרות המורים

תכנית בניית הברכה, כמו כל תכנית המיזם, אושרה על ידי מוסד התכנון הגבוהה ברמה הארצית שנקרא ועדה תשתיות לאומיות (ות"ל). אישור התכנית התאפשר בעקבות הסכמת קרן קיימת לישראל שנטעה יער זה בראשית שנות ה-50'. מאז טיפחה אותו והכשירה בו דרכים וחניונים לרווחת הציבור. בקיץ 2015 החלה חברת מקורות בעבודות המדידה במקום והיא פועלת להוצאת מכרז לחברות בנייה. העבודות החלו  לפני מספר חודשים ותמשכנה במשך שנתיים וייתכן אף יותר. עבודות בניית הברכה לרבות הכשרת דרכי גישה  למשאיות, טרקטורים וצמ"ה חסלו את היער. קיים ספק רב רב אם תצליח חברת מקורות שהתחייבה לשקם את היער ואף העמידה ערבות בנקאית לכך תצליח לשקם את היער ולהחזיר את מצבו לקדמותו. תושבי הסביבה ובעיקר תושבי הר אדר שהברכה תבנה בסמוך אליו שיהיו הנפגעים העיקריים. הם התארגנו למנוע את כריתת היער ולצורך כך הם הקימו ועד פעולה. הצעתם לבנות את הברכה במחצבה הנטושה הענקית בהר חרת הצמודה לדרך בין מעוז ציון ולצומת איתן. התארגנות זו הייתה מאוחרת! התכנית כבר כאמור, אושרה על ידי מוסדות התכנון וחברת מקורות בתיאום עם הקרן הקיימת החלה בצעדים למימושה. לא ידוע ספק אם הייתה פנייה לסעד מבג"ץ ואם כן כנראה נדחתה. אין צורך להרחיב על הנזק הסביבתי האדיר ועל ההשלכות הצפויות מעבודות הבנייה עצמן והנוכחות של מאגר המים ענק בלב היער. כנראה שאפשר יהיה למחוק את חלקו המערבי של יער הסתדרות המורים הסמוך להר אדר מרשימת מסלולי הטיולים בהרי יהודה

סיבוב בתוך הר אדר

היישוב הר אדר בנוי על המתחם ההיסטורי של גבעת הרדאר שפעל בזמן השלטון הבריטי שנמצא צמוד ומעבר לקו הירוק. שם היישוב הר אדר אף משמר, צלילית, את שם האתר המקורי. היישוב הוקם בשנת 1986 על ידי עמותה הנושאת את שם היישוב וכללה אנשי צבא קבע ועובדי מדינה. העמותה פעלה עד שנת 1990, ובהמשך הוקם ועד מקומי כחלק ממועצה אזורית מטה בנימין. בשנת 1995 הוכרז היישוב הר אדר מועצה מקומית. נפרדת. היישוב מונה קצת פחות מ-4,000 תושבים. חלק מבתי ביישוב, בשכונה המכונה "שלב ב'", קרוב לכפרים הפסלטינים ורובו של היישוב מוקף בגדר ההפרדה. "שער בידו", הנמצא בשטח היישוב, משמש למעבר משטחי הרשות הפלסטינית, ונפתח מספר פעמים ביום על ידי שוטרי משמר הגבול‎, לצורך כניסתם של עובדים פלסטינים וליציאתם.
על פסגת הגבעה עליה בנוי היישוב הוקם אתר ההנצחה של חטיבת הראל, אשר נלחמה באזור במסגרת הפלמ"ח במלחמת העצמאות ולאחר מכן, במסגרת צה"ל, במלחמת ששת הימים. האתר כולל אנדרטה לזכר הנופלים בקרבות שהתרחשו במקום וכן, תצוגת טנקים ומשוריינים. בסמוך נמצא האתר הארכאולוגי ח'ירבת ניג'ם שהוא מבנה מבוצר מהתקופה הפרסית-הלניסטית והתקופה העות'מאנית.

חציית קיבוץ מעלה החמישה

קיבוץ מעלה החמישה שוכן ממערב לירושלים בראש אחת הפסגות הגבוהות בהרי ירושלים, בגובה 810 מטר. ביום בהיר נפרשת לפני המתבונן שפלת החוף מאשקלון ועד לכרמל. מדרום לקיבוץ נמצאים קיבוץ קריית ענבים והכפר אבו גוש, וממזרח – היישוב הר אדר. צמוד לקיבוץ מצפון עבר קו הגבול של מדינת ישראל עד מלחמת ששת הימים, ובתוואי זה הוקמה  גדר ההפרדה בשנת 2004.
הקיבוץ נוסד בשנת 1938 כחלק מיישובי חומה ומגדל על ידי חברי גרעין "במעלה" של תנועת גורדוניה, שעלו מפולין וממזרח אירופה. חברי הגרעין הקימו את הקיבוץ לזכר חמישה מחבריהם שנרצחו ב-9 בנובמבר 1937, במהלך סלילת דרך בהר הרוח, הנמצא מדרום לקיבוץ. שמות החמישה: אהרון אולישבסקי, אריה מורדכוביץ, יהושע פוחובסקי, יצחק מגדל, משה בר גיורא (באומגרטן) אנדרטה לזכרם נבנתה במקום בו נפלו, בהר הרוח. עם הקמת הנקודה ועדת השמות הצעה מספר שמות ובהם השם הזמני "גבעת החמישה", אולם חברי הקיבוץ ביקשו לאזכר את גרעין "במעלה" וכך באסיפת ועדת השמות של קק"ל מה-27 באוגוסט 1938, נקבע השם הרשמי "מעלה החמישה". תחילה העלו לקרקע 3 בתים, בתי איש שלום, מגדל ביטחון בו גם שכנה המרפאה ותחנת הגפירים. לאחר בניית המבנים עלתה פלוגת חברים ראשונה. בשנת 1940 החלו בהקמת בית הבראה עבור חברי קופת חולים, כאמצעי לשלם את מיסי הקופה, הצלחת בית ההבראה הובילה להתבססות על הענף. השם שונה ל"בית מרגוע" ולאחר מכן לבית הארחה, על פי השינוי באופי אורחיו והסיבות להגעתם. ולימים הפך לבית המלון.

במהלך מלחמת העצמאות, בגלל הקרבה לחזית הירדנית, שימש הקיבוץ, יחד עם קיבוץ קריית ענבים, כבסיס של גדוד "פורצים" חטיבת הראל. לאחר מכן נקבע קו שביתת הנשק בין מדינת ישראל לממלכת ירדן על גבולו של הקיבוץ. בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, היה הקיבוץ גורם נוסף במהלכי הקרבות בחזית הירדנית. השתלטות ירדנית מצרית על אזור ארמון הנציב, נענתה בהתקפת נגד ישראלית, שבמהלכה נכבש ארמון הנציב ומוצבים סמוכים אליו, וכוח שריון ישראלי בפיקודו של אורי בן-ארי החל לנוע מכיוון מעלה-החמישה ומבשרת ציון לעבר גב ההר בין ירושלים לרמאללה.
בינואר 2005 עבר הקיבוץ שינוי יסודי באורחות חיי התושבים. השיתוף הכלכלי בין חברי הקיבוץ צומצם באופן משמעותי והשריד העיקרי שנותר מימי השיתוף היא רשת ביטחון כלכלית שאמורה לעזור למעוטי היכולת. הענף הכלכלי העיקרי של הקיבוץ הוא מלון מעלה החמישה הנמצא לידו וכולל מועדון בריאות וספא, מרכז קונגרסים וגן אירועים. ענפים נוספים במשק הם רפת (האחרונה שנותרה באזור ההר), לולים, חממת סחלבים, פנסיון לכלבים, גידולי שדה ובריכת שחיה.

כפר הנוער קריית יערים מאכלס כ-90 נערים ונערות בגילאים 12-18. הכפר מאופיין בקבוצות וכיתות קטנות (עד 16 נערים בקבוצת גיל). כפר הנוער נוסד ב-1952 בתרומת יהודי שווייץ ובסיוע הסוכנות היהודית. נכון לשנת 2016, הכפר מאוכלס בעיקר בנוער מאזורי מצוקה מכל רחבי הארץ, נוער בסיכון וכן עולים חדשים, בעיקר מאתיופיה וברית המועצות לשעבר. כיום מתנהל בכפר בית ספר תיכון שש-שנתי ובו מגמות לימוד שונות, בין השאר: עיצוב, תקשוב, קולנוע וחקלאות.בכפר הנוער קיימת פנימייה בה ישנן שש קבוצות על פי גיל. בנוסף, בכפר פועלת שלוחה של מכינת "קול עמי", מכינת קדם צבאית חצי שנתית לעמיות יהודית ומנהיגות, במכינה לומדים יהודים בגילי 18-19 לפי גיוס/מכללה מישראל ומהיהדות התפוצות (בעיקר אוסטרליה) אשר מעמיקים את הידע שלהם בחברה הישראלית, יהדות ומבצעים הכנה לצה"ל.

במורד אבו גוש,
לאורך הרחוב שבעבר
היה הכביש הראשי
המחבר את ירושלים עם מישור החוף

קטע אחרון מדרום לבית נקופה
ובנחל כסלון עליון וטיפוס למבשרת ציון

בית נְקוֹפָה הוא מושב בסמוך לאבו גוש, ושייך למועצה אזורית מטה יהודה. קור השם ביישוב נוּקְבְתָא שבבנימין הנזכר בתלמוד וממנו באה משפחת כוהנים שנשאה את אותו שם (גם רבי יהודה הנשיא העיד על עצמו שזה מוצאו). לפי הסברה, השם העתיק השתמר בשם הכפר הערבי ששכן במקום, בית נַקּוּבָּא. מקור השם בנקבָּה ארוכה ועמוקה, חצובה בסלע, בראש ההר. המושב הוקם בשנת 1949 על ידי שבעה זוגות אשר עלו מיוגוסלביה לאחר מלחמת העולם השנייה. בהמשך צורפו אליו עולים ממרוקו. הוא משתייך לתנועת המושבים. המושב הוקם על חורבות הכפר הערבי בית נקובא, שתושביו עזבו אותו ב-1948, ולא הורשו לחזור אליו לאחר מכן. ב-1962 הורשו תושבי הכפר המקורי להקים את הכפר עין נקובא על חלק מאדמותיהם, דרומית ליישוב סמוך לעין ראפה.
מקור 

*****

סוף דבר,

היה זה טיול סתיו מענג

*****

שלושה הם ממאפייניו הבולטים:

ההעפלה לראשי ההרים (הרבה גובה מצטבר),
התצפיות המרהיבות
ומראה הארץ הכמהה לגשם

****

למרות שאין זאת,
לא הפעם הראשונה
ולא הפעם השנייה באזור,
גם הפעם היה מעניין
ונעים לדווש בהר.

****

אך, הפעם הצטערנו
על הפגיעה העצומה ביער
עכב הבנייה של בריכת המים.

****

התודה לעמית ולמיכאל
שנענו לקריאה להצטרף
ולדווש באזור הבית.