סתו ברכסי ובנחלי הרי יהודה שבין מבשרת ציון וצובה17 בנובמבר 2019

קובץ GPX להורדה מרחק: 26 ק"מ טיפוס-מצטבר: 450 מטר גלריית תמונות גלריית מפות

 

לטיול דיווש זה יצאנו בבוקר יום שישי (15/11/2019).

 

היוזמה לטיול היתה של עמית פינקלשטיין (באר יעקב) , שיום קודם הציע שהפעם נדווש באזור מגוריי שבהרי יהודה אחד ממסלולי הבית שלי

.

שמחתי שהוא העלה ההצעה זו כי מזמן מזמן לא רכבתי בהרי יהודה וזו הזדמנות לצאת לטייל בלי לשנע את האופניים.

 

להצעת טיול הצטרפו גם איל גזית ודוד פרידברג (משמר הנגב) ומיכאל עוזרמן (נתניה).

 

בשעת בוקר יצאנו לטיול זה מבייתי שברכס חלילים שבמבשרת ציון.

 

משך זמן טיול זה היה כמעט חמש ורבע שעות, מתוכן הדיווש שלי (האיטי בחבורה) היה שלוש וחצי שעות, שעה שלוש רבעי השעה הייתה עצירה למטרות תצפית והסבר והפסקת אוכל.

 

אצל חבריי שרכבו מהר יותר היחס סין הרכיבה והעצירה היה שונה במעט.

 

התיעוד להלן כולל מפות וצילומי אוויר של קטעי המסלול וצילומים של מראות הדרך ומעט מידע על המקומות.

 

המסלול מעגלי,
נגד כיוון השעון
התחלה וסיום ברכס חלילים
שבצפון מזרח מבשרת ציון

קטעי המסלול דומים, חופפים או קרובים
למסלולים אחרים ברכסי הרי יהודה  

***

*****

עליה מרכס חלילים
לעבר מרכס הראל

ירידה ממנו לנחל כסלון עליון,
דיווש לאורכו נחל כסלון
מבית נקופה דרך עין ראפה

הלאה בנחל כסלון
סביב ברכס גבעת יערים

ועליה בשוליו לעבר רכס צובה
והלאה לאורכו חזרה לרכס הראל

****

****

 

קטעי המסלול ומראות הדרך

קטע ראשון של המסלול,
עליה מרכס חלילים אל רכס הראל
וחצייתו וגלישה לנחל כסלון עליון עליון 

*****

*****

על רכס הראל בשולי מבשרת ציון מעל נחל כסלון עליון

למול גדר ההפרדה ומעל הכפר בית סוריק

*****

גלישה מרכס הראל אל נחל כסלון עליון

בקצה הירידה אל נחל כסלון, צילום דוד פרידברג

רגע של פורטרט

קטע שני של המסלול גלישה
במורד נחל כסלון עליון
אל בית נקופה
וחציית כביש מספר 1

******

****

ממשיכים במורד נחל כסלון

האתר הארכיאולוגי מעל נחל כסלון למול כביש 1, עיי הכפר עין נקובה

אתר עין נקעה שהפך לעין המסייעת

****

בריכת עין מסייעת מקום טבילה חדש לקיץ לחובבי הז'אנר. מעניין איך ישאר הניקיון במקום נגיש זה.

המשך הדרך לצד נחל כסלון שהפך לתעלה בצד כביש 1

בית נְקוֹפָה הוא מושב בסמוך לאבו גוש, ושייך למועצה אזורית מטה יהודה. קור השם ביישוב נוּקְבְתָא שבבנימין הנזכר בתלמוד וממנו באה משפחת כוהנים שנשאה את אותו שם (גם רבי יהודה הנשיא העיד על עצמו שזה מוצאו). לפי הסברה, השם העתיק השתמר בשם הכפר הערבי ששכן במקום, בית נַקּוּבָּא. מקור השם בנקבָּה ארוכה ועמוקה, חצובה בסלע, בראש ההר. המושב הוקם בשנת 1949 על ידי שבעה זוגות אשר עלו מיוגוסלביה לאחר מלחמת העולם השנייה. בהמשך צורפו אליו עולים ממרוקו. הוא משתייך לתנועת המושבים. המושב הוקם על חורבות הכפר הערבי בית נקובא, שתושביו עזבו אותו ב-1948, ולא הורשו לחזור אליו לאחר מכן. ב-1962 הורשו תושבי הכפר המקורי להקים את הכפר עין נקובא על חלק מאדמותיהם, דרומית ליישוב סמוך לעין ראפה.
מקור 

מעל כביש 1 במחלף עין חמד, כאן הכביש חוצה את נחל כסלון

קטע שלישי של המסלול,
הלאה על מדרכת הכביש
במורד נחל כסלון עליון
לעבר כין נקובה ועין ראפה ל
עבר עין לימור (נקרא גם עין לימון)

*****

****

בירידה לעין נקובה ועין ראפה

עין נקובא הוא כפר ערבי הנמצא בתחום המועצה אזורית מטה יהודה.. היישוב הוקם בשנת 1962 על ידי פליטים מהכפר בית נקובא שתושביו עזבו אותו במלחמת העצמאות, ולא הורשו לחזור אליו לאחריה (על מקומו נבנה המושב בית נקופה). התושבים ישבו בקרבת היישוב עין ראפה ובשנת 1976 התפצל היישוב והוכר כיישוב בפני עצמו.

עין ראפה

עין ראפה

עין ראפה הוא כפר ערבי, הנמצא בתחום המועצה אזורית מטה יהודה בנחל כסלון מדרום לכביש 1 ואבו גוש מצפון לצובה. הכפר נקרא על שם המעיין "עין ראפה" הנמצא במרכזו. בדומה למעיין "עין לימון" (לַמוּר) הסמוך, גם מקורו של השם "ראפה" הוא צרפתי. תושבי הכפר מספרים שבאחת מקבוצות הנזירים שפקדו את המקום, היה כומר בשם "ראפה". הכומר אמר לתושבי הכפר, שאם יחפרו בנקודה מסוימת ימצאו נביעה. התושבים חפרו באותו המקום ומצאו את הנביעה, שנקראה מאז "עין ראפה" על שם אותו כומר. הכפר הוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה על ידי שלושה אחים מהכפר סובא הסמוך. מייסד הכפר מוסא ברהום רכש חלקה מבני אבו גוש בנה את ביתו ובניו שבגרו, ובני בניו הוסיפו בתים מסביבו וכך צמח הישוב. במלחמת העצמאות הציעו בני הכפר לכרות ברית בין היהודים לערבים, אך התנגדות שכניהם הערבים מנעה זאת. בעקבות כך נאלצו לנטוש את בתיהם ועברו לאבו גוש. בתום המלחמה חזרו לבתיהם. כיום, כל  תושבי הכפר הינם בני משפחת מוסה ברהום.  בשנת 1949 תושבי הכפר קיבלו תעודות זהות ואזרחות ישראלית. בשנת 1962 בקשו נציגי התושבים לקדם את סלילת דרך הגישה לכפר.

מורד הדרך אל נחל כסלון

עין לימור

החניון לטובת רוכבי הסינגל

יופי של משולש

קטע רביעי של המסלול
במורד נחל כסלון
מצפון לשלוחת גבעת יערים,
טיפוס בשוליה המערביים והדרומיים
לעבר שלוחת צובה

*-****

*****

במורד הנחל וממעל גבעת יערים

למול וממעל קריית טלז סטון

מתחילים לטפס של שלוחת גבעת יערים

***

למול שורש

****

גלישה מעל נחל טייסים אל דרך נוף דרומית מעל נחל כסלון

למול דרך נוף דרומית וממעל מושב רמת רזיאל

הגעתי לתחילת הטיפוס לגבעת יערים

הכרמים על שלוחת גבעת יערים

קטע חמישי של המסלול
טיפוס לשולחת צובה,
בתחילת סביב הקיבוץ,
הלאה צפונה לתל צובה
ודרך כרמי הקיבוץ
אל דרום מבשרת ציון 

***

*****

פלמ"ח צובה הינו קיבוץ שיתופי, הנמצא בתחום שיפוטה של המועצה האזורית "מטה יהודה" ושייך לתנועה הקיבוצית המאוחדת (בעבר – הקיבוץ המאוחד). שם הקיבוץ מבטא את מורשת הפלמ"ח ואת מיקומו ההיסטורי של הישוב המקראי צוֹבה. הקיבוץ עלה לקרקע באוקטובר 1948 ומייסדיו היו יוצאי פלמ"ח מחטיבות "יפתח" ו"הנגב" – ילידי הארץ, ניצולי שואה ועולים מתורכיה. מאוחר יותר הצטרפו בוגרי חברות נוער עולה, חברים מקיבוץ "ארז" שעזבוהו עם הפילוג, וחברי גרעינים יוצאי תנועת הנוער המחנות העולים ואחרים. במהלך השנים נקלטו בקיבוץ בודדים ומשפחות, מהארץ ומחו"ל, ובני משק שבחרו להמשיך בדרך הוריהם.
הקיבוץ הוא קיבוץ שיתופי אשר הבעלות על הרכוש בו היא משותפת וחיי התושבים מבוססים על שוויון ושיתוף בהכנסות. זהו אחד הקיבוצים האחרונים בהם משכורות החברים והכנסות רבות נוספות נכנסות לקופת הקיבוץ, אשר מחלק מחדש את ההכנסות כדי לספק את השירותים הדרושים לכלל התושבים בצורה שוויונית. כיום מורכב הקיבוץ בעיקר מבני משק ממשיכים, משפחות שביקשו להצטרף אל הקיבוץ ועוד. אוכלוסיית הקיבוץ מונה : כ-300 חברים ומועמדים, כ-200 ילדים וגם חיילים (בני הקיבוץ) בנים במסלול עצמאות כלכלית ותלמידי אולפן.
הקיבוץ מספק את כל השירותים הדרושים לתושביו, ובכלל זה גם חדר אוכל כמתבקש מקיבוץ שיתופי. מלבד אלה יש במקום בריכה, מוסדות חינוך ואפילו מרפאת שיניים. מזה כ-30 שנה מתקיימת בקיבוץ מסגרת של אולפן, בו מתחנכים צעירים – תיירים ועולים חדשים – תוך שילוב של עבודה ולימודים. מאות צעירים רכשו כאן ידע בסיסי בשפה העברית ובהכרת הארץ.
כלכלת הקיבוץ: ענפי החקלאות של הקיבוץ: מטע- בו עצי פרי שונים, כרם יין וזית-שמן; לול – המייצר בעיקר פטימים; רפת – הפועלת בקיבוץ צרעה, במסגרת שותפות עם שני קיבוצים נוספים; ענף גידולי שדה בשפלה, גם הוא במסגרת שותפות אזורית; מוסך ותחנת דלק – המשרתים את רכבי הקיבוץ ומאות לקוחות בסביבתנו. כ-40% מחברי הקיבוץ עובדים בעבודת חוץ, חלקם במשרות בכירות במקומות עבודתם. כמנהג הקיבוץ השיתופי משכורותיהם מועברות במלואם לקיבוץ. בראשית שנות ה-80 הוקם המפעל התעשייתי "אורן" המייצר שמשות בטיחות מסוגים שונים, שמשות לארכיטקטורה ושמשות ממוגנות נגד ירי. מפעל "אורן" הוא הענף הגדול והמרכזי בקיבוץ. המפעל גדל והתפתח מאד בשנים האחרונות, הוקמה שלוחה בארצות הברית והשנה הולך ומוקם מפעל "אורן ב" האמור להכפיל את שטח הייצור. המפעל מעסיק חברי קיבוץ רבים ועשרות עובדים מיישובי האזור, מרביתם עולים חדשים. בשנים האחרונות תופס תאוצה תחום התיירות: "קיפצובה" – מרכז הבילוי המשפחתי הגדול והאיכותי באזור ירושלים. משנת 2000 פועל "מלון צובה" ובו 64 חדרים משפחתיים ומבנה מרכזי המאפשר קיום כנסים ואירועים שונים. יקב צובה – הוקם בשנת 2005 כיקב בוטיק המייצר 60,000 בקבוקים בשנה מענבי הכרמים של הקבוץ. חדר האוכל הישן שודרג ונבנה מחדש כאולם כנסים והסעדה ואולם לאירועים משפחתיים עד כ- 180 איש. הוא גם משמש לאירועי תרבות וחברה לחברי הקיבוץ וקבוצות תיירים. בשנת 2013, הוקם בצובה סניף חדש של גליתא – חוות השוקולד.

מבט מהקצה דרומי של שלוחת צובה אל הר חרת

מבט מצפון על תל צובה

בתל צובה נמצאים שרידי מצודה צלבנית בלמונט (ההר היפה) שהיא חלק ממערך מצודות לאורך הדרך מירושלים למישור החוף. המקום מזוהה גם עם צובה המקראית ממנה הגיע אחד מנאמני דוד המלך יגאל בבן נתן. עד 1948 נמצא במקום הכפר הפלסטיני סובה שנכבש סופית בקרבות עשרת הימים ביולי שנה זו. מיד עם תום המלחמה הקימו חיילים משוחררים במקום את הקיבוץ פלמ"ח צובה.

הכפר סובה

כרמי צובה

מאזני הצדק בכרמי צובה, צילום איל גזית

כרמי צובה

קטע שישי לאורך מבשרת ציון
מדרום אל צפון
וגלישה לרכס חלילים
וסיבוב קצר בו לשתי תצפיות 

*****

*****

טיילת האופניים הקצרצרה ביותר במבשרת ציון

חוצים בקסטל

מבשרת ציון – יישוב פרוורי במחוז ירושלים ומוניציפאלית מוגדר מועצה מקומית. הבינוי ברוב חלקי היישוב הוא על מורדות הרכס שגובהו הממוצע 750 מ' ומאופיין בבניה צמודת קרקע ובניה רוויה בצפיפות נמוכה. שטח היישוב משתרע משני צדדי של כביש מס' 1 הראשי לירושלים, כ- 6 ק"מ של כביש מערבית לכניסה לירושלים. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-6,500 דונם  וכולל כ – 6,300  יחידות דיור ב- 15 שכונות בהן מתגוררים כ-25,000 תושבים.

****

היישוב מבשרת ציון הוקם מאיחוד שלושה יישובים שנבנו בקצה המזרחי של פרוזדור ירושלים בואכה העיר במחצית הראשונה של שנות ה-50' במאה שעברה: הראשון, מעוז ציון א' יישוב הוקם בשנת 1951 באזור הקסטל מדרום לכביש ירושלים תל-אביב, בתחילה כמעברת עולים יוצאי כורדיסטאן ועיראק ואחר כך כיישוב בעל אופי כפרי המשלב משקי עזר. מרבית מהתושבים עבדו במחצבה שהייתה בחלק הדרומי של היישוב. השני, מעוז ציון ב' יישוב שהוקם בשנת 1954 ממזרח למעוז-ציון א' ואף הוא אוכלס על ידי עולים מכורדיסטאן.  שני היישובים נקראו שנים רבות גם בשם "קסטל" והשלישי, מבשרת ירושלים יישוב שהוקם בשנת 1956 מעברו הצפוני של כביש ירושלים-תל אביב ואוכלס על ידי עולים יוצאי צפון אפריקה. שלושת היישובים תוכננו כיישובים בעלי אופי כפרי עם בתים בני קומה אחת ומשק עזר לידם. ראו עוד על הקמת היישוב. בשנת 1963 אוחדו שלושת היישובים למועצה מקומית אחת שנקראה מבשרת ציון, שם שהוא שילוב השמות מעוז ציון ומבשרת ירושלים. גם בשנים שבאו אחר-כך נשמרה, במידה רבה, ההפרדה בין יוצאי עיראק, פרס וכורדיסטאן מצד אחד לבין העולים מהרי האטלס, מצד שני… גשר הראל שנבנה בתחילת שנות ה-70 מעל כביש מספר 1 סימל את תחילת השילוב בין האוכלוסיות השונות. האוכלוסייה החדשה שהגיעה ליישוב החל משנת 1978 היא ברובה אוכלוסייה חילונית שיצאה מירושלים וחיפשה מפלט משאון הכרך, אך עדיין חיפשה את קרבת העיר כמקור פרנסה ושירותים. החל משנת 1980 החל היישוב להתפתח בקצב מואץ. מאז ועד היום נמצא היישוב בתנופת פיתוח ללא הפסק, כ-11 שכונות חדשות נבנו בישוב, הוקמו מרכזים מסחריים ונבנה "קניון הראל" – כמרכז המסחרי הגדול אשר משרת את תושבי היישוב ויישובי הסביבה. תושבי מבשרת ציון מעוניינים בשמירת אופיו של היישוב כעצמאי, המספק צרכי תושביו, בעל צביון כפרי ובנייה נמוכה, יישוב עם פארקים ושטחים פתוחים המצוי בלב אזור ירוק ושומר על ערכי טבע ונוף. זו אחת הסיבות שתושבי מבשרת ציון התנגדו למספר ניסיונות בעשורים האחרונים לספח את היישוב לתחום ירושלים.

פעם הייתה כאן מלחמה

מצפה הילה

מצפה הילה ברכס חלילים, צילום דוד פריברג

מבט מרכס חלילים לגשר הרכבת לירושלים מעל מחל לוז והכניסה למנהרה הרביעית.

******

לסיום מעט היסטוריה

אם הדיווש היה מתקיים
בסוף תקופת המנדט
כך היו פני הארץ
היינו עוברים בין הכפרים הערביים,
חלקם כבר לא קיים

****

אם הדיווש היה מתקיים
בעשור הראשון של מדינת ישראל
כך היו פני הארץ
אזור הטיול היה
בספר מול קו שביתת הנשק 

****

*****

לאחר הטיול,
אורחים הגיעו
לקפה ומאפה,
מרפסת הבית מקום ראוי

צילום סמדר בן דור

******

סוף דבר

טיול סתו נעים בהרי יהודה
במזג אויר מתאים
עם מראות יפים
והשקעת אנרגיה בטיפוסים.
נהנינו מאוד!