הדפסה

לשם שינוי, ביום חמישי 9 ביולי 2015,  טיול הרכיבה בשעת הערב ומסלולו הוא מוכר וחביב ממבשרת ציון סביב מעלה החמישה וחזרה דרך אבו גוש. מזג אוויר היה נפלא לא חם מדי ולא קר. ערב קיץ אופייני לאזור ההר.

מסלול הטיול

היוזמה לטיול הייתה של יונתן גלסנר מכפר אדומים שהגיע עם עוד ארבעה מחבריו לקבוצה והם דינה גבאי, רני נורדן, יובל קרצנר ושימי פתאל.

התחלנו את הטיול לקראת השעה 18:00 לאחר תיקון תקלה באחד מזוגות האופניים שנבעה מהצורך להפריד בין רפידות המעצור בגלגל הקדמי. "החצופות" שהחליטו שזה הזמן המתאים להן להיות דבוקות אחת לשנייה. בפעם הבאה מן הסתם הן תופרדנה באמצעות חתיכת פלסטיק.

מכיכר אבני חן שבקצה שדרות הראל גלשנו דרך רחוב כרמל ורחוב הדרור במדרון המערבי התלול של הר אחירם לעבר חלקו העליון של נחל כיסלון שבו עוברת גדר ההפרדה על תוואי הקו הירוק. שלא כמו בפעמים הקודמות, ויתרנו מראש על הטיפוס מערבה במעלה יער הסתדרות המורים. גלשנו מעט במורד הנחל לעבר בריכת מעין נקופה שנקרא בעבר עין נקובה. הבריכה וסביבת המעיין שופצו בשנים האחרונות  לזכרם של אורי גרוסמן (בנו של הסופר דוד גרוסמן) וחברו קוריל גולשנין, חיילי חיל השריון שנפלו ביום האחרון של קרבות מלחמת לבנון השנייה.

עין נקופה

לאחר ביקור קצר במקום המשכנו דרומה עד "צומת עץ האלון"

במורד נחל כיסלון

צומת עץ האלון

משם התחלנו לטפס בדרך (מסומנת אדום) לעבר יער הסתדרות המורים. העלייה ארוכה ומתונה אך הרכיבה בקטעים מסוימים אינה נעימה. מצע החצץ אספלט שקרן הקיימת החליטה לפזר לאורך הדרך אינו מוסיף בריאות ומקשה על הרכיבה. אפשר לומר הפיזור מיותר לחלוטין ולדעתי בזבוז כסף.

כך העפלנו במעלה הדרך תוך שעברנו בין כרמי הגפנים של יקבי ברקן. סביב כרמים הוקמה גדר רשת למניעת כניסת הצבאים אליהם. מסכנים הצבאים לא מספיק נוגסים להם את שטחי המחייה גם מגבילים ומצמצמים את האזורים בהם יכולים לנוע בחופשיות.

בחניון התצפית ביער הסתדרות המורים החבר'ה ביקשו לעצור להפסקת קפה, למרות הזמן הקצר עד השקיעה. בקשו ולא היה אפשר לסרב. לפחות נצלנו את הזמן לצילומים למזכרת.

הפסקת קפה

חברי קבוצת כפר אדומים

המשכנו הלאה במעבה החורשה. קרני השמש כבר בצבצו בין צמרות העצים.

יער הסתדרות המורים לעבר הר אדר

הגענו כמעט לגדר היישוב הר אדר ובסינגל מתפתל צמוד לה גלשנו. את סינגל זה אני מכיר היטב בקטע האחרון התלול ושיש בו דרדרת אני עובר ברגל. בקטע האחרון כמעט בסוף הסינגל חזרתי לרכב. איני יודע למה פתאום התעופפתי מהאופניים. נחבלתי קלות אבל לא נפצעתי. מגני הידיים והרגלים עשו את שלהם. אבל עוצמת הנפילה וכיוונה גרמו לכידון לשנות זווית. כדי להמשיך לרכב היה צורך בהחזרתו למקומו.

המשכנו ברכיבה בדרך עד לכביש הגישה להר אדר. לאורך שביל סלול לצדו גלשנו עד הכניסה המזרחית של מעלה החמישה. לידה גלשנו בכביש השירות לעבר גדר הביטחון ועלינו על הדרך המתפתלת במדרון הצפוני של מעלה החמישה. בחלק הראשון עברנו בין שרידי שלוש שריפות היער שהתרחשו במקום. יש אומרים כנראה הצתה מכוונת של תושבי הכפר מעבר לגדר ושמו קטנה, אנשיו אינם נמנים עם חובבי ציון וזאת בלשון המעטה.

שרידי השריפה

בעת שרכבנו בדרך זו השמש כבר הייתה בדרכה אל הים. הכדור האדום גדל והתקרב למטה. מראה השקיעה בהר, כמו תמיד, מרהיב ואפשר לומר מרגש. על פלא הבריאה אין מה להוסיף.

בעליה לעבר מעלה החמישה

באור כמעט אחרון טיפסנו במדרון לעבר מעלה החמישה עד שהגענו לכביש המוביל ליישוב נטף לא רחוק ממול להר הרוח.

מעל הכביש היורד ליישוב נטף

כאן החל קטע הרכיבה בכביש יותר נכון לומר הדהירה לעבר אבו גוש. כידוע אנו בעיצומו של חודש הרמדן וכבישי היישוב היו ריקים. תושבי הכפר נמצאו בביתם וסעדו את ארוחת האיפטר התמקיימת כל ערב בתום הצום. בדרך עצרנו עוד לראות את מראה המסגד החדש של היישוב שהוא מואר. העצירה נועדה גם לצורכי התארגנות לרכיבה בחושך.

המסגד החדש באבו גוש

הגענו למושב בית נקופה והחושך כבר ירד. למי שאינו בקיא בלוח השנה העברי נאמר שהתאריך הוא  ערב כ"ג בתמוז כלומר המולד חסר וזורח מעט מאוחר בשעות לילה. הערה זו מיועדת לציין שהתחלנו לרכב בקטע האחרון בחושך, משהו משהו. כיאה לרוכבים מנוסים הסתייענו בפנסים טובים שהאירו לנו את הדרך.

ממושב בית נקופה גלשנו לעבר נחל כיסלון במקום בו מתבצעות עבודות סלילת כביש ירושלים תל אביב וליתר דיוק סלילת הרמפה עליה יעבור כביש הגישה החדש למבשרת ציון שיהיה הכביש היחיד שיחבר את 25,000 תושביה אל העולם. קצת מוזר אבל זו המציאות. לא ברור לי אם אחרי סלילת הכביש ניתן יהיה לרכב במקום. אני מאד מקווה שכן.

לאחר רכיבה במעלה נחל כסלון פנינו לדרך המטפסת אל מבשרת ציון העוברת בשולי החורשה היפה של עצי רימון, תאנה, כליל החורש ועוד ושלא ניתן היה ליהנות ממנה בשעת חושך. בקצה דרך זו יש קטע תלול שאיני רוכב בו. אבל החבר'ה הצעירים והנמרצים עלו אותו ברכיבה. לא נותר לי להצדיע לכושרם וליכולתם. אין על הצעירים האלה.

הקטע האחרון אחרון של הרכיבה היה לאורך הדרך מעל המצוק היורד לנחל כיסלון בקטע בו רכבנו בתחילה. רך זו נמצאת למרגלות הבתים הקיצוניים של היישוב. לסיום נותר עוד קטע קצר מאוד ותלול שגם אותו עליתי ברגל. חלק מהחברים רכב את כולו או לפחות מרביתו. להצדיע שוב ליכולתם!

מרחוב הדרור גלשנו חזרה לרחוב כרמל. קודם עוד התלבטנו אם להעפיל לפסגת הר אחירם לתצפית לילה אחרונה במקום הגבוה ביותר במבשרת ציון בו נמצאים מגדל המים ואתר הזיכרון של חטיבת הראל הסמוכים לשרידי קבר השיח עבדול עזיז. ברוב קולות והוחלט לדחות את העלייה לזמן אחר. היה כבר מאוחר והשעון אמר את דברו.

זהו הגענו לנקודת ההתחלה לקראת השעה 21:00. התחושה הייתה שהיה לנו טיול יפה ועבור החברים הרגילים לרכב במדבר יהודה, הרכיבה בהר הירוק הייתה משהו אחר ושונה.

חזרתי הביתה ואני עדין עם הפנס על הראש

מסלול הטיול

הסתיים עוד טיול נחמד שכאמור נמשך  שלוש שעות והרכיבה עצמה הייתה רק שעתיים ורבע. המסלול לא היה ארוך רק 19.1 ק"מ אבל הגובה המצטבר בעליה היה 476 מ'. נקודת ההתחלה הייתה בגובה 788 מ', הנקודה הגבוהה אליה הגענו הייתה 844 מ' ואילו הנקודה הנמוכה 621 מ'.