לטיול דיווש זה יצאנו יונה קקצ'וק, רובי שבת ואני ביום שישי (4/10/2019).

 

עבורי הייתה זו רכיבה אחרי פגרה של שישה שבועות.

 

******

מסלול הסיבוב מעגלי,
התחלה בגני תקווה,
נגד כיוון השעון

קטעים ממסלול זה זהים, חופפים או סמוכים לטיולים קודמים באזור
* בקעת אונו, במרחב עירוני ובשטחים הפתוחים, מרץ 2016
* מזרח מישור חוף דן, בין גני תקווה לבין בני עטרות, מאי 2016
* מחולון אל עמק לוד ובמורד נחל איילון וחזרה דרך מקווה ישראל, אוגוסט 2016
* מגני תקווה אל נחשונים וחזרה דרך גבעת כ"ח ובני עטרות, יוני 2017
* חבל איילון תחתי, בין רמת אפעל לאזור, נובמבר 2017
* רמת גן, שכונות, גנים ואתרים לאורכה ולרוחבה של העיר, מרץ 2018

*****

לב מטרופולין תל אביב

*****

האזור הגיאוגרפי,
מישור חוף דן,

מישור חוף דן הוא בעצם מישור החוף המרכזי,  כלומר אזור משנה של מישור החוף המשתרע בין חוף הים במערב ובין מרגלות השפלה הצפונית במזרח, בין נחל הירקון בצפון ובין ציר כביש יפו – רמלה שעובר לאורך קו פרשת המים המפריד בין יובלי נחל איילון ובין יובלי נחל שורק.
במישור החוף המרכזי כמו בשרון ובמישור חוף יהודה נמצאות מספר יחידות הנוף והן חולות החוף, רכסי הכורכר ואבוסי הסחף ביניהם, גבעות החול האדום והמרזבה המזרחית הנושקת למורדות גבעות השפלה. את חלקו הדרומי של המישור חוצה עמק לוד המשתרע משני צדדיו של נחל איילון לאורך קו שבר גאולוגי בציר בין יפו במערב ורמלה במזרח שעליו עובר תוואי כביש 44 שהוא חלק מהדרך ההיסטורית מיפו לירושלים.

****

דמות האזור גבעות ובקעת אונו
מסוף המאה ה-19
ועד ימינו

השם בקעת אונו מצויין בבספר נחמיה, שם מתואר כי סנבלט החורוני וגשם הערבי הציעו לנחמיה להיפגש עימם ב"כפירים", מקום הנמצא ב"בקעת אונו": "וַיִּשְׁלַח סַנְבַלַּט וְגֶשֶׁם אֵלַי לֵאמֹר לְכָה וְנִוָּעֲדָה יַחְדָּו בַּכְּפִירִים בְּבִקְעַת אוֹנוֹ" (נחמיה ו' ב'). העיר "אונו" הייתה עיר יהודית קדומה, הנזכרת בתנ"ך, במשנה ובתלמוד, ואשר שמה השתמר בשם "כפר עאנה", בדרום קריית אונו של ימינו.

****

קטעי המסלול,
מראות הדרך,
המקומות

*****

קטע ראשון של המסלול

מגני תקווה אל קריית אונו,
חציית כביש 471,
שביל האופניים
בדרום גבעת שמואל,
שכונת רמת אילן
ומתחם אוניברסיטת בר אילן,
חציית כביש 4,
בשולי שכונות
גן ערמונים ונווה יהושע,
בתוך שכון הצנחנים
במזרח רמת גן
ולעבר הפארק הלאומי, 

על קריית אונו ראו בהרחבה להרחבה ראו בקעת אונו, במרחב עירוני ובשטחים הפתוחים, מרץ 2016

 

קטע כביש 4, בין מחלף גהה  על דרך תל אביב – פתח תקווה בין  מחלף השבעה (נקרא בעבר צומת המטרולוגית) על כביש יפו – רמלה הוא "חדש" במונחי רשת הדרכים בישראל. הוא נסלל בתחילת ימיה של המדינה על פי דרישת צה"ל לציור רצף בין צפון הארץ ובין דרומה שיהייה באזור הפתוח בין תל אביב ובין דרך רמלה – פתח תקווה שנמצא סמוך לקו הירוק. המפות למטה מציגות את רשת הדרכים בתקופת המנדט.

****

חלק שני של המסלול

בתוך הפארק הלאומי,
בשולי הספארי,
חציית כביש 461,
פארק אריאל שרון,
דרומה לאורך ערוץ נחל כופר,
הלאה מזרחה מצפון
לאורך ערוץ נחל איילון
לעבר כביש 4

הפארק הלאומי ע"ש קריניצי – הפארק הוקם על אדמות הכפר הנטוש סלמה וניטע בט"ו בשבט בשנת תשי"א-1951 בנוכחות ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון, הרמטכ"ל יגאל ידין, ראש העירייה אברהם קריניצי ושורה של שגרירים וקונסולים זרים. חזון קריניצי היה : "הפארק יהיה נטוע כ-60 אלף עצים ושיחים… אגם מים שישתרע על שטח של עשרה דונמים מעוטר בצמחי מים ומצויד באפשרות שיוט לילדים ונוער. בגן תשוכן פינת חי… בה יותקן אקווריום גדול… אני רואה במה נרחבת שמעליה תנגן התזמורת העירונית לעתים מזומנות…הפארק מיועד לאזרח והאזרח יהיה בעליו … עקרון הפיקוח יהיה אחד תמיד: הכניסה אל הגן והגישה אל שימושיו חינם לכל".
חמשת אלפים תלמידים השתתפו בנטיעת הפארק. ראש הממשלה הרים על נס את פעולתה הברוכה של רמת-גן ושל ראש העירייה אברהם קריניצי. הוא אמר בנאומו: "לפני כמה חדשים הציעה ממשלת ישראל לנטוע שלושה פארקים: בצפון תל אביב, מזרחית ליפו וברמת-גן. זכות גדולה היא לרמת-גן שהיא הראשונה המתחילה במצווה ונוטעת את הפארק הראשון". בפארק ניטעו כ-3000 עצי חרוב, 250 עצי זית, 100 עצי תאנה, עצי פקאן, עצי אבוקדו ועוד. כמו כן נקדחה באר המספקת מים גם לדיירי השכונה הסמוכה.
בסוף שנת 1957 החלו עובדי הפארק לצקת יסודות למזח באגם. בט"ו בשבט תשי"ח הוזרמו המים הראשונים אל האגם כדי לבחון את יעילותו וכעבור שבוע, בשעה שירדו גשמים עזים, הוצף האגם במי גשמים מגדה אל גדה. בשנות ה-60 הושלמה בנייתו של האמפיתיאטרון בפארק ומאז נערכו בו ובפארק בכלל אירועים בקנה מידה ארצי ובינלאומי, כגון תערוכות פרחים, ימי הצנחן ועוד. הפארק המשיך להתפתח לאורך השנים ועיריית רמת-גן, המפעילה אותו, דבקה בערך של פתיחות לכל אדם המגיע אליו.

 

כביש 461  נקרא בעבר גם דרך לוד וגם כביש בני עטרות – תל אביב יפו הוא כביש רוחב שאורכו 12 ק"מ וחוצה את מישור חוף דן מבני עטרות עד מחלף קיבוץ גלויות בנתיבי איילון. הכביש העובר בחלקו הגדול בשטח בנוי, הוא אחד מכבישי הגישה החשובים לתל אביב מכיוון מזרח, ובדומה לכבישי רוחב אחרים באזור הוא מקשר בו צירי האורך החשובים של מישור החוף  כביש 40 בקטע בין פ"ת ולוד וכביש 4 (במחלף מסובים).  כביש 461 עד לבני עטרות נמצא על תשתית דרך היסטורית שהובילה מיפו ללוד שהתחילה ביפו כדרך סלמה והמשיכה דרך הכפרים הערבים שהתקיימו עד מלחמת העצמאות סלמה, אל-ח'ירייה, סקייה, כפר ענה, יהודייה (עבאסייה). בתל אביב הכביש נקרא הוא נקרא דרך קיבוץ גלויות, רחוב לח"י ודרך חיים בר-לב, ומרמת גן דרך אור יהודה ויהוד-מונוסון עד צומת הטייסים הוא נקרא "דרך לוד". קטע הכביש העוקף את שכונת התקווה באורך 3.5 קילומטר נחנך בפברואר 1952. בשנת 1969 הוחל בהרחבת הקטע המזרחי בין אור יהודה לבני עטרות לשלושה נתיבים. בשנת 2004 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את הארכתו של הכביש לכיוון מזרח, עד למחלף גבעת כ"ח שם הוא יתחבר לכביש 6. בכך יהפוך כביש 461 לכביש רוחב נוסף המחבר את כביש 6 עם כבישי האורך המערביים לו. תוכנית זו זכתה להתנגדות והוצאתה אל הפועל מוטלת בספק.

פארק איילון ע"ש אריאל שרון (ידוע גם בכינוי חירייה) הוא שטח פתוח המצוי בשטח גלילי של מחוז תל אביב לאורך נחל איילון בקטע שבין נמל תעופה בן-גוריון לנתיבי איילון. השטח תחום מצפון על ידי אור יהודה, רמת גן ותל אביב-יפו ומדרום על ידי כביש 1, אזור ומקוה ישראל. לפי תוכניות הממשלה אמור שטח זה להפוך לפארק ובצידו אזור שיוקדש למיחזור. האתר הבולט ביותר בשטח הפארק העתידי הוא הר הזבל, וכן נכללת בו חוות שלם, ויש בשטח שבילים המאפשרים טיולים רגליים ובאמצעות אופניים.
בשנת 2005 החליטה ממשלת ישראל בראשותו של אריאל שרון על הקמת פארק מטרופוליני בשטח הפתוח האחרון בגוש דן: "לאור ההכרה בחשיבות הלאומית הרבה שיש לשמירה על השטחים הירוקים מברכת הממשלה על אישור תוכנית המתאר המחוזית… שעניינה הקמת פארק אשר ישמש כ`ריאה ירוקה` במטרופולין תל אביב וייועד לתועלת כלל הציבור למטרות פנאי ונופש, לדור זה ולדורות הבאים".
בשנת 2007, אחרי שקיעתו של אריאל שרון בתרדמת, החליטה ועדת השמות לקרוא לו גם פארק אריאל שרון כהוקרה על תרומתו להקמת הפארק. לשם הקמת הפארק הוקמה חברה ממשלתית בשם "החברה הממשלתית פארק אריאל שרון (איילון) בע"מ". הפארק זכה בפרס העיצוב הירוק בקטגוריית אדריכלות נוף של המרכז האירופי לאדריכלות לשנת 2010.

הכניסה הראשית אל הפארק היא מדרך לוד, כביש 461, וזאת בהתאם לתוכנית המתאר שאושרה על ידי הועדה המחוזית.  במתחם זה יתקיימו פעילויות מסחר ובילוי, פעילויות העשרה ולמידה והוא מוביל אל אזורי הפארק השונים שמציעים מגוון רחב של אפשרויות בילוי בחיק הטבע. זהו למעשה שער הכניסה הראשי לפארק והוא נמצא בתהליכי פיתוח מואצים

הפיכת האתר לפארק – ביוני 2002, לאחר שנתיים של דיונים הופקדה תוכנית מתאר איילון עבור הפארק, ושנתיים אחר כך, בנובמבר 2004 היא אושרה. התוכנית חלה על שטח של כ-8000 דונם הכוללים שטחי פארק מנחם בגין בתחום תל אביב הידוע גם בשם פארק דרום, אדמות חקלאיות השייכות לבית הספר החקלאי מקווה ישראל, מזבלת חירייה ושטחים חקלאיים שונים. באישור התוכנית הוחלט שלא להקצות שטחים ממנה לבנייה למגורים, למרות שהיו גורמים כמו משרד האוצר ומינהל מקרקעי ישראל, אשר גרסו שזאת הדרך הטובה ביותר לגייס מימון להקמת הפארק. באפריל 2005 החליטה ממשלת ישראל, על השתתפות תקציב המדינה בפיתוח הפארק למשך חמש השנים ביחס של שקל תקציב מול שקל תרומה, עד לתקרה של 10 מיליון ש"ח בשנה, ובנובמבר 2005 החליטה על הקמת חברה ממשלתית מנהלת לפארק איילון, אשר תפקידה לתכנן, לפתח, לנהל, לתאם ולתחזק את פארק איילון. הוחלט שתקציב הפארק יתנהל כמשק כספי סגור שיתבסס על תרומות, עיזבונות, מתנות, מענקים, הקצבות מתקציב המדינה, מרשויות מקומיות ומאיגוד ערים דן לתברואה, וכן מהכנסות ממיזמים ההולמים את אופי הפארק, בהתאם לתוכניות החלות על שטח הפארק.

בקצה המערבי והצפוני של הפארק מבוצעות בימים אלה עבודות עפר נרחבות הכוללות הטיית הנחלים איילון ושפירים, שטיפים ביוב וניקוז, העתקת קו תשטיפים וקו סניקה, טיפול ושיקום מטמנת חירייה במדרונות ועוד. עבודות אלה הן חלק מפעל הניקוז של נחל איילון בקטע זה. מכיוון שנחל איילון מנקז מי שיטפונות הוא מתמודד עם אירועים שבהם זורמת כמות מאוד גדולה של מים במורד הנחל. כאשר הנחל לא מצליח לנקז את כל המים, עקב עבודות פיתוח או בגלל שיטפון גדול במיוחד, מתרחשות הצפות ששוטפות את נתיבי איילון ומסכנות אף את נמל התעופה בן-גוריון. עבודות אלה נועדו  לפתור בעיה זו ומטרתן הקמת אזור הצפה שיקלוט את מי השיטפונות העודפים באירוע חריג שימנע את הצפת נתיבי איילון ולשיבושים בתנועות המכוניות והרכבות, ולהצפת השכונות הדרומיות של תל אביב. הקמת אגם הניקוז תאפשר אף להקטין את תעלת האיילון ולאפשר הוספת מסילת רכבת רביעית בנתיבי איילון.

 

*****

קטע שלישי של המסלול

מזרחה לאורך וצמוד
לתוואי נחל איילון
מדרום לאור יהודה ,
בין כביש 4 במערב
לבין כביש 412 במזרח

נחל איילון הוא הגדול מבין יובלי הירקון ואחד הגדולים שבנחלי ישראל. אורכו כ-50 ק"מ ושטח אגן הניקוז שלו כ- 815 קמ"ר, ראשיתו של הנחל בגב ההר דרומית לרמאללה וסופו בנחל הירקון. נחל איילון הינו נחל אכזב, אך בשל שטח הניקוז העצום שלו הוא זורם בעוצמה רבה בעת אירועי גשם חזקים בחודשי החורף.  
נחל איילון מוכר בעבר בשמו הערבי: וָאדִי מוּסְרָרָה.  יש המפרשים את השם הערבי במשמעות "צרורות אבנים" (صرّة "צֻרָה"= צרור). את שמו העברי קיבל מעמק איילון בו הוא עובר, לאורכו. השמות הקודמים של הנחל: w. Salman, w. Kabir, w. Salama, w. Musrara. בעבר נחל איילון היה נחל איתן וכיום הוא נחל אכזב, מוצאו בהרי יהודה דרומית לרמאללה ונשפך לנחל הירקון בתל אביב. אורכו הכולל של הנחל הוא כחמישים קילומטר ושטח אגן הניקוז שלו כ-815 קילומטר רבוע. הנחל כיום הוא היובל המרכזי והעיקרי של נחל הירקון. זה תחום אגן הניקוז של שניהם.

יובליו של נחל איילון בהרי יהודה הם נחל בית חנן, נחל כפירה, נחל החמישה, נחל יתלה, נחל אילן, נחל שורש, נחל בית חורון. בתחילה זורם הנחל בעמק איילון, משם הוא נכנס למאגר איילון וממשיך בגבעות השפלה מזרחית ליישובים כפר שמואל ומשמר איילון. נחל איילון ממשיך לזרום מהשפלה ואליו מגיעים יובלים נוספים ממהר והם נחל נטוף, נחל מודיעים, נחל נבלט. ויובליו האחרים מגבעות השפלה נחל נחשון, נחל מאיר, נחל גזר, נחל עזריה, נחל ענבה, נחל דניאל, נחל גמזו נחל בית עריף, לכיוון כללי של צפון מערב. מערבית לנמל התעופה בן-גוריון, מתחברים אליו שני יובליו הגדולים נחל שפרירים ונחל יהוד אליו התחבר נחל אונו. בהמשך הנחל נכנס לפארק אריאל שרון בקצהו המזרחי של הפארק מתחת לכביש 412 וחוצה אותו לכל אורכו ושם מגיעים אליו נחל כופר מצפון ונחל אזור מדרום והלאה הוא מתועל לנתיבי איילון בכניסה לתל אביב. מנקודה זו ועד קרוב לשפך הוא זורם לכיוון צפון בתעלה בין נתיבי הכביש המהיר. נחל איילון נשפך לנחל הירקון ודרכו לים התיכון. נקודת המפגש עם הירקון יוצרת לשון יבשה המפרידה בין הנחלים ונקראת "פארק ראש הציפור", בשל צורת השטח במבט מהאוויר. היא נמצאת בשטחו של פארק הירקון.

לאורך עשרות שנים מאז ימי קום המדינה סבל נחל איילון מזיהומים מתמשכים והסדרות ניקוז, אשר פגעו קשות במערכת האקולוגית ובבתי הגידול הטבעיים. בשנים האחרונות מבוצעות פעולות רבות לעצירת הזיהומים ובמקביל מקודם שיקום ופיתוח נופי אקולוגי של הנחל. כבר כעת מהווה הנחל בית גידול לעשרות מיני בע"ח בראשם בעלי הכנף. הנחל ושטחי פארק אריאל שרון, להלן, הסובבים אותו, הנמצאים על ציר נדידת הציפורים הבינלאומי, מהווה עבור הציפורים הנודדות אי ירוק בלב המטרופולין העירוני הצפוף המשמש למנוחה, שיחור מזון ולחלקם אף לקינון.

*******

נחל שפירים הינו נחל אכזב ,שמקורו באזור צריפין. הנחל חוצה את כביש 4 ונכנס לתחום פארק אריאל שרון. אפיק הנחל עוקף את הר הפסולת המשוקם חירייה מצד דרום וזורם לאורך קטע של כ- 2 ק"מ עד להתחברותו לנחל איילון (השפירים הוא אחד מיובליו הגדולים של נחל איילון). מפגש הנחלים איילון-שפירים נמצא למרגלות מרפסת התצפית המטרופוליטנית שעל ההר המשוקם. לאורך עשרות שנים סבל נחל שפירים מאירועים חוזרים ונשנים של זיהום, הזרמות שפכים וכן זליגות של מי תשטיפים מזוהמים מהר הפסולת. בשנת 2012 הוסט נחל שפירים מההר למרחק של כ- 100 מטר על מנת לנטרל את השפעות התשטיפים שזלגו ממנו, מה שאפשר בניית טרסה לתמיכה במדרונות ההר ומערכת היקפית תת קרקעית לקליטת התשטיפים. לאחר ביצוע עבודות להסטת הנחל נזרעו במדרונות הנחל למעלה מ-20 מינים של פרחי בר המספקים לנחל מראה צבעוני ומרהיב מדיי שנה. בחלקים העליונים של אפיק הנחל נחפרו בריכות חורף המתמלאות באירועי ההצפה של הנחל ונשארות מלאות במים עד לחודשי האביב. בבריכות אלו מתקיימת מערכת אקולוגית עשירה של חסרי חוליות, דו-חיים וציפורים.

***********

נחל כופר הינו נחל אכזב המהווה את אחד היובלים הצפוניים של האיילון. ראשיתו של הנחל באזור תל השומר והמועצה האזורית אפעל, שם הוא עבר לאורך מספר ק"מ עד לשפך החיבור לנחל איילון. בחלקו העליון עובר הנחל באזורים עירוניים בנויים של רמת גן, גבעתיים וגבעת שמואל ומנקז את מי הגשמים שלה הנחל נשפך ממערכת הניקוז לתוך האגם שבפארק הלאומי ברמת גן וממנו זורמים המים דרך אזור הספארי לתוך שטחי בפארק אריאל שרון, שם חוזר הנחל לזרום בערוץ טבעי.
לאורך השנים סבל הנחל מפגיעה קשה באקולוגיה שהתקיימה בו ובסביבתו, מזיהומים מזדמנים מכוון הספארי ברמת גן וזרמי שפכים משכונת ידידיה שבתחום ת"א. אף על פי כן מהווה הנחל, בשטחי פארק אריאל שרון ,פינת חמד של טבע בשולי העיר. מסביב לנחל מגוונת הכוללת צמחייה רב שנתית של גדות נחלים, פרחי בר וכן עצי איקליפטוס וותיקים ששומרו. במסגרת העבודות לשיקום הנחל בתחום פארק אריאל שרון הוסט הנחל מתוך תחום שכונת ידידיה בת"א ובכך פחת משמעותית סיכוי להצפות השכונה בעתיד באזור זה. מעל נחל כופר הוקם גשר למעבר הולכי רגל ורוכבי אופניים הגשר מחבר את באי הפארק מכוון ת"א למערכת השבילים של הפארק.
נחל אזור הוא יובל של נחל איילון המגיע אליו מדרום. ראשיתו באזור שכונת רמת אליהו בראשון לציון. הוא מנקז את מזרח חולון ואת שטח המועצה המקומית אזור בה הוא זורם בתוך תעולה בנויה עד הגיעו לנחל איילון.

התחושה ברכיבה הייתה
שחבל שלא נעשה איזשהו מאמץ
לשפר את הדרך ולשלט אותה
כדי שתצטרף למפת השבילים המומלצים
לרכיבה בשטחים הפתוחים במטרופולין תל אביב.

 

*****

חלק רביעי של המסלול

לאורך ערוץ נחל יהוד
(שהוא יובל של נחל איילון),
צמוד וממול
לפאה הצפונית
של מתחם נתב"ג,
חציית כביש 461
וכניסה ליהוד מכיוון דרום 

*****

חלק חמישי והאחרון של המסלול,

צפונה בתוך
יהוד,
גני יהודה,
סביון
וחזרה לגני תקווה

יהוד  יושבה לראשונה על ידי אוכלוסייה יהודית על חורבותיו של הכפר הערבי יהודייה, לאחר בריחת תושביו בעקבות כיבושו במבצע דני במלחמת העצמאות, דצמבר 1948. האוכלוסייה שיושבה במקום הייתה ברובה ממוצא תימני, טורקי (דוברי לאדינו) וניצולי שואה מפולין (ובעיקר ממחוז ביאליסטוק). שמותיהם של הכפר הערבי והיישוב היהודי שהוקם על חורבותיו משמרים את שמו של יישוב ששכן במקום, בגבול נחלתו של שבט דן בקרבת נחלת שבט יהודה (ספר יהושע יט, מה). בשנת 1950 הוכרזה כמועצה מקומית ראשונה לאחר קום המדינה ובשנת 1995 הוכרזה יהוד לעיר.

 

גנֵּי יְהוּדָה הוא מושב המשתייך לתנועת האיחוד החקלאי. היישוב הוקם בשנת 1950 בשם "אדמת יהודיה" עד ששונה שמו ל"גני יהודה". את היישוב חוצה נחל אונו (שראשיתו ביישוב סביון) ומתנקז אל נחל יהוד והלאה אל נחל איילון. בעבר השתייך היישוב למועצה אזורית מפעלות אפק ועם איחודה לתוך מועצה אזורית דרום השרון השתייכה גני יהודה למועצה זאת. בשנת 2004 אוחדו סביון וגני יהודה למועצה מקומית אחת.

היישוב סביון  היישוב נקרא על שם פרח הסביון האביבי ונחשב לאחד היישובים היקרים ביותר בישראל שרוב המבנים ביישוב הם צמודי קרקע והוא מדורג במקום הראשון בסולם החברתי-כלכלי (10 מתוך 10). בלב היישוב נובע נחל אונו, המהווה את אחד מיובליו של נחל יהוד.
ההיסטוריה המודרנית של המקום הסמוך לסביון החלה בשנת תרמ"ב (1882), אז הגיעו פליטי המושבה הצעירה פתח-תקווה, שנמלטו ממגיפת קדחת קשה, שהפילה בהם חללים רבים. איכרים אלה רכשו כ- 160 דונם אדמה מהכפר הערבי יהודיה, וקראו למושבתם החדשה "יהוד", על שם העיר המקראית העתיקה. מתיישבים אלה הקימו 14 בתים, באר, בית כנסת, בית מרחץ ומאפייה אך עם התפתחות "אם המושבות" פתח-תקווה החלה יהוד לגווע, התושבים עזבו אט אט, ובשנת תרנ"ג (1893) עזב אחרון המתיישבים, י.מ. סלומון, את המקום. בית האבן האחרון להתיישבות זו, "בית הראשונים", ניצל ושוחזר.
סביון נוסד בשנת 1951 על אדמות הכפר הערבי יהודייה (עבאסייה). הוא הוקם על ידי חברת אפריקה ישראל להשקעות במטרה ליישב אוכלוסייה מבוגרת של יהודים דרום אפריקאים. הוא החל את דרכו כיישוב חקלאי אשר השתייך למועצה אזורית מפעלות אפק ונוהל על ידי ועד מקומי אשר היה גובה את המסים ישירות מידי התושבים. לאחר רפורמה אשר העבירה את גביית המסים לידי המדינה, הועברו כספי המסים ישירות מהמדינה לוועד המקומי. בשנת 1977 שונה הנוהג והכספים הועברו למועצה האזורית במקום לוועד המקומי. הוועד הגיש עתירה לבג"ץ בדרישה לקבל את הכסף, אך העתירה נדחתה. בתגובה, הצליחו פרנסי היישוב בהובלתו של ראש הוועד טוביה לשם בשנת 1978 לגרום למשרד הפנים לנתק את היישוב סביון מהמועצה האזורית ולהפוך אותו למועצה מקומית נפרדת.
שטח השיפוט של המועצה המקומית סביון היה 2,850 דונם ומתגוררים בו כ-4,000 תושבים. בשנת 2004 אוחדו סביון והמושב הסמוך גני יהודה למועצה מקומית אחת, סביון-גני יהודה, במסגרת פרויקט איחוד הרשויות של משרד הפנים בשנת 2003.
המועצה המקומית סביון רואה את תפקידה ולהבטיח שתושבי היישוב  ייהנו מחיי קהילה שוקקים, מסביבה של יישוב קטן שמתקיימים בו אירועים קהילתיים, המשלבים את וותיקי היישוב והילדים, משפחות וצעירים. סביון מאופיינת בירק, גנים יפים, ניקיון וחזות נאה. לכן שם היישוב "סביון" הפך לסמל איכות דיור ושם נרדף לשכונה עם איכות חיים.

גני תקווה – יישוב עירוני המשתרע על שטח של כ-2200 דונם, ומונה  מעל 17,000 תושבים. היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי הסוכנות היהודית כיישוב עולים בפאתי פתח תקווה סמוך למושב היובל (כפר מע"ש של היום), שאדמותיו היו שייכות בחלקן לקק"ל ובחלקן לבעלים פרטיים. היישוב הוכר בשם "שיכון היובל". הוא קלט כאלף משפחות מלוב, מרומניה, מפולין, מתימן וממרוקו ואלו שוכנו ב-240 צריפים שבדיים, ארבע דירות בכל צריף, בהן חדר אחד ופינת בישול. בשנות ה-50, היישוב לא היה מחובר לרשת החשמל הארצית והיה מחסור במים ובתחבורה ציבורית – האוטובוסים הגיעו רק עד כפר מע"ש והתושבים נאלצו לעשות דרכם ברגל משם. חברת מקורות הניחה תשתית לכ – 15 ק"מ צינורות מים ושנה לאחר מכן היישוב קיבל את אספקת המים שלו ממקור זה. את החשמל קיבל היישוב לראשונה ביום העצמאות של שנת 1952.  בשנת 1954 שונה שם היישוב לגני תקווה, והיישוב קיבל מעמד מונציפלי של מועצה מקומית. בשנת -1958 נבנו בתים חד-קומתיים ודו-קומתיים על ידי חברת עמידר, ובכך החל פיתוחו המשמעותי של היישוב. בשנים  1962 עד 1965 נבנתה במערב גני תקווה, השכונה הדתית "ישמח משה" על ידי משפחת האדמו"ר מסאסוב. שכונת "גוברניק", שיכון לעולים חדשים, נבנתה ממערב לשיכון היובל ב-1968. לימים שונה שמה לשכונת "הרמה".  בשנת 1972 החלה חברת אפריקה ישראל להשקעות לבנות את אחד הפרויקטים הראשונים שלה – שכונת "גבעת סביון" ממערב ליישוב. באותה תקופה החל היישוב לעבור תהליך פיתוח נרחב שבעקבותיו הוכפלו האוכלוסייה ושטח היישוב. לאחר הבחירות בשנת 1993 החל הישוב לשנות את פניו ללא הכר. הוחלפו רוב תשתיות המים, הביוב והניקוז בישוב. הוקמו כ- 20 כיכרות להגברת הבטיחות בישוב, רמת ההשקעה בחינוך ותרבות עלתה בצורה משמעותית, כולל השקעות בפיתוח ריאות ירוקות ובפיסול סביבתי. בשנת 1995 נבנתה שכונת "גבעת סביון החדשה", שכונת מגורים חדשה במזרח היישוב בגבול עם כפר מעש. השכונה כוללת בתים צמודי קרקע ומאופיינת בבנייה רוויה. במסגרת תכנית זו הוקם מרכז תרבות הכולל היכל תיאטרון, גלריה בשם "מרכז הבמה", קאנטרי קלאב ומרכז מסחרי.  שנה לאחר מכן, בשעת 1996 החלה בנייתה של שכונת "נוף סביון", במערב היישוב, שכונה בעלת אופי דתי. בשנת 2006 החלה מצפון ליישוב בנייה של שכונה חדשה – שכונת "גנים", הכוללת  כ- 400 יחידות דיור בבנייה רוויה, . זוהי השכונה הראשונה שנבנתה בשטחים שסופחו לגני תקווה מפתח תקווה בסוף שנות ה-90 , סיום איכלוס השכונה התרחש לאחרונה ובמקביל החל איכלוס שכונת "גנים צפון" ועתידות להצטרף להן שכונות נוספות שבתכנון. מקור

*******

להרחבה ראו בקעת אונו, במרחב עירוני ובשטחים הפתוחים, מרץ 2016

*****

 

שאלה לסיום
שעלתה במהלך הטיול

מדוע שטח גבעות ובקעת אונו
נמצא בתחום מספר רב הרשויות המקומיות?.

השטח התחום בין
כביש 4 במערב,
כביש 471 בצפון,
כביש 40 במזרח
והכבישים 412 ו-461 בדרום

נמצא בתחום
ארבע ערים,
שתי מועצות מקומיות
ומועצה אזורית אחת

הערים

קריית אונו,

רמת גן

אור יהודה 

יהוד -מונסון

המועצות המקומיות

גני תקווה 

סביון – גני יהודה.

****

 מדוע לא יכולה להיות עיר אחת בשטח זה
שבו מתגוררים כ-200,000 תושבים
שהוא קטן יותר משטח מספר ערים אחרות בישראל?

 

*****

סוף דבר

*****

טיול זה נמשך במשך
ארבע שעות ושלוש רבעי השעה
מתוכן רכבנו
כשלוש ורבע שעות
ושעה וחצי עצרנו
בין היתר גם הפסקת קפה ארוכה.

******
היה נעים ונחמד
לחזור לרכוב
אחרי הפגרה

*****

למרות שאין זו
הפעם הראשונה של טיול באזור,
גם הפעם עברתי במקומות חדשים,
תמיד מעניין.

******
תודה ליונה
שהזמין אותי
ויחד עם רובי
הובילו והתאימו עצמם
לקצב הרכיבה שלי