נצרת, הקהילה הבפטיסטית המקומית נצרת
בקיץ שעבר במסגרת מיזם יישובי המיעוט הנוצרי בישראל החל השלב האחרון שלו והוא המסע להכרת העיר נצרת וראו הפן הנוצרי של העיר נצרת – כללי, ריכוז, סיכום ביניים וכוונות להמשך
ביום רביעי 19 ביולי 2023 יצאתי עם ידידיי ע'אדה ופואד באשראת (יפיע) להמשך המסע בעיר, שלבקשתי, אורגן ותואם על ידם וכלל מספר "תחנות",
אחת "התחנות" הייתה במשרדו של בדר מנסור, עמית של ע'אדה באשראת בזמן לימודיהם בטכניון לפני שנים רבות.
בדר מנסור הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני במינהל עסקים – שניהם מהטכניון בחיפה.
אחרי קריירה כמנתח מערכות ויועץ מערכות מידע בישראל ובארה"ב, הוא הקים בנצרת בשנת 1997 את (NAZDAQ (Nazareth Data Quest , מחברות התוכנה הראשונות בקהילה הערבית במדינה, שם הוא עדיין משמש כנשיא החברה.
בדר מנסור משרת באיגוד הכנסיות הבפטיסטיות בישראל ABC – Association of Baptist Churches in Israel בתפקידים שונים משנת 2001, והיום הוא מנהל הפיתוח וגיוס המשאבים.
הוא בין מקימי המכללה התיאולוגית האוונגלית בנצרת וכיהן כיושב ראש שלה במשך כמה שנים, וכן כיהן כיו"ר הוועד המנהל של פרויקט כפר נצרת.
הוא חיבר את הספר "ההיסטוריה של הכניסיה הבפטיסטית בארץ הקודש בין 1867-1950" (בערבית).
השיחה עם בדר מנסור הייתה מרתקת, לאחר היכרות הדדית הוא סיפר לנו על ראשית הזרם הבאפטיזם בישראל. לדבריו הנוצרים הערבים הבפטיסטים בישראל שמונים כ-3,000 איש בלבד הם המיעוט של המיעוט של המיעוט של אזרחי ישראל.
במהלך השיחה באדר בין היתר הוא העביר לי נתונים אודות הדמוגרפיה של הקהילות הערביות הנוצריות בישראל.
באדר הציע שאגיע בזמן קרוב ביום ראשון ל"אסיפה" של הקהילה בה הוא חבר: הקהילה הבפטיסטית המקומית נצרת.
כך היה!
בתיאום עם פסטור עאזר אג'אג', כהן הדת של הקהילה תאמנו את המועד.
ביום ראשון, 20 באוגוסט 2023 הגענו גדעון ביגר (ירושלים), יצחק פיפ רותם (סאסא) ואני למתחם בית הספר הבפטיסטי בנצרת שבאודיטוריום שלו מתכנסת הקהילה הבפטיסטית המקומית נצרת.
מיקום בית הספר
*
ראוי לציין שהקהילה הבפטיסטית המקומית נצרת היא אחת מחמש הקהילות הבפטיסטיות בנצרת ונוספת בנוף הגליל.
לפני "האסיפה" הלכנו לראות את הכנסייה הבפטיסטית הצמודה למתחם בית הספר בית הספר ומהווה משכנה של הקהילה הבפטיסטית האוונגלית של נצרת.
הגענו לאודטוריום. עוד בתחילת "האסיפה" פגשנו את פסטור עאזר, כהן הדת של הקהילה ואת פסטור ד"ר יוהנא קטנאשו מהקהילה הבפטיסטית, הדיקן האקדמי של המכללה האוונגלית בנצרת שנשא את הדרשה ביום זה.
כמקובל, "האסיפה" שהיא המקבילה לתפילה בכנסיות האחרות, החלה בשעה 10:00 ונכחנו בה. היא כללה שני חלקים הראשון שירה דתית מפי שתי זמרות בלווי כלי והחלק השני דרשה שנשא, כאמור, פסטור חנא.
עם סיום "האסיפה", בטרם התפזרות האנשים, הכרנו גם את בוטרוס מנסור מנהל האדמיניסטרטיבי של בית ספר התיכון ובשיחה אתו קבענו שאגיע שוב והפעם לבית הספר.
זהו, נפרדנו מהחברים החדשים. בינתיים גם ניר עמית (שער העמקים) הצטרף אלינו ויחד באדר מנסור , נסענו לפגישה בביתו של אביו הסופר והעיתונאי עאטאללה מנסור. פגישה זו ראויה תיעוד נפרד.
להלן מובא מידע אודות הבאפטיזם בכלל והתפתחות הזרם בישראל וכמובן צילומים ההאסיפה.
מעט אודות הזרם הבפטיסטי
הבפטיזם (Baptism) הוא זרם אוונגלי של הנצרות הפרוטסטנטית הדוגל בטבילה מלאה במים של המאמין המבוגר לאחר שקיבל על עצמו מרצונו את האמונה הנוצרית. בניגוד לזרמים פרוטסטנטיים אחרים, הבפטיסטים אינם מאמינים בתקפות הטבילה של המאמין כתינוק. נוצרי הרוצה להצטרף לשורותיהם מחויב בטבילה מחודשת, לאחר שהביע רצון לטהר את עצמו מעוונותיו, ולהיכנס לעול האמונה.
תנועות בפטיסטיות ראשונות החלו להופיע באנגליה כבר במאה השבע עשרה בהשפעת התנועה האנבפטיסטית. חלק מהתנועות הבפטיסטיות, בהנהגתו של ג'ון סמיית', דגלו באמונה בחופש רצון, וחלק דגלו בגזרה קדומה לפי הדוקטרינה הקאלוויניסטית. שתי הקבוצות, כמו קבוצות דתיות אחרות נרדפו על ידי שלטונות אנגליה עד שנת 1689. השלטונות נקטו נגד הבפטיסטים בחוק שנחקק נגד הדונאטיזם, קבוצה דתית שדגלה בגישה שנוצרים שהתכחשו לאמונתם צריכים לטבול מחדש, שכן טבילתם הראשונה בטלה, ובכך נמצא דמיון בין שתי הקבוצות. מהלך המאה השמונה עשרה והתשע עשרה התקרבו דוקטרינות שתי הקבוצות בבריטניה עד לאיחודן בשנת 1891.
הכנסייה הבפטיסטית התפשטה מאנגליה לארצות אחרות, בראש ובראשונה לאמריקה, שם הוקמה הכנסייה הבפטיסטית הראשונה כבר בשנת 1639. בשנת 1932 הוקמה כנסייה בפטיסטית ראשונה באיטליה, בשנת 1834 בגרמניה ובשנת 1888 בספרד. במהלך המאה התשע עשרה המשיכה הכנסייה להתפשט באירופה וברוסיה ובארצות הברית. הכנסייה הבפטיסטית החלה בפעולות המיסיון הנוצרי ברחבי העולם החל ב-1792. מיסיונרים בפטיסטים פעלו משנה זו והלאה בהודו, אפריקה וסין.
כיום מרכז הכוח של הכנסייה הבפטיסטית הוא באמריקה הצפונית, שם מספרם מוערך בעשרות מיליונים. קהילות גדולות נוספות קיימות ברוסיה ובאנגליה וגם בישראל.
ראשית הזרם הבפטיסטי בישראל
הזרם הבפטיסטי בישראל התפתח בעשור הראשון של המאה העשרים וגובש בשנת 1923 על ידי מועצת המיסיון הבינלאומית של ועידת הבפטיסטים הדרומית, שתמכה בו עד 1991. מאז, אגודת הכנסיות הבפטיסטיות בישראל (ABC) משמשת ארגון הגג של שבע עשרה קהילות הבפטיסטים הכוללות כ-1000 מאמינים שעברו את תהליך הטבילה ובסך הכל כ-3,000 חברים.
הקהילה בפטיסטית הראשונה הוקמה באמצע המאה התשע עשרה בשכם אך חדלה להתקיים לאחר מספר שנים. מייסד הזרם הבפטיסטי בארץ הקודש הוא שוקרי מוסא שהשתייך לקהילה הנוצרית הקטנה בצפת ושהיה יווני – קתולי. הוא חווה את ההשפעות המעשיות של ירידת קרנה והיחלשותה של האימפריה העות'מאנית שבאה לידי ביטוי באכזריות הגוברת של השליטים המקומיים כלפי האוכלוסייה הערבית, בשילוב עם חוסר יכולתם למנוע עוני, מחלה ותחושת ייאוש לגבי העתיד. בשנת 1909 כמו רבים מהערבים הנוצרים בארץ ישראל, סוריה, לבנון, היגר לארצות הברית ובנה את ביתו בטקסס. במהלך ביקוריו בקהילות בפטיסטיות שונות בארה"ב פגש את ד"ר לי סקארבורו, אחד החוקרים הבפטיסטים הידועים ביותר של התקופה. הוא התרשם ממנו והחליט להיות בפטיסט. בשנת 1910 הוטבל על ידי הכומר הבפטיסטי הדרומי המפורסם ג'ורג' וו. טרוט, הכומר של הכנסייה הבפטיסטית הראשונה. שוקרי מוסא שינה את כוונותיו, שוכנע והאמין שעליו לחזור לארץ ישראל ולהפיץ את האמונה של הזרם הבפטיסטי. מוסא חזר לצפת ובמאי 1911 הטביל את ראש הקהילה בצפת ואדי אל-לאימון (נחל עמוד). מאוחר יותר באותה שנה עבר מוסה שוקרי לנצרת וייסד בה הכנסייה הבפטיסטית הראשונה בארץ ישראל.
בשנת 1922, מועצת המיסיון של ועידת הבפטיסטים הדרומית בארצות הברית אימצה את אנשי הזרם הבפטיסטי בארץ ישראל בלבנון (חלק אז של סוריה), וייסדו את 'שליחות המזרח הקרוב'. ארגון זה כלל את הקהילות בפטיסטיות שהוקמו בנצרת (1912), ביירות (1895), רשיע וכפר משקי (1899). בשנת 1923 הגיעו המיסיונרים האמריקאים הראשונים ג'יי וואטס ו-F.B. פירסונס לתמוך בקהילה הבפטיסטית. בשנת 1924 באמצעות תרומה נדיבה ממר וגברת בוטמס מטקסיקנה, על גבול טקסס וארקנסו, רכשה הקהילה הבאפטיסטית בנצרת, משבצת קרקע בסמוך לבאר מרים עליה נבנתה הכנסייה הבפטיסטית הראשונה בנצרת שנחנכה בשנת 1926 וקיימת עד היום.
המשך התפתחות הזרם הבפטיסטי בישראל
מוסה שוקרי נחשב כמטיף מוכשר וכמנהיג כריזמטי שזכה לכבוד והצלחה לאחר שהתמודד עם לעג ובוז ראשוניים. מותו בטרם עת, בשנת 1928 היה לטראומה לכנסייה. ממשיכו, לואי חנה, הבפטיסט הראשון בצפת, נכנס לתפקיד ראש הקהילה בנצרת עד 1937, כשהוא נתמך באופן פעיל על ידי אלמנתו של מוסה – מונירה. הכנסייה בנצרת המשיכה לצמוח וכללה מאות מאמינים, הוקם 'בית ספר גדול של יום ראשון' והוקמה קהילה גם בכפר כנא. במקביל, מיסיונרים בפטיסטים החלו לפעול בירושלים ותל אביב, בעיקר בקרב היהודים שהגיעו לארץ ישראל בשנות ה-30'. בשנת 1933 הוקמה קהילה בירושלים ושנת 1936 הוקמה קהילה בחיפה.
בזמן מלחמת העולם השנייה נאלצו המיסיונרים האמריקאים לעזוב את הארץ. עזיבתם ערערה את הקהילות הבפטיסטית, שהיו תלויות בהם ובכספים שהגיעו מקהילות הבפטיסטים הדרומיים בארצות הברית. בית הספר הבפטיסטי של נצרת, שהוקם רק בשנת 1935 כשירות לקהילה הערבית נסגר בשנת 1941. הבפטיסטים מנצרת המשיכו לקיים שירותים בהנהגה מקומית.
בתום המלחמה בשנת 1945, הורשו מיסיונרים בפטיסטים לחזור לארץ, ובנצרת נבנה בית יתומים עבור הקהילה. עם תום המלחמה בשנת 1948, חלק הקהילות הבפטיסטיות התפרקו. בין מאות אלפי הפליטים היו גם בפטיסטים ומאמינים אוונגליסטים אחרים מהקהילות בנצרת ובחיפה. כמה מהם הפכו להיות מנהיגי הפליטים בלבנון ובירדן. בנצרת עצמה עסקה הקהילה המצומצמת בחלוקת מזון לפליטים בעיר רובם מוסלמים מהכפרים הסמוכים. בשנת 1950 הגיע לארץ הכומר המיסיונר ד"ר דווייט בייקר במסגרת פעילותו גדלה הקהילה בנצרת והצטרפו אליה מאמינים חדשים. מוסדות החינוך של הקהילה כמו בית היתומים חזרו לעבוד, ובבית הספר הבפטיסטי בנצרת שנפתח מחדש בשנת 1948, סיים המחזור הראשון.
בשנות ה-50' וראשית שנות ה-60' הקהילה הבפטיסטית בישראל החלה לגדול. בשנת 1960, הכומר פואד סכניני הוסמך בכנסייה הבפטיסטית של נצרת. אז הוקמו קהילות בכפרי הגליל בכפר כאנה, טורעאן, עילבון, ראמה ועכו. הכנסייה הבפטיסטית בחיפה הוקמה מחדש בשנת 1965. בשנה זו הוקמה 'האגודה של הכנסיות הבפטיסטיות בישראל' (ABC) שכללה את הקהילות בירושלים, נצרת, כנא, טורעאן, עילבון, עכו וגם וכפר הבפטיסטים.
ראשיתו של כפר הבפטיסטים הייתה בשנת 1953. אז נרכשה חווה ליד העיר פתח תקווה במרכז הארץ על ידי הבפטיסטים כדי להקים קהילה יהודית נוצרית חקלאית, אך התוכנית לא הצליחה. בשנת 1955 בית היתומים ג'ורג' וו. טרוט עבר לשם מנצרת ובית ספר מקצועי הוקם שם. בית היתומים, ומאוחר יותר בית הספר, שניהם נסגרו בשנות ה-60'. היום כפר הבפטיסטים מרכז התכנסות למאמינים, בין אם מרקע נוצרי או יהודי
בשנת 1967 הקהילות הבפטיסטיות בישראל יצרו קשר עם כנסיות בפטיסטיות במזרח ירושלים, בית לחם ורמאללה, ועזה וסייעו להן. קהילות אלה לא הצטרפו לאגודת הכנסיות הבפטיסטיות בישראל, אבל שמרו על קשר הדוק עם הבפטיסטים הערבים בישראל .
מסוף שנות ה80' הוקמו קהילות בפטיסטיות חדשות.
הקהילה הבפטיסטית המקומית בנצרת היא הכנסייה הבפטיסטית הגדולה בישראל כיום עם כ-80 חברים ומתכנסת באודיטוריום של בית הספר הבפטיסטי נצרת.
******
מקור הסקירה לעיל הספר שנכתב בערבית על ידי אינג' בדר מנצור
"תולדות הכנסייה הבפטיסטית בארץ הקודש בשנים 1867-1950",
סקירה על הספר
*
*
*
*
*
*
*
*
פסטור ד"ר יוהנא קטנאשו
*
*
*
*
*
צילומי מזכרת
*
*
בביתו של עאטאללה מנסור
*
סוף דבר,
המפגש עם הקהילה
הבפטיסטית המקומית של נצרת
היה מעניין, מרתק ומרגש
שמחנו להכיר הקהילה בכלל,
ואת כהני הדת בפרט
הנוכחות ב"אסיפה" אפשרה
לטעום במעט שבמעט
ממהותו של הזרם הבפטיסטי
התרשמנו מאוד מאווירה החמה
ואפשר לו אף משפחתית
של קהילה זו.
הכרת הקהילה אפשרה
הצצה לזרם הבפטיסטי
שהוא מרכיב נוסף
של הקהילות הערביות הנוצריות בישראל,
וכאמור מהווה,
מיעוט שבמיעוט שבמיעוט
של אזרחי המדינה
******
תודה לכם ע'אדה ופואד באשרת
על יצירת הקשר עם באדר מנסור
תודה לך באדר מנסור
שפתחת את הדלת ובעיקר את הלב
תודה לכם פסטור עאזר
פסטור חנא ומר בוטרוס מנסור
על הכנסת האורחים ועל האירוח הלבבי.
