אשדוד, לאורכה ולרוחבה של העיר ובסביבתה20 ביולי 2019

קובץ GPX להורדה מרחק: 31.5 ק"מ טיפוס-מצטבר: 140 מטר גלריית תמונות גלריית מפות

 

שנים רבות, מאז שהתחלתי לרכוב על אופנים חשבתי שיהיה מעניין לדווש ולטייל באשדוד השוכנת על החוף והיא העיר שישית בגודל אוכלוסייתה.

 

אכן, בשנים קודמות טיילנו בשולי העיר ובסביבתה כפי שיפורט בהמשך.

 

למרות טיולים קודמים אלה חשבתי שראוי יהיה להקדיש טיול להסתובב לאורכה ולרוחבה של העיר.

 

הרעיון לטייל בעיר מומש ביום שישי (19/7/2019).

 

יצאתי עם שרון בן חיים, עמית לרכיבה ושכן מקום מגוריי שהוא בן אשדוד לטייל בעיר.

****

רקע גאוגרפי והיסטורי

מיקום העיר
בחולות מישור החוף הדרומי,
בקצה חוף פלשת

*****

מיקום העיר
בערך במחצית המרחק
בין תל אביב בצפון
ורצועת עזה בדרום 

*****

העיר אשדוד

אשְׁדּוֹד היא עיר במחוז הדרום והשישית בגודל אוכלוסייתה בישראל. בשנת 2018, העיר מונה למעלה מרבע מליון נפש. הנוסדה כמועצה מקומית ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968. העיר שוכנת לחופו של הים התיכון במישור החוף הדרומי, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגן-יבנה. בשטחה זורם נחל לכיש.
אשדוד קרויה על שם אחת מחמש ערי פלשתים ששכנו באזור, מהערים העתיקות בארץ ישראל, ושמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית איסדוּד. עוד בראשית ימיה הייתה עיר נמל ואחד מסמליה המובהקים עד היום הוא נמל אשדוד, הגדול מבין שלושת נמלי המסחר הימיים של ישראל.
מאז הקמתה, אשדוד היא עיר קולטת עלייה שגם נבנתה על ידי עולים. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד תוכננה בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להצלחתה ולהתפתחותה כאחת הערים הגדולות בישראל.

התחום המוניציפאלי של אשדוד

בעיר אשדוד מתאפיינת בתכנון עיר הבנויה רבעים־רבעים. כל רובע נהנה מפונקציות סביבתיות המאפשרות לו תפעול עצמאי כאילו היה עיר קטנה, עם מוסדות חינוך ומרכזי תרבות, מרכז מסחרי ופארק עירוני, מוסדות ציבור ושירותים שונים לקהילה. מערכת הכבישים בעיר בנויה מכבישים עורקיים החוצים את העיר שתי וערב וחוצצים בין הרבעים. כבישי שירות פנימיים מחברים את הרבעים זה לזה ומייצרים עיר דינמית המאפשרת תנועה מהירה וחלקה ממקום למקום.
העיר אשדוד נותנת כבוד לים, משאב הטבע החשוב ביותר שלה, וכל תכניות הפיתוח החדשות יוצרות זיקה בין העיר לרצועת החוף. דגש נוסף הושם על אדריכלות, וכל מוסדות הציבור החדשים נושאים אופי ארכיטקטוני ייחודי כדוגמת המשכן לאומנויות הבמה, מוזיאון מונארט לאומנויות, בית האומנים על שם אריה קלנג, מרכז כיוונים לצעירים ועוד.

מבט על העיר אשדוד, 2018

ראשיתה של אשדוד במאה ה־17 לפני הספירה כעיר כנענית מבוצרת, בתל אשדוד של היום. עם פשיטת גויי הים וחורבן העיר, במאה ה־14 לפני הספירה, מתנחלים בה הפלישתים והופכים אותה לאחת מחמש הערים החשובות בממלכתם.
בתקופה הישראלית, 600-1200 לפני הספירה, הייתה אשדוד בחלקו של שבט
יהודה, אשר לא הצליח לכובשה מידי הפלישתים, ושמה מופיע לראשונה במקרא בספר יהושע. עם בנייתה וביצורה, הייתה העיר לבירתה המפוארת של ארץ פלשת עד שנכבשה על ידי עוזיהו בתחילת המאה השמינית לפני הספירה. בתקופה זו הוקמה מצודת תל מור לרגלי שפך נחל לכיש, ועם מסע הכיבוש של סרגון השני נכבשה העיר ונהרסה כליל.
בתקופה הבבלית והפרסית העיר נבניתה מחדש, ועם שיבת ציון, בימי עזרא ונחמיה, התקיים בה יישוב יהודי בשטח ממלכת יהודה.
בתחילת המאה הרביעית נכנעה העיר למסעי הכיבוש של אלכסנדר מוקדון ומעתה נקראת העיר "אזוטוס".
בכל התקופה ההלניסטית עברה אשדוד משלטון יוון לממלכת החשמונאים עד לכיבוש הרומי, שהרס כליל את העיר. מתקופה זו ועד לכיבוש הארץ על ידי התורכים וכינון האימפריה העותומנית, לא ידוע דבר על אשדוד. התורכים ייסדו את "איסדוד", כפר ערבי גדול ואת "אל סוכריר", ישוב ששימש כתחנה למעבר סחורות.
בתקופה הבריטית הופכה "איסדוד" לעיר חשובה על דרך הים ולידה נבנית תחנת הרכבת המשרתת את קו לוד־עזה־מצרים.
בתקופת מאבק הישוב והכרזת העצמאות, נהדף הצבא המצרי מגבולה הדרומי של אשדוד על ידי פיצוץ גשר עד־הלום, והישוב הערבי "איסדוד" נינטש ונהרס.

****

מיקום העיירה אסדוד שהתקיימה עד מלחמת העצמאות

מרחב העיר אשדוד בימיה הראשונים של המדינה

לאחר הקמת המדינה, ערב מבצע "קדש", שלח ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, מכתב לעובד בן עמי, שהיה באותם הימים ראש עיריית נתניה, ובו כתב: "עשה בשביל הדרום, כפי שעשית בשביל הצפון".
רעיון הקמתה של אשדוד נתקל בקשיים לא מעטים, וכשהסתיים מבצע "קדש", התקבלה הצעתו של בן עמי – להקים נמל בקרבת עיר שיש לה תשתית כלכלית.
לצורך כך הוקמה החברה לפיתוח אשדוד. במאי 1956 קיבלו המייסדים, קבוצת בוני ערים, אישור מהממשלה לתכנית ונחתם חוזה בין המדינה לחברה, ובו נמסר שטח של 24,000 דונם תמורת התחייבות לתכנן את העיר על כל פרטיה ולבצע בה את עבודות הפיתוח.

*****

25 בנובמבר 1956 הוא יום הולדתה של אשדוד. תחילת דרכה ב־22 משפחות עולים ממרוקו שהגיעו באישון לילה, בחורף חשוך וקר, והמשכה בגידול מרשים באוכלוסיית העיר עד שתריסר שנים בלבד לאחר הולדתה הוכרזה אשדוד לעיר. אשדוד הייתה עיירת עולים שבכל שנותיה קלטה עולים, וכיום מונה אוכלוסייתה למעלה מרבע מיליון נפש, מ־99 קהילות שונות המדברות בלפחות 20 לשונות. העיר, שנבנתה על ידי עולים, הצליחה ליצור אינטגרציה חברתית של עיר ישראלית, תוך שהיא משמרת את תרבות המקור ובונה זהות חדשה וייחודית לרעיון הישראליות.

מרחב העיר אשדוד בראשית שנות ה-50' טרם הקמת העיר

*****

המקור: אתר העירייה

פני העתיד – על פי עיריית אשדוד, העיר נושאת עיניה אל האופק, למחוזות חדשים ומאתגרים. תכניות העיר רבות ומגוונות והן נועדו למצב את אשדוד כאחת הערים המובילות בישראל. לוח השנה עמוס באירועי תרבות, בכל תחום וסגנון, ואולמות התרבות המפוארים של העיר מארחים מאות אלפי איש בשנה.
טיילת הים המתוכננת לאורך רצועת החוף תשמש פלטפורמה לאטרקציות תיירותיות, מרחבי פעילות ובידור ותשתית מלונאית.
בית החולים החדש מציג תפיסת שירות חדשה בתחום הבריאות, בית חולים עם הפנים לקהילה.
מודל "עיר חכמה" קורם אט־אט עור וגידים, ופרויקט התחבורה הירוקה, אשר יושלם בעוד כשנה וחצי לערך, יהיה עדות ראשונה לחזונה של העיר.
אזור התעשייה של אשדוד לובש אופי חדש עם יחס מתחשב לערכי סביבה.
בצפונה של רצועת החוף נבנה נמל ים נוסף ומתחם המרינה ישודרג עם השלמת הבנייה במתחם היבשתי הסמוך.
שלוש קריות חדשות מתוכננות בעיר – קריית היי־טק והקריה האקדמית בדרום העיר וקריית הספורט בצפון העיר. לידם, אזורי מגורים חדשים.
כ"עיר חכמה" אשדוד מקדמת חינוך טכנולוגי, חדשנות וקידום תכניות המותאמות למאה ה־21.
כך גם תכניות המתאר של אשדוד אשר עברו התאמה לעולם המחר תוך שימת דגש על בנייה ירוקה וערכי סביבה

 

*****

המסלול,
מעגלי נגד כיוון השעון

*****

העיר אשדוד מחולקת לרבעים. בכל רובע מגורים באשדוד ישנם מבני מסחר, מבני חינוך ומבני ציבור משלו, וכן נושא ייחודי לשמות הרחובות (למשל, ברובע י"ג, שמות מלכי יהודה וישראל).
התכנון המקורי של העיר קבע כי אשדוד תחולק ל-17 רבעים מנהליים, ובמרכזה יוקם רובע מע"ר. כתוצאה מבניית רובע המע"ר באיחור, מרכז העיר התהווה בכמה רבעים והוא הורכב מרבעים א', ב' ו-ד', מכיוון שבהם נמצאו רוב מוסדות הציבור, החינוך והתרבות, והמרכזים המסחריים. עם השנים התנוונו רבעים אלה מחשיבותם, אז קמו מחדש מרכזי המסחר והתרבות ברובע הקריה אשר התבסס כרובע הראשי והמרכזי בעיר. החלוקה לרבעים באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה של עיריית אשדוד בעניינים הפנים-עירוניים וכן בנושא תוכניות-מתאר שונות. להבדיל מערים אחרות, רובעי אשדוד לא מחולקים בחלוקה פנימית לשכונות.
העיר מסודרת בצורת רשת, כשבין כל רובע ורובע מפרידות שדרות רחבות, ורוב הרבעים יוצרים צורה מרובעת. אשדוד התפתחה דרומה ולכן הרבעים החדשים ביותר הם בדרום העיר והוותיקים בצפונה. הרובע המאוכלס ביותר בעיר הוא רובע הקריה עם מעל ל-23,000 תושבים, מספר הגדול יותר, לשם השוואה, ממספר התושבים בעיר אריאל. הרובע היחיד שחסר בחלוקתה של אשדוד הוא רובע י"ד, מאחר ששטחו חולש על הדיונה הגדולה, אחת משמורות החול האחרונות שנשארו בארץ, ולכן בנייתו מוטלת בספק. החל מהעשור השני של המאה ה-21, מתבצעת ברובעי העיר הוותיקים התחדשות עירונית מסיבית

******

בהתאם למדיניות ראש העיר "התושב במרכז", עיריית אשדוד שמה לה למטרה לשפר ולפתח את השירותים הניתנים לתושביה. להגשמת מדיניות זו ומתוך רצון לאפשר נגישות לכתובת אחת בכל נושא ורעיון באיזור המגורים, הוקמו בשנת 2011 מינהלות הרבעים.
מינהל התפעול מהווה כתובת ישירה למתן שירות לתושב, לאיכות סביבתו ולמגוון פתרונות במענה לצרכיו. מרבית פעולותיו של המינהל מתבצעות בצורה רשתית בין הגופים המקצועיים ובין מינהלות הרבעים, תוך תיאום ותיעדוף העבודה למען התושבים.
במסגרת זו, מינהלות הרבעים שקופות לפניות התושבים למוקד העירוני ועוקבות אחר זמני הביצוע וטיבם. פעילותן מבוצעת תוך הפעלת מערך פעילים ותושבים בתוך הרבעים, וכמובן מזמינה תושבים נוספים להצטרף למערך ההתנדבות.
אתר מנהלות הרבעים המקור למידע אודות הרבעים בהם עברנו שיובא להלן.

מנהלות הרבעים

 

 

***** 

קטעי הדרך והמראות

******

קטע ראשון:

התחלה בקצה המזרחי
של רחוב האומן
באזור המלאכה של העיר
הנקרא קריית איתנים,
ירידה בשביל לאורך נחל לכיש,
הלאה מערבה עד מוצא לים
ועלייה לתצפית לתל יונה

*****

מבט מעל על שפך הנחל ותל יונה

קטע שביל נחל לכיש למול גשר בני ברית

קטע נחל לכיש מגשר "בני ברית" ועד לשפך הנחל לים ניזון נחל לכיש ממי תהום גבוהים, ולכן בשלושת הקילומטרים האחרונים שלו הנחל מלא מים כל ימות השנה, רוחבו מגיע בקטע זה כדי 20 מטרים. תופעה נוספת בנחל האופיינית לנחלי חוף היא: חדירתם של מי ים בנקודת המפגש של הנחל והים, הגורמת לעליית מליחות המים בנחל.
לנחל מתחברים מוצאי מערכת הניקוז שתפקידם לנקז את מי הגשמים לעבר הנחל בחורף, וכן דליפות מים ותקלות שונות כל ימות השנה.
מצפון לשפך הנחל משתרעים מתקני נמל אשדוד ואזור עורף הנמל. סמוך לנחל שוכן גם אזור התעשייה הכבדה. במשך שנים רבות סבל הנחל מזיהומים חוזרים ונשנים מתעשייה זו ומתקלות מכוני הביוב העירוניים, שקרסו מעומס התפתחותה המואצת של העיר. נגרמו מפגעים אקולוגיים לנחל ופגיעה באיכות הסביבה. בחורף 1992-1991 עלה נחל לכיש על גדותיו, הציף שכונות בעיר וגרם לנזקים כבדים. הייתה זו נקודת השפל שלאחריה הוחלט בעיר להתחיל ולתקן את ששובש. ב- 1996 החלה עיריית אשדוד בשיתוף גורמים ציבורים, ממשלתיים והתעשייה המקומית, לשקם את חלק הנחל הקרוב לים. במשרדי האיגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד וחבל יבנה הוקמה מנהלת ייעודית לפרויקט השיקום והקמת פארק לכיש- אשדוד. במסגרת פעולות השיקום הופסקה הזרמת השפכים לנחל, האפיק נוקה והגדה הדרומית של הנחל יוצבה וטופחה. זהו למעשה פארק לכיש – אשדוד (פל"א) – רצועת ירק צרה שהפכה לאתר בילוי ונופש, וריאה ירוקה לעיר אשדוד. איכות מי הנחל הלכה והשתפרה, אולם, גם לאחר פתיחתו של הפארק לציבור, יחלפו עוד כעשור וחצי עד שיגיעו לכדי טווח נגיעה לקריטריון הניקיון הדרוש לצורך קיום שיט בנחל. איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד- חבל יבנה, שליווה מקרוב את פעולות השיקום, ממשיך מזה שנים בניטור קבוע של מי הנחל, ומתן תמונת מצב עדכנית לפרנסי העיר על מצבו האקולוגי. מגוון הבדיקות הגדול מוכיח כי בחומש האחרון חל שיפור נוסף, המציב את נחל לכיש בשורת נחלי החוף הנקיים בארץ (וזאת על אף הקושי הגדול בהיעדר זרימת מים טבעית בנחל). לאור השיפור באיכות המים, יש לצפות כי בשנים הקרובות תתאפשר גם חזרת פעילות השיט בנחל לכיש.
המקור ולהרחבה ראו איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד חבל יבנה

קטע נחל לכיש למול אזור התעשיחה מעבר לגדה הצפונית

פארק לכיש

שפך נחל לכיש לים

הקצה הצפוני של טיילת החוף

****

מרומי תל יונה

גבעת יונה. הגבעה מתנשאת לגובה של 53 מטרים מעל פני הים ולה תצפית של 360 מעלות על הנמל, העיר ונחל לכיש. על פי המסורת המקומית הקדומה, במקום זה נפלט יונה הנביא מהים על ידי לוויתן. על הגבעה נמצא המגדלור של נמל אשדוד שיצא מכלל שימוש ולצדו מגדלי מים מקוּמה של העיר. מהגבעה ניתן לראות את הים התיכון, וקיימות בה מרפסות תצפית ומסעדה. ב-2012 התגלו במקום שרידים ארכאולוגיים המיוחסים לעיר הקדומה אשדוד-ים.

מבט אל השפך מגבעת תל יונה

מבט מזרחה וצפונה אל אזור התעשייה

*****

חלק שני

מתל יונה בתוך רובע א'

****

רובע א' – זה הרובע הראשון שהוקם ב-1957 בצפון מערב העיר. נתחם מצפון בשדרות בן גוריון, מדרום בשדרות יצחק הנשיא, ממזרח בשדרות הרצל וממערב ברחוב הטיילת וחוף הים. הרובע נושק לחופים: לידו, אורנים ומי עמי. משופע בשטחים ירוקים ובפארקים. רוב הבנייה ישנה, משנות ה-60-70. רחוב הדקל ברובע הוא הראשון בעיר בו יוחל פרויקט פינוי בינוי. מצב סוציו אקונומי 4. המרכז המסחרי בו ממוקם על רחוב רוגוזין ובו כ-170 חנויות.

הקצה הצפוני של רובע א'

המרכז המסחרי ברובע א'

מרכז המסחרי ברובע א'

***

רחוב הראשונים ברובע א'

הצד האחר של בתי רחוב הראשונים

בית הכנסת של קהילת יהודי מכנס במרוקו שהגיעה לאשדוד בסוף שנות ה-50'

בין רובע א' לרובע ד'

*****

חלק שלישי

דרך רובע ד'
לחוף הקשתות
והלאה למרינה

*****

רובע ד' הוקם בשנות ה–70 בחלקה המערבי של העיר. נתחם בכבישים ראשיים: שדרות משה דיין, שדרות יצחק הנשיא, שדרות ירושלים ושדרות הרצל. אוכלוסיית הרובע מכילה כ-33% עולים. ממוצע הגילאים בסביבות 40.

חוף הקשתות

****

המרינה הכחולה, היא מרינה הממוקמת דרומית לחוף "הקשתות", צפונית לחוף הנפרד, ומערבית לרובע מע"ר דרום. היא הוקמה ב-1995 עם הנחת אבן הפינה, ונחנכה ב-1998. המרינה מכילה כ-550 מקומות עגינה לספינות ויאכטות. סביב לה נבנה רובע המרינה אשר נחשב ליוקרתי ביותר בעיר.
צורתה של המרינה קרובה לעיגול פתוח של שוברי גלים, ובמרכזה רציף המתפצל בצורת המנורה. במקום קיים בית ספר למשיטי סירות ואופנועי ים, חנות לצלילה, דיג וגלישה, וכן שלוחה של בית הספר אורט ימי אשדוד. תלמידי כיתות ז' בעיר משתתפים בשיעורי חינוך ימי במרינה, בשיט אופטימיסטים וקיאקים.
המרינה אמורה להשתלב בטיילת החוף של אשדוד, ולפי התב"ע שלה, יוקמו בעורפה כ-1,000 יחידות דיור, שרובן כבר נבנו, מרכז מסחר ומתחם בתי מלון, יחד עם כיכר מרכזית שעתידה להכיל אגם מלאכותי גדול.

מבט מעל על המרינה וסביבתה

****

*****

חלק רביעי

מהמרינה לעבר רובע העיר

למול רובע העיר

*****

רובע העיר

****

מבט על רובע העיר

רובע הסיטי החל להיבנות בסוף שנות ה-90. גודלו כ-3756 מ"ר וגרים בו למעלה מ-23,000 תושבים (6,500 בתי אב) – המאוכלס ביותר בעיר. בשנת 2013 החל להיבנות חלקו של הרובע הקרוי מע"ר דרום. האוכלוסייה בסיטי הטרוגנית ומכילה 43% עולים חדשים, בעיקר מברית המועצות. ברובע מוסדות ציבור ושירותים כמעט לכל מטרה. גני ילדים, שלושה בתי ספר יסודיים כשאחד מהם ממלכתי דתי ובית ספר תיכון. בנוסף, קופות חולים ו-12 סניפי בנק שונים. חלקו המערבי של הרובע מאופיין בריכוז של עסקים ומשרדים, בו ממוקמים שני קניונים (הסיטי וסימול), מרכזים מסחריים, בניין העירייה בית יד לבנים, מונארט והמשכן לאומניות הבמה.

משכן אומנויות הבמה

****

****

****

****

****

*****

חלק חמישי

לאורך טיילת הספורט
למול רובע י"א ורובע ט"ו
עד הקצה
הדרום מערבי
של העיר
בחוף באר שבע

*****

רובע י"א הוקם בתחילת שנות ה-70 במערב העיר. נתחם מצפון בשדרות עובד בן עמי, מדרום בשדרות יצחק רבין, ממזרח בשדרות הרצל וממערב בשדרות משה דיין. הרחובות בו קרויים על שמם של נחלים והרים בארץ. הרחוב המרכזי ברובע קרוי על שם אגם כנרת. ממוקם על רצועת חוף ים מהיפים בארץ ובצמוד לו. לאורך שדרות משה דיין נמצאת טיילת החוף, ובה מתקני ספורט ומתקני ישיבה. האוכלוסייה הטרוגנית. בקו הראשון עד השלישי לים מצויים בתים צמודי קרקע (קומה אחת עד שלוש). יתר השכונה ומקו רחוב כנרת ומזרחה, בנויה במדורג בבנייה רוויה.

טיילת הספורט למול רובע י"א ורובע ט"ו

******

רובע ט"ו הוקם ב-1986 בחלקה הדרומי של אשדוד. נתחם על ידי ארבע שדרות ראשיות: שדרות תל חי, שדרות בני ברית, שדרות יצחק רבין ושדרות משה דיין (טיילת החוף). הבתים צמודי קרקע לצד בנייה רוויה. נושק לרצועת החוף הדרומית.

למול מצודת אשדוד ים

אשדוד ים הוא אתר ארכאולוגי הממוקם על חופה הדרומי של העיר אשדוד המודרנית. שרידים ארכאולוגיים מראים כי העיר אשדוד-ים נוסדה עוד בתקופת הברזל. השם אשדוד-ים נזכר לראשונה בלוח חמר הכתוב בכתב יתדות שנכתב על ידי סרגון השני ב-722 לפנה"ס, ובו ציין כי בעת מסעו לארץ ישראל הוא ביצר את הערים הפלשתיות אשדוד וגת וכן גם את העיראָסדוּדימוּ (בעברית: 'אשדוד-ים'). מאותה עת ועד לתקופה הביזנטית לא ידוע מה התרחש באשדוד-ים. במאה ה-4, גדלה והייתה לעיר מסחר אשר כונתה ביוונית אָזוֹטוֹס פאראליוֹס(בעברית: 'אשדוד-חוף'). במפת מידבא מופיע תרשים של העיר ובו היא מופיעה עם מזח ורציף, מדרגות שהוליכו לבתים וביניהן היו מזרקות, כנסיות ומבני ציבור רבים. בתקופה זו, אשדוד-ים עקפה בגודלה את אשדוד היבשתית, שהייתה בשלבי דעיכה. השרידים מהתקופה הזו נמצאו כ-2 קילומטרים מהאתר הנוכחי, אך לא נחפרו.
בין שתי הערים אשדוד ואשדוד-ים, היה קיים קשר של עיר יבשתית ועיר הנמל שלה, בדומה לקשרים בין הערים יבנה ויבנה-ים] במהלך המאה ה-7, נבנתה מצודה גדולה על גבי שרידי יישוב ביזנטי אשר כונתה בערבית קָלעה אל-מינָה (בעברית: 'מצודת הנמל'). היא הוקמה במטרה להגן על העיר מפני פלישת אוניות האימפריה הביזנטית. ב-1033 נפגעה המצודה ברעידת אדמה. לאחר מכן, במסע הצלב הראשון ב-1099, יושבה המצודה מחדש על ידי צלבנים, בוצרה ונקראה קָסטֶלוּם בֵּרוּאַר (בעברית: 'מבצר בֵּרוּאַר'). המצודה ננטשה סופית ב-1260, ונשמרה במצבה עד היום.
בינואר 2014 נפתחו לציבור שתי אחוזות קבר השייכות לבית הקברות של העיר אשדוד-ים מהמאה ה-4 עד המאה ה-6, בהן נקברו בני המעמד הגבוה מהתקופה הרומית ומהביזנטית שלמישור החוף הדרומי בארץ ישראל] בנובמבר 2017, חפירות ארכאולוגיות באתר אשדוד-ים חשפו רצפת פסיפס בת כ-1,500 שנים, אשר הייתה שייכת לכנסייה או מנזר גאורגי שפעל בעיר במהלך התקופה הביזנטית.

*****

חלק שישי

בציר הדרומי בין רובע ט"ו לרובע י"ז,
הלאה מזרחה בשולי העיר
מול הדיונות
בשולי רובע ט"ז ורובע י"ד ורובע י"ג
והלאה צפונה בשולי רובע י'
למול מרכז רפואי אסותא. 

*****

****

רובע י"ז הוקם ב-2002 בחלקה הדרומי ביותר של אשדוד ומהווה את גבול העיר עם המועצה האזורית באר טוביה. הבתים צמודי קרקע לצד בנייה רוויה. נושק לרצועת החוף הדרומית. שמות הרחובות הם של אבנים, ביניהם אבני החושן.  מלון "לאונרדו פלאז'ה" החדש משמש מוקד תיירות.  מרכז מסחרי – מרכז שוהם הכולל סופרמרקט. בחלק המערבי של הרובע ממוקמת טיילת החוף, הכוללת מתקני כושר, שבילי אופניים, שבילים עד המים ומקומות ישיבה.

מלון לאונרדו

****

חוף באר שבע

****

*****

רובע ט"ז הוקם ב-2007 בחלקה הדרום-מזרחי של אשדוד. מורכב ברובו המוחלט ממגדלי קומות ומעט קוטג'ים. שמות הרחובות הם של פירות. מורכב ברובו מזוגות צעירים. הרובע מוגדר – רובע בפיתוח. בחלק המערבי של הרובע ממוקמת טיילת החוף, הכוללת מתקני כושר, שבילי אופניים, שבילים עד המים ומקומות ישיבה.

שולי רובע ט"ז

******

רובע י"ג הוקם בתחילת שנות ה-90 במטרה לקלוט את העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים. הרחובות בו קרויים על שמות מלכי ישראל. 65% מהתושבים הינם עולים ממדינות חבר העמים ו-35% ותיקים. חתך סוציו-אקונומי ממוצע. מרכז מסחרי, פארקים וגנים ירוקים, הוסטל רותם לקשישים, מספר קופות חולים וקאנטרי קלאב – בהקמה.

למול רובע י"ג

****

*****

רובע י' הוקם בתחילת שנות ה-90 במטרה לקלוט את העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים. הרחובות ברובע קרויים על שמות נביאי ישראל. 65% מהתושבים הינם עולים ממדינות חבר העמים ו-35% ותיקים. חתך סוציו-אקונומי ממוצע.

 

הדרך בשולי הדיונות

דרום-מזרחית לאשדוד מתנשאת הדיונה הגדולה, שמורת טבע של חול, ואחת הבודדות שנותרו בארץ בשטח שבין חדרה לגדרה. גובה הדיונה 30 מטר, אורכה 350 מטר ואורך שיפועה 35 מטר. בדיונה ובחולות שסמוכים לה חיים עשרות צבאים, סמורים, תנים, שועלים, ארנבות וגם זוחלים כגון הכוח האפור, חרדון החולות, מדברית פסים, נחש כיפה ומטבעון מדבר. המקום משמש גם כאתר לטיולי ג'יפים ולסיורים לימודיים.

למול הדיונה הגדולה

****

למול בית חולים אסותא

בית החולים אסותא אשדוד ע"ש סמסון נפתח במלואו בנובמבר 2017, והנו בית החולים הציבורי החדש הראשון שהוקם בישראל לאחר כ-40 שנה. בית החולים נבנה בעקבות הסכם שחתמה ב-2011 ממשלת ישראל עם אסותא אשדוד, בבעלות אסותא מרכזים רפואיים, בדבר הקמה, מימון, תפעול ואחזקה של בית חולים ציבורי חדש באשדוד. בית החולים משרת כחצי מיליון איש, תושבי העיר אשדוד והסביבה, חברי כל קופות החולים. בית החולים עובד בשיתוף פעולה מלא עם עיריית אשדוד וגורמי הרווחה, זהו בית החולים הציבורי היחיד בישראל הממוגן בהיקף נרחב. קמפוס אסותא אשדוד מתפרס על פני 70 דונם, מתוכם כ-70 אלף מ"ר שטח בנוי וכולל: מבנה אשפוז מרכזי בן תשע קומות, שתיים מהן תת קרקעיות; מבנה מכונים ומרפאות בן שבע קומות; מעבדות מחקר; פארק ירוק; מגרשי חנייה; שטחי מסחר לרווחת המבקרים והעובדים.

****

חלק שביעי,

צפונה בין רובע ט' ורובע ח'
והלאה בין רובע ז' ורובע ח',
בשולי מתקן התעשייה האוורית אלתא,
הלאה לרובע ג'
ומשם חציית בית העלמין של אשדוד
לשטחים החקלאים

****

רובע ט' הוקם בשנות ה-90 בכניסה הדרומית לעיר. נתחם על ידי שדרות מנחם בגין, שדרות משה סנה, שדרות אלטלנה ושדרות ירושלים. גודלו 764,958 מ"ר ושטחי הגן בו 74,340 מ"ר. האוכלוסייה הטרוגנית ומורכבת מעולים מחבר העמים, תושבים ותיקים ותושבים מהמגזר החרדי. מרכז מסחרי ובוא כ-70 חנויות מסחר. הבנייה במעטפת הרובע היא צמודת קרקע כאשר בלב הרובע יש בנייה רוויה. מצידו הדרומי של  הרובע ממוקם מתחם תחנת הרכבת ובסמוך מתחם "ביג אופנה" וכן פארק הדיונה הגדולה. שתי אנדרטאות: האנדרטה המצרית ואנדרטה לזכר לוחמי גבעתי "עד הלום".

שולי רובע ט'

*****

רובע ח' נמנה על הרבעים הוותיקים באשדוד. ממוקם בצד המזרחי של העיר. נתחם על ידי כבישים ראשיים: שדרות ירושלים, אלטלנה, מנחם בגין ושדרות בני ברית. קיים משנות ה-60, לכן הבנייה מאוד ישנה ויש אפשרות טובה לשדרג את הרובע על ידי פרויקטים מיוחדים כגון: תמ"א 38 ופינוי בינוי (במספר בניינים כבר החל פרויקט תמ"א 38). האוכלוסייה הטרוגנית ומורכבת מתושבים ותיקים לצד צעירים. החתך  הסוציו-אקונומי של מרבית התושבים הוא מתחת לממוצע. האוכלוסייה מכילה מגזרים שונים: דתיים, חילונים, חרדים ועולים חדשים. שני מרכזי חנויות גדולים ובתוכם שני סופרמרקטים ומאות חנויות.

מרכזון ברובע ח'

****

רובע ו' נמנה על הרבעים הוותיקים באשדוד. ממוקם בצד המזרחי של העיר. נתחם על ידי הכבישים ראשיים: שדרות ירושלים, הרב לוין, שד'בני ברית ושדרות יצחק הנשיא. קיים משנות ה-60, לכן הבנייה מאוד ישנה ויש אפשרות טובה לשדרג את הרובע על ידי פרויקטים מיוחדים כגון: תמ"א 38 ופינוי בינוי (במספר בניינים כבר החל פרויקט תמ"א 38). האוכלוסייה הטרוגנית ומורכבת מתושבים ותיקים לצד צעירים. החתך הסוציו-אקונומי של מרבית התושבים הוא מתחת לממוצע. האוכלוסייה מכילה מגזרים שונים: דתיים, חילונים, חרדים ועולים חדשים.

פינת רובע ו'

****

****

רובע ז' הרובע החרדי, הוקם בשנות ה- 90, ברובע זה מתגוררת אוכלוסייה שומרת תורה ומצוות ומתאפיינת בקהילות שונות ומגוונות אשר מונה כ- 24,000 תושבים. הרובע ממוקם דרומית לעיר ומתחבר לכבישים הראשיים: שד' יצחק הנשיא, שד' הרב לוין, שד' ירושלים, שד' משה סנה, ורח' שמעון בן שטח. ברובע ממוקמים 6 מרכזים מסחריים ב- 5 רחובות ראשיים. ברובע ממוקמים כ- 70 בתי כנסת, בכל נוסחאות התפילה, ובחלקם מפוארים ביותר ואשר משמשים את התושבים לתורה ולתפילה בכל שעות היממה איש איש וקהילתו וצרכיו.  במרכז רובע ז' ממוקם "השטיבלעך" – ואשר ניתן למצוא בו מניני תפילה 24 שעות ביממה ובו מתקיימים כמה מנייני תפילה בו זמנית לקהל הרחב מתושבי העיר ומחוצה לו, אשר שואב לתוכו אלפי מתפללים ביום.  צפונית לרובע ממוקם מפעל "אלתא" תעשיה אווירית לישראל. כמו"כ ברובע קיימים – בתי דין ובית הוראה לדיני ממונות – "הישר והטוב" ובית הוראה– "חוקת ומשפט". ברובע קיימים 13 פארקים וטיילת משה סנה. ברובע קיים בית "רפואה ותרופה" הפועל מכניסת החג / שבת ועד יציאתו, הנותן שרותי רפואה ע"י רופא שאינו יהודי. ברובע ממוקמים גמחי"ם רבים לפי צרכי האוכלוסייה בחלקם ניתן להשאיל מוצרים שונים ללא עלות, ובחלקם מקיימים חלוקת מוצרי מזון וביגוד למשפחות נזקקות ומעוטי יכולות, ולמשפחות ברוכות ילדים.

****

*****

רובע ג' נמנה על הרבעים הוותיקים באשדוד ובו למעלה מ-23,000 תושבים. זהו הרובע הגדול ביותר בעיר מבחינת כמות תושבים. הרובע נמצא בכניסה הצפונית לעיר ממזרח – כאשר תוחמים אותו שדרות בני ברית ממערב, יצחק הנשיא מדרום, ומשה סנה ממזרח. במרכז הרובע מרכז מסחרי ובו כ-40 חנויות, סופר מרקטים ועוד. רוב הבנייה ברובע ישנה יחסית, מלפני שנות ה-80, ורובה עם פוטנציאל גדול להיכלל לשדרוג במסגרת תמ"א 38 ו\או פינוי בינוי (חלק כבר החלו). ברובע קיימות שכונות יחסית חדשות – כמו שכונת לב הרובע, שכונת יד איתמר, והבניינים ברחוב הרב אלקלעאי.  אוכלוסיית הרובע הטרוגנית ומורכבת מתושבים ותיקים לצד צעירים. החתך הסוציו-אקונומי של מרבית התושבים הוא מתחת לממוצע. חצי מהאוכלוסייה הינה חרדית והחצי השני חילונית, לא מעט עולים חדשים בפרט מרוסיה ואתיופיה.

רובע ג'

****

****

חלק שמיני

בשטחים החקלאיים
ממזרח לקריית חלוצים,
הלאה לעבר  נחל לכיש,
מערבה לאורך הדרך
הצמודה לציר הנחל
וחזרה לנקודת ההתחלה 

*****

בין שיחי החוחובה

*****

****

מעבר בנחל לכיש

נחל לכיש הוא נחל אכזב ברובו, וזורמים בו בעיקר מי שיטפונות. אורכו הוא כ 70 ק"מ ואגן היקוותו משתרע על 1,020 קמ"ר. הנחל מתחיל את דרכו במורדות המערביים של הרי חברון.  אגן הניקוז של הנחל מורכב מארבע יחידות נוף אורכיות הנחצות ע"י נחל לכיש ויובליו והן מורדות ההר, גבעות שפלת יהודה, מישור החוף הצפוני ורצועת החול. נחל לכיש נשפך לים בחוף אשדוד בין הנמל ואזור התעשיה בצפון ובין השטח העיר. אל אגנו של נחל לכיש מתנקזים שני ערוצים גדולים נחל אלה ונחל גוברין.

****

****

*****

סוף דבר

טיול רכיבה מעניין זה נמשך שלוש ושלוש רבעי שעות,
מתוכן במשך שעה עצרנו
בעיקר לצורכי חציית כבישים וצילום
וגם להפסקת אוכל קצרה

*****

התרשמתי ממבנה העיר,
מיופי חופיה,
מהשטחים הפתוחים הרבים בה
וגם מניקיונה

****

טיול זה מצטרף לסדרת הטיולים הקודמים
בעיר ובשוליה ובקרבתה והם:

* צפון מישור פלשת, בין רבדים ובין פאתי אשדוד, אוקטובר 2018,
* ערב במורד נחל לכיש וחוף אשדוד אוגוסט 2018,
* צפון מערב שדות פלשת: עד הלום, תל אשדוד, בית דארס ורכס עזריקם יוני 2017,
* בין ביצרון וגן יבנה ומוצא נחל לכיש בחוף אשדוד – נובמבר 2015,
* סובב ביצרון, בין עד הלום ובין ראם (מסמיה) – נובמבר 2015.

 

******

תודה לשרון
על הסכמתו

לצאת איתי להסתובב
ברחבי העיר

ולהכיר לי אותה