ערב במורד נחל לכיש וחוף אשדוד15 באוגוסט 2018

קובץ GPX להורדה מרחק: 36.5 ק"מ טיפוס-מצטבר: 200 מטר גלריית תמונות גלריית מפות

 

לסיבוב זה יצאנו בשעת ערב טרם השקיעה ביום שלישי (14/8/2018). היינו שלושה: חיים רובינצ'יק, עמית פינקלשטיין ואני.

 

בטיול זה בקשנו להתמקד במראות חוף הים בזמן שקיעה. ידענו מראש שבשני קטעי המסלול, הראשון והאחרון, הרכיבה תהייה מנהלתית מהירה ללא עצירות. כך היה.

 

המסלול מעגלי,
התחלה וסיום במושב ביצרון

****

****

 

חלק ממסלול זה חופף או קרוב לקטעי טיולים קודמים באזור שתועדו  והם:
צפון מערב שדות פלשת: עד הלום, תל אשדוד, בית דארס ורכס עזריקם – יוני 2017
מבצרון סביב גן יבנה לרכס עזריקם והלאה סביב ש.ת. חצור – אפריל 2017
בין ביצרון וגן יבנה ומוצא נחל לכיש בחוף אשדוד – נובמבר 2015
סובב ביצרון, בין עד הלום ובין ראם (מסמיה) – נובמבר 2015

****

רכיבה מנהלתית מהירה

קטע ראשון באור
מביצרון דרך גן דרום
לגשר עד הלום

קטע אחרון בחושך
מגשר עד הלום
דרך גן יבנה לביצרון

*****

גשר עד הלום

הגשר הממלוכי מעל נחל לכיש, היום גשר עד הלום

גשר עד הלום הוא גשר על נחל לכיש  החוצה את כביש 4 ליד אשדוד, 35 ק"מ דרומית מתל אביב, סמוך למחלף אשדוד דרום של ימינו. זהו המקום הצפוני ביותר שאליו הגיע הצבא המצרי שפלש לארץ ישראל במלחמת העצמאות. לאחר התנגשותו בצה"ל נעצר בגשר, ומכאן שמו "עד הלום".
הגשר נבנה בסוף המאה ה-19 בידי השלטון העות'מאני מעל אפיק ואדי סוכריר שחצה את דרך יפו-עזה בקטע בין יִבְּנה למג'דל (כיום, אשקלון). הוא נבנה על יסודותיו של גשר מהתקופה הממלוכית והתקופה הרומית, כשלושה קילומטרים צפונית לעיירה איסדוד, ונקרא ג'סר איסדוד.

פילבוקס (עמדת שמירה) שנבנה בתקופת המנדט להגן על גשר מסילת הרזל מעל נחל לכיש

*****

על הקרבות באזור גשר עד הלום בימי מלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העצמאות ראה בתיעוד צפון מערב שדות פלשת: עד הלום, תל אשדוד, בית דארס ורכס עזריקם וגם מבצרון סביב גן יבנה לרכס עזריקם והלאה סביב ש.ת. חצור

נחל לכיש

נחל לכיש הוא נחל אכזב ברובו, וזורמים בו בעיקר מי שיטפונות. אורכו הוא כ 70 ק"מ ואגן היקוותו משתרע על 1,020 קמ"ר. הנחל מתחיל את דרכו במורדות המערביים של הרי חברון.  אגן הניקוז של הנחל מורכב מארבע יחידות נוף אורכיות הנחצות ע"י נחל לכיש ויובליו והן מורדות ההר, גבעות שפלת יהודה, מישור החוף הצפוני ורצועת החול. נחל לכיש נשפך לים בחוף אשדוד בין הנמל ואזור התעשיה בצפון ובין השטח העיר. אל אגנו של נחל לכיש מתנקזים שני ערוצים גדולים נחל אלה ונחל גוברין.

אגן הניקוז של נחל לכיש

****

נחל גוברין שראשיתו בהדום הר חברון באזור תרקומיא ואליו מתחבר נַחַל פּוֹל שראשיתו בגבעות מצפון למרישה והמתנקז אל נַחַל גַּת; נַחַל מָרֵאשָׁה ואליו מתנקז נחל שחריה; נחל יואב שראשיתו בגבעות מדרום מזרח לקריית גת המתחבר לנחל דגנים באזור נגבה. נחל גוברין מתחבר אל נחל לכיש ליד מושב משואות יצחק. השני,נחל האלה הוא מנקז את מורדות הר חברון, הדום ההר חברון, גבעות השפלה ומישור חוף פלשת עד הים.

*****

נחל האלה שקרוי על שם עמק האלה בתחומו הוא עובר. אורכו של הנחל הוא כ-50 ק"מ ותחילתו  ממערב לקו פרשת המים במספר יובלים המנקזים את אזור בית אומר וחלחול בין גוש עציון וחברון המתחברים מצפון מערב לעיירות נובא וחרס. מנקודת המעבר בין ההר לשפלה זורם הנחל בכיוון כללי צפון-מערב, דרך עמק האלה מעט ממערב לקיבוץ נתיב הל"ה מתחברים אליו  נחל עציונה ונחל סנסן המנקזים את המורדות הצפון מערביים של הרי חברון מגוש עציון, ביתר עילית, חוסן וצור הדסה. בסמוך לתל עזקה מתחבר אליו נחל חכליל המנקז את אזור גבעות נחושה תל עזקה ובאזור שדות מיכה מתחבר אליו נחל מיכה; ממזרח לתל צפית מתחבר אליו נחל לוזית המנקז את רמת אבישור וגבעות לוזית שאליו הצטרף נחל בלען היורד מכיוון בית ניר; וממערב לתל צפית מתנקז אליו נחל צפיתה; במישור החוף ממערב לכביש 6 ומסילת הברזל מתנקז אליו נחל ברקוס. בהמשך דרכו עובר הנחל מעט מצפון לקריית מלאכי ומדרום לבסיס חצור ובסמוך למאגר חצור מתחבר אליו נחל ברקאי המנקז את אזור גבעות חרובית וכפר מנחם והמישור בין חפץ חיים וצומת ראם. . יובליו  העיקריים הנוספים מצפון לדרום הם נַחַל דִּכְרִין שראשיתו בגבעות ממזרח לבית ניר;נחל עוזרר שראשיתו בגבעות מדרום לבית ניר; נחל האלה ונחל ברקאי מתנקזים אליו בקרבת גשר "עד הלום".

*****

מאזור כביש אשדוד-אשקלון זורם נחל לכיש במרזבה לכיוון צפון, כשממערב לו חולות אשדוד. לאחר כ-5 ק"מ, בחלקו האחרון של הנחל, יוצר הנחל "ברך" גדולה, שבה משתנה מהלכו של הנחל. מגשר עד הלום ועד ניר גלים זורם הנחל בכיוון דרום-צפון. מניר גלים ועד חוף הים זורם הנחל בכיוון כללי מערבה. הקטע המזרחי מהווה הנחל גבול שיפוט של העיר ואילו הקטע הצפוני מהווה גבול השטח הבנוי של העיר, ומצפון לו משתרע אזור התעשייה. קטע זה של הערוץ הוא גם הגבול בין חולות אשדוד בדרום לחולות יבנה שמצפונו. 

נחל לכיש וסביבתו בשלהי המאה ה-19

נחל לכיש וסביבתו בשנות ה-40'

ערוץ נחל לכיש

קטע נחל לכיש מגשר עד הלום עד השפך

מבט על על קטע נחל לכיש

לצד הדרך לאורך נחל לכיש

שילוב של כותנה ותעשיה

****

ערוץ נחל לכיש בפל"א

מגשר "בני ברית" ועד לשפך הנחל לים ניזון נחל לכיש ממי תהום גבוהים, ולכן בשלושת הקילומטרים האחרונים שלו הנחל מלא מים כל ימות השנה, רוחבו מגיע בקטע זה כדי 20 מטרים. תופעה נוספת בנחל האופיינית לנחלי חוף היא: חדירתם של מי ים בנקודת המפגש של הנחל והים, הגורמת לעליית מליחות המים בנחל.
לנחל מתחברים מוצאי מערכת הניקוז שתפקידם לנקז את מי הגשמים לעבר הנחל בחורף, וכן דליפות מים ותקלות שונות כל ימות השנה.
מצפון לשפך הנחל משתרעים מתקני נמל אשדוד ואזור עורף הנמל. סמוך לנחל שוכן גם אזור התעשייה הכבדה. במשך שנים רבות סבל הנחל מזיהומים חוזרים ונשנים מתעשייה זו ומתקלות מכוני הביוב העירוניים, שקרסו מעומס התפתחותה המואצת של העיר. נגרמו מפגעים אקולוגיים לנחל ופגיעה באיכות הסביבה. בחורף 1992-1991 עלה נחל לכיש על גדותיו, הציף שכונות בעיר וגרם לנזקים כבדים. הייתה זו נקודת השפל שלאחריה הוחלט בעיר להתחיל ולתקן את ששובש. ב- 1996 החלה עיריית אשדוד בשיתוף גורמים ציבורים, ממשלתיים והתעשייה המקומית, לשקם את חלק הנחל הקרוב לים. במשרדי האיגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד וחבל יבנה הוקמה מנהלת ייעודית לפרויקט השיקום והקמת פארק לכיש- אשדוד. במסגרת פעולות השיקום הופסקה הזרמת השפכים לנחל, האפיק נוקה והגדה הדרומית של הנחל יוצבה וטופחה. זהו למעשה פארק לכיש – אשדוד (פל"א) – רצועת ירק צרה שהפכה לאתר בילוי ונופש, וריאה ירוקה לעיר אשדוד. איכות מי הנחל הלכה והשתפרה, אולם, גם לאחר פתיחתו של הפארק לציבור, יחלפו עוד כעשור וחצי עד שיגיעו לכדי טווח נגיעה לקריטריון הניקיון הדרוש לצורך קיום שיט בנחל. איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד- חבל יבנה, שליווה מקרוב את פעולות השיקום, ממשיך מזה שנים בניטור קבוע של מי הנחל, ומתן תמונת מצב עדכנית לפרנסי העיר על מצבו האקולוגי. מגוון הבדיקות הגדול מוכיח כי בחומש האחרון חל שיפור נוסף, המציב את נחל לכיש בשורת נחלי החוף הנקיים בארץ (וזאת על אף הקושי הגדול בהיעדר זרימת מים טבעית בנחל). לאור השיפור באיכות המים, יש לצפות כי בשנים הקרובות תתאפשר גם חזרת פעילות השיט בנחל לכיש.
המקור ולהרחבה ראו איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד חבל יבנה

רומנטיקה במייטבה

מוצא נחל לכיש לים

מבט על על קטע המסלול הסמוך למוצא הנחל לים

****

***

****

***

****

העיר אשדוד

אשְׁדּוֹד היא עיר במחוז הדרום והשישית בגודל אוכלוסייתה בישראל. בשנת 2018, העיר מונה למעלה מרבע מליון נפש. הנוסדה כמועצה מקומית ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968. העיר שוכנת לחופו של הים התיכון במישור החוף הדרומי, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגן-יבנה. בשטחה זורם נחל לכיש.
אשדוד קרויה על שם אחת מחמש ערי פלשתים ששכנו באזור, מהערים העתיקות בארץ ישראל, ושמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית איסדוּד. עוד בראשית ימיה הייתה עיר נמל ואחד מסמליה המובהקים עד היום הוא נמל אשדוד, הגדול מבין שלושת נמלי המסחר הימיים של ישראל.
מאז הקמתה, אשדוד היא עיר קולטת עלייה שגם נבנתה על ידי עולים. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד תוכננה בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להצלחתה ולהתפתחותה כאחת הערים הגדולות בישראל.

התחום המוניציפאלי של אשדוד

בעיר אשדוד מתאפיינת בתכנון עיר הבנויה רבעים־רבעים. כל רובע נהנה מפונקציות סביבתיות המאפשרות לו תפעול עצמאי כאילו היה עיר קטנה, עם מוסדות חינוך ומרכזי תרבות, מרכז מסחרי ופארק עירוני, מוסדות ציבור ושירותים שונים לקהילה. מערכת הכבישים בעיר בנויה מכבישים עורקיים החוצים את העיר שתי וערב וחוצצים בין הרבעים. כבישי שירות פנימיים מחברים את הרבעים זה לזה ומייצרים עיר דינמית המאפשרת תנועה מהירה וחלקה ממקום למקום.
העיר אשדוד נותנת כבוד לים, משאב הטבע החשוב ביותר שלה, וכל תכניות הפיתוח החדשות יוצרות זיקה בין העיר לרצועת החוף. דגש נוסף הושם על אדריכלות, וכל מוסדות הציבור החדשים נושאים אופי ארכיטקטוני ייחודי כדוגמת המשכן לאומנויות הבמה, מוזיאון מונארט לאומנויות, בית האומנים על שם אריה קלנג, מרכז כיוונים לצעירים ועוד.

מבט על העיר אשדוד, 2018

ראשיתה של אשדוד במאה ה־17 לפני הספירה כעיר כנענית מבוצרת, בתל אשדוד של היום. עם פשיטת גויי הים וחורבן העיר, במאה ה־14 לפני הספירה, מתנחלים בה הפלישתים והופכים אותה לאחת מחמש הערים החשובות בממלכתם.
בתקופה הישראלית, 600-1200 לפני הספירה, הייתה אשדוד בחלקו של שבט
יהודה, אשר לא הצליח לכובשה מידי הפלישתים, ושמה מופיע לראשונה במקרא בספר יהושע. עם בנייתה וביצורה, הייתה העיר לבירתה המפוארת של ארץ פלשת עד שנכבשה על ידי עוזיהו בתחילת המאה השמינית לפני הספירה. בתקופה זו הוקמה מצודת תל מור לרגלי שפך נחל לכיש, ועם מסע הכיבוש של סרגון השני נכבשה העיר ונהרסה כליל.
בתקופה הבבלית והפרסית העיר נבניתה מחדש, ועם שיבת ציון, בימי עזרא ונחמיה, התקיים בה יישוב יהודי בשטח ממלכת יהודה.
בתחילת המאה הרביעית נכנעה העיר למסעי הכיבוש של אלכסנדר מוקדון ומעתה נקראת העיר "אזוטוס".
בכל התקופה ההלניסטית עברה אשדוד משלטון יוון לממלכת החשמונאים עד לכיבוש הרומי, שהרס כליל את העיר. מתקופה זו ועד לכיבוש הארץ על ידי התורכים וכינון האימפריה העותומנית, לא ידוע דבר על אשדוד. התורכים ייסדו את "איסדוד", כפר ערבי גדול ואת "אל סוכריר", ישוב ששימש כתחנה למעבר סחורות.
בתקופה הבריטית הופכה "איסדוד" לעיר חשובה על דרך הים ולידה נבנית תחנת הרכבת המשרתת את קו לוד־עזה־מצרים.
בתקופת מאבק הישוב והכרזת העצמאות, נהדף הצבא המצרי מגבולה הדרומי של אשדוד על ידי פיצוץ גשר עד־הלום, והישוב הערבי "איסדוד" נינטש ונהרס.

****

מיקום העיירה אסדוד שהתקיימה עד מלחמת העצמאות

מרחב העיר אשדוד בימיה הראשונים של המדינה

לאחר הקמת המדינה, ערב מבצע "קדש", שלח ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, מכתב לעובד בן עמי, שהיה באותם הימים ראש עיריית נתניה, ובו כתב: "עשה בשביל הדרום, כפי שעשית בשביל הצפון".
רעיון הקמתה של אשדוד נתקל בקשיים לא מעטים, וכשהסתיים מבצע "קדש", התקבלה הצעתו של בן עמי – להקים נמל בקרבת עיר שיש לה תשתית כלכלית.
לצורך כך הוקמה החברה לפיתוח אשדוד. במאי 1956 קיבלו המייסדים, קבוצת בוני ערים, אישור מהממשלה לתכנית ונחתם חוזה בין המדינה לחברה, ובו נמסר שטח של 24,000 דונם תמורת התחייבות לתכנן את העיר על כל פרטיה ולבצע בה את עבודות הפיתוח.

*****

25 בנובמבר 1956 וא יום הולדתה של אשדוד. תחילת דרכה ב־22 משפחות עולים ממרוקו שהגיעו באישון לילה, בחורף חשוך וקר, והמשכה בגידול מרשים באוכלוסיית העיר עד שתריסר שנים בלבד לאחר הולדתה הוכרזה אשדוד לעיר. אשדוד הייתה עיירת עולים שבכל שנותיה קלטה עולים, וכיום מונה אוכלוסייתה למעלה מרבע מיליון נפש, מ־99 קהילות שונות המדברות בלפחות 20 לשונות. העיר, שנבנתה על ידי עולים, הצליחה ליצור אינטגרציה חברתית של עיר ישראלית, תוך שהיא משמרת את תרבות המקור ובונה זהות חדשה וייחודית לרעיון הישראליות.

מרחב העיר אשדוד בראשית שנות ה-50' טרם הקמת העיר

*****

פני העתיד – על פי עיריית אשדוד, העיר נושאת עיניה אל האופק, למחוזות חדשים ומאתגרים. תכניות העיר רבות ומגוונות והן נועדו למצב את אשדוד כאחת הערים המובילות בישראל. לוח השנה עמוס באירועי תרבות, בכל תחום וסגנון, ואולמות התרבות המפוארים של העיר מארחים מאות אלפי איש בשנה.
טיילת הים המתוכננת לאורך רצועת החוף תשמש פלטפורמה לאטרקציות תיירותיות, מרחבי פעילות ובידור ותשתית מלונאית.
בית החולים החדש מציג תפיסת שירות חדשה בתחום הבריאות, בית חולים עם הפנים לקהילה.
מודל "עיר חכמה" קורם אט־אט עור וגידים, ופרויקט התחבורה הירוקה, אשר יושלם בעוד כשנה וחצי לערך, יהיה עדות ראשונה לחזונה של העיר.
אזור התעשייה של אשדוד לובש אופי חדש עם יחס מתחשב לערכי סביבה.
בצפונה של רצועת החוף נבנה נמל ים נוסף ומתחם המרינה ישודרג עם השלמת הבנייה במתחם היבשתי הסמוך.
שלוש קריות חדשות מתוכננות בעיר – קריית היי־טק והקריה האקדמית בדרום העיר וקריית הספורט בצפון העיר. לידם, אזורי מגורים חדשים.
כ"עיר חכמה" אשדוד מקדמת חינוך טכנולוגי, חדשנות וקידום תכניות המותאמות למאה ה־21.
כך גם תכניות המתאר של אשדוד אשר עברו התאמה לעולם המחר תוך שימת דגש על בנייה ירוקה וערכי סביבה

חוף אשדוד

המסלול לאורך החוף מהשפך עד פארק אשדוד ים

מבט על המסלול לאורך החוף

****

****

****

פארק אשדוד ים

מבט על פארק אשדוד והמרינה

****

***

הירידה לאשדוד ים

מצודת אשדוד ים

****

אשדוד ים הוא אתר ארכאולוגי הממוקם על חופה הדרומי של העיר אשדוד המודרנית. שרידים ארכאולוגיים מראים כי העיר אשדוד-ים נוסדה עוד בתקופת הברזל. השם אשדוד-ים נזכר לראשונה בלוח חמר הכתוב בכתב יתדות שנכתב על ידי סרגון השני ב-722 לפנה"ס, ובו ציין כי בעת מסעו לארץ ישראל הוא ביצר את הערים הפלשתיות אשדוד וגת וכן גם את העיראָסדוּדימוּ (בעברית: 'אשדוד-ים'). מאותה עת ועד לתקופה הביזנטית לא ידוע מה התרחש באשדוד-ים. במאה ה-4, גדלה והייתה לעיר מסחר אשר כונתה ביוונית אָזוֹטוֹס פאראליוֹס(בעברית: 'אשדוד-חוף'). במפת מידבא מופיע תרשים של העיר ובו היא מופיעה עם מזח ורציף, מדרגות שהוליכו לבתים וביניהן היו מזרקות, כנסיות ומבני ציבור רבים. בתקופה זו, אשדוד-ים עקפה בגודלה את אשדוד היבשתית, שהייתה בשלבי דעיכה. השרידים מהתקופה הזו נמצאו כ-2 קילומטרים מהאתר הנוכחי, אך לא נחפרו.
בין שתי הערים אשדוד ואשדוד-ים, היה קיים קשר של עיר יבשתית ועיר הנמל שלה, בדומה לקשרים בין הערים יבנה ויבנה-ים] במהלך המאה ה-7, נבנתה מצודה גדולה על גבי שרידי יישוב ביזנטי אשר כונתה בערבית קָלעה אל-מינָה (בעברית: 'מצודת הנמל'). היא הוקמה במטרה להגן על העיר מפני פלישת אוניות האימפריה הביזנטית. ב-1033 נפגעה המצודה ברעידת אדמה. לאחר מכן, במסע הצלב הראשון ב-1099, יושבה המצודה מחדש על ידי צלבנים, בוצרה ונקראה קָסטֶלוּם בֵּרוּאַר (בעברית: 'מבצר בֵּרוּאַר'). המצודה ננטשה סופית ב-1260, ונשמרה במצבה עד היום.
בינואר 2014 נפתחו לציבור שתי אחוזות קבר השייכות לבית הקברות של העיר אשדוד-ים מהמאה ה-4 עד המאה ה-6, בהן נקברו בני המעמד הגבוה מהתקופה הרומית ומהביזנטית שלמישור החוף הדרומי בארץ ישראל] בנובמבר 2017, חפירות ארכאולוגיות באתר אשדוד-ים חשפו רצפת פסיפס בת כ-1,500 שנים, אשר הייתה שייכת לכנסייה או מנזר גאורגי שפעל בעיר במהלך התקופה הביזנטית.
מקור

****

דקות האור האחרונות

המיצדית

****

מעטפת דרומית של העיר

קטע המסלול ברבעים שבדרום העיר

רובע ט"ו

העיר אשדוד מחולקת לרבעים. בכל רובע מגורים באשדוד ישנם מבני מסחר, מבני חינוך ומבני ציבור משלו, וכן נושא ייחודי לשמות הרחובות (למשל, ברובע י"ג, שמות מלכי יהודה וישראל).
התכנון המקורי של העיר קבע כי אשדוד תחולק ל-17 רבעים מנהליים, ובמרכזה יוקם רובע מע"ר. כתוצאה מבניית רובע המע"ר באיחור, מרכז העיר התהווה בכמה רבעים והוא הורכב מרבעים א', ב' ו-ד', מכיוון שבהם נמצאו רוב מוסדות הציבור, החינוך והתרבות, והמרכזים המסחריים. עם השנים התנוונו רבעים אלה מחשיבותם, אז קמו מחדש מרכזי המסחר והתרבות ברובע הקריה אשר התבסס כרובע הראשי והמרכזי בעיר. החלוקה לרבעים באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה של עיריית אשדוד בעניינים הפנים-עירוניים וכן בנושא תוכניות-מתאר שונות. להבדיל מערים אחרות, רובעי אשדוד לא מחולקים בחלוקה פנימית לשכונות.
העיר מסודרת בצורת רשת, כשבין כל רובע ורובע מפרידות שדרות רחבות, ורוב הרבעים יוצרים צורה מרובעת. אשדוד התפתחה דרומה ולכן הרבעים החדשים ביותר הם בדרום העיר והוותיקים בצפונה. הרובע המאוכלס ביותר בעיר הוא רובע הקריה עם מעל ל-23,000 תושבים, מספר הגדול יותר, לשם השוואה, ממספר התושבים בעיר אריאל. הרובע היחיד שחסר בחלוקתה של אשדוד הוא רובע י"ד, מאחר ששטחו חולש על הדיונה הגדולה, אחת משמורות החול האחרונות שנשארו בארץ, ולכן בנייתו מוטלת בספק. החל מהעשור השני של המאה ה-21, מתבצעת ברובעי העיר הוותיקים התחדשות עירונית מסיבית
מקור והרחבה

****

בית חולים אסותא

בית החולים אסותא אשדוד ע"ש סמסון נפתח במלואו בנובמבר 2017, והנו בית החולים הציבורי החדש הראשון שהוקם בישראל לאחר כ-40 שנה. בית החולים נבנה בעקבות הסכם שחתמה ב-2011 ממשלת ישראל עם אסותא אשדוד, בבעלות אסותא מרכזים רפואיים, בדבר הקמה, מימון, תפעול ואחזקה של בית חולים ציבורי חדש באשדוד. בית החולים משרת כחצי מיליון איש, תושבי העיר אשדוד והסביבה, חברי כל קופות החולים. בית החולים עובד בשיתוף פעולה מלא עם עיריית אשדוד וגורמי הרווחה, זהו בית החולים הציבורי היחיד בישראל הממוגן בהיקף נרחב. קמפוס אסותא אשדוד מתפרס על פני 70 דונם, מתוכם כ-70 אלף מ"ר שטח בנוי וכולל: מבנה אשפוז מרכזי בן תשע קומות, שתיים מהן תת קרקעיות; מבנה מכונים ומרפאות בן שבע קומות; מעבדות מחקר; פארק ירוק; מגרשי חנייה; שטחי מסחר לרווחת המבקרים והעובדים.

*****

סוף דבר

טיול קיץ זה
נמשך שלוש וחצי שעות,

מרביתן רכיבה.
העצירות היו קצרות
ונמשכו כ-20 דקות

*****

מזג אוויר היה נפלא,
לא חם במיוחד

אבל לח מאוד מאוד

*****

מראות החוף
בזמן שקיעה היו מופלאים

****

בסיור זה עברנו
רק במעטפת העיר,

לאורך פארק לכיש,
לכל אורך החוף,
ובקצה הדרומי של העיר

****

למדנו מעט על העיר היפה הזאת
שלמצער יש בה חלקים עזובים ומוזנחים,
כמו דרך לאורך נחל לכיש

*****

עוד נחזור לטייל בתוך העיר
על מנת להכיר אותה יותר.

*****

טיול שכזה בשעות הערב
מתאים בכל עונה
מומלץ ביותר

******

תודה לחיים רובינצ'יק 
שהוביל והסביר