בשטחים הפתוחים הצמודים לשכונות צפון תל אביב, לאורך החוף וגדת הירקון19 במאי 2019

קובץ GPX להורדה מרחק: 32 ק"מ טיפוס-מצטבר: 180 מטר גלריית תמונות גלריית מפות

 

 

בשעות הבוקר המוקדמות ביום שבת (18/5/2019) מיכאל סופר ואני יצאנו לטיול דיווש במסלול המוצג למטה שעבר בשטחים הפתוחים הסמוכים לשכונות הצפוניות של תל אביב, בטיילת החוף, מעט בצפון העיר ולאורך גדת הירקון.

מפת מסלול הטיול

*****

מסלול הסיור חופף/דומה/סמוך למסלולי טיולים קודמים
*בריאה הירוקה הצפונית של מטרופולין המרכז, אוקטובר 2018
* זירת קרבות צליחת הירקון במלחמת העולם הראשונה, אוגוסט 2018
* "בין הזמנים" בפארק הירקון, אוגוסט 2018
* ערב קיץ תל אביבי, יולי 2018
* צפון-מזרח תל אביב שמעבר לירקון, יולי 2018
* מטרופולין תל אביב בדרום מערב השרון, יוני 2018
* צפון תל אביב – פארק הירקון, השכונות, החוף, הנמל והרחובות, ספטמבר 2016

בתיעוד טיולים אלה ניתן למצוא רקע גיאוגרפי על האזור
וכן מידע על שכונות צפון תל אביב, נמל תל אביב,
שדה דב, תחנת רידנג, המערכה במלחמת העולם הראשונה ועוד

האזור היישובי,
צפון מרכז
מטרופולין תל אביב

*****

האזור הגאוגרפי,
משני צדדי נחל הירקון,

בדרום השרון,
בצפון מישור החוף המרכזי

****

 

קטעי המסלול, המקומות והמראות

*****

קטע ראשון

****

התחלה שכונת ישגב
(צמודה לשיכון דן)

שכונת ישגב

מזרחה לאורך הגדה הצפונית
של הירקון סביב
אזור התעשייה עבר הירקון (שיכון דן),

אזור התעשייה עבר הירקון (שיכון דן)

בין הפרדסים מזרחה לעבר כביש 4,

צמוד לכביש 4 וברקע אם המושבות בפתח תקווה

צפונה ומערבה
בשטחים החקלאיים
על גבעות החול האדום
מדרום לכביש 5,

****

****

****

****

חציית דרך הרצליה (כביש משה סנה),

מערבה בין בית העלמין קריית שאול והכפר הירוק,

בית העלמין קריית שאול הוא בית קברות בצפון תל אביב. בית העלמין שוכן בסמוך לשכונת קריית שאול שעל שמה הוא קרוי, מערבית לדרך משה סנה ודרומית לכפר הירוק. גבולותיו הצפוני והמערבי הם גבול תחום השיפוט של תל אביב עם רמת השרון. שטחו של בית העלמין 320 דונם, ונטמנו בו כ-86,000 נפטרים. בצדו המזרחי של בית העלמין נמצא בית עלמין צבאי גדול ובית עלמין שומרוני קטן.
ראשיתו של בית העלמין ב-1943, אז העלה יו"ר המועצה הדתית של תל אביב, דוד צבי פנקס, את הצורך במציאת אדמות לקבורה, בשל החשש שבבית הקברות נחלת יצחק לא יוותרו מספיק מקומות. יו"ר ועד החברה קדישא, זלמן מייזל, פתח במשא ומתן לרכישת הקרקעות, וההליך הושלם ב-1949. בשנים הראשונות חל עיכוב בפעילות בית העלמין, עקב התנגדותו שלאגף התכנון במשרד הפנים, אך בסופו של דבר התאפשר המשך פעילותו.

בית הקברות נמצא בתחום שיפוט העיר תל אביב

על שער הכניסה לבית העלמין עדיין מתנוסס שלט לאמור "בית העלמין המרכזי", אך בשל התמעטות מקומות הקבורה במקום נחנך ב-1991 בית העלמין ירקון, בסמוך לפתח תקווה, וזה ירש את מקומו של בית העלמין קריית שאול כבית הקברות המרכזי של גוש דן. בבית העלמין קריית שאול עדיין נקברים נפטרים, אך הוא מוגדר על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"בית עלמין סגור", המאפשר גביית דמי קבורה.
בדומה לבתי קברות אחרים בישראל, גם בבית הקברות קריית שאול הוקמו אנדרטאות לזכר קורבנות השואה. מתחת לחלק מהן נטמנו אפר ועצמות שהובאו ממחנות ההשמדה. באנדרטאות: אנדרטאות ליהודי בריסק, בוקובינה, מינסק וקרקוב. במקום גם חלקה בה נטמנו "חסידי אומות העולם" ונרצחים בפעולות טרור, ובסמוך לשער הכניסה לבית הקברות קבורים חמישה מהנרצחים בטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. במקום גם קבר אחים לשרידי גופות הנספים בהפלת מטוס אל על בשמי בולגריה ב-1955.
ב-1999 נוספו בבית העלמין חלקות של קבורה רוויה בצידו הצפון-מערבי של האתר. במקום הוקם מבנה בן שלוש קומות שצורתו כשל פירמידה מדורגת, ובין קומותיה מקשרים כבש משופע וגרם מדרגות. קומות המבנה מחולקות לאולמות קבורה מוצלים, ופירים שבהם צמחייה מחדירים אליהן אור שמש. הקבורה מתבצעת ב"כוכים" כדוגמת "קברות הסנהדרין", וניתן לרכוש במקום "אחוזות משפחתיות".
מקור
בצדו הצפון מזרחי של בית הקברות נמצא בית הקברות הצבאי קריית שאול שהוא אתר הקבורה הצבאי השני בגודלו בישראל במספר החללים הקבורים בו – למעלה מ-3,000. הוא משמש כבית הקברות הצבאי העיקרי למטרופולין תל אביב. בית הקברות הוקם לאחר מלחמת העצמאות, כאשר בבית הקברות האזרחי החדש קריית שאול שבצפון תל אביב הוקצה מתחם נרחב לקבורת חללי צה"ל. הקבורה בו החלה בשנת 1951. בשנים שלאחר מכן הועברו אליו ארונותיהם של כארבעים מהרוגי מלחמת העצמאות (מרבית חללי מלחמת העצמאות מתל אביב ובנותיה נקברו בחלקות הצבאיות בבית הקברות נחלת יצחק).
בית הקברות שוכן בשטח דמוי טרפז בפינתו הצפון-מזרחית של מתחם בית הקברות קריית שאול, וגדר מפרידה בינו לבית בית הקברות האזרחי. הוא משתרע על פני שטח כולל של כ-45דונם, שחלקו המזרחי הוא מישור ויתרתו היא מדרון מתון המשתפל ממזרח למערב. שער הכניסה הראשי לאתר מצוי בפינתו הדרום-מזרחית. בקרבת שער הכניסה ממוקמת רחבת טקס גדולה. בבית הקברות עשרים חלקות קבורה, שהחדשות שבהן ממוקמות בחלקו הצפוני. אחת מהחלקות (מס' 7) מיועדת לקבורת חללי משטרת ישראל. כמקובל בבתי הקברות הצבאיים בישראל משופע שטח האתר בעצים וצמחים. בשל גודלו של בית הקברות ומיקומו המרכזי נערך בו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל טקס אזכרה רב משתתפים. על פי מסורת שהתגבשה מיוצגת הממשלה בטקס בבית קברות זה על ידי שר הביטחון.
מקור 

מערבה בשדות באבוס המזרחי
עד מחלף גלילות מזרח בנתיבי איילון (כביש 20)

 

בשדות באבוס מזרחי

****

****

*****

*****

קטע שני

*****

חציית נתיבי איילון במעבר תחתי,

*****

דרומה לעבר מערות אפיקה (אתר ארכיאולוגי  תל ברוך),

****

מיקום אתר מערות אפקה

מערות אפקה נקרא גם אתר תל ברוך הן ריכוז של מערות קבורה שומרוניות עתיקות, שנחצבו בסלע הכורכר בצמוד ממערב לנתיבי איילון, צפונית לשכונת רמת אביב ג', ודרומית-מזרחית לאתר פי גלילות. אתר המערות התגלה ב-1951 בעת עבודות הקמת מסילת החוף, ונחקר על ידי הארכאולוג יעקב קפלן. המקום נחקר שוב במסגרת חפירות הצלה ב-1989 עם סלילת נתיבי איילון. במקום יש גם ריכוז מרשים של גאופיטים, בין היתר אירוס הארגמן, כלנית מצויה, סתוונית היורה, עירית גדולה, צבעונים, חרציות ואחרים. האתר נמצא על גבולן של תל אביב ורמת השרון, והוא מאויים על ידי תוכניות בנייה מזה שנים רבות.
במקום שכן אתר קבורה שומרוני ששימש את ח'ירבת על עורה, אתר ארכאולוגי מהתקופה הרומית והביזנטית השוכן בסמוך לכפר הירוק, כ-200 מטרים מזרח לנתיבי איילון. בית הקברות היה פעיל החל במאה ה-2, אך בעיקר מהמאה ה-4 ועד תחילת המאה ה-6. השימוש במקום פסק עם כישלון מרד השומרונים בשנת 529. יש הסבורים כי המקום שימש לקבורת נוצרים.
בחפירה הראשונות התגלו שבע מערות. בכל אחת מהן מוליכות מדרגות אל חצר שלאורך קירותיה נחצבו ספסלי ישיבה. מהחצר מוביל פתח אל אולם הקבורה העשוי מכוכים שבהם הונחו ארונות הקבורה. בקברים נמצאו ממצאים רבים הכוללים כלים שונים ומטבעות מהמאה ה-4 ומהמאה ה-5. עוד נמצאו במקום אבנים ששימשו לחסימת פתחי הגישה אל הקברים וקמע מארד שעליו פסוקים בכתב שומרוני.
החפירות שנערכו ב-1989 חשפו שמונה מערות נוספות ובהן נרות, סירים וכלים נוספים, טבעות, ריכוז של מאה מטבעות וממצאים רבים נוספים. ממצא ייחודי הוא מטבע מקיסריה הרומית מהמאה ה-3 אשר שימש כתליון. במקום תעלות שנועדו לגלילת האבנים שחסמו את פתחי הכניסה לקברים. עוד התגלה במקום בור ובו עצמות בהמות וחמורים, ונראה שזהו שריד לנוהג קדום לקבור בהמות בית בסמוך לבית קברות לבני אדם. מקור וגם אתר 94, מפה 69, רשות העתיקות

****

****

דרומה ומערבה בשולי שכונות אפקה ורמת אביב ג' ,

מול קצה רמת אביב ג'

מערבה בשטח הפתוח מדרום לפי גלילות,

שטח זה עומד בפנייה כלייה

השטח הפתוח במסלול הנמצא בתחום רמת השרון שבשנים הקרוב יבנה ויעלם

חציית כביש החוף בגשר עלי,

*****

מתחם המכללות,

*****

בריכת החורף,

*****

מיקום ביצת החורף

****

נחל ובריכת חורף נאמן (נקראים גם בריכת המכללות/בריכת לוינסקי/ בריכת התיכונט ובעבר גם בורק ליל) הם ערוץ זרימה, בית גידול לח ובריכת חורף הנמצאים בשקע שנוצר בין רכס הכורכרהראשון והשני בגבולה הצפוני של תל אביב. בעבר הייתה בשקע ביצה אשר היוותה מוקד משיכה לבעלי חיים אך גם גורם למחלת המלריה.
הנחל ובריכת החורף נמצאים ממערב לדרך נמיר, ממזרח לרחוב 2040, מדרום לרחוב יוניצמן ומצפון לרחוב שושנה פרסיץ, בגבולה הצפוני של תל אביב.

****

בעבר השתרעה במקום ביצה אשר נקראה "בירכת ליל". ככול הנראה פירוש השם הוא בריכת הלילה, אפשרות אחרת היא שמדובר בשיבוש של השם בירכת ג'ליל, על שם הכפר ששכן לידה. בתעתיק השם לאנגלית במפת הקרן לחקר ארץ ישראל נכתב, ככול הנראה בטעות, Burak Leil והבריטים המשיכו להשתמש בשם זה גם במלחמת העולם הראשונה ולאחריה.
אורכה של הבריכה היה 800 מטר, רוחבה 180 מטר ועומקה 30 סמ'. הבריכה הייתה מלאה מדי חורף עד לחודשי הקיץ.

ביצת החורף כפי שסומנה בשנות ה-70' של המאה ה-19 בחולות בין ג'ליל בצפון ושיח מוניס בדרום

במלחמת העולם הראשונה הייתה הביצה מוקד למלריה והצבא הבריטי אשר קו החזית שלו עבר בסמוך לביצה השתדל לייבשה על ידי שאיבת המים, גם בתקופת המנדט המשיכו בשאיבת המים על מנת למנוע היווצרות מוקד המלריה. באותה תקופה הוערך שטח הביצה ב-1,800 דונם, במקביל, מי התהום הגבוהים אפשרו חפירת בארות ועיבוד הקרקע בקיץ.

מיקום בריכת החורף שאינו מסומן כבר במפה מתקופת המנדט טרם הקמת המדינה

לאחר קום המדינה נקרא האזור על שם שכונת תל ברוך הסמוכה, ובהמשך נקראה הבריכה "בריכת רמת אביב". עם השנים נבנו ממערב לאזור שכונת מגדלי נאמן וממזרח קמפוס המכללות ועל שמם נקרא האזור כיום, במהלך בניית מגדלי נאמן נפגע השטח קשות מהבחינה האקולוגית.
כיום הוסדר ערוץ הזרימה והשקע מנוקז על ידי מוביל תת-קרקעי לחוף הצוק, אף על פי שבתהליך נפגעו החי והצומח הטבעיים עדיין משמר האזור שמצפון למכללת לוינסקי צמחייה אופיינית לבתי גידול לחים.
עקב בניית קמפוס המכללות ומגדלי נאמן מחולק השטח כיום לשניים, חלקו הצפוני הוא בעיקרו ערוץ הזרימה ואחו לח ובחלקו הדרומי בריכת חורף מלאכותית (בריכת סמינר לוינסקי)
בשנת 2000 נעשה על ידי עיריית תל אביב ניסיון לא מוצלח להקים בצמוד למכללה בריכת חורף מלאכותית, אשר נכשל, לאחר מכן בשנת 2013 נחפרה על ידי עיריית תל אביב בריכת חורף מלאכותית גדולה יותר בדרומו של השקע אשר משמשת כפרק טבע עירוני ואתר לימודי לתלמידי מוסדות החינוך הקרובים.
מרבית בתי הגידול הלחים במישור החוף הושמדו עקב הפיתוח המואץ. בריכת נאמן והנחל שלצידה יוצרים מגוון בתי הגידול לחים ומאפשרים קיום צמחים ובעלי חיים חובבי לחות ומים, בסקר הטבע שערכה עריית תל אביב הוגדר האזור "תא שטח בעל איכויות נדירות".

****

בין הצמחים נמצאים צמחים אנדמיים למישור החוף של ארץ ישראל בן חיטה שרוני, תורמוס ארצישראלי ודרדר הקורים, ארכובית ארץ ישראלית האנדמית לארץ וסביבתה והצמחים הנדירים בוציץ סוככני, אגמון שרוע ונענעת הכדורים.
מהזוחלים מצויים באתר כ-30 מינים, מהם שלושה מינים שעתידם בסכנה: שנונית השפלה, מחרוזן האוכפים ונחושית נחשונית. מהעופות מצויים באתר כשלושים מינים והאתר מהווה נקודת עצירה למינים נודדים. מדו החיים אותרו בעבר במקום כל חמשת המינים הקיימים במישור החוף
עתידו של המקום נתון במאבק במסגרת המאבק על עתידו של חוף הים, רכס הכורכר ושטח החולות בצפונה של תל אביב (תוכנית מתאר תא/3700), בעבר תוכננו בשטח דרך רחבה לכל אורכו של השטח ושטחי מגורים, כיום מבקשים המתנגדים לנהלו כשמורת טבע עירונית.
מקור, הרחבה והפניות

*****

****

דרומה לעבר חוף תל ברוך

****

*****

קטע שלישי

דרומה בטיילת מעל ולאורך חוף תל ברוך,

הלאה בשולי שדה דב ומתחם רידינג,

למול שפך הירקון,

לעבר נמל תל אביב,

מעלה גן העצמאות

******

*****

גשר שפך הירקון

****

*****

מבט על החוף מפסגת רכס הכורכר בגן העצמאות

*****

קטע רביעי

מגן עצמאות לכיכר אתרים,

****

לאורך שדרות בן גוריון

*****

רחוב ארלזורוב אתר בנייה

כיכר רבין לעבר הצפון החדש,

שכונת בבלי

וחציית החיבור בין נחל איילון והירקון

****

******

קטע רביעי ואחרון

****

לאורך הגדה הדרומית של הירקון,

למול מפל שבע טחנות,

מזרחה בשביל הירקון החדש של רמת גן

שני קטעי שביל האופניים ברמת גן שסללתם כמעט הסתיימה

מול מועדון כדורת דשא ובית הצנחן,

גדר מועדון כדורת דשא

עץ השקמה בחצר של "בית האמן אהרון כהנא" (מוזיאון כהנא),

הלאה לעבר האנדרטה לציון צליחה הירקון במלחמת העולם הראשונה,

קטע שביל האופניים החדש ברמת גן

הלאה לאורך גדת הירקון,

****

מעבר על גשר המכבייה

מבט מזרחה מעל גשר המכבייה

ומזרחה לאורך הגדה הצפונית

וחזרה לנקודת ההתחלה בשכונת ישגב

******

סוף דבר

טיול קיץ מענג בלב המטרופולין

נהניתי לרכוב בשטחים הפתוחים
וגם בטיילת ההומה רוכבים והולכים לאורך חוף הים

תמיד יש מה לראות ומה ללמוד

גם בפעם זו למדתי והתחדשתי דרכים שטרם דיוושתי,

הכרתי את אתר הארכאולוגי של מערות אפקה,
ואת אתר בריכת החורף,

עליתי לרכס הכורכר בגן העצמאות
אחרי עשרות רבות שנים של הייתי שם,

התענגתי על מראה שדרות בן גוריון,

למדתי שהתחלו עבודות לסלילת הקו הסגול של הרכבת הקלה בתל אביב,

רכבנו על שביל האופניים על גדת דרום הירקון
בתחום רמת גן שנסלל לאחרונה.

*******

הרכיבה בחברת מיכאל סופר,
כמו תמיד, נעמה לי
ובמיוחד על החידושים שהראה לי.