צפון-מזרח תל אביב שמעבר לירקון8 ביולי 2018

קובץ GPX להורדה מרחק: 21 ק"מ טיפוס-מצטבר: 165 מטר גלריית תמונות גלריית מפות

 

לסיור-דיווש זה יצאנו ביום שישי (6/7/2018). הפעם היינו רק שניים, מיכאל סופר ואני. סיור זה היה המשך לסיור שבצענו באזור זה שבוע קודם: מטרופולין תל אביב בדרום מערב השרון.

 

 

בעקבות תיעוד טיול הקודם, משה הרפז (גאוגרף, מתכנן ועמית לעבודה בעבר) הפנה אותי למאמר "העשור הראשון להתפתחות שכונות תל אביב שמעבר לירקון, 1947 –1958. לאחר קריאת מאמר זה, התעוררה אצלי הסקרנות. ביקשתי להעמיק ללמוד על אזור זה של תל אביב

 

ההיבט הגיאוגרפי:
חלק זה של תל אביב נמצא בדרום השרון.

*****

אזור זה של תל אביב רובו וכולו בנוי. מרבית האזור כולל חול אדום וטיט בעיקר במקומות הנמוכים וגבעות חול גירית מכורכר משולבת עם חול אדום ושניהם מתקופת הפלייסוטקן.

הגיאולוגיה של האזור

 

אזור זה של תל אביב נקרא היום רובע 2. האזור התחום בין כביש 4 במזרח, ערוץ הירקון בדרום, נתיבי איילון במערב וכביש 5 בצפון.

******

*****

******

את האזור חוצה כביש עורקי ואורכי הכולל את דרך פנחס רוזן ודרך משה סנה שבעבר נקרא דרך הרצליה (כביש 482)

****

דרך הרצליה (כביש 482) נסללה על חלק מתוואי הדרך העתיקה המחברת בין יפו ובין שכם.

*****

אזור זה לא היה שיך לעיר תל אביב עד הקמת המדינה.

תחום העיר תל אביב עד הקמת המדינה

האזור נבנה בעשור הראשון של המדינה.

******

בתקופת המנדט באזור זה לא היו יישובי קבע ובו נמצאו בדואים.

מסלול הטיול על רקע מפה משנת 1944

******

בזמן מלחמת העולם הראשונה היווה האזור שדה מערכה במסגרת התייצבות קו העוג'ות בשלהי 1917 וראשית שנת 1918.

האזור כשדה מערכה בזמן מלחמת העולם הראשונה, המפה באדיבות ערן תירוש, יו"ר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל

 

 

מיכאל סופר נענה להצעה לקיים סיור עומק באזור בו הוא מתגורר מאז ילדותו בראשית שנות ה-50.

 

המסלול

*****

******

* התחלה: שכונת ישגב
* אזור תעשייה עבר הירקון
* שכונת רמת החייל
* גן סעדיה שושני
* גבעת תיכון עירוני י"ד
* שיכון דן 
* שכונת רביבים 
* דרך דבורה הנביאה

****

* שכונת נווה שרת
* שכונת צהלה
* שכונת המשתלה
* שכונת גני צהלה
* שכונת נווה משכן
* חציית דרך משה סנה
* קריית שאול
* שכונת נווה גן
* שכונת תל ברוך
* חציית דרך קרו קיימת
* שכונת אפקה
* מעוז אביב
* הדר יוסף
* יד המעביר
* חציית דרך פנחס רוזן
* סיום: שכונת ישגב

*****

*****

קטעי המסלול המקומות, המראות

שכונת ישגב
אזור תעשייה עבר הירקון
* שכונת רמת החייל
* גן סעדיה שושני

*****

שכונת ישגב

*****

ישגב היא שכונה בתל אביב, הגובלת באזור תעשייה עבר הירקון מדרום וממזרח, בשכונת רמת החייל מצפון ובשיכון דן ממערב. השכונה נוסדה בשנת 1952 על ידי ארגון עובדי המדינה, ונקראה תחילה "שיכון ישגב" ראשי התיבות של שמות ארבעת המייסדים יפרח, שניר, גילרמן, בוכוייץ.
הבתים היו משותפים – שתי קומות ושמונה דירות לבלוק – והם מצויים ברחובות הרוגי המלכות, עולי הגרדום וניסן.

****

****

*****

מסביב לשיכון ישגב היו כמה שיכונים קטנים נוספים: מצפון "מעונות" – רחובות נמירובר, ליפא, לויטה, מדרום "סלע" – רחובות הגולן, ניסן, רוזוב, ממערב "יוגוסלבים"- רחובות הגולן, טובים, גולי אריתריאה, ו"שנחאי" – רחובות הגולן, הרוגי המלכות, גולי קניה; בכולם בתים דו-משפחתיים חד קומתיים.

******

שיכון עולים סלע- מיזם הבנייה הראשון של חברת השיכון סלע מיסודה של ההסתדרות העובדים הלאומית בגבולות המוניציפלים של העיר כיום, נבנה כבר ב-1950 ונקרא שיכון העולים סלע ליד הדר יוסף. למעשה, השם מקורו בטעות ושיכון זה  נמצא למעשה בתפר שבין רמת החי"ל ושיכון עובדי המדינה ישג"ב, באזור הרחובות רוזוב, הגולן וניסן כהן.
שני עקרונות הנחו את סלע עם הקמתה: הראשון, עזרה לעולים חדשים ללא בדיקת השתייכותם המפלגתית. והשני, מסירת יחידת הדיור לבעלותו הבלעדית של המשתכן, בלי הגבלות וללא כל מרות מפלגתית.
במקום נבנו שמונים יחידות דיור (בגודל של חדר וחצי כל אחת) בארבעים בתים דו משפחתיים. חברת תכן טיפלה באדריכלות ובהנדסה והקבלנים המבצעים היו פרוכטר פרוסק ושות'. גודלם הקטן של הבתים, המגרשים הגדולים וצרכי המתיישבים הביאו לתוספות בנייה במהלך השנים. בשכונה מתגוררת ציפי לבני, שרת החוץ לשעבר ובתו של 
איתן לבני. לוחם אצ"ל, מראשי תנועת החירות וח"כ מטעם הליכוד.
המקור: והרחבות  Tlv.100.net

*****

מעונות פרוגרסיבים שורת בתים דו משפחתים שנבנו בשנות החמישים עבור חברי המפלגה הפרוגרסיבית (שהפכה מאוחר יותר לליברלים העצמאיים) , בחלקה המערבי של שכונת ישג"ב, סביב רחוב קרפל ליפא. בסוף שנות הארבעים ובמהלך שנות החמישים' היוו הפרוגרסיבים כוח משמעותי במרכז המפה הפוליטית וראשי העיר מהמחנה האזרחי נתמכו על ידם.
המקור 

****

שיכון עולי סין (שיכון שנחאי)- קבוצת בתים דו משפחתים צנועים אשר הפכה במהלך השנים לשכונת וילות יוקרתית מדרום לשכונת ישג"ב ובקרבת שיכון דןנבנתה בראשיתה ע"י עולים אשכנזים יוצאי העיר שנגחאי (סין), כמו גם מספר עולים יוצאי הודו. ראשיתה של הקהילה היהודית בעיר בבני משפחות ששון וכדורי אשר היגרו מעירק עוד במאה התשעה עשרה, אך הקהילה גדלה באופן ניכר עם הגעתם של עולים ממוצא אשכנזי, בעקבות המהפכה הרוסית וארועים נוספים בברית המועצות שלפני מלחמת העולם השניה.
המקור והרחבות אתר  tlv100.net

****

בשנים האחרונות מקובל לקרוא לכל המכלול הזה "שכונת ישגב". בשנת 1964 הוקם במרכז השכונה בית הספר היסודי ישגב. עד אז למדו הילדים בבית הספר דן הסמוך (היום תיכון עירוני י"ד).

החורשה המרכזית בשכונת ישג"ב

בשולי חורשה זו, ברחוב הגולן 5 בחפירה ארכאולוגית האתר שנקרא בטעות ח' הדרה נמצאו שרידי קירות וחלקי מבנים מהתקופה הביזנטית. בשל הפרעות מאוחרות ומצב השתמרות ירוד טיבם של המבנים איננו ברור. בנוסף נמצאו שתי גתות, אף הן מהתקופה הביזנטית. הממצא הקרמי באתר כולל חרסים מן התקופות הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הצלבנית והממלוכית שנמצאו על גבעה ברכס כורכר (גודלו המשוער 500×500 מ'). כמו כן נמצאו אבני שחיקה מבזלת. סמוך לאתר נמצאו מספר מערות קבורה מהתקופה הביזנטית הקשורות לאתר, ובהן מערת הקברים משיכון דן (אתר 11 במפה זו). במערות נמצאו פריטים שומרוניים המעידים, לדעת החוקרים, שהמתיישבים באתר בתקופה הביזנטית היו שומרונים.
המקור: אתר 17 מפה 71 סקר ארכאולוגי לישראל

המרכז מסחרי של שכונת ישגב

****

****

אחד המבנים הראשונים בשכונת ישגב, ברחוב אורי ניסן

אזור תעשיה עבר הירקון
היום נקרא
אזור רמת החייל

******

אזור תעשייה עבר הירקון (מכונה גם אזור תעשייה רמת החייל) שוכן בצפון תל אביב, בין נחל הירקון וחלקו המזרחי של פארק הירקון מדרום וממזרח לקריית עתידים מצפון ושכונות רמת החייל וישגב ממערב. מאז שנות ה-50' המקום התפתח תחילה כאזור מוסכי רכב (בין היתר מוסך הרכב המרכזי של יצרנית הרכב האיטלקית פיאט שכבר אינו נמצא באזור), תעשייה זעירה וגם מפעלי טקסטיל, מתכת, בטון, מאפיה וכדומה. אך לקראת סוף המאה ה-20 הפך למתחם חברות היי-טק, כהמשך לקריית עתידים שמצפון לו.  מלבד פעילויות היי-טק באתר זה קיים קלאסטר cluster של פעילויות בענפי השידור והבידור. בנוסף באזור שפע מסעדות ובתי קפה. באזור זה  נבנה במתחם משכנו החדש של בית החולים אסותא, והוא החל לפעול ב-12 במאי 2009.

****

*****

*****

****

***

****

שני הרחובות הראשיים של המתחם הם רחוב ראול ולנברג ורחוב הברזל, ובמקום מפגשם ניצב פסלו של ראול ולנברג. בשנים האחרונות הפך המתחם, בנוסף להיותו מתחם חברות היי-טק, לאזור בילויים מועדף בקרב רבים מתל אביב ומחוצה לה. קומות הקרקע של מבני משרדים רבים במתחם מאכלסות כיום מסעדות, פאבים, בתי קפה ושטחי מסחר אחרים. בכך מזכיר האזור את מתחם ההיי-טק של הרצליה פיתוח.
באזור ממוקמים "אולפני מימד" וכן מטות השידור של זכייניות ערוץ 2 "רשת" ו"קשת". עוד שוכנות במקום תחנת רדיו תל אביב, מטה מרחב ירקון ותחנת תל אביב צפון של משטרת ישראלותחנת משנה של שירותי כבאות והצלה תל אביב-יפו
מקור

*****

מתחם מגדלי זי"ו

****

העתק 1:1 (מס' 25) של פסל "האדם החושב" (אוגוסט רודן) שנרכש על ידי על ידי איש העסקים הישראלי יהודה זיסאפל (מבעלי קבוצת רד-בינת) ומוצב בפתח אחד ממגדלי זי"ו (זיאספל וויטלגו) ברמת חיל בתל אביב.

****

****

****

***

*****

למול א.ת. קריית עתידיים

קריית עתידים היא מתחם חברות היי-טק בצפון מזרח תל אביב-יפו, ממזרח לשכונות רמת החייל ונווה שרת. המתחם הוקם בשנת 1972 כמיזם משותף של עיריית תל אביב ואוניברסיטת תל אביב, והוגדר על ידי מקימיו כמתחם ל"תעשיות עתירות מדע" – מושג עברי שבמהלך השנים נדחק מפני המושג האנגלי "היי-טק". מרבית בנייני המתחם נמוכים יחסית, בני ארבע קומות ופחות. לקראת סוף המאה ה-20 נבנה במתחם מגדל משרדים, שבקומת הקרקע שלו נפתחו מסעדות אחדות לשירות עובדי המתחם ואורחיהם. במגדל 18 קומות וגובהו 76 מטר. בתחילת שנת 2011 הושלמה בצדו הצפוני של המתחם בנייתו של מגדל עתידים, מגדל משרדים בן 35 קומות המתנשא לגובה של 150 מטרים. אחת הדיירות הראשונות במתחם הייתה חברת "טכנולוגיה מתקדמת בע"מ", והיא עד היום הדייר הדומיננטי במתחם, כחלק מחברת נס טכנולוגיות. חברות נוספות במתחם: קומברס, ICQ,רד-בינת, אלווריון ובי אם סי.

רמת החייל
גן סעדיה שושני

*****

רמת החייל היא שכונה בצפון-מזרח תל אביב; אחת משכונות עבר הירקון. סמוך לשכונה ממוקם אזור תעשייה עבר הירקון, המהווה מרכז לחברות היי-טק שונות, ומכונה לעיתים גם הוא בשם "רמת החייל". שמה של השכונה ניתן לה להנצחת חיילי צה"ל שלחמו במלחמת העצמאות. גבולות השכונה הם רחוב דבורה הנביאה מצפון, רחוב משמר הירדן ממערב, רחוב ראול ולנברג ממזרח.

********

במשך שנים רבות הייתה מחלוקת סביב שם השכונה. רבים כתבו את שמה בטעות עם גרשיים ("רמת החי"ל"), מתוך הנחה שהשכונה נקראה על שם הבריגדה היהודית, שכונתה גם "חטיבה יהודית לוחמת", או בראשי תיבות – "חַיִ"ל". טעות זו אף התקבעה בשילוט רשמי של העירייה. בשנת 2010קבעה ועדת השמות של עיריית תל אביב-יפו, בעקבות בדיקה בארכיונים, כי השם הנכון הוא רמת החייל, ללא גרשיים.

*******

שכונת רמת החייל נוסדה לאחר מלחמת השחרור, בשנת 1949. השכונה נבנתה על ידי חברת "דיור למשוחררי מלחמה" עבור נכי מלחמת השחרור, משוחררי צה"ל. בתחילה, סרבה עיריית תל אביב-יפו לספח את השכונה לשטח שיפוטה המוניציפלי, אף על פי שהשכונות השכנות לה, צהלה ושיכון דן, נכללו בשטחה של תל אביב. עיריית רמת גן שביקשה לספח את רמת החייל לשטחה, דאגה לצורכי השכונה, סללה כבישים, סיפקה מים, אספה אשפה וכו'. לבסוף, הורה משרד הפנים לספח את השכונה לתל אביב. בשכונה לא היו שירותים בסיסיים, ולכן התושבים נאלצו להשיג את השירותים הבסיסיים בשכונות סמוכות. הילדים שהיו בגיל בית הספר הלכו לבתי הספר שבשיכון דן. תחנת טיפת חלב לא הייתה. העירייה הפנתה את התושבים לתחנת טיפת חלב במעברת יד המעביר (היום שכונת נווה שרת).
לשכונה היה ועד שדאג, לאחר מאבקים קשים, להשיג שירותים שונים כמו גן ילדים, בית ספר, צרכניה, ושירותי בריאות. בתחילת 1952 נפתחה במקום תחנת טיפת חלב. יותר מאוחר, נפתחה כיתת לימוד בצריף קטן ברח' ק"ם, שהתרחב לשני צריפים ובהמשך נבנה בית ספר רמת החייל. ב-1958 נפתח גן ילדים מעבר לרחוב מול בית הספר. לאחר מכן כבישים נסללו, אספקת המים והחשמל הוסדרו ותחבורה ציבורית הגיעה לשכונה. נפתח סניף של קופת חולים כללית. ברח' הראל הוקצה שטח מיוחד שייעודו היה אספקת מזון לציבור ונפתחה הצרכניה שתושבי השכונה קנו את המניות שלה. עם השנים הצרכניה הפכה לסופרמרקט שמשרת עד היום את התושבים. הודות לסעדיה שושני, שהיה ראש מחלקת הגינון בעירייה, זכתה השכונה לגן ציבורי שנקרא על שמו "גן שושני". גן זה אף זכה לאחר הקמתו בפרס על יופיו.

****

גן סעדיה שושני

סעדיה שושני היה איש ציבור מימי היישוב וראשית ימי מדינת ישראל. היה ממייסדי אגודת "מכבי יפו" מראשוני אנשי "ההגנה" בתל אביב, חבר המפקדה העליונה הארצית של ההגנה, ראש "הקבוצה היפואית", ראש ועדת "כופר היישוב", ממייסדי המשטרה העירונית בתל אביב בראשית ימי המנדט. שושני שימש כסגן ראש העיר תל אביב בעת כהונתו של חיים לבנון, בין השנים 1953 ל-1959. נוסף לכך שימש שושני בתקופה זו גם כמנהל מחלקת התיעול והביוב וכמנהל מחלקת הגנים של העירייה. בשנת 1966, לאחר 45 שנים כחבר מועצת עיריית תל אביב ו-12 שנים כיושב ראש איגוד הערים של גוש דן ונשיא ארגון תעשיית הדפוס בארץ, פרש סעדיה מפעילות ציבורית אינטנסיבית. הוא עבר לעסוק בעסקיו הפרטיים. שושני הוכתר בתואר "אזרח כבוד של העיר תל אביב". בשכונת רמת החייל נקרא גן ציבורי שנתרם על ידי עובדי מחלקת הגנים שעבדו תחתיו, על שמו.
מקור והרחבות 

מבט צפונה מגבעת גן סעדיה שושני

רמת החייל

הקצה הצפוני של רמת החייל לזכר ששה עשר מחברי ההגנה שנהרגו במלחמת העצמאות ליד מושב עטרות שליד ירושלים, כאשר נשלחו כתגבורת ליישובים עטרות ונווה יעקב, נתקלו במארב של ערבים ונהרגו.

קצה רמת החייל
גבעת עירוני י"ד
שיכון דן
מצפה דן

*****

בירידה מקצה הגבעה בו נמצא היום בית הספר התיכון עירוני י"ד

בית הספר התיכון העירוני י"ד

על פסגת רכס הכורכר עליו ניצב תיכון עירוני י"ד שנקרא תל נריה היה בזמן מלחמת העולם הראשונה, במערכה על סיני וארץ ישראל היה מוצב עות'מאני שנקרא ח'ירבת הדרה. מוצב זה קיבל את שמו מהשם הערבי של גשר עשר טחנות, גִ'סְר אֶל-הַדָּרה (גשר שאון המים), עליו עברה דרך יפו-שכם ההיסטורית. המוצב חלש על מעבר הירקון בעשר טחנות, ואפשר תצפית על הנחל עד מוצאו לים. המוצב היה חלק ממערבו של נדבך ההגנה שפרסו הטורקים בסוף 1917 מצפון לירקון, טרם צלח חיל המשלוח המצרי של הבריטים את הירקון והתייצבה הגזרה המערבית של קו שתי העוג'ות. לכן, מוצב זה היה גם אחד מהיעדים אותם כבש הכוח הבריטי בשני צליחותיו את הירקון.

******

בשלהי נובמבר  צלחה בריגאדת הרובאים הניו-זילנדית הרכובה (אחת מחטיבות דיביזיית אנז"ק) אליה הצטרפו יחידות חי"ר של דיביזיה 54. הניו-זילנדים צלחו בשפך, ואילו החי"ר חצו על-גבי סכר שבע טחנות (הסמוך לתל ג'רישה) ובגשר האבן בג'יסר הדרה. בשלהי דצמבר שנה זו צלחו שלושת חטיבות החי"ר הסקוטיות של דיביזיה 52 את הירקון על כך ניתן לקרוא בהרחבה בתיעוד מסע אל העבר לאורך גדות הירקון. נציין שממערב, בריגאדה 156 הניחה גשר בסביבה עליה יוקם בעתיד גשר הירקון (סמוך לגבעת היל) ואילו ממזרח לתל ג'רישה חצתה בריגאדה 155 את הירקון לא הרחק מהאנדרטה (עמוד הזיכרון) הממוקמת היום בפינת הרחוב אבא הלל סילבר ובן-גוריון (זה לא המקום המקורי של האנדרטה – היא הוזזה מעט ממקומה המקורי בעת הקמת איצטדיון רמת גן). בריגדה זו, בריגדה 155, תפסה את העמדה בח' הדרה.

 

גבעת תיכון עירוני י"ד תך נריה עליו נמצאה ח' הדרה

******

זירת הקרב בצליחת הירקון, המפה באדיבות ערן תירוש, יו"ר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל

 

מורד בלב שיכון דן

שיכון דן – גבולות השכונה הם רחוב פתחיה מרגנסבורג מצפון, רחוב פנחס רוזן (שהוא קטע מדרך משה סנה) ממערב, רחוב משמר הירדן ממזרח ומדרום-מזרח ורחוב ראול ולנברג מדרום. השכונה שוכנת בסמוך לשכונות ישגב, נאות אפקה, צהלה, רמת החייל, רביבים, הדר יוסף ואזור תעשייה עבר הירקון. למרבית מרחובות השכונה ניתנו שמות של נוסעים יהודים שביקרו בארץ ישראל ותיעדו בכתב את מסעם. כמו בנימין מטודלה, אלדד הדני, אליהו מפרארה, "תבואות הארץ", "אבן ספיר", שמואל רומאנלי, יצחק חילו, פתחיה מרגנסבורג, משה באסולה. רחובות נוספים, אחד קרוי על שם רב ישראל אשכנזי, ואחר קרוי על שם מקובל מהמאה ה-15, יוסף דלה ריינה. מרבית הבתים בשכונה הם בתים פרטיים עם גינה, או בתים נמוכים בני שתיים-שלוש קומות, ומיעוטם רבי-קומות.

*****

שיכון דן נוסד בשנת 1940 על ידי קואופרטיב חברת התחבורה "המעביר" על 564 דונם שרכשו מתווכי הקרקעות האחים טייבר עוד בשנת 1933 מידי השבט הבדואי אבו קישק. על פי התוכנית אמורה הייתה השכונה לכלול 550 יחידות דיור לשיכון כל חברי קואפרטיב דן, מבני ציבור שונים וכן את המוסך המרכזי של הקואפרטיב. השטח וכל המבנים היו אמורים להיות רכוש הקואפרטיב. בנובמבר 1947 הוחל ביישור השטח וקדיחת באר בכוונה להתחיל בבנייה באביב 1948. הבנייה החלה בקיץ 1950. אז נבנו בתים צמודי קרקע – לכל משק בית ביתו שלו. בתחילת פיתוח השכונה רבים מתושביה היו נהגי "דן". במקביל, הוקמו בשכונה מוסדות קהילתיים. בשכונה הוקם בית הספר היסודי "דן", שהפך בתחילת שנות השבעים לבית הספר התיכון עירוני י"ד.
בתחילה הייתה השכונה מרוחקת מאוד מתל אביב, ועל כן נוהלה עד סוף שנות החמישים בידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה (אז כונתה בשם "הועדה הגלילית"), הכפופה למשרד הפנים. ב-1957 פורקה אגודת "יד המעביר", וקרקעותיה הועברו לבעלות המשתכנים. בשנת 1967 הוקם מוסך אוטובוסים גדול בקצה השכונה (במשולש הרחובות משמר הירדן, ולנברג ונחלאות), סמוך לאתר "עשר טחנות" שעל גדות נחל הירקון. שטח זה נמסר לחברת "דן" על ידי עיריית תל אביב תמורת פינוי המוסך ששכן מדרום מערב לתחנת הרכבת תל אביב מרכז (בין רחובות דרך נמיר, על פרשת דרכים ודרך בגין). עם התפשטותה של תל אביב והקמתן של שכונות עבר הירקון בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, הואץ קצב הפיתוח של השכונה. מרבית הבתים שנבנו בשכונה היו בניינים נמוכים (עד שמונה דירות) ובתים צמודי קרקע. אופי הבנייה תאם את סגנון הבנייה בשכונות הצמודות, צהלה ורמת החייל, שהתפתחו גם הן בתקופה זו. בתים עם יותר מדירה אחת הם תוצר של ארבעת העשורים האחרונים, ובתים שהם מעל שתי קומות הם תוצר של שני העשורים האחרונים.
המקור והפניות

שיכון דן

****

שכונת רביבים

*****

****

שכונת רביבים היא הוקמה בשנת 1956. גבולות השכונה הם רחוב דבורה הנביאה מצפון, רחוב פתחיה מדרום, רחוב פנחס רוזן ממערב ורחוב משמר הירדן ממזרח. השכונה שוכנת בסמוך לשכונות שיכון דן, רמת החייל, צהלה ולשכונת נאות אפקה, ושטחה קטן יחסית, 375 דונם בלבד. השכונה הוקמה על המתחם שלימים נודע כמתחם 'תע"ש רביבים', הוקם בשנת 1942 בית חרושת "כותנה" שפעל עד ראשית שנות ה-60 של המאה ה-20. חמשת בתי המגורים הראשונים של רביבים נבנו ברחוב רביבים ומכאן שם השכונה. כעשרים שנה היו אותם בתים מנותקים פיזית משאר השכונות סביבם. תנופת הבנייה והפיתוח החלה בסוף שנות ה-70. בשנות ה-90 התחדשה תנופת הבנייה באזור מתחם תע"ש ולשכונה נוספו מאות יחידות דיור.

****

גן הפגודה בראש גבעת שכונת רביבים

****

****

תצפית לכיוון רכס הכורכר עליו ניצבת אוניברסיטת תל אביב

בירידה לקצה הצפוני של רחוב משמר הירדן

חציית רחוב דבורה הנביאה
שכונת נווה שרת
שכונת צהלה

*****

שכונת נווה שרת

****

בכניסה לשכונת נווה שרת

****

נווה שרת (דרום צהלה) היא השכונה הצפון מזרחית של תל אביב,הנמצאת בצמוד לקריית עתידים ורמת החייל, והיא השכונה המזרחית ביותר בתל אביב. ממזרח ומצפון לשכונה מצויים שטחים חקלאיים. ראשיתה של השכונה במעברת "יד המעביר", שנקראה על שמה המקורי של שיכון דן הסמוך, ובתחילת 1950 היו בה מעל 500 משפחות. המעברה, שנמצאה על השטח שהיום מצוי בו קריית עתידים, אכלסה בשנות החמישים בעיקר עולים מצפון אפריקה. עד שנת 1960, השיכון למפוני המעברה היה במרחק מהמעברה, למשל במעוז אביב. משנת 1961 אוכלסו שיכונים של יוצאי המעברה בסמיכות למעברה וביוני 1962 עמדו עשרות דירות ריקות בגלל סירוב תושבי המעברה לעבור לשיכון בתנאים שהוצעו להם. באמצע שנת 1962 הוחלט להרחיב את השיכונים בצמידות למעברה לשכונה שלמה של 3000 יחידות דיור. 1000 יחידות דיור יועדו לעולים חדשים, 500 לזוגות צעירים והשאר למפוני המעברה. במרץ 1964 נחנך כביש גישה לשכונה. באמצע 1964 הוענק לשכונה השם "דרום צהלה". השכונה שכללה תושבים יוצאי צפון אפריקה לצד תושבים יוצאי אירופה, חיה בשנת 1966 בצילה של שכונת צהלה שכבר אז נחשבה לשכונת יוקרה. בסוף שנות ה-60 הגיעו לשכונה עולים ממזרח אירופה ונוצרה מתיחות בין האוכלוסייה הוותיקה לבין החדשה.
בשנות השבעים החלה תנופת בנייה בשכונה ונבנו דירות לזוגות צעירים. בתחילת שנות השמונים עברו להתגורר בשכונה (ברחוב הדף היומי) משפחות מהמגזר החרדי מקהילת חסידות גור והקימו בה את קריית הרי"ם לוין ע"ש הרב יצחק מאיר לוין.
בתחילת שנות השמונים, נכללה נווה שרת בפרויקט שיקום שכונות שבמסגרתו הופנו משאבים רבים לפיתוח השכונה. אוכלוסיית השכונה גדלה משמעותית בשנים 1989-1990 עם העלייה מברית המועצות.
כיום, עם תנופת הפיתוח ובניית מגדלי היוקרה נווה שרת מתחילה להיחשב אזור אמיד. לשכונה פוטנציאל התפתחות בשל מיקומה הקרוב למתחם ההיי-טק קריית עתידים וכן בשל המיקום בצפון העיר. מתחם "בית אל" בשכונה הוא בתהליך של פינוי בינוי, כאשר המטרה היא הריסת שיכונים ישנים ובניית מגדלי מגורים.
מקור

****

*****

*****

****

שכונת צהלה
שכונת המשתלה
שכונת גני צהלה
שכונת נווה משכן
חציית דרך משה סנה
קריית שאול

 

*****

צהלה – ראשיתה של שכונת "צהלה", הינה בוועדה לשיכון אנשי צבא בשירות קבע, אשר פנתה לאנשי צבא שהתחייבו לשירות קבע, בהצעה להשתכן בסביבת תל אביב, בתחילת שנת 1950. באותה השנה, תוכננה שכונת צהלה, כשכונה הומוגנית הכוללת כ- 526 בתים פרטיים, בית ספר, גן ומרכז מסחרי. בתחילת שנת 1951 הסתיימה בנייתם של כ- 263 בתים בשלב א' וחודשים אחר כך הסתיימה בנייתם של 263 בתים נוספים. שם השכונה היה: "שיכון צבא קבע ליד הדר יוסף". בשנת 1950 נערכה הגרלה ובה עלו בגורל אלה שקיבלו את הבתים בשכונה החדשה. בשנת 1951 אוכלסו הבתים ובסמוך לכך נרשמה אגודה בשם: "שיכון אנשי צבא בשירות קבע – צהלה – אגודה שיתופית בע"מ". טקס חנוכת השכונה ומסירת הבתים לחיילי וקציני צה"ל הראשונים, התקיים בנוכחות שר הביטחון דאז, מר דוד בן גוריון. האגודה חכרה בשלמות את קרקע השכונה והבתים מאת בעליה, רשות הפיתוח, והתושבים היו לימים לחוכרי משנה של האגודה. זכות חכירת הבתים הותנתה בחברות באגודה, אשר מצידה ריכזה את כל פעולות הבנייה, הפיתוח וההקמה של בתי השכונה ומוסדותיה.
הבתים הראשונים בשכונה הוקמו בארבעה טיפוסי בתים צמודי קרקע, בודדים ודו-משפחתיים. בצד כל בית היה משק עזר קטן שאפשר לתושבים לחיות בימי הקיצוב והצנע מירקות, פירות ותנובת בעלי החיים שבחצרות הבתים. שמה של שכונת אנשי צבא הקבע ליד הדר יוסף, הוסב לשם "צהלה" לפי הצעתו של יגאל ידין.
בראשיתה, היתה שכונת צהלה מבודדת ומרוחקת, נטולת כבישים סלולים או מדרכות והקשר היחידי עם העיר הגדולה תל אביב, היה דרך שכונת רמת החי"ל ורמת גן. בימי החורף, הגשר שהיה מעל נחל הירקון הוצף לעיתים תכופות, ואז השכונה התנתקה.
באופן טבעי, חיי התושבים הראשונים בשכונה היו שזורים בפעילות האגודה, אשר ריכזה את כל ענייני הקמת ותפעול השכונה והפעילה את צהלה כרשות עצמאית מוניציפאלית לכל דבר. אגודת צהלה, הופעלה מאז הקמתה ועד היום, על ידי תושבים מתנדבים מסורים, אשר בחרו לתרום מזמנם ומכישוריהם לטובת הציבור והשכונה.
כיום, שכונת "צהלה" שומרת על צביונה העצמאי, ועד האגודה שלה ממשיך לתפקד כעין רשות מוניציפאלית עצמאית ודואג לצרכי כלל התושבים, ילדים, צעירים, מבוגרים וקשישים ולכלל צרכי השכונה. בשכונת "צהלה" בית ספר קהילתי, המונה כ- 700 תלמידים המגיעים מהשכונה ומהשכונות הסובבות את צהלה (גני צהלה, רמות צהלה, המשתלה). כמו כן בשכונה גני ילדים, בית כנסת "עתירת יצחק", שבט צופים גדול ופעיל ומועדון ספורט גדול ומתקדם, המשרתים כולם את תושבי השכונות הגובלות כמו גם את תושבי השכונה. בלב השכונה פועל מרכז מסחרי שכונתי ובו סופרמרקט, בנק, בית קפה/מסעדה, וחניות לרווחת התושבים. אכן, גם היום שומרת השכונה על צביונה כפי העולה מן הלוגו שלה: "כפר קטן בעיר".
המקור

****

החל בתחילת שנות ה-70 נבנו גני צהלה ורמות צהלה, הראשונה צפונית לרחוב צה"ל, הרחוב הראשי של צהלה, והשנייה מדרום לו ובינו לבין רחוב דבורה הנביאה. שכונת "גני צהלה", שהייתה הראשונה מבין השתיים, החלה מכיוון מזרח, ובתיה הראשונים הוקמו מאחורי "בית הנוער" של צהלה. מאוחר יותר התפשטה לכיוון מערב ודרום עד לדרך משה סנה ו"בלעה" גם את שכונת "נווה משכן", שהייתה שכונה קטנה בצמוד לדרך משה סנה (לשעבר "דרך הרצליה"). בשכונות אלה בנייה מעורבת של בתים צמודי-קרקע, בעיקר דו-משפחתיים, בתים בני שתיים-שלוש קומות המכילים ארבע עד שש דירות ברמות צהלה, ובנייה רוויה לגובה עד שש קומות בגני צהלה. האוכלוסייה בשכונות אלה כיום שייכת למעמד הבינוני-גבוה. בשכונות מוצעים חלק מהשירותים הציבוריים – לדוגמה, יש בהן מרכזים מסחריים קטנים וגני ילדים. שירותים קהילתיים אחרים משותפים להן ולשכונת צהלה עצמה.
שכונת המשתלה היא שכונה נוספת שנבנתה מצפון לצהלה בשנות ה-90 והשלימה את הקפת צהלה בשכונות עירוניות, למעט גבול השכונה עם רמת השרון, שנותר חקלאי.

בדרך אל שכונת המשתלה

מזרח שכונת המשתלה

 

שכונת המשתלה (נקראת גם צהלה החדשה) היא השכונה הצפונית ביותר בתל אביב, גבולותיה הם הרחובות אבנר וענתות מדרום, "קרוגר" ו"בן חיים" ממזרח, דרך משה סנה ממערב והעיר רמת השרון ושטחי הכפר הירוק מצפון. שטח השכונה 266.5 דונם. המשתלה גובלת בשכונת צהלה הוותיקה. השכונה מאופיינת בבנייה רוויה וצפופה, והיא מסוגננת כמו שכונת תל ברוך הסמוכה, ממערב.. בשכונה נמצאת הנקודה הגבוהה ביותר בשטח השיפוט של העיר, בגובה של כ-70 מטרים מעל פני הים.
השכונה הוקמה במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 כשכונת יוקרה שכן היא גם שוכנת בסמוך לאזורי יוקרה נוספים (צהלה, רמת השרון). השכונה תוכננה על ידי האדריכל יעקב יער, שמשרדו תכנן גם את רוב בנייניה, ותוכניתה אושרה ב-1993. השכונה הוקמה על שטח בו הייתה המשתלה העירונית ומכאן מקור שמה.
השכונה בנויה על גבעה קטנה בצורה היקפית, שתנועת המכוניות סובבת את השכונה עם מפרצים קטנים לטובת חנייה ומרכזה הוא שדרה ארוכה עם גינות המיועדת להולכי רגל בלבד. הבינוי במרכז השכונה בגובה של כשש קומות ואילו שולי השכונה כוללת בניינים נמוכים יותר וכן גם אזור קטן ובו בתים פרטיים. הבניינים שבמרכז השכונה נבנו עבור אוכלוסייה אמידה ורובם הם למעשה קומפלקסים קטנים של מגורים יחד עם בריכות שחייה פרטיות, חדרי כושר ושירותים נוספים. בשכונה מרכז מסחרי קטן. השכונה סמוכה מאד לקאנטרי צהלה ולמתנ"ס צהלה המספקים שירותים לתושבי השכונה
מקור

שילוב מנצח

מרכז שכונת המשתלה

*****

שכונת נווה משכן

****

****

בשנים 1952-1953 הוקם השיכון של נווה משכן, חברה לשיכון ופיתוח בע"מ. היה זה שיכון טורי דו קומתי שכלל מספר בלוקים. תוכנן על ידי האדריכל י. אל-דר (אדלר) ונבנה על ידי הקבלן א. גיינמן. השיכון המבודד נבנה בקצה הצפוני של העיר. מיקומו כיום הוא בחלק המערבי של רחוב עיר שמש. השיכון נבנה כפתרון מגורים ליוצאי מעברות.  ילדי השיכון למדו בבית הספר של שכונת  צהלה וכבר אז ניכר ההבדל בינם לבין ילדי האלופים. בחזית בלוק מספר שמונה (רחוב עיר שמש 35) פועלות מספר חנויות וחלק מבתי השיכון הורחב במהלך השנים.
ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים פגע פגז ירדני בקיר משותף של שתי דירות בקומת הקרקע בשיכון. למרבה המזל לא היו נפגעים בנפש. בדרך הרצליה (לימים דרך משה סנה), בעורף שיכון נווה משכן פועל מאמצע שנות השבעים מתחם בילוי קטן ובו מסעדות 206 ופקין. החל מסוף שנות השישים החל להיבנות באיטיות השטח שממזרח לשיכון ולאורך רחוב עיר שמש עד לשכונת צהלה. כיום נקראית השכונה גני צהלה, ושיכון נווה משכן, הסמוך לגבולה המערבי, נכלל בה.
מקור והרחבות

המבנים המקוריים

מבנים מקוריים והתוספת

קריית שאול

רחובה הראשי של קריית שאול

******

קריית שאול היא שכונה בגבול תל אביב ורמת השרון, צפונית לתל ברוך, דרומית לכפר הירוק, מערבית לדרך משה סנה ומזרחית לנתיבי איילון. כל חמשת רחובותיה של השכונה – הגנים, הפרחים, השדות, הבריכה והבאר – מצויים בתחום שיפוטה של רמת השרון. אזור זה מכונה "נווה גן". עם זאת, מקובל להתייחס גם ליתר האזור שממערב לדרך משה סנה וצפונית לצומת הפיל, רחוב מאיר בינט הנושק לבית העלמין קריית שאול ורחוב לילי מנחם, המצויים בתחום שיפוטה של עיריית תל אביב-יפו, כחלק מהשכונה.

*****

ראשוני תושביה של קריית שאול היו בני 14 משפחות של סוחרים יוצאי סלוניקי, תושבי תל אביב ויפו. המתיישבים רכשו קרקעות בשטח של כ-260 דונם ועברו להתגורר במקום ב-1922. הם שאפו להמשיך ולהחזיק בעסקיהם בערים, אך להתגורר באזור כפרי יותר, בו יוכלו להשלים הכנסה באמצעות גידולים חקלאיים, שכללו בעיקר ירקות ובקר. המייסדים גם הקימו באר ומגדל מים, אך המושבה הקטנה שהקימו סבלה בכל זאת ממצוקת מים, ו-11 מהמשפחות עזבו בתוך שנה. השכונה קרויה על שם הרב שאול גרשון (1854–1926), אביו של חיים גרשון, אחד מן המייסדים, וסבם של ניסים אלוני ושאול אלוני.
ב-1924 הגיעו מתיישבים חדשים, ובמקום התגוררו 15 משפחות. כדי לייעל את אספקת המים לחלקות החקלאיות הן חולקו מחדש. רוב הגידולים כללו עתה בננות והדרים. בסוף שנות ה-20 הגיעו משפחות חדשות, שרכשו קרקעות נוספות. שטח המושבה גדל ל-1,700 דונם. בתקופת המרד הערבי שימש מגדל המים גם לנקודת תצפית ועמדת שמירה, ונבנו בו חרכי ירי. ב-1949הוחל בהקמת בית העלמין קריית שאול צפונית-מזרחית לשכונה. המושבה נוהלה בידי ועד מקומי, אך זה התקשה באספקת שירותי תשתיות וחינוך.
בראשית שנות ה-50 נדרשו התושבים להכריע האם ברצונם להסתפח לתל אביב או לרמת השרון. התושבים בחרו ברמת השרון, בשל מסי הארנונה הגבוהים בתל אביב. באותה העת, הייתה המושבה מרוחקת משתיהן, אך במהלך השנים התקרבה אליה תל אביב, עם הקמתן של השכונות הסמוכות -תל ברוך, צהלה ונאות אפקה. כך נוצר רצף טריטוריאלי בין השכונה לבין שכונות עבר הירקון של תל אביב, בעוד בינה לבין רמת השרון גופא מפרידים כביש 5, הכפר הירוק ושטחים חקלאיים. ניתוקה של השכונה מרמת השרון גרם לכך שחלק מהבעיות לא נפתרו, ועדיין היו קשיים באספקת שירותים לשכונה.
מקור והפניות 

******

קריית שאול: נווה גן
צפון תל ברוך

בעשור הראשון של המאה ה-21 החלה שכונת קריית שאול הנקראת גם נווה גן לשנות את פניה, עם אישורן של תוכניות לבניית בנייני מגורים רבי קומות במקומם של הבתים צמודי הקרקע. ב-2005 אוכלסו ראשוני הבניינים, וב-2011 נחנך בית ספר יסודי ראשון לילדי השכונה. הבנייה החדשה עוררה מחלוקות בין עיריות רמת השרון ותל אביב-יפו. עיריית תל אביב-יפו דרשה לספח אליה את השכונה, בשל הרצף הטריטוריאלי בינה לבין שכונת תל ברוך צפון הסמוכה לה, ושגם בה בתי מגורים יוקרתיים בעלי אופי דומה. בשנת 2007 החלה עיריית תל אביב-יפו לקדם תוכנית לחסימת הרחובות המחברים בין השכונה לבין תל ברוך צפון, כדי למנוע מעבר של כלי רכב בתל ברוך צפון. תושבי שכונת קריית שאול הגישו עתירה מינהלית נגד החלטה זו, ואילו עיריית רמת השרון סללה כביש גישה חדש, לכיוון הכפר הירוק. במקביל, הקים משרד הפנים ועדת גבולות לבחינה מחודשת של השיוך המוניציפלי של השכונה.

*****

שכונת נווה גן

שכונת תל ברוך נחלקת לשני חלקים:

תל ברוך הישנה – חלקה הישן של תל ברוך מדרום לשדרות קק"ל היה לשכונה הראשונה שקמה מצפון לירקון. בשנת 1942 התארגנה קבוצה של יוצאי בולגריה למטרת הקמת שכונה חדשה. הקרקע נרכשה מערביי שייח מואניס באמצעות חברת פרברים של סוחר הקרקעות טייבר. ונרשמה, כמנהג הימים ההם, כקרקע בבעלות הקרן הקיימת. זאת היתה השכונה הראשונה מעבר לירקון והיא נבנתה על ידי אגודת קופת עליה שליד התאחדות עולי בולגריה על שטח הנמצא כקילומטר וחצי מזרחית לדרך להרצליה.  בתיה הראשונים של השכונה היו בני שני חדרים וסביבם חצר גדולה. בשלב א' תוכננו מאה בתים במקום, אלה שלא היו בנמצא מתיישבים חדשים, מעבר לגרעין המייסד שמנה 27 תושבים. באוקטובר 1947 נחנכה השכונה והיו בה חמישים בתים שנבנו בחמש שורות בתים דו-משפחתיים קטנים לאורך שלושה רחובות קצרים. הבתים נבנו על אדמות קק"ל. בשנת 1949 עלו לארץ מרבית יהודי בולגריה. החלק הצפוני של תל-ברוך, מעבר לרחוב קק"ל  ושנקרא אז "השיכון החדש" נבנה עבורם. למרות היותה חלק מתל-אביב, לא היה לשכונה קשר ישיר עם העיר. כביש התערוכה ודרך נמיר עדיין לא נסללו. האוטובוסים נסעו דרך רחוב אבא הלל ברמת-גן ומשם לתחנה המרכזית הישנה או למרכז תל-אביב.

                                                                                                 ******
תל ברוך נקראה על שמו של מרקו יוסף ברוך. מהדמויות היותר מרתקות שפעלו בשלהי המאה ה-19 בשליחות התנועה הציונית. ברוך נולד באיסטנבול, הקים ארגונים ציונים באלג'יריה, מצריים, איטליה ובולגריה, שלט בשפות רבות והיה הראשון שדיבר על צבא עברי. בנאומו בקונגרס הציוני השלישי, הדהים את שומעיו כשהציע להשתלט על ארץ ישראל בכוח הזרוע. "בכל הצרות אשמים היהודים העשירים המתמכרים לתענוגות. הציונות צריכה להחרים את כספם של העשירים' ולהקים בעזרתו צבא יהודי, אשר יאפשר ליהודים את הדרך לחרות ולעצמאות. אבל במקום לעשות כך, אנו שולחים אגרות התרפסות לשולטן התורכי, שידיו מגואלות בדמם של מאות אלפי ארמנים, שאינו מרשה לאחינו להתיישב על הקרקע במולדתנו העתיקה". נדהם מהנאום החריף והבוטה, כינה אותו הרצל "אנרכיסט". בגיל 27 בעקבות אהבה נכזבת, שם מרקו ברוך קץ לחייו.

******

מקור

תל ברוך צפון – החלק החדש של השכונה אשר הוקם בסוף שנות ה-90. למעלה מ-70% מהבנייה בתל ברוך צפון היא בנייה רוויה של בנייני מגורים בני 4 עד 8 קומות, ושאר הבתים הם בתים פרטיים. מצויים בה מרכז מסחרי הקרוי 'מיקדו סנטר', בית ספר יסודי על שם נעמי שמר ופנימייה לילדים הבאים ממשפחות שאינן יכולות לגדלם באופן נורמטיבי.

שדרות קרן קיימת בעבר נקראו דרך רשפון

שכונת אפקה 
שכונת מעוז אביב

*****

אפקה, שכונת מפקדי ההגנה, נבנתה בשנים 1954-1955 מעבר לירקון צפונית לגרעין הכפר שייח מואנס. ראשיתה באגודה שיתופית שרכשה קרקע עוד בימי המנדט. התארגנות גרעין המתיישבים הראשון היתה בקיץ 1943 בקורס של מפקדי ההגנה במרחב תל-אביב. ההגנה באותם הימים היה ארגון צבאי בלתי ליגאלי, כך שההתארגנות להקמת השיכון נעשתה במנותק מהארגון. בראש האגודה עמד ד"ר צבי "צ'רלי" לוין, מראשי שירות הקשר של ההגנה.
מגרשי השכונה בגובה ממוצע של 25 מטר מעל פני הים ובימיה הראשונים היתה הגישה אליה קשה. סלילתו של כביש נתניה תל אביב טרם הושלמה וגשר שייח מואנס (בהמשך אותו עשור נבנה במקומו גשר הירקון), הוצף לעיתים קרובות בעונות החורף. התנועה לשכונה ואליה בימים גשומים עברה דרך גשר עשר טחנות, משם לדרך הרצליה ואז מערבה לאפקה דרך שכונת תל ברוך.
בעבר נכתב כי מקור השם אפקה נקבע כמחווה לעיירה אופקים שבנגב המערבי שהוקמה גם היא בשנת 1955 אך אין זה כך (אם כי רחוב בשכונה נקרא ע"ש העיירה הדרומית). גם האיזכור המקראי לישוב קדום בשם זה (יהושע ט"ו) אינו רלוונטי, הישוב היה כפי הנראה באזור חברון. כך שמקור השם לשכונת אפקה מתפרסם לראשונה בסיפור הבא המתאר את השתלשלות הדברים.
באגודה השיתופית היו 140 חברים. רובם מפקדים בהגנה. אחרי קום המדינה החל ועד האגודה לקדם את בניית השכונה ("שיכון" בשפת שנות החמישים), אולם אז התברר לשלאחר ניכוי שטחים ציבוריים וכבישים הקרקע שנרכשה עוד בימי המנדט אינה מספיקה לבניית בתים לכל חברי האגודה. בצר להם פנו חברי ועד האגודה אל הקרן הקיימת לישראל בבקשת עזרה. פקידי הקק"ל רצו מאוד לעזור למפקדי ההגנה לשעבר (אשר רובם היו חברי מפלגת השלטון, כמו מרבית פקיד קק"ל). הם הציעו להם "החלפה". תמורת הקרקע שברשותם בעבר הירקון תקבל האגודה שטח קרקע גדול בהרבה סביב מבצר אנטיפטריס, הוא תל אפק הנמצא ליד מעיינות ראס אל-עין (ראש העין) מהם נובע נחל הירקון. הצעת ה"החלפה" התקבלה באהדה בקרב חברי האגודה ובתאריך 24 במאי 1950 הוחלף שם האגודה לאפקה שיכון מפקדי ההגנה, אגודה שיתופית בע"מ. ומכאן השם אפקה לומר "הדרך לאפק".
בינתיים נמשכו הדיונים בעצלתיים וחלק מחברי האגודה העדיפו להתיישב מעבר לירקון ולא להרחיק עד מבצר אנטיפטריס העתיק . בנוסף, יועד השטח שסביב המבצר לפארק לאומי בו אסורה בניית בתי מגורים. לאחר משא ומתן ממושך בתאריך 6 ביולי 1953 הגיעו הצדדים לכדי הסכם שעיקריו: קק"ל תעביר לאגודה קרקע הנמצאית ברשותה בצמוד לקרקע של האגודה, כך שלטובת השכונה החדשה יעמדו כשלוש מאות דונם. חברי האגודה מצידם העבירו את הקרקע הפרטית שנרכשה על ידם עשור קודם לידי הקרן הקיימת. כך הפך כל שטח השכונה החדשה לקרקע בבעלות הקק"ל כשחברי האגודה בוני הבתים, הם במעמד של חוכרים. הגדלת שטח השכונה איפשר צירופם של חברים חדשים לאגודה, שחלקם לא היו קשורים לארגון ההגנה. צירופם של אלה נעשה במסגרת מפעל השיכון העממי אותו יזמה שרת העבודה גולדה מאיר (אגף השיכון היה אז חלק ממשרד העבודה).
כדי לחסוך בעלויות, החליטה האגודה כי 107 הבתים הראשונים יבנו באופן מרוכז. העבודה נמסרה לידי הקבלנים משה ברמן(1880-1966) ובנו יהושע ברמן. לתושבים ניתנה אפשרות לבחור מבין מספר דגמים של בתים. הבתים הראשונים אוכלסו בשנת 1955 ובאוקטובר 1955 התפרסם בעיתון דבר כי "כבר הוקמו 120 מתוך 250 הבתים של שכונת אפקה (שיכון מפקדי ההגנה). בחודש אפריל נקבעו שמות ל-15 רחובות בשכונה החדשה. רוב השמות קשורים לפעולות ארגון ההגנה.
דרך רשפון אשר חיברה את שכונת תל ברוך (ושכונות נוספות שנבנו בהמשך ממזרח לה) חילקה את אפקה לשני חלקים: אפקה צפון ואפקה דרום. לכל אחד מחלקי השכונה היה ועד פעיל משלו. בטקס שהתקיים בחודש דצמבר 1975, חנכו ראש העיריה שלמה להט (צ'יץ') תושב אפקה, ויעקב צור יו"ר הקרן הקיימת את שדרות קק"ל החדשות מה שהיה קודם לכן דרך רשפון. זאת לאחר שבמלאות שנתיים למות ראש הממשלה הראשון הפכו שדרות קק"ל המקוריות לשדרות בן-גוריון כי שם נמצא בית בן גוריון (שהיה במקור חלק משכונת פועלים א').
כבר מימיה הראשונים סומנה אפקה כשכונה במעמד סוציו-אקונומי גבוה. העתון הקומוניסטי קול העם ציין בגליונו מיום 3.9.1958 שהפדיון הכי גבוה לנפש בסניפי אגודת הצרכניות השיתופיות בתל-אביב (שהפעילה באותה השנה שמונים צרכניות) נרשם בצרכניית אפקה – 304 לירות לנפש לשנה. עוד ציין העיתון כי לשם השוואה "בצרכניות בשכונת התקווה ובצרכניה של המורים ברחוב המלך ג'ורג' הפדיון הממוצע לנפש לשנה לא עלה בשנת 1957 על 43 לירות". דימויה של אפקה כשכונה עשירה המשיך והתחזק בעשורים האחרונים, עת נבנו בה וילות מרשימות במקום הבתים המקוריים שנהרסו.
בגבולה הצפוני של השכונה הונחה בחודש פברואר 1968 אבן הפינה לבית הלוחם לשיקום נכי צה"ל. צפונה ממנו התגלה בשנת 1951 אתר ארכיאולוגי ובו מערות קבורה מהתקופה הרומית והביזנטית המיוחסות לעדה השומרונית. בתחילה הן נקראו מערות תל ברוך על שם השכונה הקרובה ביותר לאתר, אך לאחר הקמת אפקה נודע האתר בשם מערות אפקה
מקור

שכונת מעוז אביב

מעוז אביב היא שכונה הממוקמת בעברו הצפוני של נחל הירקון, בצפון-מזרח תל אביב. בעבר השכונה שמשה למגורי שיכונים אך, בשנים האחרונות התפתחה השכונה, והפכה להיות יעד מבוקש עבור משפחות במעמד בינוני-גבוה הרוצות לחיות באווירה קיבוצית במקביל לחיים התוססים של תל אביב.
שכונת מעוז אביב נמצאת בסמוך לשכונות תל ברוך, נאות אפקה א', שיכון דן והדר יוסף. גבולות השכונה הם: רחוב מבצע קדש בצפון, הרחובות הרב מרק ובני אפרים במזרח ובדרום ובמערב רחוב רפידים (מקביל לנתיבי איילון, בין השכונה לנתיבי איילון מתנשאת דיונה).
שכונה נוסדה בשנת 1954, כשיכון לאנשי צבא וכוחות הביטחון. על תכנון השכונה קיבל זאב רכטר את פרס רוקח. בסוף 1956 נפתח סניף דואר בשכונה. שמה של השכונה ניתן לה על ידי דוד בן-גוריון. כעבור זמן מה השכונה התפתחה מזרחה, והשכונה החדשה נקראה מעוז אביב ב', הרחוב המפריד בין מעוז אביב א' לב' הוא רחוב בני אפרים.
כל הבתים בשכונה הם בניינים מוארכים בעלי 3 עד 4 קומות, למעט בניין אחד בעל 12 קומות. בשכונה 14 בתים השייכים לאגודה שיתופית ועוד 12 בתים שלא שייכים לה. לכל אחד מבתי האגודה יש מספר בית בנוסף לכתובת הרגילה. שכונת מעוז אביב מאופיינת בצמחייה רבה ומגוונת ובמרבדי דשא רחבים. הבנייה בשכונה מרווחת וככלל היא בעלת אופי שקט ונינוח. מאפיינים אלו גרמו לכינויה כ"קיבוץ" בפי תושבי האזור.
האגודה השיתופית מאגדת כ-500 משפחות. האגודה מתארת את השכונה כ"שכונה שקטה ושלווה המוקפת חורשות יער וירק מכל עבריה ובה מנהלת [האגודה] את אורח חיי חבריה כמעט בלי צורך בהתערבות רשויות העירייה." בשכונה מתקיימים אירועים קהילתיים רבים: הקרנות סרטים, חגיגות משותפות, הפנינג שבועות, בזארים ו'פסטיבל בתים פתוחים'.
בשנים האחרונות בוצעו הרחבות בנייה בחלק מדירות השכונה וכיום ניתן למצוא בה מבחר רב יחסית של דירות בגדלים שונים. מחירי הנדל"ן בשכונה נחשבים לגבוהים במיוחד ומבטאים את המיקום, איכות הסביבה הגבוהה, שירותי החינוך והקהילה שהשכונה מציעה. כיום מעמד האנשים בשכונה הוא בינוני-גבוה.
מקור

****

****

שכונת הדר יוסף
ויד המעביר

*****

הדר יוסף – השכונה גובלת מצפון ברחוב מבצע קדש, ברחוב בני אפרים ממערב, ברחוב פנחס רוזן ממזרח, וברחוב שטרית מדרום, אך בפועל עד נחל הירקון. השכונה סמוכה לשכונות שיכון דן, נאות אפקה א', ומעוז אביב, ולפארק הירקון מדרום.
השכונה נוסדה בשנת תש"ו (1946) אך אוכלסה רק ב-1949. חלקו הראשון של שם השכונה משמר את שמו של 'גִ'סְר אֶל-הַדָּאר' (גשר שאון המים) הוא גשר עשר טחנות ('טאחונת אל הדר') הוא, בגלגולו המודרני, גשר הדר יוסף אשר נבנה בסוף שנות ה-30 ביוזמת רשויות המנדט ובביצוע סולל בונה במהלך סלילת 'כביש הרצליה', שחיבר את קריית שאול, רמת השרוןוהרצליה לתל אביב. ואילו החלק השני על שמו של יוסף ש. אלישר, שיזם את רכישת אדמות שבט אבו כישכ שעל מקצתן נבנתה השכונה.

******

רוב שמות הרחובות בשכונה מנציחים קהילות יהודיות שחרבו בשואה –  קהילת ורשה, קהילת לבוב, קהילת לודז', קהילת ביאליסטוק, קהילת צ'רנוביץ, קהילת בריסק וקהילת יאשי. רחובות אחרים הם רחוב פנחס רוזן (בתים 1-25), רחוב מרק, רחוב מינץ, רחוב הדר יוסף, רחוב שלום אש. רחוב קהילת אודסה ורחוב קהילת בודפשט הם חלק משיכון דן המערבי. רחוב יד המעביר מבדיל בין הדר יוסף לשיכון דן.

אחד מבתי התותח

בשל הבנייה החפוזה והצורך לשכן את אלפי העולים למדינה הצעירה, נבנו מבני מגורים בני שתי קומות בדרך כלל, שמונה משפחות בכל בניין. גודלה הממוצע של כל דירה היה 22 מ"רככל שחלפו השנים תושבים רבים הגדילו בהזדמנויות שונות בתים אלו, לרוב בקומות התחתונות. את בתים אלו ניתן לראות בעיקר ברחובות קהילת ורשה וקהילת לודז'. חלקה ה'חדש' יותר של הדר יוסף נבנה החל משנות ה-70 וכולל מבני מגורים בני שבע עד שתים עשרה קומות אשר נבנו בין השאר ברחובות שלום אש, בכור שלום שטרית, יוסף קיציס ויד המעביר.

*********

החל משנת 1994 נערכו תוכניות בניין עיר שונות בפרקי זמן שונים, הכוללות מתווה של התחדשות עירונית (פינוי-בינוי). במסגרתה מפונים הדיירים לתקופת הבנייה, ובגמר הבנייה חוזרים הדיירים הוותיקים לדירות חדשות, גדולות יותר. כיום ישנם מספר רב של בתים באזור אשר נבנו מחדש במסגרת תוכניות 'פינוי-בינוי' וכן פרויקטים נוספים מתוכננים בעתיד. בשנת 2006 נעשה ניסיון כושל לאחד את השכונה עם שכנתה נאות אפקה, לשכונה אחת בשם 'הדר-אפקה'. ניסיון זה כשל לאור התנגדויות שונות של תושבי שתי השכונות.
מקור

 

בתי תותח היו בתים דו קומתיים שנבנו בשכונות החדשות בשנות ה-50' . השם ניתן בגלל התותח הענק ששימש ליציקת חומרי הבנייה במהירות.

 

לב שכונת הדר יוסף

שכונת יד המעביר, החלק של שיכון דן שנמצא ממערב לדרך הרצליה

******

סוף דבר 

הדיווש בטיול זה נמשך שלוש שעות
והעצירות הוסיפו עוד שלוש רבעי שעה.

*******

היה זה תענוג צרוף ללמוד
על חלק זה של תל אביב 

שהיכרות שלי אותו
(להבנתי היום) הייתה שטחית בלבד.

**********
תענוג היה גם להוסיף וללמוד
על תולדות השכונות

תוך ניתוח המפות והקריאה בכתובים
שמחתי גם ללמוד על עברו של האזור
בימי המערכה במלחמת העולם הראשונה

*****

אין ספק שסיור זה,
הדיווש, הלימוד וכתיבת התיעוד

הייתה חוויה אינטלקטואלית
הן בתחום הגאוגרפיה ההיסטורית
והן בתחום הגאוגרפיה העירונית. 

*******
סיור זה יוצר רצון להמשיך, להעמיק , ללמוד
על חלקי העיר העברית הראשונה
תוך כדי דיווש והכנת תיעוד

******

סיור זה ותיעודו
לא היה יוצא לפועל ללא מיכאל סופר

שהוביל, הדריך וסיפר
על האזור בו הוא מתגורר מאז היה ילד.

לכן, נתונה לו תודתי.

****

תודה מגיעה גם לערן תירוש
שסייע לי לפענח ולזהות
את המקומות בזירת הקרבות

בזמן מלחמת העולם הראשונה
 

 

  • Doron Kadmiel

    מרתק, כל הכבוד על המידע על רחובות, שכונות ואתרים הנמצאים ׳מתחת לאף׳ ביומיום