סיבוב-דיווש בשבת בוקר (6/10/2018) של מיכאל סופר ושלי היה בריאה הירוקה הצפונית של מטרופולין המרכז.

 

ריאה ירוקה זו משתרעת בין שש ערים: תל אביב, בני ברק, פתח תקווה, הוד השרון, הרצליה ורמת השרון.

 

מרבית הריאה נמצאת על גבעות החול האדום של דרום השרון.

בחלקה של הריאה זורם הירקון, בחלקה האחר ישנם שטחי עיבוד חקלאי ובחלקה נמצא מתקן תע"ש שבסמוך לגדרותיו עברנו בסיבוב זה.

 

המסלול מעגלי,
נגד כיוון השעון
התחלה וסיום בשכונת ישגב
בצפון מזרח תל אביב

 

חלק מקטעי המסלול חופפים או זהים או סמוכים לקטעי מסלולי טיולים קודמים באזור
* לאורך ובין גדות חלקו המזרחי של הירקון (ספטמבר 2018)
* בין יובלי הירקון שסביב פתח תקווה ובתוך ראש העין (אוגוסט 2018)
* מטרופולין תל אביב בדרום מערב השרון (יוני 2018)
* סובב פתח תקווה (אוקטובר 2016)
* הוד השרון והמרחב הכפרי סביבה (ספטמבר 2016)

קטע ראשון,
משכונת ישגב מזרחה 
מדרום לירקון

כביש 5 או כביש חוצה שומרון הוא כביש רוחב המחבר את צפון תל אביב במערב לאריאל וליישובי השומרון במזרח. הקטע המערבי של כביש 5 נסלל בין 1965 ל-1967 כחלק מכביש שקישר בין צומת גהה לאזור גלילות בתוואי הנוכחי של כביש 4 וכביש 5, ובמסגרתו הוקם צומת גלילות. עם סלילתו של כביש מרעננה לכיוון צומת גהה ב-1968, הוקם צומת מורשה כמפגש דרכים תלת כיווני והיווה את קצהו המזרחי של כביש שסווג בהמשך ככביש 5, אך אז כונה "כביש גהה" או "המשך כביש גהה". בשנת 1971 הורחב הכביש על ידי הוספת נתיב נוסף מצד צפון בצמוד לבתי רמת השרון, למורת רוחם של התושבים אשר אף פנו לבג"ץ בעניין. ועדת איכות הסביבה של הכנסת המליצה להקים סוללה בגובה 8 מטרים שתחצוץ בין הכביש ובתי התושבים. הקטע בין מחלף מורשה למחלף קסם, לאורך חלק ממנו רכבנו, נסלל ב-1985 ונפתח באוגוסט 1987. עד לסלילתו היה כביש 481 ("ציר ז'בוטינסקי") הדרך המקשרת בין ראש העין ויישובי דרום השרון לתל אביב. בעת פתיחת הכביש טענו גורמים בשמאל שסלילת הכביש היוותה בזבוז כספי ציבור מטעמים פוליטיים, אך במע"ץ טענו שמעבר לחשיבות של סלילת כביש מהיר בין תל אביב ובקעת הירדן יש צורך בכביש כדי להקל את העומס בכביש 481. בתחילת שנות ה-90 התבצעו פרויקטים להסבת צמתי הכביש למחלפים. ב-1994 נחנך מחלף הכפר הירוק, ב-1995-‏1996 נחנך מחלף מורשה וב-1997 נחנך מחלף ירקון. בסוף שנות ה-90 הוסב מחלף קסם לקראת סלילת כביש 6, נסלל נתיב נוסף בדרך שבין מחלף קסם למחלף מורשה, ונבנה מחלף תקווה המשרת את מערב פתח תקווה ואת אזור התעשייה קריית אריה. המשך כביש 5 מזרחה מצומת קאסם עובר בתוך הגדה המערבית.

מקום גשר פרוחיה

 בטטה – צמח רב-שנתי ממוצא טרופי, שהגיע לספרד עם גילוי אמריקה. הירק הגיע לארץ ישראל עם ראשית ההתיישבות היהודית. הבטטה  מצמיחה ענפים ארוכים ומסועפים, המשתרשים בקרקע בפרקי הגבעול וכך יוצרים מרבד צפוף ומסובך. העלים הם בעלי פטוטרת ארוכה וטרף בדמוי לב. הפרחים הם דמוי פעמון.
החלק הנאכל הוא פקעת השורש המעובה עם פקעי צמיחה בראשם. צבע הפקעת תלוי בזן וניתן למצוא אותה בגוונים השונים בין אדום ללבן. הבטטה היא צמח טרופי, שצורך חום רב וכמות גדולה של מים להשקיה. הבטטה מפרישה מוהל חלב עם פציעתה. הפקעת עשירה בעמילן ובסוכרים וערכה התזונתי עולה על הערך התזונתי של תפוח האדמה. הבטטות מתאימות לבישול, לאפיה ולטיגון. בנוסף לכך משתמשים בבטטות להפקת עמילן, להתססה, לכוהל ולמספוא.
ערך התזונתי : 70% מים, 27.9% פחמימות, 1.8% חלבון, 0.6% שומן, 120 קלוריות ל – 100 גרם. מכילה כמויות גדולות של קרוטן וויטמין C המקור מועצת הצמחים

קטע המסלול בדרום מערב הוד השרון

קטע המסלול בדרך אל ומ-תל קנה

תֵּל קָנָה נקרא גם  תֵּל אֶל־מֻחְ'מָאר – תל דשטחו עשרים וחמישה דונם הנמצא מצפון לשפך של נחל קנה לנחל יַרְקוֹן. תל קנה הוא אחד משרשרת התלים לאורך הירקון ומצטרף לתל קסילה בתל אביב, תל גרישה ברמת גן ותל אפק שבראש העין.
תל קנה אומנם לא נחפר עוד ונחקר ביסודיות כמו שאר התילים אך נסקר מספר פעמים. ההיסטוריה של התל מלמדת על רצף התיישבותי מימי הכנענים ועד ימי שיבת ציון, וכמו כן נמצאו בו ממצאים הלניסטים ורומים ביזנטיים וערביים.
במרכז התל נמצא האקרופוליס, שמורדותיו תלולים מאוד. בחלק המזרחי של התל ניכר שקע, אולי מקום השער. בפינת האקרופוליס הדרומית־מערבית הובחנו שרידי חומה, שנבנתה באבנים גדולות. בטראסות שממערב ומדרום שולבו אבני בניה קדומות. שרידי עיר תחתית משתרעים ממערב לאקרופוליס ומדרום לו . בתלולית נמוכה מצפון־מערב לתל אותרו קברים כרויים ומדופנים באבנים, אבני בניה, כלי כתישה, כתמי אפר, סיגים וחרסים. מצפון לתל — תלולית (כעשרה דונם) ועליה אבני בניה, לבנים שרופות, כלי כתישה וכתמי אפר.

הממצאים – כלי צור וחרסים מתקופות אלה: באקרופוליס — הברונזה הקדומה, הברונזה התיכונה ב', הברונזה המאוחרת, הברזל א'–ב', הפרסית וההלניסטית; במדרגה המערבית התיכונה  הברונזה התיכונה ב', הברזל א'; במדרגה הדרומית:  הברונזה הקדומה א' (ממצא מועט), הברונזה התיכונה ב', שלב א', הברונזה המאוחרת (שבר 'קערת חלב'), הברזל א' (רוב הממצא), הברזל ב', הפרסית, הרומית, הביזנטית (ממצא מועט);ממערב לתל הברונזה הקדומה (ממצא מועט), הברונזה התיכונה ב', הברונזה המאוחרת (שבר 'קערת חלב'), הברזל א'; בתלולית מצפון־מערב לתל  הברונזה התיכונה ב' שלב ב', הברזל א' (רוב הממצא), הברזל ב' הרומית המאוחרת והביזנטית (בקברים);בתלולית מצפון לתל הברונזה הקדומה א' (חרס אחד), הברונזה המאוחרת, הברזל א' (רוב הממצא), הברזל ב', הפרסית–ההלניסטית.
המקור אתר 97 מפה הרצליה (מס'  69), הסקר הארכיאולוגי של ישראל 

קטע כביש 4 מצומת מורשה לצומת רעננה  הוא קטע חדש וצעיר ונסלל לפני פחות מ-50 שנים בלבד. הוא מהווה חלק מכביש 4 שהוא אחד הכבישים הארוכים ביותר בישראל, אורכו 201  קילומטר והוא אחד העמוסים שבכבישי הארץ. הכביש נמשך ממחסום ארז בגבול רצועת עזה בדרום, עד למעבר ראש הנקרה בגבול הלבנוני בצפון. הכביש עובר לכל אורך מישור החוף, ויש לו המשך מעבר לגבול לבנון בצפון, וברצועת עזה ובמצרים בדרום.
בעבר כביש זה כלל את כביש יפו – חיפה, דרך פתח תקווה לסיבוב רעננה והלאה צפונה לאורך השרון שנסלל במהלך שנות ה-30 בעיקר לאחר פרוץ המרד הערבי הגדול כדי לחבר את תל אביב וחיפה שלא דרך טול כרם, שכם וג'נין ונקרא היום כביש תל אביב – חיפה הישן. קטע הכביש מצומת גהה לצומת המטאורולוגיות נסלל לאחר קום המדינה קטע הכביש מצומת גהה והלאה לצומת רעננה נסלל רק בתחילת שנות ה-70. במפה למטה מאמצע שנות ה-60 קטע כביש זה אינו מסומן.  לצורך סלילת קטע כביש זה היה צורך ל"חתוך" בשטח מתחם תע"ש. בצד המערבי של הכביש נמצא מרבית השטח ובצד המזרחי החלק הקטן שלו. לאחר סלילת קטע זה הפך הכביש בין פתח תקווה לסיבוב רעננה לכביש 402. הכביש המהיר לאשדוד, מראשון לציון לאשדוד, שנסלל בשנות ה-70 של המאה ה-20 וכביש אשדוד – אשקלון – ארז – עזה.

קטע המסלול בין כביש 4
ובין מתחם תע"ש מערב

 

מרחב אבו – קישק
(אפשר גם כישכ)

אבו קישק – הכפר הוקם על ידי בני השבט הבדואי ערב אבו קישק, שהיגרו ממצרים או מצפון סיני לאזור השרון בשלהי המאה השמונה-עשרה. השבט החזיק בקרקעות שנאמדו בכ-20,000 דונם בשרון, בואכה צפון מזרח תל אביב – מהאזור שלימים הוקמה בו הרצליה עד לאזור פתח תקווה ושכונת הדר יוסף בתל אביב. במקום שבו עמד הכפר נמצא היום מפעל תע"ש רמת השרון, וחלקים מן היישובים רמת השרון והוד השרון.

*****

במאורעות תרפ"א (1921) תקפו אנשי אבו קישק והכפריים באזור, ערביי יהודייה, פג'ה, ראס אל-עין ואחרים, את המושבות פתח תקווה וכפר סבא. לאחר כישלון המתקפה, ובעקבות תוצאות של ועדת חקירה שבדקה את האירועים, הוטל על תושבי אבו קישק, ובראשם השייח', לשלם קנס כספי גדול של 700 לירות מצריות. השייח' המובס נאלץ למכור חלק ניכר מאדמותיו כדי לשלם את הקנס. חברת "הכשרת היישוב" נכנסה באמצעות נציגה, יהושע חנקין, למשא ומתן על רכישתם של כ-4,000 דונם מדרום לגוש הקרקעות של כפר מל"ל שנרכשו בשלב מוקדם יותר. הכשרת היישוב ביקשה לקנות את הקרקעות עבור קבוצה של יהודים מווילנה או קבוצה של יהודים מגליציה. בנובמבר 1924 ביטלו אנשי וילנה את הקנייה. חברת "משק", חברה כלכלית שהוקמה בפולין ב-1923 לשם רכישת קרקעות והתיישבות בארץ ישראל, הביעה נכונות להקים משקי נטיעות זעירים כדי למכור אותם ליהודי פולין או להחכירם לתושבי הארץ. ב-4 ביוני 1924 נחתם הסכם בדבר מכירתם של 4,197 דונם תמורת 3.5 לירות ארץ-ישראליות לדונם, אולם מתווך פרטי שייצג קבוצה של חסידי גור הציע לשייח' אבו קישק שמונה לירות לדונם וקנה את הקרקע במקום חנקין. הקבוצה הציעה את הקרקע למכירה בפולין, אולם אז פרץ המשבר הכלכלי בארץ ישראל, הקרקעות לא נמכרו והקונים לא הצליחו לשלם את תמורת הקרקע לשייח' של אבו קישק. בשלב זה התערב חנקין, הצליח להוריד את המחיר מול אבו קישק ורכש את הקרקע גם המושבות מגדיאל ורמתיים הוקמו על קרקעות שנקנו מאבו קישק. בראשית שנות ה-30' נרכשו גם קרקע עליה הוקם רמות השבים.
בשנת 1924 פנו לחברת 'הכשרת היישוב' שתי קבוצות שהיו מעוניינות ברכישת קרקע חקלאית בשרון. על פי סקר הכפרים 1945, שטחי אדמותיו היו 18,470 דונם טורקי, מתוכם 901 דונם בבעלות יהודית, והכפר מנה 1,900 נפשות.
בתקופת המרד הערבי הגדול נורו מהכפר יריות לעבר פתח תקווה ויישובי הסביבה, ואירעו מספר מקרי תקיפה על ידי אנשי הכפר.

*****

אנשים מאבו קישק היו מעורבים בפרשת הרצח בגן הוואי ב-10 באוגוסט 1947. קבוצה אחרת, בראשות סייף א-דין אבו כישכ, הייתה אחראית להתקפה על אוטובוס בו נסעו יהודים ב-30 בנובמבר 1947, אירוע הנחשב ליריית הפתיחה של מלחמת העצמאות. עם זאת, מנהיגי הכפר ראו במקרים אלה חריגים, והם שאפו לחיי שלום עם שכניהם היהודים. בדצמבר 1947 או בינואר 1948 נפגשו מנהיגי הכפרים הערביים באזור, שייח' מוניס, אל-מסעודיה וג'מאסין אל ע'רבי ומוכתרי ערב אבו קישק  וא-ג'ליל עם נציגי "ההגנה" בביתו של אברהם שפירא בפתח תקווה. הם הביעו תקוות לשלום, והתחייבו שלא לסייע לצבא ההצלה הערבי או למיליציות מקומיות.
אנשי "ההגנה" עמדו בהסכם, וחטיבת אלכסנדרוני, שלחמה באזור השרון, אכן נמנעה מלתקוף באזור הכפרים. ראשי הכפרים התבקשו על ידי הוועד הערבי העליון לפנות את בתיהם, והם סירבו. אולם בסוף מרץ 1948 חטף הלח"י חמישה ממנהיגי שייח' מוניס, ועקב כך תושבי הכפרים איבדו את האמון בהסכמים עם "ההגנה". בחודש אפריל 1948 נטשו רובם את בתיהם.
המקור

******

חברת 'נצר השרון בע"מ' היא חברה ביטחונית ממשלתית (לשעבר התעשייה הצבאית לישראל בע"מ (תעש)) שהעבירה לחברה ממשלתית חדשה – תעש מערכות בע"מ, את פעילותה העסקית וכן את עובדיה, בסוף 2015. החל מ-2016 חדלה החברה מפעילותה העסקית והתעשייתית והחלה לפעול לפי המטרות החדשות שהוגדרו לה בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מנובמבר 2015. מטרות החברה שונו, בין היתר, לצורך פינוי, טיהור והריסת מבנים ותשתיות, טיפול בפסולת מסוכנת, בקרקעות המזוהמות ובמי התהום במתחמי תעש. כחברה ביטחונית, היא כפופה למשרד הביטחון ומשרד האוצר. בדצמבר 2016 שונה שם החברה ל'נצר השרון בע"מ'.
מדוע הוקמה חברת 'נצר השרון'? – בשנים האחרונות המדינה מקדמת תהליך להפרטת תעש מערכות, כלומר למכור אותה לגוף פרטי. אחת הבעיות שעלתה היא הקרקעות המזוהמות במתחמי תעש הפעילים והמפונים. המדינה חששה שלא תצליח למכור את תעש מערכות, כשמעל החברה מרחפת עננה של קרקעות מזוהמות באחריותה מבלי שאף אחד יודע מה היקף הזיהום ובעיקר מה תהיה עלות שיקום הקרקעות. מה גם, שיזם שירצה לרכוש את החברה יהיה מעוניין ככל הנראה בעסקי הליבה של תעש מערכות, כלומר ייצור מערכות נשק ותחמושת, ולא ירצה להתעסק בטיהור קרקעות מזוהמות.
הייחודיות של 'נצר השרון' – כאמור, העיסוקים המרכזיים של חברת 'נצר השרון' הם פינוי והריסת מבנים ותשתיות, טיפול בקרקעות המזוהמות ומי תהום מזוהמים במתחמי תעש, זאת לצד טיפול בתחומים נוספים כגון טיפול בתביעות עבר של תעש ועוד.
ל'נצר השרון', כחברה ממשלתית ביטחונית, יש את הכלים לעבודה באתרים ביטחוניים פעילים, כנדרש באתרי תעש הפעילים, לרבות פטור שר הביטחון מחוק חומרי נפץ ורישיון עסק מהיחידה למפעלים ביטחוניים. כמו כן, מרבית עובדי 'נצר השרון' עבדו טרם הפיצול בתעשייה הצבאית, ולכן הם בעלי ידע וניסיון בתהליכי העבודה והייצור הייחודיים לתעשייה זו ובעלי סיווג ביטחוני גבוה. בנוסף, הליכי הפינוי וההריסה שבד"כ מתנהלים מול הרשות המקומית, מתנהלים מול הוועדה למתקנים ביטחוניים (ולמ"ב) של משרד הביטחון. בזכות יכולות ייחודיות אלה ונוספות, פועלת 'נצר השרון' לצד החברה לשירותי איכות סביבה בניהול המגה-פרויקט של שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה. כאשר 'נצר השרון' מנהלת בעיקר את שיקום אתרי תעש בהם עדיין מתקיימת פעילות, והחברה לשירותי איכ"ס מנהלת את שיקום הקרקעות באתרים האחרים.
'נצר השרון' מטפלת בקרקעות מזוהמות – זיהום הקרקע במתחמי התעשייה הביטחונית מקורו בפעילות בעשורים הראשונים לפעילות התעשייה הצבאית ולקום המדינה. אז לא הייתה מודעות לנושא ולא הייתה רגולציה. רק בשנות ה-80 וה-90, עם הקמת המשרד להגנ"ס, הגברת המודעות והחלת רגולציה – יצירת הזיהום פסקה, אך הזיהום בשטח נותר.
בהתאם ליכולות הייחודיות שלה, 'נצר השרון' אחראית על טיפול ב-9 אתרים שמתפרשים יחדיו על אלפי דונמים, שחלקם עתידים להתפנות בשנים הקרובות במסגרת המעבר של 'תעש מערכות' לנגב. למרות שהמתחמים עדיין פעילים, משרדי האוצר והביטחון מבקשים לקדם את הטיפול בקרקעות המזוהמות, בין היתר, כדי לצמצם את לוחות הזמנים למסירת המתחמים לרשות מקרקעי ישראל לטובת בנייה למגורים. כך ש'נצר השרון' כבר פועלת במרץ.
במרבית אתרי תעש הפעילים כבר בוצע סקר היסטורי והם נמצאים בשלב הכנה לביצוע חקר הקרקע הכולל סקר גז קרקע, סקר קרקע וסקר סיכונים במתודולוגייתIRBCA לטובת מיפוי וכימות של הזיהום והכנת תוכנית טיפול בקרקע במידה ונדרש.
במספר מקרים מצומצם המשרד להגנ"ס כבר דרש מ'נצר השרון' להתחיל טיפול מיידי בעקבות ממצאים חריגים בהם יש רצון למנוע את התפשטות הזיהום. לאחרונה קיבלה נצר השרון כ-13 מיליון ₪ לטובת הטיפול בפרויקטים אלה. בחלק מהמתחמים תנהל 'נצר השרון' גם חקירת חשד לזיהום מי תהום וטיפול בהם במידת הצורך.
תעש רמת השרון – אחד הפרויקטים בהם 'נצר השרון' כבר מצויה בפעילות מתקדמת הוא מתחם תעש רמת השרון המשתרע על כ-6,000 דונם באחד מאזורי הביקוש הגבוהים לבנייה למגורים. למרות שהאתר עדיין פעיל, במרבית השטחים בוצעו סקרים היסטוריים ובקרוב יתחילו בחקר קרקע במקביל לטיפול מקדים שדרש המשרד להגנ"ס בשטח של כ-500 דונם המיועדים לפינוי בשלב הראשון. במתחם זה נמצאים גם מחפורות, בהן בורות הטמנה של פסולות, ובריכות אידוי שחלחלו לקרקע, שהמשרד להגנ"ס הגדיר אותן בעדיפות ראשונה לטיפול מיידי.לא רק קרקעות מזוהמות. גם פינוי מתחמים – בנוסף לטיפול בקרקעות מזוהמות, נצר השרון אחראית גם לפינוי, טיהור ולהריסת המבנים, התשתיות והציוד של תעש, בעיקר במתחם רמת השרון ומתחם מגן בתל אביב. לפינוי האתרים היבטים רבים של איכות סביבה, כמו למשל טיפול באסבסט, הריסה סלקטיבית שתאפשר מיון ומיחזור ככל הניתן של חומרי גלם, טיפול ומיחזור בפסולת שתפונה מהאתרים, הכוללת בין היתר ציוד תעשייתי ופסולת מסוכנת, במטרה להגדיל את שיעורי המיחזור ולמזער את ההטמנה.
המקור

קטע המסלול במזרח הרצליה
לצד גדרות תע"ש

קטע המסלול במזרח רמת השרון
לצד גדרות תע"ש

קטע אחרון
דרומה מכביש 5
לעבר נווה שרת,
צהלה ורמת החייל