הדפסה

בקיץ 2022 במסגרת מיזם "המיעוט הנוצרי בישראל"  שמטרתו ללמוד ולהכיר את מקומות היישוב בהם מתגוררות הקהילות של הערבים הנוצרים בישראל, הגעתי לישורת האחרונה.

אז יצאתי למסע להכרת הפן הנוצרי של העיר נצרת שנמשך לסירוגין ועדיין טרם הסתיים.

ביום שני 11  במרס 2024 בשעת אחר הצהרים המאוחרים, בתום מספר ביקורים בנצרת הגעתי עם חבריי פואד באשרת (יפיע) אשתו ע'אדה, אחותה ראנייה וביתה לינה, שולי לינדר ירקוני (עין הוד) ויצחק איתן (כרם מהר"ל) לראות את כנסיית ההשלכה. 

כנסייה זו נמצאת על גבעה בדרום מזרח בסמוך לחלקה הדרום מערבי של נוף הגליל.

*

הסיפור של כנסייה זו מעניין מאוד.

כנסיית ההשלכה ידועה גם בשם כנסיית ארמון הבישוף או בשם כנסיית ארמון ההגמון (קאסר אל – מוטראן)

 

זו כנסייה יוונית -אורתודוכסית שנבנתה במאה התשע עשרה על פסגת הר מדרום מזרח לנצרת  על שטח ההר שנקרא ג'בל אל מוטראן.

 

שנים רבות כנסייה זו הייתה נטושה ומוזנחת

 

הכנסייה שופצה לפני קצת יותר מעשור אבל היום היא אינה בשימוש

 

למרות שהכנסייה נעולה היא מוזנחת.

את הכנסייה פתח לנו נאדר נססאר אחראי התחזוקה של המנזר היווני אורתודוכסי בהר תבור.

*

את נאדר הכרתי לפני שלוש וחצי שנים בעת ביקור בכנסיות הכפר מעלול שהתקיים עד מלחמת העצמאות. בביקור נאדר פתח לנו  את שערי הכנסייה היוונית – האורתודוכסית במקום. ראו  מעלול, הכפר שהיה בגליל התחתון, שרידיו וכנסיותיו

*

רכס ג'בל אל מוטראן נמצא למול הר הקפיצה, כקילומטר מצפון לו.

*

*

שטח הכנסייה בשנות ה-40' של המאה הקודמת

על-פי המסורת הנוצרית שהייתה רווחת בעבר בהר הקפיצה אירוע נס לישוע.

 

בעת שהיה צעיר באחת השבתות הוא הטיף לקהל המתפללים בבית הכנסת בנצרת ודיבר על האסון ההולך ומתקרב ועל כך שהעם היהודי שלא הולך בדרך הישר.

 

המתפללים הוציאו אותו מהעיר וביקשו להתנכל לו, אך הוא עבר בתוכם וניצל "”וַיָּקוּמוּ וַיַּדִּיחוּ אוֹתוֹ אֶל-מִחוּץ לָעִיר וַיְבִיאֻהוּ עַד-גַּב הָהָר אֲשֶׁר נִבְנְתָה עִירָם עָלָיו לְמַעַן הַשְׁלִיכוֹ מָטָּה׃ אַךְ-הוּא עָבַר בְּתוֹכָם וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֹ.” (הבשורה על-פי לוקאס 4, 29-30)."

 

הייתה טענה כי ישוע ברח והגיע אל הר קדומים הוא הר הקפיצה. אז, שהרודפים כמעט השיגו אותו, הוא קפץ אל התהום ונעלם.

 

מסורת זו לפיה קפץ ישוע מההר אל העמק, איננה מקובלת  בגלל המרחק של ההר מהמרכז ההיסטורי של העיר והן בשל כך שהמקורות אינם מציינים זאת.

 

להרחבה הפניות אודות מסורות נוצריות לגבי מיקומו של הר הקפיצה

הכנסייה טרם השיפוץ מקור התמונה

כאמור, הכנסייה המקורית הוקמה במאה תשע עשרה.

 

צורתה של הכנסייה מלבן ובחזיתה מרפסת בעלת קשתות הנתמכות בשני עמודים.

 

הכנסייה עשויה מחלל בודד והיא נמצאת כיום במצב של התפוררות והזנחה.

 

בצידה המזרחי מרפסת קטנה שגגה עשוי בצורת קמרון צולב ונתמך בשני עמודים.

מתחת למרפסת, נראים שרידיו של חלל קטן דמוי קריפטה. מקור

החלל מקורה בקמרון חבית, ומצידו המזרחי מוביל אליו פתח החבוי כיום בין שיחים.

 

מהמרפסת מוביל פתח שמעליו לונטה אל פנים המבנה, ומעליו קבוע חלון בצורת צלב מסוגנן.

 

בכל אחד מקירות הצד של חלל הכנסייה קבועים שני חלונות ושלושה פילסטרים.

 

בחזיתה המזרחית של הכנסייה חלון עגול, פתחים בצורת צלב, ופתח נוסף החסום כיום בלוחות פח.

 

המבנה משקיף על כל סביבתו ולצידו עץ אלון בודד.

המבנה טרם השיפוץ מקור

בשנת 2009 הונחה אבן פינה, על ידי הפטריארך האורתודוקסי תיאופולוס השלישי, במטרה להקים במקום את בית הספר האורתודוקסי ‘אל-בשארה’.

מקור התמונה

באותה עת נערכו עבודות שימור ושחזור של הכנסייה

*

*

*

*

*

*

*

במצבה היום, נדרשות עבודות שיקום מחודשות.

העץ שצומח בתוך המבנה

הסיפור של הכנסייה חושף טפח על הקשר בין הפטריארכיה היוונית – אורתודוכסית  ובין הקהילה האורתודוכסית המקומית בנצרת בענייני נדל"ן.

 

כאמור, השטח עליו נמצאת הכנסייה היה שייך לפטריארכיה היוונית – אורתודוכסית.

 

ביום 20 אוגוסט 1993  נחתם הסכם בין הפטריארכיה היוונית – אורתודוכסית לבין חברת "ארמון ההגמון" שהיא קבוצת אחזקות נדל"ן (נכסים וקרקעות) בנצרת שהייתה בבעלות בחלקים שווים של אפריקה-ישראל ושל סובחי טאנוס, בדיה טנוס ואחמד עפיפי.

 

היה זה הסכם קומבינציה על חלק מהקרקע ולפיו החברה התחייבה לבנות על הקרקע פרויקט שיכיל שטחי מגורים, מסחר, משרדים.

 

בהתאם להסכם, הוטל על החברה לבנות את הפרוייקט בשלמותו, על חשבונה ובתמורה תמסור לכנסייה 28% מהשטחים שיבנו בשטח התחתון של הפרויקט המיועד בעיקרו למסחר ולמשרדים ו-18% מהשטחים שיבנו בשטח העליון המיועד למגורים ולמלונאות ובנוסף ישולם סכום במזומן.

 

החברה התחייבה גם לבנות את בית הספר עבור העידה היוונית – אורתודוכסית ולשקם את כנסיית ההשלכה שנבנתה במאה התשע עשרה.

 

היזמים התכוונו לבנות על השטח בשלב ראשון, 220 וילות, חציין בתחום נצרת הערבית וחלקן בתחום נצרת עלית ובהמשך בנייני מסחר ומשרדים.

 

אבל, הבנייה לא החלה שנים רבות.

 

אחת הסיבות לכך, הייתה תביעה שהגישו שבעה מתושבי נצרת לבית המשפט המחוזי באמצעות עו"ד חורי מועין. הם טענו כי הקרקע היא בבעלות בני העדה האורתודוכסית בנצרת ולא בידי הפטריארך והפטריארכיה. הכנסייה אינה רשאית לסחור בקרקעות, אלא רק להחזיקן בנאמנות בעבור בני העדה.

 

בדצמבר  2003 דחה בית המשפט המחוזי את התביעה.

 

מעט אחר כך, הגישו מועצת העדה האורתודוכסית ושלושה מחבריה תביעה דומה נגד הפטריארכיה היוונית – אורתודוכסית ונגד חברת ארמון ההגמון.

 

חברת ארמון ההגמון דרשה שתביעה זו תמחק על הסף, בטענה שהיא זהה, לתביעה שהגישו חברי העדה, וכבר נדחתה.

 

בית המשפט קיבל טיעונים אלו וקבע כי נימוקי שתי התביעות אמנם אינם זהים, אך הסעד העיקרי שהתבקש – זהה. עוד קבע, כי מועצת העדה ידעה במשך שבע שנים על התביעה השנייה, אך לא ביקשו להצטרף אליה. להבנת בית המשפט עם תום שמיעת הראיות בתיק האחר, הסתבר כנראה למועצת העדה וחבריה שהתובעים האחרים לא יצליחו בתביעתם, ולכן הגישו תביעה שנייה בדיוק על אותם נושאים, וניסו מזלם בשנית.

 

בנוסף, קבע בית המשפט כי בפסיקה הקודמת בדצמבר 2003 נדרשה בדיוק לשאלה שהועלתה בתביעת מועצת העדה. לכן, "יהיה זה בלתי צודק בעליל ושימוש לרעה בהליכי בית משפט, אם נאפשר היום לתובעים להעלות לדיון בדיוק אותן סוגיות שנדונו כבר אחת לאחת ובהרחבה רבה.

 

בחודש יוני 2004 הוסר המכשול האחרון לתחילת בנייתו של פרויקט המגורים, המסחר והמשרדים הגדול "ארמון ההגמון" בנצרת.

 

אז, בית המשפט המחוזי בנצרת דחה על הסף תביעה שהגישו מועצת העדה האורתודוכסית בנצרת ושלושה מחבריה בעניין הפרויקט.

 

באותה עת החלו המהלכים התכנוניים לאישור הבנייה, לאחר עיכובים של שנים.

 

מקור עיתון גלובס (27/6/2004) נדחתה תביעת האורתודוכסים – הוסר מכשול לפרויקט בכ-50 מיליון דולר בנצרת גם עיתון דה מרקר (30/6/2006) המאבק הקרקעות הקדושות

*

הכנסייה בשטח הבנייה

*

*

סוף,

המקום יפה,
סיפורו מרתק.

חבל שהכנסייה סגורה
ובית הספר
שנבנה אינו בשימוש!

תודה לך נאדר נאסר
שהגעת ופתחת
לנו את הכנסייה !