מסע אפיכניסה ה-10 התקיים ביום שישי (11/5/2018) בהרי יהודה וגבעות השפלה ומתועד, להלן,  על ידי ידידי גיל מועלם שהשתתף בו.

 

 

********

לקומונת 4Epic  התוודעתי  בחורף 2013. הייתי אז בתקופת החלמה אחרי שבר ברגל וחיפשתי אתגרים חדשים.

 

האתגר הראשון במסגרת הקומונה היה הצ'ימצ'ורי הדרומי ואחריו גם הגיע האח הצפוני. היו אלה מסעות רכיבה של 100 מייל (160-170 ק"מ) עם 2500 עד 3000 מטר טיפוס.

 

מסעות אלה בחברת אנשים שאוהבים את האופניים, המרחבים ונופי הארץ גרמו לי להתמכרות קשה לרכיבה למרחקים ארוכים.

 

האתגר, התכנון המקדים, האימונים והמחשבות מה לקחת ומה להשאיר בבית, כל אלה יוצרים אצלי התרגשות שבונה את הריגושים שברכיבה עצמה.

 

השנה החלטתי לרכב גם את האפיכניסה, 70 ק"מ עם כ-1700 מטר טיפוס. זה אירוע  קצר וקל  יחסית לרכיבות המאה מייל. הוא נועד לארח רוכבים שיוכלו לטעום מהי רכיבת אפיק ואולי להמשיך הלאה אל הרכיבות הארוכות יותר.

 

האירוע כולו כמו כל אירועי 4Epic  מאורגן בהתנדבות ע"י אנשי הקומונה שמכונים הלא מארגנים.  השתתפות באירוע והרכיבה בו היא על אחריות הרוכב כמו גם הניווט, התיקונים, האוכל ומילוי המים בדרך.

 

כהרגלי כמו לפני כל רכיבה ארוכה, התארגנתי כשלושה שבועות לפני. על כושר אני שומר כל הזמן כך שלא היה צורך להעלות את עצימות האימונים אבל,  היה צורך כמובן בהכנות נוספות.

 

לאחר הורדת את קובץ הניווט מדף האירועים בפייסבוק למדתי את הציר. הלימוד היה כמו בניווטים בצבא,רק שכיום עומדים לרשותי האמצעים הטכנולוגיים. ניתחתי את הציר בעזרת "עמוד ענן" ו"גוגל ארץ".

 

בנוסף, התקשרתי לידידי עמירם אורן שמכיר את השטח כמו את כף ידו. הוא עבר על הקובץ ונתן לי תיאור מדויק של הדרך מבחינת המראות, הנופים, רמת ואיכות השבילים, העליות,הירידות וזמינות נקודות תידלוק. בנוסף, גם שוטטתי וירטואלית באזור דרך אתר זה בו מתועד המסע "עמירם במשעולי ישראל" שבו הוא מתאר,מצלם וסוקר את סביבת הרכיבה.

 

עכשיו היה צורך גם בגיוס השותפים לרכיבה. הזמנתי את חיים מדינה, רוכב מנוסה וחזק ומדריך אופניים.  חיים גייס את יונתן קנה שיודע לרכב בנחישות ולטוס גם בירידות ואת ניסים דואק שהצליח לסובב פדלים ללא הפסקה כמעט בכל תנאי ובכל זמן.

 

האופניים נבדקו, כלי התיקון הנדרשים חוברו לאופניים, מכשיר הניווט הוטען בקובץ הדרוש , הסנדווצ'ים הוכנו, תמרים, חטיפים נארזו והכל מוכן.

 

חיים, יונתן, ניסים ואני, נפגשו בבוקר שישי במתחם לטרון יחד עם רוכבים ורוכבות שבאו לחוות את הרכיבה למרחקים ארוכים, לפגוש חברים ותיקים וחדשים ולהפוך חברים וריטואלים למציאותיים.

 

אחרי התדריך של אמיתי מהלא מארגנים יצאנו לדרך בהתאם למסלול שנקבע.

 

 

החלק הראשון של המסלול היה בעמק איילון . בתחילה היינו טור רוכבים ארוך שנע לכיוון כביש 1.  חצינו את הכביש במעבר תחתי.

להרחבה אודות עמק איילון ראו
עמק איילון והגבעות סביבו, בעבר מובלעת לטרון ושטח ההפקר

 

התקדמנו בואכה פארק קנדה. עלינו לגבעות איילון בהן משתרע הפארק ומהן גלשנו לנחל אילן.

 

 

בנחל אילן התחילה העליה הראשונה בדרך דיפנבייקר לאורך שלוחת משלטים. הדרך נקראת ע"ש ג'ון דיפנבייקר היה ראש ממשלת קנדה וכידיד ישראל הוא העביר חוק בקנדה נגד השוואת הציונות כגזענות ובזכות זאת קנדה התנגדה להצעה זו באו"ם וההצעה נדחתה.

 

זו הייתה ה-עליה ,כנראה שבזכות החלפת החוויות עם לורי הרכיבה בעליה לא הייתה קשה. בתחילת העליה הטור התחיל להתארך, רוכבים חזקים וממהרים שאצה להם הדרך פרצו  קדימה. אחרים כמוני מקשקשים עם הרוכבים סביבם, ,מספרים סיפורי גבורה (זהו הEpic) נהנים מהנוף כיאה ליום מיוחד שכזה, יום חג.

 

בקצה העלייה הקפנו את גבעת משב עליה נמצאת אנדרטת פורצי הדרך לירושלים וחצינו שוב את כביש 1 מכיוון צפון לדרום לעבר שואבה.

 

דרך שואבה המשכנו בירידה מהירה אל נחל כסלון, חצינו אותו לגדה הדרומית וחברנו לסינגל עין ראפה.

 

סינגל עין ראפה הוביל אותנו לאורך גדתו של נחל כסלון ,מתפתל בתוך היער עולה ויורד ומספק אתגרים טכניים ופיזיים עד לכפר עין ראפה.

 

 

בעין ראפה עצרנו להתארח אצל משפחה מקומית, ישבנו, אכלנו פיתה עם לאבנה,  שתינו לימונדה קרה. שוחחנו עם חברים וספרנו סיפורי גבורה.

 

טוב היה צורך להמשיך ,לפנינו היו עוד כ-35 ק"מ וכמה עליות.

 

מעין ראפה טפסנו לצובה . חצינו את הכביש ליד הכניסה לקיבוץ.

 

 

מהכניסה לקבוץ התחילה ירידה ארוכה דרך עין טייסים.  הבריכה הייתה מלאה במים אבל לנו אצה הדרך. המשכנו לדהור במורד עד לנחל שורק.

 

הדרך מתפתלת מעל הנחל. הנחל זורם למטה ,מצוקים גבוהים משני הצדדים סוגרים עלינו. הנוף יפיפה ועטור עצים, בעיקר אורנים נטועים ,עצי קטלב אדומי גזע ומיני צמחים אחרים. אבל, הריח ,ריח הביוב לא משתלב אבל משתלט .

בהמשך חצינו בדרך קצרה בתוך המים שהרטיבה קצת את הגלגלים .

 

אחרי החציה הייתה תקלה באופניים: בורר ההילוכים, השיפטר קרס. לא הייתה אפשרות להעביר הילוכים. בוצע אילתור באמצעות אזיקונים והמשכנו.

 

עברנו במחצבות נחם, שם היה פיצול שבילים. ההמשך לא היה ברור … לאחר דיון קצר היכן נמצאנו המשכנו בדרך הנכונה המטפסת  למושב אשתאול.  כמו ששר אריאל זילבר "ואיך שמשון בין צרעה לאשתאול היה אכבר גבר " גם אנחנו חזקים ונחושים ומטפסים.

על קטע זה של נחל שורק וסביבתו ראו
סובב נס הרים מבר בהר ליד בר גיורא

 

חלפנו על פני מושב אשתאול. נכנסנו ליער אשתאול, חצינו את דרך בורמה ,אותה דרך שנפרצה כדי להגיע לירושליים הנצורה במלחמת העצמאות.

 

הלאה חלפנו על פני הישוב המעורב יהודים וערבים נווה שלום. 

 

גלשנו במורד לעבר נחל נחשון  והקפנו את מתחם מנזר לטרון

 

להרחבה על גבעות השפלה בין אשתאול ולטרון ראו
יער אשתאול בגבעות השפלה אותן חצתה דרך בורמה

 

בעליה מהנחל השיפטר שוב השתחרר לי ולא היו הילוכים קלים. לכן, עברתי לרכב בעמידה, יונתן וחיים,  בעקבות הג'ירו, נראה הבינו שברחתי קדימה, ולכן נתנו בראש. אני לא ויתרתי  ויחד איתם טסתי לצומת.

 

המהירות בסוף לא עזרה לנו להגיע בזמן לשקשוקה,רק שמענו עליה ומה ששמענו הספיק לנו להבטיח לעצמנו ולאחרים שפעם הבאה אנחנו נגיע עוד לפני שישברו את הביצים אפילו…(ההבטחה הזו ניתנה בתנאים קשים של חוסר חמצן ,נא לזכור זאת ולא להזכיר לנו אותה …)

 

היו קצת נישנושים וקישקושים על הדשא ,עוד חיבוקים עם חברים. כך הסתיים האירוע.

 

אמרנו תודה ללא מארגנים על אירוע מאורגן להפליא ויצאנו בדרכינו חזרה הביתה.

 

אני אמשיך להתאמן לאירוע הרכיבה הבא.