טיול זה בבתרונות רוחמה ומרחב נחל שקמה ביום שני 23 בפברואר 2026 לא היה בתכנית העבודה שלי.

 

הטיול היה החלק העיקרי (מתוך שלושה) של יום מופלא של חבורה שנדמה שאנשיה מכירים זמן רב ונפגשים מעת לעת.

 

הטיול נקבע בעטיו של צירוף מקרים והתפתח בספונטניות.

 

חברי דורון סלומון הזמין אותי לשאת דברים בפורום חבורת הגיל השלישי של אנשי קיבוצו כפר עזה המתגוררים באופן זמני בקיבוץ רוחמה.

 

חשבתי שראוי שאגיע לרוחמה כבר בשעת בוקר ואטייל באזור עד שעת ההרצאה בערב.

 

כשנקבע המועד הצעתי לחברי ניר עמית (שער העמקים) שנרכוב יחד באופניים במשך מספר שעות במרחבים הירוקים  ונתענג על פריחת הכלניות.

 

כשדורון שמע על התוכנית של ניר ושלי, הוא כעס ואמר לא יקרה!

 

דורון הוכיח אותי ושאל "נראה לך שתצאו לשטח במשך מספר שעות באזור מגוריי בלעדי?"

 

דורון הציע שנסב את טיול הרכיבה לטיול נסיעה ברכב אליו יצטרף יוסי וגנר (נחל עוז).

 

בלית ברירה הסכמתי להצעתו של דורון, חשבתי מי אני שאגיד לו לא!?

 

מספר ימים לפני הטיול דורון הציע שנרחיב את מעגל המשתתפים ואזמין לטיול ולהרצאה גם אוסי ואיציק איתן (כרם מהר"ל).

 

כך עשיתי, והם נענו ברצון בשמחה!

 

קיבלתי מדורון גם רשות להגדיל מעט את החבורה והזמנתי להצטרף אליו גם את סמדר להב (עין דור).

 

בשעת בוקר מוקדמת של יום זה יצאנו ניר עמית וסמדר להב ואני משער עמקים וירדנו דרומה לרוחמה.

 

כשהגענו לרוחמה, עוד לפני שנפגשנו עם דורון בביתו (בקרווילה), ניר הוביל אותנו למקבץ כלניות מדהים בתוך הקיבוץ.

 

לאחר הצילום במקום נכנסנו לביתם של דורון ושמחה לזמן קצר ל"אירוע" שנקרא בפי המטיילים "Coffee In and Coffee Out".

 

בינתיים גם אוסי ואיציק הגיעו והצטרפו גם הם ל"אירוע".

 

אחרון חביב הגיע יוסי וגנר.

 

החלטנו לא להשתהות יותר, ולצאת לדרך.

 

מייד התארגנו בשני כלי רכב רבי מינוע (בעברית 4X4).

 

יצאנו מתחום קיבוץ רוחמה לעבר החורש שנמצא בסמוך לכביש 334 (המחבר את צומת דורות עם צומת שדה צבי).

 

עצרנו באחד ממרבדי הכלניות שם צלמנו וצלמנו.

 

המשכנו בנסיעה, חצינו שוב את הכביש ונכנסנו בדרך אל בתרונות רוחמה.

 

היו מקרב אנשי החבורה שחשבו שכעת נתחיל ללכת לאיבוד במרחבים הירוקים, אבל לצערם (אולי) לא כך היה.

 

דורון ואני חשבנו מראש על המסלול המוצג במפה.

אזור הגיאוגרפי של הטיול נקרא מרחב נחל שקמה ומרביתו כולל את גבעות רוחמה (יש יאמרו בתרונות רוחמה).

 

יחידת נוף זו גדולה עם מגוון של תצורות נוף וצומח במרכז המרחב הפתוח שבין כביש 40 וכביש 6 במזרח לכביש 232 במערב.

 

המרחבים הגדולים והנוף הפתוח מאופק לאופק יוצרים מרחב איכותי.

 

יחידת נוף זו מאופיינת באזור גבעות בעל תשתית כורכר וחול בחלקו הגדול של השטח.

 

חלקים נרחבים מהשטח משמשים למרעה ויש בה שטחים טבעיים גדולים יחסית.

 

הצירוף של שטחים טבעיים, נטועים וחקלאיים יוצר מרחב גדול פתוח שבו התיישבות מצומצמת: יישוב בודד (רוחמה) ומספר חוות קטנות.

 

ביחידת נוף זו יש פסיפס מורכב משטחי מרעה, שטחי פלחה גדולים ויערות נטועים, בעיקר משני סוגי עצים: אקליפטוסים ותיקים, שחלקם התנוונו ונטיעות צעירות בעיקר מחטניים עם מעט רחבי עלים בעמקים ולאורך הנחלים.

הנקודה הבאה בה עצרנו הייתה תל נג'ילה בה זכינו לתצפית מרהיבה על שדות החיטה מאופק אל אופק ושם הסברתי מעט על האזור.

 

ירדנו מהתל והמשכנו בנסיעה תוך חציית נחל שקמה אז רותי וגנר התקשרה והזמינה אותנו לארוחת צהרים בנחל עוז.

 

על פי זמן הארוחה בשעת הצהרים המאוחרת מאוד, נקבע זמן הטיול בשטח.

 

והגענו לשרידי הגשר מעל נחל פורה שהיה חלק של מסילת הרכבת שבנו העות'מניים (בסיוע הגרמנים) בזמן מלחמת העולם הראשונה.

 

הגשר ההרוס מעל הנחל היווה אטרקציה נהדרת לצילום.

 

מקום התצפית על הגשר היה מקום נהדר לזמן קפה ותה.

המשכנו מזרחה לעבר מאגר פורה ולצידו עצרנו לצילום ולשיחות על הא ועל דא.

 

המשכנו עוד מזרחה בדרך העוברת בשולי שמורת פורה שמטעמי חיסכון בזמן לא עצרנו בה.

 

עלינו צפונה בדרך המקבילה לכביש 40, עברנו את חוות פיליפ.

 

המשכנו וחצינו את נחל אדוריים ממול לתל קשת (נקרא גם תל קונטרה).

 

משם פנינו מערבה ונסענו בדרך הסמוכה לגדה הצפונית של נחל אדוריים.

 

עברנו למרגלות תל א-חסי באזור בו נחל אדוריים מתלכד עם נחל שקמה.

 

המשכנו הלאה מערבה על הגדה הצפונית של נחל שקמה עברנו את תל ישקף

 

בהמשך שוב חצינו את נחל שקמה.

 

המשכנו מערבה לעבר קיבוץ ברור חייל ולידנו הגענו לכביש 232 ושם כמעט הסתיים הטיול בשטח.

 

כשהתחלנו בנסיעה לעבר שדרות, דורון ביקש להראות לנו את בוסתן מרחב לכיש שנטעו שוטריו בתום מבצע "עופרת יצוקה".

כמתוכנן הגענו לנחל עוז לביתם של רותי יוסי וגנר.

 

הארוחה (החלק השני של יום זה) שהכינה לנו רותי הייתה טעימה להפליא, אודה היינו רעבים לאחר שעות של טיול.

אחרי הארוחה חזרנו לרוחמה.

 

בשעת ערב מוקדמת התכנסנו במועדון "ותיכאן" והתחיל החלק השלישי של יום זה.

 

במועדון הצגתי, כאמור, בפני אנשי הגיל השלישי של אנשי כפר עזה את תמצית המיזם "המסע להכרת הנוצרים הערבים במדינת ישראל".

 

הפרידה מדורון ושמחה לאחר מכן, ובלית ברירה אחרי השעה 20:00 התחלנו בנסיעה צפונה.

 

כשחזרנו איש איש לביתו הסתיים יום מופלא שכאמור לא היה בתוכנית (וטוב שכך).

 

ניתן לומר שחזרנו עמוסי חוויות מיום כיף.

להלן מובא
מידע קצר
על המקומות
בהם עצרנו וגם אלה
שעברנו לידם
כמו כן מובאים
צילומי מראות הטיול:
נוף ואנשים

קיבוץ רוחמה נמצא בתחומי מועצה אזורית שער הנגב ומשתייך כיום לתנועה הקיבוצית ובעבר לתנועת הקיבוץ הארצי.

 

היישוב רוחמה הוקם מספר פעמים והוא היה יישוב יהודי ראשון בנגב בעת החדשה.

 

בשנת 1911, רכשה אגודת "שארית ישראל" ממוסקבה, בראשות יחיאל צ'לנוב 3200 דונם מאדמות הכפר ג'ממה והקימה עליהן "מושבת אחוזה" בדומה ל"אחוזת פוריה" ו"אחוזת שרונה" בגליל התחתון.

 

תחילה נקרא היישוב ג'ממה על שם הכפר הערבי שכנראה קם על חורבות יישוב יהודי חקלאי עתיק ששמו לא השתמר ותקיים במקום וננטש מספר פעמים בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית.

 

רק אחר כך הוסב השם ל"רוחמה" על פי דברי הנביא הושע: "וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ, וְרִחַמְתִּי אֶת-לֹא רֻחָמָה וְאָמַרְתִּי לְלֹא-עַמִּי עַמִּי־אַתָּה, וְהוּא יֹאמַר אֱלֹהָי".

 

במלחמת העולם הראשונה התחוללו קרבות עזים בסביבות רוחמה שגרמו להחרבת המשק. היישוב ננטש ונבזז על ידי בדווים תושבי הסביבה.

 

לאחר המלחמה חזרו התושבים לרוחמה ושיקמו אותה אך נאלצו לנטוש שוב במאורעות תרפ"ט (1929).

 

ניסיון נוסף ליישב את רוחמה נעשה בשנת 1932 כשבמקום התיישבה קבוצת פועלים שהקימה משק ונטעה פרדס.

 

במאורעות 1939-1936 נעזבה רוחמה בשלישית, בתיה נהרסו ומטעיה נעקרו.

 

בתאריך 1 בדצמבר 1943 עלה לקרקע גרעין של תנועת השומר הצעיר וזו הייתה ראשיתו של היישוב הנוכחי.

 

במלחמת העצמאות שימש המקום בסיס מרכזי של חטיבת הנגב. 

שמורת הטבע בתרונות רוחמה כוללת שני אזורים לא רציפים, ממזרח וממערב ושמתחם קיבוץ רוחמה מפריד בינהם.

 

הגוש המזרחי בו עברנו מאופיין בנוף בתרונות ואילו הגוש המערבי מאופיין ברכס כורכר. 

 

השמורה מגנה על אזור הנחלים רוחמה, דורות ויובלים נוספים של נחל שקמה.

 

נחלי אכזב אלה התחפרו באדמת הלס ויצר ובתרונות באיזור מישורי יחסית, החושפים את הכורכר שמתחת לשכבת הלס.

לס היא סוג של קרקע שצבעה הוא צהוב עד חום בהיר והרכבה הוא ממשקעי טין (סילט) של חרסית וחול המחוברים באופן רופף באמצעות סידן פחמתי (CaCO3), חומר אורגני, תחמוצות ברזל ומינרלים נוספים.

 

קרקעות הלס שאינן משוכבות מכסות כ-10% משטח כדור הארץ ועוביין הממוצע מגיע לכמה עשרות מטרים. אדמת הלס מאפיינת את שוליהם של מדבריות רבות בעולם. מרבצי לס נפוצים בין קווי הרוחב 20° – 50° בחציו הצפוני של כדור הארץ ואלה הנמצאים ב סין וארצות הברית הם מרבצי הלס הגדולים ביותר.

משקע הלס הוא הומוגני ונקבובי, ומכיל גרגרי קוורץ, פלדספר ועוד מינרלים. בנוסף, קרקע הלס נוצרת מהשקעה של חומר דק המכילה שחק של סלעי גיר וקירטון. מאחר שאין סלע אחד המכיל את כל מרכיבי הלס, המסקנה המתבקשת היא שהוא נוצר כתוצאה מבליית כמה סוגי סלעים.‏

 

קרקע הלס מצטברת בעיקר בערוצים ובכיסי קרקע בהשקעה השניונית של אבק. על כן, היא נאטמת בקלות ובצורה זו מגבירה את הנגר העילי והשיטפונות באזורים המדבריים, היוצרים ערוצונים ונוף של ביתרונות, ובמקומות אלו מתפתח הצומח. לכן קרקע לס היא פורייה וטובה מאוד לגידולים חקלאיים. בנוסף היא קרקע עשירה במינרלים, חומרים אורגניים ואוורירית ולכן היא מנקזת טוב את המים וקל לחרוש ולנטוע בה צמחים. כמו כן, שחיקת הקרקע הינה איטית מאוד והיא נשארת פורייה למשך זמן רב. קרקע הלס בארץ ישראל עשירה במלחים רוב קרקעות הלס בארץ ישראל נמצאות בדרום, ומדלדלות ככול שעולים צפונה ומערבה.

 

בשנים האחרונות ההשערה הרווחת שמקור אדמת הלס הינה כתוצאה של השקעה חולית (איאולית) מאסיבית. מקורות חולות אלו הם ממדבר סהרה וחולות סיני. נראה שכמות האבק פוחתת ככל שמתרחקים מהמקור כיוון שבדרום פוגשים רבדים עבים של משקע איאולי דק זה (בסביבות רוחמה מגיעה ל 15-12 מטר). במישור החוף הדרומי (מישור פלשת) הרבדים האלה הולכים ונעשים דקים יותר ויותר הלאה צפונה במישור החוף אין רבדים אבקיים או חרסיתיים והסחף האיאולי המועט מתערבב על-פי הרוב רק עם החול שלמטה בתהליך של יצירת החמרה רק ברכסי החול.

 

הלס הוא בית גידול המאופיין בצמחייה נמוכה ושיחים נמוכים. לרוב נראה הבית גידול כמו שדה בור פתוח ריק מצמחים ובעלי-חיים. אך הוא מהווה בית גידול למינים רבים הנמצאים בסכנת הכחדה. האזורים של קרקעות לס מהווים בתי גידול שונים של בעלי חיים וצמחים יותר מסוגי קרקע אחרים, ויש בעלי חיים וצמחים שהם אנדמיים ללס. חצרים הוא מוקד חשוב של מישורי הלס בארץ, והוא מהווה בית גידול הנמצא בסכנת הכחדה. הוא מהווה מערכת טבעית וייחודית, אשר מכילה בתוכה מינים ייחודיים. ובמיוחד החוברה המדברית (עוף דוגר קרקע), אשר מרבית אוכלוסייתו בישראל נמצאת בחודשי הקיץ באזור חצרים בישראל. ‏

 

מקור והרחבה

תל נגילה  שסמוך לו ניתן למצוא שרידים מהתקופה הכלכוליתית הוא שריד לעיר גדולה שהתקיימה בתקופת הברונזה התיכונה השנייה,  לפני כ 4400 שנה בקירוב.

 

העיר (ממנה לא ניתן לראות דבר היום), הייתה מוקפת חומה, סוללה וחפיר אשר שמרו על רובעי מגורים ומסחר.

 

בצדי התל הצפונים והמזרחיים נמצאות מערות קבורה בהן נמצאו שרידי מנחות למת.

 

שמו של התל ניתן לו על שם היבלית הרבה שגדלה בו (מערבית).

עד לאחרונה על התל ניצב בודד עץ אשל ענק, שגילו מוערך בכ- 400 שנה.

 

עץ זה שימש עד לאמצע שנות ה-60' של המאה העשרים אמצעי זיהוי עבור טייסי חיל האויר, כמו גם לנוודים וסיירים לאורך תקופות קדומות יותר.

התל שימש בזמן מלחמת העצמאות כמוצב קדמי לאבטחת שדה התעופה שהוקם ברוחמה במבצע אבק  וכיבושו היה במסגרת הקרב על חרבת מאחז הנמצאת ממזרח ראו להלן.

 

האגדה מספרת כי סמוך לעץ קבור אוצר זהב אגדע שהסתירו התורכים בעת בניית מסילת הרכבת. התורכים נאלצו לברוח מפני הבריטים ולכן לא היו יכולים לשאת את הזהב שנועד להוות תשלום למניחי המסילה. כדי לזכור את מקום מחבואו, הטמינו אותו בסמוך לעץ. אגדה זו מדרבנת את שודדי העתיקות לחפור חפירות לא חוקיות בתקווה למצוא את הזהב. במהלך החפירות הם מוצאים שרידים עתיקים בהם מעוניינים סוחרי עתיקות… את התוצאות של החפירות ניתן לראות בבורות בסמוך לעץ.

קרב חרבת מחאז נערך בין  30 בספטמבר 1948 – ו-6 באוקטובר 1948 מספר ימים לפני "מבצע יואב" שנועד להסיר סופית את המצור של הצבא המצרי על הנגב.

 

בקרבות עשרת הימים נכשל צה"ל בניסיונותיו לפרוץ לנגב שנשאר מנותק. המצרים סירבו להעביר שיירות לנגב הנצור וציפו להתמוטטות הכוח היהודי בנגב.

 

בזמן ההפוגה השנייה לאחר קרבות עשרת הימים חטיבת הנגב הייתה בכוחות מדולדלים ותשושים שפעלו להגנת היישובים הקיימים אך לא היה בכוחם לצאת לפעולות התקפיות.

 

באותה עת הוחל בתכנון "מבצע יואב" בו ישתתפו ארבע חטיבות לצורך פריצת המצור לנגב. להיערכות למבצע זה נדרש מבצע לוגיסטי רחב היקף.

 

היה זה "מבצע אבק" ובו השתתפו מטוסי תובלה של חיל האוויר שאך זה הוקם.

 

מדרום – מזרח לקיבוץ רוחמה הוכשר שדה תעופה לנחיתת המטוסים.

 

במבצע הוטסו צפונה חיילי חטיבת הנגב של הפלמ"ח (חט' 12) התשושים לשם התארגנות מחדש ולנגב הוטסו טונות של אספקה-תחמושת, מזון, דלק ועוד.

 

במקום חטיבת הנגב הגיעו לאזור לוחמי חטיבת יפתח (חט' 11) שסיימו את התארגנותם במחנה במרכז הארץ לאחר הקרבות שניהלו במסגרת "מבצע דני" בחודש יולי 1948.

 

חיילי חטיבת יפתח  חדרו לנגב בלילה בין קווי המצרים. משימתם הראשונה הייתה להגן על שדה התעופה כדי שהמבצע יוכל להימשך.

 

המצרים ראו בפעולות אלה הפרת תנאי ההפוגה והתכוונו לשבש את המבצע. בתחילת ספטמבר התברר כי המצרים מתכוונים להוציא מכלל פעולה את שדה התעופה ליד רוחמה על ידי תפישת משלטים בקרבתו.

 

לוחמי חטיבת יפתח תפסה שורה יפתח שורת תילים שבהם החלו המצרים להתחפר: תל קוניטרה (תל קשת) תל חסי ממערב לו ושניהם מצפון לשדה התעופה, תל נגילה ממזרח ותל מוליחה (תל מלחה) מדרום מזרח.

המצרים הגיבו בריכוז כוחות חי"ר, שריון, ארטילריה וגם כוחות לא סדירים מאזור פלוג'ה.

 

במשך שבוע התחוללו קרבות בהם עברו המשלטים מיד ליד.

 

לאחר הקרבות המצרים נסוגו וחטיבת יפתח קיימה חגורת אבטחה על המסלול וכך התאפשר המשך הפעלת שדה התעופה ליד רוחמה ואת המשך ההכנות למבצע יואב.

 

בקרבות חרבת מחאז נהרגו 13 ונפצעו 30 מלוחמי חטיבת יפתח.

 

להרחבה על הקרבות ראו ספר הפלמ"ח כרך ב' עמ' 594 – 613 וגם אורי אלגום (1984), "קרבות חירבת מחאז" מערכות, 294 – 295, יולי 1984, עמ' 99 – 106

 

סיפור  קרב של חטיבת יפתח בחרבת מחאז שימש רקע לרומן "ימי צקלג" פרי עטו של הסופר ס. יזהר. הרומן שנחשב לאחת מיצירות המופת של הספרות הישראלית יצא לאור בהוצאת עם עובד בשנת 1958 וזיכה את יזהר בפרס ישראל.

 

הרומן מתאר שבוע של קרבות בנגב במהלך מלחמת העצמאות סביב משלט הקרוי בספר נקודת גובה 244. ברוח זרם התודעה מתמקד הסיפור בעולמם הנפשי של הדמויות, צעירי הפלמ"ח, הן בזמן הקרבות והן בזמן ההפוגות שביניהם.

 

אף שיזהר בכוונה אינו מציין את השם 'חרבת מחאז' בשום שלב בספר, הוא הקפיד לשחזר במדויק את מהלכי הקרבות, תאריכיהם, בעלי החיים, הצמחייה ואף מיקום הכוכבים בשמים אף ששינה את שמות הדמויות וקיצר את זמן הקרב משמונה ימים לשבעה.

מדובר על מסילת הרכבת שסללו העות'מאניים  סיוע הגרמנים מצפון הארץ לנגב בזמן מלחמת העולם הראשונה במסגרת המאמץ לשנע כוחות דרומה לעבר סיני על מנת לתמוך, לוגיסטית, במתקפה לכיבוש תעלת סואץ ובעיקר לבלום את צבא הממלכה המאוחדת (נקרא חיל המשלוח המצרי) שהחל להתקדם על מנת לכבוש את ארץ ישראל.

 

מסילת הברזל מנחל שורק לקוסיימה (קרויה גם "המסילה הדרומית" ו"השלוחה המצרית") הייתה הארכה של המסילה המזרחית והתפצלה ממסילת הרכבת לירושלים ליד תחנת הרכבת נחל שורק והמשיכה דרומה.

 

עם תחילת מלחמת העולם הראשונה זימן אחמד ג'מאל פאשה (המפקד הראשי של הארמייה ה 4 העת'מאנית) את מתכנן הרכבות הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר למפקדתו בדמשק והורה לו לתכנן מסילת ברזל שתתמוך, לוגיסטית, במתקפת הכוחות העות'מאניים  במצרים.

 

מייסנר בחן שתי חלופות לקו זה: קו לאורך מישור החוף מחיפה, דרך יפו ורצועת עזה לצפון סיני – חלופה זו הייתה נוחה יותר מבחינה טכנית אך מסוכנת עקב שליטת הבריטים בים תיכון.

 

החלופה השנייה הייתה קו המשך למסילה המזרחית – חלופה זו הייתה יותר מאתגרת בגלל הטופוגרפיה ההררית אך רחוקה מטווח תותחי הצי הבריטי.

 

לאחר בחינת החלופות על ידי מייסנר, פאשה ופרידריך קרס פון קרסנשטיין (שמונה למפקד הגייסות העות'מאניים בדרום ארץ ישראל ובסיני) הוחלט על החלופה המזרחית.

 

בשלב ראשון נדרש מייסנר להאריך את המסילה המזרחית מסילת א-ד'אהר שבלב השומרון (התחנה האחרונה אליה הגיעה המסילה עם פריצת המלחמה) דרומה. המסילה הוארכה עד תחנת הרכבת לוד שם התחברה למסילה מיפו לירושלים.

 

מלוד המשיכה המסילה דרומה, התפצלה לייד תחנת הרכבת נחל שורק, הגיעה לבאר שבע ומשם דרום מערבה לסיני.

 

קטע המסילה מבאר שבע דרומה נסלל בקצב, הראוי להערכה, של 500 מטר ליום ובוצע על ידי מספר רב של פועלים. לאורך המסילה בנו הטורקים כ-140 גשרים ומעבירי מים. כ-100 מהם, שנמצאים בין באר שבע לניצנה, תועדו בסקר שנעשה בשנת 2002 על ידי רון טל וערן רישמן מבית ספר שדה "שדה בוקר". השאר נמצאים מצפון לבאר שבע.

 

להרחבה על המסילה וקטעיה

*

התכנית המקורית של עות'מאניים הייתה לסלול את הקו עד תעלת סואץ אולם כישלונם לכבוש את התעלה ונסיגתם מסיני הביאה לכך שהתחנה האחרונה הייתה בעיירה המצרית קוסיימה.

 

על אף השנים הרבות שחלפו מסיום מלחמת העולם הראשונה, ניתן עדיין לראות חלקים רבים של המסילה ובהם סוללות, מבתרים וגשרים. הסוללה והגשרים הוכרזו כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

הגשר מעל נחל פורה התמוטט בשטפון של שנת 1970.

 

בהמשך הזמן הגשר קרס ככל הנראה בעקבות בזיזת האבנים שבנו את יסודותיו לבנית בתים באזור.

 

הרס הגשר נמשך כל העת וכנראה בעוד מספר שנים לא יישאר ממנו זכר.

אגם פורה זה הוא למעשה תוצאה של סכר, שנבנה במורד הנחל כדי לאגור מי שיטפונות ולהחדירם לקרקע.

 

עופות, החולפים בסביבה, אוהבים מאוד להגיע לכאן, משום שנוסף על צמחים אכילים יש באגם גם צפרדעים, סרטנים קטנים ועוד מטעמים אהובים על בני-הכנף.

שמורת פורה – השמורה משתרעת על פני 12 דונם, באפיק נחל פורה, שהוא כאמור יובל של נחל שקמה.

 

שמה של השמורה ניתן לה על שם חורבת פורה הנמצאת בגבולה המערבי. השמורה נקראית בערבית ח'רבת אלפורה.

 

השמורה נמצאת באזור מעבר אקלימי בין החבל הים תיכוני לחבל המדברי הנקרא בתת הספר.

 

לאזור זה צומח אופייני המורכב בעיקר משיחים ובני שיח שמוצאם ים תיכוני יחד עם מינים ממוצא מדברי.

 

פריחה בשמורה עשירה וייחודית בחודשים פברואר ומרץ. בשמורה גדלים צמחי כלנית מצויה,נורית, פרג, עירית גדולה, לשון פר ועוד. בשמורה גדלים שיחי רותם, מלוח ולענה.

 

ייחודה של השמורה בהיותה מהמקומות הבודדים במישור חוף הנגב שבו פני השטח מכוסים בסלעים חשופים מגיל האיאוקון, ולא באדמת לס כמו בכל סביבתה.

 

שמורת פורה, כמו האזור כולו, סבלה במשך שנים רבות מרעיית-יתר של צאן הבדווים. בשנת 1965 גודר שטח השמורה, והצמחייה החלה להתאושש.

תל קשת הוא תל קטן שעל פי הידוע לא נעשתה בו חפירה מסודרת.

 

על פי הסקר שנעשה במקום החרסים הם מהברונזה המאוחרת עד לביזנטית.

 

ממצאים פלשתים נמצאו במקום. ייתכן וזה  היה ישוב קטן זה שהיה קשור ליישוב תל חסי הקרוב.

נחל אדוריים הוא נחל אכזב שאורכו כ-30 ק"מ. יובליו העליונים יורדים בחלקו הדרומי של הר חברון באזור שמדרום לכפר דורא וכולל גם את הגבעות עליהן שוכנים הכפרים השכנים אל-קוסור, אל-מראג'ם, א-טבקה ואל-מאג'ור‏.

 

הנחל ממשיך לאורכו של כביש 3265 וסמוך לכפר בית עווא שבהדום הר חברון מול שקף הוא חותך את כביש 354, חוצה את הקו הירוק ואת כביש 358.

 

בהמשך מתעקל הנחל בתוך יער אמציה, סמוך למושב אמציה.

 

באזור זה מתחברים אליו מכוון דרום נחל דומה ובהמשך נחל כלך.

 

לאחר מספר ק"מ עובר הנחל מתחת לכביש 6 (מצפון למחלף מאחז), סוללת הרכבת לבאר שבע, וכביש 40 (בין מושב אחוזם לשמורת פורה) ושם הוא מצטרף לנחל שקמה שמימיו נאספים למאגר שקמה הנמצא בחולות ממערב לקיבוץ זיקים.

 

בתקופת הגשמים יוצר הנחל, בזכות שטח הניקוז הגדול שלו, זרימה חזקה בערוצו.

 

לאורך הנחל מספר אתרים היסטוריים ובתקופת החורף מתאפיין המקום בפריחה מרהיבה (במיוחד של כלניות) המושכת מטיילים רבים.

נחל שקמה הוא אחד מהנחלים הגדולים, המפותלים והעתיקים היורדים משדרת ההר אל השפלה והלאה למישור החוף הדרומי.

 

שטח אגן היקוות הנחל מעורך בכ- 750 קמ"ר.

 

יובליו העליונים מתחילים בשלוחת דהרייה בדרום הר חברון ויורדים אל השפלה באזור גבעות להב-דביר. כיוון הזרימה הוא מדרום לצפון.

 

במעלה הדרך מכיוון מזרח מצטרפים  לנחל שקמה נחל מגדלית ונחל פורה.

 

באזור עיינות חסי ליד תל חסי נחל שקמה מתלכד עם נחל אדוריים שאגן הניקוז שלו גדול יותר מנקז את המורדות המערביים של הר חברון.

 

מרבית הנחלים המצטרפים לערוץ הראשי של נחל שקמה המאוחד עם נחל אדוריים שכיוונו מזרח-מערב בנוסף לאלה שהוזכרו, מגיעים כיוון דרום וכוללים את  נחל סד, נחל חצב, נחל זדים ונחל חנון.

 

מצפון מנקזים אליו נחל ברור ונחל עובד.

 

בדרכו מערבה נחל שקמה פורץ את רכסי הכורכר ואת החולות ממשיך עד לים, אליו הוא נשפך באזור זיקים.

מקורות המים העיקריים של נחל שקמה הם מי שיטפונות ומספר נביעות באפיק נחל שקמה, נחל אדוריים, נחל פורה ונחל סד.

 

יש הגורסים שהעובדה שיפוע הנחל מתון ובמהלכו נוצרו פיתולים רחבים, מעידים על על היותו נחל קדום.

 

הנחל זרם לכל אורך הזמן לבד ממספר מקומות בהם הייתה הפרעה או סתימה בגלל הצטברות סחף, גלישות עפר, התמוטטויות של מצוקים קטנים אל אפיקו, הצטברות דיונות והחולות הנודדים בתקופות יצירת רכסי הכורכר השונים, ולמעשה חוסמים את הזרימה בנחל כמו ברוב נחלי הארץ.

 

נחל שקמה נתון לפעילות מרובה של נגר עילי ושיטפונות. שטחי הניקוז הגדולים, עוצמת המשקעים, אדמת הלס האטימה ומיעוט צמחייה הם הגורמים העיקריים לסחיפה ולהיווצרותם של בתרונות.

 

השיטפונות יוצרים בקטעים של הנחל גדות תלולות, עם מצוקים נמוכים. הזרימה החזקה וקרקע הלס האטומה מונעים גם את חלחול המים אל מאגרים תת קרקעיים, אבל מסייעים לאגירת מים בבורות וסכרים.

תל חסי מהווה נקודת תצפית שולטת ממנה ניתן להשקיף על מרחבי השקמה. 

 

בתל חסי נולדה הארכיאולוגיה הישראלית.

 

בשנת 1890הניח החוקר הבריטי פלינדרס פיטרי בתל חסי את היסוד לחפירות המודרניות בארץ ישראל ובסביבתה, כשהנהיג את קביעת הזמן של כל שכבה על פי כלי החרס שהתגלו בה.

 

פטרי חשב שבתל חסי, השוכן סמוך לנקודת המפגש של הנחלים אדוריים ושקמה, שכנה העיר המקראית לכיש.

 

היישוב הקדום קיבל את מימיו מעינות חסי, הנובעים למרגלות התל.

 

האתר בנוי עיר עליונה (התל), ששטחה כ-16 דונם,ומסביבו שרידי העיר התחתית, שהשתרעה על פני 1000 דונם.

 

רוב שרידי העיר התחתית הוסרו בחריש מודרני.

 

תל חסי היה מיושב לסירוגין מאז התקופה הכלקוליתית ועד סוף התקופה ההלניסטית.

 

בתקופת הברונזה הקדומה השתרע היישוב בשטח התל כולו.

 

בחפירות בתל התגלו שרידי ביצורים, בתי מגורים וחפצים רבים, ביניהם חרס נושא כתובת בכתב יתדות מתקופת הברונזה התיכונה.

 

החפירות בראש התל גילו מבנה מהתקופה הישראלית הקדומה. ייתכן שזהו המבצר שבנה המלך רחבעם כחלק ממערך הביצורים שהקים בגבולה הדרומי של יהודה.

 

מערך הגנה זה התקיים עד מסע סנחריב (701 לפני סה"נ). בתקופה הפרסית נבנתה בראש התל מצודה קטנה.

עמק נחל שקמה מהווה החטיבה המרכזית והגדולה של נחל שקמה המאופיינת בעמק רחב ידיים שהוא חקלאי ברובו.

 

בחטיבה זו ערוץ הנחל מוסדר ואין לו ערכים מיוחדים למעט אזור שבו בריכות הצפה המשמשות מקום למסתור בעלי חיים.

 

רוב הנחלים מתנקזים ליחידה מדרום: נחל הוגה, נחל נגרף, נחל מרשן, נחל זדים ונחל חצב.

 

פני הקרקע ביחידה נע בין 50 מ' ל – 90 מ' במעלה הנחל בחלקו המזרחי. בעמק הנחל מופיעות קרקעות חומות כהות קרקעות אלוביות חומות כהות. בשוליים הצפוניים מופיעות גם קרקעות חומות כהות.

 

הנחל עצמו מוסדר באופן כזה שהתפתחות הצומח הטבעי בתוכו ובסביבתו מוגבלת. באפיק שילוב של צומח עשבוני, צומח מעזבות וצומח של בתי גידול לחים.

 

לידו שרידים של נטיעות ותיקות וחדשות. במישור משני צידי האפיק – חקלאות פלחה ושלחין, עם מעט מטעים, בעיקר באזור המערבי.

סוף,

היה זה
טיול נהדר
שהתנהל
ברוח טובה
ובאווירה חברית מופלאה.

מזג האוויר
האיר לנו פנים,
העננים היו איתנו.

נהינהו
ממראות הפריחה
בעיקר האדומה
של הכלניות.

אהבנו עד כאב
את המרחב הירוק
מאופק לאופק.

היה לנו יום כיף
כפי שכתבו החברים
לאחר הטיול:  

לילה טוב חברים היה יום נהדר תודה על חברתכם הטובה והנעימה לי היה כיף.

 

תודה לכולכם על יום נהדר בחברתכם הנעימה ⚘️ותודה מקרב לב לדורון וליוסי על האירוח החם ברחבי ה"אדום בלב" ובביתכם⚘️ ולרותי על ארוחת הצהריים הטעימה והנדיבה כל כך ולעמירם, תודה על ההרצאה המעניינת.

 

תודות למארחים דורון ויוסי לרותי ארוחה כיד המלך בשבילי עד סוף השבוע, דורון ולעמירם על היוזמה ולחבורה היה יום נפלא.

 

תודה לכם על יום נהדר, טיול מקסים, חבורה מדהימה ותודה לרותי על הארוחה.(האמת, לא מפליא אותי). עמירם תודה על הקינוח המעניין והמלמד. נצפה לעוד יוזמות כאלה.

 

מודה אני על היום הזה והמפגשים שהוא זימן לי גם עם הטבע והיופי עוצר הנשימה וגם על האנשים שזכיתי להכיר.

 

תודה לך
דורון שהתעקשת
שנצא לטיול כולם
ותודה לך ולשמחה
על האירוח לפני
ואחרי הטיול.

תודה לך יוסי
שהיית החצי השני
של דורון 

תודה לך רותי
על האירוח
ועל הארוחה.

תודה לכולם
שהייתם
חבורה נהדרת.

תודה לכל הצלמים
שהעשירו
תיעוד זה.

אני מניח ובטוח
שעוד נפגש שוב
ונצא יחד
לראות את יפי ארצנו 

 

המבקשים דעת על אזור הטיול ראו תיעודי טיולים קודמים

המראות לאורך נחל שקמה ובסביבתו באזור מושב תלמים (פברואר 2026)

מראות אביב בין רוחמה ובין ברור חייל (אפריל 2019)

בשדות הקמה הירוקים באזור בו מתחברים נחל שקמה ונחל אדוריים (מרץ 2019)

"דרום ירוק" במרחב שקמה, בין ברור חיל ורוחמה (ינואר 2017)

משובל דרך בית קמה למורד נחל שקמה ויובליו וביתרונות רוחמה (ינואר 2017)

משובל מזרחה לנחל שקמה, הלאה במורדו אל נחל פורה עד תל נגילה וחזרה (יולי 2016)

במרחב הירוק והפורח בין נחל שקמה ויובליו ובין ביתרונות רוחמה (מרס 2016)

סביב שמורת נחל זדים ממזרח לברור חיל (מרץ 2015)