הדפסה

ביום שבת (13/2/2016) שבו מזג האוויר היה חורפי קיצי הצטרפנו,  ביתי רוני רווה, חברי צחי גל ואני, לחגיגת החורף "דרום-אדום" המתקיימת מדי שנה. יצאנו לטייל למרחב הפתוח הירוק והפתוח בגבעות הלס והכורכר באזור נחל שקמה ויובליו שנמצא במזרחו של מישור החוף הדרומי כמוצג במפה.

אזור הטיול

אזור הטיול היה במרחב הפתוח המשתרע בין הכבישים הארציים והאזוריים הבאים כמוצג במפה: במזרח, כביש 40 בקטע שבין קרית גת ובאר שבע; מדרום, כביש 334 מצומת בית קמה לצומת איבים; במערב, בין צומת איבים לצומת ברור חייל, בצפון, כביש 352 מצומת ברור חייל עד מסילת הברזל בין קריית גת ואשקלון.

מפה כללית של מיקום מסלול הטיול

האזור הגיאוגרפי של הטיול הוא החלק הגבוהה של מישור החוף הדרומי בו נמצאות גבעות והלס ובמרכזו זורם נחל שקמה.

מפת אזורי המשנה במישור הדרומי

אזור הטיול הוא ברובו גבעי ומגיע לגובה של כ-250 מ' מעל פני הים. גובה המשך האזור מגיע ל-20 מ’. הפרש הגבהים המתון משתרע על פני מרחק אופקי של כ – 25 ק"מ. על אף הפרשי הגובה הקטנים והשיפועים המתונים, פני השטח אינם חד גוניים. בולטים בו רכסי הכורכר במערב, אזורים חרוצים כמו בתרונות רוחמה, ותלים ארכיאולוגים המתנשאים מעל פני השטח, בעיקר לאורך נחל שקמה. ייחודו של האזור נובע מהיותו חוליה מקשרת ונקודת מפגש בין מספר אזורים גיאוגרפיים שונים: השפלה הפנימית ממזרח, מישור החוף שנמשך צפונה, חוף הים במערב וספר המדבר מדרום.

נחל שקמה הוא אחד מהנחלים הגדולים, המפותלים והעתיקים היורדים משדרת ההר אל השפלה והלאה למישור החוף הדרומי. שטח אגן היקוות הנחל מעורך בכ- 750 קמ"ר. יובליו העליונים מתחילים בשלוחת דהרייה בדרום הר חברון ויורדים אל השפלה באזור גבעות להב-דביר. כיוון הזרימה הוא מדרום לצפון. במעלה הדרך מכיוון מזרח מצטרפים  לנחל שקמה נחל מגדלית ונחל פורה. באזור עיינות חסי ליד תל חסי נחל שקמה מתלכד עם נחל אדוריים שאגן הניקוז שלו גדול יותר מנקז את המורדות המערביים של הר חברון. מרבית הנחלים המצטרפים לערוץ הראשי של נחל שקמה המאוחד עם נחל אדוריים שכיוונו מזרח-מערב בנוסף לאלה שהוזכרו, מגיעים כיוון דרום וכוללים את  נחל סד, נחל חצב, נחל זדים ונחל חנון. מצפון מנקזים אליו נחל ברור ונחל עובד. בדרכו מערבה נחל שקמה פורץ את רכסי הכורכר ואת החולות ממשיך עד לים, אליו הוא נשפך באזור זיקים.
מקורות המים העיקריים של נחל שקמה הם מי שיטפונות ומספר נביעות באפיק נחל שקמה, נחל אדוריים, נחל פורה ונחל סד. יש הגורסים שהעובדה שיפוע הנחל מתון ובמהלכו נוצרו פיתולים רחבים, מעידים על על היותו נחל קדום. הנחל זרם לכל אורך הזמן לבד ממספר מקומות בהם הייתה הפרעה או סתימה בגלל הצטברות סחף, גלישות עפר, התמוטטויות של מצוקים קטנים אל אפיקו, הצטברות דיונות והחולות הנודדים בתקופות יצירת רכסי הכורכר השונים, ולמעשה חוסמים את הזרימה בנחל כמו ברוב נחלי הארץ.
נחל שקמה נתון לפעילות מרובה של נגר עילי ושיטפונות. שטחי הניקוז הגדולים, עוצמת המשקעים, אדמת הלס האטימה ומיעוט צמחייה הם הגורמים העיקריים לסחיפה ולהיווצרותם של בתרונות. השיטפונות יוצרים בקטעים של הנחל גדות תלולות, עם מצוקים נמוכים. הזרימה החזקה וקרקע הלס האטומה מונעים גם את חלחול המים אל מאגרים תת קרקעיים, אבל מסייעים לאגירת מים בבורות וסכרים.

האקלים הוא המרכיב הראשוני המשפיע על כלל הסביבה. תנאי האקלים וכמויות המשקעים קשורים באופן ישיר למשטר המים, לסוג המסלע ולתפוצת קרקעות, וקובעים את אופי תהליכי הבליה ועיצוב הנוף ואת עוצמתם. אלה משפיעים על עיצוב התבליט ועל אופי החי והצומח ועל תפוצתו. מרחב שיקמה נמצא באזור המעבר בין אזור האקלים הים-תיכוני לאזור האקלים המדברי שנקרא גם אקלים ערבתי. הגבול בין שני אזורי אקלים אלו מוגדר על סמך ממוצע משקעים רב שנתי של 400 מ"מ. סיווג זה מבוסס על שיטת המיון המתבססת בעיקר על צומח טבעי. האקלים הערבתי מאפיין את אזור המעבר בין האקלים הים תיכוני לאקלים המדברי, וחופף חלקית למה שמכונה "ספר המדבר". אזור זה נכלל באזור ה"צחיח למחצה". האקלים הים תיכוני ו/או הערבתי באזור זה מתאפיין בשתי עונות עיקריות – קיץ ארוך ויבש, וחורף קצר יחסית, עם משקעים בכמות בינונית (באקלים הים תיכוני) עד נמוכה (באקלים הערבתי). משרע המשקעים בתוך האזור ניכר, כאשר המשקעים פוחתים מצפון לדרום ופוחתים גם ככל שמתרחקים מהים. הפחתת המשקעים מצפון לדרום חזקה במיוחד מדרום לקו קריית גת ( 5 מ"מ משקעים לק"מ הדרמה). צפונית לקו זה ההפחתה מתונה יותר ( 1.9 מ"מ לק"מ הדרמה). ההפחתה עקב ההתרחקות מהים היא של 3.1 מ"מ לק"מ. עם זאת, באזורים מסוימים ייתכן שיש הגברה במשקעים עם ההתרחקות מהים. שאר הנתונים האקלימיים (לחות, רוח ועוד) מושפעים בעיקר מהמרחק מהים ופחות מההצפנה וההדרמה.

כאמור, אזור נחל שקמה מהווה מפגש בין האקלים הים תיכוני בצפון לאקלים המדברי בדרום. כיוון שכך יש בו מגוון רחב של בתי גידול ייחודיים. האזור כולל בתוכו חלק ניכר מרכסי הכורכר החופיים והפנימיים שנותרו לא מופרים. רכסי הכורכר מהווים בית גידול למינים ים תיכוניים, מדבריים וחופיים ייחודי.

באזור הטיול עברנו בשלוש יחידות נוף שהן חלק מהגבעות המזרחיות באגן המרכזי של נחל שקמה.  גבעות רוחמה המשתרעות מדרום לנחל שקמה. זוהי היחידה מרכזית וגדולה, הכוללת שטחים טבעיים גדולים. הלאה דרומה משתרעים מישורי בית קמה יחידת נוף חקלאית.  בגבולו המזרחי של אזור הטיול נמצאות גבעות פורה שהן גבעות קירטוניות שמרבית שטח מעובד, שהמשכן – בצד מזרח, מעברו השני של כביש 40.

אזור הטיול

מקור והרחבה: מכון דש"א (2004), נחל שקמה – אגן מרכזי – סקר, ניתוח והערכה של משאבי טבע, נוף ומורשת האדם

התחלנו את הטיול וגם סיימנו אותו בחניון שמורת פורה הנמצא בצמוד לכביש 40. המקום בשעת בוקר מוקדמת היה שלו ונקי. בחניון נמצאו כלי רכב בודדים. אז לא היה כל סימן ורמז על מה שיתרחש במקום שחזרנו אליו בסוף הטיול. על יורחב בהמשך.

חלקו הראשון של מסלול הטיול היה חופף לקטע האחרון מוצג במפה להלן.

הקטע הראשון והאחרון של המסלול

התחלנו את הרכיבה בדרך העפר הצמודה מדרום לשמורת פורה זוהי ראישתה של דרך נוף נחל שקמה שהכשירה קרן הקיימת ועבירה לכל סוגי הרכב ומסומנת בכחול.

שמורת פורה – השמורה משתרעת על פני 12 דונם, באפיק נחל פורה, שהוא כאמור יובל של נחל שקמה. שמה של השמורה ניתן לה על שם חורבת פורה הנמצאת בגבולה המערבי. השמורה נקראית בערבית ח'רבת אלפורה. השמורה נמצאת באזור מעבר אקלימי בין החבל הים תיכוני לחבל המדברי הנקרא בתת הספר. לאזור זה צומח אופייני המורכב בעיקר משיחים ובני שיח שמוצאם ים תיכוני יחד עם מינים ממוצא מדברי. פריחה בשמורה עשירה וייחודית בחודשים פברואר ומרץ. בשמורה גדלים צמחי כלנית מצויה,נורית, פרג, עירית גדולה, לשון פר ועוד. בשמורה גדלים שיחי רותם, מלוח ולענה. ייחודה של השמורה בהיותה מהמקומות הבודדים במישור חוף הנגב שבו פני השטח מכוסים בסלעים חשופים מגיל האיאוקון, ולא באדמת לס כמו בכל סביבתה. שמורת פורה, כמו האזור כולו, סבלה במשך שנים רבות מרעיית-יתר של צאן הבדווים. בשנת 1965 גודר שטח השמורה, והצמחייה החלה להתאושש.

לא התעכבנו בשמורת והמשכנו בדרך מול אגם  פורה שמראהו היה יפה ופסטרורלי.

סכר פורה בשעת בוקר מוקדמת.

אגם פורה

אגם פורה זה הוא למעשה תוצאה של סכר, שנבנה במורד הנחל כדי לאגור מי שיטפונות ולהחדירם לקרקע. עופות, החולפים בסביבה, אוהבים מאוד להגיע לכאן, משום שנוסף על צמחים אכילים יש באגם גם צפרדעים, סרטנים קטנים ועוד מטעמים אהובים על בני-הכנף.

המשכנו בדרך הנוף בשולי השטח המיוער מדרום לנחל פורה והגענו לגשר מסילת תוואי הרכבת החוצה אותו.

מדובר על מסילת הרכבת שסללו התורכים בסיוע הגרמנים מצפון הארץ לנגב  בזמן מלחמת העולם הראשונה במסגרת המאמץ לשנע כוחות דרומה לעבר סיני כדי לבלום את צבא הוד המלכותו הבריטי שהחל להתקדם על מנת לכבוש את ארץ ישראל. הגשר התמוטט בשטפון של שנת 1970. בהמשך הזמן הגשר קרס ככל הנראה בעקבות בזיזת האבנים שבנו את יסודותיו לבנית בתים באזור. הרס הגשר נמשך כל העת וכנראה בעוד מספר שנים לא יישאר ממנו זכר.

גשר מעל נחל פורה

מבט מהצד אל הגשר

מבט מהצד אל הגשר

המשכנו בדרך וממול וממעל ראינו כבר את תל נגילה שסימן הזיהוי של הוא העץ הנמצא בפסגתו.

למול תל נגילה

תל נגילה – תל זה  שסמוך לו ניתן למצוא שרידים מהתקופה הכלכוליתית הוא שריד לעיר גדולה שהתקיימה בתקופת הברונזה התיכונה השנייה,  לפני כ 4400 שנה בקירוב. העיר (ממנה לא ניתן לראות דבר היום), הייתה מוקפת חומה, סוללה וחפיר אשר שמרו על רובעי מגורים ומסחר. בצדי התל הצפונים והמזרחיים נמצאות מערות קבורה בהן נמצאו שרידי מנחות למת. שמו של התל ניתן לו על שם היבלית הרבה שגדלה בו (מערבית). על התל ניצב בודד עץ אשל ענק, שגילו מוערך בכ- 400 שנה, ואשר שימש עד לאמצע שנות השישים כאמצעי זיהוי עבור טייסי חיל האויר, כמו גם לנוודים וסיירים לאורך תקופות קדומות יותר.  התל שימש בזמן מלחמת העצמאות כמוצב קדמי לאבטחת שדה התעופה שהוקם ברוחמה במבצע אבק  וכיבושו היה במסגרת הקרב על חרבת מאחז הנמצאת ממזרח ועליה נכתב בדף טיול לנחל אדוריים. האגדה מספרת כי סמוך לעץ קבור אוצר זהב אגדע שהסתירו התורכים בעת בניית מסילת הרכבת. התורכים נאלצו לברוח מפני הבריטים ולכן לא היו יכולים לשאת את הזהב שנועד להוות תשלום למניחי המסילה. כדי לזכור את מקום מחבואו, הטמינו אותו בסמוך לעץ. אגדה זו מדרבנת את שודדי העתיקות לחפור חפירות לא חוקיות בתקווה למצוא את הזהב. במהלך החפירות הם מוצאים שרידים עתיקים בהם מעוניינים סוחרי עתיקות… את התוצאות של החפירות ניתן לראות בבורות בסמוך לעץ.

המשכנו בדרך וחצינו את נחל שקמה בגשר אירי. המעבר היה פשוט וקל. אני זוכר שבשנים קודמת הגשר לא היה קיים ובחורף המעבר היה מכוסה בוץ עמוק. לאחר המעבר התחלנו לטפס על רכס הכורכר. במעלה הדרך עצרנו לתצפית. בשנים הקודמות בעונה זו היו במקום שפע כלניות אולם, הפעם פחות, הרבה פחות. אבל, הנוף המדהים נותר כמו שהיה.

מבט לדרום לעבר ערוץ נחל שקמה שלאורכו גדלים עצי האקליפטוס

העיריות שולטות בנוף

גם רעש של טרקטורים מעופפים היה לנו.

המשכנו צפונה לעבר תל נגילה. החלטנו לוותר עליו. הדרך הובילה אותנו מערבה. עלינו וירדנו וחצינו את נחל סד, כאמור אחד מיובלי נחל שקמה.

אחרי המעבר בנחל סד

עוד עליה נחמדה

אחרי שתי העליות המשכנו דרומה עד לנקודת התצפית מעל בתרונות רוחמה.

שמורת הטבע בתרונות רוחמה כוללת שני אזורים שמתחם קיבוץ רוחמה מפריד לא רציפים, ממזרח וממערב. הגוש המזרחי עליו צפינו מאופיין בנוף בתרונות ואילו הגוש המערבי מאופיין ברכס כורכר. השמורה מגנה על אזור הנחלים רוחמה, דורות ויובלים נוספים של נחל שקמה. נחלי אכזב אלה התחפרו באדמת הלס ויצרו בתרונות באזור מישורי יחסית, החושפים את הכורכר שמתחת לשכבת הלס.

תצפית בתרונות רוחמה, הכל ירוק

שם עצרנו להפסקה קצרה לשתייה תה ואכילת תמרים ואגוזים כדי להשלים אנרגיה וגם להצטלם למזכרת.

תצפית בתרונות רוחמה

עוד צילום למזכרת. צריך!

המסלול בהמשך הדרך לאחר ההפסקה היה מעגלי. עלינו וירדנו בגבעות שמצד אחד מעובדות ובצד שני הן שטח של שמורת טבע מגודרת.

החלק המעגלי של מסלול הטיול

בתחילה חלפנו למול הקצה של קיבוץ רוחמה.

מול קיבוץ רוחמה

בין שדות לאורך הגבעות

לאחר הסיבוב המשכנו צפונה לעבר נחל שקמה.

במורד אל נחל שקמה

במורד הדרך לעבר נחל שקמה

במשטח רחב בחיבור בין הדרך בה ירדנו מדרום ובין הדרך הראשית המסומנת באדום הגענו לראשונה בטיול למרבד כלניות מרשים.

רוני בין הכלניות

משהו משה!

אחרי ההתרגשות הגדולה ושפע הצילומים של הכלניות שאת חלקם ניתן לראות בגלריית התמונות, המשכנו מזרחה בדרך חזרה. הכוונה הייתה לחצות את נחל שקמה. כשלנו! לא היה מעבר יבש. בלית ברירה חזרנו בדרך דרומה המקבילה ומעל לנחל סד המסומנת אדום. הכיוון תל נגילה.

הרכיבה חזרה לא הייתה מעניינת כי חלק מהדרך רכבנו בכיוון הלוך. שני דברים פגמו אז בטיול בגלל שהתקיים בסוף השבוע: האחד, השפע הרב של כלי רכב (4×4) שנעו בדרכים ובעיקר מול כיוון הרכיבה שלנו. הרגשנו שאנחנו, רוכבי האופניים מיותרים ובעיקר מהווים מטרד עבורם.

לקראת סוף הדרך, שהגענו לדרך מעל אגם פורה דיי הזדעזענו.  ההמונים (עשרות אלפים ואיני מגזים) שהגיעו למקום והפכו את שמורת פורה וסביבתה ממקום שליו ונעים למקום רועש, גועש ומלוכלך. גם כביש 40 לבאר שבע נחסם. לא ראינו שוטרים שיעשו שם סדר ולא ראינו את הפקחים של רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל והמועצה האזורית בני שמעון מסתובבים בין המטיילים. חבל, חבל!!

הרכיבה בדרך חזרה לחניון בין רבבות האנשים וכלי הרכב לא הייתה נעימה וזו בלשון המעטה ובקטעים מסוימים בלתי אפשרית.

מבט על שטח שמורת פורה וסביבתה בשעת הצהרים.

בסיום הטיול, אחרי ארבע ורבע שעות, למרות האי נעימות בסוף, יכולנו לומר שהיה לנו טיול נחמד בחבל ארץ מעניין. למרות שהנופים בהם עברנו יפים ומוכרים, תמיד נעים ונחמד להסתובב ביניהם, ובמיוחד בעיצומו של החורף שהכל ירוק ופורח. לדאבוננו הפריחה של הכלניות השנה היא מועטה. לא נורא!

גם לקח חשוב מאוד מאוד למדתי. לא אתקרב יותר בשעות הצהרים לאזור שמורת פורה. אם אגיע למקום יהיה זה בשעת בוקר מוקדמת. אתחיל ואסיים את הטיול ממקום אחר שקט.