במסגרת המסע להכרת הערבים נוצרים הגעתי גם אל העיר לוד.

לוד, עיר ואם בישראל, עיר שאוכלוסייתה מעורבת, הרוב יהודים, מיעוט מוסלמים ומיעוט של המיעוט נוצרים.

 

עד שנת  1948 לוד הייתה עיר ערבית והתגוררו בה מוסלמים ונוצרים.

 

הנוצרים המתגוררים היום בעיר בעיר הם שריד לנוכחות הנוצרית בעיר מאז ראשית הנצרות.

 

העיר לוד קדושה בהיותה לפי המסורת הנוצרית הקדומה מקום מגוריו וקבורתו של גאורגיאוס הקדוש שנחשב לקדוש החשוב ביותר בנצרות האורתודוקסית.

מדי שנה ב-16 בנובמבר מתקיימות בכנסיית הקדוש גאורגיוס (בערבית מאר ג'ארייס) שבלוד חגיגות הקדוש גאורגיוס הידועות גם "חג סנט ג'ורג'".

 

בשנים האחרונות החליטה עיריית לוד על מנת למתג את העיר לקרוא לחגיגות אלה "חגיגות לוד". 

גאורגיוס הקדוש שחי בין סוף מאה השלישית וראשית המאה הרביעית הוא קדוש נוצרי הנחשב לקדוש החשוב ביותר בנצרות האורתודוקסית.

 

גאורגיוס הקדוש ידוע גם הפטרון של כמה ארצות: אנגליה, אתיופיה, גאורגיה, מונטנגרו, ליטא וקטלוניה וכן של כמה ערים, ובהן מוסקבה, גנואה ובמברג.

 

החל מן המאה השתיים עשרה, נפוצו אגדות, על-בסיס המסופר בחזון יוחנן (פרק י"ב, 7-9) בברית החדשה, שם מתוארת מלחמתו של שר המלאכים מיכאל בתנין.

 

גאורגיוס על-פי האגדה הציל נערה מידי דרקון אכזר והרג את הדרקון.

אין מקורות היסטוריים מהימנים המספרים את סיפור חייו של גאורגיוס הקדוש. על פי המסורת והאגדות עליו הוא נולד למשפחה נוצרית בסוף המאה השלישית. אביו היה מקפדוקיה (היום תורקיה) ושירת כקצין צבא. אמו הייתה מלוד. לאחר שאביו נהרג במלחמה חזרה אמו לעיר מולדתה עם בנה, שחינכה בעצמה. גאורגיוס המשיך את דרכי אביו, הצטרף לצבא ועלה בסולם הדרגות. בסוף שנות העשרים לחייו הוא כבר נשא דרגת קצונה והוצב בניקומדיה כחבר במשמר האישי של הקיסר דיוקלטיאנוס.

 

לפי סיפורי הקדושים, בשנת 302 פרסם קיסר רומא דיוקלטיאנוס צווים המורים לאסור כל חייל נוצרי בצבא ומחייבים כל חייל אחר להשתתף בפולחן הקיסר ולהקריב קורבן לאלים הרומיים. גאורגיוס הקדוש צווה ליטול חלק בדיכוי הנוצרים אך במקום זאת התוודה כי הוא נוצרי וביקר את החלטת הקיסר. דיוקלטיאנוס ניסה להמיר את דתו של גאורגיוס והציע לו כסף ואדמה כדי שישתתף בפולחן הרומי. גאורגיוס סירב והקיסר ציווה על המתתו בעינויים כבוגד. לאחר עינויים קשים נערף ראשו של גאורגיוס על חומת ניקומדיה ב-23 באפריל 303. הקיסרית אלכסנדרה וכוהן הדת אתנסיוס שצפו בסבלו, השתכנעו ממסירות הנפש שלו והתנצרו גם הם, למרות שידעו כי יוצאו להורג. גופתו של גאורגיוס הובאה ללוד, עיר מולדת משפחתו, ושם הוא נקבר כקדוש מעונה.

חגיגות אלה מתחילות ערב קודם, ב-15 בנובמבר, במיסה חגיגית שנערכת בכנסייה ובה משתתפים בעיקר אנשי קהילות הנוצרים האורתודוקסים מלוד, מרמלה ומיפו.

.

בבוקר 16 בנובמבר מגיעים לכנסייה אלפי מאמינים, הפוקדים את קברו של הקדוש ומשתתפים במיסה החגיגית.

 

המאמינים המגיעים לכנסייה הם בני העדה היוונית – אורתודוכסית,  רובם תושבי לוד, רמלה ויפו ואחרים ממקומות אחרים בארץ

 

בעבר הגיעו גם מאמינים מהגדה המערבית מיישובי הרשות הפלסטינית.

 

עד לפני מלחמת שביעי באוקטובר, כשתיירות מחו"ל התאוששה מפגרת הקורונה, הגיעו למקום צליינים בני הנצרות האורתודוכסית מרוסיה, גיאורגיה, רומניה, בולגריה, יוון וקפריסין.

 

אין זו הפעם הראשונה שאני נוכח באירועי חג זה.

 

השנה הגעתי ללוד פעמיים, הראשונה במוצאי שבת  15 בנובמבר 2025 והשנייה למחרת, בבוקר יום ראשון 16 בנובמבר 2025.

 

גם בערב וגם בבוקר נכחתי במיסת החג.

 

לפני התפילה ואחריה הסתובבתי בין החוגגים בתוך הכנסייה באזור שמחוץ לה.

 

לאחר התפילה במוצאי שבת, התארחתי בקבלת הפנים לכהני הדת וראשי העידה מלוד שהתקיימה במנזר הנמצא ממול לכנסייה.

 

ביום ראשון הגעתי בשעת בוקר. אז נכחתי כאשר הפטריארך של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים תאופילוס השלישי הגיע למקום.

 

תזמורת של נוער מקומי ליוותה אותו אל הכנסייה, שבה כבר התכנסו מאות מאמינים.

 

המיסה החגיגית נמשכה כמעט שלוש שעות והתקיימה בשפה היוונית ובשפה הערבית.

 

ככל שעבר הזמן באו עוד ועוד אנשים. רבים הגיעו ממקומות מרוחקים.

 

קצב ומספר הרב של המאמינים שהגיעו הפתיע את המארגנים שחשבו שגם השנה החגיגה תהייה מצומצמת עכב המלחמה שהסתיימה לפני מספר שבועות.

 

מספר האנשים העצום גרם לצפיפות רבה ודוחק בתוך הכנסייה שהייתה מלאה עד אפס מקום. בשלב מסוים המארגנים סגרו את דלתותיה.

 

כשהסתיימה התפילה אני, כמו המאמינים הרבים, יצאתי מהכנסייה. אז הסתבר לי שהמצעד החגיגי של תזמורות שבטי הצופים שנערך בזמן התפילה כבר הסתיים. הצטערתי מאד שהחמצתי אותו.

 

מאוחר יותר הוזמנתי להשתתף בארוחת החג בבית הקהילה האורתודוקסית בלוד.

 

בארוחה השתתפו  הפטריארך של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים תאופילוס השלישי, כהני דת רבים, נכבדי וראשי קהילות מלוד, רמלה ויפו, שגרירי הארצות שנכחו במיסה (רוסיה, רומניה, בולגריה, גיאורגיה, אלבניה, סרביה, יוון קפריסין), ראשי השבטים של הצופים האורתודוכסים בישראל, סגנית ראש עיריית לוד, נציגי משטרת ישראל.

 

להלן חלק מהצילומים מאירועי החג בהם נכחתי.

מוצאי שבת,
15 בנובמבר 2025

יום ראשון
16 בנובמבר 2025

ארוחת החג
בבית הקהילה האורתודוכסית
בלוד

סוף דבר

*****

הייתה זו חוויה
מעניינת ומרתקת
למרות שזו
הפעם הרביעית
שהגעתי אליה

*****

גם הפעם
שמחתי להיחשף
לחגה המיוחד
של הקהילה
הערבית אורתודוכסית
שהפך במשך השנים לחג
של ערביי לוד ורמלה
נוצרים ומוסלמים

*****

התרשמתי מאוד
מהדבקות של
המאמינים המגיעים
לחגיגות מקרוב ומרחוק

****

שמחתי לפגוש
את כהן הדת
של הקהילה בלוד
האב
Markellos Karageorgion

כהן הדת
של הקהילה ברמלה
האב ניפון

כהן הדת
של הקהילה ביפו
האב קונסטנטין נאסר 

מרכז הצופים האורתודוכסים בישראל
מר נאדר סמען

את חבריי אנשי הקהילה מיפו,
דוד מנסור,
יקיר העיר תל אביב יפו
ובנו רמי מנסור
ראש שבט הצופים ביפו

 

****

הופתעתי מקהל הרב
שהגיע לאירוע
זה עוד אחד מהסממנים
של סיום המלחמה
והרצון לחזור לחיי שגרה.

****

שוב אציין
שמשרד התיירות
ועיריית לוד
יכולים וחייבים
לעשות יותר
בפרסום האירוע
ולהפוך אותו
למנוף
לפיתוח התיירות בעיר!!

****

חבל מאוד מאוד
שאירוע זה זוכה
לחשיפה זעירה
של התקשורת הישראלית.

אז האם בגלל שזה
אינו חג של היהודים ?!

******

תודה לאנשי
הקהילה בלוד
שאירחו אותי בחום
ובלבביות רבה
ד"ר ג'ריס סאלם חנחן
ג'ורג' חליל דאוד קרקר
דאוד קרקר
דאוד ג'ברא חנחן
סלים מונייר

להרחבה וצילומים נוספים אודות העיר לוד וחגיגיות הקדוש גיאורורגיאוס ראו

לוד, קהילת הערבים הנוצרים (יוונים – אורתודוכסים) בעיר (קיץ 2024)

לוד, חגיגת גאורגיוס הקדוש (נובמבר 2021)

לוד, חגיגות גאורגיוס הקדוש בכנסיית סנט ג'ורג' (נובמבר 2019)

לוד, סיור ברגל במרכז העיר העתיקה  (מרס 2019),

לוד, סיור ברגל וברכב בעיר הישנה (אפריל 2019),

לוד, דיווש בתוך העיר, לאורכה ולרוחבה (אפריל 2019)