הדפסה

מיזם  צילום אדם בסביבתו נמשך ומתנהל בעצלתיים.

ביום שישי 2 ביוני 2023 הגעתי לקיבוץ להב לצלם את עמיתי אבי נבון.

אבי נבון הוא חבר קיבוץ להב, איש ידיעת הארץ, מדריך טיולים, חוקר ומתעד.

ההיכרות ביני ובין אבי נבון  החלה באמצע שנות ה-70' של המאה הקודמת בזמן השירות הסדיר שלי שהייתי (תקופה קצרה) מדריך ידיעת הארץ בפקוד הנח"ל והוא היה איש מילואים של המדור לידיעת הארץ במפקדת קצין חינוך.

הקשר בינינו חודש בשלהי 2016 במסגרת טיוליי רכיבת אופניים באזור מגוריו ועקבות התעניינותי באירועי מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל בכלל ובצפון הנגב בפרט.

באוגוסט 2017 בראשית טיול רכיבת אופניים מלהב לשובל דרך גבעת געת, ערוץ נחל שקמה והשדות  אבי נבון הסביר לנו על המקום ועל האזור.

מאז טיול זה המשכנו והיינו בקשר. מעת מעת בקשתי ממנו להשלים מידע על אזורי טיולי רכיבה בצפון הנגב

בסוף שנת 2021 הגעתי עם סמדר לבקר בלהב. ביקור זה היה חוליה נוספת של מיזם סדרת ביקור/שיטוט/צילום ביישובים הכפריים.

הביקור בלהב נועד להיות הכנה לקראת סיור של קבוצה חדשה שאת הקמתה יזמנו ונקראה "נוער הגבולות"  שממשיכה את פעילותי במיזם סיורים לאורך גבולות ישראל וקווי ההפרדה.

הסיורים אותם הוביל אבי נבון היו לאורך הקו ירוק וגדר ההפרדה בין אמציה ללהב (ינואר 2022)

וגם בסיור לאורך קו הירוק בדרום הר חברון (פברואר 2023).

בראשית שנת 2023 אבי נבון היה שותף לצוות שתכנן את הסיור לאורך גבול מדינת ישראל עם ממלכת ירדן בערבה הצפונית שאמור היה להיות באביב שנה זו ונדחה פעמיים בגלל השיטפונות ומתוכנן להתקיים באוקטובר 2023.

לפני מספר חודשים שהתחלתי במיזם  צילום אדם בסביבתו, הצעתי לאבי נבון להשתתף בו. הוא נענה ברצון.

להלן מובא סיפורו של אבי נבון והצילומים שנעשו בקיבוצו להב, כאמור ביום שישי 2 ביוני 2023 וגם מעטים נוספים שנעשו בהזדמנויות קודמות.

את הקיר יצרה נילי אורון, קרמיקאית מלהב.

אבי נבון (1940) נולד וגדל בחולון.

 

בהיותו נער עזב את עיר הולדתו לטובת לימודים בביה"ס החקלאי 'כדורי' (1959-1956).

 

בצה"ל שירת בנח"ל עם גרעין השומר-הצעיר 'מסד'  שירות שכלל פרק היאחזות ולוחם בנח"ל מוצנח (גדוד 50).

 

בשנת 1960 הצטרף לקיבוץ להב הצעיר ומאז הוא חבר בו.

 

יחד עם גאולה, אותה הכיר בהיאחזות, הקימו משפחה, ולהם 3 בנים ו-8 נכדים. למעלה מ-60 שנות נישואין !

גאולה ואבי

מעט על קיבוץ להב

עם החברים בחדר אוכל בשעת צהרים

מבט ממעל על קיבוץ להב

להב נמצא באזור הגבוה ביותר של השפלה גובה הקיבוץ 480 מ'. הקיבוץ נמצא מדרום לכביש 3255 וממזרח לכביש 358 ממערב ומדרום לו מוקף בחורשת אורנים הנקראת יער להב

קיבוץ להב נמצא באזור תפר רב משמעי:
* תפר גיאוגרפי ותפר גיאולוגי בין ההר לשפלה
* תפר חקלאי בין המזרע לישימון
* תפר גיאו – פוליטי בין ישראל לגדה המערבית/איו"ש/פלשתין,
* תפר יישובי – היסטורי בין מרחב הבדואים לכפרי הפלחים,
* תפר בוטני (אקלימי) בין הצומח הים-תיכוני לערבתי-מדברי.

 

קיבוץ להב הוקם בצמוד לתל חליף שעל פי הממצאים הארכאולוגיים היה מיושב כמעט ברציפות למן התקופה הכלקוליתית ועד זמן מלחמת העצמאות.

 

במאה העשרים להב וסביבתו, היוו "זירת מלחמה" שלוש פעמים: במלחמת העולם הראשונה (1917), במלחמת העצמאות (1948) ובמלחמת ששת הימים (1967).

 

קיבוץ להב הוקם על ידי תנועת הקיבוץ הארצי בשנת 1952 שלוש שנים לאחר מלחמת העצמאות במקום שנחשב אז קצה הארץ.

 

מאז הקמתו בשנותיה הראשונות של המדינה ועד מלחמת ששת הימים, להב היה יישוב ספר מול הקו הירוק במורדות הר חברון אליו הובילה רק דרך אחת מכיוון מערב.

המרחב למול הקו הירוק בעשור הראשון

היום הקיבוץ שנמצא מול חומת ההפרדה והוא נגיש מארבעה כיוונים: מערב מצומת דבירה, מצפון מכיוון חבל לכיש, מדרום ממחלף לקיה וממזרח מכיוון מיתר.

 

קיבוץ להב השייך למועצה האזורית בני שמעון הוא גן איתן ופורח תרתיי משמע: בהיבט האנושי-החברתי והתרבותי, בהיבט הכלכלי- משקי ובהיבט הפיסי.

 

להרחבה אודות קיבוץ להב ראו קיבוץ להב וסביבתו – עבר והווה

את הקיר יצרה נילי אורון, קרמיקאית מלהב.

איש ידיעת הארץ

 

מאז לימודיו ב'כדורי' הוא עוסק בידיעת הארץ – מטייל, מדריך, חוקר וכותב, אוסף מפות ומרצה.

 

הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב בארכיאולוגיה ותולדות ארץ ישראל. בין היתר השתתף במשלחתו של פסח בר-אדון לחקר מערות נחל משמר במדבר יהודה

 

היה בין יוזמי ומייסדי מרכז הלימודי ע"ש ג'ו אלון, וניהלו מספר שנים. במסגרת זו היה שותף לגילוי מערכות המסתור מימי מרד בר-כוכבא, ולהקמת המוזיאון לתרבות הבדואים הנודע.

 

עסק שנים בתפקידים ובפעילות בקיבוץ ובתנועה, ובמשך שנתיים היה שליח קהילתי בארה"ב מטעם הסוכנות.

 

בשנות ה-80' גויס ע"י התנועה הקיבוצית לרכז את המדור לידיעת הארץ, בקדנציה של 5 שנים הזכורות בפעילות הרבה וביצירתיות התכניות.

 

כשחזר לקיבוץ מהפעילות בחוץ הקים וניהל את "השיטה-להב" – משרד לידיעת הארץ, כענף בקיבוץ, במסגרתו פיתח משחקי מטמון, מסעי מטרה, ניהל חוגי מטיילים, הדריך והרצה.

 

בין השנים  1995 – 2000 הפיק והדריך טיולים רבים לירדן, כולל מסלולים חדשים ואתגריים.

 

העובדה שקיבוץ להב שוכן בשדה קרב ממלחמת העולם הראשונה עוררה אצלו התעניינות בנושא, ובעקבותיה היה אחד ממקימיה ומייסדיה של העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה ועמד בראשה מספר שנים.

 

בכל עשרות השנים של פעילותו  טיפח אבי את אוסף מפות ארץ ישראל, שהוא צבר מאז נערותו. היום הוא אחד הגדולים מבין האספנים הפרטיים.

 

מאז שנת 2020 הוא גם מנהל מדי חודש את "פרלמנט המפות" אותו יזם ובו משתתפים חוקרים ומתעניינים.

איש המפות 

כאמור, מאז נערותו ובמשך שנים רבות אבי אוסף וצובר מפות ארץ ישראל

 

אוסף מפות ארץ ישראל שלו כולל כמה אלפי מפות, טופוגרפיות וגיאוגרפיות.

 

היום הוא אחד הגדולים מבין האספנים הפרטיים.

לדבריו, "אני מקבל מפות ישנות מאנשים שאינם זקוקים להם עוד והעדיפו למסור לשמירה אצלי."

 

הוא מוסיף "וכמו שאני מקבל ללא תשלום, כך אני עומד לרשות הציבור, ללא תמורה, בבדיקות, בירורים, סורק קטעי מפה וגם מעניק מפה ישנה בהתאם לבקשות ולפונים".

 

האוסף מאפשר לו לתת שירות לאנשים המחפשים עובדות ישנות: אדריכלים המכינים "תיק אתר", כותבי ספרים וזיכרונות המחפשים "מפות מאז", חוקרים המנסים לגלות ממתי קיים יישוב, אתר או כביש, ובעיקר מה היה שֵם המקום פעם. לדבריו, במפות העכשויות נעלמו כל החורבות, הכפרים הנטושים ופרטים השמורים רק במפות הישנות.

 

"האוסף שלי ידוע למדי, ואני מקבל בין חמש לעשר פניות בחודש. על כל פניה כזו אני משקיע זמן לאיתור וחקירה, והכל ללא תשלום, כפי שקיבלתי את המפות ללא תמורה."

פרלמנט המיפוי והמפות 

בשנת 2020 יזם והקים את "פרלמנט המיפוי המפות"

 

הפרלמנט מקיים פעילותו בקבוץ להב בכל יום שישי בשבוע הראשון של חודש אותו

 

במפגש מתכנסים אנשי מקצוע, מהטובים בתחום,  לעסוק בנושא מוגדר בתחום המיפוי: מפות סימון שבילים, כרטוגרפים בעבר ובהווה, התפתחות המיפוי בארץ, תהליך הפקת מפות, צילומי אוויר או בדיון בתעלומות וחיפוש הסברים לתופעות במפה מסוימת.

מחקר כתיבה ופרסום

בשנים האחרונות העיסוק המרכזי שלו כתיבה ופרסום של מחקר ארוך, שלקח על עצמו – תיעוד כל הנוכחות היהודית במדבר יהודה ובנגב הרחוק עד סוף מלחמת העצמאות.

 

את המידע הרב שאסף בארבעה עשורים בהם הנושא 'בוער בעצמותיו' הוא מוציא לציבור בסדרה של חוברות – ארבע על מדבר יהודה וארבע על הנגב הרחוק והערבה.

 

איך התחילו הטיולים למצדה ועין גדי? מי הדריך? איך הלכו? מי ירד בערבה כדי להגיע לאום-רשרש? מי ראה ראשון את מכתש רמון או איזור תמנע? סיורי חוגי המשוטטים, טיולי תנועות הנוער, מסעות הפלמ"ח, חולמי דייג בים סוף – כל אלו לא תועדו ולא פורסמו בצורה מפורטת ומרוכזת.

 

כבר 40 שנה שהוא נובר בארכיונים, מראיין ותיקים (שרבים מהם כבר לא איתנו), בודק בספרים, מגיע לאלבומים פרטיים, למכתבים נמלצים וליומנים המתארים את המסע או הטיול.

 

שלוש חוברות כבר הופיעו, עוד חמש עליו להשלים.

 

לדידו, שכבר עבר את גיל השמונים לפני מספר שנים, המחקר הכתיבה והפרסום הם "סגולה לאריכות ימים"

 

הוא עדין מלא באנרגיות לפעילות, לסיפורים וליוזמות חדשות.

מלאך שביל ישראל

אבי הוא 'מלאך שביל ישראל'

 

הוא טיפח דירה קטנה שהקיבוץ העמיד לרשות המטיילים.

 

לדידו, העצירה בלהב אינה רק לשינה. המטיילים זוכים לשיחה איתו.

 

הסברים שהם מקבלים הם של ידען על המסלול הקרוב, תשובות על שאלותיהם על הקיבוץ.

המרכולית בלהב משמשת נקודת הצטיידות במזון, היחידה על השביל בין ערד ללכיש.

 

ששת ספרי האורחים שהצטברו אצלו במשך 17 השנים בהם הקיבוץ מארח מטיילים מלאים בתודות והערכה לקיבוץ בכלל ולאבי בפרט.

 

לדבריו, "מפעל זה זה גוזל זמן ניכר, אבל הוא נעים, מספק, וזה כיף לטפל בצועדים על השביל "

רצפת פסיפס מאחוזת סנסנה

אבי נבון בין אלה שגילו את הרצפה

"בית חם"

אבי וגאולה, רעייתו, מנהלים כבר 10 שנים את המפגשים השבועיים של ותיקי להב והגמלאים.

 

כל יום שישי נפגשים בבוקר, מתכבדים, מפטפטים, ומתכנסים לשמוע את סיפורו של האורח השבועי.

 

למעלה מ-450 מפגשים, מאות אנשים שהסכימו להגיע כדי לספר על תחומם או מעשיהם, חלקם מתוך הקיבוץ, מהאזור וגם ממקומות מרוחקים, בהתנדבות מלאה.

 

"למעשה, אנחנו פועלים באפס תקציב. הכל בהתנדבות מלאה – של האורחים ושלנו".

 

אבל הדבר אינו קל. למצוא את המועמד, לדבר ולסכם, להכין מודעה ולהפיצה, גאולה דואגת לכיבוד ולאירוח, אבי מטפל בהגברה, באלקטרוניקה – אין היום מרצה ללא מצגת –  והמסגרת פועלת להנאת הציבור הקיבוצי.

פעילות מסביב השעון וגם סבא 

אבי עובד הרבה בלילות. יום עבודתו נמשך מ-9 בבוקר עד 2 אחר חצות.

 

השעות האלו כוללות גם בילוי ומשחק עם הנכדים החיים בקיבוץ

 

"זה הכיף הכי גדול, ממש מילוי מצברים, הנאה וסיפוק. לגלות שהנכד הצעיר בן השנה מבין ומבצע מה שביקשתי ממנו, לחבר כתב חידה ליום ההולדת של הנכד בן ה-10, או לקבל טלפון מהנכדה שהשתחררה משירות משמעותי כלוחמת בכיפת ברזל – אין תענוג גדול מזה".

 

הוא עסוק גם התכתבות ענפה עם חברים וידידים רבים, מאז ימי 'כדורי' ("כן, אנחנו עד היום בקשר כמעט יום-יומי ומפגשים רבים") ולאורך שנות הפעילות.

 

זה שואל שאלה, אחר מדליף סיפור, גם לקרוא וגם לכתוב – הכל דורש זמן.

 

אבל בתוך כל הפעילות תפש ערב אחד את המקלדת, והעלה על הכתב סיפור שסיפר לנכד, פיתח ושיפר, ויצר ספר ילדים הנמצא עכשיו בעריכה לקראת הדפסה, סיפורו של כד חרס, מאז היה אדמת חימר, אל הקדר, אל בית המשפחה שרכשה אותו, דרך חורבן, נטישה, היווצרות תל, ואז חפירות, חשיפה, רפאות ועד שהגיע לתצוגה במוזיאון. בקרוב על המדפים.

אהבתו, כך הוא מעיד היא לשטוף כלים

סוף דבר

תודה לך אבי, שאפשרת לי
להיות במחיצתך מספר שעות.

שמחתי לצלם וליצור
תיעוד זה
המוקדש לך
בחיבה ובהערכה רבה
על כל מה שאתה !!

אאחל לך בריאות איתנה
והמשך פעילות פורייה

יש לנו עוד מספר "משימות" לבצע יחד!