Archive for ינואר, 2020

סיבוב באור אחרון וראשית החשיכה

 

סיבוב ההליכה השגרתי התאפשר היום רק לקראת ערב.

 

התחלתי אותו בזמן האור האחרון וסיימתי בתחילת החשיכה.

 

גם הפעם הצטיידתי במצלמה.

 

כמו תמיד, מבחינתי לצילום יש שתי מטרות האחת תיעוד המראות והאחרת הסחת דעת מהקושי של ההליכה.

 

התאורה בזמן סיבוב זה "הניבה" סדרה חדשה נוספת ומשונה משמונה הקודמות:
עֲנָנִים עַל רָאשֵׁינוּ, הָרוּחַ אֵיתָן. הַמְּלָאכָה נֶעֶשְׂתָה, חֵי שָׁמַיִם!
משחקי אור השמש הבוקע מבין העננים
בוקר חדש, תאורה אחרת וסדרה נוספת
מחול העננים למול קרני השמש
תאורת קיץ בחורף
מראות סיבוב הליכה בצהרי יום חורף שמשי
סיבוב בוקר שטוף שמש
* סיבוב צהרים שהעננות חלקית לאחר גשם קל

 

סדר חדשה זו כוללת עשרה צילומים

******

****

****

****

****

****

****

****

****

****

*****

*****

בסוף שבוע זה
עם סיום ההליכה
השגרתית היומית,
איני יודע לענות על השאלה:
למה מה אני "מכור" יותר
להליכה או לצילום

התשובה כנראה ברורה
גם וגם.

רמת גן, קטע רחוב הרצל, בין כיכר רמב"ם ודרך ז'בוטינסקי

 

הזיקה שלי לעיר רמת גן היא סוד גלוי והיא נובעת משתי סיבות.

 

הראשונה, שני העשורים הראשונים של חייתי בעיר זו. גדלתי בה כתינוק, ילד, נער מתבגר וחייל בשירות חובה.

 

השנייה, עד היום אימא שלי מתגוררת בעיר זו, יותר נכון לומר במרכזה.

 

מפעם לפעם, עת אני מגיע לביקור אצל אימי, אני חוטא בשיטוט במקומות הקרובים למקום מגוריה, במקומות בהם חייתי עד סיום לימודי בבית הספר העממי.

 

כדרכי "בקודש" שיטוט זה מלווה בצילום.

 

תיעוד זה מוקדש למראות הקטע הצפוני של רחוב הרצל, בין כיכר רמב"ם לבין דרך ז'בוטינסקי

 

רחוב הרצל הוא אחד הרחובות הראשונים של העיר ואחד החשובים במרכזה.

 

המאפיין קטע זה הוא שימושים מעורבים של דיור ומסחר.

 

במרבית חזיתות בנייני המגורים הפונים לרחוב ישנן חנויות שונות.

 

הצילומים המוצגים נעשו במשך מספר חודשים מקיץ 2019 ועד אמצע חורף 2020

 

******

 

הקטע המתועד

******

חזיתות מסחריות

****

****

****

****

****

****

****

****

****

***

****

***

****

****

****

****

****

****

*******

שווקי ירקות ופירות

מספרן של
חנויות לממכר פירות וירקות
גבוה מאוד
במיוחד יחסית
לאורכו של קטע זה.

***

*****

*****

****

************

רחובות וחצרות צדדים

***

****

****

****

****

רחוב שתיל

****

*****

 

****

****

****

רחוב שתיל במלוא הדרו

קצה רחוב שתיל

****

שתיל 1

****

****

רחוב למדן

****

****

*****

*****

עוד חצרות צדדיות

****

****

****

****

****

****

****

****

********

בניין בית הספר העממי שלמדתי בו אז נקרא "המרכז", היום איני יודע מה שמו

 

*****

סוף דבר,

אוסף צילומים זה
יכול ללמד מעט על דמותו ואופיו
של אחד הרחובות החשובים והמרכזיים בלב העיר.

השאלה שנשאלת:
האם יש צורך לתיקון או שינוי.

את התשובה יתנו פרנסי העיר 
הרעיונות וההצעות יועלו על ידי בעלי המקצוע.

ימים יגידו אם קטע רחוב זה

יהיה כך בעתיד?

 

 

 

 

סיבוב צהרים שהעננות חלקית לאחר גשם קל

 

סיבוב ההליכה היומית התאפשר בשעת הצהרים.

 

כמו תמיד יצאתי עם המצלמה שהפכה להיות אחד מאברי גופי.

 

התאורה הייתה בהתאם לתנאי העננות הקלה החלקית.

 

היא ולא הייתה יציבה ומדי פעם הופיעו קרני השמש במלוא עצמתם.

 

הסיבוב הניב סדרה חדשה של 12 צילומים, וכרגיל שונה מהשבע הסדרות הקודמות:
עֲנָנִים עַל רָאשֵׁינוּ, הָרוּחַ אֵיתָן. הַמְּלָאכָה נֶעֶשְׂתָה, חֵי שָׁמַיִם!
משחקי אור השמש הבוקע מבין העננים
בוקר חדש, תאורה אחרת וסדרה נוספת
מחול העננים למול קרני השמש
תאורת קיץ בחורף
מראות סיבוב הליכה בצהרי יום חורף שמשי
* סיבוב בוקר שטוף שמש

 

******

****

****

*****

****

****

****

****

****

*****

****

****

****

*******

סוף דבר, 
תנאי מזג האוויר המשתנים
מדי יום מדהימים
אותי מחדש בכל פעם.

אודה על האמת התמכרתי
גם להליכה (שהיא הכרח)
וגם לצילום.

אני שמח לשתף
את מראות החוויה היומית. 

סיבוב בוקר שטוף שמש

 

גם הבוקר לא ויתרתי על סיבוב ההליכה השגרתי בשכונת מגורי, רכס חלילים במבשרת ציון.

 

גם הפעם הצטיידתי במצלמה לתעד את המראות בהליכה.

 

שעת הבוקר, מספר שעות לאחר הזריחה, אפשרה מבט אחר משש הפעמים הקודמות:
עֲנָנִים עַל רָאשֵׁינוּ, הָרוּחַ אֵיתָן. הַמְּלָאכָה נֶעֶשְׂתָה, חֵי שָׁמַיִם!
משחקי אור השמש הבוקע מבין העננים
בוקר חדש, תאורה אחרת וסדרה נוספת
מחול העננים למול קרני השמש
תאורת קיץ בחורף
* מראות סיבוב הליכה בצהרי יום חורף שמשי

 

להלן הסדרה החדשה בת 18 צילומים שהניב הסיבוב הבוקר

 

******

****

****

*****

*****

*****

****

****

****

****

*****

צילום עצמי על גב בתחנה

****

השתקפות וחצי השתקפות

****

****

****

*****

****

******

סוף דבר,

ההליכה עבורי היא הכרח
שהוא גם לא קל!!

הצילום הוא היסח דעת נפלא.

בכל פעם
מזג האוויר
מזמן תאורה אחרת.

אני נהינה עד הגג !!

מראות סיבוב הליכה בצהרי יום חורף שמשי

 

יצאתי היום שוב לסיבוב ההליכה השגרתי וכמו תמיד הצטיידתי במצלמה.

 

הפעם ההליכה הייתה בשעת צהרים במסלול אחר מהקודמים.

 

התאורה והעננות היו אחרות מהפעמים הקודמות

 

הסיבוב הניב עוד שנים עשר מראות נוספים ומעניינים מהפעמים הקודמות:
עֲנָנִים עַל רָאשֵׁינוּ, הָרוּחַ אֵיתָן. הַמְּלָאכָה נֶעֶשְׂתָה, חֵי שָׁמַיִם!
משחקי אור השמש הבוקע מבין העננים
בוקר חדש, תאורה אחרת וסדרה נוספת
מחול העננים למול קרני השמש
* תאורת קיץ בחורף

 

*******

****

*****

*****

****

*****

****

*****

*****

****

****

****

****

*****

סוף דבר,

עונת החורף היא מעניינת ומגוונת

גם בהקשר של התאורה
שהיא שילוב
של קרני השמש
ושל העננים לסוגיהם וצורותיהם,

תענוג גדול להביט על כל אלה
ולהנציח אותם בצילום.

תאורת קיץ בחורף

 

כדרכי בזמן האחרון, יצאתי גם היום לצעוד במסלול הקצר בשכונת מגוריי.

 

גם הפעם לא ויתרתי על המצלמה.

 

היום השמיים היו כחולים ונקיים מעננים. התאורה הייתה אחרת בניגוד לארבע פעמים קודמות:
* עֲנָנִים עַל רָאשֵׁינוּ, הָרוּחַ אֵיתָן. הַמְּלָאכָה נֶעֶשְׂתָה, חֵי שָׁמַיִם!
* משחקי אור השמש הבוקע מבין העננים
* בוקר חדש, תאורה אחרת וסדרה נוספת
* מחול העננים למול קרני השמש

 

אז בכל הפעמים העננים שלטו ברקיע, והאפור היה הצבע דומיננטי, הפעם התאורה הייתה כזאת האופיינית לקיץ.

 

בסדרה הקצרה (11 צילומים) מראות השיטוט מהיום.

 

******

 

****

*****

****

*****

****

****

הרכבת עברה דקה אחרי שעזבתי את התצפית

****

בולבול, תגיד למה?

****

****

יפה מרחוק? רחוק מיפה!

 

אחת המטלות של שיעור בנושא צילום אדריכלות הייתה לבחור בניין ולנסות להציג את סיפורו.

 

המורה הוא הצלם והאומן הירושלמי אודי קצמן והשיעור היה במסגרת קורס מתקדמים בבית הספר צילום בעם. 

 

בחרתי לצלם את הבניין בו אימי מתגוררת במרכז רמת גן בשדרות הילד.

 

לאחר הצגת חלק מהצילומים בשיעור וקבלת משוב עליהם, החלטתי לשתף את הסדרה כולה.

 

כותרת התיעוד הוגדרה על ידי רוני מתוק, אחת המשתתפות בשיעור.

 

להלן 13 הצילומים המדברים בעד עצמם .

 

*******

*****

****

****

****

****

****

****

****

*****

****

*****

*****

****

*******

סוף דבר,

עצוב לראות בניין מזדקן בעליבותו.

כמוהו יש עוד מאות בתים במרכז העיר.

השאלה האם יש הצדקה לקיום של בניין שכזה?

בינתיים מה ראוי לעשות על מנת שלא יראה כך ??

 

קהילת הכנסייה האורתודוקסית האתיופית בחג ההתגלות (אפיפנה), ינואר 2020

 

בצהרי יום ראשון 19/1/2020 התקיים באתר הטבילה קאסר אל יהוד אירוע  חג ההתגלות (אפיפנה) של הכנסייה האתיופית האורתדוכסית

 

למקום התקבצו  מאות, אולי אלפי מאמינים של זרם זה בנצרות האורתודוכסית.

 

חלק מהם היו תושבי ירושלים וחלק מהם תיירים שהגיעו בחו"ל.

 

בחלקים טקס זה נכחתי וגם צלמתי.

 

התיעוד להלן מוקדש להצגת מראות הטקס של עידה זאת.

******

הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, בשמה הרשמי: כנסיית תוואחדו האורתודוקסית האתיופית היא  אחת מהכנסיות המזרחיות הקדומות הנקראות גם הכנסיות האורתודוקסיות של המזרח". 

*****

כנסייה זו היא אחת מארבע הכנסיות שהתפצלו מהזרם המרכזי של הנצרות במאה החמישית. האחרות הן הכנסייה הארמנית, הכנסייה הקופטית, הכנסייה הסורית -האורתודוכסית. כנסיות מזרחיות קדומות אלה דוגלות במינות המונופיזיטית, דהיינו  לישוע יש רק טבע אחד, הטבע האלוהי. אנשי כנסיות אלה דחו את החלטות ועידת כלקדון בשנת 451 שבה נקבעה הדוקטרינה הדיופיזיטית, קרי לישו היו שני טבעים שונים, אלוהי וגשמי הנפרדים מהותית אך בלתי-נפרדים ונמצאים בגוף אחד.

*******

הכנסייה האורתודוקסית האתיופית היא הכנסייה המרכזית באתיופיה ועד לסוף המאה העשרים הייתה כנסיית המדינה.

*****

הכנסייה האורתודוקסית האתיופית הייתה כפופה לכנסייה הקופטית מהמאה ה-4 עד 1959, כאשר לראשונה מונה יליד אתיופיה לפטריארך על ידי האפיפיור הקופטי קיריל החמישי.

*****

הכנסייה האורתודוקסית האתיופית היא אחת הכנסיות הבודדות שהתקיימו באפריקה בתקופה שלפני הקולוניאליזם האירופי והיא הגדולה שבכנסיות הנצרות אוריינטלית. לכנסייה יש מוסדות ובתי תפילה גם בירושלים.

******

התכנסות המקדימים
באתר הטבילה

*****

*****

****

****

****

****

הצעידה לעבר מנזר דיר חבש
והטקס המקדים לידו

המנזר האתיופי דיר אל חבש הוא המנזר הדרומי ביותר בשרשרת המנזרים שמסביב קאסר אל יהוד והוא נטוש והרוס בחלקו כיתר המנזרים באזור . המנזר נבנה במאה התשע עשר, על ידי בית המלוכה האתיופי, בעת שגדלה המעורבות והצליינות של הכנסייה האתיופית בירושלים וים המלח, גם מנזר זה. אנשי הקהילה האתיופית צועדים למנזר דיר חבש  על הכביש, אך לא נכנסים למתחם ולמבנה בגלל חשש ממיקושו.

****

סמל בית המלוכה והקדשה של הקיסר היילה סלאסי

ראשונים מגיעים

****.

****

****

****

****

****

****

****

*****

*****

****

*****

****

****

****

****

*****

****

****

****

****

****

****

****

******

סוף,

השהות עם מאמיני הקהילה האתיופית

הייתה חוויה נעימה

וסיום של יומיים רצופים

בהם פגשתי מאמינים רבים ושונים

שהגיעו מקרוב

ובעיקר מרחוק

על מנת לקיים את מצוות החג.

מאמיני הכנסייה הסורית – אורתודוקסית (הכנסייה הסיראנית ) בחג ההתגלות (אפיפנה) ינואר 2020

 

ביום ראשון 19/1/2020 המשיכו להתקיים באתר הטבילה קאסר אל יהוד אירועי חג ההתגלות (אפיפנה)

 

בבוקר יום זה קיימה הקהילה הסורית האורתדוכסית את הטקס.

 

למקום התקבצו עשרות, אולי מאות, מאמינים של זרם זה בנצרות האורתודוכסית.

 

חלק מהם היו תושבי ירושלים וחלק מהם תושבי הרשות הפלסטינית המתגוררים מבית לחם ומיעוט תיירים שהגיעו בחו"ל.

 

גם בטקס זה נכחתי וגם צלמתי.

 

התיעוד להלן מוקדש להצגת מראות הטקס של עידה זאת.

 

*****

רקע אודות הכנסייה הסורית האורתודוכסית 

 

הכנסייה הסורית-אורתודוקסית הנקראת הכנסייה הסיראנית היא אחת מהכנסיות המזרחיות הקדומות הנקראות גם הכנסיות האורתודוקסיות של המזרח". 

*****

כנסייה זו היא אחת מארבע הכנסיות שהתפצלו מהזרם המרכזי של הנצרות במאה החמישית. האחרות הן הכנסייה הארמנית, הכנסייה הקופטית, הכנסייה האתיופית. כנסיות מזרחיות קדומות אלה דוגלות במינות המונופיזיטית, דהיינו  לישוע יש רק טבע אחד, הטבע האלוהי. אנשי כנסיות אלה דחו את החלטות ועידת כלקדון בשנת 451 שבה נקבעה הדוקטרינה הדיופיזיטית, קרי לישו היו שני טבעים שונים, אלוהי וגשמי הנפרדים מהותית אך בלתי-נפרדים ונמצאים בגוף אחד.
הכנסייה הסורית-אורתודוקסית היא אוטוקפאלית, כלומר עצמאית לגמרי, והפטריארך העומד בראשה איננו כפוף לסמכות גבוהה יותר. היא מצויה באחדות (קומוניון) מלאה עם יתר הפלגים המזרחיים. הנהגתה יושבת בדמשק, והפטריארך הנוכחי וה-123 למניין הוא איגנטיוס אפרים השני.

*****

בסיסה של הכנסייה בסוריה ויש לה מאמינים בכל העולם, בין מיליון וחצי לשלושה מיליון מאמינים. שלושה רבעים מהם מתגוררים בהודו, והפרובינציה של הקתוליקוס מקרלה שבחוף האוקינוס ההודי היא המרכיב הגדול ביותר בכנסייה

*****

יש המכנים את הכנסייה "יעקוביטים" על שם יעקב בראדאיוס שארגן את הכנסייה המונופיזיטית בסוריה במאה ה-6, אבל הסורים אורתודוקסים אינם מוכנים שכנסייתם תיקרא על שם אדם ורואים בכינוי זה ביטוי עוין.

*****

כוהני הדת והנזירים עדיין דוברים ניב של הלשון הסורית (ארמית) ומשמרים את מורשתה, אך שאר הנוצרים הסיריאנים משתמשים בחיי היומיום שלהם בשפה הערבית ומשולבים באופן מלא באוכלוסייה הערבית.

ספר התפילה

 

הסורים האורתודוכסים לא אימצו את הזהות הערבית והם מתרחקים מפעילות פוליטית. הם מנסים להימנע מהקונוטציה הלאומית של המושג "סורי" ומעדיפים את המושגים "ארמאי", "אשורי" או "syriac". השימוש במונח "אשורי" יוצר בלבול עם הכנסייה האשורית הנסטוריאנית.

*****

באלף הראשון לספירה הנוצרית היו הסיריאנים הנוצרים ידועים בקשריהם עם השליטים המוסלמים. הם שימשו מתורגמנים, רופאים, מהנדסים ועוד והצליחו לבסס את נוכחותם בארץ הקודש בהקימם כנסיות ומנזרים סביב המקומות הקדושים.

*****

****

****

*****

****

*****

על-פי המסורת הסורית, נוכחותה בירושלים הייתה רצופה ומאז 1465 הבישופים הסורים מתגוררים דרך קבע במנזר מרקוס הקדוש) בעיר. הם שימרו זכויות מסוימות במקומות הקדושים אולם הם כפופים לפטריארכיה הארמנית כחלק מהסטטוס קוו.
מרבית חברי הקהילה הגיעו כפליטי הטבח העות'מאני במרכזים סוריים באנטוליה במלחמת העולם הראשונה. כמו הארמנים בירושלים גם הקהילה הסורית הגיעה לשיא גודלה בשנות ה-40, כשרבים מחבריה התמקמו מחוץ לעיר העתיקה. הקהילה סבלה מנסיגה גדולה לאחר מלחמת העצמאות ומספר חבריה פחת בכמחצית. ב-1990 היו כ-200 סורים בירושלים וכ-1,500 בבית לחם.

****

המרכז הסורי בירושלים הוא בכנסיית מרקוס הקדוש, בה הם מזהים את מקום הסעודה האחרונה של ישו. מסורת סורית אחרת מזהה מקום זה בביתו של מרקוס (הוא יוחנן המכונה מרקוס על פי מעשי השליחים י"ב 12). לפתח הבית הגיע פטרוס לאחר שנמלט באורח נס מחיילי הורדוס וכאן התגוררה אמו של ישו, מריה, לאחר צליבתו. לטענתם, שם התכנסו השליחים כאשר שרתה עליהם רוח הקודש ומכאן יצאו להפיץ את הנצרות. הם הטבילו איש את רעהו, ואגן הטבילה קטן הממדים שמור במזבח מוזהב עטור בכיפה.

*****

כאמור, הכנסייה בארץ הקודש נתונה למרות הפטריארכיה הסיריאנית של אנטיוכיה שמרכזה בדמשק. מייצגה בירושלים הוא ארכיבישוף היושב במנזר על שם  מרקוס הקדוש הסמוך לרובע הארמני שבעיר העתיקה. על פי המסורת הסיריאנית כנסיית מרים שבמנזר היא ביתו של השליח יוחנן המכונה מרק והיא גם אתר הסעודה אחרונה והכנסייה הראשונה. אנשי הכנסייה הסיריאנית מקיימים את תפילות ימי הראשון בחדר תפילה קטן ורעוע בכנסיית הקבר.

*****

מקור הסקירה והרחבות 

*****

****

*****

****

לראשם חובשים הכמרים הסורים ברדס שחור ששני חלקיו מחוברים בחוט רקמה. בכל חלק של הכובע רקומים שישה צלבים וצלב גדול בגבו. ברדס זה, הדומה לזה שחובשים הנזירים הקופטים, מכונה בפי הסורים "סקימו".
מסורת שמקורה במצרים מספרת כי מייסד הנזירות אנטוניוס היה שקוע בקריאת כתבי הקודש על שפת הנילוס והשטן שלח לו פיתויים אולם אנטוניוס לא התייחס אליהם. השטן הגיע למסקנה כי הכובע שלראשו של הנזיר אוטם את חושיו וניסה לחטוף את הכובע. אנטוניוס התעשת ותפס את קצהו השני של הכובע עד שניצח ונפל ארצה כשהכובע בידו אך קרוע באמצעו. מאז משאירים הנזירים את התפר גלוי במרכז להזכירם את פיתויי השטן. הצלבים מימין ומשמאל מסמלים את שנים עשר השליחים והצלב מאחור-את ישו.

***

****

****

****

*****

החלק של הטקס
במרפסת מעל גדת הירדן 

הטקס המקביל שנערך בצד המזרחי, הירדני

****

****

****

****

****

****

*****

****

*****

סוף דבר,

גם אירוע זה של הקהילה
הסורית האורתודוכסית היה מעניין.

שמחתי על ההזדמנות לפתוח
צוהר קטן וללמוד מעט על קהילה זו

אנשי הקהילה האריתריאית בישראל בחג ההתגלות (אפיפנה), ינואר 2020

 

תורם של האריתריאים באירועי חג ההתגלות היה בצהרי יום שבת 18/1/2020, לאחר האירוע המרכזי של צלייני הכנסיות האורתודוכסיות,

 

אז, לאתר הטבילה קאסר אל יהוד הגיעו מאות מאנשי הקהילה האריתריאית החיים בישראל.

 

במשך למעלה משעתיים הסתובבתי ביניהם וצלמתי אותם.

 

בתיעוד להלן מוצגים אנשי הקהילה החוגגים.

 

********

רקע קצרצר

אֵריתריאה היא מדינה בצפון-מזרח אפריקה שקיבלה את עצמאותה מאתיופיה ב-1993. השוכנת על חופי הים האדום וגובלת בדרום באתיופיה, בדרום מזרח בג'יבוטי, במערב  בסודאן, במזרח ובצפון מזרח בים האדום.  אוכלוסיית המדינה כוללת קצת פחות משישה מיליון תושבים, כמחצית מהם נוצרים ומחצית השנייה הם מוסלמים.

*****

בין השנים 2006 ועד 2012, הסתננו לישראל דרך סודאן ומצרים כ-35,000 אזרחים אריתריאים. עם סיום הקמת הגדר על גבול מצרים בשלהי 2012, תופעה זו נפסקה כמעט לחלוטין. רק בתחילת שנת 2013 ניתנה לאזרחי אריתריאה אפשרות להגיש בקשות מקלט.
ע"פ נתוני רשות האוכלוסין וההגירה בשנת 2019 נמצאו בישראל כ 29,600 -6000,29 מבקשי מקלט מאריתריאה שחיים בארץ באופן חוקי ומחזיקים באשרת-שהייה מסוג 2א5 אותה עליהם לחדש תקופתית. כשני שליש מהם מתגוררים בדרום תל אביב והשאר בריכוזים נמוכים באופן משמעותי נמצאים בערים: אשדוד, אילת, בני ברק, פתח תקווה, ירושלים, נתניה וראשון לציון.

 

******

לרוב, אזרחי אריתריאה הנוצרים, הם בני הכנסיות המזרחיות הקדומות הנקראות גם הכנסיות האורתודוקסיות של המזרח". אנשי כנסיות אלה דחו את החלטות ועידת כלקדון בשנת 451 שבה נקבעה הדוקטרינה הדיופיזיטית, קרי לישו היו שני טבעים שונים, אלוהי וגשמי הנפרדים מהותית אך בלתי-נפרדים ונמצאים בגוף אחד.
הכנסיות המזרחיות הקדומות דוגלות במינות המונופיזיטית, דהיינו  לישוע יש רק טבע אחד, הטבע האלוהי. בין כנסיות אלה נמנות הכנסייה הקופטית (המצרית), הכנסייה הארמנית,  הכנסייה הסורית (האשורית) והכנסייה האתיופית שממנה נפרדה הכנסייה האריתריאית.

 

*****

לקהילה האריתראית בתל אביב המונה למעלה מעשרת אלפים איש  יש ארבע כנסיות מאולתרות בדרום תל אביב

 

*******

****

****

מטריית הקדושה

****

****

****

****

המחולות לפני הטקס

****

****

***

****

****

****

****

****

****

****

****

****

****

****

***

****

****

****

****

****

****

****

****

***

****

****

*****

****

****

****

****

****

****

סוף דבר,

היה לי מעניין.

קודם לא היכרתי

את הכנסייה האריתראית בכלל,

וזו שבישראל בפרט.

למדתי עוד משהו! 

צלייני הכנסיות האורתודוכסיות והפרובוסליות בחג ההתגלות (אפיפנה), ינואר 2020

 

האירוע המרכזי של חג ההתגלות (האפיפנה) היה ביום שבת 18/1/2020.

 

ביום זה הגיעו לאתר הטבילה קאסר אל יהוד הנמצא על גדת הירדן כ-20,000 מאמינים מהכנסיות האורתודכסיות.

 

חלקן הקטן ערבים תושבי הארץ ומרביתם היו צליינים שהגיעו מחו"ל,  בעיקר מיוון, רוסיה, רומניה וגם משאר ארצות מזרח אירופה ומארצות שהיו בעבר חלקן חבר העמים הסובייטי.

 

שיאו של האירוע היה כפול התהלוכה הפטריארך היווני אורתודוקסי  ואחריו הליטורגיקה אותה ערך.

 

במשך שעות רבות הסתובבתי בין רבבת הצליינים שנהרו למקום וכדרכי צלמתי הרבה.

 

רובו ככולו של התיעוד להלן הוא צילומים שהניבה השוטטות בין הצליינים.

 

*****

משעות הבוקר המוקדמות
החלו הצליינים להגיע בהמוניהם

*****

****

***

****

****

****

***

****

****

****

****

*****

****

****

****

****

*****

******

 

המונח “אורתודוקסי” מציין את הכנסייה הדבקה במסורת התיאולוגית, הרוחנית והטקסית הביזנטית-מזרחית ששורשיה בירושלים, באנטיוכיה, בקונסטנטינופול ובאלכסנדריה. כנסייה זו קיבלה את החלטותיהן של כל שבע המועצות האקומניות שהתכנסו מהמאה הרביעית עד למאה השמינית לספירה. מאחר שבירת האימפריה הרומית המזרחית הייתה קונסטנטינופול, הוכר הפטריארך של עיר זו, שכונתה רומא החדשה, כמנהיג המורם מעל לאחרים. גם כיום ידועה הכנסייה ככנסיית “רום” (קונסטנטינופול בשמה הערבי). אף שהפטריארכיות שנוספו במשך השנים שמרו על עצמאותן והחזיקו במאפיינים ייחודיים, שוררת ביניהן זיקה עמוקה בתחומי האמונה והתיאולוגיה ובנוסח התפילה על פי הנוסח הביזנטי ביוונית, ומשמרת את לוח השנה היוליאני, המאחר בשלושה עשר יום אחר הלוח המערבי-גרגוריאני..
הכנסייה הנוצרית-אורתודוקסית המזרחית היא הקהילה הנוצרית השנייה בגודלה בעולם (לאחר הכנסייה הקתולית) ויש בה כ-250 מיליון מאמינים המאוחדים במסורת תיאולוגית וליטורגית קדומה.

*****

הביטוי “כנסייה יוונית – אורתודוקסית” מתייחס למספר מצומצם של כנסיות אורתודוקסיו-מזרחיות, החולקות מסורת תרבותית קדומה ומקיימות את הליטורגיה ביוונית באופן מסורתי. על הכנסייה היוונית-אורתודוקסית נמנות הפטריארכיות הקדומות של קונסטנטינופול, של אלכסנדריה, של אנטיוכיה ושל ירושלים וכן הכנסיות של יוון ושל קפריסין.
הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים זכתה למעמד “אם הכנסיות” כבר במאה הרביעית,  בהיותה הממשיכה הישירה של כס יעקב הקדוש (אחי ישוע בברית החדשה),  הבישוף הראשון של ירושלים. במאה החמישית הועלה בישוף ירושלים למעמד של פטריארך.
הכנסייה חובקת עולם וכוללת 15 כנסיות עצמאיות שגבולותיהן הגיאוגרפיים, התרבותיים והלאומיים מוגדרים היטב.
על-פי מסורת עתיקה, סדר מניינן של כנסיות אלה הוא מהמקומות הבאים: קונסטנטינופול (קושטא), אלכסנדריה, אנטיוכיה, ירושלים, רוסיה, גיאורגיה, סרביה, רומניה, בולגריה, קפריסין, יוון, אלבניה, פולין, צ'כיה ואוקראינה..
הכנסייה העצמאית כשמה היא עצמאית  – ראש הכנסייה אינו כפוף לאף מנהיג דתי אחר, מחוץ למדינה. הכנסייה בוחרת בעצמה את ראשה ואת ארכיבישופיה או המיטרופוליטים שלה. אין שום תלות בין חמש עשרה כנסיות אלה והן כפופות לשלטון מקומי בלבד ועצמאיות במישור המנהל הדתי והמשפטי. בראשן עומד, לפי המקרה, פטריארך, אפיפיור (באלכסנדריה), קתוליקוס (בארמניה, גאורגיה) או ארכיבישוף. הכנסיות האוטקפליות נחשבות לשוות זו לזו, אך פטריארך קונסטנטינופול נחשב לראשון בין שווים.

******

הירידה לכיוון מקום הטבילה

****

****

****

****

****

המתנה בתור הארוך
למקום הטבילה

הפעם בגלל עליית מפלס הירדן
והחשש מטביעה וסחיפה
נמנעה הירידה לנהר

הטבילה הייתה מתחת לברזים 

****

****

הירידה לטבילה

****

****

****

****

****

***

***

****

****

****

היציאה אחרי הטבילה

****

***

****

לאכול צריך?

****

******

התהלוכה של הפטריארך שהגיעה למקום

הפטריארך היווני-אורתודוקסי בארץ הקודש חולש על מדינת ישראל, על שטחי הרשות הפלסטינית, על ירדן ועל חצי האי ערב. הקהילה היוונית-אורתודוקסית היא הגדולה מבין הקהילות הנוצריות בארץ, וכן רבים מחברי הכנסיות האחרות רואים בכנסייה זו את שורשיהם. הסמכות העליונה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית מכונה “הסינוד” (=אספה, מועצה, מיוונית) וחברים בה שבעה עשר בישופים בכירים, הבוחרים את הפטריארך. עקב חשיבותה ההיסטורית והסמלית של ירושלים זוכה הפטריארך שלה להערכה מיוחדת מצד עמיתיו – הפטריארכים האורתודוקסים שבאנטיוכיה, אלכסנדריה וקונסטנטינופול.

מתופפים בתחילה

****

****

****

*****

הפטריארך

***

****

****

****

יוצאים אחרי הטקס

****

הפסקת התזמורת

****

***

רגע עם המנהיגים וכוהני הדת

****

****

****

****

***

****

****

****

****

****

****

התערבתי עם הצליינים

****

הצגת הלאומיות 

****

***

***

****

****

****

*****

סוף,

אני נהניתי
להיות בין החוגגים

אתר הטבילה קאסר אל יהוד מקום אירועי חג ההתגלות (אפיפנה)

 

במהלך המחצית הראשונה של חודש ינואר חל חג ההתגלות הנוצרי (האפיפנה).

 

חג ההתגלות (נקרא גם הלילה ה-12) הוא חג מסמל את ירידת רוח הקודש בצורת יונה ביום טבילת ישו בידי יוחנן המטביל בירדן והכרזת קול משמיים כי הוא בנו של אלוהים
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִטְבַּל יֵשׁוּעַ וַיְמַהֵר וַיַּעַל מִן־הַמָּיִם וְהִנֵּה הַשָׁמַיִם נִפְתְּחוּ־לוֹ וַיַּרְא אֶת־רוּחַ אֱלֹהִים יוֹרֶדֶת כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו׃ וְהִנֵּה קוֹל מִן־הַשָׁמַיִם אוֹמֵר זֶה בְּנִי יְדִידִי אֲשֶׁר־רָצִיתִי בּוֹ. מתי ג' 13–1
בחג המאמינים נוהגים לטבול בירדן.:

 

במסגרת אירועי החג מקיימות הכנסיות הנוצריות (בימים שונים) מיסה חגיגית באתר הטבילה קאסר אל יהוד הנמצא על גדת נהר הירדן, ממזרח ליריחו.

 

למיסות אלה נוהרים מאמינים רבים מהארץ ומחו"ל.

 

השנה,  ביום שבת 18/1/2020 ולמחרת ביום ראשון 19/1/2020 נכחתי באתר שעות רבות לפני המיסות, בזמן קיומן ולאחריהן.

 

במשך שעות רבות הסתובבתי בין רבבת הצליינים שנהרו למקום וכדרכי צלמתי הרבה.

כמרים קתוליים בעת המיסה

 

בגלל שפע הצילומים החלטתי לפצל את הצגתם למספר תיעודים.

 

להלן, בתיעוד הראשון  מובא הסבר ותיאור של קאסר אל יהוד והמתחם הטבילה שהוכשר בו.

 

\*****

אתר קאסר אל יהוד 

מיקום
בחלקו הדרומי של נהר הירדן,

10 ק"מ מזרחית ליריחו ודרומית לגשר אלנבי.
הגישה אליו היא מכביש 90 בקטע "עוקף יריחו".

מיקום האתר

זה המקום על פי המסורת היהודית בו חצו בני ישראל את הירדן בדרכם אל ארץישראל לאחר מסע הנדודים במדבר.
קאסר אל יהוד מונח שטבעו הערבים לאזור. קאסר אל יהוד הינו שטח עצום ורחב ידיים שלא יודעים מהו גבולותיו. אין שום הוכחה שזה המקום שבו חצו בני ישראל את הירדן להיפך הוא הנכון. במקרא מוזכרים מקומות שנקראים "מעברות הירדן" ששם אפשר היה לחצות את הירדן.
עוד מקובל לזהות באתר את המקום בו נפרד אליהו מאלישע ועלה במרכבות האש השמיימה.
יתכן נראה כי דמויותיהם של אליהו ואלישע עמדו לנגד עיניו של יוחנן המטביל ועל כן בחר לפעול כאן. למקום הטבילה אין כל קשר ליהדות. על פי המסורת הנוצרית זה המקום בו הטביל יוחנן את ישוע ולכן נקרא "יוחנן המטביל" ורוח אלוהים צנחה עליו.
מקום הטבלת ישוע על ידי יוחנן המטביל נחשב שלישי בקדושתו לנוצרים לאחר כנסיית המולד וכנסיית הקבר.
לכן, הצליינים המגיעים לארץ הקודש אינם פוסחים עליו. הם נוהגים לערוך במקום טקסי טבילה. הטקסים העיקריים נערכים בחג ההתגלות שניים עשר יום לאחר חג המולד, ב-6 בינואר על ידי הקתולים ב-18 וב-19 בינואר על ידי הכנסיות האורתודכסיות והמזרחיות.

*******

השם "קאסר אל-יהוד" הוא אחד השמות שניתנו לכנסיית יוחנן המטביל שבאתר, על שום צורתה המפוארת, אך הוא משמש את המתחם כולו. המתחם משתרע על פני שטח של 329 דונם השייכים לכנסייה היוונית אורתודוקסית. החל מהתקופה הביזנטית ולאורך השנים נבנו במקום מנזרים ובתי הארחה לשימוש הצליינים שהגיעו לטבול במקום. ריבוי המנזרים במקום הקנה לו את הכינוי "ארץ המנזרים".
בתקופה העות'מאנית, כאשר הצטמצם מנהג הטבילה בירדן לכנסיות המזרחיות והשלטונות העניקו את חסותם לטקסי טבילה על הגדה המזרחית של הנהר, ננטשו המנזרים בהדרגה.

מרחב קאסר אל יהוד ברבע האחרון של המאה ה-19

בתקופת המנדט הבריטי, התחדשה התיירות ליריחו ולאתר, ומנזרים חדשים הוקמו במקום. מצבם של המבנים התדרדר בעקבות רעידת אדמה בשנת 1956.

מרחב קאסר אל יהוד בשנות ה-30' של המאה הקודמת

מרחב קאסר אל יהוד בשנות ה-40' של המאה הקודמת

מבט ממוקד על מרחב קאסר אל יהוד בשנות ה-40' של המאה הקודמת

לאחר מלחמת ששת הימים, בעטייה של מלחמת ההתשה, השתלטה ישראל על אזור המנזרים, הם ננטשו מיושביהם. מסביב למתחם ולאורך גדר המערכת הוטמנו שדות מוקשים. האתר שהיה שוקק חיים התרוקן ממבקרים. כחלופה למקום, הוקם ב-1981 אתר הטבילה ירדנית מדרום לכינרת.

****

בשנות השמונים של המאה ה-20 בעקבות פניית הפטריארכיה היוונית נאות המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, לפתוח את המקום ולאפשר את טקסי הטבילה העיקריים לעייל. עם הזמן חידשו עדות נוצריות אחרות אף הן את את הנוהג.
לקראת ביקור האפיפיור בישראל בשנת 2000 ביצעה רשות הטבע והגנים עבודות באזור, שאפשרו את הגישה לנהר. עבודות נמשכו מספר שנים ותוקצבו על ידי משרד התיירות באמצעות חברה ממשלתית לתיירות והמשרד לפיתוח אזורי.
מאז שנת 2011, האתר מופעל על ידי רשות הטבע והגנים. במקום הוכשר אתר טבילה הכולל גרם מדרגות יורד אל נהר הירדן, נבנתה מרפסת תצפית הצופה על מקום הטבילה ועל גדת הנהר המזרחית. כמו כן הוכשרו מתקנים לנוחות הצליינים – שירותים, מי שתייה וחנות לממכר מזכרות.
הרחבה על המקום ראו באתר רשות הטבע והגנים

מבט מעל על האתר

***

מבט ממעל על הדרך המובילה לאתר מכביש הבקעה .

מראה אתר הטבילה בינואר 2020 מפלס המים עלה בגובה שני מ'. בגלל סכנת טביעה וסחיפה ולא קיימת אפשרות לטבול בירדן.

מקום הטבילה החילופי במתחם הברזיות במים הנשאבים מהירדן

המסך ברחבת הטקס

****

משלהי המאה ה-20. האזור שמצדו המזרחי של הנהר, הנמצא בתחום ירדן פותח באופן משמעותי , נבנו מספר כנסיות והוקמה בו תשתית תיירותית נרחבת.

מראה האתר בצד הירדני

****

המנזר היווני אורתודוכסי והמנזר הרוסי בירדן. שניהם חדשים, פעילים ותוססים

****

בשנת 2017 התבשרנו שהרשות לפינוי מוקשים במשרד הביטחון תחל בפינוי מוקשים באזור בשנים הקרובות. בדצמבר 2018 דווח שהסתיים פינוי המוקשים בשלושה מתוך שבעת המנזרים שמוקשו לאחר סיום העבודות צפויים המנזרים לחזור לידי הכנסיות, ולחזור לפעול לאחר שיפוץ. במאי 2019 נערך פינוי שדה מוקשים נוסף במקום. עד היום למרות ההכרזות עדין אין כניסה לאזור בו נמצאים המנזרים למעט, כנסיית יוחנן המטביל

התחלה טובה

מקור הסקירה הקצרה ושם גם הרחבות והפניות 

*****

המנזרים פזורים משני צדיה
של דרך סלולה,
לאורך 1.5 ק"מ.

****

המנזר הראשון, בצומת הדרך היורדת לאתר הטבילה, הוא המנזר היווני-אורתודוקסי על שם יוחנן המטביל. זהו המבנה המכונה בערבית קַסְר אל יהוד (ארמון היהודים). המנזר נבנה על יסודות המנזר הביזנטי הקדום ביותר באתר. זהו הגדול והחשוב במנזרי הירדן, והוא בנוי כמבצר. עדויות היסטוריות מהמאה ה-6 לספירה מספרות שהמנזר נבנה בימיו של הקיסר אנסטאסיוס הראשון (שלט בשנים 491­-518). המנזר חרב ברעש אדמה בשנת 1024. במאה ה-12 שיקם אותו הקיסר מנואל קוממנוס. אבירי המנזר הטמפלרי הם שהעניקו למקום את מבנהו המבוצר, כדי להגן על הנזירים ששירתו בו. השם הערבי משמר את המסורת הרואה באתר זה את המקום שבו חצו בני ישראל את הירדן.
המבנה המתומן הראשון (משמאל) הוא קפלה פרנציסקנית שנבנתה בשנת 1956.
דרומה משם, מימין לדרך, ניצב המנזר הסורי-אורתודוקסי על שם יוחנן המטביל, שחרב בחלקו ברעש אדמה בשנת 1956.
מדרום לו עומד המנזר הקופטי על שם יוחנן המטביל ובו שני מבנים: באחד יש כמה חדרים והאחר משמש מחסן. מעט מדרום לו נראים קברים של צליינים קופטים. המנזר נבנה בשנות ה-40 של המאה ה-20.
עוד דרומה משם משמאל לדרך נראה המבנה המשושה של הקפלה הרוסית על שם יוחנן המטביל. לידה נראית קפלה קטנה יותר, המכונה קפלת הפעמונים.
בהמשך הדרך, 200 מטרים דרומה משם ומשמאל לדרך בנוי המנזר האתיופי של השילוש הקדוש. במנזר האתיופי שנקרא דיר חבש יש כנסייה וחדרי אירוח לצליינים.
ליד המנזר החבשי נמצא המנזר הרומני על שם יוחנן המטביל. כנסיית המנזר, הניכרת בגג בעל כיפה ירוקה, הוקמה בשנת 1934.

מנזר יוחנן המטביל

****

****

****

 

סמל הקיסרות החבשית בחזית המנזר הנטוש

דיר חבש

****

****

 

*****

להלן הקישורים
לארבעת תיעודי
צילומי הצליינים והטקסים
שנערכו
ביום שבת 18/1/2020
וביום ראשון 19/1/2020

* צלייני הכנסיות האורתודוכסיות בחג ההתגלות (אפיפנה), ינואר 2020
* אנשי הקהילה האריתריאית בישראל בחג ההתגלות (אפיפנה), ינואר 2020
* מאמיני הכנסייה הסורית – אורתודוקסית בחג ההתגלות (אפיפנה) ינואר 2020
* קהילת הכנסייה האורתודוקסית האתיופית בחג ההתגלות (אפיפנה), ינואר 2020

 

 

מחול העננים למול קרני השמש

 

סיבוב ההליכה הרביעי השבוע במזג אוויר אחר מזה שהיה מהימים הקודמים הניב את הסדרה הקצרה הבאה (8 צילומים).

 

******

****

****

****

****

****

****

****

*****

*******

בחורף אין יום אחד שדומה לאחר.
כל יום התאורה שונה
וגם לעננות פנים רבות
אכן לא משעמם  

בוקר חדש, תאורה אחרת וסדרה נוספת

 

הבוקר התאורה הייתה שונה ואחרת מזאת שהייתה ביום הקודם.

 

סיבוב ההליכה השגרתי בשכונת מגוריי הניב סדרה חדשה של מראות

 

להלן 13 צילומי הסדרה

 

*******

****

****

****

****

*****

****

****

הנה באה הרכבת על הגשר בין המנהרות

מתחת לרכס זה נכנסה הרכבת בדרך לכיוון תל אביב למנהרה שאורכה 11.5 ק"מ

*****

אי אפשר להתבלבל בדבר זהות המקום

****

*****

שגרת ההליכה

במסלול קבוע

היא מבורכת ונעימה

בכל פעם המראה

הוא אחר.

אני נהינה מזה! 

 

משחקי אור השמש הבוקע מבין העננים

 

בזמן האחרון אני נוהג להסתובב ברגל בשעות לפני הצהרים סביב בייתי.

 

בכל יציאה אני "חמוש" במצלמה.

 

גם הפעם לא התאכזבתי.

 

לא ניתן היה להישאר אדיש למראות משחקי האור בין ענני החורף ביום לאחר הגשם.

 

להלן סדרה של שבע עשרה תמונות.

 

********

****

****

******

****

****

****

****

*****

****

מבט אל עין כרם ואורה מרכס חלילים שבמבשרת ציון

מבט אל יער ירושלים ושכונת הר נוף שנבנתה בחלקו העליון

****

****

*****

****

****

*****

****

****

****

*****

סוף דבר

 היום שוב נהניתי
מאחת הפנים של החורף 
וגם זו ראויה לצילום!
בקיץ מן הסתם נתגעגע
לימים שכאלה

עֲנָנִים עַל רָאשֵׁינוּ, הָרוּחַ אֵיתָן. הַמְּלָאכָה נֶעֶשְׂתָה, חֵי שָׁמַיִם!

 

הסערה הגדולה האחרונה שהתחוללה בשבוע הראשון של ינואר 2020, לא הגיעה להרי יהודה.

 

יומיים לאחר שוך הסופה, העננים עדין איתנו והם אומרים את דברם.

 

להלן סדרה קצרה של מראות העננים המסתירים את השמש במקום מגוריי במבשרת ציון ביום הפוגה בין הגשמים.

 

******

****

*****

*****

*****

*****

****

*****

****

****

****

****

****

*****

******

סוף דבר

לחורף פנים רבות
וכל אחת יפה וראויה לצילום,
תקנו אותי אם אני טועה !

ליטורגיקה ליל חג המולד בכנסייה הפרובסלבית במגרש הרוסים בירושלים (ינואר 2020)

 

עניינו של תיעוד קצר זה הוא כשמו מראות (ומעט קולות) ליטורגיקה ליל חג המולד שנערכה בכנסייה הפרובסלבית במגרש הרוסים בירושלים, בחצות ליל 7 בינואר 2020.

 

מבט אל הכנסייה מצפון

*****

חג המולד המציין את הולדת ישוע למריה הבתולה בבית לחם נחוג ב-25 בדצמבר כמעט בכל הכנסיות (הקתולית, הפרוטסטנטיות והיוונית-אורתודוקסית). לעומתן רוב העדות בכנסיות המזרחיות, האורתודוקסיות (כאמור, למעט היוונית) מציינים את החג ב-7 בינואר. שוני זה נובע מכך שרוב הכנסיות המזרחיות אינן נוהגות לפי הלוח הגרגוריאני, ומציינות את חג המולד על פי הלוח היוליאני הישן. כך נוהגת הכנסייה  הפרובוסלבית  הרוסית שהיא כנסייה עצמאית (אוטוקפאלית)

*****

הכנסייה  הפרובוסלבית  הרוסית שהיא כנסייה עצמאית (אוטוקפאלית) מבין חמש עשרה כנסיות בתוך זרם הנצרות אורתודוקסית ובכנסיות המזרחיות הקדומות.
על-פי מסורת עתיקה, סדר מניינן של כנסיות אלה הוא מהמקומות הבאים: קונסטנטינופול (קושטא), אלכסנדריה, אנטיוכיה, ירושלים, רוסיה, גיאורגיה, סרביה, רומניה, בולגריה, קפריסין, יוון, אלבניה, פולין, צ'כיה ואוקראינה..
הכנסייה העצמאית כשמה היא עצמאית  – ראש הכנסייה אינו כפוף לאף מנהיג דתי אחר, מחוץ למדינה. הכנסייה בוחרת בעצמה את ראשה ואת ארכיבישופיה או המיטרופוליטים שלה. אין שום תלות בין חמש עשרה כנסיות אלה והן כפופות לשלטון מקומי בלבד ועצמאיות במישור המנהל הדתי והמשפטי. בראשן עומד, לפי המקרה, פטריארך, אפיפיור (באלכסנדריה), קתוליקוס (בארמניה, גאורגיה) או ארכיבישוף. הכנסיות האוטקפליות נחשבות לשוות זו לזו, אך פטריארך קונסטנטינופול נחשב לראשון בין שווים.

 

****

זמן קצר לפני חצות הלילה שבין יום שני  6 בינואר ובין יום שלישי 7 בינואר  2020, סמדר ואני הגענו לקתדרלת "השילוש קדוש" הנמצאת במתחם מגרש  הרוסים בירושלים.

 

*****

****

מגרש  הרוסים בירושלים נבנה במרוצת המחצית השנייה של המאה ה-19 ומהווה שלב חשוב פעילות ונוכחות הכנסייה האורתודוקסית (הפרובוסלבית) הרוסית בארץ הקודש. להרחבה אודות פעילות ונוכחות זו ראו בתיעוד חיפה, הכנסייה האורתודוקסית (הפרובוסלבית) הרוסית אליהו הנביא

****

מגרש  הרוסים הוא מרכיב חשוב בהתפתחות המרחב של העיר ועבר שינויים מאז הקמתו בשלהי התקופה העותמאנית, בימי שלטון המנדט ובשנים מאז הקמת מדינת ישראל ועד ימינו.

****

תחום מגרש הרוסים ותכולתו בשנות ה-30' של המאה ה-20'

 

*****

 

בליטוריגיקת ליל חג המולד שנוהלה על ידי כוהני הדת של המשלחת הדתית הרוסית בירושלים (נוסדה בשנת 1874) השתתפו מאמיני הכנסייה הפרובסלבית הרוסית בעיר, חלקם הגיעו בגלי העליה מארצות חבר העמים הסובייטים, חלקן תיירים, חלקם עובדים זרים, ומיעוטם סקרנים כמונו.

 

במשך כשעה וחצי היינו במקום שמענו את התפילות ברוסית (אותן לא הבנו) והתענגנו על קולות מקהלת הגברים.

 

בצילומים להלן מראות האירוע וגם סרטון קצר (דקה) ובו קולות המקהלה.

 

*****

****

****

****

****

****

חלק ממקהלת הגברים בגלריה למעלה

*****

****

****

***

***

****

****

****

****

****

 

*****

המעוניין לשמוע גם מהקולות
מוזמן לצפות בסרטון הקצר (דקה)
שצולם על ידי סמדר בן דור

 

 

ביציאה מבט אל מתחם סרגי שמחוץ למגרש הרוסים.

 

*****

סוף דבר,
הייתה זו חוויה יוצאת דופן
שאין אנו רגילים לה