בבוקר שבת שמזג אויר מאיר פנים אין דבר יותר מתאים (לי ועוד כמה אנשים) מאשר לצאת לרכיבת טיול בהרי יהודה שבסביבת מגוריי. אפשר ומעניין לחזור ולרכוב באותם מסלולים. לעולם לא משעמם. צורת השטח קבועה אבל הנוף לא: הפריחה הצבעים משתנים בהתאם לעונות השנה והתאורה היא נגזרת ממזג האוויר וממצב העננים.

טיול הרכיבה הפעם, כמו ברוב השבתות, היה עם "קבוצת בית זית" הקטנה, האיכותית, שאנשיה מפרגנים זה לזה, והאווירה משפחתית וחמה. היום רכבנו חמישה אנשים מבית זית לאורך נחל שורק להר שלמון וחזרה דרך עין כרם.

מבית זית להר שלמון וחזרה דרך עין כרם

כרגיל, חברי צחי גל אסף אותי

צחי מגיע במשאית

יחד נסענו למקום ההתכנסות במרכז מושב בית זית.

בבית זית נמצא אתר עקבות הרגלים של דינוזאורים הטבועות בסלע שהתגלו בעת חפירת יסודות לבניית בית במושב לפני שנים רבות. זה האתר היחיד בארץ מסוג זה.

לאחר התארגנות מהירה יצאנו לדרך. מתחום המושב גלשנו דרך נחל רבידה לנחל שורק בסמוך לסכר בית זית. אגב, ביום חמישי האחרון קבוצת טיפשים וחסרי אחריות נכנסו לשחות במאגר זה, למרות האיסור, הסכנה והשילוט במקום. התוצאה טרגית: נער בן 18 טבע למוות. חבל מאד!

המשך הרכיבה הייתה בתוך נחל שורק בקטע שבין הר חרת והר איתן ממערב ושלוחת עין כרם ואבן ספיר ממזרח.

בתוך נחל שורק מול הסטף

בקטע זה של הנחל עבר עד שנות ה-80' קטע הכביש המחבר את רכסי הרי יהודה בקו דרום – צפון. למי ששכח, עד מלחמת ששת הימים הרי יהודה בהם נמצאים יישובי המועצה האזורית מטה יהודה, היו בתחום פרוזדור ירושלים. כך כונה חבל התיישבות זה שהיה אזור ספר שבקצהו הצר נמצאה העיר החצויה ירושלים. הדרישה לסלילת כביש זה הייתה של צה"ל שכבר בראשית שנות ה-50' הציג את הצורך לקיים נגישות בכל הפרוזדור בכל הכיוונים, גם מהשפלה במערב לירושלים במזרח ובין הרכסים צור הדסה ובר גיורא בדרום ועד בית זית בצפון. ברכיבה בקטע נחל שורק עדיין ניתן לראות את שרידי האספלט של הכביש. הקטע החדש, הנוכחי, העובר במדרגה עליונה מעל תוואי הנחל נסלל על מנת לאפשר הנחת אחד מקווי הביוב של העיר בתחומי נחל שורק.

את הרכיבה בקטע זה סיימנו בחניון התחתון של הסטף למרגלות המנזר "יוחנן במדבר" הבנוי על המצוק בשולי מושב אבן ספיר.

מנזר יוחנן במדבר מוחזק כיום על ידי נזירים פרנציסקנים על שם פרנציקוס הקדוש מהעיר אסיסי שבאיטליה שהקים במאה ה-12 את מסדר "משמרת ארץ הקודש", המחזיק את מרבית המקומות הקדושים לקתוליים בארץ עד ימינו. לפי המסורת יוחנן המטביל, בן דודו של יהושע, נהג להתבודד באזור לא הרחק ממקום מגוריו עין כרם וטבל במי המעיין שהיום נמצא בתחום המנזר.

מנזר יוחנן במדבר

הרכיבה בהמשך הייתה קצרה ומנהלתית על כביש 395 עד תחנת מיתוג של חברת חשמל שנקראת תחנת אבן ספיר.

תחנת אבן ספיר היא תחנת שנאים עצומה של "קו 400" המגיע מתחנת צפית בשפלה ומזין בחשמל את ירושלים וסביבתה.

מתחנת המיתוג טיפסנו להר שלמון מגובה 487 מ' עד גובה 738 מ'.

תחילת העליה

"עליה ראשונה" קצת יותר מ-4 ק"מ עד לאוכף שבין הר שלמון ובין שלוחת שורק אליו מתנקזים מספר דרכים וקרוי בפי העם "צומת פישר" (התורם של החורשה).

מראה בעליה הראשונה

"עליה שניה" באורך 2.5 ק"מ עד חניון חרבת סעדים. שם חנינו למנוחה, הפסקת תה ובעיקר התענגות מהרוח הנעימה והתבשמות מהריחות הטבע. להזכירכם ביום רביעי מזג האוויר היה שרב כבד מאד והיום מזג אוויר חורפי נעים. הלוואי כך כל הקיץ.

חניון חרבת סעדים בקצה העלייה השניה

הפסקה בחניון חרבת סעדים בקצה העלייה השניה

החלק השני של הטיול היה במגמת ירידה. בתחילה בדרך היורדת בשולי רכס עמינדב מעל מושב אבן ספיר.

מעל מושב עין ספיר

המראה השולט היה המתחם הבנוי כמו מבצר ובו נמצא המרכז הרפואי הדסה עין כרם מעל ואדי יוסוף ובו שרידי הטרסות של חקלאות השלחין הקדומה.

למול המרכז הרפואי הדסה עין כרם

דרך מעונות הסטודנטים של בית הספר לרפואה המשכנו בסינגל קצר ביותר לעבר עין כרם.

בתוך עין כרם

בתוך עין כרם

חלפנו ליד "כנסיית הביקור" ודרך מרכז הכפר ירדנו לחלק המערבי לעבר "שכונת התימנים". דרכה בשביל נחמד בין עצי החורש ירדנו למטה לנחל רבידה וחזרה לבית זית.

דרך שכונת התימנים חזרה לבית זית

אחרי קצת יותר משלוש שעות הסתיים עוד טיול, אורכו כ-22 ק"מ.

היה זה טיול נינוח שהתנהל על פי "אסכולת מ-ל-מ-ל-מ" שמשמעותה מתאמצים–לא–ממהרים–לשום–מקום. לאסכולה זו נחשפתי בתחילת רכיבת באופניים.

באמת כיף לטייל כך מבלי לוותר על הספורט.

כדאי ומומלץ לבצע את המסלול ולשלב בו ביקור בעין כרם או סתם ישיבה באחד מבתי הקפה הנחמדים שבמקום.

ב-23 במאי 2015 טיול הרכיבה היה שונה מפעמים קודמות ויצא דופן והוא היה חלק מאירוע סובב כפר כמא שנערך השנה בפעם השביעית ובו השתתפנו סמדר בן דור בת הזוג שלי, חברי גלעד רגב ואני.

מטרת האירוע לפתוח צוהר אל הקהילה הצ'רקסית הזעירה והמופלאה המשמרת באדיקות ראויה לציון תרבות עתיקה ושאנשיה הם אזרחים נאמנים של מדינת ישראל הנוטלים גם חלק במשימה של הגנה על הארץ

קצת היסטוריה וגיאו-פוליטיקה

הצ'רקסים הנקראים בפי עצמם אדיגים (בשפה האדיגית (Адыгэхэ הם עם קווקזי עתיק יומין המורכב משנים עשר שבטים. הולדת עם זה בצפון מערב הקווקז, במישור קובאן ובהרים הסובבים אותו בשטח שהיום נכלל בתחום רוסיה. העם הצ'רקסי, כמו עמי הקווקז האחרים (האבחזים, האבזים ועוד) היה פגאני בראשיתו שהתפתח מהעם ה"חאתי" הקדום. הצ'רקסים התנצרו לפני המאה ה-5 אך נותרה בהם במעט מן ההשפעה האלילית הקדומה. במאה ה-15בהשפעת הטטרים בני חצי האי קרים ואנשי דת עות'מאניים הצ'רקסים המירו את דתם והתאסלמו.

בשנת 1864 הסתיימה מלחמה בה כבשה האימפריה הרוסית את הקווקז. במהלכה טבחה בצ'רקסים והרגה מיליון וחצי מהם והרסה את יישוביהם. עם סיומה היא "דחפה" אותם לצאת ולהגר. כמעט 90% מהצ'רקסים הוגלו ממולדתם. הכיבוש הרוסי בקווקז שראשיתו במאה ה-14 היה חלק ממדיניות ההתפשטות הטריטוריאלית הרוסית. חבל ארץ זה היה חשוב להם מבחינה אסטרטגית לנוכח העובדה שיש בו אוצרות טבע והוא נמצא בצומת המחבר בין רוסיה בצפון, אירופה במערב, אסיה התיכונה במזרח ואימפריה העות'מנית והממלכה הפרסית בדרום. האימפריה העות'מאנית השכנה ששלטה במרבית השטח שמדרום לרוסיה ראתה בצ'רקסים לוחמים אמיצים ומנוסים. היא קלטה אותם בשטחיה ועודדה אותם להתיישב באזורי ספר בעייתיים. בתחילה הם יושבו בחצי האי של הבלקן בגבול הנוצרי של האימפריה. בשנת 1878 לאחר המרד בו בולגריה זכתה בעצמאותה, הצ'רקסים הועברו אל רחבי שטח האימפריה בו הם מתגוררים עד היום. הרוב התיישב בטורקיה, חלק הסתנן חזרה אל הקווקז. חלק אחר הגיע אל המזרח התיכון והתמקם בעמן וסביבתה בעבר הירדן, בקוניטרה וסביבתה ברמת והגולן. בארץ ישראל הם הקימו שלושה כפרים כפר כמא בגליל התחתון המזרחי, ריחנייה בגליל העליון המזרחי ובצרקס בצפון השרון לא הרחק מחדרה שבהמשך הזמן נעזב.

כיום, הצ'רקסים בישראל מונים כ-4,000 נפש, קצת יותר מ-3,000 מתגוררים בכפר כמא והשאר בריחאניה

ההתכנסות לקראת אירוע סובב כפר כמא הייתה בשעת בוקר מוקדמת במרכז הכפר בסמוך לבית המורשת הצ'רקסית. הגענו למקום לאחר נסיעה בכבישים הריקים אותה התחלנו עוד לפני עלות השחר (מזכיר קצת יציאה מוקדמת לשדה התעופה).

בעת שנכנסו לכפר ועוד לפני שהגענו למקום התכנסות, בלט מראה המסגד הגדול בכפר ולו צריח מתומן וקירות החיצוניים בהם יש שילוב אבני הבזלת בשיטת האבלק. המסגד ממוקם בחלק היישוב המכונה הכפר הישן ובנוי בסגנון צ'רקסי ישן בו חצרות, הבתים צמודים ובעלי קיר משותף שדלת פנימית מחברת בין החצרות. הבתים נבנו מסביב למסגד והרחובות צרים. סגנון בנייה זה נועד בעיקר למטרות הגנה במקרה של תקיפת היישוב.

מסלול הרכיבה היה קצר יחסית, 16.5 ק"מ בלבד.

מסלול הרכיבה היה קצר יחסית, 16.5 ק"מ בלבד.

בתחילת האירוע יצאו לדרך רוכבי האופניים וכעבור שעה יצאו הולכי הרגל. ראשית המסלול וסיומו היו בתוך הכפר.

יציאה לדרך

יציאה לדרך

הרכיבה עצמה  היה בדרכי העפר מצפון לכפר כמא ובין המושבים שרונה ושדה אילן. זמן האירוע היה ערב חג השבועות, עת ראשית קציר חיטים. המראה השולט ברכיבה היה של שדות הקמה הזקופה על רקע הרי הגליל התחתון ובעיקר הר תבור.

בין שדות החיטים

בין שדות החיטים

חלק קצר מהמסלול היה באחד ממטעי השקדים שהרכיבה בו בקרקע התחוחה לא הייתה נעימה. חלקו האחרון של מסלול הרכיבה התלכד עם מסלול בו פסעו משתתפי האירוע הולכי הרגל.

משך זמן הרכיבה היה כשעה ורבע בלבד.

לאחר סיום הרכיבה והצעידה התכנסו המשתתפים ברחבה של מרכז המורשת של העדה הצ'רקסית.

באירוע נכחו אנשי הקהילה צרקסית ובין המשתתפים השונים ממקומות שונים בארץ בלטו קבוצת ההליכה של הכפר הדרוזי כיסרא, תלמידי בית הספר של הכפר המוסלמי נין השכן.

בין המשתתפים באירוע הרשימה בנוכחותה קבוצת רוכבי האופנועים הצ'רקסים מירדן שבטקס קצר אף הוענקה לה מזכרת מהאירוע.

קבוצת רוכבי האופנועים הצרקסית מירדן

חלק מהאירוע כלל גם מעגל בו הפליאו צעירי העדה הצ'רקסית במחולות החיזור הידועים. לא ניתן במלל לתאר את קצביות המוסיקה והחושניות של המחול.

מדהים היה להיווכח עד כמה מוטמע המחול כבר בגיל ילדות.

לקראת סיום האירוע צפינו בסרטון קצר על תולדות העדה. אין ספק האירוע היה מרשים. חלק מהמראות בו משולבים בתמונות המצורפות.

משפט לסיכום, כפר כמא הוא אחד המקומות היפים, המטופחים בצניעות והנקיים ביותר בארץ. בכפר  יש בו שילוב של בנייה עתיקה ומודרנית. השילוט מדויק והאסטטי מקל על התמצאות בו. עובדה זו בלבד מצדיקה ביקור בכפר ושיטוט ברחובותיו ובין בתיו.

בין בתי כפר כמא

התחושה בנסיעה חזרה היא שהאירוע מאורגן ומסודר זה, היווה הזדמנות מיוחדת ללמוד ולהכיר את הקהילה הצ'רקסית שחייה בקרבנו. אנו מודים מקרב לב למארגנים ולבני הקהילה על הכנסת האורחים. אנחנו שמחים להיות שגרירי הקהילה הצ'רקסית ונמשיך לעשות לה כבוד שבהחלט מגיע לה.

המלצה חמה שלנו היא להגיע אל הכפר, להסתובב בו ולבקר במרכז מורשת העדה. אין לנו ספק שביקור כזה יהיה מעניין ומהנה.

היום יצאתי עם חברי צחי גל לרכיבת טיול במסלול שאנחנו אוהבים וחוזרים עליו מעת לעת: ממבשרת ציון, מקום מגורינו לכיוון הר אדר דרך יער הסתדרות המורים ולקיבוץ מעלה החמישה וחזרה.

ממבשרת ציון לקבוץ מעלה חמישה 22-5-2015

כרגיל, בתחילה טיפסתי במעלה שדרות החושן, היא הציר המרכזי של שכונת מגוריי שנקראת רכס חלילים על שם הרכס עליו היא בנויה.

שכונת רכס חלילים נמצאת בקצה הצפון מזרחי של מבשרת ציון והיא השכונה האחרונה שנבנתה ביישוב. את הקמת השכונה יזמה חברת ערים שאף הכשירה את התשתיות בה. השכונה החלה להבנות במחצית שנות ה-90' ואכלוסה החל מספר שנים לאחר מכן. שמות הרחובות בשכונה נקראים על שם אבני החושן: פטידה, נופר, שבו, אחלמה, ענבר, עופל ועוד.

בככר אבני חן במעלה שדרות החושן פגשתי את צחי והתחלנו בטיול. גלשנו מהשטח הבנוי צפונה במדרון המערבי של הר אחירם לעבר גדר ההפרדה בראש מעלה נחל כיסלון.

בירידה במדרון הר אחירם לעבר נחל כסלון

גדר ההפרדה בקטע זה היא צמודה לדרך הפטרולים הישנה על תוואי הקו הירוק.

קטע גדר ההפרדה במורד הר אחירם לעבר נחל כסלון

הכוונה הייתה לבנות את הגדר צמוד יותר לכפר הסמוך בית סוריק. ביוני 2004 בית המשפט העליון בפסק דין בג"ץ שנקרא "בג"ץ בית סוריק" חייב את המדינה לשנות את התוואי. בהתאם, הגדר נבנתה בצמוד לקו הירוק.

הגדר הועילה במניעת כניסה של מפגעים לתחום ישראל, הגבירה את ביטחון תושבי האזור והורידה באופן משמעותי את מספר עבירות הרכוש.

לעומת זאת, המחיר הסביבתי של בנייתה אדיר. החציבה, הסלילה, דרך האספלט והגדר עצמה הן צלקות בנוף קדומים לדיראון עולם. ניתן לראות בתמונות.

הדרך באורך של 300 מ' בה טיפסנו מערבה, תלולה מאד, ונאלצנו ללכת ברגל. אני מסופק אם יש רוכב אופניים, בעל כושר ומיומן שיכול לדווש בשיפוע זה.

קטע הדרך במעלה יער הסתדרות המורים

דרך זו צמודה ליער הסתדרות המורים, חורשה שנטעה קק"ל בשנות ה-50' במה שנקרא נטיעות פוליטיות שמטרתן להנכיח את הריבונות עד קצה שטח המדינה עד גבול שביתת הנשק שסומן בקו ירוק, מכאן שמו של הקו. מי שמכיר חורשה זו יודע שהייתה בעבר צפופה יותר. בשנה האחרונה קק"ל דיללה מאד את היער למניעת שריפות.

עזבנו את הדרך הצמודה לגדר ההפרדה והמשכנו בתוך חורשת יער הסתדרות המורים. בנקודת המצפור עצרנו להפסקת תה ובעיקר למבט על הנוף אותו אנחנו מכירים ואוהבים.

מקום החניה והתצפית ביער הסתדרות המורים

מקום החניה והתצפית ביער הסתדרות המורים

המשך הרכיבה בחורשה הנושקת ליישוב הר אדר.

בדרך מול היישוב הר אדר

הר אדר שבצמוד אליו עברנו נמצא כולו מעבר לקו הירוק. מיקומו על הרכס שגובהו מעל 850 מ' ובו מיקם הצבא הבריטי את מכ"ם הראדר ומכאן שמו. במקום נמצא אתר הנצחה של חטיבת הראל לזכר הנופלים בקרבות במלחמת העצמאות. בסיומם נשאר המקום בשליטת הלגיון הירדני ונכבש במלחמת ששת הימים.

קיים חשש כביר שהחורשה מול הר אדר תפגע, או תצטמצם ולמצער תעלם, אם תמומש התכנית של חברת מקורות לבנות את בריכת המים העצומה במסגרת פרויקט שנקרא "הקו חמישי".

יער הסתדרות המורים שעשוי להפגע או למצער להיעלם

סיום הרכיבה ביער הסתדרות המורים היה הגלישה בסינגל הקצר הצמוד לגדר הר אדר. המשכנו הלאה במעלה הדרך, הגענו לכביש 425 המוביל להר אדר. משם ירדנו בשביל הליכה / רכיבה הצמוד לכביש ונכנסו לקיבוץ מעלה החמישה ממזרח.

צחי חברי, בן מעלה החמישה, הוביל אותי במשעולי הקיבוץ.

מגדל השמירה של קיבוץ מעלה החמישה בימיו הראשונים

קיבוץ מעלה החמישה הוקם בנקודה הגבוהה ביותר על הרכס מעל נחל הכפירה במסגרת יישובי חומה ומגדל בשנת 1936.

הקיבוץ נקרא לזכר חמשת חברי הגרעין המייסד שנרצחו בנובמבר 1937 בעת סלילת דרך בהר הרוח.

בזמן מלחמת העצמאות הקיבוץ כמו הקיבוץ השכן קריית ענבים, שימש בסיס של אחד מגדודי חטיבת הראל. קו שביתת הנשק נקבע למרגלות מעלה החמישה במדרון היורד לנחל הכפירה למול הכפר הפלסטיני העוין קָטָנה.

לאחר סיבוב בתוך הקיבוץ פנינו לדרך הביטחון הפנימית הצפונית מתחת לרפת. המבט שנגלע לנו בין הגדרות היה של הכפר קטנה, גדר ההפרדה וחלקו המערבי של הר אדר הנושק אליה.

מבט על קטנה מבין גדרות מעלה החמישה

יצאנו ממעלה החמישה ורכבנו חזרה מזרחה בדרך יער מעלה החמישה. בתחילה עברנו למרגלות הפסל "הצבי ישראל על במותיך חלל" לזכרו של ישראל שפירא שנפל במקום בקרב.מספרים שהאתר בו נבנה הפסל שימש בתקופת הסזון מקום כליאה של מחתרות אצ"ל ולח"י שנחטפו והוסגרו לבריטים. תקופת הסזון היא כתם בתולדות היישוב!!

המשכנו בדרך מזרחה מעל המדרונות הנטועים בכרמים שהחליפו את מטעי הפרי מעל המקבץ היישובי הכולל את קריית ענבים, אבו גוש ובית נקופה.

כרמים במדרון רכס מעלה החמישה וקריית ענבים

גלשנו לעבר חלקו העליון של נחל כיסלון וטיפסנו אט אט לעבר מבשרת ציון. החלק האחרון של הרכיבה היה בשביל בשוליים המערביים מתחת לבתים הקיצוניים מעל הנחל.

מבט ממדרון מבשרת ציון על נחל כסלון עליון

זהו, אחרי קצת יותר משלוש שעות הסתיים הטיול המענג. היה זה טיול למרחק קצר, פחות מ-19 ק"מ, נדרשו הרבה אנרגיות בעליות. .

ממבשרת ציון לקבוץ מעלה חמישה 22-5-2015

רום גובה הרכיבה נע בין 670 מ' ובין 850 מ'. עליה מצטברת של קצת פחות מ-450 מ' וכך גם הירידה המצטברת.

ממבשרת ציון לקבוץ מעלה חמישה 22-5-2015

מזג אוויר היה נפלא, מעונן עם משבי רוח קלילים – מושלם. הלוואי וכל הקיץ יהיה כך.

בדרך כלל אני נוהג לרכב עם חבר אחד או יותר. אבל, היום יצאתי לרכיבה לבד ב"מסלול הבית" אותו אני מכיר היטב. הרכיבה בחלקה הראשון והאחרון הייתה בשטח בנוי בתחום מבשרת ציון וחלקה האמצעי בשטח הפתוח.

רכס הראל-חלילים-צובה-הר איתן

המסלול הרכיבה היה ברכס שלמיטב ידיעתי אין לו שם אבל אכנה אותו רכס הראל. רכס זה הוא אחד מהרכסים של הרי ירושלים וכיוונו הכללי צפון–צפון מזרח דרום דרום-מזרח והוא משתרע בין רמת גבעון בצפון ובין נחל רפאים בדרום. הקו הגבוה לאורכו הוא קו פרשת מים המפריד בין היובלים היורדים לעבר נחל שורק במזרח ולעבר נחל כסלון במזרח. בצפון הרכס ממוקמים הישובים בידו ובית סוריק שנמצאים מעבר לקו הירוק וממנו והלאה היישוב הפרוורי עירוני מבשרת ציון המשתרע בין שני צדדי כביש 1.

מבשרת ציון היא מועצה מקומית שנוצרה בעקבות איחוד מוניציפלי של שלושת יישובי הקצה של פרוזדור ירושלים: מבשרת ירושלים, מעוז ציון א' ומעוז ציון ב' שבוצע בראשית שנות ה-60.

במקום בו מסתיים השטח הבנוי רכס הראל מתפצל לשני רכסי משנה ונחל צובה מפריד ביניהם: הרכס המזרחי הכולל את הר חרת והר איתן והרכס המערבי הכולל את שלוחת צובה עליו נמצא הקיבוץ צובה והמשכו כולל את הר הטייסים והר פיתולים.

התחלתי את הרכיבה עם אור ראשון וטיפסתי במעלה שדרות החושן ברכס חלילים שהוא רכס משנה היוצא מרכס הראל.

במעלה שדרןת החושן

עוד הספקתי לראות את הזריחה שעליתי לפסגת הר אחירם שהיא הנקודה הגבוהה באזור, 820 מ'.

פסגת הר זו נקראת גם על שם מבנה הקבר המצוי עליה.

שרידי מבנה קבר שיח עבדול עזיז

שיח עבדול עזיז היווה נקודת מפתח שחלשה על הדרך לירושלים. במלחמת העצמאות כוחות חטיבת הראל לא הצליחו לכבוש אותה. המקום נשאר כמשלט ירדני עד מלחמת ששת הימים ואז אותה חטיבה שנקראה גם חטיבה 10 והייתה חטיבה משוריינת כבשה את המקום במסגרת כיתור ירושלים הירדנית.

מעל פסגת הר אחירם

שרידי המוצב הירדני

לוח הזיכרון באתר

בהר אחירם, המקום גבוה ביותר באזור, זה נמצאת בריכת המים של היישוב ויש בו גם נקודת תצפית, כמעט ללא הפרעה, ל-360 מעלות לעבר פאתי ירושלים במערב ודרום, הר אדר ואבו גוש במערב ונבי סמואל בצפון. מומלץ מאד להגיע.

מגדל ברכת המים בהר אחירם

מבט על הר אדר מהר אחירם

עזבתי את הר אחירם, בהמשך רכבתי בבמשרת ציון לכיוון דרום, חציתי את מחלף הראל מעל כביש 1 לעבר מעוז ציון והמשכתי הלאה בדרך המקבילה לכביש (אינה מסומנת במפות) עד צומת הר איתן.

הדרך המצודה לכביש ממעוז ציון לצומת הר איתן

הדרך המצודה לכביש ממעוז ציון לצומת הר איתן

נכנסתי לדרך המקיפה את הר איתן (מסומנת אדום במפות סימון שבילים). אורך הדרך כ-8 ק"מ והיא כוללת מספר עליות נחמדות ומספר ירידות. הסיבוב שרכבתי בו היה נגד כיוון השעון.

כניסה לדרך סובבת הר איתן

כניסה לדרך סובבת הר איתן

בתחילה עברתי בקטע מול המרכז הרפואי הדסה ומול רכס אורה–עמינדב–הר שלמון–שלוחת שורק.

למול רכס אורה – עמינדב

בהמשך הסיבוב רכבתי מול נחל רפאים שמעליו נמצא רכס בר גיורא-נס הרים. בהמשך הרכיבה הייתה מול הר הטייסים.

מול הר הטייסים

מחניון הסטף חזרתי לצומת הר איתן וממנה נכנסתי לדרך מקבילה ומעל לנחל צובה.

בדרך מעל נחל צובה

חציתי את הנחל ועליתי בדרך המטעים לקיבוץ הנמצא ברום הרכס בצמוד לתל צובה.

בתל צובה נמצאים שרידי מצודה צלבנית בלמונט (ההר היפה) שהיא חלק ממערך מצודות לאורך הדרך מירושלים למישור החוף. המקום מזוהה גם עם צובה המקראית ממנה הגיע אחד מנאמני דוד המלך יגאל בבן נתן. עד 1948 נמצא במקום הכפר הפלסטיני סובה שנכבש סופית בקרבות עשרת הימים ביולי שנה זו. מיד עם תום המלחמה הקימו חיילים משוחררים במקום את הקיבוץ פלמ"ח צובה.

תל צובה

תל צובה

ברכס צובה ובעיקר סביב הקיבוץ ובתוכו יש אטרקציות רבות וניתן לטייל בו יום שלם.

רכבתי בדרך ממערב לתל צובה בכיוון כללי צפונה. גם הפעם, כמו בכל הזדמנות שאני רוכב בקטע זה אני נהינה לראות את המקבץ היישובי הכולל את עין נקובה ועין רפה, אבו גוש ומעליהם בית נקופה, קריית ענבים ומעלה החמישה.

מבט מרכס צובה מערבה וצפונה

הקטע האחרון של הרכיבה היה ברחובות מעוז ציון המוכר גם בשם העממי הקסטל והלאה בשדרות הראל חזרה הביתה

הסתיים טיול בוקר. גובה בנקודת התחלה 742 מ', גובה מקסימלי 818 מ'. הטיול נמשך כשעתיים וארבעים דקות, קצת ארוך בגלל הפסקות רבות לצורכי צילום.

ב-15 מאי 2015, בעת כתיבת הפוסט חשבתי שכתבתי באריכות וציינתי שמי שיקרא עד הסוף יזכה לכפיים!

אתחיל בווידוי אישי קצר. הדברים הטובים מגיעים אלי באיחור ניכר ועל זה נאמר מוטב מאוחר מאשר אף פעם. התחלתי לרכוב ולטייל עם אופניי שטח בראשית תשע"ב; בטלפון חכם התחלתי להשתמש לפני שנה וב-Facebook אני פעיל חודשיים. אני נוהג לתעד במלל ובצילומים את הרכיבות ואני אוהב ורוצה לשתף את החברים במראות מהרכיבה, במעט ידע גיאוגרפי והיסטורי אודות המקומות והאזורים בהם אני עובר וגם במעט המחשבות שעולות לי בזמן הרכיבה ואחריה.

היום טיול הרכיבה היה בשפלה הצפונית ובמשבצת הארץ המשתרעת בעמק איילון ובגבעות מודיעין.

אבל לפני כן, הערה. אחד הדברים הטובים ברכיבה הוא המפגש האקראי עם רוכבים, טיילים, חקלאיים ועוברי אורח מזדמנים. היום יצאתי לרכיבה עם עופר צינדר ממודיעין אותו פגשתי לפני שבועיים ותוך כדי שיחות למדנו שיש לנו עניין משותף רב ברכיבה וכל מה שמסביב לה.

היציאה לדרך הייתה ממתחם לטרון שהפך לאחד ממרכזי ההתארגנות של רוכבי האופניים בארץ (כביש ושטח). כבר בשעה 06:00 חנו במקום מאות מכוניות, מרביתן של הרוכבים. אני תוהה האם הם יודעים שבמתחם לטרון, בראשו נמצא בניין משטרת הטגרט, הוקז דם רב של חיילי צה"ל במלחמת העצמאות? למרות שלושה מבצעי התקפה, המקום נשאר בשליטת הלגיון הירדני עד מלחמת ששת הימים.

עמק איילון (אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לה', בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל: שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן! ".) לאורכו התחלנו את הרכיבה נשאר בשטח ההפקר עד 1967.

בעמק איילון שומרים שמיטה

קטע כביש ירושלים תל אביב לצדו רכבנו נסלל רק בסוף שנות השבעים. זוכרים? לפני כן הדרך לירושלים הייתה ארוכה יותר.

מבט על קטע כביש 1 מתוך עמק איילון

לאחר שחציינו את כביש 1 מתחתיו, טפסנו לשולי הגבעה בה נמצא קיבוץ שעלבים (הוקם על שרידי הכפר הערבי הנטוש סלבית בשנת 1951 על ידי חברת הנוער עזרא של תנועת פועלי אגודת ישראל).

בהמשך, דרך "שביל י-ם אל ים" טפסנו על גבעות מודיעין לא רחוק ממרכז הקניות הגדול של העיר.

המשפט האלמותי "נַלְבִּישֵׁךְ שַׂלְמַת בֶּטוֹן וָמֶלֶט" (מתוך "שיר בוקר" שכתב אלתרמן) רלוונטי לעיר החדשה, לדרכים המובילות אליה וממנה ולגשרים העצומים עליהם עוברות דרכים אלה ומסילת הברזל לירושלים.

גשר כביש 431 החוצה את נחל ענבה

גשר כביש 431 החוצה את נחל ענבה

ראשית בניית העיר מודיעין שנמצאת ב"ארץ החשמונאים" החלה לפני כ-25 שניים ונמשכת בתנופה בימינו. העיר נבנתה על שטח אימונים גדול של צה"ל (ש"א 207) מאז ראשית ימי המדינה ושנמצא בסמוך לשטח ההפקר ובקרבה לקו לשביתת הנשק עם ירדן.

משם המשכנו בדרכי יער מודיעין

דרכי יער מודיעין

דרכי יער מודיעין בדרך לגימזו

עלינו לתל גמזו על שם העיר הקדומה גמזו שמוזכרת במקרא כאחת מערי השפלה). גובה התל 161 מ'.

תצפית תל גימזו

בזמן מלחמת העצמאות הייתה לתל גמזו חשיבות אסטרטגית בכל הקשור לשליטה על מישור החוף הנפרש לרגליו ועל המרחב בו עוברת הדרך בין ירושלים ותל אביב.

תצפית מערבה מתל גימזו

המצפה שנבנה בראש תל גימזו נקרא גם "מצפה השניים", על שם אברהם צבי באום ומרדכי הס, שני חיילי הפלוגה הדתית של חטיבת קרייתי שנפלו בניסיון של הליגיון הירדני לכבוש את המשלט במסגרת פריצת הדרך ללוד שנכבשה זמן קצר קודם לכן במבצע דני בקיץ 1948. התל נקרא גם "מצפה יהונתן" על שם יהונתן איינהורן בן מושב גמזו שנפל במלחמת לבנון השנייה.

לאחר ירידה מהתל עברנו ליד אנדרטת השלושה.

אנדרטת  השלושה המנציחה שלושה מפקדים מחטיבת קרייתי: ישראל שחורי, שורה אשרוביץ ויחזקאל בן-דוד, שנהרגו בעת שרכבם עלה על מוקש בסיור בין המשלטים באזור לאחר קרבות "עשרת הימים", בקיץ 1948. על שמם נקרא רחוב השלושה בתל אביב.

אנדרטת השלושה

המשכנו בדרך העוברת ביער מודיעין המוכרת לרוכבי האופניים כ"דרך ירושלים – תל אביב" או "דרך י-ם אל ים".

צומת דרך י-ם אל ים

בדרך י-ם אל ים

בדרך פגשנו עוד רוכבים כמונו וגם רוכבי אופנועים שרכיבתם המהירה והרעשנית הותירה אותנו בענן אבק ספוג אדי גז. היו לנו בהמשך הרכיבה עוד שתי פגישות לא נעימות כאלה.

המשך הרכיבה הייתה במעלה נחל ענבה לעבר העיר מודיעין

במעלה גן נחל ענבה אל מודיעין

ומשם על המדרכה הצמודה לכביש גישה, שמנו פעמנו דרומה לכביש 3.

דרך החשמונאים המובילה לעיר מודיעין מכביש 3

חלקה האחרון של הרכיבה היה בעמק איילון בדרך הצמודה לתוואי נחל איילון.

עמק איילון מבט מצפון

לפני חציית של כביש 1נפרדנו, עופר חזר לעיר ואני המשכתי דרך העמק לנקודת ההתחלה במתחם לטרון ושם הסתיים טיול שנמשך חמש וחצי שעות.

בשעת בוקר היום, כמו בשבוע שעבר, יצאנו שוב לוי אבנון ואני לטיול והפעם במשבצת הארץ המשתרעת בעמק הירדן ורמת יבניאל וליתר דיוק בין מנחמיה ליבניאל.

מסלול הטיל בין מנחמיה ויבניאל

התחלנו בחניון שנמצא בקצה הצפוני של המושבה מנחמיה.

החלק הראשון של הרכיבה, ואיך אפשר בלי, טיפוס באורך כ- 6 ק"מ בגובה מצטבר של כ-320 מ'במעלה המדרון המזרחי של רמת יבניאל.

הטיפוס תוכנן להיות בתחילת הטיול שעדין לא חם נורא ואנחנו רעננים ויש לנו כוח.

תוך כדי הטיפוס סטינו לשתי תצפיות נוף. התצפית הראשונה נקראת ע"ש לוי אשכול

לוי אשכול – איש העלייה השנייה, חבר דגניה ב' שהיה שר האוצר השני וראש הממשלה השלישי של ישראל. בזמן מלחמת ששת הימים נטו לזלזל בו ובשנים האחרונות "נזכרו" בו ומתגעגעים למנהיג כמוהו….

גלעד בתצפית אשכול

מבט על עמק הירדן מתצפית אשכול

התצפית השנייה נקראת תצפית סקלרוספרמה

סקלרוספרמה הוא זן של שיטה שהובאה מאוסטרליה וניטעה באזור.

מבט על עמק הירדן מתצפית סקלרוספרמה

מבט על תצפית אשכול מתצפית סקלרוספרמה

המשך הרכיבה בדרך הנוף מערבה ברמה מעל נחל יבניאל ובשולי שמורת הר יבניאל שלרגע חשבנו אולי להעפיל אליו אך החלטנו שלא הפעם בגלל החום ובעיקר שיפוע המדרון התלול.

בדרך לכיוון יבניאל

למול מצוק נחל יבניאל

בדרך פגשנו את האלון שאומרים עליו שהוא העץ של גולני.

העץ של גולני

לאחר חציית נחל חרצית היורד מההר פנינו צפונה ובדרך לאורך מטע השקדים גלשנו לעבר נחל יבניאל.

קצת התברברנו עד שהגענו לדרך בנחל והסיבה פשוטה קטע זה של הרכיבה היה מחוץ למפה. מפת עמוד ענן לא עזרה הפעם! לא נורא זה גם חלק מהטיול.

ירדנו בדרך המתפתלת ומקפצת בערוץ נחל יבניאל תוך חציית המים הזורמים בו. נחל זה המתפתל באחד משברי המגל הגיאולוגים של הגליל התחתון נקרא גם ואדי פיג'אז.

במורד נחל יבניאל

במורד נחל יבניאל

בצל עצי השיזף המצוי עצרנו להפסקה ובמשכה היינו נתונים למתקפת הדומים שהם פרותיו הבשלים של העץ שנשרו מטה.

הפסקה בצל עצי השיזף

המשכנו לאחר ההפסקה לכיוון מטה

בהמשך הדרך במורד נחל יבניאל

הלאה גלשנו במורד הנחל למול תל עובדיה

תל עובדיה הוא זה אתר ארכיאולוגי פרה היסטורי כנראה אחד הקדומים מעבר לאפריקה בו נמצאו שרידי האדם הזקוף (הומו ארקטוס) ושלדי בעלי חיים נוספים.

במורד מול תל עובדיה

בקצה ירידה למול בית זרע הגענו לאפיק הירדן.

לאורך אפיק הירדן

לאחר הפסקה מאונס לתיקון תקר בגלגל האופניים המשכנו לאורך הירדן

בכיוון דרום לאורך אפיק הירדן

הכוונה הייתה להגיע לנהריים אבל ויתרנו.תהיינה עוד הזדמנויות טיפסנו חזרה למושבה מנחמיה לנקודת ההתחלה וכמו תמיד עם הרגשה של כיף.

חזרה לנקודת ההתחלה

הסתיים טיול של ראשית הקיץ שנמשך למעלה מחמש שעות עם הרבה עצירות והפסקות. אורך המסלול למעלה מ-27 ק"מ והרכיבה עצמה ארכה כשלוש שעות

מסלול הטיול בין מנחמיה ולבין יבניאל

מסלול הטיל בין מנחמיה ויבניאל

רכיבת שבת אל ירושלים, בתוכה וסביבה.

הפעם הקבוצה קטנה. יצאנו מבית זית וטיפסנו אל הר הרצל דרך יער ירושלים בה פגשנו את צועדי השבת.

העליה ביער ירושלים

הלאה לסיבוב זיכרונות בשכונת קריית יובל ומשם גלשנו לנחל רפאים והמשכנו לאורכו דרך פארק המסילה עד מתחם התחנה ושם עצרנו להפסקת תה קצרה.

דרך פארק המסילה

דרך פארק המסילה

במתחם התחנה הראשונה

רכבנו הלאה דרך העיר לתוואי הרכבת הקלה לעבר הגבעה הצרפתית. גלשנו בכיף במורד נחל הצופים ועמק הארזים וחזרה לבית זית.

גשר הרכבת הנבנה מעל עמק הארזים

הפסקה לפני סיום בעינות תלם בעמק הארזים

הסתיים טיול שנמשך כשלוש וחצי שעות הייתה זו רכיבה ספורטיבית.  טוב לבריאות וטוב לנשמה וכמו תמיד חוזרים הביתה עם טעם של עוד.

עם שחר יצאתי מביתי לחברי לוי אבנון בקיבוץ חמדיה.

שעת זריחה במטעי התמרים בבקעת הירדן

הזריחה בעיצומה ואני עדין בדרך לחמדיה

לאחר התארגנות מהירה יצאנו לדרך לטיול במשבצת הארץ שבפינה הדרום מזרחית של הגליל התחתון הכוללת את רמת צבאים שמעל עמק חרוד.

ברמת צבאים ועמק חרוד חי ופעל גדעון בן יואש, ממשפחת אביעזר, בן שבט מנשה שחבט חיטים בגת בביתו שבעפרה והציל את בני ישראל מידי מדין ועמלק.

מחמדיה לרמת צבאים ולעמק חרוד וחזרה

יצאנו מחמדיה לכיוון מערב וטיפסנו במדרון, ברכיבה ובהליכה בקטע התלול.

במעלה המדרון, אין ברירה צריך ללכת ברגל

לאחר העליה מבט על חמדיה מהמדרון,

הגענו לדרך הנוף שמעל נחל יששכר הצופה לרמת יששכר בה מצויים הישובים: מולדת, רמת צבי וטייבה שחושבים שהיא עפרה של גדעון.

דרך נוף שהכשירה קק"ל

מעל נחל יששכר

מעל נחל יששכר וממול טייבה

הפסקה, בחניון הנמצא מעל בית השיטה וצופה על האזור

בצומת הדרכים מעל בית השיטה

חניון מצפה יוס דרור בו התקיימה ההפסקה

צילום עצמי למזכרת

המשכנו צפונה בדרך הנוף בין שדות הקמה

טרם זמן הקציר

ולאחר מכן גלשנו דרומה לעמק חרוד בדרך מול הגלבוע.

במורד לעבר תל יוסף

עברנו בתל יוסף, חצינו את כביש העמק שבקרבתו ובמקביל לו נבנית מסילת רכבת העמק. המשכנו בדרך בין ברכות הדגים לעבר חפציבה ושם בקרנו בגן הלאומי בו מצויה רצפת הפסיפס של בית הכנסת הקדום של בית אלפא ובמרכזה גלגל המזלות.

ברצפת הפסיפס ית כנסת בית אלפא

מאגר בית אלפא

הלאה בין ברכות הדגים לאורך דרך נוף נחל חרוד.

בדרך לאורך נחל חרוד

לסיום, טפסנו לשלוחה מול תל בית שאן

במעלה המדרון מול תל בית שאן

וחזרנו לחמדיה לא לפני שנטלנו אבטיח שזה עתה הבשיל במקשה

לוי והאבטיח

בחמדיה הסתיים הטיול

מחמדיה לרמת צבאים ועמק חרוד וחזרה

מחמדיה לרמת צבאים ועמק חרוד וחזרה

הטיול התנהל בנחת ונמשך קצת פחות מ-6 שעות, כולל רכיבה, עצירות להתמצאות ולצילום, הפסקת שתיה וביקור באתר. אורך המסלול כ-41 ק"מ. מזג אוויר נעים, כמעט כל הזמן נשבה רוח קלילה ורק בשעה האחרונה היה קצת חם, אבל לא נורא. יופי של טיול באביב לפני שממש חם.

היום בצהרים יצאנו שאול ואני לרכיבה מעניינת במזג אוויר נפלא בשרון הצפוני במרחב שבין נחל אלכסנדר לנחל חדרה. יחידות הנוף שעברנו בהם היו מגוונות ולא שגרתיות לרכיבה. יציאה

מסלול הטיול במרחב בין בין מערב אלכסנדר לבין מערב נחל חדרהו 4-5-2015

יצאנו מקיבוץ העוגן לעבר נחל אלכסנדר ורכבנו לאורך הגדה הצפונית עד גשר הצבים למול כפר ויתקין, צפונה בחורשת האקליפטוסים הצמודה לדיונות נחל אלכסנדר וחציית רכס הכורכר והלאה לאורך המסילה בשולי יער חדרה.

בירידה מרכס הכורכור

בדרך בשולי יער חדרה לאורך מסילת הברזל

משם מעבר מעל כביש החוף לגבעת אולגה.

חציית כביש החוף בדרך לגבעת אולגה

בדרך צפונה על שביל ישראל שם פגשנו שבליסט נחמד

פגישת הרוכב והולך על שביל ישראל

הגענו לפארק נחל חדרה הצמוד לתחנת הכוח של חברת חשמל .

שפך נחל חדרה מול תחנת הכוח של חברת חשמל

שפך נחל חדרה מול תחנת הכוח של חברת חשמל

המשך למתחם חוות חפציבה ומזרחה ולאורך נחל חדרה למול צפון העיר. עברנו בתוך בשכונת בית אליעזר ולא ידענו שהיא כל כך גדולה.

המשכנו דרומה דרך הפרדסים וחצינו מעל כביש 9 לעבר גבעת חיים איחוד וגבעת חיים מאוחד

בין פרדסי גבעת חיים

וחזרנו להעוגן לאחר שחצינו שוב נחל אלכסנדר

בגשר נחל אלכסנדר בין העוגן ובין גבעת חיים

במעלה הדרך חזרה לקיבוץ העוגן

הקטע הדרומי של המסלול

הקטע הצפוני של המסלול

מסלול הטיול במרחב בין בין מערב אלכסנדר לבין מערב נחל חדרה 4-5-2015

משך הרכיבה כארבע שעות ואורך הסיבוב כ-44 ק"מ.

מסלול הטיול במרחב בין בין מערב אלכסנדר לבין מערב נחל חדרהו 4-5-2015

אודה על האמת, שנים אני תר את הארץ והיום למדתי להכיר משבצת חדשה. אין כמו רכיבה באופניים להגיע לכל מקום. נחמד לחדש ולהתחדש. היה נחמד להתנתק ולחוות את המראות ואגב כך להשקיע אנרגיה. מי ייתן ונוכל להגיע לעוד פינות לא מוכרות גם אם אינן "אטרקציות.

מזג האוויר היום אידאלי: לא חם ולא קר. הרכיבה הבוקר עם חברים מבית זית ומבשרת ציון. ירידה מבית זית לנחל שורק ורכיבה לאורכו עד המפגש עם נחל רפאים ומשם עליה לעין טייסים מתחת לפסגת הר הטייסים.

מסלול מבית זית לנחל שורק ובמעלה הר הטייסים לשלוחת צובה וחזרה

תחילת העלייה להר הטייסים

הפסקה ראשונה

המשך העלייה

מבט על הר גיורא והחיבור בין נחל שורק ונחל רפאים

הפסקה שניה בעין טייסים

הפסקה שניה בעין טייסים

ממשיכים לטפס

בכרם מול הכניסה לקיבוץ צובה

דרך רכס צובה למעוז ציון

מטפסים ברכס צובה

ירידה למוצא עילית בדרך שבע אחיות וחזרה לבית זית.

לפני סיום מבט על המים האחרונים במאגר בית זית

מסלול מבית זית לנחל שורק והלאה במעלה הר הטייסים לעבר שלוחת צובה וחזרה

מסלול מבית זית לנחל שורק ובמעלה הר הטייסים לשלוחת צובה וחזרה

סך הזמן 3 שעות (כולל הפסקות קצרות). כולם מבסוטים, התאמצו מעט ובעיקר נשמו אוויר פסגות צח. כיף אמיתי.

אין מתאים מאזור לטרון, עמק איילון וגבעות נחשון לרכיבה ראשונה עם חבר שביקש לבדוק אם מתאים לו להצטרף לחבורת המדוושים.

יציאה ממתחם לטרון דרומה לנחל נחשון לסיבוב ראשון במורדות נווה שלום (כ-5 ק"מ), חציית כביש 3, קיבוץ נחשון, אנדרטה גדוד 32, דרומה בשדות עד תוואי הקודם של כביש 3,

המשך צפונה לכרמים וטיפוס ליער המגינים עד לחניון מול אתר הנצחה לזכרו של רב סרן אסף אסולין (מפקד פלחה"ן צנחנים שנהרג ב"חומת מגן") לצד אנדרטת "משבר לתקווה" לזכר 436 ניצולי שואה נצר אחרון למשפחתם שנהרגו על שחרור והגנת הארץ במלחמת העצמאות בקרבות באזור לטרון. באנדרטה עץ זית הבוקע מן האבן ושמות החללים בארבעת צדדיו ותצפית יפה על משטרת לטרון עמק אילון והרי ירושלים.

ירידה לעמק איילון לעבר אתר מיני ישראל וחציית כביש ומאגר קולחין תעוז: מאגר בגודל 1.4 מליון מ"ק, אליו נשאבים מי הקולחין של מתקן לטיפול בשפכים איילון הסמוך לתחנת הכח גזר (לצד מאגר מסילת ציון שליד מבוא חורון). מי הקולחין נלקחים להשקיית שדות עמק איילון ובקעת לטרון.

חזרה לנקודת התחלה

מרחב לטרון-גבעות נחשון ויער המגינים 1-5-2015

הגבר מתלהב ונכנס לצילום בין הכרמים

בשדות הקמה מול קיבוץ נחשון לפני העליה ליער המגינים

הפסקה ביער המגינים

הגבר כבר יורד בירידות בלי פחד

בדרך מול קיבוץ נחשון

צילום למזכרת עם המאמן

מרחב לטרון-גבעות נחשון ויער המגינים 1-5-2015

מרחב לטרון-גבעות נחשון ויער המגינים 1-5-2015