הדפסה

בבוקר שבת שמזג אויר מאיר פנים אין דבר יותר מתאים (לי ועוד כמה אנשים) מאשר לצאת לרכיבת טיול בהרי יהודה שבסביבת מגוריי. אפשר ומעניין לחזור ולרכוב באותם מסלולים. לעולם לא משעמם. צורת השטח קבועה אבל הנוף לא: הפריחה הצבעים משתנים בהתאם לעונות השנה והתאורה היא נגזרת ממזג האוויר וממצב העננים.

טיול הרכיבה הפעם, כמו ברוב השבתות, היה עם "קבוצת בית זית" הקטנה, האיכותית, שאנשיה מפרגנים זה לזה, והאווירה משפחתית וחמה. היום רכבנו חמישה אנשים מבית זית לאורך נחל שורק להר שלמון וחזרה דרך עין כרם.

מבית זית להר שלמון וחזרה דרך עין כרם

כרגיל, חברי צחי גל אסף אותי

צחי מגיע במשאית

יחד נסענו למקום ההתכנסות במרכז מושב בית זית.

בבית זית נמצא אתר עקבות הרגלים של דינוזאורים הטבועות בסלע שהתגלו בעת חפירת יסודות לבניית בית במושב לפני שנים רבות. זה האתר היחיד בארץ מסוג זה.

לאחר התארגנות מהירה יצאנו לדרך. מתחום המושב גלשנו דרך נחל רבידה לנחל שורק בסמוך לסכר בית זית. אגב, ביום חמישי האחרון קבוצת טיפשים וחסרי אחריות נכנסו לשחות במאגר זה, למרות האיסור, הסכנה והשילוט במקום. התוצאה טרגית: נער בן 18 טבע למוות. חבל מאד!

המשך הרכיבה הייתה בתוך נחל שורק בקטע שבין הר חרת והר איתן ממערב ושלוחת עין כרם ואבן ספיר ממזרח.

בתוך נחל שורק מול הסטף

בקטע זה של הנחל עבר עד שנות ה-80' קטע הכביש המחבר את רכסי הרי יהודה בקו דרום – צפון. למי ששכח, עד מלחמת ששת הימים הרי יהודה בהם נמצאים יישובי המועצה האזורית מטה יהודה, היו בתחום פרוזדור ירושלים. כך כונה חבל התיישבות זה שהיה אזור ספר שבקצהו הצר נמצאה העיר החצויה ירושלים. הדרישה לסלילת כביש זה הייתה של צה"ל שכבר בראשית שנות ה-50' הציג את הצורך לקיים נגישות בכל הפרוזדור בכל הכיוונים, גם מהשפלה במערב לירושלים במזרח ובין הרכסים צור הדסה ובר גיורא בדרום ועד בית זית בצפון. ברכיבה בקטע נחל שורק עדיין ניתן לראות את שרידי האספלט של הכביש. הקטע החדש, הנוכחי, העובר במדרגה עליונה מעל תוואי הנחל נסלל על מנת לאפשר הנחת אחד מקווי הביוב של העיר בתחומי נחל שורק.

את הרכיבה בקטע זה סיימנו בחניון התחתון של הסטף למרגלות המנזר "יוחנן במדבר" הבנוי על המצוק בשולי מושב אבן ספיר.

מנזר יוחנן במדבר מוחזק כיום על ידי נזירים פרנציסקנים על שם פרנציקוס הקדוש מהעיר אסיסי שבאיטליה שהקים במאה ה-12 את מסדר "משמרת ארץ הקודש", המחזיק את מרבית המקומות הקדושים לקתוליים בארץ עד ימינו. לפי המסורת יוחנן המטביל, בן דודו של יהושע, נהג להתבודד באזור לא הרחק ממקום מגוריו עין כרם וטבל במי המעיין שהיום נמצא בתחום המנזר.

מנזר יוחנן במדבר

הרכיבה בהמשך הייתה קצרה ומנהלתית על כביש 395 עד תחנת מיתוג של חברת חשמל שנקראת תחנת אבן ספיר.

תחנת אבן ספיר היא תחנת שנאים עצומה של "קו 400" המגיע מתחנת צפית בשפלה ומזין בחשמל את ירושלים וסביבתה.

מתחנת המיתוג טיפסנו להר שלמון מגובה 487 מ' עד גובה 738 מ'.

תחילת העליה

"עליה ראשונה" קצת יותר מ-4 ק"מ עד לאוכף שבין הר שלמון ובין שלוחת שורק אליו מתנקזים מספר דרכים וקרוי בפי העם "צומת פישר" (התורם של החורשה).

מראה בעליה הראשונה

"עליה שניה" באורך 2.5 ק"מ עד חניון חרבת סעדים. שם חנינו למנוחה, הפסקת תה ובעיקר התענגות מהרוח הנעימה והתבשמות מהריחות הטבע. להזכירכם ביום רביעי מזג האוויר היה שרב כבד מאד והיום מזג אוויר חורפי נעים. הלוואי כך כל הקיץ.

חניון חרבת סעדים בקצה העלייה השניה

הפסקה בחניון חרבת סעדים בקצה העלייה השניה

החלק השני של הטיול היה במגמת ירידה. בתחילה בדרך היורדת בשולי רכס עמינדב מעל מושב אבן ספיר.

מעל מושב עין ספיר

המראה השולט היה המתחם הבנוי כמו מבצר ובו נמצא המרכז הרפואי הדסה עין כרם מעל ואדי יוסוף ובו שרידי הטרסות של חקלאות השלחין הקדומה.

למול המרכז הרפואי הדסה עין כרם

דרך מעונות הסטודנטים של בית הספר לרפואה המשכנו בסינגל קצר ביותר לעבר עין כרם.

בתוך עין כרם

בתוך עין כרם

חלפנו ליד "כנסיית הביקור" ודרך מרכז הכפר ירדנו לחלק המערבי לעבר "שכונת התימנים". דרכה בשביל נחמד בין עצי החורש ירדנו למטה לנחל רבידה וחזרה לבית זית.

דרך שכונת התימנים חזרה לבית זית

אחרי קצת יותר משלוש שעות הסתיים עוד טיול, אורכו כ-22 ק"מ.

היה זה טיול נינוח שהתנהל על פי "אסכולת מ-ל-מ-ל-מ" שמשמעותה מתאמצים–לא–ממהרים–לשום–מקום. לאסכולה זו נחשפתי בתחילת רכיבת באופניים.

באמת כיף לטייל כך מבלי לוותר על הספורט.

כדאי ומומלץ לבצע את המסלול ולשלב בו ביקור בעין כרם או סתם ישיבה באחד מבתי הקפה הנחמדים שבמקום.