סובב כפר כמא – צוהר לקהילה הצ'רקסית בישראל24 במאי 2015

קובץ GPX להורדה GPSies מרחק: 16.5 ק"מ

ב-23 במאי 2015 טיול הרכיבה היה שונה מפעמים קודמות ויצא דופן והוא היה חלק מאירוע סובב כפר כמא שנערך השנה בפעם השביעית ובו השתתפנו סמדר בן דור בת הזוג שלי, חברי גלעד רגב ואני.

 

מטרת האירוע לפתוח צוהר אל הקהילה הצ'רקסית הזעירה והמופלאה המשמרת באדיקות ראויה לציון תרבות עתיקה ושאנשיה הם אזרחים נאמנים של מדינת ישראל הנוטלים גם חלק במשימה של הגנה על הארץ

קצת היסטוריה וגיאו-פוליטיקה

הצ'רקסים הנקראים בפי עצמם אדיגים (בשפה האדיגית (Адыгэхэ הם עם קווקזי עתיק יומין המורכב משנים עשר שבטים. הולדת עם זה בצפון מערב הקווקז, במישור קובאן ובהרים הסובבים אותו בשטח שהיום נכלל בתחום רוסיה. העם הצ'רקסי, כמו עמי הקווקז האחרים (האבחזים, האבזים ועוד) היה פגאני בראשיתו שהתפתח מהעם ה"חאתי" הקדום. הצ'רקסים התנצרו לפני המאה ה-5 אך נותרה בהם במעט מן ההשפעה האלילית הקדומה. במאה ה-15בהשפעת הטטרים בני חצי האי קרים ואנשי דת עות'מאניים הצ'רקסים המירו את דתם והתאסלמו.

בשנת 1864 הסתיימה מלחמה בה כבשה האימפריה הרוסית את הקווקז. במהלכה טבחה בצ'רקסים והרגה מיליון וחצי מהם והרסה את יישוביהם. עם סיומה היא "דחפה" אותם לצאת ולהגר. כמעט 90% מהצ'רקסים הוגלו ממולדתם. הכיבוש הרוסי בקווקז שראשיתו במאה ה-14 היה חלק ממדיניות ההתפשטות הטריטוריאלית הרוסית. חבל ארץ זה היה חשוב להם מבחינה אסטרטגית לנוכח העובדה שיש בו אוצרות טבע והוא נמצא בצומת המחבר בין רוסיה בצפון, אירופה במערב, אסיה התיכונה במזרח ואימפריה העות'מנית והממלכה הפרסית בדרום. האימפריה העות'מאנית השכנה ששלטה במרבית השטח שמדרום לרוסיה ראתה בצ'רקסים לוחמים אמיצים ומנוסים. היא קלטה אותם בשטחיה ועודדה אותם להתיישב באזורי ספר בעייתיים. בתחילה הם יושבו בחצי האי של הבלקן בגבול הנוצרי של האימפריה. בשנת 1878 לאחר המרד בו בולגריה זכתה בעצמאותה, הצ'רקסים הועברו אל רחבי שטח האימפריה בו הם מתגוררים עד היום. הרוב התיישב בטורקיה, חלק הסתנן חזרה אל הקווקז. חלק אחר הגיע אל המזרח התיכון והתמקם בעמן וסביבתה בעבר הירדן, בקוניטרה וסביבתה ברמת והגולן. בארץ ישראל הם הקימו שלושה כפרים כפר כמא בגליל התחתון המזרחי, ריחנייה בגליל העליון המזרחי ובצרקס בצפון השרון לא הרחק מחדרה שבהמשך הזמן נעזב.

כיום, הצ'רקסים בישראל מונים כ-4,000 נפש, קצת יותר מ-3,000 מתגוררים בכפר כמא והשאר בריחאניה

ההתכנסות לקראת אירוע סובב כפר כמא הייתה בשעת בוקר מוקדמת במרכז הכפר בסמוך לבית המורשת הצ'רקסית. הגענו למקום לאחר נסיעה בכבישים הריקים אותה התחלנו עוד לפני עלות השחר (מזכיר קצת יציאה מוקדמת לשדה התעופה).

 

בעת שנכנסו לכפר ועוד לפני שהגענו למקום התכנסות, בלט מראה המסגד הגדול בכפר ולו צריח מתומן וקירות החיצוניים בהם יש שילוב אבני הבזלת בשיטת האבלק. המסגד ממוקם בחלק היישוב המכונה הכפר הישן ובנוי בסגנון צ'רקסי ישן בו חצרות, הבתים צמודים ובעלי קיר משותף שדלת פנימית מחברת בין החצרות. הבתים נבנו מסביב למסגד והרחובות צרים. סגנון בנייה זה נועד בעיקר למטרות הגנה במקרה של תקיפת היישוב.

 

מסלול הרכיבה היה קצר יחסית, 16.5 ק"מ בלבד.

מסלול הרכיבה היה קצר יחסית, 16.5 ק"מ בלבד.

 

מסלול הרכיבה היה קצר יחסית, 16.5 ק"מ בלבד.

מסלול הרכיבה היה קצר יחסית, 16.5 ק"מ בלבד.

בתחילת האירוע יצאו לדרך רוכבי האופניים וכעבור שעה יצאו הולכי הרגל. ראשית המסלול וסיומו היו בתוך הכפר.

יציאה לדרך

יציאה לדרך

יציאה לדרך

יציאה לדרך

הרכיבה עצמה  היה בדרכי העפר מצפון לכפר כמא ובין המושבים שרונה ושדה אילן. זמן האירוע היה ערב חג השבועות, עת ראשית קציר חיטים. המראה השולט ברכיבה היה של שדות הקמה הזקופה על רקע הרי הגליל התחתון ובעיקר הר תבור.

בין שדות החיטים

בין שדות החיטים

בין שדות החיטים

בין שדות החיטים

 

חלק קצר מהמסלול היה באחד ממטעי השקדים שהרכיבה בו בקרקע התחוחה לא הייתה נעימה. חלקו האחרון של מסלול הרכיבה התלכד עם מסלול בו פסעו משתתפי האירוע הולכי הרגל.

 

משך זמן הרכיבה היה כשעה ורבע בלבד.

לאחר סיום הרכיבה והצעידה התכנסו המשתתפים ברחבה של מרכז המורשת של העדה הצ'רקסית.

באירוע נכחו אנשי הקהילה צרקסית ובין המשתתפים השונים ממקומות שונים בארץ בלטו קבוצת ההליכה של הכפר הדרוזי כיסרא, תלמידי בית הספר של הכפר המוסלמי נין השכן.

בין המשתתפים באירוע הרשימה בנוכחותה קבוצת רוכבי האופנועים הצ'רקסים מירדן שבטקס קצר אף הוענקה לה מזכרת מהאירוע.

קבוצת רוכבי האופנועים הצרקסית מירדן

קבוצת רוכבי האופנועים הצרקסית מירדן

חלק מהאירוע כלל גם מעגל בו הפליאו צעירי העדה הצ'רקסית במחולות החיזור הידועים. לא ניתן במלל לתאר את קצביות המוסיקה והחושניות של המחול.

מדהים היה להיווכח עד כמה מוטמע המחול כבר בגיל ילדות.

 

לקראת סיום האירוע צפינו בסרטון קצר על תולדות העדה. אין ספק האירוע היה מרשים. חלק מהמראות בו משולבים בתמונות המצורפות.

משפט לסיכום, כפר כמא הוא אחד המקומות היפים, המטופחים בצניעות והנקיים ביותר בארץ. בכפר  יש בו שילוב של בנייה עתיקה ומודרנית. השילוט מדויק והאסטטי מקל על התמצאות בו. עובדה זו בלבד מצדיקה ביקור בכפר ושיטוט ברחובותיו ובין בתיו.

בין בתי כפר כמא

בין בתי כפר כמא

 

התחושה בנסיעה חזרה היא שהאירוע מאורגן ומסודר זה, היווה הזדמנות מיוחדת ללמוד ולהכיר את הקהילה הצ'רקסית שחייה בקרבנו. אנו מודים מקרב לב למארגנים ולבני הקהילה על הכנסת האורחים. אנחנו שמחים להיות שגרירי הקהילה הצ'רקסית ונמשיך לעשות לה כבוד שבהחלט מגיע לה.

 

המלצה חמה שלנו היא להגיע אל הכפר, להסתובב בו ולבקר במרכז מורשת העדה. אין לנו ספק שביקור כזה יהיה מעניין ומהנה.

 

  1. […] ריחאנייה הוא אחד משני הכפרים בהם מתגוררת הקהילה הצ'רקסית בישראל והוא הקטן ביניהם. היישוב האחר והגדול הוא כפר כמא שנמצא בגליל התחתון המזרחי. דף טיול זה, בנוסף להכרת רייחאניה, נועד לפתוח שוב צוהר ולהציג את הקהילה הצ'רקסית המופלאה, שבישראל היא זעירה ומשמרת באדיקות ראויה לציון תרבות עתיקה, ושאנשיה הם אזרחים נאמנים של מדינת ישראל הנוטלים גם חלק במשימה של הגנה על הארץ. דף קודם בעניין פורסם לפני שנה בעקבות סובב כפר כמא. […]

  2. […] זה שהשתתפתי לפני שנתיים והוא תועד באתר. אז מאוד נהניתי ובעיקר למדתי הרבה על קהילה זו. לכן, […]

השאר תגובה