כללי 

שמי עמירם אורן, נשוי, אב לבת, סב לשתי נכדות.

 

נולדתי ברמת גן (1955) וגדלתי בה, ילד, נער וחייל בשירות חובה.

 

עם תחילת לימודיי באוניברסיטה העברית (1978) עברתי להתגורר בירושלים ומאז, אני חי בעיר או בסביבתה הקרובה.

 

במקצועי אני גיאוגרף ובהווייתי אני איש ידיעת הארץ.

 

מאז ילדותי ונעוריי ובהמשך חיי כבוגר עד ימינו, למדתי את הארץ.

 

במשך למעלה מחמישה עשורים, בהתאם לנסיבות הזמן, לעיסוקיי ולמסגרות פעילותי, עברתי לאורכה ולרוחבה של הארץ, בהליכה ברגל בטיול, בסיור ובשיטוט, בנסיעה ברכב וגם בשטח ובדווש על אופניים.

 

אני יודע את הגיאוגרפיה של הארץ ומכיר את אזוריה וחבליה, נופיה, דרכיה, יישוביה, אתריה ושכיות החמדה.

 

ככל שבגרתי, המשכתי ללמוד את הארץ  ולתור בה, ההתבוננות שלי עליה הלכה והשתכללה.

 

תחום ההתמחות המקצועית והאקדמית בו עסקתי למעלה משלושה עשורים הוא הממד הגיאוגרפי של השילוב בין טריטוריה ובין ביטחון

 

הדגש בפעילותי בעשורים אלה הוא הממשק ויחסי הגומלין בענייני קרקע, מרחב וסביבה בישראל בין הצבא ומערכת הביטחון ובין המדינה והחברה.

 

בעיסוקיי בתחום זה שלבתי בין האקדמיה (מחקר, דיון והוראה) ובין העשייה (תכנון וייעוץ).

 

מאז העשור השני של המלניום חזרתי "לאהבה ישנה" טיול, סיור ושיטוט בארץ, ברגל, ברכב, ודיווש באופניים.

 

השכלה פורמלית

בגרות (תיכון "אהל שם" ברמת גן 1973)

 

מדריך ידיעת הארץ (צה"ל, 1975);

 

מורה דרך מוסמך (משרד התיירות, 1978);

 

תואר בוגר (B.A) גאוגרפיה וכלכלה (האוניברסיטה העברית בירושלים, (1981);

 

תואר מוסמך (M.A) גאוגרפיה (האוניברסיטה העברית בירושלים, 1985);

 

תואר שלישי – ד"ר (Ph.d) גאוגרפיה, (אוניברסיטת חיפה, 2003).

 

לימוד אקדמי 

בלימודי לתואר הראשון עסקתי בגאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל משלהי המאה ה-19 וראשית ההתיישבות הציונית וזאת במקביל ללימוד לתואר בכלכלה

 

בלימודיי בתואר השני המשכתי והתמקדתי בגיאוגרפיה היסטורית יישובית במשך תקופת היישוב בזמן השלטון הבריטי.

 

עבודת הגמר שלי לתואר מוסמך עסקה בהתיישבות החקלאית של עולי גרמניה שהגיעו לארץ בימי העלייה החמישית.

 

לאחר לימודי תואר השני המשכתי לעסוק במחקר שנושאו היה הניסויים החקלאיים של היישוב היהודי בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ועד מלחמת העולם הראשונה.

 

שירות בצבא קבע 

מספר שנים לאחר לימודיי האקדמיים חזרתי לשירות קבע בצה"ל.

 

במשך עשור (1988- 1998) שירתי בעיקר בענף תשתית ופריסה באגף התכנון במטה הכללי (אג"ת) וגם במדור שטחי אימונים במפקדת חילות השדה (מפח"ש) ובמפקדת פיקוד המרכז.

פציעה והכרה כנכה צה"ל

עם תחילת שירות המילואים (1977) עברתי הסבה לצנחנים (כולל קורס צניחה).

 

באחד האימונים נפצעתי בצניחה (1984).

 

עם הגיוס לצבא קבע (1988), לאחר קורס הקצינים (1989)  ובהמשך השירות (עד 1998)  מצב בריאותי הוחמר.

 

בעקבות ניתוח כירורגי הוכרתי כנכה צה"ל (1999).

 

לאחר שני עשורים וניתוח כירורגי נוסף (2022) מצבי הוחמר עוד ומאז אני מתהלך בעזרת קביים.

 

לא הפסקתי לטייל.

המשך לימוד אקדמי

עם תום השירות הצבאי, במשך ארבע שנים (1999 – 2003) כתבתי בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה את עבודת דוקטורט שעניינה הקשר בין צבא ובין קרקע ומרחב במלחמת העצמאות ובשנותיה הראשונות של המדינה.

 

מאז השלמת המחקר לתואר השלישי בשנת 2003 עד שנת  2014, פעלתי וחקרתי במסגרת עצמאית בלתי תלויה ולא השתייכתי לשום מוסד או לאף ארגון או רשות.

 

מחקר וכתיבה 

במשך השנים כתבתי את הספרים "ארץ בחאקי" (יחד עם רפי רגב) ו"השטחים המגויסים"

 

ערכתי גם את קבצי המאמרים: "צבא שיש לו מדינה" (יחד עם גבי שפר ואורן ברק), "מרחב הביטחון" (לבד) ו"ביטחון ותכנון" (יחד עם נילי שחורי)

 

בשנים אלה כתבתי גם מאמרים רבים (חלקם עם עמיתים).

 

מעת לעת אני השתתפתי והרציתי בימי עיון בכנסים אקדמיים וכנסים מקצועיים.

 

לדוגמא, הרצאה שנושאה תמונת המצב של פריסת מחנות הצבא הבריטי טרם הקמת המדינה

 

בנוסף, אני גם סייעתי בהתנדבות לסטודנטים ולאחרים במחקר בנושאים בתחום מומחיותי.

 

הקמת האתר "ארץ בחאקי"

בשנת 2011 הקמתי בסיוע מוטי בוטבול את האתר "ארץ בחאקי"

 

באתר זה הובא מידע מצטבר על תופעה גאוגרפית ייחודית  – שטחים ביטחוניים, מחנות צבא ושטחי אימונים המשתרעים על כמחצית משטח המדינה ונמצאים בכל מרחביה, בליבה ובשוליה, בערים הגדולות והקטנות, באזורים המיושבים ובשטחים הפתוחים.

 

האתר פעל באינטנסיביות עד שנת 2015 והמשיך להימצא במרשתת.

 

האתר ייסגר בסוף שנת 2022.

פעילות מקצועית 

מאז תום לימודי התואר השלישי, עסקתי גם בפעילויות הבאות:

 

ניהול וארגון שתי קבוצות דיון בין תחומיות שפעלו במכון ון ליר בירושלים אחת אחרי השנייה במשך שבע שנים (2003 – 2010);

 

ייעוץ לאגף תכנון (אג"ת) במטה הכללי של צה"ל בענייני תכנון תשתית ופריסה (5/2010 – 11/2011);

 

חבר צוות ארגון סדנת החשיבה בנושא "ישראל 2048 – חשיבה אסטרטגית לתכנון ולפיתוח מרחבי לקראת שנה המאה", שיתוף פעולה בין מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטה העברית בירושלים ובין מנהל התכנון במשרד הפנים (6/2013 – 2/2014);

 

עמית הוראה במחלקה ליחסים בין לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים לימודי בוגר בשנים (2010/2011 ו-2011/2012) ולימודי מוסמך (2013/2014)

 

מרצה מן החוץ במחלקה למדיניות ומנהל ציבורי במכללה אקדמית ספיר (לימודי בוגר 2012);

 

עמית הוראה בחטיבה ללימודי צבא וביטחון במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן גוריון בנגב (לימודי בוגר 2008/2009);

 

הנחייה של שני חניכי המכללה לביטחון לאומי בכתיבת עבודת גמר (אחד בהתנדבות 2012 ושני בשכר 2013)

 

הנחייה וסיוע בלתי פורמלי למספר תלמידים מהפקולטה לאדריכלות בצלאל (שנים 2009 – 2012)

 

חזרה זמנית לכתיבה 

בשנת 2014, התחלתי בכתיבת ספר חדש שנושאו יחסי מערכת הביטחון עם המגזר האזרחי במרחב הגאוגרפי

 

הספר עוסק בענייני תשתית ופריסה, מקרקעין: הקצאה, קניין, תשלומים ופינוי, תכנון ובניה, תשלומי ארנונה וסביבה ונוף.

 

בשנת 2019, בגלל מספר סיבות, החלטתי להפסיק את כתיבת הספר.

 

אולי פעם אחזור לכתיבה?

 

טיולי דיווש על אופניים

בסוף שנת 2011 התחלתי לטייל באינטנסיביות ברכיבה על אופניים.

 

לצערי משנת 2020 נאלצתי להפסיק את הרכיבה בגלל החמרה רפואית.

 

בשנת 2021 חזרתי בהדרגה לטיולי הרכיבה בעצימות נמוכה, במסלולים ללא אתגרים טכניים, מסלולים קצרים בשטחים מישורים והתדירות קטנה מזו שבעבר.

הקמת אתר "עמירם במשעולי ישראל"

בקיץ 2015 הקמתי בסיוע של יונתן גלסנר את האתר "עמירם במשעולי ישראל".

 

אתר זה באים לידי ביטוי עיסוקיי הכרוכים זה בזה: הלימוד והמחקר, הטיול, הצילום והכתיבה.

 

האתר נועד להעשרת ציבור המטיילים לסוגיו וגווניו והמתעניינים בצילום

 

האתר אינו נועד לעשיית רווח כלכלי.

 

האתר החל את דרכו בתיעוד של טיוליי האופנים הכולל סקירה גאוגרפית והיסטורית של אזור הטיול ופירוט קטעי המסלול והמראות בהם.

 

בהמשך הזמן נוסף לאתר גם תיעוד של טיולי ושיטוטי צילום ברגל וגם תיעוד של טיולי צילום ברכב.

 

עולם הצילום

מסוף שנת 2015 הצילום הפך מתחביב משני לעיסוק עיקרי שאני מקדיש לו את מרבית זמני, כישרוני ויכולותיי.

 

לדידי, העיסוק בצילום כולל את הצילום עצמו, את עבודת המחשב (קטלוג, עריכה וגיבוי), את לימוד (קורסים והדרכה אישית) וגם את רכישת ציוד (מצלמות, עדשות ואביזרים).

 

בהדרגה רכשתי ידע בסיסי ביסודות הצילום, התקדמתי בלימוד העיוני והמעשי וגם הציוד שלי שודרג.

 

אני אוהב לצלם בכל מקום, בכל מצב ובתנאי תאורה.

 

לרוב, הצילום עבורי הוא אמצעי לתיעוד.

 

אני מצלם את מה שרואות עיניי במקום מסוים וברגע נתון: התרחשות, או מראה אסטטי.

 

הצילום מבטא את הכרתי והבנתי את הארץ (הגיאוגרפיה, הטבע ומעשה ידי אדם), את אהבתי אליה ואת החיבור לנופים ולאנשים.

 

בצילום אני משתדל להטמיע את תכונותיי (למדנות וסקרנות וגם ביקורתיות), את המיומנות המקצועית (גיאוגרף), את אהבתי לטיול מכל סוג ובכל מקום.

 

הצילום מבטא גם את היכולת ליצור קשר עם האנשים אותם אני פוגש.

 

אם סברתי לתומי בתחילת הדרך שהתיעוד הוא אובייקטיבי, מהר מאד הבנתי שהתיעוד הינו סובייקטיבי במהותו.

 

אני מצלם את מה שהראש חושב ואת מה שהלב מרגיש.

 

מאחר ואיני בא מתחום האומנות, קשה לי כיום להצביע על מסר אומנתי או מסר אחר בצילום. ייתכן והוא קיים, אך איני מודע לו.

 

הצילום מסב לי הנאה, שמחה וסיפוק רב, למרות ואולי בגלל, שאיני מתפרנס ממנו, הוא משחרר אותי מכל מחויבות. עם השנים הלהט שלי לצילום הלך וגבר, וכנראה לא ייפסק. השאיפה שלי שצילום יהיה גם מטרה בפני עצמה ו לא רק אמצעי לתיעוד.

 

עד כה צלמתי הרבה. מושאי הצילום המועדפים שלי מגוונים.

 

נכון לרגע זה, אני לא יכול להצביע על גוף עבודה אחוד, מגובש ומלוטש שיש בו איזשהו מסר. ייתכן והדבר נובע מהעובדה שאיני ממוקד בסוג אחד של צילום אלא במספר סוגים

 

משפחה וחברים

 

דיוקן (פורטרט) אדם בסביבתו

 

משפחות

 

צילום רחוב – צילום אנשים שאינם מודעים לכך שאני מצלם אותם ונמצאים במרחב הציבורי בכל מקום: ברחוב, כיכר, שוק, חוף הים, גנים ופארקים, אתרי תיירות, מקומות קדושים, בשטחים חקלאיים ועוד. מדובר על בעלי מקצוע, ערבים מוסלמים ונוצרים, חרדים וחרד"לים, אנשים בכנסים, אנשים ברחוב ובשוק, דייגים, חקלאיים, תיירים מחו"ל, מטיילים ישראלים, רוכבי אופניים אנשים בגני העיר, בחוף הים ובאתרי טבע, כהני דת נורים, נזירים וצליינים, קיוסק, נגני רחוב, אנשים בבתי קפה, זרים, גננים, ספורטאים ועוד

 

אנשים באירועים – אלה שמודעים שאני מצלם אותם וגם אלה שאינם מודעים:
אנשים בהפגנות נגד השחיתות השלטונית
אנשים בטקסים במועדים נוצריים
אנשים במועדים יהודים
משתתפים בטקסי זיכרון מלה"ע הראשונה

 

נופים וסביבה
שטחים פתוחים לפי אזורים גיאוגרפיים (מרכז, מזרח, צפון ודרום)
אזורי גבול והפרדה
דרכים ושבילים
שדות
חולות
ים וחוף
שמש ושמים: ערפל, אחרי גשם, עננים, שלג, זריחה ושקיעה, פסטיבל אור
נופי מים: נחלים, שלוליות, בריכות, מאגרים, מעיינות, זרימות, ביצות, אתרים

 

צומח
חקלאות (גידולי שדה, מטע, כרם פרדס)
צמחים (בר ונוי)
צילומי מקרו
צמחיית נחל
עצים (חורש, מדבר ונוי שלכת)
צברים

 

אתרים
אתרים ארכיאולוגים
בתי קברות
מבנים הסטורים
מקומות קדושים ליהדות
קברי שיח
אתרי זיכרון
אתרי מורשת מלחמת העולם הראשונה

 

מרחב הבנוי
ערים בישראל
מבשרת ציון מקום מגוריי
ירושלים (חלקי העיר, שכונות, מקומות ואתרים)
תל אביב (חלקי העיר ומקומות)
רמת גן, עיר ילדותי
לונדון
יישובים כפריים (חקלאים ואחרים)
יישובי מיעוטים: ערבים נוצרים, מוסלמים, דרוזים, צ'רקסים בידואים
שווקים
גרפטי (ציורי וכתובת קיר),

 

אדריכלות (חוץ)
בניינים סמוכים – מבנה ביחס לסביבתו הקרובה או הרחוקה,
חלקים מהמבנה (חזית, קיר, חלון, מרפסת שער, מדרגות ועוד)
מגדלים (מים, תצפית, סילוא),
תשתיות (השקיה, צבא, תחבורה)

 

הבית שלי
חלקים: חדר או חלל מסוים או פינה מסוימת בפנים (מטבח, חדרי שינה, סלון, עבודה, מקלחת, גינה, כניסה, יחידת דיור
אביזרי הבית (כסאות, שולחן אוכל, מזון, מקרר ומכונית)
גינה

 

"צילום מוצרים"  או "צילום טבע דומם"

 

תערוכות, ותצוגות ופסלים.

התיור בארץ מתחילת הרכיבה באופניים

טיולי דיווש באופנים במקומות ואזורים שונים ובין היתר גם בעקבות קרבות מלחמת העולם הראשונה וגם בעקבות קרבות מלחמת העצמאות

 

טיולים בשטחים הפתוחים בעיקר ברכב שטח

 

שיטוטים ברגל במרחב העירוני, בעיקר בירושלים, וגם תל אביב, רמת גן (עיר ילדותי ונערותי) ומבשרת ציון (מקום מגורי)

 

ביקור מפגש/סיור/צילום ביישובים הכפריים (קיבוצים ומושבים) מטרת מיזם זה היא הרצון להכיר היישובים שיש מה לשמוע, לראות ולצלם בהם. הכוונה לדעת אודות היישוב: הקמתו, אבני דרך ואירועים משמעותיים בהתפתחותו; להיחשף דמות ולרוח היישוב בנושאי חברה וקהילה, הווי ומסורת, חינוך, תרבות, משק וכלכלה; להיפגש עד כמה שניתן, עם אנשים מעניינים מהיישוב בתחומי האמנות, הרוח והאידאולוגיה, חקלאות ותעשייה, תרבות, חינוך, עשייה ציבורית או פוליטית ועוד; ולהתרשם מפניו הפיסיים של המקום בשיטוט בין מבניי ציבור, אזורי מגורים, מוסדות החינוך,  נקודות מורשת, בתי עלמין, תצפיות ועוד.

 

ביקור מפגש/סיור/צילום ביישובי המיעוט הנוצרי במטרה להתמקד להכיר וללמוד את ההיבטים הבאים: היבט הגיאוגרפי – אנושי ודמוגרפי,  היבט הגיאוגרפי היישובי, היבט הגיאוגרפי – היסטורי, היבט הגיאוגרפי – דתי, היבט של אדריכלות ושימור וגם היבט הגיאוגרפי -פוליטי.

 

סיורים באזורי גבולות ישראל וקו ההפרדה  שמטרתם להכיר, ללמוד ולדעת מהי המציאות גיאוגרפית פיזית והגיאוגרפיה היישובית באזורי הגבול הן בעבר ובמיוחד בהווה. בסיורים אלה ענין רב בהגעה ליישובים ולשטחים החקלאיים סביבם וגם לתצפיות, לאתרי הטבע, מורשת וארכיאולוגיה הנמצאים במרחבם וגם בלימוד על האירועים, בעיקר הצבאיים, שהתרחשו לאורכם. 

 

******