נצרת, מנזר קלרה הקדושה3 ביולי 2024
הדפסה
בקיץ 2022 במסגרת מיזם "המיעוט הנוצרי בישראל" שמטרתו ללמוד ולהכיר את מקומות היישוב בהם מתגוררות הקהילות של הערבים הנוצרים בישראל, הגעתי לישורת האחרונה.
אז יצאתי למסע להכרת הפן הנוצרי של העיר נצרת.
ביום שני 1 ביולי 2024 בשעת הצהרים המאוחרת הגעתי עם חבריי פואד בשאראת (יפיע) ואיציק איתן (כרם מהר"ל) לביקור במתחם מנזר קלרה הקדושה.
הגענו למנזר מעט קודם לשעה שנקבעה היות והיה זה זמן התפילה של הנזירות.
האחות הנזירה סאבין עמנואל מקבלת את פנינו, מוצאה מחוף השנהב.
*
המתנו בחדר האירוח ושוחחנו עם האחות הנזירה סאבין עמנואל ואחות נוספת שאיני זוכר את שמה.
השיחה איתן הייתה לא פשוטה מאחר והן דוברות צרפתית או ספרדית שאינן שגורות בפינו דוברי עברית, ערבית ואנגלית.
לאחר סיום התפילה הגיעה אֵם הַמִּנְזָר, הנזירה האם מוניקה, גם היא דוברת ספרדית ואיטלקית.
עם הרבה רצון טוב נוצר הקשר בינינו. סיפרנו להן עלינו, על המיזם "המיעוט הנוצרי בישראל" ועל מטרת הביקור אצלם.
לפני הביקור למדנו על המסדר שלהן מסדר קלרה הקדושה.
הם סיפרו לנו מעט עליהן, על מוצאן, זמן הגעתן.
במנזר נמצאות עשרה נזירות, שש מהן הגיעו ממקסיקו וביניהן אֵם הַמִּנְזָר, שתיים הגיעו מחוף השנהב, אחת הגיעה מלבנון, ושתיים הגיעו מצרפת ואחת הגיעה מאיטליה.
לאחר השיחה, "יצאנו לדרך לראות את המנזר", נכנסנו לקאפלה המרשימה, הסתובבנו בחצר, עברנו במטע הקטן ונכנסנו לחדרי העבודה.
במהלך הביקור, כמו תמיד שמחנו לצלם והן הסכימו ושמחו להצטלם.
להלן מובאים מידע
על מסדר קלרה הקדושה,
על הקמת המנזר
כמו מובאים מספר צילומים מהביקור
*
מסדר קלרה הקדושה (Ordo sanctae Clarae) הוא מסדר נזירות קתוליות.
למסדר יש שמות נוספים: מסדר האחיות הקלריסיות, מסדר הקלריסיות העניות, המסדר הפרנציסקני של קלרה הקדושה או מסדר המינוריטיות (הקטנות; Minoresses)
המסדר נקרא על שמה של קלרה מהכפר Assisi שבמחוז Umbria שבאיטליה שחיה בין השנים 1194 – 1253.
בשנת 1212 היא ייסדה את מסדר הנזירות יחד פרנציסקוס מאסיזי ( Francesco d'Assisi) אף הוא מהכפר Assisi מייסד המסדר הפרנציסקנים.
מסדר קלרה הקדושה היה זה מסדר הנשים הראשון שהשתייך לתקנון הפרנציסקני והמסדר הפרנציסקני השני.
*
קלרה הקדושה נולדה למשפחה אמידה ואדוקה, ונחשפה בצעירותה לדרשותיו של פרנציסקוס מאסיזי שהטיף לחיי עוני ואהבת האל.
משפחתה לא אהבה את הדרך בה בחרה, ולכן בגיל 18 ברחה מביתה בעזרתו של פרנציסקוס והפכה לנזירה במנזר הבנדיקטיות.
למרות הלחצים שהפעילו עליה דבקה קלרה בדרכה – דרך הנזירות, ובעקבותיה הלכה גם אחותה אגנס.
פרנציסקוס החליט להקים מסדר נזירות באסיזי באיטליה. הוא רצה כי הן ילכו בדרך שבה הוא מאמין, ובראש המסדר העמיד את קלרה.
המסדר הוקם ביום ראשון של הדקלים בשנת 1212 שהתמקם בכנסיית דמיאנוס הקדוש באסיזי.
למסדר הצטרפו תחילה חברותיה, בנות המעמד הגבוה מאסיזי ופירנצה ולאחר מכן אמה ושתי אחיותיה.
פרנציסקוס המורה שלה ביקש מהנזירות שתי בקשות: להרגיש את הסבל של ישו, לקחת חלק בנשיאה שלו ולהרגיש בו זמנית את האהבה שהייתה בליבו למרות כל הקושי שחווה.
קלרה הייתה שותפה לאותה שאיפה.
התקנון שקלרה חיברה למסדר הוא בין המחמירים, לקראת השבוע הקדוש לפני הפסחא היא חוותה בגופה את סבלו של ישו, ופעם אחת אף התעלפה למשך 24 שעות.
הנזירות שהצטרפו למסדר נדרו נדרי צניעות, פרישות וחיי עוני. את כל רכושן תרמו למסדר, שתרם אותו בתורו לעניים. הן דגלו באביונות מוחלטת ושללו כל רכוש פרטי או אחר.
בתחילה התפרנסו חברות המסדר אך ורק מקיבוץ נדבות, ולפיכך נקראו "מסדר הנשים העניות" או "קלריסיות אביוניות".
הן לא נעלו נעליים, נמנעו מלאכול בשר ושמרו על שקט ברוב שעות היום. כקבצניות הן חסו תחת הגנת הבולה האפיפיורית פריווילגיית העוני אשר הגנה על זכויות הקבצנים ואסרה לפגוע בהם.
עם הזמן התמתנו התקנות והנזירות הורשו להחזיק ברכוש פרטי.
קלרה נהגה להתפלל עבור אנשים וכן לרפא בעזרת סמל הצלב אותו הייתה מתווה באוויר למולם ומעליהם. קלרה גם התפללה עבור אסיזי ויש אומרים שהצילה אותה מכיבוש של צבאות זרים.
קלרה חייתה במנזר 42 שנה ושנתיים לאחר מותה הוכרזה כקדושה.
*
רעיון הנזירות החמורה בקרב נשים (רובן משכילות ובנות המעמד הגבוה) התפשט ברחבי צפון איטליה והרפובליקה של ונציה, במקביל לרעיון הפרנציסקני בקרב הגברים.
אגנס, אחותה של קלרה, הפיצה את הבשורה בהצלחה ניכרת בספרד ומשם הוא עבר במשך הזמן צרפת, לבלגיה, לבריטניה ולאירלנד.
בהמשך נוצרו תת-זרמים נוספים, בהם זרם צרפתי (הרפורמה של קלודט – Ordo Sanctae Clarae reformationis ab Coleta) ומסדר הקלריסיות הקפוצ'יניות (Ordo sanctae clarae capuccinarum) שהתפרש לכיוון הונגריה, ליטא ופולין, כולם מסדרי נשים בעלי תקנון מחמיר ודגש על עוני אישי.
*
*
*
*
*
מנזר קלרה הקדושה הוקם גם בשטחי ממלכת ירושלים הצלבנית בעכו.
אל המנזר הצטרפו צעירות אחרות אשר ביקשו להיות כלות המשיח ולחיות ללא רכוש וללא ממון.
מבחינת אורח החיים, כפי שקלרה ואחיותיה לא נעלו נעליים, נמנעו מלאכול בשר וחיו בבית עני, גם במנזר בעכו חיו בצורה דומה.
הנזירות אף שמרו על שקט ברוב שעות היום, אולם חיו באושר גדול כי האדון – האל היה קרוב אליהן בכל שעה.
עם נפילת עכו בידי המוסלמים בשנת 1291, נהרס גם המנזר, וחדל להתקיים בארץ.
בשנת 1884 נזירות קלרה הקדושה שבו לארץ הקודש כדי להקים מנזר בירושלים.
תחילה נשלחו לנצרת ושם הקימו מנזר בו נמצא היום בית ספר המשפחה הקדושה לחינוך המיוחד Opera Don Guanella
בשנת 1888 הן הקימו מנזר בירושלים.
במלחמת העולם הראשונה גורשו הנזירות למלטה והמנזר שימש כבית סוהר של הכוחות העות'מאניים והגרמנים. הם חזרו אליו בראשית תקופת המנדט.
*
המנזר בו בקרנו על הגבעה הסמוכה מדרום מזרח למתחם המנזר הישן נמצא מאז 1968
*
*
*
*
המנזר נקרא בפי התושבים מנזר "הנזירות הכלואות" מאחר שחלק מהנזירות המסדר אינם נמנעות מלצאת לרחוב או לקיים כל מגי עם עולם החיצון.
*
הנזירות מתפללות שבע פעמים ביום ומתכנסות גם לשיחה קצרה בענייני הקהילה ומעבר לכך הן שותקות (למעט דיבורים הכרחיים), על מנת להגיע לריכוז מוחלט בתפילה ולהתמקד באהבת האל.
חלק מהנזירות לא יוצאות מתחום המנזר וגם לא יוצרות קשר כלשהו עם המבקרים.
*
מסלול ההכשרה של נזירה הוא בן שש שנים: השנה הראשונה היא שנת בחינה של המועמדת והתאמתה למסגרת. שנתיים נוספות היא חיה ומתפקדת בליווי חונכת. עוד שלוש שנים היא לוקחת על עצמה נדרים זמניים ורק כעבור פרק זמן זה היא הופכת לנזירה מן המניין.
הנזירות דוגלות באידאולוגיה של קלרה הקדושה וחיות בצניעות הגובלת בסגפנות. החדרים בהם הן גרות קטנים ויש בהם מיטה עם מזרן קשה, שרפרף, שולחן וארון.
מאפייניו הבולטים של המסדר הם הקפדה על עוני וצניעות בכל ההיבטים (מלבוש ומזון של האחיות ועד לבנייה ולריהוט של המנזרים), הימנעות מאכילת בשר ושתיקה לאורך רוב שעות היום (כולל ובפרט בשעת הסעודות).
*
*
בית המלאכה לתפירת בגדי כהונה
*
*
*
*
מזכרות מהביקור
מימין אם המנזר, האם מוניקה
*
*