הקהילה הנוצרית היוונית -קתולית שבחורפיש וכנסיותיה21 במאי 2021
הדפסה
עניינו של תיעוד זה הוא ביקור/סיור/ צילום אצל הקהילה הנוצרית יוונית -קתולית שבחורפיש ובכנסיותיה.
****
הכפר חורפיש
****
הביקור בקהילה זו נעשה במסגרת המיזם "המיעוט הנוצרי" (המיעוט שבמיעוט של אזרחי ישראל) שהתחלתי בו בקיץ 2019
מטרת המיזם ללמוד להכיר את המקומות בהם מתגוררים הנוצרים הערבים והארמים בצפון (בגליל ובחיפה) ובמרכז (יפו, רמלה ולוד).
המארח שלנו בביקור זה הוא ג'סאן חאדד שנמנה על אנשי הקהילה הנוצרית יוונית -קתולית שבחורפיש.
ג'סאן חאדד (1967) נשוי יש לו ארבעה ילדים מתוכן שלוש בנות וחמישה נכדים. כיום הוא עוסק בחקלאות בשטחים השייכים למשפחתו
עמיתי אמנון גופר, איש הגליל הוא שחיבר בין ג'סאן וביני.
הביקור במקום היה ביום רביעי 19 במאי 2021 והוא היה בהמשך לביקור מאקם נבי סבלאן שעל הר זבול מעל חורפיש
.
בביקור זה קבוצה קטנה של ארבעה חברים ושהגיעו ממקומות ושונים, מוטי ארמלין (גילון), מיכה ון ראלטה – ההולנדי (בית לחם הגלילית), ניר עמית (שער העמקים) ואני (מבשרת ציון).
בתחילה הביקור הגענו לביתו של ג'סאן.
חצר ביתו של ע'רסן
בחצר ביתו ישבנו לשיחת היכרות קצרה בה השתתפה גם אילהאם רעייתו בה סיפר לנו הקהילה ועל כנסיותיה.
ג'סאן ואשתו אילהאם
מקום מגורי הנוצרים בחורפיש
הקהילה הנוצרית יוונית -קתולית המתגוררת בחורפיש היא קטנה מאוד. וכוללת כ-220 נפשות בלבד מסך כ-6,500 תושבי היישוב כמעט כולם דרוזים.
הקהילה כוללת כ-40 בתי אב מקרב ארבע משפחות והן חאדד, בלוט, דהמוש, סעייד.
חלק גדול מבני הקהילה משרתים בצה"ל וע'רסן הוא מבין המעודדים אותם לגיוס.
במאות הקדומות תושבי הכפר חורפיש היו נוצרים עד הגעת הדרוזים אל ארץ ישראל במאה ה-11.
התבססות היישוב הדרוזי בגליל בכלל ובחורפיש בפרט חלה בעת שלטונם של הדרוזים בדרום לבנון וצפון ארץ ישראל בסוף המאה ה-16 וברבע הראשון של המאה ה-17.
התבססות זו הייתה בעיקר בתקופתו של האמיר הדרוזי פחר א-דין השני שהיה בסוף המאה ה-16 מושל הרי השוף וזכה לתמיכה מקומית של דרוזים ושל מרונים ולאישור הסולטן העות'מאני. הוא הרחיב את שטח שליטתו והשתלט על הרי הלבנון והגליל העליון.
מיקום מגורי הקהילה נוצרית בסמוך לגרעין הכפר בשנות ה-40' של המאה הקודמת
לאחר השיחה יצאנו לראות את הכנסייה המשמשת את הקהילה כנסיית מאר גי'ריאס הנמצאת בשכונה בה מתגוררים חבריה.
בהמשך נסענו לגרעין הכפר וביקרנו בכנסייה הקטנה והמשופצת כנסיית ע"ש האחות מרים הקדושה היא הקדושה מרים בוארדי.
את הביקור סיימנו באכילת סמבוסק במסעדת חברו של ג'סאן.
בתיעוד להלן מעט מידע אודות הכנסייה היוונית – קתולית בישראל, מספר מפות וצילומים ממראות הביקור
השכונה הנוצרית בחורפיש
השכונה הנוצרית
***
כנסיית מאר ג'ריאס
במרכז השכונה
הכנסייה נבנתה
במחצית שנות ה-70' של המאה הקודמת
***
*****
****
****
חזית הכנסייה
***
***
מחכים למפתח שיגיע, צילום ניר עמית
בית הקהילה
צילום מיכה ההולנדי
צילום מיכה ההולנדי
מבנה הכנסייה אופייני לכנסיות המלכיתיות ביישובים בגליל
***
****
****
ליד דיוקן האחות מרים עליה יפורט בהמשך
****
***
*****
****
הכנסייה הוקדשה לקדוש החשוב ביותר בעולם הנוצרי אורתודוכסי אגיאוס גיאורגיוס קוטל הדרקון.
מזכרת מהביקור
שיחת סיכום קצרה אחרי הביקור, צילום ניר עמית
כנסיית מרים הקדושה שבגרעין הכפר
הכנסייה נבנתה לפני כשמונה מאות שנים
שנים רבות הייתה נטושה ומוזנחת
ג'סאן הוא זה ששיקם אותה במשך זמן רב
****
מיקום כנסיית האחות מרים בגרעין הכפר
****
***
הכנסייה טרם השיפוץ, צילום ג'רסן חאדד
הכנסייה טרם השיפוץ, צילום ג'רסן חאדד
הכנסייה טרם השיפוץ, צילום ג'רסן חאדד
***
****
***
****
מרים בוארדי ( 5 בינואר 1846 – 26 באוגוסט 1878 ) הייתה מיסטיקנית ונזירה לבנונית כרמליתית מתבודדת.
היא הוכרזה כמבורכת קתולית ב-13 בנובמבר 1983 בידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני, וכקדושה בידי האפיפיור פרנציסקוס ב-17 במאי 2015.
היא מוכרת גם בשם המסדר שלה "מרים של ישוע הצלוב", ובכינויים "מרים מאעבלין", "הערביה הקטנה" ו"פרח המזרח".
***
על מקום הולדתה של מרים בוארדי יש מחלוקת. על פי המקובל היא נולדה באעבלין להורים יוונים קתולים ממוצא לבנוני וסורי. אבל, תושבי חורפיש טוענים בנחישות ללא כחל וסרק שהיא נולדה בכפרם. לדידם יש את האסמכתאות המעידות שאכן נולדה בחורפיש.
לאחר שהוריה שכלו את כל שנים-עשר בניהם בגיל צעיר, הם עלו לרגל לבית לחם והתפללו למרים שתחון אותם בבת. לבני הזוג נולדה בת לה קראו מרים, ושנתיים לאחר מכן נולד להם בן נוסף.
בהיותה בת שלוש מתו שני הוריה בהפרש של מספר ימים, ומרים ואחיה היחיד נמסרו לקרובי משפחה שונים ולא נפגשו שוב מעולם.
בהיותה בת שמונה עקרה משפחת דודה שגידל אותה לאלכסנדריה.
כשמלאו לבוארדי 13, ביקש דודה להשיאה, אך היא סירבה שכן בקשה להקדיש את חייה לדת. עקב כך החל דודה להשפילה ומקץ שלושה חודשים גילתה את ליבה בפני משרת המשפחה לשעבר, אשר הציע לה להמיר את דתה לאסלאם. משסירבה מרים להצעה, שיסף האיש את גרונה והשליכה באחד מרחובות העיר. כשבוארדי התעוררה, היא מצאה את עצמה במערה ואחות לבושה בכחול טיפלה בה משך ארבעה שבועות. לימים ספרה מרים כי זיהתה באותה אחות את הבתולה בעצמה.
לאחר שהחלימה עבדה כמשרתת אצל מספר משפחות בערים שונות, וב-1865 הגיעה למרסיי שבצרפת.
בגיל 19 הצטרפה בוארדי לקהילת נזירות במרסיי, אך מקץ שנתיים השפיעה עליה הנזירה החונכת אותה להצטרף למסדר הנשים הכרמליתי.
בשנת 1867 היא הצטרפה למנזר כרמליתי בצרפת ושלוש שנים לאחר מכן יצאה עם קבוצת נזירות לקרנאטקה שבהודו כדי לייסד שם את מנזר הכרמליתיות הראשון במדינה.
ב-1871 נדרה את נדר הפרישות שלה, ושבה לצרפת ב-1872.
ב-20 באוגוסט 1875 היא יצאה עם מספר נזירות לארץ ישראל כדי ליסד את המנזר הכרמליתי בבית לחם. בהיותה הנזירה היחידה שדיברה את השפה הערבית פיקחה בוארדי על עבודות הבנייה, והמנזר אויש ב-21 בנובמבר 1876.
בנוסף פעלה להקמת המנזר הכרמליתי בנצרת.
ב-22 באפריל 1878, ביום שני של פסחא, התגלה בפני בוארדי חיזיון, ובו ראתה מקום פלוני עליו נאמר לה: "זה המקום בו ישוע ברך את הלחם, בביתם של תלמידי אמאוס". לאחר שבועיים היא הזדמנה לאמאוס ניקופוליס וזיהתה את המקום אותו ראתה בחיזיון. עקב כך שוב עלה זיהויה של אמאוס ניקופוליס עם האירוע המתואר בברית החדשה, ובשנת 1879 קנו הכרמליתיות את השטח מהכפר הערבי עמואס, ובאתר החלו חפירות.
בוארדי שהתה במנזר הכרמליתי בבית לחם עד מותה בגיל 32, כתוצאה מנמק שנגרם לאחר שבר בזרועה.
******
***
בלימת הנפילה, צילום ניר עמית
צילום ניר עמית
צילום מקורי של ניר עמית
צילום ניר עמית
***
לקראת סיום הביקור
***
****