הדפסה

עניינו של תיעוד זה הוא ביקור/צילום במאקם נבי סבלאן.

האתר נמצא בהר זבול מעל היישוב הדרוזי חורפיש.

****

הביקור במקום המשך של סדרת הסיורים שמטרתם להכיר את יישובי הדרוזים בגליל שהראשון היה הסיור יישובי הדרוזים בגליל העליון: ג'וליס, ירכא, ג'ת, ינוח, כיסרא וסמיע, שהתקיים באוקטובר 2019.

אל המקום הגענו ביום רביעי 19 במאי 2021.

בביקור זה קבוצה קטנה של ארבעה חברים ושהגיעו ממקומות ושונים, מוטי ארמלין (גילון), מיכה ון ראלטה – ההולנדי (בית לחם הגלילית), ניר עמית (שער העמקים) ואני (מבשרת ציון).

שהגענו למקום פגשנו את פנדי עאמר, האחראי על האתר.

****

לפני השיטוט במקום אפנדי אירח אותנו במשרדו הנמצא בסמוך לשער הכניסה למתחם ושם סיפר לנו מעט על עצמו ועל הכפר וכמובן על נבי סבאלן ועל האתר עצמו שהוא שני בקדושתו לדרוזים.

בהזדמנות נזכיר שמתחם נבי שועייב הוא אתר קדוש ביותר לדרוזים הנמצא בגליל, בסמוך לקרני חיטין. על-פי המסורת הדרוזית מדובר בקברו של הנביא שועייב, המזוהה עם יתרו המקראי.

מזכרת מהביקור

לאחר האירוח יצאנו לשיטוט במתחם נבי סבלאן, נכנסנו למערה וגם נהינו ממספר תצפיות מרהיבות על הכפר חורפיש והרי הגליל העליון המרכזי.

******

****

****

******

מיקום גליל עליון 

****

****

****

האתר צמוד וסמוך
לשטח הבנוי של חורפיש,

****

המתחם אינו נכלל בתחום
השטח המוניציפלי של היישוב 

****

****

בעבר נבי סבאלן והכפר חורפיש
היו שני מקומות נפרדים 

המקומות וסביבתם ברבע האחרון של המאה ה-19

המקומות בראשית שנות ה-40' של המאה הקודמת

המקומות בראשית שנות ה-40' של המאה הקודמת

*****

מראות השיטוט במקום

מגרש החניה הענק לקליטת העולים לרגל

***

מעט ידע על הדרוזים 

 

הדרוזים הם קבוצה אתנית דוברת-ערבית במזרח התיכון, המקיימים דת ייחודית שהתפצלה מהאסלאם השיעי-איסמאעילי. האמונה הדרוזית צמחה במצרים בתחילת המאה ה-11, ובמרכזה עמדה דמותו של אל-חאכם באמר אללה, הח'ליף השישי בשושלת הפאטמית.

 

על פי המסורת הדרוזית, אל-חאכם היה התגלמות הרוח האלוהית. בשנת 1021 הוא נעלם, ומי שהמשיכו להפיץ את בשורתו, ואת האמונה שהוא התגלות האלוהות, היו חמזה בן-עלי ומוחמד בן אסמאעיל א-דרזי. השניים הסתכסכו ואל-דרזי הואשם במעשים שליליים, ועל כן הכינוי "דרוזי" נחשב דווקא לשלילי בעיני הדרוזים, והם מעדיפים להיקרא בשם "בני מערוף" שפירושו "בני החסד".

 

היום, כמעט כל הדרוזים במזרח התיכון חיים באזורים ההרריים בסוריה, בלבנון, ובצפון ישראל. מראשית קיום העדה היו נתונים הדרוזים לרדיפות קשות שגרמו להגירתם ממצרים ולהתיישבותם בדרום לבנון. לאחר מכן עברו רבים מבני העדה לאזור הרי שוף שבהר הלבנון, בסוף המאה ה-17 ובעיקר במאה ה-18 בעקבות מלחמת אחים שפרצה בהר הלבנון בין הדרוזים למארונים ובין שני שבטים דרוזיים החלה הנדידה הגדולה של הדרוזים לאזור הר חורן בסוריה ומאז קיבל את השם "הר הדרוזים", ובו מתגוררת מרבית האוכלוסייה הדרוזית.

 

הדרוזים, נמצאים בארץ ישראל מאז המאה ה-11 חלקם נבנו על עיי כפרים עתיקים מהתקופה הביזנטית והצלבנית ואפילו קודם מתקופת בית שני. חלקם נבנו באתרים אחרים.

 

התבססות היישוב הדרוזי חלה בעת שלטונם של הדרוזים בדרום לבנון וצפון ארץ ישראל בסוף המאה ה-16 וברבע הראשון של המאה ה-17. התבססות זו הייתה בעיקר בתקופתו של האמיר הדרוזי פחר א-דין השני  שהיה בסוף המאה ה-16 מושל הרי השוף וזכה לתמיכה מקומית של דרוזים ושל מרונים ולאישור הסולטן העות'מאני. הוא הרחיב את שטח שליטתו והשתלט על הרי הלבנון והגליל העליון.

 

בתחילת המאה ה-17 קשר קשרים עם תושביו הדרוזים של הר הדרוזים ובשנת 1610 השתלט על הגליל התחתון. לאחר מכן המשיך וכבש גם את עמק יזרעאל וצבאו הגיע עד בית שאן וג'נין בדרום. צעדיו אלה גרמו לו להסתכסך עם שליטיהם המקומיים של השומרון והשרון. הסולטן העותמאני שצידד באחרונים בשל חששו מכוחו המתגבר של פח'ר א-דין הצר את צעדיו.

 

שלב נוסף של התיישבות הדרוזים בארץישראל היה בגלי ההגירה מאז סוף המאה ה-18 ואילך במשך המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 עד סוף מלחמת העולם הראשונה ותחילת השלטון הבריטי.

 

את יישובי הדרוזים בארץ ישראל אפשר לחלק לשלוש קבוצות:
* קיימים וראו בהמשך.
* כפרים שהיום מיושבים על ידי לא דרוזים עמקא, אל ג'דידה, אל מכר מטולה, גוש חלב, פסוטה, דיר אל אסד, אל בעינה וגם בכפרים שנהרסו במלחמת העצמאות: ועין זייתון, אל כויכאת, איקרית ואום אל זיאנת בדרום הכרמל
* כפרים שהיו ונעלמו במישור חוף הגליל ארבע כפרים, בהרי הגליל שלושה כפרים, בבקעת בית הכרם ובגליל התחתון שישה כפרים ובכרמל עשרה כפרים וג'למה בעמק יזרעאל

 

בתקופת המנדט הבריטי נקטו הדרוזים עמדה נייטרלית כלפי הסכסוך בין היהודים לערבים ולא השתתפו במאורעות של שנות העשרים והשלושים. בעקבות עמדה נייטרלית זו של הדרוזים, ראשי היישוב פנו אל הדרוזים בהצעה לשכנות טובה ויחסים תקינים שקיבלו אותה.

 

גם לאחר החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה ב-29 בנובמבר 1947, העדיפו הדרוזים בארץ ישראל לנקוט עמדה נייטראלית במהותה כלפי שני הצדדים במאבק ואף הגיעו להסכם לאי התקפה בין היהודים ובין הדרוזים.

 

בתחילת מלחמת העצמאות, פעל גדוד דרוזי בצבא ההצלה של פאוזי קאוקג'י, אשר לא נטל חלק פעיל בלחימה. בתחילת אפריל 1948, אחרי שקאוקג'י נכשל בקרב משמר העמק, הוא הורה לגדוד לתקוף את רמת יוחנן. הגדוד הובס בקרב זה אולם, לאחר מו'מ עם מנהיגי העידה וקשריה עם אנשי היישוב היהודי הגדוד, וכל הדרוזים, עברו לצידם של היהודים במלחמה. ובמבצע חירם בסוף אוקטובר 1948 שהרחיב את שלטית ישראל בגליל העליון נלחמו פלוגה הדרוזית בצה"ל יחד הפלוגה צ'רקסית.

 

הקשרים הלא רשמיים בתקופת המנדט הבריטי בין הדרוזים ליהודים, סללו את הדרך לקבלתם של הדרוזים ושילובם כאזרחים שווי זכויות וחובות במדינת ישראל. בשנת 1957 הוכרו הדרוזים בישראל כעדה דתית מבחינה רשמית ומאותה שנה הם משרתים בצה"ל שירות חובה. ב-1961 הוקמה מועצה דתית דרוזית.

 

הדרוזים בישראל מונים מעט מ-150,000 תושבים שהם פחות מ-2% מתושבי המדינה ופחות מ-8% מהערבים בישראל. הם מתגוררים בשלושה אזורים גאוגרפיים. כ80% מתגוררים בגליל וברמת הגולן בתחום מחוז הצפון, ו-20% מתגוררים בכרמל בתחום מחוז חיפה. לאור העובדה, שנישואי תערובת אינם מקובלים בתוך העדה, רוב הדרוזים אינם עוזבים את הכפרים הדרוזיים ומעטות המשפחות אשר מתגוררות בערים בהן האוכלוסייה הדרוזית קטנה או שאינה קיימת כלל.

 

היישובים עם מספר הדרוזים הגדול ביותר היו דלית אל-כרמל (יותר מ-17,000 ), ירכא (כ-17,000) מע'אר (1כ-13,000) ובית ג'אן (כ-12,000אלף).

 

בהיבט הדמוגרפי את יישובי הדרוזים ניתן לסווג לחמש קבוצות:

 

* יישובים בהם מתגוררים רק דרוזים ג'וליס, ירכא, ג'ת, ינוח, בית ג'ן, סג'ור

* יישובים בהם דרוזים הם רוב מוחלט עין אל אסד, דלית אל כרמל, עוספיה, חורפיש, כיסרא, סמיע

* יישובים בהם הדרוזים הם בין מחצית עד שלוש רביעי מהאוכלוסייה:פקיעין ומע'ר

* יישובים בהם הדרוזים הם רק שליש עד רבע מהאוכלוסייה: ראמה, אבו סנאן ושפרעם

* יישובים בהם הדרוזים הם מיעוט מבוטל: כפר יאסיף, תרשיחא, אילת, עכו וחיפה

 

***

כך צולם הכוכב , צילם ניר עמית

מבט ממעל על המתחם

****

***

המבנה המרכזי מעל המערה

****

****

צילום ניר עמית

****

***

****

****

****

***

****

***

מאמץ קטן בעליה במדרגות, צילום ניר עמית

מבט על הכפר חורפיש וברקע הר אדיר

 

חורפיש נמצא באזור שמורת הטבע הר מירון. זהו הכפר הדרוזי הצפוני ביותר מכפרי הדרוזים בגליל.

 

חורפיש ונחשב לאחד היישובים הגבוהים מבין יישובי הדרוזים יחד עם בית ג'אן.

 

היישוב שוכן בגובה שבין 600–814 מטר, הגובה הממוצע הוא 750 מטר מעל לפני הים

 

מקור השם "חורפיש" הוא בשבט אל-חרפוש שהיו מתגוררים באזור במאה ה-5 לספירה. השם גם מקושר לצמח גדילין מצוי או ברקן סורי ששמו בערבית ח'ורפיש.

 

היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1967.

 

****

לקראת היציאה

צילום נוסף למזכרת מהחברים שטיילו איתי

באנו להגיד שלום לאחר הטיול ולפני שעזבנו, צילום ניר עמית

*****

סוף דבר,

התרשמנו מאוד מהאתר המכובד והגדול,
נהנינו לשוטט במקום הנאה, המסודר והמטופח

******

אין ספק שהתצפיות מהמקום
הן בין אלה היפות ביותר בארץ!

******

תודה לך פנדי עאמר על הכנסת האורחים!