הדפסה

עניינו של תיעוד קצר הוא ביקור חטוף תוך כדי סיור ברכב בשלושה היישובים החדשים שהוקמו בחולות חלוצה מול גבול מצרים והם בני נצרים, נווה ושלומית.

אוכלוסיית יישובים אלה הנמצאים בתחום המועצה האזורית אשכול היא אחרת משאר קיבוציה ומושביה. מתגוררים בהם אוכלוסייה דתית, חרדית -לאומית (חרד"לית).

הם הוקמו לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-20' וקלטו בעיקר מהיישובים שפונו מגוש קטיף בשנת 2005.

הקמת היישובים נעשתה בשיתוף המועצה אזורית אשכול, החטיבה להתיישבות, תנועת אמנה של גוש אמונים והמשרד לפיתוח הנגב והגליל.

אל יישובים אלה הגענו דן גזית (גבולות), ארז צפדיה (עומר) ואני (מבשרת ציון) בשעת צהרים לפני ערב יום הזיכרון תשפ"א, יום שני 13 באפריל 2021

הגענו אליהם חלקו השני של סיור ברכב בין יישובי חבל שלום בתחום המועצה האזורית אשכול וראו אתר אנדרטת נירים על אדמות דנגור וגם אנדרטת אוגדת הפלדה לצד כביש כרם שלום – סופה

תיעוד זה כולל מעט מידע על היישובים, מפות וצילומי אוויר ומעט צילומים שנעשו בביקור.

*******

הרקע להתיישבות באזור חולות חלוצה

במאי 2001 ממשלת ישראל הסכימה על הצעת ההחלטה, שהביא לממשלה שר התשתיות אביגדור ליברמן, בגיבוי ראש הממשלה, אריאל שרון, על תוכנית להקמת 5 יישובים בחולות חלוצה.

 

מטרת ההחלטה הייתה למנוע מסירת השטח במסגרת הסכם לחילופי שטחים כחלק מהסדר הקבע עם הפלסטינים. זאת לאחר שעלתה אפשרות שהאזור ישמש כחלק ממדינה פלסטינית עתידית, במסגרת חילופי שטחים, ותיתן מענה לצפיפות האוכלוסין ברצועת עזה. הצעה כזו נכללה, לדוגמה, ביוזמת ז'נבה, וגם אהוד ברק תמך ברעיון זה בהיותו ראש הממשלה, בשנת 2000. מיד הוחל בתכנון שלושה יישובים, שלומית, ניצנית וחלוצית והוקמה ועדת היגוי.

 

במקביל, בשנת 2002, אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת נגב את הכרזתה של שמורת טבע בחולות חלוצה על מנת למנוע בנייה שתפגע בשטחי הטבע שבהם נמצאים בעלי חיים וצמחים מוגנים.

 

בין המתנגדים לפיתוח השטח היה ארגון חיים וסביבה שטען כי הקמת יישובים חדשים לא רק תפגע בטבע, אלא גם תחליש יישובים קיימים בפריפריה, על ידי הפניית תקציבים לפיתוח חדש על חשבון השקעה ביישובים קיימים. כך שביצוע ההחלטה התעכב.
הקמת היישובים החלה רק לאחר ההתנתקות מגוש קטיף והם נועדו לקלוט תושבים מחלק מהיישובים.

****

****

קצה הדרך האזרחית

*******

בני נצרים 

****

בנֵי נְצָרִים הוא מושב חקלאי שהוקם בשנת 2008 על ידי משפחות שפונו מהיישוב נצרים וכן משפחות נוספות שהצטרפו אליהן.

****

המושב נמצא 800 מטר מגבול מצרים.

****

השדות בקרבת היישוב המפרידים בינו ובין הגבול

בבני נצרים מתגוררות כ-130 משפחות.

 

בבני נצרים התורה היא מרכז חיי הישוב בלימודה וקיומה.

 

הדגש הוא על חינוך פורמלי ובלתי פורמלי.

 

ביישוב ישנם מעונות, גנים, בית ספר היסודי "נעם נצרים", מדרשת נצרים – הדרכה ואירוח חלוצה – עמותה לחינוך בלתי פורמלי ולה אכסניית נוער, ישיבה תיכונית חקלאית "רגבים בנגב". יש בו גם כולל אברכים, ובאלול ה'תשע"ה הוקמה בו גם הישיבה הגבוהה בני נצרים.

 

מערכת חינוך בלתי פורמלית הכוללת תנועת נוער, חוגים, תלמוד תורה בשעות אחה"צ, פעילות לנוער וכו'…

 

כמו כן קיימים בישוב שירותי ציבור הכוללים מכולת, קופת חולים, מרפאת שיניים, ספריה ומשחקיה.

 

בישוב קימת חקלאות ציבורית וחקלאות פרטית.

 

המקור אתר המועצה האזורית אשכול 

***

****

***

****

***

***

עליה לתצפית בכניסה ליישוב

****

מבט אל היישוב מהתצפית

*****

נווה 

נווה (נָוֶה) הוא מושב הוקם ב-2008 על ידי משפחות מהיישוב המפונה בני עצמון (עצמונה) ומשפחות נוספות מרחבי הארץ שהצטרפו אליהן.

 

****

בתחילה, לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות בשנת 2005, הועברו למושב יתד כשליש מתושבי היישוב עצמונה מגוש קטיף כמקום מעבר זמני עד בניית יישוב עצמאי.

 

המתיישבים החליטו להקים את יישובם בחולות חלוצה מתוך רעיון הפרחת השממה, וכן עקב סמיכות האזור לשטחים החקלאיים המעובדים של המשק השיתופי.

 

המשפחות עברו מיתד לנווה החל מסתיו תש"ע-תשע"א (2010) ועד סוף קיץ תשע"א (2011). ביישוב מתגוררות כ-155 משפחות נכון לאוגוסט 2019.

 

המכינה הקדם-צבאית עצם, אשר לאחר תוכנית ההתנתקות עברה עם התושבים מעצמונה ליתד, עברה באפריל 2011 לאתר זמני בנווה.

 

בדצמבר 2011 נחנך הקמפוס החדש והקבוע של המכינה ביישוב. הקמפוס נבנה מכספי פיצויים ומתרומות נוספות.

 

בנוסף למכינה פועלים ביישוב גם "ישיבה תיכונית נווה", "אולפנת חלוצה", תלמוד תורה לבנים, בית ספר לבנות, גנים ופעוטון.

 

באלול תשע"ח הוקמה ביישוב הישיבה הגבוהה ישיבת ממדבר מתנה

****

תושבי היישוב עוסקים בעיקר בחינוך ובחקלאות.

 

היישוב הקים, בשותפות עם היישובים בני נצרים, דקל ואוהד, את פרויקט האנרגיה הסולארית הגדול במדינה המשתרע על שטח של 1,000 דונם וכולל שדה סולארי המתקדם מסוגו.

 

החזון של הישוב הוא בניית קהילה אחדותית, המבוססת על הנהגה תורנית ועל יסודות של יראת שמים, אשר מגמתה הקמת התיישבות חקלאית כערך תורני וכהגשמת חזון תחיית עם ישראל.

 

ביישוב הוקמו מגוון מוסדות חינוך ביניהם מכינה קדם צבאית-"עצם", אולפנה, ישיבה, בתי ספר יסודיים.

 

כמו כן ביישוב יש מקווה נשים וגברים, מדשאות, פארקים, ג'ימבורי וספרייה.

 

מקור אתר המועצה אזורית אשכול

מבט אל נווה מתצפית בני נצרים

*****

שלומית 

שְׁלוֹמִית הוא יישוב קהילתי, שמונה כ- 320 נפשות

****

בינואר 2005 אישרה הוועדה מקומית לתכנון ולבנייה אשכול את התוכניות להקמת שלומית, בה בשלב הראשון 1,500 יחידות דיור.

 

בפברואר 2005 הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה הפקידה תוכנית מפורטת ליישוב, בה רק 500 יחידות דיור שנועדו למפוני רצועת עזה לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות.

 

באוגוסט 2011 אוכלס המקום לראשונה על ידי גרעין של בוגרי מכינה קדם-צבאית עצם, שהתגוררו במבנים יבילים עד להשלמת בניית מבני הקבע.

 

בקיץ 2014 נרכשו 28 מגרשים ראשונים ביישוב. וביולי 2015 החלה בניית בתי הקבע,

 

נכון למאי 2020 ביישוב היו 30 בתי קבע מיושבים ומקצתם בתהליכי בנייה.

 

מקור והרחבות 

****

***

****

***

***

חזרות לקראת יום העצמאות

*****

סוף דבר,

סיור הקצר ברכב
בשלושת היישובים
אפשר הצצה חטופה עליהם.

****

יישובים אלה
הם עובדה קיימת ומעניינת.

******

אפשר להתווכח
אם הם נחוצים במקומם
או אם הם מיותרים
ואינם נחוצים. 

****

אולי יכלו למקם את המתיישבים
שפונו מגוש קטיף ביישובים קיימים.

*****

מאחר ויישובים אלה הם
רק בראשית דרכם,
ראוי ללמוד יותר עליהם
ובעיקר לעקוב אחרי המשך התפתחותם.

******

אין ספק שיישובים אלה
מוסיפים לגוון האנושי
של יישובי המועצה האזורית אשכול.
מעניין אם תושביהם ישתלבו
בין יישובי המועצה
או יעדיפו להתבדל ולהסתגר בתחומם.

ימים יגידו!